עומד לדין בפני בשלשה שופטים בגלל שכינה פקידת סעד בכירה "טיפשה"

דיון ערעור על זיכויו של לייבל התקיים בבית משפט מחוזי ירושלים ב- 16.12.2019. פרקליטות המדינה ערערה על זיכויו של מוטי לייבל שכינה פקידת סעד בכירה לטענתם במהלך מחאה "טיפשה". הפרקליטות טענה כי שימוש בתמונתה בשילוט הוא פגיעה בפרטיות.

טענות הפרקליטות מצביעות על אכיפה בררנית ומוסר כפול בכל הנוגע לאכיפת החוק לשון הרע, פגיעה בפרטיות כשמדובר בעובדי ציבור בכירים. שהרי ברור שאם אדם מהשורה יתלונן במשטרה על שכינו אותו "טיפש" לא תיפתח חקירה. יתרה מכן, כינויים כאלו וגרועים מאלו נפוצים באמצעי התקשורת השכם וערב על ידי אמצעי תקשורת בעיתונות הכתובה והמשודרת ופרקליטות המדינה לא מעזה לאכוף.
בנוסף שיטות האכיפה בהן השתמשה הפרקליטות נגד לייבל ושם טוב בפרשת הבלוגרים כוללות הסתה ופגיעה בפרטיות גבוהות עשרות מונים מאלו בהם מואשם לייבל.

לדוגמא בתאריך 02.08.2018 הופיע פרקליט המדינה שי ניצן במעמד הפרידה מכב' השופט אורי שהם בפני שופטי העליון, שרת המשפטים ועוד נכבדי מערכת המשפט (נאומו גם הופיע ברשת האינטרנט) ואמר על לורי שם טוב שהייתה באותה עת עצורה מזה כשנה וחמשה חודשים: " …פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפרסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר…".
מדובר בהליך שיפוטי תלוי ועומד מול השופטים אליהם דיבר שי ניצן. אני באותה עת שם טוב הייתה עצורה ולא יכלה להגן על עצמי נגד דברי הסלף של ניצן מול השופטים הבכירים הדנים בענייניה.
פרקליט המדינה שי ניצן הטעה בנאומו את שופטי בית המשפט העליון באוגוסט 2018 שטען כי לתפיסתו פרסומיה הלכאוריים של שם טוב הנם כאלימות פיסית. פרסומייה הלכאוריים של שם טוב לא כללו איומים ברצח או הודעה על רצח כגון אלו שתלונה בגינן הפרקליטות שגרה עקב חוסר עניין לציבור, אלא פרסומים לכאוריים שבסיסם העלבת עובדי ציבור, ובכל זאת שם טוב הייתה במעצר מאחורי סורג ובריח כשנתיים וחודשיים. ואילו תלונה על ריבוי פרסומים של איומים ברצח, הסתה לרצח, והודעה על כוונה לרצוח נסגרים כלאחר יד על ידי פרקליט המדינה בהודעה טלפונית לקונית "חוסר עניין לציבור".