פקיד סעד / עובד סוציאלי לחוק הנוער, אימוץ, סדרי דין …

פקיד סעד הנו עובד עירייה, פקיד ממשל ברשות המקומית, עובד סוציאלי בהשכלתו, שעבר הכשרה מיוחדת לשמש כחוקר, וממונה על ידי שר הרווחה. בתי משפט על ערכאותיהן רואים בפקיד הסעד סמכות מקצועית  סטטוטורית בתחומה שאין לערער עליה. פקיד הסעד הוא עובד של לשכת הרווחה ברשות מקומית וכפוף למנהל לשכת הרווחה. פקיד הסעד הוא גם חבר הסתדרות בהיותו עובד סוציאלי החבר באיגוד העובדים הסוציאלים. שייכותו של פקיד הסעד למשרד הרווחה, רשות מקומית, וההסתדרות מעמידה אותו במצב של ניגוד עניינים ושיקולים זרים. פקיד הסעד נוטל חלק מרכזי ב"ועדת החלטה" הקובעת ומתכננת את גורלו של הילד/חסוי ומשפחתו טרם דיון משפטי כלשהו. 

ישנם מספר סוגים של פקיד סעד המועסקים ברשות המקומית. אולם במהות הם נחלקים לשנים: פקידי סעד לסדרי דין, ופקידי סעד שאינם לסדרי דין אלא לחסרי ישע מסוגים שונים, נוער, חוסים, מפגרים וכו'. הטיפול של פקיד הסעד הוא בכפייה, בתי משפט לענייני משפחה ונוער רואים המלצותיו כסוף פסוק, ופועלים מתוך ראיית טובת הרשות במקומית המעסיקה אותם.

פקיד סעד נוסף המועסק ע"י השירות למען הילד במשרד הרווחה הוא פקיד סעד לחוק האימוץ או פקיד אימוץ.
.
פקיד הסעד לסדרי דין מתמנה ע"פ צו בית משפט לחקור בענייני משפחה שונים כגון מינוי אפוטרופוס, הסדרי ראייה, ולהגיש לבית המשפט את חוות דעתו בתסקיר. פקיד הסעד לסדרי דין הוא חוקר, הלקוח הוא בית המשפט, המוצר הוא התסקיר, ובני המשפחה הם הנחקרים. ראה חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), תשט"ו-1955. מקובל כי השופט מקבל את המלצות פקיד הסעד בתסקיר כמו שהם: במאמר צרור עצות לאב המתגרש (ג) כותב גיא רווה כששאל את פקידת הסעד בדיון בבית משפט למה בנו לא יישן אצלו בחג ומוצאי החג, ענתה לו פקידת הסעד "ככה". השופט בהחלטתו קיבל את נימוק פקידת הסעד.
.
דו"ח ועדת סלונים נבו – בתי המשפט לענייני משפחה במרבית המקרים נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות בתסקירי פקידי הסעד
בהודעת משרד הרווחה מיום 05/05/2009 על דו"ח ועדת סלונים-נבו לבחינת עבודת פקידות הסעד לסדרי דין נכתב: "בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן. זאת ועוד, לא פעם נתקלות פקידות הסעד גם בציפייה או בתביעה, מפורשת פחות או מפורשת יותר, להכריע בכל הדילמות והספקות שמוצגות על ידן בתסקיר, ולא להעבירן להכרעת בית המשפט".
דו"ח סלונים מצא ליקויים מהותיים בתפקודם של פקידי הסעד לסדרי דין. ליקויים אלו הוצגו בעבר אך לא הופקו לקחים ע"י המשרד מזה שנים: ניגוד עניינים, העדר פיקוח, אי קיום תקנות, כתיבת עובדות מהותיות בתסקיר ללא בדיקה, ועוד.
.
פקיד סעד לחוק הנוער
תפקידו של פקיד הסעד לחוק הנוער הוא לטפל בילדים ובני נוער בסיכון בהליך כפייתי כגון צווי בתי משפט, הצבה בפנימיות, אומנה או במוסדות אשפוזים פסיכיאטריים. בידיו מגוון סמכויות התערבות להגנה על קטינים במצבי סיכון ובמצבי חירום. האיתור הראשוני של ילדים בסיכון עושים מי שנמצאים בסביבתם הקרובה, כמו מורים, רופא המשפחה, שכנים, חברי המשפחה, עובד בריאות הציבור, פסיכולוג ועוד. גם הילד עצמו יכול לדווח למחלקה המקומית לשירותי רווחה על הסיכון שהוא נתון בו. האחריות לטיפול בקטין בסיכון, לאחר שאותר, מוטלת על המחלקה לשירותים אישיים וחברתיים במשרד הרווחה, באמצעות פקיד הסעד, שהוא עובד סוציאלי בהכשרתו.
סעיף 11 בחוק הנוער מסמיך את פקיד הסעד להוציא קטין מיידית מביתו ללא צו בית משפט: "היה פקיד סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט את כל האמצעים הדרושים לדעתו למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי לו אלא באישור בית-המשפט". כלומר: פקיד הסעד מוסמך במצבים שאינם סובלים דיחוי, להוציא את הקטין מביתו ולכפות עליו טיפול. הוצאת קטין מביתו בדרך זאת לא תארך יותר משבעה ימים, לאחר מכן דרוש אישור בית-המשפט שבד"כ מאשר את בקשות פקיד הסעד.
.
סעיף 12 בחוק הנוער מסמיך את בית המשפט להורות על נקיטת אמצעים זמניים למשך חודש על הקטין ללא שמיעתו, שמיעת הוריו, וללא תסקיר של פקיד הסעד. ואולם בית משפט עליון קבע: "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים".
כל ההליכים בבתי משפט אלו אינם כפופים לדיני ראיות ומנוהלים בדלתיים סגורות, ובחיסיון, הרחק מהביקורת הציבורית. בתי המשפט רואים כסוף פסוק את המלצותיהם של פקידי הסעד המבוססים על הערכות, ועובדות שלא אומתו ולא נעשה ניסיון להפריכן (מסקנות ועדת סלונים).
.
בכל הקשור לחובת הדיווח (על פי חוק העונשין): פקיד הסעד מעביר את הדיווח למשטרה במידה ויש חשש שנעברה עבירה כלפי הקטין. הוא ממליץ למשטרה האם לפעול או להימנע מפעולה ושוקל אם יש עילה לפנות ולבקש פטור מדיווח. ההתנהלות הפלילית על פי החוק הינה של המשטרה בלבד.
פקיד הסעד עורך חקירה מקיפה על מצבו של הילד ומחליט אם אומנם נפגע ועד כמה, או אם יש סכנה לשלומו, ומה היא התוכנית הטיפולית המתאימה בעבורו. אם יש צורך בכך, פקיד הסעד רשאי לפנות לבית-משפט ולבקש צו אשר יורה לילד ו/או להורים למלא אחר הנדרש מהם בתוכנית הטיפול במסגרת הקהילה או הוצאה מהבית.
פקיד הסעד מפנה את המקרה לוועדת תכנון טיפול ומעקב (ועדת החלטה) המתכנסת בלשכת הרווחה העירונית, וזו קובעת כיצד יש לטפל בקטין: אם להשאיר אותו בבית ולטפל בו במסגרת הקהילה, או להוציאו מהבית. בעבר נקראו ועדות אלה "ועדות החלטה". אם ההורים אינם משתפים פעולה, פקיד הסעד יפנה לבית המשפט, אשר ישמע את עובדות המקרה. בית המשפט יקבע את דרכי הטיפול בד"כ ע"פ המלצת פקיד הסעד, מתוך ידיעה כי מדובר בהחלטה שנתקבלה ע"י ועדת החלטה, ו/או שמערכת הרווחה תתמוך בו.
בנובמבר 2002 הוגש לשר העבודה והרווחה שלמה בניזרי דוח של ועדת ייעוץ לקביעת סמכות ועדות ההחלטה "ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהם" בראשות ד"ר ישראל צבי גילת. בדוח ועדת גילת דובר בין השאר על עבודת פקידי הסעד והוגדר תפקידם: "פקיד הסעד לפי התובנה המשפטית הקלאסית הוא 'זרועו הארוכה' של השופט הדן בעניין. הוא אינו 'פקיד טכני' אלא הוא 'בעל דבר'. הוא המוציא ומביא את העניין שבתחום סמכותו לבתי-המשפט, והוא המקבל הוראות מבית-המשפט כיצד לפעול. בבואו לבית-המשפט הוא מגיש תסקיר על מצבו של הקטין ובדיוני בתי-המשפט הוא מחויב לטעון טענות, וכמובן עליו מוטלת החובה להשיב לטענות שטוען בעל הדין שכנגד… מלבד זאת, תפקידו של פקיד הסעד הוא להציע דרכי טיפול לבית-המשפט, כדי שבית-המשפט ידע לבור לו את דרך הטיפול הנראית לו".
.
ליקויים מהותיים בעבודת פקידי סעד לחוק הנוער
בנובמבר 2007 פורסם מחקר: "נקודת מבטם של פקידי סעד ושל הורים במשפחות שבהן היתה התערבות בחוק", ע"י פקידת סעד לחוק הנוער באגף הרווחה של עיריית ירושלים חנה סימקין, ואלישבע סדן D.Sc אוניברסיטה עיברית. מהמאמר עולים ליקויים וכשלים קשים של תפקוד פקידי הסעד בטיפול ושיתוף הורים בהליכי קבלת החלטות על עתיד ילדיהם: אי מסירת מידע חיוני, אי שיתוף ההורים בתהליך קבלת החלטות, ועדות מומחים לחולקת אחריות, יצירת לחץ ובילבול אצל הלקוח, ועוד.

פקיד סעד לחוק האימוץ
פקידי סעד לחוק האימוץ מועסקים ע"י השירות למען הילד במשרד הרווחה ונבדלים מפקידי סעד לחוק הנוער, או פק"ס לסדרי דין המועסקים ע"י הרשות המקומית. הדיון ע"פ חוק האימוץ מתקיים בבית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות ללא כפיפות לדיני ראיות.

חוק האימוץ (סעיף 12 ג) מקנה לפקידת אימוץ סמכות להוציא את הילד מחזקת הוריו בצו חירום ולקבוע את מקום הימצאו או למוסרו למי שמוכן לאמצו ללא צו בית משפט אך לא לזמן העולה על 14 יום. במקרה זה מקום הימצאו של הילד חסוי והגישה אליו מותרת לפקידות האימוץ בלבד. הרשות לאימוץ נקראת "השירות למען הילד" ומייצגת את המדינה בבקשה להכריז על הילד בר אימוץ. בית המשפט רשאי להכריז על הילד בר אימוץ במעמד צד אחד ללא נוכחות ההורים.

פקידות האימוץ משמשות אפוטרופוסיות לילד החל מהרגע שהוצא מחזקת הוריו ועד שיחליט בית המשפט להכריז עליו בר אימוץ. בתקופה זו הגישה אל הילד נעשת בפיקוח פקידות האימוץ וברשותן. הקשר בין הילד להוריו נעשה ע"י פקידות האימוץ, למרות שהן משמשות צד בהליך המשפטי כמי שמבקשות להכריז עליו כבר אימוץ. מערכת האימוץ העניקה לפקידות האימוץ עוצמה רבה: הן משמשות "צד" בהליך המשפטי שמבקש להכריז על הילדים בני אימוץ, ובה בעת הן "שומרות הסף" של הקשר שבין ההורים לילדיהם, לאחר שהללו הועברו כאמור לחסותן בתוקף צו חירום. ביכולתן להבנות את הקשר שבין ההורים לילדים בדרך המאשרת את ההנחה שקשר זה מסוכן לילדים ותומכת בבקשתן להכריז עליהם בני אימוץ. בפועל נעלם כל ספק באשר לאשמת ההורים שאינם יכולים לגדל את ילדיהם. ההורים מוצגים כמי שיש להסתיר מפניהם את הילד. ביכולתן של פקידות האימוץ לחבל בקשר בין הילד להוריו בדרך שבו הן ממשטרות את הפגישות ביניהם ולהעלים מאחורי חומת הסודיות את רצון הילדים.

פקידות האימוץ אינן בוחלות בשיטות בזויות להכריז על קטין בר אימוץ. השופט פנחס אסולין ציין באחת מהחלטותיו כי פקידות הסעד באו לכלל מסקנה כי גורל אחד ויחיד יהא לילדיו הקטינים של המשיב דהיינו שהם ימסרו לאימוץ ומשהכריעו הן בכך הן לא נמנעו מלתרום משלהן למארג הראיות אשר תבואנה בפני בית המשפט עד כדי, כמעט, כבילת ידי בית המשפט והצבתו בפני עובדות מוגמרות וחבל שכך.
.
פקידת סעד ראשית לחוק הנוער חנה סלוצקי משקרת וממצמצת בעיניים


.

פלייליסט –

חוקים ותקנות שפקיד הסעד מופיע בהם:

קישורים:

יתומי הרווחה – כתבת תחקיר של העיתונאית מרב בטיטו על דרכי עבודת פקידות סעד לחוק הנוער

בבדיקת חוות דעת של מומחים בתחום, והמטופלים (הלקוחות) של פקידי הסעד מתבררת תמונה קשה. בכתבת תחקיר "יתומי הרווחה" של העיתונאית מירב בטיטו מה -22.02.2008 במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות נרשם אודות דרך עבודת פקידי הסעד: " 40 אלף ילדי רווחה בישראל חיים כיום מחוץ לבתיהם – שיעור הגבוה פי חמשה מהממוצע בעולם המערבי. תחקיר '7 ימים' חושף את הקלות הבלתי נסבלת שבה מסייעים פקידי סעד ממשלתיים להוצאת אלפי ילדים מבתיהם מדי שנה. הנפגעים העיקריים: משפחות מעוטי יכולת, חד הוריות ועולים. ח"כים, ארגונים חברתיים והורים תוקפים את מדיניותו הדורסנית של משרד הרווחה: 'זה יותר גרוע מחטיפת ילדי תימן' …
ד"ר צבי גילת: ' אנשים פונים לרווחה כדי לקבל סיוע כלכלי, והעובד הסוציאלי הוא המושיע שלהם. הם מספרים לו על כל הקשיים, הכאבים, כל מה שאמרו בחדרי חדרים בדם ליבם יצוטט בתסקירים שימליצו להוציא מהם את הילד' …
יעקב אליה, מחבר הספר 'ילדים רחוקים' : 'ישראל היא מדינת הייטק, ואת יכולה להשיג כל נתון שתרצי בלחיצת כפתור, אבל לא כמה ילדים הוצאו מחוץ לביתם. זו מערכת שבנויה על הסתרה, משום שההחלטות המתקבלות בה הן שרירותיות.' "

קטעים מכתבת התחקיר של העיתונאית מרב בטיטו:

סיפורה של תמר (שם בדוי) – בהרחבה: עמוד 2, עמוד 3
בנה של תמר, רועי (שם בדוי) הצביע על מקל ואמר למורה "עם זה מרביצים לי בבית", וזו דווחה לרווחה שבאו לחקור את הילד בבית הספר. המורה עדכנה את תמר, כעבור יומיים קיבלה קיבלה תמר טלפון מהרווחה שעליה לבוא ללשכת הרווחה והם יקחו את רועי מבית הספר. פקידי הרווחה לקחו את בנה של תמר למרכז חירום. תמר ובעלה פנו לעו"ד וזה הסביר להם כי פקידת הסעד יכולה להוציא ילד מביתו מייד אם היא סוברת שהוא בסכנה, לאחר שבוע נדרש אישור בית משפט לנוער. השופט מאשר לפקידת הסעד להמשיך להחזיק בילד מחוץ לבית אם אין התנגדות מנומקת. ההורים חייבים לפעול מייד ולהציג הצעה לשופט כיצד יטפלו בילד. יש להיזהר ממלכודת פקידי הרווחה: אם ההורה ירוץ ללשכת הרווחה לדרוש בתקיפות החזרת ילדו, יטענו פקידי הרווחה כי נהג באלימות כלפיהם מה שיתן להם קייס נוסף, ויאמת את טענותיהם. צו בית המשפט יצא עוד בטרם הספיקו תמר ובעלה לפעול, רועי שהה במרכז חירום ואח"כ בבית חולים פסיכיאטרי, סכ"ה נעדר מביתו מספר שבועות (לפחות 4). המשפחה מטופלת אצל פסיכולוג ע"פ דרישת ועדת החלטה בלשכת הרווחה. התיק שנפתח בפרקליטות נגד תמר ובעלה בגין התעללות נסגר בשל חוסר ראיות. מלבד עגמת הנפש והנזק הנפשי לרועי, ישנן הוצאות משפט של מעל מאה אלף שקלים לתמר ובעלה.

סיפורה של אלונה (שם בדוי) עמ' 4
מדובר באם לשלשה, חד הורית אשר פנתה ללכת הרווחה לקבל סיוע, העובד הסוציאלי הערים עליה והביא אותה לבית משפט לצורך פתיחת "תיק נזקקות" כלשהו. בדיון בבית המשפט נתברר לה כי למעשה מוציאים את ילדיה מחזקתה. ניסיונה של אלונה להשאיר את ילדיה בחזקתה הביא למלכודת נוספת שטמן לה העובד הסוציאלי והיא עברה פלילית על חטיפה.

סיפורה של פריי
(שם בדוי) עמ' 5
פריי אשה משכילה עלתה לארץ מאתיופיה עם 3 ילדים והכירה גרוש בן 70, לשניים נולדה ילדה, שרה (שם בדוי) פריי ובן זוגה נפרדו כשרה הייתה בת שלש. הפריי נסעה למס' ימים לאתיופיה להלווית בעלה לשעבר, פקידי הרווחה מיהרו להתקשר לאב שיבוא לקחת את הילדה, ללא צו בית משפט. העובדת הסוציאלית שפגשה את פריי הייתה עוינת וחקרה בשאלות מכשילות ולא ענייניות. פריי נאלצה לעבור דירה על מנת לפגוש את בתה במרכז קשר. כעבור שש שנים הועברה שרה לחזקתה של פריי אך הילדה איבדה אמון באמה והרבתה לריב איתה. ועדת החלטה של לשכת הרווחה החליטה לשלוח את הילדה לפנימיה מבלי לשאול את פריי. מסמך הסיכום של הועדה סולף ובו נרשם כי פריי נתנה הסכמתה לשלוח את בתה לפנימיה.

אירועים דומים הם סיפורה ח"כ מרינה סולודקין אודות סבתא שפנתה ללשכת הרווחה לקבלת סיוע, הרווחה לקחו את הנכדה לאימוץ סגור ובכך איבדה את נכדתה, כן הסיפור על אם במקלט לנשים מוכות שהרווחה רצו לקחת את ששת ילדיה, וכן סיפורם של לריסה ויבגני (מאי 2005, שמות בדויים), זוג עולים, שאינם נשואים שהרווחה לקחו את ילדם.

נקודות:

  • העובד הסוציאלי ו/או פקיד הסעד בלשכת הרווחה מוציאים בפתאומיות את הילד מביתו למרכז חירום, מעשה לכשעצמו גורם נזק (במקרה של רועי בית חולים פסיכיאטרי).
  • העובד הסוציאלי מודיע להורים במפתיע כי ילדם נלקח מהם ובכך טומן להם מלכודת שכן הם עלולים להיכשל בתגובתם.
  • העובד הסוציאלי מנהל חקירת חרש להוצאת הילד מהבית, וההורים יודעים על כך אחרונים ומאוחר מידי.
  • העובד הסוציאלי יוצר תהליך של חוסר אונים של ההורים, אם ירצו להתלונן עליו על ההרס שזרע במשפחה.
  • שופט בית משפט לענייני משפחה מקבל את סברות העובד הסוציאלי כעובדות, ומאשר את החלטותיו.
  • ברגע שהורה מדבר עם עובד רווחה ילדיו ו/או יקיריו הופכים אוטומטית להיות בסיכון.
  • אוכלוסיה חלשה היא בד"כ הסובלת מהתנכלות העובדים הסוציאליים של הרווחה.
  • העובד הסוציאלי מהתל בבעלי הדין (לקוחותיו) הוא רוקם מזימה עם האחד נגד השני על גבו של החסוי/קטין.
  • ועדת החלטה רושמת בסיכומיה כל העולה על רוחה, מעגלת פינות ומסלפת דברי הלקוחות.
קישורים:

פניות הציבור משרד הרווחה – נחום עידו

נחום עידו - טיוח פניות הציבור
נחום עידו – טיוח פניות הציבור

אוגוסט 2008 – נחום עידו משמש כממונה פניות הציבור במשרד הרווחה.
דוא"ל: nachumi@molsa.gov.il
טלפון: 02-6752519 פקס: 02-6752803.
כתובת לדואר: רחוב קפלן 2, קרית הממשלה, ירושלים.
נחום עידו אינו מפרסם אודות התלונות והבירורים, הטיפול בתלונות הינו ללא שקיפות.

קישורים:

בתיה ארטמן – לשכה משפטית משרד הרווחה: דרכי רמיה לסחר בילדים

יועץ משפטי משרד הרווחה בבית משפט - אילוסטרציה

היועצת משפטית של משרד הרווחה היא בתיה ארטמן מספר טלפון: 02-6752898 , פקס: 02-6752363 דוא"ל: batiaa@molsa.gov.il. כתובת למשלוח דואר: רחוב קפלן 2, קרית הממשלה, ירושלים, מיקוד: 91008.

חנה נויברגר דוא"ל: hanan@molsa.gov.il ,בלשכה המשפטית אחראית על טיפול בתלונות על עובדים סוציאליים.

רונית וינגרטן היא גם עו"ד המשמשת בלשכה המשפטית.
.
העדר טיפול בתלונות על עובדים סוציאליים

הלשכה המשפטית אמונה על טיפול בתלונות על עובדים סוציאליים מתוקף חוק העובדים הסוציאליים סעיף 34ג: "תלונות על עבירות משמעת של עובדים סוציאליים ייחקרו בידי עובדים סוציאליים, שהם עובדי המדינה שימנה השר (בסעיף זה – חוקרים), אלא אם כן החליט תובע, לעניין תלונה על עבירת משמעת מסוימת, כולה או מקצתה, לבצע חקירה בעצמו; החוקרים שמונו לפי סעיף קטן זה יפעלו לפי הנחיות התובע."

הלשכה אינה מפרסמת תוצאות חקירות ובירורים על עובדים סוציאלים וסביר להניח שאין כאלה ולא היו מיום חקיקת החוק ב-1996.
.
תשובות לקוניות

תשובות גופים אלו הן בד"כ לקוניות ומתחמקות. כן לדוגמא לפניית שופט מדוע לא התייצבה פקידת סעד לדיון בבית משפט, לא נמסרה תשובה עניינית. וכך כתב השופט פאול שטרק תמש (ת"א) 49841/06 ‏מה- 30/07/2008 : "למרות הזמנה כדין ,ביום הדיון פקידת הסעד לא התייצבה לדיון. בהחלטתי מיום 16.6.08 הוזמן הסבר היועמ"ש ונימוקים למה לא לפעול בהתאם לפקודת בזיון בית המשפט כנגד פקידת הסעד. ביום 25.6.08 הועברה לעיוני תגובת היועמ"ש בצירוף עמדת פקידת הסעד. יש לציין שאין המכתבים מתייחסים להפרת צו בית משפט בגין אי התייצבות לדיון"
.

ליקויים בפיקוח על ביצוע צווים שיפוטיים

 דוגמא נוספת לאזלת הלשכה המשפטית של משרד הרווחה היא אי אכיפת צווים שיפוטיים להגשת התסקירים במועדם. ידוע על עשרות הורים שאינם רואים את ילדיהם חודשים רבים עקב עיכוב פקידי סעד בהגשת תסקירים בבאר שבע שפורסם ב- 12/08. תגובת משרד הרווחה לפניית השופט טישלר לאותו אירוע חמור הנה לקונית ובה נאמר: "משרד העבודה והרווחה רואה חשיבות עצומה בתפקודם של פקידי הסעד ברשויות המקומיות. לכן הוא הקצה לכך תוספת של תקנים לרשויות המקומיות, ובהן גם עיריית באר שבע".
.
דוגמא נוספת לאי ביצוע צווים שיפוטיים 

ביוני 2009 התקיימה ישיבה בוועדה לענייני ביקורת המדינה, בעניין רשות החסות לנוערדוח מבקר המדינה ‎59ב'. במהלך הישיבה נדרשו נציגי משרד הרווחה להשיב כמה נערים עם צווי בית משפט להשמה בפנימיות הרשות שלא בוצעו. תגובתה של רחל שרביט – סמנכ"לית שירותי תיקון, משרד הרווחה והשירותים: "אני לא יכולה להגיד 'עם צווים' כי אנחנו לא פועלים על פי זה. מה שחשוב לנו הוא הסיפור של הנערה, אם היא צריכה מעון נעול או לא צריכה, כי יש לנו נערות שלפני צו פונים אלינו כי זה דחוף. הקליטה שלנו היא גם לא האם יש צו או לא אלא מה מידת החירום של המצב, מה מידת סכנת החיים. המספרים של בנות שממתינות היום הם ‎120 ממתינות לצופיה ולמסילה".כלומר פקידי הרווחה לאחר שקיבלו צו מבית המשפט להוציא את הנער מביתו ומשפחתו ולהשימו בפנימייה, עם כל הכאב והסבל של המשפחה הכרוך בכך, הם לא בהכרח יפעלו ע"פ צו בית המשפט שהם בעצמם יזמו, אלא ע"פ תחושותיהם לגבי מה שחשוב לעשות.
.
ייעוץ ופיקוח לקויים

מבקר המדינה הציג בדוח שנת 2008 כי משרד הרווחה אינו ממלא חובתו ע"פ חוק הנוער לביצוע מעקב אחר בוגרי המעונות רשות חסות הנוער וליווים:
"על פי חוק הנוער, על בוגרי מעונות הרשות להיות נתונים להשגחתם של עובדי מעקב של הרשות במשך השנה שלאחר תום שהותם במעונות. מטרות המעקב אחר הבוגרים הן סיוע בשילובם בקהילה כדי למנוע מהם לחזור לדפוסי התנהגות עבריינית ומתן משוב לרשות על מצב הבוגרים לצורך שיפור הטיפול בחוסים.
בתחילת שנת 2004 קוצץ מספר עובדי המעקב, ומספר הבוגרים שבהם טיפלו העובדים הופחת למחצית. משנת 2005 מתבצע מעקב רק אחר שליש מהבוגרים המשתחררים בכל שנה ממסגרות הרשות ואשר יש לבצע מעקב בעניינם. החל משנה זו גם חדלה הרשות להפיק דוחות שנתיים שבהם רוכזו נתונים על בוגרי המעונות שטופלו בידי עובדי המעקב, אף שהדוחות סיפקו להנהלת הרשות ולמנהלי המעונות מידע חשוב על תוצאות הטיפול בחוסים. יש בכך כדי לפגוע ביכולתה של הרשות לשפר את הטיפול הניתן לחוסים במסגרותיה.

פרשיות שחיתות במשרד הרווחה
ספטמבר 2011 – עמותות הרווחה משלמות שוחד לבתי יתומים בחו"ל כדי לקבל ילדים לאימוץ, בחסות משרד הרווחה. השוחד הסחר בילדים המתנהל ע"י משרד הרווחה מנוגד לחוק ולאמנת האג הבינלאומית לילדים. משרד הרווחה והעמותות העוסקים בשוחד ובסחר בילדים לאימוץ מבקשים מרשות המיסים פטור ממס על השוחד כדי לא לפגוע בתעשיית הסחד באימוץ ילדים, השוחד, והשחיתות. חרף הפרסום הגלוי של פרשיית השוחד לפקידים בחו"ל על מנת לקבל ילדים לאימוץ, עורכי הדין בלשכה המשפטית רווחה בראשות בתיה ארטמן מילאו פיהם מים.
.
תשובה מתחמקת אופיינית של הלשכה המשפטית של משרד הרווחה היא כי התלונה הנה על מה שנדון או בדיון בבית משפט ואין זה מתפקידם לטפל. וזאת למרות כשהתלונה היא על התנהגותה של פקידת הסעד. סחבת היא אמצעי נוסף. אם המכתב התלונה לא נשלח בדואר רשום הלשכה עלולה לטעון כי לא קיבלה אותו. תגובות אלו מגיעות בעיכוב של חודשים.

נקודות:

  • הלשכה המשפטית משרד הרווחה אמונה ע"פ חוק לאכוף משמעת על העובדים הסוציאלים, אך אינה מפרסמת על עברות המשמעת מאחר ואינה אוכפת משמעת על העובדים הסוציאלים.
  • הלשכה המשפטית אינה אוכפת עברות של ביזיון בית משפט ע"י פקידי סעד.
  • הלשכה המשפטית משרד הרווחה "מנפנפת" את הפונים אליה בתשובות לקוניות ולא ענייניות.

קישורים:

השופטת שפרה גליק למזכירה: טמבלית, אל תדברי כמו פרחה

השופטת שפרה גליק- אמרה למזכירה: טמבלית, אל תדברי כמו פרחה
שפרה גליק דיברה בפרחיות

השופטת למזכירה: טמבלית, אל תדברי כמו פרחה , אביעד גליקמן , 30.11.08 , ynet

נציב התלונות על השופטים קיבל את גרסת עובדת מזכירות בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן, שסיפרה על יחס משפיל. השופטת שפרה גליק: ביטוי לא מתאים, לא התכוונתי להעליב

עובדת מזכירות בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן טענה בפני נציב תלונות הציבור על שופטים כי השופטת שפרה גליק התבטאה כלפיה בגסות, ובין היתר קראה לה "טמבלית". הנציב, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, קבע שהתלונה מוצדקת. ככל הנראה תירשם לה הערה בתיק האישי.

מההחלטה שהגיעה לידי ynet עולה כי לפי תלונת העובדת, השופטת גליק נהגה כלפיה בגישה "מתנשאת ורודנית". באחד המקרים העירה לה השופטת "אל תדברי אליי כמו פרחה".

במקרה אחר ערכה עמה השופטת בירור מול מתדיינים באולם – ורדתה בה: "טוב שהואלת להגיע, עשית טעות חמורה מאוד בתיק".

במקרה שלישי, טענה העובדת כי השופטת הטיחה תיק על השולחן וצעקה עליה: "את טמבלית! מה את עושה מה שאומרים לך, תפעילי שיקול דעת. גם אם הממונה שלך יגיד לך לקפוץ מהגג תקפצי?"

בעקבות הגשת התלונה פנה הנציב גולדברג לשופטת גליק, שבתגובה טענה כי היא אינה נוהגת באופן מתנשא או רודני. השופטת אישרה לנציב כי העירה למתלוננת שלא תדבר "באופן פרחי", אולם לדברי גליק אכן מדובר בביטוי לא מוצלח עליו התנצלה ביוזמתה.

באשר לאירוע השני, ציינה השופטת כי הדברים שאמרה למתלוננת לא נאמרו באופן עוקצני או משפיל והכחישה שערכה את הבירור בנוכחות מתדיינים.

לגבי האירוע בו נשמעה לכאורה ההערה "טמבלית", אמרה השופטת לנציב כי העובדת נכנסה ללשכתה וביקשה ממנה -בהוראת הממונה עליה – לתת צו בתיק מסוים. השופטת השיבה לה כי מדובר בהתערבות בהליך שיפוטי, ולאחר שהמתלוננת טענה ש'זו הוראת הממונה עליה', השיבה לה גליק "אמירה שהתאימה באותו רגע למה שנאמר ולא נאמרה מתוך כוונה לפגוע או להעליב".

בהחלטתו קבע הנציב גולדברג כי התרשמותו משלושת האירועים היא שהשופטת לא נהגה בעובדת באופן הולם ובאמירותיה פגעה בה. "מובן הוא כי שומה על שופט להקפיד בכבודם של עובדי בית המשפט בעת שהוא בא עמם בדברים", כתב גולדברג בהחלטתו וקבע שהתלונה מוצדקת.

ממשרד המשפטים, בשם נציבות תלונות השופטים, נמסר בתגובה כי בעקבות חוק חובת הסודיות, אין הנציב רשאי להשיב לשאלות הנוגעות לתלונות.

השופטת שפרה גליק למזכירה: טמבלית, אל תדברי כמו פרחה
השופטת שפרה גליק למזכירה: טמבלית, אל תדברי כמו פרחה

איגוד העובדים הסוציאלים ועדת אתיקה או ועדת טיוח

ועדת האתיקה של איגוד העובדים הסוציאליים מבררת תלונות על התנהגות לא אתית של עובדים סוציאליים. בראש הועדה יושב עו"ס : נחום מיכאלי ט.ל: 050-5391132

הועדה עובדת בחוסר שקיפות ופרסום מזערי אודות התלונות והבירורים. מידי שנה מוגשות תלונות בודדות כ-5 , ורובן נדחות ע"י הועדה.
יש לזכור כי הועדה השייכת לאיגוד היא גוף השייך להסתדרות העובדים החדשה.

כתובת למשלוח תלונות: ועדת אתיקה של איגוד העו"ס, ארלוזרוב 93. ת"א, מיקוד: 62098.

קישורים:

רקפת עצמון – פקידת סעד מחוז ת"א לסדרי דין

רקפת עצמון - התנהלות מופקרת, דורסנית ומזוהמת הפועלת ללא בקרה וביקורת מדיפה ריח פרזיטיות ושיקולים זרים, ומזלזלת באזרחים הפונים אליה

נובמבר 2008 – עו"ס רקפת עצמון הנה פקידת סעד לסדרי דין, מחוז ת"א . מספר טלפון: 03-5125679 פקס: 03-5125721.
כתובת לשלוח מכתבים: שדרות ירושלים 22, תל אביב יפו, מיקוד: 68022.
תפקידה של פקידת סעד מחוזית לסדרי דין מוגדר בתע"ס 3.20 סעיף : 14. סעיף 14.8 קובע כי "פקיד סעד מחוזי מופקד על בדיקה ומתן מענים לתלונות של מטופלים על עבודתו של פקיד הסעד לסדרי דין בראשות המקומית".
לא ידוע על פרסום כלשהו של התלונות המטופלות ע"י הגברת עצמון/ פקידת סעד מחוזית מבחינת כמות ותוכן.

קישורים:

פקידת סעד מחוזית רקפת עצמון – תגובה לקונית לתלונה ותסביך טובת החסוי – יוני 2007 – רקפת עצמון מציגה עצמה כמפקחת ופקידת סעד מחוזית קיבלה תלונה נגד פקידת סעד שירה שביט אורגד ועו"סית נעמי הלימי מלשכת הרווחה בת ים. נושא התלונה כלל דברים חמורים כגון מינוי אפוטרופוס על אשה כבת 60 לאדם נגדו כתב אישום על תקיפתה, מינוי האפוטרופוס ללא סל טיפול מתאים לצרכיה ועוד. חודש לאחר מינוי האפוטרופוס האשה הפכה להיות שבר כלי…

הגשת תלונה על פקידי סעד
"יתומי הרווחה" – כתבת תחקיר של העיתונאית מירב בטיטו
פקידת סעד ארצית חנה סלוצקי על פקידי הסעד לחוק הנוער ושירותי הרווחה
מה לגבי טובת הילד? -רונן פז NEWS1
מחדלי לשכת הרווחה באר שבע – 129 משפחות לא רואים את ילדיהם בגלל עיכוב פקידי סעד בהגשת תסקירים לבית משפטעדות מצמררת של אמא שבתה הוצאה מהבית ע"י עובדי רווחה
התעללות כימית והזנחה בילד בן 8 ע"י משרד הרווחה במשפחת אומנה
בתי משפט לענייני משפחה ונוער – אי צדק בדלתיים סגורות
האב התריע, רשויות הרווחה לא הקשיבו, התינוק מת
משרד הרווחה – הנכשל ביותר בעולם המערבי בטיפול בילדים במצוקה
משרד הרווחה חוטף ילדים בשם ה"חוק" וה"מקצועיות" – ח"כ מרינה סולודקין
שירותי הרווחה – עבודה סוציאלית או חקירת משטרה לפירוק המשפחה והוצאת קטין/ חסוי מהבית
התעללות בילדים חוסים במוסד אתגר של משרד הרווחה
משרד הרווחה נגד העיתונאות החוקרת על התעללות עובדי משרד הרווחה בחסרי ישע.
"תינוק בגולאג ישראלי" – כתבת תחקיר על חטיפת תינוק
ד"ר לין ורנל על תיאורית "טובת הילד" שכשלה בבריטניה.
הטרדות מיניות בילדה בת 12 במשפחה אומנת – לשכת הרווחה גנזה את התיק
תסקיר פקידת סעד – תביעה על לשון הרע ופגיעה בפרטיות
התעללות בלשכת הרווחה בבת ים – עובד סוציאלי אנס עובדת שלו
תביעה נגד עיריית בת ים: אין להפלות עובד סוציאלי בשל מוגבלות
פקידת סעד הפרה צו בית משפט בגין אי התייצבות לדיון.פקיד הסעד והעובד הסוציאלי בלשכת הרווחה.תסקיר סעד – חוות דעת אובייקטיבית או מסמך שיווקי תעמולתי.פקידת סעד סדרי דין – עבודה סוציאלית או פקידת בית משפט