אסטו – Esto – תופעות לוואי

אסטו הוא שם מסחרי של אסציטלופרם Escitalopram , סם נוגד דיכאון ששייך למשפחת תרופות שנקראת SSRI – מעכבי ספיגת סרוטונין סלקטיביים עם תופעות לוואי רבות וסכון לתלות.

אסטו מעוידת לצורך טיפול בדיכאון, הפרעת חרדה מוכללת, חרדה חברתית (פחד ממצבים חברתיים- חולים נוטים להימנע ממצבים חברתיים, העלולים לגרום להם לחרדה או מתח), הפרעות פניקה) מאופיין בהתקפים לא צפויים של פניקה) והפרעה טורדנית כפייתית OCD.

חלק מתופעות הלוואי ואזהרות על השימוש של אסטו כולל מידע מעלון לצרכן הן כדלקמן:

תופעות לוואי של אסטו הנפוצות ביותר אסטו - Esto - תופעות לוואי

בנוסף לפעילות הרצויה של אסטו בזמן השימוש בה עלולות להופיע השפעות לוואי כגון: כאבי ראש,  שלשול,,עצירות בחילה סינוסיטיס, ירידה או עליה בתאבון, גודש באף,תחושת נימול, הקאות, סחרחורות, קושי בהרדמות, נמנום, הזעה מוגברת, עייפות,  חוסר מנוחה, חלומות לא נורמליים, פיהוקים, רעד, כאבי שרירים ומפרקים, דאגה, בעיות מיניות, פליטת זרע מעוכבת, בעיה הזקפה, ירידה בחשק המיני, קשיים בהגעה לאורגזמה אצל נשים, חום, יובש בפה.

תופעות לוואי של אסטו המחייבות התייחסות מיוחדת

ישנם מספר תופעות לוואי של אסטו פחות נפוצות, אך חמורות יותר. יש לדווח לרופא המטפל על הופעת תסמינים אלה. אלה כוללות, אך אינן מוגבלות ל: מחשבות או התנהגות אובדנית, חרדה, עצבנות, או התקפי פאניקה, עוינות או תוקפנות,  אי שקט או חוסר יכולת לשבת בשקט, התעלות אקסטרים, או עליות ומורדות במצב הרוח, עיסוק בפעילות יוצאת דופן או מסוכנת, מתחושה של אושר שעשוי לעבור לדיכאון, שינויים יוצאי דופן אחרים בהתנהגות. במקרה של דימומים – כולל דימומים ממערכת העיכול, נפיחות של הלשון, שפתיים, פנים או אם יש לך קשיי נשימה או בליעה (תגובה אלרגית) : יש להפסק הטיפול ולפנות לרופא מיד!

 אזהרות על נטילת אסטו

סיכון אובדני הקשור לנטילת תרופות נוגדות דיכאון
אסטו אינה מיועדת בדרך כלל לשימוש בילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18. תרופות נוגדות דיכאון (כולל אסטו) עלולות להעלות את הסיכון של ומחשבות אובדניות או התנהגות אובדנית אצל ילדים, נוער, ומבוגרים. לכן, אם מבחינים בשינויים כלשהם בתסמינים או תסמינים חדשים תוך נטילת אסטו, יש לדבר עם הרופא המטפל באופן מיידי. חלק מהתופעות הללו של אסטו עשויים לכלול חרדה, עוינות, עצבנות, חרדה, אי שקט, הזיות, היפראקטיביות קיצונית, ומחשבות אובדניות או התנהגות אובדנית.
נטילת אסטו בזמן הריון והנקה
לא מתשתמשים באסטו כאשר המטופלת הינה בהריון או מיניקה אלא אם כן התיעצה עם הרופא ודנה עמו בסיכון לעומת התועלת בלקיחת אסטו .שימוש באסטו עלול להשפיע על מצבו הכללי של תינוק. אסטו עובר דרך חלב האם.
אירועים של מניה
חלק מחולי מניה דפרסיה (הפרעת דו קוטבית) הנוטלית אסטו עלולים להיכנס למצב של מניה. מצב זה מאופיין על ידי שינוי רעיונות מהיר, עליזות מוגזמת ופעילות פיזית מוגברת. במקרים אלו חשוב לפנות לרופא. 
תופעות של תסמונת סרוטונין (סרוטונין סינדרום)
תרופות נוגדות דיכאון עלולות לגרום לקבוצה של סימפטומים מסוכנים המכונה תסמונת סרוטונין. נטילת אסטו עם תרופות אחרות שעלולות להשפיע על הסרוטונין יכול להגדיל את הסיכון הזה. אלה כוללות תרופות נוגדות דיכאון אחרות, טריפטאנים (תרופות למיגרנה), ותרופות נוספות. יש ליצור קשר עם הרופא המטפל באופן מיידי אם יש תסמינים אפשריים של תסמונת סרוטונין, לרבות: אגיטציה, תרדמת, הפרעה בתנועות הגוף, בלבול, הזיות – לראות או לשמוע דברים שהם לא באמת שם, דופק מהיר (טכיקרדיה), הרגשת חולשה, הזעה מוגברת, קושי בהליכה, שלשול.

במקרה ההתפתחות תסמינים כגון: הפרעות במתן שתן, הצהבת העור והאזור הלבן בעיניים (שהם סימנים לבעיות בתפקוד הכבד), חום גבוה, התקווצויות שרירים יש לפנות לרופא מיד!

השפעה  של אסטו על חיי היום יום

אסטו עלולה להשפיע על היכולת שלך לבצע משימות מורכבות הדורשות מיומנויות מוטוריות. לכן, מומלץ לקחת קצת זמן כדי להכיר כיצד אסטו משפיע עליך קודם עושה כל פעילויות הדורשות ריכוז מנטלי או מוטורי (כגון נסיעה במכונית או הפעלת מכונות).
אסטו: תופעות גמילה
הפסקה בנטילת אסטו, במיוחד בפתאומיות עלולה לגרום לתסמיני גמילה מסוימות, כגון תחושות "הלם חשמלי" (הידוע גם בשם "צמרמורת מוח" ), סחרחורות, דכאונות, עצבנות חריפה, וכן החושים מוגברות של אקטיזיה.

* יש לציין כי כל תופעות הלוואי והסיכונים הללו תקפים גם עבור אסציטאלופרם טבע Escitalopram Teva ועבור ציפרלקס Cipralex שהינם שמות מסחריים אחרים של אסציטלופרם Escitalopram ומכילים אותו חומר פעיל.
להלן מספר אזהרות על אסטו מתוך עלון לצרכן:

אזהרות: שימוש בילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18 : תרופה זו אינה מיועדת בדרך-כלל לשימוש
בילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18 . בילדים, מתבגרים ובמבוגרים צעירים עד גיל 25 אשר לקחו תרופות
נוגדות דיכאון, נצפתה עלייה בתופעות לוואי כגון ניסיונות התאבדות, מחשבות אובדניות ועוינות )במיוחד
תוקפנות, התנהגות מרדנית וזעם(. למרות זאת הרופא יכול לרשום תרופה זו למטופלים מתחת לגיל
25 אם הוא סבור שהדבר לטובתם. אם הרופא רשם את התרופה למטופל מתחת לגיל 25 ואת/ה
מעוניין/ת לדון בכך – פנה/י שנית לרופא. עליך לדווח לרופא אם הופיעו חלק מתופעות הלוואי שפורטו
או שהן הוחמרו. אין נתונים לגבי השפעות ארוכות טווח מהיבט הבטיחות ביחס לגדילה והתפתחות,
התבגרות, התנהגות קוגניטיבית והתפתחות התנהגותית בקבוצת גיל זו. סיכון אובדני הקשור בהפרעות
פסיכיאטריות: מחשבות אובדניות שכיחות בהפרעות פסיכיאטריות, במיוחד במטופלים הסובלים מדיכאון
לעתים קרובות, הן נמשכות עד שההשפעה נוגדת הדיכאון של התרופה מורגשת. מומלץ כי המטופלים
ובני משפחותיהם יעקבו אחר שינויים התנהגותיים כגון: הגברת הדיכאון, מחשבות אובדניות, תוקפנות
וכדומה. במידה וחלו שינויים כאלה יש לפנות מיידית לרופא. יש להקפיד הקפדה יתרה על המלצה זאת
במטופלים צעירים בגילאים 18-25 . הסיכוי להופעת מחשבות כאלו גבוה יותר אם:
– אם היו לך בעבר מחשבות אובדניות או מחשבות על פגיעה עצמית.
– אם את/ה מבוגר/ת צעיר/ה, מתחת לגיל 25 . מידע ממחקרים קליניים מראה כי קיים סיכון מוגבר
להתנהגות אובדנית בקרב מבוגרים מתחת לגיל 25 במצב פסיכיאטרי שטופלו בנוגדי דיכאון.

שתף/י את משפחתך והמטפלים שלך בהרגשתך זו ופנה/י לרופא שלך במקרים שהסימנים מחמירים.
אירועים של מאניה – חלק מחולי מאניה-דפרסיה עלולים להיכנס למצב של מאניה. מצב זה מאופיין על-ידי
שינוי רעיונות מהיר, עליזות מוגזמת ופעילות פיזית מוגברת, במקרים אלו חשוב לפנות לרופא.
הפרעות פאניקה – חולים הנוטים להתקפי פאניקה עלולים לחוות זמנית, הגברה של החרדה לאחר
התחלת הטיפול. תופעה זו תיעלם במהלך השבוע הראשון והשני של הטיפול. לפיכך, במקרים של
הפרעות פאניקה מומלץ להתחיל במינון נמוך. יש להיוועץ ברופא באשר לכך. אם הינך מטופלת בתכשיר
ומתכננת הריון או שהינך בהריון, אל תפסיקי את הטיפול על דעת עצמך אלא התייעצי עם הרופא.
תרופה זו מכילה לקטוז העלול לגרום לאלרגיה אצל אנשים הרגישים ללקטוז.
אם הינך רגיש/ה למזון כלשהו או לתרופה כלשהי, עליך להודיע על-כך לרופא לפני נטילת התרופה.
תגובות בין-תרופתיות: אם הינך נוטל/ת תרופה נוספת, או אם סיימת זה עתה טיפול בתרופה אחרת,
כולל תרופות ללא מרשם או תוספי תזונה, עליך לדווח לרופא המטפל כדי למנוע סיכונים או אי-יעילות
הנובעים מתגובות בין-תרופתיות, במיוחד לגבי תרופות מהקבוצות הבאות: אספירין, תרופות מקבוצת
NSAID , תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית )כגון: תרופות להרגעה, לשינה, לפרקינסון,
לאפילפסיה, לטיפול בסכיזופרניה ובפסיכוזות(, תרופות נגד קרישת דם, תרופות נגד דיכאון, תרופות
לטיפול בלב כגון מטופרולול, ליתיום )לטיפול בהפרעת מאניה-דיפרסיה(, מוקלובמיד, סלג'ילין )לטיפול
בפרקינסון(, תרופות צמחיות המכילות St. John’s Wort , תכשירים המכילים טריפטנים כגון: תרופות
למיגרנה, טרמדול )לכאבים(, טריפטופן )חומצה אמינית המופיעה במזונות, תמיסות עירוי להזנה ותוספי
מזון(. פימוזיד, לינזוליד, סימטידין או אומפרזול )לאולקוס(, טיקלופידין )למניעת שבץ(, מפלוקווין )למלריה(.
תרופות מסוג אנטגוניסטים לדופאמין:

תרופות נוגדות דיכאון מקבוצת SNRI ו- SSRI עלולות לגרום לסינדרום סרוטונין )נדיר( הכולל תסמינים כגון: עצבנות, חוסר שקט, בלבול, הזעה, חום גבוה, רפלקסים מוגברים, עוויתות שרירים, רעידות, עלייה בקצב הלב )ראה/י "תופעות לוואי המחייבות התייחסות מיוחדת"(. הסינדרום עלול להתרחש בשכיחות גבוהה יותר אם הינך נוטל/ת בו-זמנית תרופות נוספות המשפיעות על מערכת העצבים )ראה/י לעיל(. יש לדווח לרופא על כל תרופה נוספת שהינך נוטל/ת.

תופעות לוואי: בנוסף לפעילות הרצויה של התרופה, בזמן השימוש בה עלולות להופיע תופעות לוואי,
כגון: עצירות, שלשול, בחילה, גודש באף, סינוסיטיס )אף סתום או נזלת(, יובש בפה, שינויים בתיאבון,
סחרחורות, קושי בהירדמות, נמנום, חלומות בלתי רגילים, הזעה מוגברת, כאבי מפרקים ושרירים, רעד,
עייפות. תופעות אלו חולפות בדרך-כלל תוך זמן קצר לאחר תקופת ההסתגלות לתכשיר.
תופעות לוואי המחייבות התייחסות מיוחדת: הרגשת עצבנות ובלבול, חוסר שקט, חרדה, בעיות
בתפקוד המיני, ירידה ברמות נתרן בדם (המאופיינת בכאב ראש, בחילה, חולשה, עוויתות שרירים ו/או
קושי בריכוז) (נדיר):

פנה/י לרופא. סימני מאניה, הזיות, התקפי פאניקה, חום גבוה, התכווצויות שרירים (נדיר):

פנה לרופא מיד! דימומים – כולל דימומים ממערכת העיכול והתפתחות חבורות ביתר קלות
)נדיר(: פנה/י לרופא מיד! נפיחות של הלשון, השפתיים, הפנים או אם יש לך קשיי נשימה או בליעה
)נדיר(: הפסק/י הטיפול ופנה/י לרופא מיד. הפרשת חלב בלתי רגילה, קשיים במתן שתן, התכווצויות,
פרכוסים, הצהבת העור והעיניים )נדיר(: פנה/י לרופא מיד! סינדרום סרוטונין )הכולל תסמינים כגון:
עצבנות, חוסר שקט, בלבול, הזעה, חום גבוה, רפלקסים מוגברים, עוויתות שרירים, רעידות, עלייה בקצב
הלב – ראה/י "אזהרות"( )נדיר(: פנה/י לרופא מיד! בכל מקרה שבו הינך מרגיש/ה תופעות לוואי שלא
צוינו בעלון זה, או אם חל שינויי בהרגשתך הכללית, עליך להתייעץ עם הרופא מיד.
מינון: מינון לפי הוראות הרופא בלבד. אין לעבור על המנה המומלצת.

תרופה "נוגדת דיכאון" של פייזר אדרונקס – רבוקסטין (reboxetine): לא יעילה ומסוכנת

המאמר תרופה של פייזר נגד דיכאון: לא יעילה ומסוכנת , יפעת גדות, news1 , אוקטובר 2012

חוקרים מגרמניה גילו כי כמעט שלושת רבעי מהנתונים לגבי חולים שהשתתפו בניסויים ברבוקסטין לא פורסמו. גילו כי התרופה אינה יעילה כטיפול לדיכאון ונושאת בחובה תופעות לוואי מסוכנות

התרופה של פייזר נגד דיכאון – רבוקסטין (reboxetine) היא תרופה לא יעילה ומזיקה, והמידע שפורסם על התרופה הפריז ביתרונותיה והמעיט בחשיבות הסיכונים שהיא נושאת. כך על סמך מחקר גרמני שפורסם אמש (ד', 13.10.10).

בסקירה שפורסמה בעיתון הרפואה הבריטי, חוקרים מ'המוסד הגרמני לאיכות ויעילות בטיפול רפואי' גילו כי כמעט שלושת רבעי מהנתונים לגבי חולים שהשתתפו בניסויים ברבוקסטין לא פורסמו עד כה – עובדה שלדבריהם מדגישה את הצורך הדחוף בחובת פרסום תוצאות מלאות של ניסויים רפואיים.

רבוקסטין, הנמכרת תחת השם אדרונקס (Edronax), אושרה לטיפול בהפרעת דיכאון מג'ורית במדינות אירופיות רבות מאז 1997 ומאושרת גם בישראל, אך ספקות רבים התעוררו לגבי היעילות של התרופה בעקבות מחקרים שנעשו בה לאחרונה ודחיית הבקשה לאישורה בארצות הברית בשנת 2001.

"למרות שלא מדובר בתרופה עיקרית לטיפול בדיכאון כל חולה המטופל בתרופה לא יעילה הוא אחד יותר מדי", כתבו החוקרים. דיכאון היא מחלה רצינית וישנן תרופות יעילות וזמינות, ולכן אין זה מקובל שחולה יקבל תרופה לא יעילה, הוסיפו.

רבוקסטין היא אחת מן התרופות הראשונות בסדרה של תרופות נוגדות דיכאון הנקראות מדכאי ספיגה חוזרת של סרוטונין, או בקיצור SSRIs. דובר פייזר אמר כי התרופה היא "אופציה טיפולית יעילה" לדיכאון אקוטי, וכן כי יצרנית התרופה האמריקנית תסקור את המחקרים ותפרסם תגובה נוספת לאחר שתסיים את הסקירה.

תוצאות לא פורסמו

צוות החוקרים הגרמני ניתח תוצאות של 13 ניסויים ברבוקסטין, כולל שמונה ניסויים קודמים שלא פורסמו על-ידי פייזר, והגיע למסקנה כי בסך-הכל התרופה אינה יעילה כטיפול לדיכאון ונושאת בחובה תופעות לוואי מסוכנות. הם לא זיהו הבדל משמעותי ביתרון אצל חולים שקיבלו רבוקסטין כשהשוו אותם לחולים שקיבלו פלצבו (תרופת דמה שאינה מכילה חומר רפואי אך מבחינה פסיכולוגית משפיעה כתרופה).

נתונים מהניסוי הראו גם כי חולים שקיבלו את התרופה של פייזר הרגישו רע יותר מאלו שקיבלו פרוזק, במונחים של תופעות לוואי שהיו חמורות מספיק בכדי שיפסיקו את הטיפול. נתונים שפורסמו הפריזו ביתרונות הרבוקסטין בהשוואה לפלצבו ב-115% ובהשוואה של הרבוקסטין ל-SSRIs אחרות ב-23%, וכן המעיטו בערך הנזק שהיא עלולה לגרום.

נתונים לגבי 74% מהחולים שהשתתפו בניסויים לא פורסמו עד כה.

ממצאי המחקר, לטענתם, הם דוגמה לפרסום שקרי, ומומחים שהגיבו לדברים הסכימו כי הם מדגישים מצב בלתי מתקבל על הדעת. רופאים המטפלים בחולים עם דיכאון צריכים לקבל את התמונה כולה כדי לעזור לחולים להגיע לבחירות הנכונות לגבי הטיפולים השונים הזמינים כיום.

לטענת פייזר, החברה מסרה את תוצאות הניסויים הקליניים לרשויות התקנים בכל העולם. רשויות אלו בוחנות בצורה קפדנית את הסיכונים ואת היתרונות של כל תרופה, ומשקפות את כל המידע הבטיחותי והמועיל החשוב בתווית המוצר המאושר.

במאמר נלווה למחקר כתבו עורכות כתב העת, פיונה גודלי ואליזבת לודר, כי הבסיס לראיות הרפואיות מסולף ומעוות כתוצאה מנתונים שגויים של הניסויים הקליניים, וקראו לפעולה דחופה בעניין כדי לשקם את אמון הציבור בתרופות.

 נוגד דיכאון אדרונקס של פייזר נגד דיכאון: לא יעיל ומסוכן
 נוגד דיכאון אדרונקס של פייזר נגד דיכאון: לא יעיל ומסוכן

סמים פסיכיאטרים מעוררים אלימות בבתי הספר – מאמר מאת יהודה קורן

ילדים רגישים במיוחד לסמים פסיכו טרופיים משום שגופם עדיין מתפתח. הסמים עלולים לגרום לתופעות לוואי נפשיות וגופניות מחרידות. רשימה חלקית: עוינות, עוויתות, עוויתות פנים לא נשלטת,התפרצויות אלימות והתקפים.

לפחות 11 אירועי ירי בביתי הספר בארה"ב בוצעו על ידי נערים שנטלו סמים פסיכו טרופיים הידועים כמחוללי התנהגות אלימה והתאבדות.

אלימות כזו אינה אופיינית רק לארה"ב, הנה כמה דוגמאות:

· אנדראסב. מגרמניה, בן 15, ירה והרג את המורה הפרטי שלו כשהיה תחת השפעת סמים פסיכיאטרים.

· ריאן פורלו ממרילנד הורשע ברצח מדרגה ראשונה. הוא רצח את חברו לכיתה תחת השפעת סמים פסיכיאטרים.

· ביפן, שני נערים בני 15 ו-16, דקרו תלמיד תיכון בן 16 בזמן שהיו תחת השפעת סם הרגעה (גלולת שינה). הם אמרו,שהסם גרם להם להרגיש בלתי מנוצחים.

· במניסוטה, ג'ף וייס בן ה-16 הרג את סבו ושמונה אנשים אחרים לפני שהתאבד. הוא נטל פרוזק.

· פקה-אריק אובינן נטל נוגד-דיכאון במירשם לפני שהרג שמונה אנשים ואז ירה בעצמו בבית הספר שלו בג'וקלה, פינלנד.

· הנער קיפ קינקל היה תחת השפעת פרוזק כשרצח את הוריו. לאחר מכן הוא הלך לבית ספרו ירה והרג שני תלמידים ופצע22 בקפיטריה.

· טג סלומון בן ה-15 נטל ריטלין כשפתח באש וירה בשישה מבני כיתתו.

· אליזבת' בוש בת ה-14 היתה תחת השפעת פרוזק כשירתה בבני כיתתה והרגה אדם אחד.

ד"ר ריצ'רד קפיט, חוקר לשעבר במנהל המזון והתרופות האמריקאי ערך מחקר על פרוזק, פקסיל וזולופט לפני שנוגדי הדיכאון האלה שווקו לשוק האמריקאי. הוא העיד במשפט רצח שבו הרוצח השתמש בנוגדי דיכאון ממשפחת ה- SSRI: "תמיד חשדתי שהמטופלים הנוטלים את נוגדי הדיכאון האלו מפתחים אלימות העלולה להוביל לתוקפנות רצחנית".

"במקצוע הפסיכיאטריה, תמיד חשבנו שנוגדי הדיכאון יוצרים אפיזודות של מאניה",אומר קפיט.(15)

בארצות הברית בין השנים 1990 ו-2005 היתה עליה של יותר מ-380% בשימוש בתרופות ממריצות בקרב ילדים. בשנת 2005 הזהיר מנהל המזון והתרופות האמריקאי שסמים אלה עלולים לגרום לפסיכוזה, מאניה ותוקפנות.(16)

בספטמבר 2006, תוצאות מחקר הראו שנוגד הדיכאון פקסיל העלה בצורה משמעותית את הסיכון להתנהגות אלימה בקרב אלה הנוטלים אותו. בסיכום, החוקר הראשי ד"ר דייויד הילי ציין: "ברור כשמש שאנשים בהחלט נעשים עוינים יותר תחת השפעת הסמים האלו (נוגדי דיכאון ממשפחת הSSRI)". (17)

הגדרות:

15. ג'ייסון קאטו, כשהמשפט עומד לפני הכרעה, נוספו שלושה סנגורים למשפט פיטמם, ההרלד, רוק היל, דרום קרוליינה, 12 באוקטובר 2004.

16. הצהרת מנהל המזון והתרופות האמריקאי בדבר קונצרטה ומתילפנידאט, 28 ביוני 2005.

17. מנהל המזון והתרופות האמריקאי שוקל להוסיף אזהרות על גבי אריזות נוגדי –הדיכאון, דיילי פרס, 21 במרץ 2004.

מאת יהודה קורן

ממחקרים של עמותת מגן לזכויות אנוש

קישורים:

אלכס ג'ונס מדבר על הונאות חברות התרופות והפסיכיאטריה

אוקטובר 2010 – אלכס ג'ונס הוא אחד הלוחמים העולמיים הבולטים למען זכויות אדם. באמצעות אתרי אינטרנט וסרטים תיעודיים, מר ג'ונס יוצא נגד הפרות זכויות אדם ועשיית רווחים של התאגידים הגדולים על חשבון האזרח התמים. בסרט זה הסבר מלא על איך הפכו התרופות פסיכיאטריות כלי שבאמצעותו פוגעים פגיעה קטלנית בבריאותו הנפשית והגופנית של האדם.

חברות התרופות משווקים סמים פסיכיאטריים מסוכנים באמצעות פקידים מושחתים במערכות השלטון, כגון פקידי סעד, פסיכיאטרים, ועוד… ובאמצעות שופטים רשלנים תאבי וכבוד במערכת המשפט. סמים אלו גורמים הזיות ומרעים מצבם של הבריאותי והסוציאלי של הנוטלים אותם. פקידי הממשל והמשפט וחברות התרופות פועלים בכל דרך אפשרית להסתיר את תופעות הלוואי של סמים פסיכיאטריים אלו כדי שיוכלו להמשיך להרוויח כסף מסבלם של אזרחים תמימים.
.


.
קישורים:

נוגדי דיכאון – בסופו של דבר אתם אלה שמחליטים אם לבלוע את הכדור או לנוס על נפשכם

המאמר נוגדי דיכאון – באנג וגמרנו? , מאת: אריאלה רוזנברג, מערכת וואלה! , יום שלישי, 9 בנובמבר 2010

האם יד הרופאים קלה על ההדק במתן נוגדי דיכאון וחברות התרופות מסייעות להם בהנעת האצבעות?התשובות לא נמצאות בפנים

ביום חמישי האחרון (4.11) התקיים בסינמטק תל אביב כנס שנערך במסגרת היום הבינלאומי להתמודדות עם מצבי דיכאון וחרדה. אחד ממשתתפי הכנס, פסיכיאטר במקצועו, שלל במהלכו את הטענה כי ידם של הרופאים 'קלה על ההדק' במתן נוגדי הדיכאון וכי "לא מספיק מרשמים לנוגדי דיכאון נרשמים בישראל". מיד אחר כך הוא ציין שהמגמה היא לעבור לתרופות נוגדות דיכאון "מתקדמות יותר" ונקב בשמן של שתיים מהתרופות הללו.

האם חברות התרופות כבר דרכו את הנשק ושפתי הרופאים קלות על המילים? (צילום shutterstock)

האם חברות התרופות כבר דרכו את הנשק ושפתי הרופאים קלות על המילים?כשמדובר בחולים הסובלים מדיכאון קשה המלווה לעתים במחשבות אובדניות, או בכאלה שכל יציאה מבין תכריכי המיטה היא באמת מאמץ עילאי עבורם, ייתכן שאין ברירה, לפחות בשלב הראשוני של ההתמודדות עם המחלה, אלא לסחוט את ההדק ולשגר לעברם כדורים שיניעו את המערכת למקומות מאוזנים יותר. אחרי הכל, מדובר כמעט בהצלת חיים. אך במקרים רבים אחרים עושה רושם, על אף דבריו של הפסיכיאטר, שהתותחים הכבדים נקראים אל קו החזית מוקדם מדי ושיקולים בדבר ההרס שלוחמה פזיזה עלולה לייצר נותרים בצל.

האם דבריו של אותו פסיכיאטר שדחה על הסף טענות על ידיים שקלות על ההדק יכולים לעורר בנו אמון, כשבאותה נשימה, באותו כנס, הוא דאג להמליץ על תרופה נוגדת דיכאון ספציפית, שרצה הגורל ונותנת החסות של הכנס הזה היא חברת התרופות שמשווקת את אותה תרופה? אופס? יכול להיות ששוב מצטיירת לנו, גם אם בצבעים מטושטשים מעט, מציאות שבה אולי, ורק אולי, חברות התרופות כבר דרכו את הנשק ושפתי הרופאים קלות על המילים?

פריצת גבולות

אין כאן רמיזה לכך שהפסיכיאטר המדובר נקנה חלילה בממון או באמצעי שפל אחר על מנת שאלה יסיטו את דבריו לתועלתה של מעניקת החסות, אך בהחלט כדאי להזכיר בהזדמנות זו שהמילה אתיקה לא הומצאה מתוך גחמה של התייפייפות הנפש והיא מקפלת בתוכה עומק שמן הראוי לצלול לתוכו. האם בהיעדרה של אתיקה מקצועית קיימת אפשרות של פריצת גבולות, שבמהלכה גם בעל הכוונות הטובות ביותר עלול למצוא את עצמו נתון להשפעתו של כוח חזק וגדול ממנו? והאם כוח זה יכול לגרום לו להאמין בתום לב בדברים שאולי נוח לו להאמין בהם?

נכון, זה לא חדש. להגיד שחברות התרופות משחקות לנו עם התודעה זה כמו לצעוק שכסף מנהל את העולם. גילית את הכור באיראן. למעט השקט האופף את האותיות הקטנות של תופעות הלוואי, החברות הללו משמיעות את קולן באופן גלוי כל כך, כאילו מדובר בטקטיקה שיווקית השואבת את השראתה מעולם המתמטיקה – מינוס ומינוס יוצרים פלוס. לעולם לא באמת תחשוד בזה הנראה חשוד מכל.

רמת התחכום היא כזו שכל צעקה שתנסה להקים תזכה בפיהוק או בגיחוך נטול מאמץ, המלווה בדיבורים על דון קישוט וטחנות הרוח שלו. ורק שלא תתקרב מדי אל הפרופלור, שהוא לא ייתפס לך בדש הבגד ויעיף אותך קיבינימט, אותך ואת הרעיונות הנאיביים שיש לך לגבי העולם. תתקדם, אח שלו.

אולי באמת הגיעה השעה להתקדם משם. שהרי האחריות המרכזית הנוגעת לבריאות שלכם אינה מוטלת על חברות התרופות או על אצבעותיהן הפזיזות או לא של הרופאים. האחריות הזאת מוטלת עליכם. בסופו של דבר, אתם אלה שמחליטים אם לבלוע את הכדור או לנוס על נפשכם, וזה פחות משנה אם הוא נורה לכיוונכם מהר מדי או שמישהו שם בכל זאת התמהמה לפני שסחט את ההדק.

קישורים: