ה-FDA מזהיר: ריטלין עלול לגרום לזיקפה מסוכנת

ה-FDA מזהיר: ריטלין עלול לגרום לזיקפה מסוכנת , ד"ר איתי גל  18.12.13 , ynet

לידי ה-FDA הגיעו דיווחים על משתמשים צעירים, בני 8 עד 33, שטופלו בתרופות להפרעות קשב וריכוז וסבלו מ"פריאפיזם" – זיקפה ממושכת וכאבים באיבר המין, שעלולה לגרום נזק בלתי הפיך. כעת הם מזהירים: יש לשים לב אם הדבר קורה – ולפנות מיידית לטיפול רפואי

אזהרה מפני תופעת לוואי חדשה לתרופה ריטלין: מינהל המזון והתרופות האמריקני (ה-FDA) מזהיר היום (ד') כי תרופות להפרעות קשב וריכוז עלולות לגרום לזיקפה ממושכת וכאבים באיבר המין. האזהרה ניתנה בעקבות דיווחים על משתמשים בריטלין, קונצרטה ותרופות נוספות ל-ADHD שסבלו מהתופעות הללו, שעלולות לגרום לנזק בלתי הפיך לפין.

התופעה ממנה מזהיר ה-FDA נקראת פריאפיזם. מדובר בזיקפה קבועה שאינה חולפת למעלה מארבע שעות ומלווה בכאבים עזים. הזיקפה אינה קשורה לריגוש מיני, למחשבות או פעולות בתחום הסקס.

בזיקפה רגילה מתרחש תחילה שחרור של שריר בפין, המאפשר לדם עורקי לחדור לתוך האיבר באופן מוגבר, כך שהורידים בפין נלחצים ונסגרים, והדם שחדר נכלא בתוך הרקמה הספוגית בפין. לאחר האורגזמה והפליטה נפתחים הוורידים, ועורקי הדם שמובילים לפין נסגרים. אז יוצא כל הדם שנאגר בפין, והוא חוזר לגודלו המקורי.

לעומת זאת בפריאפיזם הורידים אינם נפתחים לאחר הפליטה, והעורקים ממשיכים להזרים דם לפין ואינם נסגרים. התוצאה היא זיקפה ממושכת, הגורמת לכאבים עזים. ללא טיפול מיידי עלול הפריאפיזם לגרום לנזק בלתי הפיך לאיבר המין הגברי.

ל-FDA הגיעו בין השנים 1997 ל-2012 סך של 15 דיווחים על מטופלים שחוו זיקפה ממושכת ומכאיבה. גילם הממוצע של המטופלים עמד על 12.5 שנים, והוא נע בין מטופלים בני שמונה עד 33.

חלק מהמטופלים דיווחו על זיקפה כאשר מינון התרופות הוגדל, ואילו כאשר הפסיקו ליטול את התרופות להפרעות הקשב והריכוז נעלמה התופעה. שניים מהמטופלים נזקקו לניתוח באיבר המין כדי להפחית את הזיקפה.

ב-FDA מבהירים כי אף שמדובר בתופעת לוואי נדירה, היא עלולה להסתיים בנזק בלתי הפיך לפין ולצורך בניתוח, וכי על הרופאים לעקוב גם אחר תסמין זה בקרב המטופלים הנוטלים את התרופות להפרעות קשב וריכוז.

ריטלין: נחקרת מעל 20 שנה

אין כמעט תרופה שנחקרה יותר מהריטלין בעשורים האחרונים. מאות מחקרים שבוצעו בקרב מטופלים הסובלים מהפרעות קשב גילו שהריטלין אינו גורם להתמכרות אם הוא נלקח במינונים שהותאמו על ידי רופאים. התרופה מסולקת במהירות מהגוף כך שאינה מצטברת ולכן הסיכונים לטווח ארוך נמוכים מאוד. למעשה נתגלה שמטופלים שנטלו ריטלין תחת פיקוח רפואי הפחיתו את הסיכון להתמכר לאלכוהול ולסמים.

יעילות הריטלין ודומותיה (כמו קונצרטה) גדולה יותר כשהיא משולבת בטיפול פסיכותרפי. כיצד אם כן מצליחה תרופה מעוררת לטפל בהפרעות קשב ולשפר ריכוז? מעריכים שהריטלין מווסת את מערכות הקשב והערות ומתאים אותן לסביבה. כך משתפרת היכולת להתמקד ולברור את הקלט הרצוי מבין שלל הגירויים.

החומר מתילפנידייט, ממנו מורכב הריטלין, משפיע על מערכת העצבים המרכזית. פעולתו דומה לפעולת הקפאין, אם כי בעוצמה רבה יותר – עוצמה שמתקרבת לזו של סמים ממריצים דוגמת אמפטאמינים. מחקר שנערך לאחרונה בארצות הברית, ושעשה שימוש בהדמיות דיגיטליות של המוח, העלה שהריטלין מצליח להגביר את רמתו במוח של המעביר העצבי דופאמין. החוקרים מעריכים שהריטלין מגביר את שחרור הדופאמין ובכך משפר את יכולת הריכוז והמיקוד של מטופלים שאצלם התגלו אותות חלשים של דופאמין.

ככל תרופה, גם הריטלין ודומותיה טומנות בחובן תופעות לוואי, אם כי נדירות, ובהן ירידה בתיאבון, כאבי ראש, קשיים בהירדמות, כאבי בטן, טיקים ועצבות. עם הפרסום האחרון של ה-FDA, כוללות תופעות הלוואי גם את תופעת הפריאפיזם.

לא כל רופא רשאי לרשום תרופה להפרעות קשב. הריטלין, הקונצרטה ותרופות אחרות להפרעות קשב נרשמות על ידי נוירולוג ילדים, פסיכיאטר ילדים או מומחה ברפואת ילדים שעבר הסמכה מיוחדת של משרד הבריאות.

קישורים:

ריטלין קונצרטה סיכונים תופעות לואי – אילן סלומון – שמי אילן סלומון, אלפי הורים נעזרו בי בשנים האחרונות, ועזרו לילדיהם להצליח בבית הספר בלי ריטלין, קונצרטה וסמים אחרים. להלן כמה שאלות ותשובות שהורים שואלים:

ה-FDA חוקר מוות בעקבות שימוש בסם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי "זייפרקסה"

הכתבה ה-FDA חוקר מוות בעקבות שימוש ב"זייפרקסה" , ד"ר איתי גל , ynet , יוני 2013

ה-FDA פתח בחקירה בעקבות מותם של שני חולים, ימים ספורים לאחר שקיבלו את התרופה הפסיכיאטרית, אנטי פסיכוטית, "זייפרקסה" לטיפול בסכיזופרניה ובמאניה דפרסיה, שבה נעשה שימוש גם בארץ. בעבר נרשמו אזהרות שימוש לתרופה בשל חשדות דומים

האם התרופה הפסיכיאטרית "זייפרקסה" גרמה למותם של שני חולים? ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקני) פתח בחקירה בעקבות מותם של שניים, ימים ספורים לאחר שקיבלו טיפול בתרופה הפופולרית לטיפול בסכיזופרניה, בדיכאון כרוני ובמאניה-דפרסיה.

חקירת ה-FDA החלה לאחר דיווחים על מותם של שני מטופלים, שלושה-ארבעה ימים לאחר שקיבלו זריקה של התרופה זייפרקסה במינון ארוך טווח. ב-FDA עדיין לא יודעים האם התרופה היא זו שגרמה ישירות למקרי המוות.

שני המטופלים קיבלו את הזריקה לתוך השריר במינונים הנכונים, אולם בדיקות שנערכו לאחר מותם הראו ריכוזים גבוהים מאוד שלה. ריכוזים כה גבוהים עלולים לגרום להזיות, דום לב, הפרעות בקצב לב, אובדן הכרה ותרדמת.

במשרד הבריאות הישראלי טרם נתקבלה הודעה על חקירה מקבילה.

זייפרקסה (אולאנזאפין) היא תרופה נוגדת הזיות, המשמשת לטיפול בסכיזופרניה ובהתקפי מאניה (היפראקטיביות והתרוממות רוח) של מחלה דו קוטבית (ביפולרית). מדובר בדור תרופות חדש יחסית, בעל מיעוט יחסי של תופעות לוואי, בניגוד לתרופות ישנות יותר.

התרופה שייכת לקבוצת תרופות המכונה לא-טיפוסיות (אטיפיות). המנגנון המדוייק של פעולתה אינו ברור לחלוטין, אולם על פי ההערכות היא חוסמת כימיקלים מוחיים כמו דופאמין וסרוטונין. התרופה אינה מרפאת את המחלות, אך מסייעת להפחית את התסמינים ובעיקר את מרכיב ההזיות.

בעבר פורסמו מספר אזהרות שימוש לתרופה זייפרקסה, עקב חשד לקשר עם מקרי תמותה של מטופלים. בנוסף נרשמו תופעות לוואי רבות לתרופה, ועיקרן נמנום, יובש בפה, עליה במשקל, תיאבון מוגבר, סחרחורת, חולשה, נדודי שינה, עצירות, צרבת, צמא, שינויים באישיות, אי יציבות, כאבי גב ומיפרקים.

קישורים:

"טבע" מורידה נוגד דיכאון בודפריון אקסאל מהמדפים ע"פ הוראת ה- FDA – הסם אינו אפקטיבי וגורם לתופעות לוואי קשות

נוגד דיכאון בודפריון אקסאל של חברת טבע: כאבי ראש, חרדה, דיכאון וקשיי שינה

 הכתבה "טבע" מורידה נוגדי דיכאון מהמדפים , יפעת גדות , ניוס 1 , אוקטובר 2012
ה-FDA הורה לחברה להוציא מהשוק תרופה בגרסה גנרית לאחר שגילה כי אינה זהה לתרופה המקורית המיוצרת על-ידי גלקסו-סמית'-קליין
 
מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) הורה לחברת התרופות טבע להוריד מהמדפים את התרופה לטיפול בדיכאון (הגרסה הגנרית) בודפריון אקסאל (Budeprion XL).

ה-FDA הוציא את ההוראה לאחר שגילה כי הבודפריון אקסל אינה זהה לוולבוטרין אקסל (Wellbutrin XL), המיוצרת על-ידי גלקסו-סמית'-קליין. הקביעה של ה-FDA לגבי נוגד הדיכאון הגנרי של טבע עומדת בניגוד חד לקביעת הארגון ב-2009 כי הבודפריון אקסאל זהה לוולבוטרין.

הקביעה ההפוכה מגיעה לאחר מחלוקת של חמש שנים על הטענה כי תרופות גנריות פועלות בדיוק כמו התרופות המקוריות היקרות יותר.

מיליוני חולים בארצות הברית החליפו את השימוש בוולבוטרין של גלקסו-סמית'-קליין לתחליף הזול שלה כביכול – הבודפריון אקסאל, אך מספר גדול מהם החל לסבול מבעיות כמו כאבי ראש וחרדה.

אחת הטענות שנשמעה רבות הייתה "השתמשתי בוולבוטרין מספר שנים והכל היה בסדר, אך ברגע שהחלפתי את התרופה לגרסה הגנרית שלה התחלתי לסבול מכאבי ראש, חרדה, דיכאון וקשיי שינה".

בנוסף, חולים רבים שמעולם לא סבלו מנטייה למחשבות אובדניות החלו לדווח על מחשבות אובדניות.

מעבר להוראה להוציא את בודפריון אקסאל מהשוק, ה-FDA הורה לארבע יצרניות אחרות של תרופות גנריות – viz. Activis, Anchen, Watson and Mylan – לבצע בדיקות שיקבעו אם התרופות שהם מייצרות אכן עומדות בסטנדרטים של ה-FDA.

קישורים:

סיכונים בשימוש בתרופה טיסברי Tysabri של חברת ביוג'ן נגד טרשת נפוצה – עדכון ה- FDA

ע"פ הודעת ה- FDA מה- 22.04.2011 – 102 מקרים של נזק מוחי קטלני (מסוג PML – progressive multifocal leukoencephalopathy) דווחו בקרב 82,732 מטופלים עם טיסברי (Tysabri) ברחבי העולם עד ה- 28 פבואר 2011.

נתונים חדשים מראים כי הסיכון לפתח את הזיהום מוגברת אצל חולים אשר טופלו במדכאי מערכת החיסון בעבר, לפני קבלת טיסברי. התווית Tysabri כבר הצביעה כי שימוש במקביל תרופות מדכאות מערכת חיסונית עם Tysabri עלול להגביר את הסיכון להתפתחות PML על פני הסיכון בשימוש ב- Tysabri לבד.

נתונים מן השנה האחרונה אישרו את הסיכון לפתח PML היא יותר בחולים אשר קיבלו יותר מ- 24 אינפוזיות Tysabri (המקביל לשנתיים של טיפול מתמשך) בהשוואה לחולים שקיבלו פחות מ- 24 אינפוזיות.

המלצות ה- FDA למטופלים בטיסברי – Tysabri

  • Tysabri ממשיך להיות מזוהה עם PML.
  • הסיכון לפתח את המחלה עולה עם מספר אינפוזיות Tysabri שמקבלים.
  • הסיכון לפתח PML גדל אם לקחו תרופה המדכאת את המערכת החיסונית בעבר. יש לדווח לרופא המטפל אם נלקחה בעבר תרופה מדכאת החיסון. דוגמאות לתרופות מדכאי מערכת החיסון הן: mitoxantrone azathioprine, methotrexate, ציקלופוספמיד, ו- mycophenolate.
  • הצג שאלות או חששות לגבי Tysabri לבין הסיכון של PML עם הרופא המטפל.
  • דווח על תופעות לוואי כלשהן לרופא המטפל.

"תרופות" נוגדות דיכאון והפרעות קשב גורמות לפרצי אלימות קשים

הכתבה מחקר: מה התרופות שגורמות לאלימות? , רועי שני , ynet , דצבר 2010

חוקרים זיהו 31 תרופות שנטילתן עלולה לגרום לפרצי אלימות קשים, כמו תרופות לשינה ולהפרעת קשב

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת הרווארד זיהה 31 תרופות אשר נטילתן עלולה לגרום לפרצי אלימות קשים. מממצאי המחקר, שפורסמו בכתב העת המקוון של הספריה הציבורית למדע – PLoS ONE, עולה כי התרופה שתחת השפעתה נרשמו מקרי האלימות הרבים ביותר היא התרופה לגמילה מעישון צ'מפיקס.

אלימות הנובעת מנטילה של תרופות היא תחום שעד היום כמעט שלא נחקר, בעיקר מסיבות אתיות. למשל, הסיכון שמשתתפי המחקר ינהגו באלימות כלפי אחרים ויגרמו לחבלות ולפציעות. החוקרים המעטים העוסקים בתחום זה מסתמכים על אירועי אלימות שדווחו, מתוכם הם מבקשים לזהות מקרים בהם התוקפים נטלו תרופה אשר הביאה להתקפי האלימות.

לצורך המחקר ניתח צוות החוקרים מאגר מידע של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אשר הכיל 780,169 דיווחים על התפרצויות אלימות באופן כללי תוך נטילת תרופות, בין השנים 2009-2004 – מתוכן 1,937 מקרים הוגדרו כפרצי אלימות קשים.

מתוך נתון זה הצליחו החוקרים להצביע על 31 תרופות אשר היו קשורות ל79% מסך מקרי האלימות הקשים, שכללו בין היתר: רצח, ניסיון לרצח, תקיפה פיזית והתעללות.
.

.
נדרש מחקר נוסף

החשודה העיקרית שתחת השפעתה דווח על מספר מקרי האלימות הגבוה ביותר היא הצ'מפיקס, תרופה לגמילה מעישון אשר החומר הפעיל בה, ורניקלין, נקשר לקולטני הניקוטין ומעכב את שחרור הדופמין במוח.

תרופות נוספות שנקשרו לאלימות הן תרופות נוגדות דיכאון המשפיעות על המערכת הסרוטונרגית (וביניהן סרוקסט ופרוזק), תרופות להרגעה ולשינה והתרופה סטרטרה לטיפול בהפרעת קשב וריכוז.
לדברי החוקרים, ממצאיהם מדגישים כי יש להתייחס בכובד ראש לתרופות אשר השימוש בהן עלול לגרום להתנהגות אלימה – למרות שמדובר רק במספר מצומצם של תרופות.

התרופות שעבורן נמצא הקשר המובהק, החריף והעקבי ביותר הן תרופות המשפיעות על המערכת הסרוטונרגית (תרופות נוגדות דיכאון) ועל המערכת הדופמינרגית (צ'מפיקס להפסקת עישון).

החוקרים טוענים כי נדרש מחקר נוסף ומקיף שיבחן את הסיבות והמנגנונים שבגללם תרופות אלו גורמות לתגובות אלימות, ובמיוחד מה השינויים המוחיים שהן גורמות בהשוואה לתרופות אחרות שאינן מעוררות אלימות בקרב המשתמשים.

קישורים:

מחדלי משרד הבריאות – עוד משכך כאבים יורד מהמדפים: למה רק עכשיו?

הכתבה עוד משכך כאבים יורד מהמדפים: למה רק עכשיו? , שרית רוזנבלום , ידיעות אחרונות , זמנים בריאים, דצמבר 2010

בארה"ב נאסרה לשימוש תרופה פופולרית וותיקה נגד כאבים, שנמכרת גם בישראל, בגלל תופעות לוואי. בישראל הסיכוי למנוע את הסכנות קטן אף יותר: הרופאים מתעצלים למלא טופס, ומשרד הבריאות לא תמיד מואיל בטובו לפעול. "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות" בודק

לפני שבועיים הודיע מינהל המזון והתרופות האמריקאי
, ה‭,FDA-‬ כי הוא מוריד מהמדפים משככי כאבים פופולריים המכילים את החומר פרופוקסיפן (שנמכרים בישראל תחת השמות 'אלגוליזין פורטה‭,'‬ ו'פרוקסול‭.('‬ הסיבה: החשד שהם עלולים לגרום הפרעות קצב לב קטלניות.

הדיון בשאלת בטיחות התרופות האלה, שנמצאות בשוק האמריקאי מ‭,1957-‬ אינו חדש. דיווחים ראשונים על תופעות לוואי מסוכנות הנגרמות מהשימוש בהן התקבלו כבר בשנת ‭,1978‬ אולם מינהל התרופות קבע אז כי אין סיבה של ממש להפסיק את השימוש במשכך הכאבים הפופולרי.

רשות התרופות האירופית הכריזה על הפסקת השיווק של התרופות המכילות את החומר ביוני ‭.2009‬ אולם חודש אחר כך הכריעו שוב המומחים האמריקאים בעד המשך השימוש בתרופות המדוברות, למרות שהכירו בכך שמינונים גבוהים מהמומלץ עלולים לגרום לתופעות לוואי מסוכנות, בכללן בעיות לב. הם סברו כי התועלת שיש להן בהפגת כאבים גבוהה מהסיכון הנשקף כתוצאה ממנת יתר שלהן. רק לפני שבועיים השתכנעו, כאמור, מומחי ה‭FDA-‬ כי התרופות מסוכנות.

הדיון העולמי בשאלת הבטיחות של התרופות האלה נמשך שלושה עשורים עד שהוכרע. בעולם שאחרי פרשת התרופה משככת הכאבים 'ויוקס‭ ,'‬שהורדה מהמדפים ארבע שנים אחרי קבלת המידע הראשון באשר לסיכונים הטמונים בשימוש בה, נוקטות רשויות התרופות בארה"ב ובאירופה זהירות מפליגה.

דוגמאות נוספות לתרופות שהורדו בשנים האחרונות מהמדפים לא חסרות: תרופות ההרזיה 'רדוקטיל' ו'אקומפליה‭,'‬ התרופה המבטיחה 'אבנדיה' שחוללה מהפכה של ממש בתחום הטיפול בסוכרת – כל אלה נחשבו להבטחות גדולות והיו בשימוש תקופות שונות לפני שמכירתן נאסרה מחשש שהן עלולות לגרום נזקים בריאותיים קשים.

ניסויים בלי ילדים, קשישים ונשים

החוקים המחמירים, שנועדו להבטיח את הבטיחות המקסימלית של כל תרופה, גורמים לכך שזמן הפיתוח של תרופות עומד כיום בממוצע על כ‭12-‬ שנה ולכך שרק מולקולה אחת מתוך ‭10,000‬ שנמצאות בפיתוח כתרופות פוטנציאליות, מגיעה בסופו של דבר אל ארון התרופות הביתי.

כדי להעריך את כדאיות השימוש בה, נמדדת כל תרופה בשלושה מדדים: בטיחות, יעילות ואיכות. מעבר לנתוני הרעילות המתקבלים כבר בתחילת תהליך הפיתוח שלהן, האמצעי העיקרי לגילוי תופעות לוואי של תרופות הוא ניטור בטיחותן במהלך הניסויים הקליניים המתבצעים בהן. אולם מתברר כי תנאי המחקר הנדרשים כיום לעריכת ניסויים קליניים – בחינת התרופה על מספר מועט יחסית של משתתפים, צעירים ובריאים, שבאופן שגרתי צורכים מעט תרופות – אינם מייצגים נאמנה את כלל האוכלוסייה ומגבילים את היכולת לחשוף את כלל תופעות הלוואי של התרופה הנבדקת.

היקף המשתתפים בניסויים האלה עומד על אלפים בודדים, לעיתים רק מאות. אלא שבתרופה שמשתמשים בה עשרות או מאות מיליוני בני אדם, גם תופעת לוואי המופיעה בשכיחות נמוכה יחסית, של 1 ל‭100,000-‬ למשל, עלולה להיות משמעותית וקשה. מומחים מעריכים כי רק מחצית מתופעות הלוואי מתגלות בשלב הניסויים הקליניים. חלק ניכר מהמידע שנאסף בנושא בטיחות השימוש בתרופות מתקבל דווקא אחרי תחילת השיווק שלהן, חודשים רבים ולעיתים שנים אחרי שהוכנסו לשוק.

"כשתרופה חדשה יוצאת לשוק, היא עדיין לא נוסתה על אוכלוסיות שלמות: ילדים, קשישים, לעיתים אפילו נשים. לכן יש תופעות שרואים אותן רק בשלב השימוש, בקרב מספרים גדולים של חולים‭,"‬ מסביר פרופ' מתי ברקוביץ‭,'‬ מנהל היחידה לפרמקולוגיה קלינית וטוקסיקולוגיה בבית החולים אסף הרופא ויו"ר איגוד רופאי הילדים, המקדם את נושא הבטיחות בתרופות כבר שנים רבות.

"תקופת השיווק חשובה מאין כמוה, משום שהיא מספקת מידע על השפעת התרופה לטווח ארוך ובשימוש ממושך‭,"‬ אומר ד"ר שגב שני, סמנכ"ל רפואה ורגולציה בקבוצת נאופרם ומי ששימש בעבר כסגן ראש אגף הרוקחות של משרד הבריאות. "צריך לצאת מנקודת ההנחה שכשתרופה מאושרת לשימוש, אנחנו יודעים פחות או יותר על ‭50%‬ מתופעות הלוואי הפוטנציאליות שלה. זה אומר ש‭50%-‬ נוספים נגלה רק אחרי שכולם ישתמשו בה. מכאן נובעת חשיבות המעקב אחר תרופה מיום שיווקה‭."‬

יודעים על כ-50% מתופעות הלוואי של התרופה

"יודעים על כ-50% מתופעות הלוואי של התרופה" (צילום: liqud library)

בישראל: קרישי דם בלב ובמוח

מחקר שנערך בארה"ב לפני עשור קבע כי תופעות הלוואי שנגרמות כתוצאה משימוש בתרופות הן הגורם הרביעי בשכיחותו בארה"ב לתמותה בקרב מאושפזים. מחקר אחר, שנערך אף הוא בארה"ב, גילה כי ‭3.2%‬ מכלל הפניות לחדרי המיון נעשות בגלל תופעות לוואי. הטיפול בכל מקרה כזה עולה ‭6,700‬ דולר. כשלושה רבעים מכלל התופעות הללו ניתנות, כך העריכו המחברים, למניעה.

משרד הבריאות בישראל מאמץ את המלצות ה‭FDA-‬ לגבי איסור המשך השיווק של תרופות. אבל האם הוא פועל לזיהוי תופעות לוואי כאלה בזמן? איזו מערכת אמורה לאסוף את המידע לגבי תופעות אפשריות כאלה ומי אחראי על הדיווחים המתקבלים באמצעותה? האם הרופאים בארץ מדווחים על תופעות כאלה? ושאלת השאלות: האם צרכני התרופות בישראל מוגנים מפני מקרים דומים?

בחודש פברואר השנה דיווח בית החולים שיבא למשרד הבריאות על ארבעה חולים המקבלים תרופה בשם 'אומריגם' מתוצרת חברת 'אומריקס' הישראלית, אשר פיתחו תופעות של קרישת-יתר של הדם. התרופה המדוברת מבוססת על נוגדנים המופקים מפלסמה של אדם, והיא ניתנת בהזלפה תוך-ורידית לחולים הסובלים ממחלות של המערכת החיסונית וממחלות מערכתיות נדירות נוספות. קרישיות-יתר היא תופעת לוואי מוכרת של התרופה הזו, אך אינה שכיחה.

בעקבות ההודעה פתח משרד הבריאות בסקר בשאר בתי החולים וקופות החולים בארץ על מנת לבדוק את ממדי התופעה. במהלך הבדיקה הצטברו דיווחים על 11 חולים נוספים שלקו בתופעות של קרישת-יתר ותסחיפים מתוך כ‭1,821-‬ מטופלים שטופלו בתרופה בשנת ‭- 2010‬ שיעור חריג בכל קנה מידה. בסוף אוגוסט אף דווח על חולה שנפטרה לאחר קבלת התרופה. חולה נוספת פיתחה תסחיף ריאתי.

משרד הבריאות ביקש מהחברה לשלוח את התכשיר למעבדות ה‭FDA-‬ בארה"ב. תשובת הבדיקה שם הצביעה על כך שהתכשיר הכיל רמה גבוהה מהמקובל של גורמי קרישה, העלולים לגרום להיווצרות קרישי דם בלב ובמוח.

למרות זאת, לא יידע משרד הבריאות את ציבור החולים והרופאים לגבי הסכנה הטמונה בתרופה ולא הוריד אותה מהמדפים, עד שהפרשה נחשפה על ידי התקשורת. רק אז – תשעה חודשים לאחר הדיווח הראשון על החשד לקיומה של בעיה – הודיעה החברה כי היא אוספת את התרופה מהמדפים ומפסיקה את השימוש בה. שבוע לאחר מכן נודע שהיא מפסיקה את השימוש בתרופה נוספת מאותה סיבה.

כל מדינות העולם המערבי מחייבות כיום את חברות התרופות, על פי חוק, לדווח על תופעות לוואי. בשנת 1998 פירסם גם משרד הבריאות הישראלי נוהל המחייב את חברות התרופות להודיע על תופעות לוואי לאגף הרוקחות על מנת לאפשר "נקיטת צעדים מתאימים להגנת הציבור‭."‬ על פי הנוהל הזה, חייבות החברות לנהל "מערך יעיל למעקב ואיסוף תופעות לוואי" לגבי כל תכשיר, כולל תופעות שגרמו למוות, תופעות מסכנות חיים, תופעות שגרמו לאשפוז או להארכת אשפוז, לנכות או למוגבלות קשה וממושכת, וכן מומים מולדים שנגרמו כתוצאה מנטילת התרופה בהריון. עוד נקבע כי החברות צריכות לדווח למשרד הבריאות גם על תופעות המתגלות בעולם.

הרופאים לא מדווחים למשרד הבריאות

אולם דיבורים לחוד ומציאות לחוד. בישראל לא הוקמה עד היום מערכת אקטיבית לאיסוף המידע על תופעות לוואי מתרופות. עקרונית, אמור אגף הרוקחות לרכז את הדיווחים האלה, ובאתר האינטרנט של משרד הבריאות אף מופיע טופס מיוחד לדיווח כזה. אולם בפועל איש כמעט לא עושה בו שימוש.

בלי מערכת איסוף מידע מוסדרת ומתוקצבת, ובלי פעילות חינוכית יזומה ונמרצת להסברת חשיבות הדיווחים האלה לצוות הרפואי ולציבור בכלל – למעשה אין כיום בישראל כמעט דיווחים על תופעות לוואי כתוצאה מתרופות. הדיווחים המעטים שמתקבלים מגיעים דווקא מחברות התרופות.

"שתי בעיות מונעות מהרופא לדווח: למלא טופס זה כאב ראש, ותמיד קיים החשש שמי שדיווח ייחשד ברשלנות‭,"‬ מסביר בכיר בתחום התרופות. "אם במדינות המתקדמות ביותר היקף הדיווחים מגיע ל‭10%-5%-‬ מכלל התופעות הקיימות, בארץ מדובר אולי על שברירי אחוזים. אם לא תתפתח כאן תרבות אמיתית, שמעודדת דיווחים כאלה ומחנכת את ציבור הרופאים והמטופלים לגבי חשיבותם, יהיה קשה להגיע להישגים אמיתיים‭."‬

"במשרד הבריאות יש יותר דיווחים של חברות תרופות ופחות של הצוות הרפואי ושל הקהל הרחב‭,"‬ אומר פרופ' מתי ברקוביץ‭.'‬ "זאת בהשוואה לארה"ב ואירופה, שם יש יותר דיווחים מהצוות הרפואי. בגלל חוסר המודעות לחשיבות הנושא בארץ, הרופא או האחות שנתקלים בבעיה לא תמיד זוכרים לדווח על החשד שלהם. התוצאה היא שגם חברות התרופות לא תמיד יודעות על הבעיות בתרופות שלהן.

"רופא מסוים רואה חולה שפיתח פריחה כתוצאה מתכשיר כזה או אחר. במקום לדווח למשרד הבריאות, הוא שואל עליה את התועמלנית של החברה בפעם הבאה שהוא רואה אותה. בסופו של דבר, הרבה פעמים דווקא התועמלנית היא זו שמדווחת לחברה, וכך גם נראה הדיווח שלה: חלקי וחסר, בלי פרטים מהימנים. על מנת שחברות התרופות יוכלו לדווח על בעיות כאלה, כנדרש, למשרד הבריאות, הן צריכות לקבל דיווחים ספונטניים מאותו רופא – אלא שהוא מלכתחילה לא מדווח על מה שגילה למשרד הבריאות‭."‬

"גם לחברות יש בעיה לקבל דיווחים כאלה‭,"‬ מאשר ד"ר שני. "אף רופא לא מרים אלינו טלפון ומספר לנו ביוזמתו על תופעה שנתקל בה. לעיתים הוא שואל שאלה רפואית, ולא מבין בעצמו שהוא מדווח על תופעה חשובה. לכן אנחנו מדריכים את אנשי השטח שלנו, את התועמלניות, להקשיב לכל פרט ולשאול את הרופאים בצורה אקטיבית מה שלום החולה ואם הכל בסדר עם הטיפול. שאלות עקיפות שמהן ניתן ללמוד אם יש תופעות חריגות‭."‬

במשרד הבריאות לא מכחישים את הדיווח החסר בתחום. "איסוף המידע האפקטיבי ביותר הוא דווקא מבעלי הרישום‭,"‬ מסרה דוברת המשרד, עינב שימרון-גרינבוים. "קיימות מערכות לדיווח על ידי רופאים, אך בדרך כלל יש שימוש נמוך של הרופאים במערכות אלו. יש לציין כי התרופות משווקות במדינות רבות, וקיימים מערכות מידע ודיווחים בינלאומיים על תופעות לוואי שאגף הרוקחות של משרד הבריאות מרכז אותם. כן נעשית עבודה להעלאת המודעות בכל אחד מהמקצועות הרפואיים, אך המודעות עדיין לא מספיק גבוהה‭."‬

במקביל לפעולות שנועדו להעלאת המודעות לחשיבות הדיווח על תופעות לוואי בקרב הצוותים הרפואיים, פועלות כיום כל רשויות הבריאות בעולם בניסיון לעודד דיווחים מהשטח ממטופלים על ידי קיום מסעות הסברה המיועדים לציבור הרחב. גם משרד הבריאות הצטרף כעת למגמה הזו.

בניסיון לשפר את מערך הדיווח על תופעות לוואי של תרופות בישראל, ולמעשה לבנות אותו מחדש, הקימו אנשי המשרד, בשיתוף ההסתדרות הרפואית והיחידה לפרמקולוגיה של אסף הרופא, אתר אינטרנט חדש שמאפשר דיווח על תופעות כאלה. כתובת האתר תפורסם בשבועות הקרובים באתרי האינטרנט של קופות החולים ובפורומים שונים בנושאי בריאות באינטרנט. מפעיליו מבטיחים לבדוק לעומק כל דיווח שיתקבל, ולהקים סוף-סוף את מאגר המידע הישראלי הראשון על תופעות לוואי של תרופות. בינתיים אפשר להתקשר לאגף הרוקחות במשרד הבריאות. הטלפון הוא ‭,02-5681218‬ ניתן לדבר עם הרוקח טל לביא או עם מזכירתו סימה.

קישורים:

סכנה במשככי כאבים – אלגוליזין פורטה, פרוקסול, פרוקסול פורטה ורוגען

סכנה במשככי כאבים - אלגוליזין פורטה, פרוקסול, פרוקסול פורטה ורוגען
סכנה במשככי כאבים

הכתבה סכנה במשככי כאבים , דן לביא , ישראל היום , 21.11.2010 – מינהל התרופות האמריקני (FDA) הפסיק את שיווקן של תרופות המכילות פרופוקסיפן • לידיעת משתמשי אלגוליזין פורטה, פרוקסול, פרוקסול פורטה ורוגען

אם לקחתם לאחרונה משככי כאבים כמו אלגוליזין פורטה פרוקסול פרוקסול פורטה או רוגען שימו לב: מינהל המזון והתרופות בארה"ב (FDA) הורה לחברת התרופות קסנודיין להפסיק את השיווק של משככי כאבים המכילים פרופוקסיפן המצוי בתרופות המצוינות.

החברה הודיעה כי תפסיק למכור את התרופות האמריקניות הנפוצות דארבון ודארבוסט שנרשמו בארה"ב לכ – 10 מיליון חולים בשנת 2009. בכך הצטרפה ארה"ב לאיחוד האירופי ולבריטניה האוסרים על שיווק פרופוקסיפן.

ההחלטה של מינהל התרופות והמזון התקבלה לאחר שמחקרים העלו כי חומר זה גורם להפרעות מסוכנות בקצב הלב; פרופוקסיפן הוא חומר לשיכוך כאבים בינוניים מקבוצת האופיואידיים. הוא אושר לראשונה בידי מינהל התרופות האמריקני בשנת 1957 ונמכר בכל רחבי העולם.

אמנם כבר בשנת 1978 קיבל מינהל התרופות שתי בקשות להסרת הפרופוקסיפן מהשוק אולם לא התקבלה החלטה בעניין. בינואר 2009 נערכה פגישת מומחים ובהצבעה של 28 חברי הפאנל הכריעו 14 מתוכם כי יש להורות על הוספת אזהרה חמורה בדבר הסכנות ללב עקב שימוש בתרופה. השנה התקבלו דיווחים נוספים על אודות הסיכון הנובע משימוש בתרופה להפרעות בקצב הלב וועדת המינהל קיבלה לבסוף החלטה בעניין.

בנוסף המליץ מינהל התרופות והמזון האמריקני לרופאים ברחבי ארה"ב להפסיק לרשום תרופות המכילות פרופוקסיפן למטופליהם וכי על המטופלים בתרופות אלה ליצור קשר עם רופאיהם לצורך קבלת חלופות בטיפול הרפואי.

ממשרד הבריאות הישראלי נמסר כי באירופה לא הורדו התרופות מהמדפים וכי ידונו בנושא ויגישו המלצות.

קישורים: