ממציא 'הפרעת הקשב' מתוודה: "הפרעת קשב הינה מחלה מומצאת"

ממציא 'הפרעת הקשב' מתוודה: "הפרעת קשב הינה מחלה מומצאת"

עמותת 'מגן לזכויות אנוש': היעדר הסכמה מדעת ראויה לטיפול בריטלין – עילה לתביעות עתידיות

השבועון הגרמני 'דר שפיגל' ציטט בכתבת השער שלו ב-2 בפברואר 2012 את הפסיכיאטר האמריקני ליאון אייזנברג, שהיה האב המדעי של הפרעת הקשב  ADHD. אייזנברג, שנולד ב-1922 למשפחה יהודית שהיגרה לארה"ב מרוסיה, אמר בראיון האחרון שלו, שבעה חודשים לפני מותו בגיל 87 :"הפרעת קשב הינה דוגמא מובהקת למחלה מומצאת".                          

ה"מחלה" של ליאון אייזנברג רדפה את המדריכים האבחוניים הפסיכיאטריים עוד משנת 1968, בתחילה בתור 'תגובת תנועתיות יתר של הילדות' וכעת בתור ADHD. ה-'דר שפיגל' דיווח כי השימוש בתרופות להפרעת קשב בגרמניה עלה בתוך 18 שנה משנת 1993 פי 51. בארה"ב כל ילד עשירי בגיל 10 כבר בולע תרופה להפרעת קשב על בסיס יומי ומגמת העלייה עדיין נמשכת.
אייזנברג נטל חלק בוועדה המייעצת למדריך האבחוני הפסיכיאטרי DSM V שיוצא לשוק בימים אלה ולמדריך האבחוני הבינלאומי ICD XII מטעם איגוד הפסיכיאטריה האמריקני בין השנים 2006 ו-2009. אחרי הכול, ליאון אייזנברג קיבל את פרס ה'רואן' עבור מחקר פסיכיאטרי של הילד והמתבגר. הוא היה מוביל דעה בפסיכיאטריה של הילד במשך יותר מארבעים שנה דרך עבודתו בניסויים תרופתיים, מחקר, הוראה, מעורבות במדיניות רווחה והתיאוריות שלו בנושא אוטיזם ורפואה חברתית.
לאייזנברג היו קשרים הדוקים עם חברות התרופות, והיה אחד מאותם חוקרים שאליהם התייחסו הפסיכולוגית ליסה קרוסגרוב וחבריה, כאשר חקרו את הקשרים הכספיים שבין כותבי המדריך האבחוני ה-DSM לחברות התרופות. הם מצאו לשם דוגמא כי ל-100% מכותבי הערכים בנושא "הפרעות מצב רוח" ו-"סכיזופרניה" ב DSM IV היו קשר אחד או יותר מסוג זה. הקשרים היו נפוצים יותר באותם תחומים שבהם תרופות היו הקו הטיפולי הראשון.
רבים בישראל כבר הבינו מזמן את מה שד"ר אייזנברג הודה בו רק לאחרונה. רבים גם מבינים שההמצאה של "הפרעת קשב" משרתת ומפרנסת גורמים רבים מדי, כגון מערכת החינוך, מכוני האבחון, הרופאים, הרוקחים וחברות התרופות המספקות להם את הפרנסה. היקף האבחון והטיפול התרופתי בהפרעת קשב בישראל נמצא כבר הרבה מעבר לאחוז הילדים שמלכתחילה הניחו ש'יסבלו' מן ה'הפרעה' (3%) והפך כבר מזמן לאמצעי כדי 'להשיג ציונים' במבחנים או כדי 'להפוך את חיי התלמיד לקלים יותר'.
עמותת 'מגן לזכויות אנוש' טוענת כי לאור ההכרה הגוברת בכך שמדובר כאן ב'מחלה' מומצאת, מערכת הבריאות בישראל צריכה להיות מודאגת מכך שאינה מחייבת את הרופאים לספק לציבור הסכמה מדעת ראויה בנוגע לשימוש בתרופות ממריצות כדוגמת הריטלין והקונצרטה והשפעותיהן ארוכות הטווח, ולא לוקחת אחריות על הגידול בצריכת הריטלין
בקרב ילדים שהוא מעבר לאחוזי השימוש שמאפיינים את שכיחותה המשוערת (אחוז הילדים המאובחנים בפועל בקשב וריכוז והשימוש בתרופות גבוהים פי כמה). לא די בכך שאין אזכור בעלון הריטלין או על אריזתו כי מדובר בסם מסוכן על פי פקודת הסמים המסוכנים, אנשי המקצוע אף אינם מחויבים להסביר להורים את ההשפעות ארוכות הטווח ואת מה שהועדה המייעצת הלאומית השוויצרית לאתיקה ביו-רפואית  (NEK)מ-22 בנובמבר 2011 כבר הבינה, וניסחה בחוות הדעת שלה תחת הכותרת 'שיפור אנושי באמצעות רכיבים תרופתיים' : "הצריכה של מרכיבים תרופתיים (הכוונה לריטלין וממריצים אחרים) משנה את התנהגות הילדים ללא השתתפות מצדם. זוהי התערבות בחופש של הילד ובזכויותיו האישיות, כיון שמרכיבים תרופתיים גורמים אצלו לשינויי התנהגות, אולם מונעים ממנו את ההזדמנות ללמוד כיצד להשיג את השינויים ההתנהגותיים הרצויים הללו בכוחות עצמו. כך נשללים מן הילד ההתנסות החיונית בפעולה עצמאית ונחושה, החופש האישי שלו והתפתחותו האישית".  
פוטנציאל הפגיעה בהתפתחותם התקינה של ילדי ישראל, היעדר הסכמה מדעת ראויה לצריכת תרופות מעוררות כדוגמת הריטלין והיעדר מדיניות לבלימת אבחון היתר וצריכת היתר של התרופות הללו לילדים עלולה לשמש עילה לתביעות משפטיות עתידיות רחבות היקף כנגד האחראים למחדלים הללו בכל הרבדים המעורבים.

יהודה קורן
דובר
 עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
טלפון עמותה: 5660699 03

אלימות בבתי הספר ויצירת סביבה לא בטוחה מבית היוצר הפסיכיאטרי – מאמר מאת יהודה קורן

אוגוסט 2012 – בעקבות הפרסומים על הרוצח הולמס שרצח 12 בני אדם בקולורדו, ומתוך דאגה מרובה לגורל ילדינו הנה הנתונים הבאים:  מתוך  10,000 עדויות שגבינו במשרדי העמותה  לאורך 13 שנה, עולה שכ- 30% מהילדים, נערים ומתבגרים, שנטלו ריטלין ודומיו, סבלו מהתפרצויות אלימות, התנהגות עוינת או התנהגות פסיכוטית כאשר ריכוז המתילפנידאט הוא הריטלין בדם ירד והילדים החלו "לטפס על הקירות". הסם הפך בריכוז הנמוך יותר ממדכא של מערכת העצבים המרכזית לכדור מרץ, ספיד המחמיר את ההיפראקטיביות או את בעיות ההתנהגות. 
ילדים רגישים במיוחד לסמים פסיכו טרופיים, משום שגופם עדיין מתפתח, והסמים מעמיסים על חילוף החומרים ויוצרים רעב תאי לרכיבי תזונה חיוניים. הסמים עלולים לגרום לתופעות לוואי נפשיות וגופניות ניכרות. תיעדנו במשך השנים יותר מ70 תופעות לוואי. רשימה חלקית: עוינות, טיקים, עוויתות פנים בלתי נשלטות, התפרצויות אלימות, מאניה ומצבים פסיכוטיים של אבדן שליטה, הזיות של חרקים מטיילים על הגוף, אי שקט נפשי, עצבנות, אי שקט מוטורי בלתי נשלט,חרדה ופאניקה, הזיות דמיוניות בעלות אופי מאיים, נטייה לעצבנות, רגזנות ועוינות.

"בעלון לרופא נכתב במפורש: התנהגות תוקפנית או עוינות נצפו לעיתים קרובות בילדים ומתבגרים עם ADHD, וכן דווחו בנוגע לתרופות הנרשמות לטיפול ב – ADHD. יש לבצע מעקב אחר מטופלים שהחלו טיפול בממריצים להופעת תסמינים מסוג זה או החמרתם."

באחד המקרים החמורים שנתקלתי בהם, ילד בחטיבת הביניים בארץ, הוכה באמצעות מוט ברזל על ידי ילדים שהיו תחת השפעת ריטלין. חייו ניצלו במזל גדול!

מה עשה האב? כשהוא מצויד במידע המלא של הריטלין ובמסמכים המתאימים, הוא ניגש לאבות של הילדים הללו, ובמקום לתבוע אותם ולהרוס את חייהם הוא ביקש מהם להוריד את האומללים מריטלין. הוא הבין שאין האשם בילדים אלא בגורמים המקצועיים שהפכו אותם לצרכני סמים ממריצים, והציל אותם מאבדון.

בתמימותי חשבתי שפסיכיאטרים וחברות התרופות מסורים למציאת פתרון לבעיות רפואיות ולא ליצירתן. המציאות הראתה לי שהקבוצה הזו, מתעניינת אך ורק ב"ניהול סימפטומים". התפכחתי סופית כאשר התחלתי לעקוב אחרי הכסף! רווחי חברות התרופות מריטלין ודומיו הן: 35,000,000 מיליוני שקלים בשנה זו בלבד. אז האם זו התשובה?

הורה יקר, אם הבחנת בתופעות אלה או אחרות אצל ילדיך הנוטלים ריטלין אנא צור קשר עם עמותת מגן לזכויות אנוש. טלפון: 5660699 03 או במייל: info@cchr.org.il אתר: www.cchr.org.il

בברכה יהודה קורן

קישורים:

 גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים – הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 – ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים

"לקחתי ריטלין כדי ללמוד ונכנסתי לדיכאון קשה" – הכתבה "לקחתי ריטלין כדי ללמוד ונכנסתי לדיכאון קשה" , נדב שפירא ynet בריאות , דצמבר 2011 – הורים ומורים רבים דוחפים למתן ריטלין לילדים בעלי הפרעות קשב, אך יש גם מי שנפגע מהתרופה הפופולרית ותופעות הלוואי שלה. סטודנט מספר על הדיכאון שאליו נקלע אחרי שבסך הכל ביקש להתרכז טוב יותר בלימודים ובמבחנים…

אבחונים משרתים את המערכת, מזיקים לילדים מאמר מאת אילן סלומון

תוצאה חיובית באבחון איננה הוכחה לבעייה אמיתית

אבחון של קשב וריכוז לא מאתר שום פגם נוירולוגי אמיתי, ולכן חשוב להימנע ממנו אם הוא עלול לקבוע שהילד לקוי, ולא יכול להשתנות. חוקרים רבים מסכימים כי הניסיון לייחס קשיים בילדות למבנה המוח הינו מופרך ומגמתי. במהלך האבחון הנוירולוג או הפסיכיאטר עושים אך ורק פעולה פקידותית. הם מסכמים שאלונים שמילאו המבוגרים, שבהם סומנו התנהגויות שניתן לצפות להן אצל כל ילד. השאלונים לא בודקים את הנסיבות שבהן הילד התנהג כך, ומתעלמים מתיעוד התנהגויות הגיוניות שלו. אם ילד הולך כל יום למכולת, ושומר על אחיו באדיקות, אבל מזיז את ידיו ורגליו לעיתים קרובות, ייתכן שלא יוכל להתחמק מלהיחשב בעל "הפרעת קשב וריכוז", זוהי הכפשה לא הוגנת ובעיקר חסרת בסיס מדעי אמיתי.

חוסר בשלות של ילדים איננו מחלה

כאשר אחד מכל שלושה ילדים במדינה נשלח לאבחון כלשהו בילדותו, אל תחשבו שהבעיה באמת מצויה אצל הילדים. ילדים לא נולדים בוגרים או בשלים. ילד איננו בעל חיים צייתני. הוא איש או אישה עם גוף קטן עדיין, אבל עם רצונות משלו. התעקשות של ילדים לרוב איננה ליקוי או מחלה, אלא דווקא סימן מעודד לגבי עתידם. כאשר המבוגרים לא מרשים שינהלו אותם, למה בדיוק אנחנו מצפים מילדי הגן או בית הספר שעוד לא מכירים את החיים. ההתערבות, האבחונים וההגדרות בשלבי התפתחותם של ילדים בחשד שיש להם בעיה זו או אחרת זה להיכנס להם לורידים, זה להקדים את המאוחר, זה לבלבל, להלחיץ ולערער אותם. ראוי לתת להם זמן כל עוד הם עדיין ילדים, ולעמוד איתן מול אלה המנסים לגרור אותנו לעשות זאת.

ריטלין יוצר ילדים חסרי יכולת

ריטלין או קונצרטה, הם סמי מרץ, ספידים, בני משפחתם של הקוקאין האקסטזי והקריסטל, חומרים שומניים המצטברים במוח וברקמות השומן למשך שנים. בגלל שינויים ברמתם בדם הם גורמים לתנודות לא צפויות במרץ ובמצבי הרוח של ילדים. אל תלכו שולל אחר השיפור הזמני בציונים, ואל תחשבו שריטלין טוב לילד אם כל הפסקה של הכדור גוררת טלפונים מבית הספר, כיון שזוהי תופעת גמילה. מדובר על שימוש יומיומי למשך שנים, ועל סם שקשה "לרדת" ממנו לאחר שמתחילים. אתם מסתכנים בנזקים ארוכי טווח לאישיות, ליציבות הרגשית ולבריאותם של הילדים. העלייה החדה באבחונים וברישום התרופות הללו לתלמידים לא פתרו את הקשיים של מערכת החינוך, אלא רק החריפו אותם. הגענו למצב מסוכן, שבו מי שלא נוטל ריטלין נמצא בעמדה נחותה מול מי שנוטל אותו, כמו ספורטאי שמפסיד מול אחד שנוטל סמי מרץ לא חוקיים. כך מעודד בית הספר של היום את התלמידים ליטול סמים כדי לשרוד אותו ולהרגיש "שווים".

דרשו יותר למידה עצמית ופחות הוראה חזיתית

למידה הינה יעילה רק כאשר האדם לומד בעצמו. זה קצת דומה לאכילה. אדם מעדיף לאכול בעצמו מאשר שיאכילו אותו. בבתי הספר נדרשת מהתלמידים הקשבה בלתי פוסקת, ועוד מצפים מהם "לשתף פעולה" עם משהו שדומה לפיטום אווזים. מספיקה שיטת הלימוד המתישה הזו עצמה כדי לגרום לתלמיד הממוצע להאמין שכנראה הוא סובל מבעיית קשב וריכוז. הלמידה העצמית, שהיא טבעית בהרבה, נתפסת כעונש, כי היא ניתנת בתור שיעורי בית, כאשר התלמיד כבר הותש מהקשבה בלתי פוסקת בבית הספר, ורוצה כבר לעבור לענייניו. למידה עצמית צריכה להתרחש בתוך מסגרת בית הספר. היא צריכה להיות חלק בלתי נפרד מכל שיעור. רק למידה עצמית שנעשית בקצב אישי יכולה להביא באמת להישגים מתמשכים, לגאווה ולסיפוק.

דרשו אפשרות בחירה של מקצועות למידה כבר מההתחלה

ניתן להסכים, שהתפקיד הכי חשוב של בית הספר הוא להקנות לילד את הביטחון ביכולתו ללמוד כל מה שירצה. אולם חייבים כבר מההתחלה לאפשר לילדים לבחור במידה כלשהי מה הם רוצים ללמוד, אם מצפים מהם לבלות מחצית מילדותם בבית הספר. איננו מראים לתלמידים לשם מה הם צריכים את כל זה. וכך נכפים עליהם מקצועות שלא הצלחנו לעניין אותם בהם או להראות להם את חשיבותם. בתקופת הנעורים, הנושא שהם לומדים תמיד פחות חשוב מרכישת יכולת הלמידה עצמה ומאהבת הלמידה. אם הלמידה תוצג כבחירה ולא כפייה, הם ישתפו איתה פעולה בחפץ לב.

דרשו מבחנים חוזרים ללא הגבלה

לדעת מומחים, השגיאה הכי חמורה שקיימת בהוראה המודרנית קשורה למבחנים. מבחן נועד לבחון הבנה ויכולת להשתמש בחומר. הוא לא נועד לתת יוקרה לתלמידים שקיבלו ציון גבוה מחבריהם. אם לא נותנים לנכשלים מועדים נוספים כדי להשיג הצלחה, לא רק שלא יקבלו הזדמנות להשלים את הידע שהחסירו, אלא ייחשבו בעיני אחרים ובעיני עצמם לכישלון. אי השלמת חומר לימוד גוררת פער לימודי מצטבר שלא ניתן לגשר עליו, וכך תווית הכישלון הופכת להיות תמידית. הפחד מהעלבון שבכישלון כל כך גדול, שמה הפלא שילדים מעתיקים ואף עוזרים זה לזה להעתיק. אילו התלמיד היה יודע שיש לו תמיד אפשרות לתקן את הציון, לא היה צריך להשגיח עליו שלא יעתיק. אפשר היה לתת לתלמיד להיבחן בכתב אפילו במהלך שיעור רגיל, כדי להוכיח לעצמו שהוא יכול. על פי ההיגיון הזה הציונים לא צריכים להתפרסם בשום מקום. ולא להיות מדווחים להורים. ההצלחה היא עבור התלמיד בלבד, וכאשר היא מובטחת, כל "ליקוי" או "הפרעה" הופכים להיות פתאום חסרי חשיבות.

אל תגוננו על ילדים מפני קשיים-תנו להם להזיע, להתמודד ולנצח

חנכו את הילד להתמודד בעצמו. קשיים הם חלק בלתי נפרד מהחיים. הדרך לטפל בהם היא לעודד ולספק עזרה אך לא לדחוף אותה. לא צריך להיבהל מקשיים, כמו שלא צריך לומר לילד בוכה שיפסיק לבכות, או לילד כועס שיפסיק לכעוס. זו תגובה טבעית לקושי והיא חולפת. אולם כשמתגברים על קושי, יש הישג. כאשר נוטלים תרופה הכול נהיה קל, יש פחות התאמצות ואין תחושת הישג שדרושה לביטחון העצמי. כאשר מפסיקים ליטול רטלין או קונצרטה יש חשש לעמוד מול מכשולים ולהתמודד איתם בלעדיו. כך מתפתחת תלות. זה כמו תלות באימא שעושה בשבילך הכול. זה עלול לעכב את העצמאות וההתבגרות שלך.

קישורים

אדרל – Adderall – תופעות לוואי

אדרל - Adderall - תופעות לוואיAdderall היא תרופה המשמשת לטיפול בהפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) ונרקולפסיה (narcolepsy). זהו סם ממריץ, אבל כאשר נעשה שימוש במינון ל-ADHD, יש לו השפעה מרגיעה. כאשר נעשה שימוש עבור נרקולפסיה, משתמשים במינונים גבוהים יותר ומגרים יותר. הסם מגיע בטבליות ונלקח בדרך כלל פעמיים ביום. כמו בכל תרופה, יש תופעות לוואי, כוללות אובדן תיאבון, יובש בפה, נדודי שינה.

תופעות לוואי נפוצות של אדרל Adderall
Adderall נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים, עם נבדקים רבים.
במחקרים אלה, נחקרו תופעות לוואי המתרחשות בקבוצה של אנשים שנטלו את התרופה לעומת אלו שלא נטלו. בהתבסס על מחקרים של Adderall , תופעות הלוואי הנפוצות ביותר כללו:

חוסר תיאבון (אנורקסיה)
יובש בפה
קשיי שינה (אינסומניה)
כאבי ראש
כאבי בטן (או כאב בטן)
עלייה זמנית בלחץ הדם
ירידה במשקל
שינויים רגשיים
בחילות, כאבי בטן, הקאות או סחרחורת
שלשול
תחושה של חולשה (asthenia)
קצב לב מוגבר (טכיקרדיה)
זיהום, כולל זיהום בדרכי השתן (UTI)
חום
צרבת.


תופעות לוואי של אדרל Adderall שיש לדווח עליהן
ישנם מספר תופעות לוואי של אדראל, שיש לדווח עליהן לרופא המטפל. תופעות אלו כוללות, אך לא רק:
 

     מחשבות אובדניות
     בלבול
     לחץ בחזה
     כאב בחזה או דפיקות לב
     קוצר נשימה
     דיכאון
     התנהגות שונה או אגרסיבית מהרגיל
     הזיות (ראייה, שמיעה, או להרגיש דברים שהם לא באמת שם)
     אי שקט
     התעלפות
     התקפים
     פריחה לא מוסברת
     כוורות
     תנועות בלתי מבוקרת של הראש, הצוואר, הפה, הידיים או הרגליים (המכונה טיקים).

ריטלין – אפשר לוותר עליו?

המאמר ריטלין – אפשר לוותר עליו? , ד"ר יעל טוקצ'ינסקי , ינואר 2012
האם יש לרפואה המשלימה תחליף לריטלין?

שאלה: ילדים השייכים לקבוצת חוסר קשב וריכוז מטופלים בידי חלק מהרופאים הקונבנציונליים בתרופת הריטלין או בתרופות דומות. יש הממליצים על התרופה ואחרים הפוסלים אותה. האם ברפואה המשלימה ישנה דרך חלופית לתרופות מסוג זה ומה הטיפול המומלץ לילדים אלה?

תשובה:

בעשרים השנים האחרונות כמות הילדים שאובחנו כסובלים מ-ADD/ADHD גדלה בצורה מדהימה. כפי שהזכרת, הטיפול התרופתי בבעיה הוא בדרך כלל על ידי ריטלין. כל שנה בישראל נמכרים כ100 (מאה!) ק"ג של ריטלין. להזכירכם, המינונים הם במיליגרמים.

ריטלין זהו שמו המסחרי של מטילפנידאט. זהו חומר, שבלשכה לתרופות של ארה"ב משתייך לאותה קבוצה, כמו קוקאין, מורפין ואמפטמין. יצרני התרופה מאשרים, שהוא מעורר תלות. בנוסף לכך, לתרופה הזאת יש הרבה תופעות לוואי, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך.

בין תופעות הלוואי של ריטלין: נדודי שינה, עצבנות, תוקפנות כלפי הסביבה, שינויים בדופק, הפרעות במערכת הקרדיו-ווסקולארית, הפרעות אכילה, איבוד משקל, התנהגות כפייתית, הזיות, מחשבות על התאבדות, עוויתות, התנהגות בלתי יציבה, פאניקה, עליה בלחץ דם, פסיכוזה; הוא מזיק לכליות, ללב ולכבד, גורם להרס בלתי הפיך לכלי הדם, משפיע ישירות על המוח. בגלל פגיעה בתאי המוח, אחת מתופעות לוואי שלו היא מחלת הנפילה. בין נוטלי ריטלין אחוז המתאבדים גבוה ב-15% משאר האוכלוסיה. בנוסף, אנשים שקיבלו בעבר או מקבלים בהווה ריטלין נוטים לשימוש בסמים (יותר, לעומת אנשים שלא קיבלו ריטלין).

קודם כל, לא כל הילדים שנחשבים להיפראקטיבים, הם אכן היפראקטיבים. חלקם פשוט פעילים מאד. הרבה אנשים ידועים הגיעו להישגים שלהם ולתהילה בזכות התכונות שנקראות היום היפראקטיביות ומדוכאות. למשל, אלברט איינשטיין.

לילדים אחרים יש בעיה כלשהי. אם ילדכם נראה לכם היפראקטיבי, שימו לב, האם הוא תמיד כזה? אם לא, אלא רק במקום מסויים (למשל, רק בבית או רק בבית הספר), זהו סימן לכך, שיש לו בעיה מסוימת במקום הזה. במקום להרעיל אותו ברטלין, יש להתאמץ באיתור הבעיה ובטיפול בה.

אם הילד אכן היפראקטיבי (ולא מורה ולא גננת יכולות לאבחן את זה, אלא פסיכיאטר ילדים או נוירולוג ילדים בלבד), בכ-30% מהמקרים הבעיה נעלמת מעצמה עם הזמן בתום התפתחות מערכת העצבים.

30% נוספים של הילדים מסתגלים לבעייתם ומתפקדים כשורה. אפשר וטוב לתמוך בהם, אבל אין צורך לתת להם בריטלין. שאר המקרים אכן זקוקים לטיפול, וקיים טיפול אלטרנטיבי לבעיה. רק במעט מקרים אין מה לעשות, אלא לתת ריטלין.

לפעמים הבעיה היא בתזונה. התברר, שכאשר ילד עובר לתזונה בריאה (ללא ג'אנק פוד בכלל, ללא משקאות ממותקים, ללא סוכרים מזוקקים, ללא קפה, ללא חומרים מזיקים, ללא חלב וכו') – ב-85% מהמקרים זה מספיק. שום טיפול נוסף פשוט לא נדרש. בכל מקרה, לילדים אלה מומלצת תזונה עשירה בדגנים, פירות וירקות, ויש להימנע מסוכר לבן וכל מזון המכיל חומרי טעם וריח, חומרים משמרים וחומרי צבע, וכן כל מזון שעשוי בטיגון בשמן עמוק. למשל, אם אתם רוצים לתת לילד כזה צ'יפס – הכינו אותו בתנור אפיה ולא במחבת.

היפראקטיביות יכולה להיות תופעת לוואי של חיסונים, של זיהום טפילי (במיוחד קנדידה), אלרגיות למזון ועוד. בכל המקרים האלה הטיפול בADD/ADHD הוא טיפול במקור הבעיה.

לפעמים הסיבה נעוצה בתזונה דלת מזינים ובחוסר בויטמינים/מינראלים או חומרים חיוניים אחרים כתוצאה מכך. השלמת החסר על ידי תוספי תזונה ותזונה עשירה בהמשך עוזרים במקרים כאלה.

תהיה הסיבה אשר תהיה, ניתן לפתור את הבעיה בעזרת רפואה משלימה. יש טיפול הומאופתי לבעיה. יש תוספי תזונה שהוכחו כיעילים לבעיה, למשל, אומגה-3 במינונים גדולים, אבץ, ברזל, פרוביוטיק ועוד. יש דיאטות מיוחדות לאנשים שאובחנו כ-ADD/ADHD, כאשר יש שיפור כבר אחרי חודש-חודשיים מתחילת הדיאטה!

לפעמים חוסר איזון בפעילות המוח (היפראקטיביות) נגרם ע"י חוסר איזון בטונוס שרירים. במקרים כאלה יכול לעזור כירופרקט. לפעמים יכולה לעזור אוסטיאופתיה קרניאלית.