ארטאן/ פרטאן – Artane /Partane – סם נגד תופעות לוואי סמים פסיכיאטריים

ארטאן ופרטאן, (Artane, Partane (Trihexyphenidyl, הינן שתי תרופות זהות המיוצרות על ידי חברות שונות. ארטאן ופרטאן הינם השמות המסחריים של התרופה – טריהקסיפנדיל – Trihexyphenidyl.

מקור אתר MedTV

Trihexyphenidyl משמשת לטיפול במחלת הפרקינסון ותנאים דומים אחרים, כמו גם תסמיני אקסטרה שנגרמו על ידי סמים אנטי פסיכוטיים. הסם משנה את רמות הדופאמין ואצטילכולין, כימיקלים בגוף שרמותיהם בגוף משתנות עם פרקינסון ותסמיני אקסטרה.התרופה זמינה על ידי מרשם רופא, מגיעה בצורת טבליות וסם, וניטלת בדרך כלל לקח שלוש או ארבע פעמים ביום.

תופעות לוואי של Trihexyphenidyl

ראייה מטושטשת, עצבנות קלה, ויובש בפה הוא חלק מתופעות הלוואי הנפוצות של trihexyphenidyl. עד 30 50 אחוזים מאנשים שלוקחים את התרופה יפתחו תופעות לוואי, אך תופעות לוואי אלה הם לעתים קרובות קטנות ובאופן כללי המצב ישתפר לאורך זמן. עם זאת, יש גם כמה תופעות לוואי נדירות אך רציניות הדורשות טיפול רפואי מיידי, כולל מכת חום, בלבול, והזיות.

תופעות לוואי רציניות שנצפו עם Trihexyphenidyl
כמה השפעות עם trihexyphenidyl הן רציניות ויש לדווח מיידית לרופא המטפל. למרות שרוב תופעות הלוואי החמורות אלה הן נדירות, כמה עשויות להיות נפוצות. תופעות לוואי  רציניות אלו של trihexyphenidyl כוללות, אך לא מוגבלות ל:

בלבול
תסיסה
גלאוקומה (מחלת עיניים)
הזיות
קדחת, מכת חום, או ירידה בהזעה
עצירות קשה (שיכול להיות סימן לחסימת מעיים)
קצב מהיר לב (טכיקרדיה)
שתן עובר קושי
  תחושת צורך לקחת trihexyphenidyl לעתים קרובות יותר או במינונים גבוהים יותר מאשר שנקבע, במיוחד כדי להשיג רגשות באופוריה

סימנים של תגובה אלרגית, כוללים:

פריחה בלתי מוסברת
גירוד
נפיחות של הפה או בגרון
צפצופים
קשיי נשימה

תופעות לוואי נפוצות של trihexyphenidyl כוללות אך לא מוגבלות ל:

עצירות
בחילה
יובש בפה
עצבנות
ראייה מטושטשת (לעתים קרובות נגרמת על ידי יובש בעיניים).

עד 30 50 אחוזים מאנשים שלוקחים את התרופה יפתחו תופעות לוואי, אך תופעות לוואי אלה הם לעתים קרובות קטנות ובאופן כללי המצב ישתפר לאורך זמן.

מחשבות על תופעות לוואי Trihexyphenidyl

ייתכן שתיתקל באף אחת כמה או מתופעות לוואי trihexyphenidyl מפורטים במאמר זה. לרוע המזל, אין דרך לרופא המטפל כדי לדעת מראש אם יהיו תופעות לוואי מהסם. לפיכך, הקפד לידע את הרופא אם אתה מפתח תופעות לוואי בזמן נטילת התרופה או אם משהו "פשוט לא נראה נכון". אמנם זה לא יכול להיות תופעת לוואי של trihexyphenidyl, הרופא יהיה מסוגל לאבחן ולטפל בבעיה.

מה יש ליידע את הרופא טרם נטילת הסם Trihexyphenidyl: 

יש לידע את הרופא המטפל טרם נטילת Trihexyphenidyl אם אתה סובל מ:

מחלת כבד, כגון אי ספיקת כבד, שחמת הכבד, או הפטיטיס
מחלת כליות, כגון אי ספיקת כליות (אי ספיקת כליות)
בעיות לב מכל סוג שהוא
לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם)
גלאוקומה
שתן עובר קשה
ערמונית מוגדלת (הידוע גם בהיפרפלזיה שפירה של ערמונית, או BPH)
Dyskinesia רצוניים (סוג מסוים של סימפטומים אקסטרה עקב תרופות אנטיפסיכוטיות)
בעיה אלכוהול
קצב מהיר לב (טכיקרדיה)
עבדה באיזור חם.
אלרגיות כלשהי, כולל אלרגיה למזון, צבעים, או חומרים משמרים.

כמו כן, יש ליידע את הרופא המטפל אם את:
בהריון או חושבת להיות בהריון (ראה ארטן והריון)
הנקה (ראה ארטן והנקה).

הקפד ליידע את הרופא שלך לגבי כל תרופות אחרות שאתה לוקח, כולל תרופות מרשם ותרופות ללא מרשם, ויטמינים, תוספי מזון, ותוספים צמחיים.

 איך עובד הסם Trihexyphenidyl?

Trihexyphenidyl ידוע כתרופה אנטיכולינרגית. עובד על ידי חסימת ההשפעות של אצטילכולין, מוליך עצבי (מאותת כימית במערכת העצבים). שליטה נורמלית תנועת שרירים דורשת יחס מדויק בין אצטילכולין ודופמין (מוליך עצבי אחר). במחלת פרקינסון (ועם תסמיני אקסטרה הנגרמים על ידי תרופות אנטי פסיכוטיות), רמות הדופמין ירדו, מה שיוצר חוסר איזון בין דופמין ואצטילכולין. על ידי חסימת ההשפעות של אצטילכולין, trihexyphenidyl מסייע להקים מחדש איזון נורמלי בין שני כימיקלים.

למרות trihexyphenidyl יש גם השפעות אנטי היסטמיניות, אלה לא נחשבות כמשמעותיות לטיפול במחלת פרקינסון או תסמיני אקסטרה.

מתי ואיך לקחת את התרופה
שיקולים כלליים למתי ואיך לקחת trihexyphenidyl כולל את הפעולות הבאות:

תרופה מגיע בצורת טבליות וסם. הוא נלקח על ידי פה, בדרך כלל שלוש או ארבע פעמים ביום.

ניתן לקחת Trihexyphenidyl לפני או אחרי ארוחות, לפי מה שמתאים יותר. אם יובש בפה הוא בעיה, לנסות לקחת מינון לפני ארוחות. לאנשים עם הפרשת רוק מוגבר, נטילת הסם אחרי ארוחות עשויה להיות מועילה.

הקפד לקחת trihexyphenidyl באותו זמן במשך היום כדי לשמור על רמה אחידה בדם שלך.

יש ליטול את התרופה ע"פ המרשם. Trihexyphenidyl לא משפיעה אם מפסיקים לקחת אותה. אין להפסיק ליטול התרופה ללא התייעצות עם הרופא.

מינון
המינון של trihexyphenidyl שהרופא ירשום, ישתנה בהתאם למספר גורמים, ביניהם:

המצב הרפואי של המטופל.
איך המטופל מגיב ל- trihexyphenidyl (במיוחד אם מפתח תופעות לוואי)
תרופות אחרות שהמטופל נוטל.

כמו תמיד אין לשנות את המינון אלא ע"פ הנחיות הרופא.

מה קורה אם נוטלים מנת יתר של Trihexyphenidyl?

מנת יתר של trihexyphenidyl עלולה לגרום לתופעות הבאות:

נמנום אחרי היפראקטיביות
בלבול
עצבנות
הזיות
בעיות סחרחורת או תיאום
יובש בפה
ראייה מטושטשת
קצב מהיר לב (טכיקרדיה)
לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם)
בחילות והקאות
כאבי ראש
תרדמת
התקפים
קדחת
גלאוקומה
עצירות.

אם בטעות נטלת יותר מידי, לפנות לטיפול רפואי מיידי.

תרופות פסיכיאטריות אנטי פסיכוטיות מקצרות חיי חולי דמנטיה

ריספרדל (Risperdal (risperidone - תופעות לוואי
ריספרדל – סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי

המאמר תרופות אנטי פסיכוטיות מקצרות חיי חולי דמנטיה  , ד"ר מרדכי הוכברג ; פורסם בתאריך 9.07.13

לפי נתונים שפורסמו בז'ורנאל המקצועי BMJ, תרופות אנטי פסיכוטיות מקצרות חיי חולי דמנציה

לפי דיווח שפורסם ב- BMJ (בריטיש מדיקאל ז'ורנאל), תרופות אנטי פסיכוטיות אחראיות לתמותה של 1800 חולי דמנציה בשנה בעקבות השימוש בהן. חוקרים מביה"ס הרוורד לרפואה ניהלו מעקב אחרי 75000 חולי דמנטיה שמתגוררים במוסדות טיפוליים בארה"ב, להם ניתנו תרופות אנטי פסיכוטיות. התרופות שניתנו היו הלופרידול (הלודול) וקווטיאפן (פרוקינאל) לשם טיפול במצבם. אלו לא בדיוק תרופות המיועדות למצבי דמנטיה, אבל הן ניתנות לחולים רבים כאלו. בסיכום המחקר, נמצא שתרופות אלו אחראיות לעלייה רבה בתמותה – המחקר הראה שהן אחראיות לפחות ל-1,800 מקרי מוות נוספים בשנה מעבר לאחוז התמותה הטבעי של אנשים כאלו.

פסיכיאטר איתן חבר - מתן סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי לחולת דמנטיה - חייה נהרסו
איתן חבר – רשם ריספרדל לחולת דמנטיה ללא בדיקה

דר' אנה קורבט, חוקרת מטעם אגודת אלצהיימר בארה"ב, אומרת שיש מיעוט קטן של חולים שמפיקים מהן תועלת, אבל רק עם נטילתן במשך לא יותר מ-12 שבועות. לגבי מרבית החולים, הן גורמות ליותר נזק מאשר תועלת. אבל, אין זה הכול: מתרופות שכן נועדו לטפל בחולי דמנטיה, לפי הגדרתן על-ידי הממסד הרפואי, נפטרים טרם עת עשרות אלפים, אולי עוד יותר, מדי שנה. זה קורה מנטילת תרופות שהיו אמורות להקל על מצבם. לפי דו"ח משנת 2003 על תמותה בעקבות טיפולים קונבנציונאליים, דו"ח עליו חתומים דר' גרי נאל, קרולין דין, מרטין פלדמן, דבורה רסיו ודורוטי סמית, מתים כל שנה בארה"ב יותר מ- 783,0000 אנשים כתוצאה מטיפולים כאלו, 261 פעמים יותר ממה שנהרגו בפיגוע מגדלי התאומים שם.

המציאות היא כזאת שאדם נבנה ופועל ממה שהוא אוכל (מטמיע), ממה שהוא שותה, ממה שהוא נושם, מחשיפה לאור שמש, מחשיבה חיובית. תרופות כימיות זרות למנגנון הביולוגי של האדם. טיפול רפואי שאיננו מבוסס על גישה זו נדון לכישלון. ברור שלא מדובר פה על מצבי חירום המצריכים ניתוח וכדומה, אלא על תחזוקת הבריאות של בני אדם בתנאים נורמאליים.

מקורות

BMJ admits antipsychotic drugs kill far more people than terrorism .
NaturalNews Friday, March 02, 2012 by: Ethan A. Huff, staff writer
BMJ admits antipsychotic drugs kill far more people than terrorism .riday, March 02, 2012

http://www.naturalnews.com/035125_antipsychotic_drugs_fatalities_terrorism.html#ixzz1omhfi2SR

NaturalNews.com/035125_antipsychotic_drugs_fatalit (http://www.naturalnews.com/009278.html).

 מאת: ד"ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת "תזונה פלוס".

קישורים:

הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה – ד"ר איתן חבר – חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה – ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות…

קופת חולים מאוחדת – פסיכיאטרית ד"ר נירה מנור – טיפול בהלידול לאשה הסובלת מבעיית זיכרון ותנועה

ה-FDA חוקר מוות בעקבות שימוש בסם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי "זייפרקסה"

הכתבה ה-FDA חוקר מוות בעקבות שימוש ב"זייפרקסה" , ד"ר איתי גל , ynet , יוני 2013

ה-FDA פתח בחקירה בעקבות מותם של שני חולים, ימים ספורים לאחר שקיבלו את התרופה הפסיכיאטרית, אנטי פסיכוטית, "זייפרקסה" לטיפול בסכיזופרניה ובמאניה דפרסיה, שבה נעשה שימוש גם בארץ. בעבר נרשמו אזהרות שימוש לתרופה בשל חשדות דומים

האם התרופה הפסיכיאטרית "זייפרקסה" גרמה למותם של שני חולים? ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקני) פתח בחקירה בעקבות מותם של שניים, ימים ספורים לאחר שקיבלו טיפול בתרופה הפופולרית לטיפול בסכיזופרניה, בדיכאון כרוני ובמאניה-דפרסיה.

חקירת ה-FDA החלה לאחר דיווחים על מותם של שני מטופלים, שלושה-ארבעה ימים לאחר שקיבלו זריקה של התרופה זייפרקסה במינון ארוך טווח. ב-FDA עדיין לא יודעים האם התרופה היא זו שגרמה ישירות למקרי המוות.

שני המטופלים קיבלו את הזריקה לתוך השריר במינונים הנכונים, אולם בדיקות שנערכו לאחר מותם הראו ריכוזים גבוהים מאוד שלה. ריכוזים כה גבוהים עלולים לגרום להזיות, דום לב, הפרעות בקצב לב, אובדן הכרה ותרדמת.

במשרד הבריאות הישראלי טרם נתקבלה הודעה על חקירה מקבילה.

זייפרקסה (אולאנזאפין) היא תרופה נוגדת הזיות, המשמשת לטיפול בסכיזופרניה ובהתקפי מאניה (היפראקטיביות והתרוממות רוח) של מחלה דו קוטבית (ביפולרית). מדובר בדור תרופות חדש יחסית, בעל מיעוט יחסי של תופעות לוואי, בניגוד לתרופות ישנות יותר.

התרופה שייכת לקבוצת תרופות המכונה לא-טיפוסיות (אטיפיות). המנגנון המדוייק של פעולתה אינו ברור לחלוטין, אולם על פי ההערכות היא חוסמת כימיקלים מוחיים כמו דופאמין וסרוטונין. התרופה אינה מרפאת את המחלות, אך מסייעת להפחית את התסמינים ובעיקר את מרכיב ההזיות.

בעבר פורסמו מספר אזהרות שימוש לתרופה זייפרקסה, עקב חשד לקשר עם מקרי תמותה של מטופלים. בנוסף נרשמו תופעות לוואי רבות לתרופה, ועיקרן נמנום, יובש בפה, עליה במשקל, תיאבון מוגבר, סחרחורת, חולשה, נדודי שינה, עצירות, צרבת, צמא, שינויים באישיות, אי יציבות, כאבי גב ומיפרקים.

קישורים:

תרופות אנטי פסיכוטיות מעלות את הסיכון לתמותה בקשישים

במחקר עקבה מבוסס אוכלוסיה שכלל כ- 75 אלף קשישים שהתגוררו בבתי אבות בארצות הברית, נבדקה ההשפעה של תרופות אנטי פסיכוטיות שונות על הסיכון לתמותה. לדעת החוקרים, הסיכון לתמותה עם תרופות אלו עולה עם העלייה במינון, והוא הגבוה ביותר עם הלופרידול (Haloperidol – Haldo, Haloper, Pericate, Peridor), והנמוך ביותר עם קווטיאפין (Quetiapine – Seroquel)

מטרה
להעריך את הסיכונים לתמותה הכרוכים בשימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות מסוימות בקרב תושבים קשישים בבתי אבות.

שיטות ותכנון המחקר
מדובר במחקר עקבה מבוסס אוכלוסיה עם מידע מקושר מ- Medicaid, Medicare, the Minimum Data Set, the National Death Index והערכה לאומית של איכות בתי אבות בארצות הברית. המחקר כלל 75,445 משתמשים חדשים בתרופות אנטי פסיכוטיות – הלופרידול (Haloperidol – Haldo, Haloper, Pericate, Peridor), אריפיראזול (Aripiprazole – Abilify), אולנזאפין (Olanzapine – Zyprexa), קווטיאפין (Quetiapine – Seroquel), ריספרידון (Risperidone – Risperdal, Risperidex, Rispond), זיפרזידון (Ziprasidone – Geodon). כל המשתתפים היו בגיל 65 ומעלה, זכאים ל- Medicaid והתגוררו בבית אבות ב- 2001-2005. דגמי הסיכונים היחסיים של קוקס (Cox proportional hazards models) שימשו להשוואת סיכונים ל- 180 יום של תמותה מכל גורם ומגורם מסוים לפי תרופה, עם תיקנון לדירוג זיקה (propensity score adjustment) לבקרה מפני משתנים מתערבים (confounders) אפשריים.

תוצאות
בהשוואה לריספרידון, למשתמשי הלופרידול היה סיכון מוגבר לתמותה (יחס סיכונים 2.07, 95% רווח סמך 1.89-2.26), ולמשתמשי קווטיאפין היה סיכון מופחת (0.81, 0.75-0.88). ההשפעות היו החזקות ביותר זמן קצר לאחר התחלת הטיפול, נשארו אחרי תיקנון למינון, ונצפו בכל הגורמים לתמותה שנבדקו. לא נמצאו הבדלים משמעותיים קלינית בתרופות אחרות. לא היו עדויות לכך שהיתה השפעה שונה באנשים עם שיטיון (dementia) או הפרעות התנהגות. היה קשר מינון-תגובה בכל התרופות פרט לקווטיאפין.

מסקנות
על אף שהתוצאות לא מספקות סיבתיות והחוקרים מאמינים כי אינם יכולים לשלול את האפשרות של משתנים מתערבים שאריים, לדעתם ממצאי המחקר מספקים עדויות נוספות לסיכון הכרוך בשימוש בתרופות אלו בחולים קשישים, דבר המחזק את העיקרון על פיו אין להשתמש בתרופות הללו בהעדר צורך ברור. נתוני המחקר מצביעים על כך שהסיכון לתמותה עם תרופות אלו עולה עם העלייה במינון, והוא הגבוה ביותר עם הלופרידודל והנמוך ביותר עם קווטיאפין.

 קישורים:

סמים פסיכו-אקטיביים גורמים לאלימות – מאמר מאת יהודה קורן

מה גורם להתנהגות אלימה אצל אלה הנוטלים תרופות פסיכיאטריות?

אחת הסיבות היא תופעת הלוואי הנפוצה המכונה אקתיזיה, הרווחת בקרב אלה הנוטלים סמים אנטי-פסיכוטיים ונוגדי-דיכאון, אקתיזיה היא תחושה איומה של חרדה, חוסר יכולת לשבת בשקט ודחף לקפוץ החוצה ולצאת מהעור של עצמך.

אקתיזיה היא העומדת מאחורי מעשי האלימות הקיצוניים בקרב אלה המשתמשים בסמים פסיכיאטרים.

כבר בשנת 75 מחקרים תיארו מטופלים שהיו תחת השפעת סמים פסיכו טרופיים וחוו "דחף אלים לתקוף כל אדם הנמצא בקרבתם".

מחקר משנת 1990 קבע כי 50% מכל הקטטות בקרב מטופלים במחלקה פסיכיאטרית קשורים לתופעת הלוואי – אקתיזיה.(5) המטופלים תיארו "דחף אלים לתקוף כל אדם הנמצא בקרבתם".

מחקר משנת 1990 קבע כי 50% מכל הקטטות בקרב מטופלים במחלקה פסיכיאטרית קשורים לתופעת לוואי – אקתיזיה(5) המטופלים תיארו "דחף אלים לתקוף כל אדם הנמצא בקרבתם." (6)

למרות שפסיכיאטרים מודעים לזה שהאלימות הקיצונית היא תופעת לוואי שפסיכיאטרים מודעים לזה שהאלימות הקיצונית היא תופעת לוואי ידועה של סמים פסיכיאטרים וגמילה מסמים פסיכיאטרים, הם ברוב המקרים יחשיבו את ההתנהגות הזו כסימפטום של ה"מחלה" או כנובע מהפסקת השימוש בתרופות.

אבל זה לא המקרה, רשויות וסוכנויות ביו-לאומיות לפיקוח על תרופות בכל רחבי העולם, קבעו שישנו קשר בין סמים פסיכיאטרים ואלימות. הם מזהירים שנוגדי דיכאון ממשפחת SSRI – selective Serotonin Reuptake Inhibitor כמו פרוזק, זולופט, פקסיל, סרוקסט ודומיהם גורמים לרגזנות, עוינות, התנהגות אימפולסיבית, אקתיזיה והתקפי אלימות. (7)
ישנן אזהרות נוספות לנוגד הדיכאון סטרטרה, הנרשם לילדים הסובלים מ"הפרעת קשב וריכוז, היפראקטיביות". האזהרה אומרת שהסם עלול לגרום לעצבנות קיצונית, תוקפנות והתקפי אלימות. (8)

רשויות וסוכנויות בין-לאומיות לפיקוח על תרופות התקיפו בחריפות את שיטת האבחון הפסיכיאטרית שבסופה נרשמות למטופלים תרופות פסיכיאטריות. הם חייבו את היצרנים לכתוב על האריזות ועל העלון המצורף אזהרה האומרת שסמים כמו ריטלין יכולים לגרום ל"התנהגות פסיכוטית, תוקפנות או התנהגות אלימה". (9) האטיפה של הסם אפקסור (סם בעל שחרור מושהה) חייב לציין שהסם עלול לגרום ל"מחשבות אובדניות". (10) מחקרים גילו שהתנהגויות תחת השפעת נוגדי דיכאון; "עצבנות, עוינות, אימפולסיביות ומאניה – זהות לחלוטין להתנהגויות תחת השפעה סמי הזיה PCP ) אבק מלאכים), אמפטמינים וקוקאין – סמים הידועים כמחוללי תוקפנות ואלימות".(11)  

מקורות והגדרות:

סרוטונין: חומר שמצוי ברובו במערכת העיכול. הוא מפקח על התנועות הקצביות של הקיבה בזמן פעולות העיכול. במערכת הלב, סרוטונין עוזר לווסת את כלי הדם וכך יש פיקוח על זרימת הדם. לסרוטונין תפקיד חשוב בקרישת הדם. כמו כן הוא אחד החומרים האחראים לפעולת מערכת הרבייה. כ-50% מהסרוטונין בגוף נמצא במוח.

5. וויטאקר, מספרו "משוגעים באמריקה" עמוד 188.

6. החמרת הדיכאון והגברת ניסיונות ההתאבדות בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי דיכאון, מועצת בריאות הציבור של מנהל המזון והתרופות האמריקאי, 22 מרץ, 2004.

7. ד"ר תאודור א. הנדרסן, קליניקת מטריקס לאבחון ב-;ADHD דר' קית' הרטמן, הקשר בין נטילת אטומקסטין לתוקפנות, אלימות ומאניה קלה, רפואת ילדים גיליון 114, מס' 3, ספטמבר 2004.

8. פיטרר. ברגין, שינויים רגולטיביים אחרונים של הרשות לפיקוח הסמים בהתוויות השימוש בנוגדי הדיכאון: השלכות ההמרצה כתוצאה משימוש קליני, פסיכיאטריה בסיסית ינואר 2006; עמוד 58.

9. אבחוני ילדים – מפיצים סמי מרשם בבתי ספר, סקופ חדשות עצמאיות, 24 ביולי 2006.

10. מנהל המזון והתרופות האמריקאי, הצהרה על קונצרטה ומתילפנידאט עבור הוועדה המייעצת לרפואת ילדים בין 30-28 ביוני, 2005.

11. הוראות הבטיחות של מנהל המזון והתרופות האמריקאי והתכנית לדיווח של תופעות הלוואי, אפקסור XR, נובמבר 2005.

 מאת יהודה קורן דובר עמותת מגן לזכויות אנוש
ממחקרים של CCHR.