עפרה ענקרי על תסקירים ואבחונים של משרד הרווחה

22.08.2017 – עפרה ענקרי על תסקירים ואבחונים של משרד הרווחה המדברים בשפה אחת ודברים אחדים נגד ילדים ובני משפחותיהם להוצאת הילדים מהבית למוסדות, אומנה ואימוץ. האבחונים והתיוגים גורים נזק לילדים מאחר והם מוצאים מתוך המעגל הסוציאלי שלהם למקומות אפלים ומרוחקים.

פקידי סעד מתחמקים ממסירת נתונים למשפחות קטינים מטופלים

פקידי סעד מתחמקים ממסירת נתונים למשפחות קטינים מטופלים , הארץ , מירב שרי , 06.05.1998

המחוקק העניק לפקידי סעד סמכויות רבות עוצמה, אבל מדו"ח המבקרת עולה כי הוראות החוק, המחייבות למסור את חוות הדעת המוגשת לבית משפט גם להוריו של הקטין המטופל, לא תמיד הופעלו בדרך נאותה. במקרים חריגים, נמצא שפקידי הסעד מסרו לבית המשפט נתונים לא מדויקים. בדו"ח גם נקבע כי סדרי הבקרה והפיקוח על פקידי הסעד אינם מספיקים…

פקיד סעד הוא עובד סוציאלי שהתמנה לבצע הוראות במטרה להגן על אנשים שאינם מסוגלים לדאוג לעצמם, כקטינים, או חולי נפש.

הפקיד מוסמך לחקור בעניינו של קטין ולהכין חוות דעת (תסקיר) בעניין, אליה מצורפות המלצות טיפוליות, אם בית הדין מצווה זאת עליו.

לפי חוק הסעד, יש להגיש את חוות הדעת לבעלי הדין, כלומר – בני משפחתו של הקטין, כדי שיוכלו להציג בבית המשפט כל טענה נגדית, אלא אם בית המשפט הורה שאין למסור את תוכן חוות הדעת.

בדיקת מבקרת המדינה העלתה כי בשניים מבין ארבעה בתי משפט לענייני משפחה שנבדקו, חוות הדעת לא נמסרו כלל לבעלי הדין.

במקרים רבים שבהם חוות הדעת עומדות לרשות בעלי הדין, פקידי הסעד מגישים אותן זמן קצר בלבד לפני עריכת הדיון, ולפעמים ביום הדיון עצמו.

משרד מבקר המדינה העלה כי הרישום של פקידי הסעד בתיקים שהם מנהלים בלשכות הרווחה ובחוות הדעת – לא תמיד מלא ומדויק. הדוח מצא כי בכמה חוות דעת לא דייקו פקידי הסעד בפרטים מסוימים, מהם חשובים לקבלת החלטה בעניינו של הקטין.

חוק הנוער מסמיך את פקיד הסעד במקרים דחופים להוציא קטין מביתו באמצעות צו חירום, שתוקפו אינו עולה על שבוע. לאחר מכן דרוש אישור בית המשפט להארכת תוקף הצו. היות שמדובר בסמכות רבת עוצמה, נקבעו מנגנוני בקרה, ובהם חובת פקיד הסעד שהוציא צו חירום להודיע מיד לפקיד הסעד הראשי על נסיבות הצו.

בבדיקת המבקרת עלה, שבמקרים רבים לא שלחו פקידי הסעד המקומיים אל פקידי הסעד המחוזיים העתקים מהצווים שהוציאו.

עוד התברר, כי בכשליש מצווי חירום שהוצאו בתקופת הביקורת במחוז תל אביב והמרכז, לא היו רשומות נסיבות הוצאתם.

פקידי סעד מתחמקים ממסירת נתונים למשפחות קטינים מטופלים , הארץ , מירב שרי , 06.05.1998
פקידי סעד מתחמקים ממסירת נתונים למשפחות קטינים מטופלים , הארץ , מירב שרי , 06.05.1998

פיני פישלר, עו"ד – המונח 'עובד רווחה' לא מובן – אחרי שמגיעים אליהם צריכים חבר'ה קדישא

פיני פישלר, עו"ד – המונח 'עובד רווחה' לא מובן – אחרי שמגיעים אליהם צריכים חבר'ה קדישא
29 במאי 2014 – ערב עיון הקואליציה למען הילדים והמשפחה
בית ברודט לתרבות יהודית
עובדים סוציאליים כותבים מה שהם כותבים. אף אחד לא בודק, אף אחד לא מבקר. הבאתי דוגמא שלי אישית, לא של מישהו אחר, תיכף אתן לכם אותה. יושבים וכותבים, מוציאים ילדים, מרחיקים ילדים.

מדברים איתי על מתאבדים, אני יכול גם את זה להסביר לכם. לא כל אחד בנוי במבנה האישיות שלו כשש עלי קרב. יש אנשים שרגילים היו למסגרת של שקט, שלווה, מקום עבודה מסודר, אישה, ילדים, הכל היה בסדר, אבל כשהתחיל הגל, הסערה – הם לא רגילים לסערה שמזעזעת אותם. . .

אדם נורמטיבי, מוזמן לתחנת משטרה בתלונה הזויה.

לא צריך ללמוד פסיכולוגיה, לא צריך תואר שלישי או פסיכיאטריה. מבינים שבן אדם מכל החזיתות מגיעים אליו כל מיני גורמים שהוא לא הכיר אותם קודם, הוא מאבד את השפיות שלו.

הוא צריך ללכת לדיון לרבני, הוא צריך לבקש אישור מהעבודה, ואחרי שבועיים עוד פעם יש לו דיון. עוד פעם הוא צריך לבקש אישור, ופתאום יש לו חקירה במשטרה, ופתאום אומרים לו: "אדוני, אתה עצור לשלושה ימים", והוא יוצא ממקום עבודה, ולאט-לאט, הסדר יום שהוא היה רגיל אליו, השקט, האישה, הילדים, הכל היה מתוקתק, ופתאום הכל קורס.

אני סבור שהמערכות, עד היום, לא מבינים את הסיטואציה.

עובדי רווחה, אני בכלל לא מבין את המונח: "עובד רווחה". כל מי שמגיע אליהם הוא צריך רווחה? אחרי שהוא מגיע אליהם הוא צריך חבר'ה קדישא.

ולכן הסחרור הזה . . .

הסדרי ראיה? שעתיים בשבוע. זו מכה. בן אדם היה רגיל לראות את הילדים שלו יום-יום, שעה-שעה. לא כל אחד מסוגל לעבור את זה, והמערכות רואות את התופעה של ההתאבדות, רואות את התסקירים, ולאף אחד לא איכפת. אין גוף מפקח.

אתם יודעים, הפגישות עם 'המומחים'. בהתחלה נפגשים עם האמא לבד, להוציא כסף. אחר כך נפגשים עם הילד לבד, להוציא כסף. אחר כך נפגשים עם האבא לבד, להוציא כסף. ואז יושבים גם עם האמא וגם עם האבא, להוציא כסף, ואז יושבים גם עם האמא, גם עם האבא וגם עם הילד, להוציא כסף, וכך העסק הזה מתנהל…

שתבינו שתיק שהיה צריך להסתיים מקסימום שנה-שנתיים, הגיע לבית המשפט העליון עם תילי-תילים של מילים, אבל המסר שאני רוצה להגיד לכם. צדק גם אם נעשה, אתם יכולים לנצח בעליון, ולרדת נכים בכסא גלגלים עם דגל ישראל של מנצחים בטירוף של חושים, איפה היתה המערכת כל השנים? איך המערכת לא בדקה את השיטה הזו של הגברת?

איך מכון שלם שאמור היה להיות תחת פיקוח, איש עד היום לא בדק מה קורה שם.

המסר הוא שאסור לוותר. צריך להילחם. אסור להאמין למכון וגם לאלה שמוציאים תסקיר, צריך לבדוק בציציות מה ההכשרה ואיך העסק עובד.

לשכת הרווחה עכו – ליקויים מהותיים מדו"ח מבקר המדינה לשלטון המקומי 2013

שמעון לנקרי - ראש העיר עכו: מדיניות תלישת ילדים וקשישים מבתיהם והפקרתם במוסדות

מדיניות עיריית עכו לתלישת ילדים מביתם ומשפחתם, והשלכתם למוסדות משרד הרווחה.

מתוך דוח מבקר המדינה לשלטון המקומי 2013 על לשכת הרווחה עכו:

המחלקה לשירותים חברתיים בעירייה

בשנת 2012 היה תקציבה של המחלקה לשירותים חברתיים בעיריית עכו (להלן – מינהל הרווחה) 44.3 מיליון ש"ח, ובשנת 2013 – 47.6 מיליון ש"ח. התפלגות ההכנסות היא לפי השתתפות משרד הרווחה והשירותים החברתיים בתקציבים (עד 75%), על פי תכניות הפעולה שהוא מאשר.

במשך שנת 2012 חרגה העירייה מהתקציב המאושר של מינהל הרווחה בסכום של כ-1.1 מיליון ש"ח, חריגה שנבעה מיישום מוגבר של תכניות רווחה, כמו החזקת ילדים בפנימיות, החזקת ילדים במעונות יום ועוד.

במינהל הרווחה פועלים שישה צוותים, הכוללים עובדים סוציאליים וראשי צוותים. על פי הנתונים, עומס גדול ביותר מוטל על עובדים סוציאליים המטפלים במשפחות. משרד הרווחה והשירותים החברתיים לא קבע כללים לגבי כמות התיקים המרבית שאמורה להיות בטיפולו של עובד סוציאלי, ובכלל זה לגבי הכמות המרבית שאמורה להיות בטיפולו של עובד סוציאלי המטפל במשפחות. עומס עבודה רב מוטל גם על ארבעת העובדים הסוציאליים שאמונים על הפעלת מערך החוסן הקהילתי בעיר, ונוסף על כך מטפלים ב-800 משפחות.

העירייה ומשרד הרווחה לא בחנו את הצרכים של מינהל הרווחה, לרבות הצורך להקל את עומס העבודה המוטל על העובדים הסוציאליים ועל הצוותים המקצועיים השונים.

איתור נערות במצוקה

מינהל הרווחה אינו מבצע איתור יזום של נערות במצוקה, בניגוד להוראות משרד הרווחה והשירותים החברתיים. איתור נערות בשלבים מוקדמים של מצוקה עשוי להקל את החזרתן לחיים נורמטיביים ולמנוע הידרדרות נוספת במצבן.

הכנת תסקירים לבתי הדין

בגלל העומס המוטל על פקידי הסעד לסדרי דין המטפלים במשפחות, נוצרים עיכובים בהכנות תסקירים לבתי המשפט (לענייני משפחה). העיכובים גורמים להתמשכות ההליכים המשפטיים ועקב כך לעינוי דין, ופוגעים בטובת הילדים ובסיכויי שילובם התקין בחברה.

תקציבאית מינהל הרווחה

התקציבאית המועסקת במינהל הרווחה אינה עובדת העירייה, אלא מועסקת במינהל מטעם רואה החשבון שהעירייה התקשרה עמו. העירייה לא דרשה ממנה לחתום על הצהרת סודיות, אף שהיא נמצאת בקשר שוטף עם משרד הרווחה ונחשפת למידע רגיש, כגון תיקים ורשימות שמיות של נזקקים ואחרים המטופלים במינהל הרווחה. רק במאי 2013 ובעקבות הביקורת חתמה התקציבאית על הצהרת הסודיות כנדרש.

התנאים הפיזיים במינהל הרווחה

החדרים בבניין מינהל הרווחה אינם מאפשרים לעובד הסוציאלי המטפל במשפחה להיפגש עם הפונים אליו בפרטיות ובאווירה מתאימה. החדרים הצפופים גם אינם מאפשרים לעובדים הסוציאליים להימלט במהירות כשיש חשש לפגיעה בהם.

סיכום והמלצות

ממצאי הבדיקה מעלים כשלים, חלקם מהותיים, בפעילותה של עיריית עכו בנושאים שנבדקו.

על העירייה לבחון את עומס העבודה הרב המוטל על העובדים הסוציאליים המטפלים במשפחות ובנזקקים בתחום שיפוטה. העומס הרב גורם לעיכובים בטיפול בנזקקים, לרבות הכנת תסקירים לבתי הדין לענייני משפחה ואיתור יזום של נערות במצוקה.

על העירייה, בשיתוף משרד הרווחה, למפות את החסמים הקיימים במינהל הרווחה ולבחון את הדרכים להסרתם.

קישורים:

עיריית עכו: חסרת דיור ביקשה עזרה, קיבלה תלונה – "על הדשא, עם הילדים והמקרר" – הכתבה: "על הדשא, עם הילדים והמקרר" , יפה ברנס , mynet , 15.07.2009 – אם לחמישה ילדים מעכו פונתה הבוקר מבית שאליו פלשה לאחר שנותרה חסרת קורת גג. "אם לא יסייעו לי אשים קץ לחיי". העירייה: תורם יממן שני חודשי שכירות, נדאג שהיא לא תישאר מחוסרת דיור…

התבטאויות גזעניות של ארגון הפשיעה הסוציאלי – פקידת סעד: "הסבתא אתיופית פרימיטיבית"

פקידת סעד מרכלת ומרעילה מפיה בבית משפט לענייני משפחה - אילוסטרציההמדיניות הפאשיסטית גזענית של משרד הרווחה נגד אזרחים הנקרים בדרכם מתבטאת האלימות בירוקרטית, מוסר כפול, אלימות מילולית  ועוד.
ראינו התנהגותה המזוהמת של בתיה זכי עובדת סוציאלית לסדרי דין מלשכת הרווחה חיפהשהישוותה בין אזרחית לבין בהמה כאשר קבעה בתסקיר שנישאה לבעל כאשר היא מוכנה מראש "להרבעה" על ידו.
גם עובדת סוציאלית שירה שביט אורגד הרעילה מפיה וצעקה באמוק "אני בכלל לא בעסק" תוך שהיא מסרבת למסור פרטיה, נוכח מינוי אפוטרופוס לאישה בהליך מופקר ואלים ללא תסקיר ע"י השופט שמואל בוקוסקי מבלי שראה אותה והחריב את חייה.

הכתבה  – פקידת סעד: "הסבתא אתיופית פרימיטיבית" , עומרי אפרים , ינואר 2013 , ynet
בני משפחתה של תינוקת ממוצא אתיופי נדהמו מחוות דעתה החשוכה של פקידת סעד, שטענה שהם "חמולה". שר הרווחה הורה על בירור המקרה

בלי בושה: משרד הרווחה פתח בבדיקה בעקבות אמירות קשות וגזעניות של פקידת סעד, שנדרשה באחרונה לתת את חוות דעתה על משפחה ממוצא אתיופי שאחת מבנותיה, תינוקת בת שבועות ספורים, הוצאה מחזקת אמה בגלל מצבה הנפשי של האם לאחר הלידה. התינוקת הועברה למרכז חירום של משרד הרווחה, אך במקביל במשרד לא עברו בשתיקה על אמירותיה של פקידת הסעד, שכינתה את המשפחה "חמולה".

בני משפחתה של התינוקת ביקשו להעבירה להשגחתם, אך פקידת הסעד יצאה נגד הבקשה, בטענה שהסבתא היא "פרימיטיבית". בני המשפחה ועורך הדין מעמותת טבקה שמלווה אותם נדהמו מדבריה של הפקידה, שהצדיקה את הכינוי המביש בכך שהסבתא לכאורה נוהגת לרחוץ את התינוקת במים קרים.

אמירותיה של פקידת הסעד הובאו לידיעתם של שר הרווחה מאיר כהן ומנכ"ל המשרד, יוסי סילמן, על ידי חברת הכנסת פנינה תמנו שטה (יש עתיד), והשניים החליטו לפתוח בבירור התנהלותה של הפקידה. "אני נותרתי מזועזע", אמר ל-ynet מנכ"ל המשרד יוסי סילמן. "אלו התבטאויות שמזכירות תקופות חשוכות ואנחנו רואים אותן בצורה חמורה ביותר", ציין.

ביום רביעי תתכנס ועדה שתחליט על גורלה של התינוקת, וביום חמישי יגישו הגורמים המקצועיים במשרד למנכ"ל סילמן ולשר כהן את המלצותיהם באשר לצעדים האישיים נגד פקידת הסעד. בנוסף, בעקבות התבטאויותיה הקשות יופץ בקרב העובדים הסוציאליים במשרד הרווחה חוזר מיוחד שיבהיר כי יש לנהוג במשנה רגישות בסוגיות של פערים תרבותיים.

באחרונה נחשפו ב-ynet שני מקרים הקשורים לעדה האתיופית ושעוררו מחדש את הדיון הציבורי בגזענות שחווים בני העדה בישראל. התחושה שהגזענות עוד קיימת ומכתיבה התנהלויות רבות במדינה, גם ובעיקר במוסדותיה, עלתה ביתר שאת לאחר שבית המשפט העליון החליט להשאיר את "ילד המריבה" בחזקת משפחת האומנה שאימצה אותו. ההחלטה התקבלה זמן קצר לאחר שנאסר על חברת הכנסת תמנו שטה לתרום דם בכנסת.

בני משפחתו של "ילד המריבה" הבהירו שבכוונתם לעתור לבית המשפט העליון ולדרוש דיון בהרכב מורחב יותר. עורכי הדין עמיקם הדר וחדווה שפירא, שמייצגים את משפחתו הביולוגית של הפעוט, אמרו: "אנחנו מכבדים את פסק הדין בהרכב המורחב. מאוד הופתענו שבית המשפט העליון הפך את פסק הדין של בית המשפט העליון עצמו. אנחנו נמשיך במאבק המשפטי בעניין עד תום".

פקידת הסעד שירה שביט אורגד מלשכת הרווחה בת ים צורחת באמוק: "אני בכלל לא בעסק"

קישורים:

השופטת חנה בן עמי – ביקורת קשה על התנהלות פקידות סעד ובתי משפט לענייני משפחה

אוקטובר 2013 – כבוד השופטת חנה בן עמי בכנס בנושא ועדת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות סעד: תסקיר פקידת הסעד הוא לא טיוטה של פסק דין.

נכון שחשוב להיות נחמד ולדבר בנימוס, אך תפקידם של אלו שעושים במלאכה להתייחס לעיקר. אם מישהו מבצע עבירה יש להעמידו לדין, אך לא יכול להיות שמי שסגנונו אינו מוצא חן בעיני פקיד סעד, יתוייג כמסוכן וישללו ממנו זכויות יסוד, כמו למשל, ימנעו ממנו בפועל לראות את הילדים שלו.
מלאכת ההכרעה היא של השופט, וההמלצה של עובדת סוציאלית צריכה להישאר בגדר המלצה בלבד.

תפקידו של התסקיר לתת מידע אמיתי, אוביקטיבי, מהימן ושלם. התסקיר צריך להכיל עובדות, את העבר של המשפחה,את הסביבה, את המצב הנפשי, הוא צריך לנתח את הנסיבות שהעומד מולם הגיע למצב שהוא נמצא, ובסופו של דבר כשהתסקיר מוגש, הוא לא טיוטה של פסק דין.
הוא צריך להביא בחשבון שהשופט צריך לשקול שיקולים רחבים ולהגיע למסקנה שהוא יגיע אליה.

תפקידו של פקיד הסעד איננו לכתוב פסק דין לשופט ובוודאי לא להיות המוציא לפועל של פסק הדין. הוא בסך הכל צריך להביא נתונים ועובדות, וצריך לאפשר לשופט לראות את התמונה בכללותה.
לצערי, מאז שהדברים הללו נכתבו המצב לא השתפר.
כשיש פקיד סעד שמתוקף החוק, יכול להקל על השופט את העבודה, וכשמדובר באיש לכאורה ניטרלי, השופטים נוטים לא לבדוק את התסקירים המוגשים על ידם.

כשמדובר בעובד סוציאלי שנותן תסקיר, למרבה הצער, לא ניתן לצדדים לחקור את פקיד הסעד. הדברים נלקחים "כתורה למשה מסיני", על זה מסתמכים ועל זה בונים תוצאות שבעצם התוצאה שלהם יכולה להיות נזק לא רק לקטין אלא לכל המערכת המשפחתית.
זה לא סוד שלקציני מבחן כמו לפקידי סעד אין מיומנויות חקירה או מהימנות המושמעים באוזניהם, ולמרבה הצער, נטיית לבם היא להתרשם מהצד החיצוני של בעל הדין המופיע לפניהם, ממתק שפתיו, ולא פעם להתייחסות של ההורה לפקיד הסעד ומנכונותו להרשים את פקיד הסעד.
מהתיקים שבהם דנתי, והם לא מעטים, ההתרשמות שלי, כשמדובר בפקיד סעד, גם בהנחה שמדובר באנשי מקצוע מוכשרים בתחומם, לא זאת שאין להם הכלים והמיומנויות לצורך חקירה ובדיקה, אלא שגם במיומנויות שיש להן הן לא עושות שימוש מושכל.

מלכתחילה הן מגיעות עם נטיות לב ודעות קדומות, ולמרבה הצער, נוכח הכח שניתן בידיהן, הן על ידי המחוקק והן על ידי השופט, הן רואות את העמדה שלהן שכאמור היא פרי של עמדות ראשוניות מוטות ובדיקה לא מיומנת את השורה האחרונה, את פסק הדין אליו יש להוביל את השופט ובסופו של יום להכתיב לו את עמדתם.
ובמקרים שאותם הן רואות מתאימים, לא להשאיר לשופט ברירה, אלא להגיע ליעד אותן הן מובילות אותו. מה שאני רוצה לומר לגבי הובלת השופט לאותה תוצאה שהן רוצות – שכאשר מוציאים ילד מהבית ומעוניינים להובילו להליך של אימוץ, מרחיקים את הילד רחוק מהבית, לא מאפשרים ביקורי הורים ומציגים דמות דמונית, וכשהן מגיעות לבית המשפט, אפילו אם השופט מגיע למסקנה שלא היה מקום להוציא את הילד מהבית, כבר חלפו שנתיים, והשופט אומר לעצמו "נכון מלכתחילה לא היה צריך להוציא את הילד הזה מהבית, הילד הזה כבר שנתיים לא היה בבית. כל המערכת כבר השתנתה הוא כבר גדל במשפחה אחרת, עכשיו אני לא יודע האם זה טובתו של הילד להחזיר אותו. ילד זה לא חפץ. זה לא עציץ. הילד גדל".

קישורים:

שופטת חנה בן עמי על פקידות אימוץ ובתי משפט לענייני משפחה – 14 ביוני 2013 – כנס לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה – לזכויות ילדים והורים – כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחה ירושלים – נותנת מבט מבפנים כיצד מתיחסים שופטים להורים שרשויות הרווחה, השירות למען הילד,  מבקשות להוציא את ילדיהם ממשמורתם….

משרד הרווחה חטף לאימוץ תינוק מאם חד הורית נכה – המדיניות המתוסבכת של משרד הרווחה לתכנון המשפחה גובה עוד ועוד הורים וילדים קורבנות שמופרדים בכפייה לנצח, ומשמשים סחר לתעשיית עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, פנימיות, אומנה ואימוץ. ילד שנלקח ע"י משרד הרווחה מועד להזנחה והתעללות ורדיפה, כן ראינו בסיפורה של רעות איש שלום שנרדפה ע"י רשויות הרווחה לאימוצה בילדותה, ולאחר מכן אימוץ בניה. רשויות הרווחה לא נחו ברדיפתן עד הרצחה – הכתבה "במשרד הרווחה לא רוצים שנכים יהיו הורים" , ברית פרץ ומורן אזולאי , מאי 2013 , ynet…

תחלואי תעשיית האימוץ – אטימות שקרים והתנשאות השירות למען הילד – דצמבר 2012 – אמנון לוי, פנים אמיתיות – השירות למען הילד של משרד הרווחה מתייחס באטימות והתנשאות למאומצים שמבקשים לפתוח את תיק האימוץ עם הגיעם לגיל 18. רשויות הרווחה משקרות למאומצים באשר למצב הוריהם מהם נלקחו בכפייה למאמצים מחשש שיחשפו המניפולציות ותרבות השקר בהם נוקטות עובדות סוציאליות מרשויות הרווחה נגד אזרחים…

פלייליסט: אימוץ – השירות למען הילד – פלייליסט על שיטות עבודה ודרכי פעולה של השירות למען הילד – משרד הרווחה, פקידות אימוץ מול הורים ילדים ומאמצים…

שמואל בוקובסקי – מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ – ינואר 2012 – בית משפט עליון רע"א 7535/11 – מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" – מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:.. 

השופט נתן נחמני מודה שהוא חותמת גומי (מריונטה) של עובדות סוציאליות

אוקטובר 2013 – הקלטה של השופט נתן נחמני שמודה שהוא שופט חותמת גומי של עובדת סוציאלית, זאת בבית המשפט לענייני משפחה  שמתנהל בדלתיים סגורות.
זהו שופט שפוסק ללא עוררין רק על סמך תסקיר של עובדת סוציאלית.
שופט שלא מקיים דיוני הוכחות כמחוייב בחוק.
שופטים אלו לא מנמקים את הפסיקות שלהם, למרות שהם מחוייבים לעשות כן על פי תקנון בית המשפט.
אבל למה לנמק, אם תסקיר של פקידת סעד מתקבל כתורה מסיני עבור שופטי משפחה ונוער פקידת הסעד היא האורים והתומים על פיה יישק דבר.
העובדת הסוציאלית היא זו שמחליטה אם לתת צו בית משפט והשופט הוא הפקיד של העו"ס.

קישורים:

סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה שופט שמואל בוקובסקי: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישה – מדובר ב”ביקור בית” שערכו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לחסויה כבת 60, במסגרת הליך מינוי אפוטרופוס לחסויה, כחודש לאחר שהשופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה. המינוי בוצע ללא תצהיר של פקידת סעד. בבקשת המינוי היה רשום כי אחד מבניה מתנגד למינוי. יש לציין כי אפילו לא נכלל סל טיפול לאישה שחירותה ורכושה נשללו ממנה. בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות…

השופט נפתלי שילה ופקידת סעד ראשית סימונה שטיינמץ – דרכי רמיה לטיוח פשעי משרד הרוחה וסחר בילדיםספטמבר 2013 – מדובר באמא ל' חד הורית שילדיה נלקחו ממנה למרכז חירום מינואר 2009 למשך כחצי שנה מאחר ופקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי היתה סבורה כי האמא מתעללת בילדים. לסברותיה של פקידת הסעד לא היו שום אחיזה במישור הפלילי ראייתי וכל התיקים שנפתחו במשטרה נסגרו מהעדר אשמה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 11 מזה כ- 5 שנים, ואת בנה בן ה-9 רואה כשעה בשבוע במרכז קשר מזה כשלש שנים…

תביעה נגד שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בגין הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה – בוקובסקי התחמק בבקשת חסינות – דצמבר 2004 – מדובר בתביעה נגד סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען התובע למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי – תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה …

שמואל בוקובסקי – מינוי אפוטרופוס חיצוני מופרט לאישה בגוף וברכוש תוך הורדת רמת חייה ופגיעה ביכולותיה הקוגנטיביות – ינואר 2007 – בג"צ 10404/06 – שופט בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון, שמואל בוקובסקי נשוי לפקידת סעד לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש כ- 11 שנה במחלקה המשפטית במשרד הרווחה, הוא אחד מאדריכלי מדיניות משרד הרווחה המאופיינת בתרבות שקר, סחר בילדים וקשישים, עבודה פרועה ללא סדרי דין, ללא ראיות מאחורי דלתיים סגורות בבתי משפט, תוך פגיעה חמורה בגופם ונפשם של פרטים ומשפחות…