תלונה נגד השופט עלאא מסארווה – אי הפקת לקחי בירור הנציבות על עוולות הנגרמות מצווי חיפוש שהוציא

דצמבר 2019 – בתלונה נטען כי בתאריך 23.07.2017 הוציא השופט עלאא מסארווה צו חיפוש (ראה נספח) בבית חשוד על פרסומים מכפישים במרשתת. הצו כלל תפיסת כל חפץ הדרוש לחקירה לרבות מחשב וחדירה למחשב והפקת פלטים לצורכי חקירה. מסארווה קבע כי החיפוש במחשב ובחומר מחשב יערך ללא עדים. בצו החיפוש לא צוינו מספר תיק בית משפט ומהות החשד והעילה למתן הצו. ולא נומק מדוע החיפוש במחשב ובחומר מחשב לא יערך בפני עדים כמתחייב בחוק. בתלונה נטען כי מדובר בפרקטיקה של השופט מסארווה להוצאת צווי חיפוש לקויים באותה פרשת מעצרים ("פרשת הבלוגרים", או "פרשת טרור רשתי"). הנציב הופנה לתלונות נוספות על צווי חיפוש לקויים של השופט מסארווה שמספרם 739/18, 593/18, 594/18, 736/18 , 681/18 , 682/18, 738/18, 740/18, ועוד…

מתלונה שהוגשה על השופט מסארווה בעניין ומהבירור שערך הנציב בתלונה שמספרה 320/17 (מצורפת) ניתן להבין כי כב' השופט מסארווה הפיק לקחים.

בימים אלו כתב שופט בית המשפט העליון אלרון בהחלטה (מצורף קטע רלוונטי) בפרשה אחרת בש"פ 7917/19 על צווי חיפוש שהוציא השופט מסארווה (סעיף 40 בהחלטה): "אמנם, בית משפט השלום (כב' השופט מסארווה – הערת כותב תלונה זו) ציין כי הוא "נוטה" לקבוע שהיה נענה לבקשה למתן צווי החיפוש אף אם לא היה מוצג בפניו החומר שהושג בחיפוש המוקדם. אולם, קביעה זו לא התייחסה באופן פרטני לראיות לכאורה ולנחיצות כל אחד ואחד מהצווים".

בתלונה נטען כי לאור האמור לעיל עולה כי השופט מסארווה לא הפיק לקחים וממשיך להוציא צווי חיפוש ללא התייחסה באופן פרטני לראיות לכאורה ולנחיצות כל אחד ואחד מהצווים.

עוד נטען בתלונה כי מיותר לציין כי צו חיפוש הוא פגיעה חוקתית קשה באזרח, ובירורי הנציבות אינן נייר לתמונה על הקיר, אלא הוראה לשופט לתקן העוול הנגרם לאזרח כדי שלא ישנה.
יתרה מכך, אין מתקנים עוול בעוול. אין זה מתקבל על הדעת כי אזרח החשוד בעבירות שיימיג יפגע באופן מרובה עקב פרקטיקה של פגיעות חוקתיות החמורות הרבה יותר כגון: פגיעה בכבוד, חירות, פרטיות, צנעת הפרט, קניין ועוד..

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.

מצורפים:
– התלונה שהוגשה נגד השופט עלאא מסארווה על  אי הפקת לקחי בירור הנציבות על עוולות הנגרמות מצווי חיפוש שהוציא , 26.12.2019.
– בירור הנציב תלונה נגד שופט מעצרים עלאא מסארווה בתיק 320/17 מיום 24.08.2017.
– קטע מהחלטת כב' השופט אלרון בש"פ 7917/19 מיום 25.12.2019.
– דוגמא לצו חיפוש לקוי השופט עלאא מסארווה.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005דוגמא לצו חיפוש לקוי מסארווהמהחלטת אלרוןצווים לקויים מסארווה

לורי שם טוב נחסמה לעיין בהחלטות בית המשפט במערכת נט המשפט

24.07.2019 – המשך עינוי הדין המתמשך נגד לורי שם טוב בתיק פרשת הבלוגרים שהחל מהיום הראשון למעצרה ביום ה- 27.02.2019.
שם טוב נחסמה לראות החלטות בית המשפט וברור כי לא יכולה לנהל משפט באופן זה הואיל ואינה מיוצגת וידה אינה משגת ייצוג ל- 120 סעיפי האישום של העלבת עובדי הציבור נגדה.
שם טוב הייתה עצורה שנתיים וחודשיים על העלבת עובדי ציבור ושוחררה ממעצרה לפני כחודשיים בתנאים מגבילים. משפטה של שם טוב ושני הנאשמים הנוספים בפרשה טרם החל בשל עיכובים של הפרקליטות בהכנת חומרי ראיות לתיק ואי יכולת הסנגוריה הציבורים לייצוג הוגן בתיק.

מצורפת הודעת מערכת נט המשפט לשם טוב כי החלטת השופט אינה זמינה עבורה, וקטע מתלונה  שהגישה שם טוב בנושא לנציבות תלונות הציבור על שופטים.
Document-page-001Document-page-003

הנציב נמנע לברר תלונה על עינוי דין בתואנה כי מדובר בהחלטה שיפוטית

הנציב נמנע לברר תלונה שהוגשה נגד השופט אברהם הימן בגין עינוי דין ללורי שם טוב העצורה כשנתיים וחודשיים על עבירות "שיימינג" במרשתת ללא משפט. התלונה התבססה על ביקורת נוקבת שנמתחה על השופט הימן על ידי שופט העליון גרוסקופף בש"פ 2847-19 מה- 02.05.2019.
גרוסקופף כתב בהחלטתו בין השאר: "היה על בית המשפט המחוזי לקיים דיון בהקדם האפשרי בבקשה לשחרור לחלופת מעצר, מתוך שאיפה למצוא פתרון פרקטי שימנע את התמשכות המעצר, תוך שמירה על האינטרס הציבורי. דחיית הדיון בשחרור לחלופת מעצר בחודשיים תמימים, כך שהוא יתקיים למעלה משלושה חודשים לאחר המועד בו ניתנה הנחיית בית המשפט העליון, היא בלתי סבירה בעליל".
בתלונה נטען כי השופט הימן פעל נגד לורי שם טוב העצורה כשנתיים וחודשים בעינוי דין תוך פגיעה בכבודה חירותה.
הנציב נמנע לברר התלונה בתואנה כי התלונה נסובה על החלטה שיפוטית של שופט גם אם נטען על ידי ערכאת הערעור כי היא "מעוררת קושי ניכר".
מצורף בירור תלונה נגד השופט אברהם הימן – נציב תלונות הציבור על שופטים – תיק 332-19 מה- 19.05.2019.

Document-page-001Document-page-002

הנציב: איחור שעה וחצי בתחילת דיון שופט מעצרים זה סביר כשיש אילוצים

אפריל 2019 – תלונה הוגשה על השופט אברהם הימן על איחור של שעה וחצי לתחילת דיון מעצר בעוד הקהל ממתין וגם העצירה ממתינה במרתפי שב"ס.
הדיון בעניין מעצרה של לורי שם טוב נקבע ל- 27.03.2019 לשעה 13:00 אך החל בשעה 14:30. הקהל המתין בחוץ במשך שעה וחצי משום שלא ידעו מתי יתחיל הדיון. השופט הימן נימק בפרוטוקול התחלת הדיון באיחור שעה וחצי כי: "יום דיונים זה הוא יום דיונים של תורנות, ומדובר בתיק עמוס תיקים, …. שעת הדיון תואמת למספר התיקים בבית המשפט".

בתלונה נטען כי אין זו הפעם הראשונה כי השופט הימן מתחיל הדיונים באיחור משמעותי בעוד הקהל ממתין בחוץ והעצירה שם טוב ממתינה במרתפי שב"ס. בתלונה שהוגשה לנציבות 378/17 דובר על שני אירועי איחורים של שעתיים וחצי, ושעה וחצי בהתחלת הדיון.

עוד נטען בתלונה כי איחור בהתחלת הדיון בעוד קהל ממתין בחוץ, ועצירה ממתינה במרתף שב"ס הינו פגיעה חמורה בכבודם של אנשים רבים, השחתת זמנם לריק, מתח מיותר, ועינוי דין. על פי נימוקו של השופט הימן באשר לאיחור, ניתן להבין כי מדובר בבעיה מובנת ברשות השופטת שתוצאתה הבלתי נמנעת היא התעללות באזרחים והשחתת זמנם היקר לריק.

הנציב השיב כי עדיף להימנע מאיחור אך יש שאילוצי יום הדיונים אינם מאפשרים זאת.

מצורף בירור הנציב – תלונה נגד השופט אברהם הימן – איחור שעה וחצי לתחילת דיון – תיק תלונה 222-19 מה- 31.03.2019.

ת6

ת7
תלונה נגד השופט אברהם הימן – איחור שעה וחצי לתחילת דיון – תיק תלונה 222-19 מה- 31.03.2019

 

 

תלונה הוגשה נגד השופט אברהם הימן בגין עינוי דין

תלונה הוגשה היום ה- 05.04.2019 נגד שופט המעצרים בית המשפט המחוזי תל אביב אברהם הימן. בהחלטתו מיום ה- 05.03.2019 (מצורפת) קבע הימן דיון בעניין המשך מעצרה ל לורי' שם טוב ליום ה- 27.03.2019 .
בתלונה נטען שאם לא די בכך שהימן קבע הדיון למועד מעל 3 שבועות, כתב הימן בהמשך כי הוא מזמין תסקיר מבחן אך לא קבע תאריך יעד לק. המבחן מועד להגשת התסקיר.

התוצאה היא שהתסקיר הוגש בפעם הראשונה ללורי שם טוב ובא כוחה ביום הדיון ה- 27.03.2019 והדיון הפך להיות עקר הואיל ונדרש זמן לבא כוחה של שם טוב ללמוד התסקיר ולהכין טיעונים, ולכן נקבע דיון נוסף ליום ה- 16.04.2019 (מצורף דף פרוטוקול הדיון מיום ה- 27.03.2019).
התוצאה היא שלורי שם טוב תצטרך פעם נוספת לעבור מסע עינויים בכלובי המתנה בדרך מבית הסוהר לבית המשפט וגם הקהל ידרש לבוא פעם נוספת לבית המשפט.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים ולשרת המשפטים איילת שקד.

מצורפים:
החלטת השופט אברהם הימן מיום ה- 05.09.2019 על זימון דיון ליום ה- 27.03.2019.
קטע מפרוטוקול הדיון מיום ה- 27.03.2019 שבו נקבע תאריך נוסף לדיון על מנת שבא כוחה של שם טוב יוכל לעיין בתסקיר ולהכין טיעונים.

v1

v2
קטע מפרוטוקול הדיון מיום ה- 27.03.2019 שבו נקבע תאריך נוסף לדיון על מנת שבא כוחה של שם טוב יוכל לעיין בתסקיר ולהכין טיעונים

לורי שם טוב הגישה תלונה נגד השופט אברהם הימן שמונע ממנה זכות הטיעון – הנציב נמנע להתערב

02.04.2019 – לורי שם טוב עצורה מעל שנתיים בחשד לעבירות "שיימינג" במרשתת בהליך שיפוטי מורכב ביותר (120 אישומים) ומיוצגת על ידי הסנגוריה הציבורית. יכולת ההגנה על ידי הסנגוריה מוגבלת ביותר עקב השכר הנמוך שמקצה הסנגוריה לעורכי הדין מטעמה וכן עקב יכול התמרון הנמוכה שלהם מאחר והם כפופים למדיניות "הצוות הפנימי בסנגוריה".
משום כך האינטרס של הפרקליטות הוא למנוע מלורי שם טוב להגיש בקשות לבית המשפט אלא על פי אישור בא כוחה מהסנגוריה.

הפרקליטה מירב גבע מפמת"א אינה מסתירה זו ואף בתגובתה לשופט אברהם הימן היא מציגה בפני השופט הימן כי לורי שם טוב אינה מיוצגת ולכן אין לאשר לשם טוב להגיש בקשות לבית המשפט. השופט אברהם הימן לא אישר לשם טוב להגיש בקשה לבית המשפט למרות היותה עצורה כשנתיים.
לורי שם טוב פנתה לנציבות בטענה כי מדובר בהחלטה לא חוקית ולא חוקתית למנוע מנאשם בעודו עצור כשנתיים לפנות לבית המשפט. הנציב נמנע מלהתערב בתואנה כי מדובר בהחלטה שיפוטית.

מצורפים:

Document-page-001

Document-page-002ה1

ה2

תלונה הוגשה נגד השופט אברהם הימן על איחור שעה וחצי בהתחלת הדיון שהתקיים ב- 27.03.2019

30.03.2019 – מדובר בדיון שנקבע לשעה 13:00 אך החל בשעה 14:30. הקהל המתין בחוץ במשך שעה וחצי משום שלא ידע מתי יתחיל הדיון. השופט הימן נימק בפרוטוקול התחלת הדיון באיחור שעה וחצי בתואנה כי: "יום דיונים זה הוא יום דיונים של תורנות, ומדובר בתיק עמוס תיקים, …. שעת הדיון תואמת למספר התיקים בבית המשפט".

בתלונה נטען כי אין זו הפעם הראשונה כי השופט הימן החל הדיונים באיחור משמעותי בעוד הקהל ממתין בחוץ והעצירה לורי שם טוב ממתינה במרתפי שב"ס. בתלונה שהוגשה לנציבות ביוני 2017 דובר על שני אירועי איחורים של שעתיים וחצי, ושעה וחצי בהתחלת הדיון.

בתלונה נטען כי איחור בהתחלת הדיון בעוד קהל ממתין בחוץ, ועצירה ממתינה במרתף שב"ס הינו פגיעה חמורה בכבודם של אנשים רבים, השחתת זמנם לריק, מתח מיותר, ועינוי דין. לפי טענת השופט הימן באשר לאיחור, ניתן להבין כי מדובר בבעיה מובנת ברשות השופטת שתוצאתה הבלתי נמנעת היא התעללות באזרחים והשחתת זמנם היקר לריק.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.

מצורפים:
– קטע הפרוטוקול מ"ת 14280-04-17 מיום 27.03.2019 שבו מסביר השופט הימן מדוע החל הדיון באיחור שעה וחצי.
– בירור שתלונה בעבר על השופט אברהם הימן על שני אירועי איחור של מעל שעה בתחילת הדיונים. תלונה מס' 378/17, מה- 20.08.2017.

דיון הימן

החלטת הנציב תלונה נגד שופט אברהם הימן_page-0001

החלטת הנציב תלונה נגד שופט אברהם הימן_page-0002החלטת הנציב תלונה נגד שופט אברהם הימן_page-0003