פרשת הזונות והבני בליעל מפרקליטות המדינה

19.06.2020 – תלונה הוגשה נגד פרקליטות המדינה על שימוש בכינוי "פרשיית הטרור הרשתי" לתיק המנוהל נגד הבלוגרים בתיק ת"פ 14615-04-17.
בתלונה נטען כי מדובר בהתנהגות נלוזה ובזויה של עובד ציבור שיש בה הפצת דברי בלע וכזב, הטעייה ורצח אופי לקידום אג'נדה זרה.

עוד נטען בתלונה כי הכינוי הראוי לתיק ת"פ 14615-04-17 הוא "פרשת הזונות והבני בליעיל מפרקליטות המדינה", מנימוקים אלו:

כל הצווים השיפוטיים בתיק ת"פ 14615-04-17 לקויים ופסולים:
– כל הצווים השיפוטיים בתיק ת"פ 14615-04-17 לקויים, לקוניים ופסולים לרבות צווי חיפוש, צווי הבאת מסמכים וצווי קבלת נתוני תקשורת. כך למשל, בצווי החיפוש, המדינה התעלמה מכך שחיפוש בביתה של הגב' שם טוב בשעה 2:00 לפנות בוקר ושאר החשודים בחקירה פגע בזכותם לפרטיות ולצנעה, זכות שנקבעה כזכות יסוד בסעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך גם באשר לשאר הצווים שאפשרו כל פעולה שפגעה בזכויות יסוד של הגב' שם טוב ושאר בחשודים בתיק בעלות מעמד חוקתי, כגון חירותו של אדם או זכותו לכבוד ולקניין. זאת ועוד. מילוי הצווים בצורה לקויה פגע בגב' שם טוב וחשודים אחרים לקבל את יומם בבית המשפט. ההחלטות השיפוטיות בצווים ניתנו כלאחר יד, ללא שיקול דעתו של היושב על כס המשפט. זאת לזכור כי שיקול הדעת השיפוטי הוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה, אשר יש לראות בו תנאי בלעדיו אין להגשמת התפקיד השיפוטי … בנוסף, המילוי הלקוי של הצווים מהווה פגיעה בהליך החקירה ובהליך השפיטה, ובאינטרס הציבורי.
מדובר בריבוי צווים לקויים שהופנו לגב' שם טוב שיש בהם ריבוי פגיעות חוקתיות בכבודה, חירותה, זכותה לקניין ופרטיותה, וזכותה לקבל יומה בבית המשפט, וריבוי פגיעות במערכת המשפט ובאינטרס הציבורי.

החיפושים בדברי מחשב בוצעו ללא עדים כנדרש בחוק וללא הנמקה.
– כל החיפושים במסמכים ודברי מחשב הכוללים מחשבים ניידים, נייחים, טאבלטים, סמארטפונים וכדו' בוצעו ללא עדים בניגוד לחוק ולא ההנמקה מדוע החיפוש יבוצע ללא עדים. כל חיפוש מסוג שהוא מחייב נוכחות 2 עדים על פי חוק, כל שכן כאשר מדובר בדברי מחשב שהכי קל "לשתול" בהם ראיות. הנימוקים לביצוע חיפוש ללא עדים כחוק שנרשמו בצווים הנם סתמיים ולקוניים ומזלזלים שנועדו למלא שורה ותו לא, כגון: "חיפוש במחשב ללא עדים" , או "חוקר מיומן" (שממילא על פי חוק מחויב חוקר מיומן שיחפש במחשב). מלבד אי קיום חובת ההנמקה ופגיעות חוקתיות בגב' שם טוב ובשאר החשודים, הרי שלילת נוכחות עדים בזמן חיפוש ללא הנמקה מעמיד קשיים אמינות ראיות.

פגיעה חמורה בפרטיות הגב' שם טוב וחשודים אחרים ומקורבים
– אין חולק כי פגיעה חמורה בפרטיותו של הפרט יכולה לכלול פרסום: עניינים רפואיים ועניינים הקשורים בצורה רחבה לבריאות הנפש; פרטים על יחסים בין בני זוג; פרטים הנוגעים לצנעת הפרט; פרטים הנוגעים ליחסים בין בני משפחה ועוד. מסמכים כאלה שאינם קשורים לחקירה ונוגעים לפרטיותם של חשודים, נאשמים וקרוביהם הופצו ע"י הפרקליטות בין הנאשמים, סנגוריהם, ובית המשפט. מדובר במסמכים, הקלטות אודיו ווידאו שנתפסו במהלך החיפוש מידי החשודים והוכנסו ביחד עם חומר החקירה הרלוונטי לכאורה. פרטיות הגב' שם טוב וילדיה נפגעה באופן חמור עקב התנהלות זאת של הפרקליטות. מדובר במסמכים רפואיים, מסמכי גירושין, תסקירי סעד שחל עליהם חיסיון, תצהירי בית משפט לענייני משפחה, ועוד. גלוי לעיני הנאשמים ובאי כוחם וכל מי שנחשף לחומרי החקירה. לגב' שם טוב ולחשודים אחרים נגרם נזק בל יתואר ובלתי הפיך. מעבר לכך גורמי התביעה ובית המשפט בתיק המ"ת נחשפו למסמכים אישיים אלה של הגב' שם טוב.
מדובר בריבוי פגיעה חמורה בפרטיותם של אנשים עולה בחומרתה עשרות מונים על התיק הפלילי הנדון בנוסף חשיפת גורמי תביעה ובית המשפט יש פה בלפגום באופן מהותי בהליך השיפוטי.

חיפוש ותפיסת מסמכים ללא רישום
– המסמכים שנתפסו במהלך החיפוש הוכנסו בערמות לתוך שקיות ללא רישום אילו מסמכים נתפסו ואלו הוחזרו מאוחר יותר. באופן זה לא אומתו המסמכים שנתפסו, ע"י החשודים ועדים מטעמם. לפיכך לא ניתן לדעת אם מסמך "הושתל" או "הועלם" לתוך ערמות המסמכים שהוכנסו לתוך שקיות. בנוסף לכך כפי שצוין כל צווי החיפוש לתפיסת המסמכים לקויים. בנוסף נלקחו מסכים אישיים שאינם קשורים לחקירה והוחזקו במשך חודשים רבים במשרדי התביעה והמשטרה.

פרקליט המדינה הטעה את שופטי בית המשפט העליון נגד הגב' שם טוב בעוד ההליך השיפוטי תלוי ועומד
– פגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, פרטיותו, קניינו וצנעתו חייו אינה הפרקטיקה היחידה שמפעילה הפרקליטות להרשעת הגב' שם טוב הוודאית בניגוד לסדרי דין ועקרונות ההליך הפלילי. פרקטיקה נוספת היא הכפשת הגב' שם טוב בפני שופטי בית המשפט העליון בעוד משפטה תלוי ועומד.
בתאריך 02.08.2018 הופיע פרקליט המדינה שי ניצן במעמד הפרידה מכב' השופט אורי שהם בפני שופטי העליון, שרת המשפטים ועוד נכבדי מערכת המשפט (נאומו גם הופיע ברשת האינטרנט, ראה סרטון מצורף) ואמר על הגב' שם טוב שהיתה עצורה מזה כשנה וחמישה חודשים): "בעניין לורי שם טוב, פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפרסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר…".
מדובר בהליך שיפוטי תלוי ועומד מול השופטים אליהם דיבר פרקליט המדינה. הגב' שם טוב באותה עת הייתה עצורה ולא יכלה להגן על עצמה נגד דברי הסלף של פרקליט המדינה מול השופטים הבכירים הדנים בעניינה.
יתרה מכך, פרקליט המדינה שי ניצן הטעה בנאומו את שופטי בית המשפט העליון באוגוסט 2018 שטען כי לתפיסתו פרסומיה הלכאוריים הנם כאלימות פיסית. פרסומיה הלכאוריים לא כללו איומים ברצח או הודעה על רצח אלא פרסומים לכאוריים שבסיסם העלבת עובדי ציבור, ובכל זאת הייתה הגב' שם טוב במעצר מאחורי סורג ובריח כשנתיים וחודשיים. ואילו תלונה על ריבוי פרסומים של איומים ברצח, הסתה לרצח, והודעה על כוונה לרצוח נסגרים כלאחר יד על ידי פרקליט המדינה בהודעה טלפונית לקונית "חוסר עניין לציבור".
אדם במעמד פרקליט המדינה הנו בעל סמכות מקצועית עליונה בפלילים ברשות המבצעת בעיני שופטי העליון והם רואים ומחשיבים ביותר את דבריו. דברי פרקליט המדינה אינו בגדר "שמועה" סתם או אמירה בעלמא מפי הדיוט. בסיטואציה שנוצרה ספק רב אם מערכת המשפט כשירה לשפוט את הגב' שם טוב, ויש לבטל את כתב האישום ולו רק למראית העין.

אכיפה בררנית – איומים ברצח
– בינואר 2019 הגב' שם טוב נפלה קורבן למתקפת שיימינג והסתה לרצח בכתבה מוזמנת, מתוזמנת ומתוזמרת מצד המדינה. המדינה הפיצה הכפשות באמצעי תקשורת מרכזי נגד הגב' שם טוב. והתוצאה לא איחרה לבוא: מיד פורסמו נגד הגב' שם טוב ברשתות החברתיות, ריבוי פגיעה בפרטיותה, ריבוי הטרדות מיניות, הכפשות, ריבוי איומים ברצח, הסתה לרצח, והודעה על כוונה לרצוח. הגב' שם טוב הגישה תלונה במשטרה אך זו סגרה את התיק עקב חוסר עניין לציבור, הואיל והמשטרה אינה מטפלת בעבירות שעניינן פרסומים במרשתת. הגב' שם טוב עררה למדור עררים בפרקליטות. ב- 26.05.2020 השיבה מחלקת עררים כי אינה מטפלת בתיקים מסוג זה משיקולים סטטיסטיים והוראות היועמ"ש, למרות שהמדובר בפרסומים חמורים עשרות מונים מאלו בהם מואשמת הגב' שם טוב.
להלן מקצת הפרסומי במרשתת נגד הגב' שם טוב שיוזמו על ידי פרקליטות המדינה:
– "הייתי מרביץ לה גם עד שהייתה נכה. מכות רצח היא צריכה לקבל.. באמת שאם
רואה אותה עושה את זה הופך אותה לנכה".
– "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש
בו על לורי שם טוב",
– "היא תירצח בקרוב מילה שלי",
– "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת",
– "להוריד לה אלה של בייסבול על הראש עד שיתפצח",
– "לשלוח אותה לעבודות שירות בכלא רמלה בתור כוס וחור תחת",
– "אישה שטן.. שתירקב בכלא",
– "פרצוף דוחה של חולת נפש יימח שמה וזכרה כך שיבעטו בה עד שתצא נשמתה
השחורה והטמאה… חלאה מקוללת שחורה שתישרף בגיהנום",
– "היא תשתלב יפה מאוד עם דאעש לקחת אותה למנהרות בצפון להכניס אותה
ולסגור אחריה בפתח",
– "לורי שם טוב שמתעללת בחסר ישע. חתול. שתינמק בכלא. מנוולת. לא לרחם עליה.
גזר דין מוות".

יובהר כי הגב' שם טוב הייתה במעצר מאחורי סורג ובריח במשך שנתיים ושלשה חודשים על פרסומים זניחים בעוצמתם עשרות מונים, שלא היה בהם איום כלשהו, כל שכן איום ברצח או הסתה כלשהי כל שכן הסתה לרצח, או הודעה על כוונה לרצוח. והנה כאשר מדובר בפרסומים נגד הגב' שם טוב שבהם ריבוי , פגיעה בפרטיותה, הטרדות מיניות, הכפשות, איומים ברצח, הסתה לרצח, והודעה על כוונה לרצוח, המדינה סוכרת את התיק כלאחר יד.

פגיעות חוקתיות בזכויות הגב' שם טוב וחשודים אחרים – החלטת כב' השופטת חיותה כוחן במעמד צד אחד
– בתאריך 05.03.2017 כשבוע לאחר המעצר בעוד הגב' שם טוב במעצר, חתמה כבוד השופטת חיותה כוחן על בקשה במעמד צד אחד ללא ידיעת הגב' שם טוב להמשך תפיסה של החפצים עד תום ההליכים בנימוק "כמבוקש" (בתיק 11628-03-17 מיום 05.03.2017 , (בירור נציבות תלונות על שופטים – תלונה מוצדקת).

החלטת כב' השופטת כוחן פגעה בזכויות יסוד של הגב' שם טוב וחשודים אחרים כאדם. בית המשפט ופרקליטות המדינה לא נתנו דעתם לכך שהארכת החזקת רכוש תפוס כגון חומר מחשב ומסמכים פוגע בזכות הגב' שם טוב וחשודים אחרים כאדם לפרטיות ולצנעה, זכות שנקבעה כזכות יסוד בסעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. זאת ועוד, מילוי ההחלטה בצורה לקויה ובמעמד צד אחד בניגוד לחוק ולכללים פגעה בזכות הגב' שם טוב וחשודים נוספים לקבל את יומם בבית המשפט. החלטת שופטת המעצרים ניתנה כלאחר יד, ללא שיקול דעת וללא ביקורת שיפוטית של היושב על כס המשפט. שיקול הדעת השיפוטי שהוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה לא נעשה, ולכן התפקיד השיפוטי לא יצא לפועל. בנוסף, המילוי הלקוי של ההחלטה במעמד צד אחד בניגוד לחוק ולכללים פגע בניהול התקין של ההליך השיפוטי והחקירתי, ויש בו כדי להפר את חובת ההנמקה המוטלת על השופט.
החלטת השופטת כוחן הנה השתקפות החלטות רבות וצווים רבים שניתנו בהליך זה כלאחר יד, בניגוד לחוק ולכללים, שתוכנן נקבע מראש עוד על סמך צד התביעה בלבד.

ביזוי הגב' שם טוב בפומבי על ידי המדינה במסדרונות ואולמות בתי המשפט
– המדינה פעלה ככל יכולתה ללא גבולות ומעצורים לבזות את הגב' שם טוב בפרהסיה בעוד חזקת החפות עומדת לה. עד כדי שימוש במסדרונות בתי המשפט ואולם בית המשפט כדי להשחיר, להשפיל ולבזות את הגב' שם טוב בפני השופטים והציבור. דוגמאות לכך הוא הצבתה באולם בית המשפט בפברואר 2017 כשהיא אזוקה בידיה וברגליה על דוכן הנאשמים בניגוד לחוק ולנהלים בפני הקהל והשופט מבלי שניתנה מינימום אפשרות להופיע בהופעה סבירה.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות
מצורפת :
תלונה נגד פרקליטות המדינה – הדבקת תוית "פרשיית טרור רשתי" לעיתונאית לורי שם טוב בתיק פרשת הזונות והבני בליעל מפרקליטות המדינה – 19.06.2020

Document-page-001

Document-page-002

Document-page-003

Document-page-004

Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008

 

מותר לפרקליטות המדינה לאבד עצמה לדעת

18.06.2020 – מתברר שאם מאיימים על אזרח מן השורה ברצח במרשתת ומבזים אותו, והוא מתלונן במשטרה, יכולה הפרקליטות לאחר כשנה וחצי להשיב כי האיומים ברצח אינם עומדים ב"מבחן ההסתברות" וזה בסדר, כך קבע נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.
לדוגמא להלן מקצת האיומים ברצח וההכפשות שהופנו נגד העיתונאית לורי שם טוב:
– "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש בו על לורי שם טוב",
– "היא תירצח בקרוב מילה שלי",
– "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת
".

תלונתה של שם טוב נדחתה על ידי פרקליטות המדינה, ולאחר שנה וחצי השיבו בפרקליטות כי האיומים אינם עומדים במבחן ההסתברות וזה תקין מבחינת הנציב.

מאידך מותר לפרקליטות המדינה לאבד עצמה לדעת ולהגיש נגד שם טוב 120 אישומים על העלבת עובדי ציבור פחותים לאין שיעור מאילו שהופנו נגד שם טוב ונסגרו.

מצורפים:
– תגובה פתטית של פרקליטות המדינה לדחיית תלונה (מינואר 2019) על עשרות איומים ברצח והכפשות במרשתת נגד העיתונאית לורי שם טוב, 26.05.2020.
– נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות קובע כי תגובת הפרקליטות שנשלחה לאחר שנה וחצי תקינה ומנומקת – תיק 288-20 , 18.06.2020.

Document-page-001

Document-page-002
נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות קובע כי תגובת הפרקליטות שנשלחה לאחר שנה וחצי תקינה ומנומקת – תיק 288-20 , 18.06.2020
תגובת הפרקליטות
תגובה פתטית של פרקליטות המדינה לדחיית תלונה (מינואר 2019) על עשרות איומים ברצח והכפשות במרשתת נגד העיתונאית לורי שם טוב, 26.05.2020.

 

תלונה על פרקליטות המדינה בגין פרזיטיות, הסתאבות, אי קיום חובת הנמקה ושיהוי בטיפול בערר

12.06.2020 – תלונה הוגשה נגד פרקליטות המדינה בגין טיפול לקוי ולקוני בערר שהוגש ב- 1.08.2019 על סירובה של משטרת ישראל לטפל בתלונה על ריבוי פרסומים מכפישים ובוטים נגד העיתונאית לורי שם טוב הכוללים לשון הרע, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, הסתה לרצח, איומים ברצח, והודעה על כוונה לרצוח.

לאחר כ- 10 חודשים ב- 25.05.2020 השיבה פרקליטות המדינה לערר ובהחלטה לקונית ולקויה כתבה שהיא דוחה את הערר בעילות של "הפרסומים בהם מדובר אינם מקיימים את המבחן ההסתברותי הנדרש לצורך יסודות העבירה..", וגם כי "המשנה לפרקליט המדינה לא מצאה בנסיבות העניין כי מדובר במקרה חריג המצדיק בחקירה".

בתלונה נטען כי פרקליטות המדינה לא התייחסה בהחלטתה לאף אחד מהטיעונים בערר השוללים לחלוטין עילות דחיית הערר שציינה בתשובתה. עוד צוין בתלונה כי תשובתה של פרקליטות המדינה הנה כוללנית, לקויה ולקונית ויכולה לשמש "תשובת כלבו" לכל תלונה על פרסומים במרשתת, או איומים ברצח והכפשות בכלל.

בתלונה נכתבו מספר דוגמאות האיומים ברצח וההכפשות:
– "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש בו על לורי שם טוב".
– "היא תירצח בקרוב מילה שלי",
– "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת",
כיצד החליטה הפרקליטות כי אדם המפרסם במרשתת כי קנה אקדח ובקרוב ירצח את המתלוננת אינו עומד במבחן ההסתברותי? מהו מבחן הסתברותי זה?
או כיצד קובעת פרקליטות המדינה שאדם המפרסם כי יחבוט בכוס של הזבל הזאת (הכוונה למתלוננת) אינו עומד במבחן ההסתברות, והנחיות היועמ"ש.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.

מצורפים:
– התלונה שהוגשה נגד פרקליטות המדינה על פרזיטיות, הסתאבות, אי קיום חובת הנמקה ושיהוי בטיפול בערר – 12.06.2020.
– תשובת פרקליטות המדינה לערר שבו השיבה בלקוניות כי החליטה לגנוז תלונה על איומים ברצח והכפשות במרשתת בגין אי עמידה ב"מבחן הסתברותי" , ו"הנחיות היועמ"ש" – 26.05.2020.

ת3

ת1
התלונה שהוגשה נגד פרקליטות המדינה על פרזיטיות, הסתאבות, אי קיום חובת הנמקה ושיהוי בטיפול בערר – 12.06.2020
ת2
התלונה שהוגשה נגד פרקליטות המדינה על פרזיטיות, הסתאבות, אי קיום חובת הנמקה ושיהוי בטיפול בערר – 12.06.2020

תלונה נגד פרקליטות המדינה – הגשת בקשה לבית המשפט העליון

10.06.2020 – תלונה הוגשה נגד פרקליטות המדינה על פנייתה לבית המשפט העליון כי יורה לעיתונאית לורי שם טוב להחזיר חומרי ראיות שנמסרו לה על ידי פרקליטות המדינה ונמצאו לא רלוונטיים לכתב האישום ויש בהם פגיעה חמורה בפרטיותם של אזרחים.
בתלונה נטען כי בית המשפט העליון הנו בית משפט לערעורים, ואם רוצה פרקליטות המדינה להגיש בקשה עליה לפנות לערכאה הדיונית המתאימה ולא להפוך את בית המשפט העליון ל"כלבויניק".

עוד נטען בתלונה כי פרקליטות המדינה פועלת בשיטת "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ?" (מלכים א, כא 19). לאחר ששחטה כבודם ופרטיותם של אזרחים על ידי הפצת מסמכים ומדיה אישיים ביותר, שתפסה בתוך בתיהם וחפציהם, כגון תלושי שכר, תסקירי סעד, מסמכים רפואיים, הקלטות אודיו ווידאו אישיות, ועוד… ושאינם קשורים לכתב האישום. פונה פרקליטות המדינה בהיתממות בבקשה לבית המשפט העליון בניגוד לחוק ולכללים לתקן את המעוות.
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.

מצורפים:
התלונה על פרקליטות המדינה – הגשת בקשה לבית המשפט העליון בניגוד לחוק ולכללים – 09.06.2020.
מסמך בקשת פרקליטות המדינה מבית המשפט העליון , בש"פ 3537-20 מיום 09.06.2020.

Document-page-001

Document-page-004
מסמך בקשת פרקליטות המדינה מבית המשפט העליון , בש"פ 3537-20 מיום 09.06.2020.

 

הנציב מנוע מלברר ביזיון בית משפט ע"י פרקליטות המדינה ומניפולציות משפטיות מכוערות של הפרקליטות לשבש את ההגנה

19.05.2020 – מצורפת דחייה על הסף של תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב על אי הגשת תגובה במועד שקבע בית המשפט (שופט אברהם הימן בתיק 14280-04-17).
עוד נטען בתלונה כי במקום להגיש תגובתה לבקשה, פרקליטות המחוז הגישה בקשה בהליך אחר – ת"פ 14615-04-17 , אשר מתנהל בפני שופט אחר – כבוד השופט בני שגיא, במסגרתה ביקשה להורות על המצאת ייפוי כוח לעו"ד חקלאי לנהל
את ענייני הגב' שם טוב בתיק מ"ת 14280-04-17 , וזאת על מנת למנוע מהגב' שם טוב להגיש בקשות בתיק המ"ת.

הנציב דחה התלונה על הסף כי אינו מתערב בביזיון בית המשפט על ידי הפרקליטות הואיל ו"אי הגשת תגובת הפרקליטות במועד בניגוד להחלטת בית המשפט מצויה בטבורו של ההליך המשפטי, ובהתאם לחוק, בית המשפט הדן בהליך הוא הגורם המתאים ביותר לדון ולהכריע בה".
עוד טען הנציב כי אינו מתערב בבקשות שמגישה הפרקליטות בהליך העיקרי.

מצורף:
דחייה על הסף תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב על ביזיון בית משפט ומניפולציות משפטיות של הפרקליטות לשיבוב ההגנה וההליך השיפוטי – 19.05.2020 – תיק תלונה 224-20.
Document-page-001Document-page-002