23.7 מיליון שקל – הנזקים של משטרת ישראל לשנת 2017

27.06.2017 , איתמר לוין , news1 – המשטרה שילמה אשתקד פיצויים ב-23.7 מיליון שקלים. זינוק של 51% ביחס לפיצויים ששולמו בשנת 2015 הסכומים הגדולים ביותר – שהגיעו למיליוני שקלים בתיק – שולמו בשל מחדלים קשים בתקופתו של דנינו.

להורדה / צפיה בדו"ח הנזקים של משטרת ישראל לשנת 2016 הקלק כאן

משטרת ישראל שילמה אשתקד 23.7 מיליון שקל בתיקי נזיקין – עלייה של 51% לעומת השנה הקודמת והסכום הגבוה ביותר ששילמה מאז 2012. כך מגלה דוח הנזיקין של המשטרה, ששוחרר לפרסום לבקשתו של עו"ד פיני פישלר. בדיקת News1 מעלה, כי הסכומים הגדולים ביותר שולמו בשל מחדלים קשים בתקופה בה שימש יוחנן דנינו כמפכ"ל. ככל הידוע, באף אחד מן המקרים לא פעלה המשטרה כדי לגבות מהשוטרים המעורבים את הסכומים ששולמו מקופת הציבור.

בחלוקה לפי מחוזות, "מוביל" מחוז דרום שבשל פעולותיו שולמו 6.6 מיליון שקל. אחריו: מחוז חוף (2.8 מיליון שקל), מחוז צפון (2.4 מיליון שקל), משמר הגבול (2.2 מיליון שקל), לשכת ראש אג"מ (2 מיליון שקל), מחוז תל אביב (2 מיליון שקל), מחוז ירושלים (1.6 מיליון שקל) ולשכת ראש אח"מ (1.1 מיליון שקל).

הסכום הגבוה ביותר, 4.9 מיליון שקל, שולם לאמן של שתי פעוטות שנרצחו בידי אביהן (בעלה לשעבר) במאי 2013. תחנת משטרת ערד התעלמה מפנייתה של האם בדבר הסכנה בה מצויות הילדות, שבאה חמישה ימים בלבד לפני הרצח. ועדת בדיקה של המשטרה קבעה שהטיפול בתלונה נעשה בניגוד לנהלים ומפקד התחנה הודח.

מקרה בולט נוסף היה של האחים חגי פליסיאן ובני פליסיאן, שהואשמו ברצח בבר-נוער בשל עדות שקר שמסר עד המדינה. האחים דרשו 20 מיליון שקל, ובתום מו"מ שילמו להם המשטרה והפרקליטות – בחלקים שווים – 2.2 מיליון שקל. פרשה זו התרחשה בשנת 2013.

אבשלום אבשלומוב קיבל מהמשטרה מיליון שקל, לאחר שנעצר בשנת 2012 בטענה לאלימות כלפי אשתו, קפץ מהקומה השלישית בתחנת המשטרה ונותר נכה. לואי אלעוברה הועמד לדין בשנת 2013 בידי התביעה המשטרתית באשמת שורה של פריצות, הודה במסגרת הסדר טיעון – ורק מאוחר יותר נתפס הפורץ האמיתי; אלעוברה קיבל פיצוי של 800,000 שקל.

לצד זאת, נדחו תביעות רבות שהוגשו נגד המשטרה. בין אלו הנזכרות בדוח: תביעה בעקבות הירצחה בטעות של מרגריטה לאוטין בחוף בת ים, תביעה על מפגעי תעבורה באילת, תביעה על לשון הרע בשל המלצה לשלילת רשיון נשק, וקבלת ערעור של המשטרה על חיובה לפצות אדם שנורה בידי שוטר שחשד בו שהוא עומד לזרוק בקבוק תבערה.

דו"ח הנזקים של משטרת ישראל לשנת 2016

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011Document-page-012Document-page-013Document-page-014Document-page-015Document-page-016Document-page-017Document-page-018Document-page-019Document-page-020Document-page-021Document-page-022Document-page-023Document-page-024Document-page-025Document-page-026Document-page-027Document-page-028Document-page-029Document-page-030Document-page-031Document-page-032Document-page-033

Document-page-034

Document-page-035Document-page-036

 

יוסי סילמן – כתב תביעה על התנהלות בלתי חוקית, כוחנית ובריונית נגד עובדות סוציאליות

פברואר 2015 – "עניינה של בקשה זאת בהמשך התנהלות בלתי חוקית, כוחנית ובריונית של המדינה משרד הרווחה והשירותים החברתיים ושל מנכ"ל המשרד מר יוסי סילמן כלפי עובדות לחקירת ילדים במשרד" – זהו הפתיח לתביעת נזיקין של איגוד העובדות הסוציאליות נגד משרד הרווחה והמנכ"ל יוסי סילמן.

להורדת כתב התביעה השלם הקלק כאן

הסתדרות העובדים הכללית החדשה נגד בריונות יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה – ס"ק 55875-02-15

ההסתדרות מבקשת לקנוס את המדינה ב-400,000 שקל לאחר שיוסי סילמן התראיין לגלי צה"ל ולדבריה השתלח בצורה שקרית בחברי נציגות העובדים

איגוד העבודים הסוציאליים טוען כי יוסי סילמן נוהג בבריונות

יוסי סילמן - קטע מכתב תביעה על התנהלות בלתי חוקית, כוחנית ובריונית נגד עובדות סוציאליות
יוסי סילמן – קטע מכתב תביעה על התנהלות בלתי חוקית, כוחנית ובריונית נגד עובדות סוציאליות

האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות מבקש (25.2.15) מבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב להצהיר, כי התבטאותו בגלי צה"ל בחודש שעבר של מנכ"ל משרד הרווחה, יוסי סילמן, נגד עובדות השירות לחקירות ילדים במשרד, נציגות העובדים וחבריה, מהווה הפרה של חוק הסכמים קיבוציים ופגיעה בזכות ההתארגנות.

בית הדין מתבקש להורות למדינה ולסילמן לחדול מפגיעה בעובדים בשל פעולותיהם הארגוניות, לרבות באמצעות התבטאויות נגד נציגות העובדים וחבריה. עוד מתבקש בית הדין לחייב את המדינה בתשלום פיצויים ללא הוכחת נזק מכוח חוק הסכמים קיבוציים בסכום של 400,000 שקל בגין הפגיעה בהתארגנות העובדים.

בפנייה לבית הדין נאמר, כי הרקע לדברים הוא החלטת בית הדין להקפיא את הליכי ההשעיה של שש מדריכות ביחידה לחקירות ילדים בהן נקט סילמן, ולאחר שסילמן חזר בו מכוונתו לנקוט בהליכים אלו. אולם כבר למחרת היום, השתלח סילמן בגלי צה"ל במדריכות בגסות הגובלת באלימות מילולית. הוא כינה את השתתפותן בצעדים הארגוניים "תת תרבות עבריינית", והטיח בנציגות העובדים האשמות שווא לפיהן הוועד "מכשיל חקירות". סילמן גם השתלח באחת המדריכות, חברת ועד, שטענה שהיא שמה את עצמה "מעל הדין" בשל היותה חברת ועד.

לטענת ההסתדרות, הנהלת המשרד וסילמן אינם מנסים להסתיר, כי המניע להשתלחות הוא הצעדים הארגוניים בהם נקטה ההסתדרות, וסילמן אף אומר זאת במפורש. לדברי ההסתדרות, מסר אסור ברור זה חלחל עד אחרון העובדים במשרד, ויש בו כדי להשפיע לרעה על המוטיבציה והרצון החופשי של עובדי המשרד לפעול למימוש זכות ההתארגנות שלהם.

בבקשה נטען, כי סילמן ממשיך להוביל מדיניות כוחנית, בריונית ופוגענית כלפי המדריכות בגין פעילותן הארגונית, לנוכח הניסיון לכפות על עובדי המשרד רפורמות ושינויים בעלי השלכות קריטיות על תנאי עבודתם מבלי לקיים מו"מ עם נציגות העובדים.

לטענת ההסתדרות, באמצעות עוה"ד איריס ורדי, מאיה צחור-אבירם ורוני יואלי-פולק, ההשתלחות הפומבית היא מעשה בלתי חוקי של המשרד ומנכ"לו, תוך פגיעה חמורה בזכות ההתארגנות. לטענתה, זהו מסר מאיים, חד-משמעי וברור לפיו מי שיעז לממש את זכותו להתארגנות – יבולע לו. טרם הוגשה תגובת משרד הרווחה.

יוסי סילמן ועובדים סוציאליים – התקף אמוק במהלך כנס איגוד העו"ס

הוגשה תביעת נזיקין נגד יונתן רייפן פסיכולוג קליני של פנימיית נווה מיכאל

פברואר 2015 – בית המשפט לנוער בירושלים אישר לקטינה בת 12 וחצי לתבוע תביעת נזיקין את יונתן רייפן, פסיכולוג קליני של מרכז חירום נווה מיכאל. התביעה על סך 100,000 ש"ח.

בכתב התביעה נכתב כי הקטינה שהוצאה ממשמורת אימה, הועברה למרכז חירום נווה מיכאל, ושם היא מטופלת על ידי הפסיכולוג יונתן רייפן.

עוד נכתב, כי בחודש יוני 2014, בעת שהתקיים ביקור בין הקטינה עם אחיותיה ואימה, הפסיכולוג רייפן, שפיקח על הפגישה, כעס על הקטינה ומול הנוכחים בחדר, עיקם לקטינה את ידה באכזריות רבה במשך דקות ארוכות, למרות שאימה של הקטינה דרשה ממנו לחדול מאלימותו לא הרפה הפסיכולוג את אחיזתו בקטינה.התובעת סבלה מכאבים בידה ולא נלקחה לטיפול.

התביעה מפרטת, כי חודשיים לאחר מכן בעת שהקטינה צפתה בטלוויזיה ביחד עם אחיותיה, הפסיכולוג רייפן אחז בה מאחורי גבה, כשידו האחת כרוכה מסביב לגופה וידו השנייה סותמת את פיה ואפה של הקטינה עד כדי מחנק. בעת שאחז בקטינה, התחכך רייפן עם חזהו בקטינה כשחולצתו אינה מכופתרת, וכתוצאה מכך נגרמה לקטינה בחילה, תחושת גועל וטראומה. אחותה הגדולה של הקטינה צילמה את האירוע עם מכשיר טלפון סלולרי, ובתגובה לקח רייפן בכוח את מכשיר הסלולר שלה והוציא ממנו את כרטיס הסים, על מנת שלא תיוותר עדות לאירוע וסירב להחזירו.

אימה של הקטינה הגישה תלונה למשטרה בגין האירועים שתוארו לעיל.

הקטינה מאובחנת כחולה בתסמונת נונאן (Noonan Syndrom), אשר הממצאים האופייניים שלה כוללים תווי פנים ייחודיים, קומה נמוכה, עיוותים של בית החזה ומחלות לב מולדות רב מערכתיות, ובהן בעיות לבביות, ובעיות במערכת השלד, אשר מחייבות מעקב על ידי צוות רפואי רב מקצועי לפי הבעיות. הקטינה עברה צינתור בגיל 5, וחל עליה איסור להתרגש יתר ­על המידה.

טרם הוגש כתב הגנה. לא התקבלה תגובת הפסיכולוג.

בקשה לאישור בית המשפט להגשת כתב התביעה נגד יונתן רייפן פסיכולוג קליני מרכז חירום נווה מיכאל בגין אלימות כלפי קטינה חסרת ישע
בקשה לאישור בית המשפט להגשת כתב התביעה נגד יונתן רייפן פסיכולוג קליני מרכז חירום נווה מיכאל בגין אלימות כלפי קטינה חסרת ישע

כתב התביעה נגד יונתן רייפן פסיכולוג קליני מרכז חירום נווה מיכאל בגין אלימות כלפי קטינה חסרת ישע
כתב התביעה נגד יונתן רייפן פסיכולוג קליני מרכז חירום נווה מיכאל בגין אלימות כלפי קטינה חסרת ישע

זלזול באזרחים: המשטרה תשלם 35 אלף ש' על מעצרים לא חוקיים

זלזול באזרחים: המשטרה תשלם 35 אלף ש' על מעצרים לא חוקיים , עו"ד דוד מנע , נובמבר 2014 , פסק דין

לעיון בפסק הדין הקלק כאן

מחדלים חמורים של המשטרה והתנהגות שעומדת על סף התעללות נחשפו בפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים, במסגרתו התקבלה תביעה לפיצוי של 35 אלף שקל על שורת מעצרי שווא.

שני התובעים – בעל ואישה – היו ממתנגדי תכנית ההתנתקות. באותה תקופה, הם היו כבני 18, והשתתפו בהפגנות ההתנגדות. בעקבות זאת, הוגשו נגד האישה שני כתבי אישום על עבירות התפרעות.

מאחר שהאישה הרבתה להיעדר מהדיונים בעניינה הוצאו נגדה צווי מעצר. בסופו של דבר, ההליך הפלילי הסתיים, היא הורשעה ונגזר עליה קנס של 1,000 שקל. גם נגד הבעל הוגש כתב אישום על התנהגות פרועה. אלא שלעומת אשתו, הוא לא ידע על קיומו.

כשנה וחצי לאחר שההליך הפלילי נגד האישה הסתיים, ביולי 2007, היא זומנה לעדות בתחנת המשטרה בקריית מלאכי. נאמר לה שמדובר בעניין הקשור בבעלה.

האישה, שסברה כי מדובר בעדות קצרה, הגיעה עם בנה – תינוק כבן חצי שנה – לתחנה. אלא שאז הודיעו לה השוטרים כי יש נגדה צו מעצר בשל הליך פלילי קודם. הם התעלמו מטענתה שמדובר בטעות, ואף איימו עליה כי בנה יילקח ע"י הרשויות.

בדיעבד הסתבר שמדובר בצו מעצר שהוצא בתקופת ההליך הפלילי, ובוטל עם סיומו. ואולם, האמת התגלתה רק כעבור כמה ימים, ולאחר שהאישה עוכבה שעות בתחנת המשטרה וטורטרה, יחד עם בנה, לתחנת המשטרה בתל-אביב.

האישה שוחררה בתל-אביב רק לקראת חצות, תשע שעות לאחר שהגיעה למתן העדות, כשהיא רחוקה מביתה ועם תינוק על הידיים. מאחר שלא היה לה איך לחזור, היא נאלצה ללון בת"א. יומיים לאחר מכן היא הגיעה לדיון בבימ"ש, שבו התברר שהמעצר התבצע על סמך צו מבוטל, והיא שוחררה.

מעצר השווא הראשון של בעלה, התובע, אירע בשעות היום, ערב תשעה באב 2007. התובע, אדם דתי, עמד בתור להיכנס להר הבית, ואז הודיע לו שוטר שהוא עצור כי יש נגדו צו מעצר ועליו לשלם קנס של 750 שקל כדי להשתחרר. אף אחד לא אמר לו למה נעצר. בסופו של דבר הוא שוחרר דקות ספורות לפני הצום.

כשנה לאחר מכן, התבקש התובע להגיע לתחנת המשטרה בקריית מלאכי למתן עדות בעניין משפחתי כלשהו. אז נאמר לו, שוב, שיש נגדו צו מעצר ועליו לשלם 750 שקל. התובע, שלא ידע במה מדובר, נותר במעצר כיוון שלא היה לו כסף.

הוא הובל מתחנת משטרה אחת לאחרת, הושם בחדרים מלאי צואה ושתן ורק למחרת בבוקר, כשהתקיים בעניינו דיון בבימ"ש, התברר לו לראשונה על כתב האישום שהוגש נגדו כשנה קודם לכן. לאחר שהמשטרה לא הצליחה להוכיח שהמציאה לו את כתב האישום או שזימנה אותו אי-פעם לדיון, הוא שוחרר.

זלזול בזכויות אדם

השופטת יעל ייטב, שנתנה אמון מלא בעדויות התובעים, קבעה כי המשטרה התרשלה וזלזלה בזכויות האדם שלהם. לפי השופטת, המקרה מעיד על אדישות מוחלטת מצד המשטרה למעצרי שווא הפוגעים בחירות האזרחים.

רשלנות המשטרה ומחדליה, הוסיפה השופטת, גם נוגעים לאופן בו התנהגה כלפי התובעים: התובעת הופקרה לבדה בחצות הליל עם תינוק, ואילו התובע נאלץ לבלות בתאי מעצר מצחינים מלאי מפגעים תברואתיים, ללא דאגה מינימאלית לשלומו ולכבודו.

השופטת קבעה כי הפיצוי לו זכאים התובעים עומד על 52 אלף שקל, אולם מאחר שהיא כבולה לסכום התביעה, חויבה המשטרה לשלם להם 35 אלף שקלים בנוסף להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 10,000 שקל.
ב"כ התובעים: עו"ד חנוך רובין
ב"כ הנתבעת: עו"ד משה ולינגר

* עו"ד דוד מנע עוסק במשפט חוקתי ובדיני נזיקין

** הכותב לא ייצג בתיק.

השוטר משה חן נגח בצעיר – המדינה תשלם 55 אלף שקל

ת"א 8545-09 , בית משפט השלום ירושלים, 29/04/2014 , בפני השופט: עבאס עאסי

שוטר נגח בצעיר – המדינה תשלם 55 אלף ש' , עו"ד מיטל לחיאני , ynet , 07.05.2014

אחרי שרשם דו"ח על נסיעה ללא חגורה שאל שוטר את הנוסע: למה אתה לועס מסטיק כמו פרה? הצעיר מחה, ומצא את עצמו עצור ועם אף שבור

אירוע שגרתי של רישום דו"ח על נסיעה ללא חגורת בטיחות הסתיים באף שבור ומעצר שווא, שלוו בהתנהגות מקוממת של שוטר. האזרח המותקף תבע את השוטר ואת המדינה על הנזקים שנגרמו לו, וההליך יעלה למשלם המסים יותר מ-55 אלף שקל.

האירוע התרחש במרס 2009, אז נסעו כמה חברים לבילוי בים המלח ועצרו בדרך בתחנת דלק בצומת אלמוג. שוטר שהיה במקום הבחין שנסעו ללא חגורות בטיחות ורשם להם דו"ח. אלא שבשלב מסוים הוא פנה לאחד הנוסעים ושאל אותו למה הוא לועס מסטיק "כמו פרה". כשהצעיר מחה על השפה נגח בו השוטר בעוצמה. שוטרים אחרים שהיו במקום התנפלו על המותקף, אזקו אותו ועצרו אותו בטענה להפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

בעקבות האירוע הגיש הצעיר תלונה במח"ש, ונגד השוטר הוגש כתב אישום בגין תקיפה. במסגרת הסדר טיעון נידון התיק בבית הדין המשמעתי לשוטרים, והנאשם הורשע. הוא קיבל נזיפה חמורה, הורדה בדרגה למשך חודש וחויב בפיצוי של 5,000 שקל.

אבל הצעיר לא הסתפק בכך, ובאמצעות עו"ד עומר קראעין הוא הגיש נגד השוטר והמדינה תביעה לפיצויים בבית משפט השלום בירושלים. לטענתו אפו נשבר ונותח, ומאז הוא סובל מכאבים ומדיכאון.

המדינה ניסתה להתנער מאחריות וטענה כי זו מוטלת על כתפי השוטר. לדבריה, היא לא התרשלה כשהעסיקה אותו שכן לא הייתה יכולה לצפות את מעשיו. השוטר עצמו טען שחש מאוים מהתנהגות התובע, שלטענתו היה שיכור והתעמת עמו מילולית ופיזית. לדבריו הוא פעל בהתאם להוראות הממונים עליו, ולכן מי שצריכה לשאת באחריות זו המדינה – מעסיקתו.

להיאבק באלימות המשטרתית

השופט עבאס עאסי ציין בפסק הדין שההגנה והאהדה השמורות לשוטרים הפועלים לצורכי התפקיד ועל פי חוק, לא יינתנו כשמדובר בשוטר שהלבין את פני התובע, תקף אותו ועצר אותו ללא הצדקה.

עם זאת נקבע כי גם המדינה צריכה לשאת באחריות שילוחית בגין התנהגות השוטר, משום שוויכוחים והתנצחויות הם תופעה שגרתית במהלך עבודתם של שוטרים, ולכן פעילותו לא חרגה ממסגרת מילוי תפקידו.

נוכח האינטרס המוגבר להיאבק בתופעת האלימות ביקש השופט לתת משקל נכבד לשיקול ההרתעתי, ופסק לתובע פיצוי של 50 אלף שקל, בנוסף לפיצוי בגין הפסד שכר והוצאות של 5,000 שקל. המדינה והשוטר חויבו גם בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של כ-13 אלף שקל (23.6% מסכום הפיצוי).

אלימות שוטרים היא תופעה נפוצה. כיום נוטים השופטים לפסוק סכומים גבוהים בתביעות שבהן אין צורך להוכיח את הנזק הנגרם. במידה שאכן נגרם נזק, קיימת אפשרות ממשית להכפיל ואף לשלש סכום זה, וכך למעשה מנסים השופטים לכוון את התנהגות השוטרים אשר שוכחים לא פעם את מהות תפקידם.

השוטר משה חן נגח בצעיר - המדינה תשלם 55 אלף שקל
השוטר משה חן נגח בצעיר – המדינה תשלם 55 אלף שקל