"פרקליטות שלא היכרנו" , פרופ. בועז סנג'רו , ישראל היום , 13.12.2019

על אופיה של פרקליטות המדינה ברמיסת זכויות אדם, סיכול ממוקד, מסע צייד, שיכרון כוח ועוד…, המאמר "פרקליטות שלא היכרנו" , פרופ. בועז סנג'רו , ישראל היום , 13.12.2019

"… ואני רוצה שיזכרו אותי כמי שקידם את זכויות האדם והשוויון בישראל. למשל, בדאגה לזכויות נאשמים. אני מחנך את האנשים לכך שהמטרה של פרקליט היא לא להרשיע, אלא לעשות צדק. אם לאחר הגשת כתב אישום הראיות מתערערות ואין יותר סיכוי סביר להרשעה, ההוראה היא לחזור בנו מכתב האישום".

בחרתי לפתוח באמירה יפה של הפרקליט היוצא. לאחר מכן פתחתי את המילון במילה "זיכרון", ומצאתי שפירושה הכושר לזכור דברים ולשמרם במוח. דברים קיימים. לא ניתן לזכור דבר שלא ממש קיים. גם ניצן כנראה מתקשה לבסס את קיומו, משום שהוא נותן רק שתי דוגמאות מוכרות לחזרה מכתב האישום – תיק הברנוער ותיק הרב הריסון, שבהם לא נותרה לפרקליטות ברירה. הרי גם ניצן מגביל את נדיבותו למקרים שבהם "הראיות מתערערות ואין יותר סיכוי סביר להרשעה". כך שאולי אלה מקרים של חשש מהתבזות בבית המשפט.

הפרקליטות היא גוף חשוב ולכן יש לשמור עליו; ובעל כוח רב ולכן יש לבקרו. רוב הפרקליטים עושים מלאכתם ביושר. מכיוון שהפרקליטות מייצגת את כולנו, אנו רשאים לתבוע ממנה הגינות מרבית. בניגוד לתיאור שבראיון, הפרקליטות שאני הכרתי בשנים האחרונות היא לצערי כוחנית – ואפילו שיכורת כוח; אינה שומרת על זכויות האדם – ואפילו רומסת זכויות חשודים ונאשמים; ומסרבת לקבל ביקורת. הכוחניות ושיכרון הכוח הודגמו בפרשת זדורוב, שבה הילכו אימים על הרופאה המשפטית המקצועית ד"ר מאיה פורמן רק משום שחוות הדעת שלה לא התאימה לפרקליטות, ודרשו מד"ר חן קוגל הישר והאמיץ (ולכן סירב לדרישה) לשנות תצהיר שעליו כבר חתם.

דוגמאות לרמיסת זכויות חשודים ונאשמים אינן חסרות בתקופה האחרונה. למשל, מעצר של עד מדינה שנועד לאלצו לדבוק בהסכם. גם בחקירות שאותן מלווה הפרקליטות באופן צמוד, היא אינה מרסנת דרכי חקירה אגרסיביות של המשטרה, שתחילתן במעצרים נטולי עילה חוקית אמיתית, המשכן בהשפלת הנחקרים וסופן אפילו בסחיטה באיומים. המדיניות החדשה של החרמה ("חילוט") מאסיבית של רכוש של חשודים משמשת בעצם ענישה לפני משפט. הנחמה שמציע ניצן, שלפיה נחקרים רבים סובלים מפשפשים, היא אולי צרת רבים נחמה לרשעים. צריך לשפר את המצב עבור כל הכלואים. לדבריו, "מעניין שאת אף אחד לא הטריד הדבר הזה עד שניר חפץ אמר שנעקץ מפשפשים". האומנם? בעקבות עתירה נגד הצפיפות, פסק בג"ץ שעל הרשויות להגדיל את שטח המחיה הממוצע לאסיר, אך הרשויות מפרות פסיקה זו והפרקליטות בראשות ניצן לא התביישה להגיש בקשה לאורכה של תשע שנים(!), במקום לכלוא פחות אנשים כפי שהמליצה ועדת דורנר.

הדוגמה המרכזית לסירוב לקבל ביקורת היא הסיכול הממוקד שנעשה לשופטת בדימוס הילה גרסטל, שפעלה שנים ספורות באופן מוצלח לשיפור הפרקליטות כנציבת הביקורת. ניצן מתפאר בייעול ההודעות לחשודים על סגירת תיקים, אך שוכח לציין שהדבר נעשה רק לאחר דו"ח מצוין של גרסטל, שלפיו לאחר שחולפת שנה בממוצע עד שמחליטים לסגור תיק נגד חשוד, באופן מקומם חולפת שנה נוספת בממוצע עד שטורחים להודיע לו זאת ולאפשר לו לישון בלילות.

אני מסכים עם ניצן שלא מדובר ב"הפיכה שלטונית". אך בחקירות ראש הממשלה ניכרות להיטות יתר והשקעת משאבים לא פרופורציונליים, המעוררות תחושה קשה של מסע ציד לאורך שנים. לדברי ניצן, "היום אני מגן על המדינה, כי אני רוצה אותה טהורה יותר ולא מושחתת". לפי מדדים בינלאומיים, ישראל אינה מדינה מושחתת. הדימוי שבו בחר ניצן, "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו", מעורר חשש שלאחר זריעת כתבי האישום פוצחים בשירים נוכח ריבוי ההרשעות.

השאלה והתשובה האחרונות שבראיון מעוררות מחשבה שהגיע הזמן לחדול מהמנהג הלא רצוי למנות את פרקליטי המדינה והיועמ"שים לבית המשפט העליון. מלבד החריג של השופט המצוין גבריאל בך, כל היתר הביאו גישה תביעתית מובהקת.

פרקליטות שלא ידעתם
"פרקליטות שלא היכרנו" , פרופ. בועז סנג'רו , ישראל היום , 13.12.2019

ערר על החלטת השופט אברהם הימן מיום 03.12.2019 שדחה בקשת לורי שם טוב להסיר מגבלות מעצר בית

ערר הוגש לבית המשפט העליון על החלטת השופט אברהם הימן (מצורף צילום ההחלטה) מיום 03.12.2019 תיק מ"ת 14280-04-17 שבה דחה בקשת לורי שם טוב להסרת מגבלות המעצר בית עקב, אכיפה בררנית, חוסר תום לב והסתה של פרקליטות המדינה נגד שם טוב.

לצפיה / הורדת פרוטוקול דיון בפני השופט אברהם הימן מיום 01.12.2019 תיק מ"ת 14280-04-17 הקלק כאן.

לצפיה / הורדת  החלטת השופט אברהם הימן מיום 03.012.2019 תיק מ"ת 14280-04-17 הקלק כאן

שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 בחשד לפרסום פרסומי "שיימינג" באתרי ג'נק במרשתת נגד עובדי ציבור. באוקטובר 2017 קבע השופט אברהם הימן מעצרה של שם טוב עד תום ההליכים. מעצרה של שם טוב מאחורי סורג ובריח עקב חשד לריבוי "שיימינג" באתרי ג'נק במרשתת נמשך כשנתיים וחודשיים עד מאי 2019 ומאז כחצי שנה שם טוב במעצר בית ומגבלות נוספות

השופט אברהם הימן התעלם מאכיפה בררנית

בערר נכתב השופט הימן התעלם בהחלטתו מאכיפה בררנית של פרקליטות המדינה נגד שם טוב. בינואר 2019 הגיש בן זוגה של שם טוב בשמה תלונה במשטרה על פעולות במרשתת נגד שם טוב של ריבוי עבירות הכוללות לשון הרע, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, הסתה לרצח, איומים ברצח, והודעה על כוונה לרצוח.
להלן מקצת הפרסומי במרשתת נגד שם טוב עליהם נסובה התלונה:
– "הייתי מרביץ לה גם עד שהייתה נכה. מכות רצח היא צריכה לקבל.. באמת שאם
רואה אותה עושה את זה הופך אותה לנכה".
– "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש
בו על לורי שם טוב",
– "היא תירצח בקרוב מילה שלי",
– "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת",
– "להוריד לה אלה של בייסבול על הראש עד שיתפצח",
– "לשלוח אותה לעבודות שירות בכלא רמלה בתור כוס וחור תחת",
– "אישה שטן.. שתירקב בכלא",
– "פרצוף דוחה של חולת נפש יימח שמה וזכרה כך שיבעטו בה עד שתצא נשמתה השחורה והטמאה… חלאה מקוללת שחורה שתישרף בגיהנום",
– "היא תשתלב יפה מאוד עם דאעש לקחת אותה למנהרות בצפון להכניס אותה ולסגור אחריה בפתח",
– "לורי שם טוב שמתעללת בחסר ישע. חתול. שתינמק בכלא. מנוולת. לא לרחם עליה. גזר דין מוות
".

כעבור 8 חודשים קיבלה שם טוב הודעה ממערכת מנ"ע (מערכת נפגעי עבירה) כי התלונה נסגרה עקב חוסר עניין לציבור. ערר הוגש לפרקליטות המדינה ומתנהל בעצלתיים עד עצם היום הזה.
השופט אברהם הימן לא נתן דעתו על כך על חוסר תום הלב ואכיפה בררנית של פרקליטות המדינה. כיצד ביד אחת פרקליטות המדינה סוגרת תלונה על ריבוי לשון הרע, ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, ריבוי הסתה לרצח, ריבוי איומים ברצח, וריבוי הודעה על כוונה לרצוח את שם טוב, במרשתת, ואילו ביד השנייה הפרקליטות מבקשת לעצור את שם טוב עד תום ההליכים על ריבוי עבירות שבסיסן העלבת עובדי ציבור.

השופט אברהם הימן התעלם שפרקליט המדינה שי ניצן הטעה את שופטי בית המשפט העליון

עוד נטען בערר כי השופט אברהם הימן התעלם בהחלטתו בדברי הטעייה של פרקליט המדינה שי ניצן נגד שם טוב בעוד משפטה תלוי ועומד שנאם בכנס פרישה של השופט אורי שהם ביום 2.8.18 בפני שופטי בית המשפט העליון הדנים בעניינה של שם טוב ועוד נכבדי מערכת המשפט.

שי ניצן אמר: "עיקרון חשוב נוסף נקבע בהחלטתו (של כב' השופט שהם) בעניין לורי שם טוב, בו עסק בתופעה הקשה שאנו חווים לצערנו, של השמצה גסה ופוגענית דרך האינטרנט של עובדי ציבור, בהחלטתו לאשר את מעצרה עד תום ההליכים של החשודה בתיק קבע השופט כי פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפרסמה החשודה הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר, ואין להמעיט בחומרת המעשים רק משום שאין מדובר באלימות פיזית. החלטה זו תורמת לטעמי רבות לחיזוק המאבק בתקיפות המילוליות החריפות אשר רבו לצערי לאחרונה נגד עובדי ציבור רבים העושים מלאכתם נאמנה ובמסירות למען לא יוטל עליהם מורא ולמען יוכלו לעשות תפקידם ללא מורא וללא חת לטובת הציבור. לצד קביעות חשובות אלו ורבות אחרות בתחום הפלילי".

השופט אברהם הימן התעלם מכך שפרקליט המדינה שי ניצן הטעה בנאומו שפורסם בתקשורת את שופטי בית המשפט העליון שטען כי לתפיסתו פרסומיה הלכאוריים של שם טוב שבסיסם העלבת עובדי ציבור הנם כאלימות פיסית. אילו לתפיסת פרקליט המדינה שי ניצן פרסומיה הלכאוריים של שם טוב הנם כאלימות פיסית ודאי לא היה סוגר כלאחר יד תלונה על ריבוי פרסומים של איומים ברצח נגד שם טוב כלאחר יד.

השופט אברהם הימן לא נתן דעתו על כך שאדם במעמד פרקליט המדינה הנו בעל סמכות מקצועית עליונה בפלילים ברשות המבצעת בעיני שופטי העליון והם רואים מחשיבים ביותר את דבריו. דברי פרקליט המדינה אינו בגדר "שמועה" סתם או אמירה בעלמא מפי הדיוט. בסיטואציה שנוצרה ספק אם שופטי העליון כשירים לשפוט את העוררת.
השופט אברהם הימן לא נתן דעתו על כך שפרקליט המדינה שי ניצן פועל בחוסר תום לב ומנהל מסע ציד נגד שם טוב.

השופט אברהם הימן התעלם מהפרקטיקה של פרקליטות המדינה לפגיעה בזכויות חוקתיות של לורי שם טוב

עוד נטען בערר שהשופט אברהם הימן התעלם מהפרקטיקה של פרקליטות המדינה לאורך כל ההליך השיפוטי שמקצתו פורט בפניו. מדובר בפרקטיקה של פגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, קניינו, צנעתו, ופרטיותו וזאת ניתן לראות בכל דבר ועניין ובכל הליך לרבות הליך תפיסת הרכוש דנן:
א. צווי חיפוש לקויים ולקוניים ללא הנמקה מדוע נתפס הרכוש והנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים ועוד ליקויים רבים (לדוגמא צו חיפוש של השופט מסארווה).
ב. חיפוש בתוך דברי המחשב ללא נוכחות החשודים או מי מטעמם ללא הנמקה לכך מה שמאפשר לפרקליטות המדינה לשתול ראיות כרצונה.
ג. החזקת הרכוש על פי החלטה לקויה ולקונית ("כמבוקש" על חפצים יקרי ערך) בניגוד לחוק של כב' השופטת כוחן שניתנה במעמד צד אחד ללא מתן אפשרות לחשוד או מי מטעמו לקבל יומו בבית המשפט. החלטת השופט כוחן להחזקת הרכוש עד תום ההליכים טרם הוגש כתב האישום הנה בניגוד לחוק.
ד. החזקת הרכוש היקר מעל שנתיים וחצי שלא לצורך.
ה. פגיעה בפרטיותם של החשודים ורכושם בדרך של הפצת חומר מחשב שאינו קשור לתיק הפלילי בתוך חומר החקירה גלוי לעיניהם של הנאשמים, באי כוחם, והשופט. מדובר בהפצת, תסקירי סעד אישיים, תעודות גירושין, מסמכים רפואיים, תלושי משכורת, שיחות אינטימיות מוקלטות ועוד שלל פגיעה בפרטיות ברף החומרה הגבוה ביותר.

התנהלות פרקליטות המדינה חמורה עשרות מונים מכתב האישום כולו שבסיסו העלבת עובדי ציבור. מדובר בהתנהלות נוסח "המטרה מקדשת את כל האמצעים" שתכליתה חיסול העוררת באופן ממוקד.

בערר נטען כי שגה השופט אברהם הימן שהתנה הקלות במעצרה של שם טוב בחוות דעת ק. מבחן. כפי שהוזכר לעיל אילו סברה פרקליטות המדינה כי העוררת שם טוב עקב פרסומיי העלבת עובדי ציבור באתרי ג'נק במרשתת, מדוע פרקליטות המדינה סגרה תלונה על ריבוי איומים ברצח נגד שם טוב באתר תקשורת ידוע במרשתת ולא פתחה בחקירה מידית?
יתרה מכך, על פי הפרקטיקה של פרקליטות המדינה, אם פרקליט המדינה הסית והטעה את שופטי בית המשפט העליון נגד שם טוב כפי שהוזכר לעיל, קל וחמר שפרקליטות המדינה תטעה ותסית את ק. המבחן נגד שם טוב.

עוד נטען בערר כי טעה השופט אברהם הימן שכתב כי הערר על סגירת תלונה ריבוי איומים ברצח נגד מטופל. מדובר בריבוי איומים ברצח באקדח. כגון: "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש בו על לורי שם טוב", "היא תירצח בקרוב מילה שלי", "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת".
איומים מסוג במרשתת זה היו צריכים להחקר מידית על פי תפיסת הפרקליטות ותפיסתו של השופט הימן כפי שנהג כלפיה שם טוב. (שלח אותה למעצר עד תום ההליכים על העלבת עובדי ציבור). אולם תלונה על איומים אלו נסגרו מחוסר עניין לציבור על ידי משטרת ישראל, ובירור הערר מתנהל בעצלתיים.
יתרה מכך, על פי תפיסת השופט אברהם הימן, כל עוד לא נפתחה חקירה על איומים ברצח במרשתת, מדוע להגביל את שם טוב על דברים פחות חמורים בהרבה?

סוף דבר

פרקליטות המדינה פועלת נגד לחיסול ממוקד של שם טוב על פי פרקטיקות של:
– אכיפה בררנית.
– התעלמות מאיומים לרצח העוררת.
– הסתה נגד העוררת והטעיית שופטי העליון ושופטים האמורים לשפוט אותה בעוד משפטה תלוי ועומד.
– פגיעה חמורה בכבודה, חירותה, פרטיותה, קניינה, וצנעתה, וזכות להתפרנס בכבוד.
– הסתה נגד העוררת באמצעי התקשורת.
– ניצול מעמדה הרם של פרקליטות המדינה נגד העוררת במצב סוציואקונומי ירוד.
למצער השופט אברהם הימן לא נתן דעתו לסיטואציה ולטענותיה של שם טוב, והגיב בתגובה מעוררת השתהות כי המשטרה סגרה התיק מחוסר עניין לציבור ופרקליטות המדינה מזה כשנה שוקלת אם לפתוח בחקירה על ריבוי איומים ברצח נגד שם טוב במרשתת בעוד שם טוב הייתה במעצר מאחורי סורג ובריח במשך שנתיים וחודשיים במעצר עקב חשד לעבירות שבסיסן העלבת עובדי ציבור ונמצאת בהגבלות עד עצם היום הזה.

תיק ערר בש"פ 8065/19

מצורפת החלטת השופט אברהם הימן שעליה הוגש הערר , החלטה מיום 03.12.2019 בתיק מ"ת 14280-04-17.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004

הקומבינות של הפרקליטות בתוך הפרקליטות

24.11.2019 – יש פרקליטים העושים מלאכתם במסירות ובנאמנות, אולם בפרקליטות ובעיקר בצמרת הפרקליטות יש פרקליטים המבצעים צייד אדם שאינו לטעמם או שאינו לפי האינטרסים שלהם ושל שולחיהם. בין הפרקטיקה שלהם ניתן למנות:
– הדחת עדים.
– אכיפה בררנית.
– יחצנות תמורת שוחד.

שר המשפטים אמיר אוחנה תקף בחריפות את פרקליט המדינה שי ניצן בראיון חדשות 12 והאשים אותו בביצוע עסקת שוחד, על רקע חשיפת המכתב ששיגר לבכירי הפרקליטות בעבר.
"כשפרקליט המדינה שולח מכתבים לא רק לשופטים מכהנים בעליון ובמחוזי ירושלים, אלא גם לדבורה חן, עורכת דין פרטית שמייצגת נאשמים ובאה לפרקליטות לחתום על עסקאות טיעון, והוא אומר לה במכתב 'אנא צאי להגן עליי' – זו עסקת שוחד.
"כשאתה אומר 'את צאי להגן עליי בתקשורת' ואתה שולח את זה במכתב סמוי, ואח"כ כשהיא באה לבקש הסדרי טיעון ללקוחותיה, היא מקבלת עדיפות או לא? אם זה לא שוחד אז 4000 זה ודאי לא שוחד".

תלונה לנציב הביקורת נגד שי ניצן: “התנהלות בלתי-חוקית ופגם אתי חמור”

תלונה לנציב הביקורת נגד שי ניצן: “התנהלות בלתי-חוקית ופגם אתי חמור” , אמיר לוי | 17/11/2019 , מידה

בעקבות חשיפת המכתב ששלח ניצן לשופטים, התנועה למשילות דורשת לפתוח בבדיקת הקשרים בין אנשי הפרקליטות למערכת המשפט: “חציית קו אדום”

התנועה למשילות ודמוקרטיה שלחה הבוקר (ראשון) מכתב לנציב התלונות על נציגי המדינה בערכאות, השופט דוד רוזן, בבקשה לבחון את התנהלותו של פרקליט המדינה שי ניצן, ובעקבות פרסום המכתב ששלח לשופטים מכהנים ובכירים בפרקליטות לשעבר ובו ביקש מהם להתגייס להגנת מערכת המשפט.

על פי מכתב התלונה, פנייתו של ניצן לשופטים מהווה פגיעה באמון הציבור ההולך ופוחת בימים אלה, וכמו כן מדובר ב”עבירה חמורה על החוק” ה”פוגעת בתדמיתו של שירות המדינה”. בנוסף נטען במכתב כי מעבר ל”התנהלות הבלתי-חוקית הברורה” שבעצם הפניה לשופטים מכהנים בנוגע להליכים משפטיים מתנהלים, יש לבחון גם “האם לא נפל פגם אתי חמור” בעובדה שפרקליט המדינה נמצא בקשר ישיר עם שופטים מכהנים לצורך העברת מסרים ועדכונים, וכנראה שלא בפעם הראשונה.

פניות דומות נשלחו גם לנציב שירות המדינה פרופ’ דניאל הרשקוביץ, למנכ”לית משרד המשפטים סיגל יעקבי וליועמ”ש מנדלבליט, אשר במכתב הממוען אליו נכתב כי: “אין מנוס מלפתוח בבדיקה מערכתית של קשרי הפרקליטות עם שופטים מכהנים וסנגורים”, וזאת באמצעות “צוות בדיקה חיצוני למערכת שיוכל לבחון באופן בלתי משוחד את מהות מערכת היחסים והשלכותיה על תיקים שונים” וימליץ על “דרכי ההתנהלות עתידיות”.

בתנועה למשילות ודמוקרטיה אמרו הערב בשיחה עם ‘מידה’ כי “כאשר פרקליט המדינה מערב שופטים בתיקים שהם עשויים לדון בהם ומבקש לגייס אותם לשיח הציבורי שהוא יוזם, זו חציית קו אדום. עושה רושם כי מה שהגדיר שי ניצן כ”תקלה” נעשה בצורה עקבית בלי שאף אחד מהגורמים הצביע על הבעייתיות שבדבר. ולכן נכון ששר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה יבחנו לעומק את הקשרים הללו שהתקיימו בעבר ויבהירו את המובן מאליו ביחס לעתיד”.
מכתב לשופטים מכהנים

כזכור, ביום שישי האחרון חשף קלמן ליבסקינד ב’מעריב’ הודעת דואר אלקטרוני ששלח פרקליט המדינה שי ניצן לבכירים במערכת המשפט, ובה עדכן אותם על סוגיות בהן נמצאת הפרקליטות תחת ביקורת בתקופה האחרונה, בעיקר בהקשר של תיקי ראש הממשלה, וביקש מהם להתגייס לטובת הפרקליטות ואנשיה בראיונות בתקשורת. ניצן אף צירף מסמכים וקישורים לחומרים משפטיים שעשויים לדעתו סייע להם בכך.

בין המכותבים היו שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן וכן כמה שופטים בבית המשפט המחוזי, בהם גם מי שעשויים לעסוק בהמשך בתיקי ראש הממשלה אם יוגש נגדו כתב אישום. מכותבת נוספת הייתה נשיאת העליון לשעבר דורית בייניש, שיום לאחר קבלת המכתב תקפה במילים קשות את שר המשפטים אמיר אוחנה בעקבות ביקורתו על התנהלות הפרקליטות.

חשיפה:
כזה דבר עוד לא ראיתם.
אתמול – פרקליט המדינה, שי ניצן, מגייס את אנשיו (ביניהם שופטים מכהנים!) לטובת התמודדות תקשורתית עם מבקרי הפרקליטות.
היום – המכותבת הקרויה נשיאת ביהמ"ש העליון לשעבר, דורית בייניש, מבצעת.
שלטון החוק. pic.twitter.com/lRuEHMAMcH

— קלמן ליבסקינד (@KalmanLiebskind) November 14, 2019

במסמך המדובר כתב שי ניצן על פגישה שקיים ביום ראשון קיימתי פגישה “עם כמה מנהלים לשעבר”, ובה התייעץ עימם “בנושא המתקפות התקשורתיות על הפרקליטות, שרבו לצערנו לאחרונה, תוך שביקשתי מכל מי שמוכן להסכים לכך להופיע בתקשורת כאשר עולה הנושא”. עוד הוסיף ניצן כי “בהמשך להצעות שעלו בישיבה, בכוונתנו להעביר אליכם מידע רלוונטי בזמן אמת, הרלוונטי לדיון הציבורי על הפרקליטות. עשינו זאת בעבר מעת לעת, אך בכוונתנו לעשות זאת בתדירות גבוהה יותר”. למכתב צורפו כמה מסמכים, בהם החלטת היועמ”ש בעניין רות דוד ומכתב מאת היועמ”ש הדוחה את בקשת פרקליטי נתניהו לפתוח בחקירת ההדלפות מתיקי החקירה.

בעקבות הסערה שהתעוררה, פנתה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לניצן וביקשה ממנו ש”לא לפנות לשופטים מכהנים בנוגע למאבק במתקפות על הפרקליטות”. בהודעה שפרסמה דוברות הרשות השופטת נכתב כי ניצן טען כי “מדובר בתקלה והשופטים המכהנים יוסרו מרשימת התפוצה”.

מצורפים:
מכתב תלונה נגד שי ניצן – התנועה למשילות ודמוקרטיה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות – 17.11.2019
המכתב ששלח שי ניצן לשופטים מכהנים ומנהלים בדימוס בפרקליטות המדינה.

Document-page-001

Document-page-002

ת6

 

"אקדח מעשן של הדיפ סטייט"

עו"ד יצחק בם בשיחה על הניסיון מצד שי ניצן לגייס בכירים לשעבר בפרקליטות להגנה עליה: "מגויסים למילואים" , 103FM , י"ט בחשון תש"פ , 17/11/19
עורך הדין יצחק בם הגיב לחשיפה של קלמן ליבסקינד ('מעריב') על רשימת השופטים ובכירי הפרקליטות, אליהם שלח שי ניצן מכתב, שבו עדכן בסוגיות בהן זוכה הפרקליטות לביקורת, ובכך ביקש את סיועם בהגנה על הפרקליטות.
בם: "יש פה פרקליט מדינה שפונה לבכירי הפרקליטות לשעבר שהגיעו למגזר הפרטי ומקומות אחרים, ומנסה לגייס אותם להגנה על הקמפיין נגד הפרקליטות".

"שי ניצן לא מעל החוק"

עו"ד כנרת בראשי מותחת ביקורת קשה על פרקליט המדינה שי ניצן וקוראת ליועמ"ש לפתוח נגדו בחקירה. רפאל לוי , י"ט בחשון תש"פ 17/11/19 . ערוץ 7

בראיון ל"המזנון" בערוץ הכנסת אמרה בראשי "לא הייתי רוצה לעבוד תחתיו. אני מכירה מספר פרקליטים שחלקם הגישו ממש הודאות, הם לא קוראים לזה תלונות, אבל הם הגישו הודאות הן למנדלבליט והן לרוזן והם אומרים ששי ניצן מטריד אותם כעדים ומדובר בפרקליטים מכהנים".

לשאלה האם יש קשר בין הפרסומים בין שי ניצן לבין עיתוי ההחלטה על תיקי ראש הממשלה אמרה עו"ד בראשי: "זה מקומם אותי אוצי כל פעם מחדש. מה שאני אומרת אני אומרת מאז פרשת קצב וזה מתועד. בפרשת רומן זדורוב הנשיאה גרסטל רשמה עליו דו"ח מאוד נוקב וכתבה עליו (על שי ניצן) שהוא שקרן ושהוא לא ראוי להיות פרקליט מדינה ושהפרקליטות חולה וכל התלונות האלה הם לא דברים שבאו בעקבות החקירות של ראש הממשלה זה סתם ספין שמנסים לעשות בפרקליטות".

איך הוא עדיין בתפקיד?

"זו שאלה מאוד קשה שלמעשה מוכיחה שאנחנו לא חיים במדינה דמוקרטית ככל שאנחנו מדברים על אנשים שהשררה והפרקליטות נוגעת בהם והם מעל החוק וזה כמו שהם אומרים 'נפלה טעות' אם זה היה נופל על אזרח – תפירת מכרזים, טעויות מה ששי ניצן עשה זה עבירה לפי סעיף 250 לחוק העונשים, העונש עליה הוא שנת מאסר. יתכבד מנדלבליט ונראה את האומץ שלו ויוכיח לציבור בישראל ששי ניצן לא מעל החוק ולכל הפחות בשביל מראית העין יפתח בחקירה".

ניצן צריך להשעות עצמו

שי ניצן צריך להשעות עצמו , ישראל היום , 19.11.2019 , ד"ר חיים שיין

פרסום מכתב שי ניצן לשופטים מכהנים ולפרקליטים בעבר ובהווה, על ידי העיתונאי קלמן ליבסקינד, הוא ביטוי מובהק לאחד מרגעי השפל הנמוכים ביותר שאליהם הגיעה מערכת אכיפת החוק.
בכל שנותיי הרבות כעורך דין וכמרצה למשפטים אינני זוכר התנהלות כה בעייתית מצד האחראים לשמירה על שלטון החוק ויושר המשפט.
פרקליטים עובדי מדינה, שקיבלו מונופול עוצמתי להפעלת כוח מול אזרחים, נראים בעקבות מכתב שי ניצן כקבוצת בעלי עניין שאמורים להתמודד על דעת הקהל במשפטי שדה. פוליטיקאים עטויים גלימות, בשירות צדקנות מעושה. אלת הצדק כיסתה את פניה מרוב כלימה.
פניית שי ניצן לבוגרי מסדר הפרקליטות כדי לקבל מהם סיוע בתקשורת אל מול ביקורת חמורה היא ביטוי לאובדן עשתונות, לחוסר שיקול דעת ולהיעדר אחריות.
ההסבר שלו, בעקבות שיחת נזיפה מנשיאת בית המשפט העליון, כאילו מדובר בטעות – מעורר גיחוך. קשה להאמין שמדובר בטעות תמימה. לי נראה ההסבר כהתנשאות על עדר "ילידים" חסרי תבונה. הסבר שמזכיר את הטעות במראית עין, לדברי ניצן, לנסיעת הפרקליטה ליאת בן ארי לחו"ל בימי השימוע בתיקי ראש הממשלה; שימוע שצריך להתקיים בנפש חפצה, רק שהנפש נדדה למרחקים.
מי יתקע כף לידינו שלא היו בעבר מקרים שבהם פרקליטים פנו לשופטים, כמו שי ניצן, והעבירו אינפורמציה בתיקים כאלה ואחרים? על העברת מסרונים בין פרקליט לשופטת כבר שמענו, ולצערי אף אחד לא באמת התרגש.
שי ניצן העמיד שופטים מכהנים רבים, בוגרי הפרקליטות, בניגוד עניינים. מה צריכים לחשוב אזרחים שעומדים לדין כשהם שומעים על פניות פרקליט מדינה אל שופטים? מה צריך לחשוב ראש עיריית אשקלון למקרא פסק הדין בעניינו שעל פניו נראה כדיון תיאורטי, מקדמה על הסוגיות המשפטיות העולות בתיק 4000? במיוחד כשמתבררים קשרי העבר הטובים בין השופטת לבין הפרקליטה ליאת בן ארי.
הפנייה מזכירה לי אחוות לגיונרים שבאים לחפות איש על מחדלי רעהו. על הפסוק "צדק צדק תרדוף" נאמר שגם את הצדק חובה לרדוף בצדק.
גם רדיפת ראש ממשלה צריכה להיעשות על פי כללים קבועים, ולא מתוך רצון עז להיכנס לפנתיאון הפרקליטות כמי שהצליחו להפיל ראש ממשלה ולהוביל חילופי שלטון.
אין ספק שתוצאות הבחירות האחרונות הושפעו משמעותית משיתוף הפעולה בין הפרקליטות, המשטרה והמדבררים שלהן בתקשורת.
לאור הנסיבות, כדי להגן על שלטון החוק, להחזיר את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק ולהגן על כבוד האדם וטוהר השיפוט, שי ניצן חייב להשעות את עצמו מייד. כל רגע נוסף שלו בתפקיד עלול לגרום נזק בלתי הפיך למערכת אכיפת החוק, שבוודאי יקרה לו ולכל אחד מאיתנו.

כותב המאמר עו"ד חיים שיין הוא דוקטור למשפטים, חבר סגל במרכז האקדמי שערי משפט שבהוד השרון ומרצה גם במכללת נתניה.

מצורפים:
צילום מאמרו של שיין בעיתון ישראל היום.
מכתבו של פרקליט המדינה שי ניצן לשופטים מכהנים, ול"מנהלי פרקליטות" לשעבר ליחצ"ן את פרקליטות המדינה.

שי ניצן צריך להשעות עצמות6