תלונה נגד בכירה בשב"ס נווה תרצה סדיסטית ורכלנית

תלונה הוגשה נגד בכירה בבית כלא נווה תרצה על הכפשות, התעללות בעצירה לשעבר, הסתה לרצח, שיבוש הליכי חקירה.

בתלונה נטען כי בתאריך 20.06.2019 פורסם ראיון בתוכנית "הצינור" עם גיא לרר ראיון עם בכירה בשב"ס נווה תרצה שקולה עוות על מנת שלא ניתן לזהות אותה. הבכירה בשב"ס נווה תרצה הכפישה את הגב' שם טוב בעניין רגיש שארע לגב' שם טוב בבית הכלא, ובכך גרמה להסתה לרצח הגב' שם טוב מה גם ששיבשה הלכי חקירה בעודה מדברת בעניין חקירת משטרה טרם הוגש כתב האישום. הבכירה בשב"ס מעלה בתפקידה לשיקום האסיר בכך שהכפישה בתקשורת בפני קהל הציבור, את הגב' שם טוב על אירוע שבו הייתה עצורה הגב' שם טוב בכלא נווה תרצה ובכך הרסה את השיקום של הגב' שם טוב באזרחות ושיבשה מהלכי חקירה.
להלן מקצת דברי הבלע והסתה של הבכירה האנונימית בשב"ס נווה תרצה נגד הגב' שם טוב ביודעה כי דברים אלו גוררים איומים ברצח ושיבוש מהלכי משפט. (מצורף סרטון הריאיון):
– "מה שהיא עשתה היא בעתה בחתול עד שהחתול פרפר ובאנו ודיברנו איתה על זה. היא ניסתה להכחיש זה לא אני זה כן אני ושם וזה אבל רואים בוודאות".

בתלונה נטען כי ה"בכירה" בשב"ס התנהגה כאשת זנונים , סדיסטית, ובת בליעיל וברור כי בהתנהלותה הסדיסטית תוך שמירת אנונימיותה, היא מתעללת באסירות במחשכים בתוך כותלי בית הסוהר ולא רק מחוצה לו כפי שעשתה נגד הגב' שם טוב. אין מדובר בעובדת ציבור , סוהרת, אלא בנוכלת, בת בליעל, תפוח רקוב סדיסטי שמקומו אינו בשירות הציבורי אלא במרתפי בידוד והפרדה בבית סוהר נווה תרצה בתנאים בו שוהות האסירות בימים אלו.

בתלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור וגורמי אכיפה בשב"ס ובמשרד לביטחון פנים.

מצורף קטע מראיון עם הבכירה בשב"ס שבו היא מפיצה דברי בלע נגד הגב' שם טוב בעוד החקירה תלויה ועומדת.

בית סוהר נווה תרצה אינו ראוי למגורי אדם

סדר יום עם קרן נויבך – 20.01.2020 – אסירה לשעבר מספרת על תנאי העינויים של האסירות בבית סוהר נווה תרצה.

גונדר אשר שריקי

חומות של איבה, גלעד צוויק , 12.07.2019 , ישראל היום

טענות להתעמרות בסוהרים והחפצת נשים, וסיכון חיי אדם, לכאורה, שלא לצורך • תביעה שמוגשת נגד שב"ס מעלה חששות מדאיגים בנוגע להתנהלותו של גונדר אשר שריקי, שרק בשבוע שעבר קודם ומונה לראש אגף האסיר • השב"ס: "הדברים נבדקו, לא נמצאה הצדקה לנקיטת הליכים"

"גונדר אשר שריקי, מפקד מחוז דרום בשב"ס, העביר אותי השפלות חסרות תקדים, צעקות וצרחות בפומבי על בסיס יומי, הרגשתי שאני עובר אונס מתמשך של הנפש. שריקי עשה הכל לפגוע בי, עד סיכון חיי אדם ופגיעה בביטחון הכלא רק כדי להכשיל אותי בתפקיד. ממעמד של לוחם וקצין מצטיין ומבטיח בשירות בתי הסוהר הפכתי להיות שעיר לעזאזל. כשפניתי לראשת השב"ס בזמנו, רב־גונדר עפרה קלינגר, וסיפרתי לה הכל, התשובה שקיבלתי היתה: 'אני יודעת. מה אני יכולה לעשות?' עכשיו, במקום להוציאו מהארגון – שריקי מקבל תפקיד משמעותי יותר. לא אתן לזה לקרות".
את הדברים אומר מ', קצין בכיר לשעבר בשב"ס אשר פרש מהארגון לפני כשנה, וכעת תובע את הארגון בשל היחס כלפיו מצד מפקדו לשעבר, גונדר אשר שריקי.

מה משותף ליאיר גרבוז ולקברי צדיקים?

ביום שישי שעבר הודיעה נציבות שירות בתי הסוהר (שב"ס) על מינויו של אשר שריקי, מפקד מחוז דרום (מקביל לאלוף פיקוד בצבא), לתפקיד ראש אגף האסיר – אחד משלושת תפקידי המטה בארגון. מדובר בתפקיד בעל פוטנציאל לשמש מקפצה לראשות השב"ס, ולראיה שני הנציבים האחרונים – עפרה קלינגר ואשר וקנין (אשר מכהן כיום כממלא מקום נציב) – כיהנו בעבר בתפקיד.
ס', בת זוגו הנוכחית של שריקי שאותה הכיר במסגרת עבודתם בשב"ס, משמשת קצינה במחלקת האסיר, כלומר אם לא תועבר מתפקידה, היא תהיה כפופה לו.
עדויות שהגיעו לידי "ישראל היום" מצד בכירים בשב"ס, בעבר ובהווה, מלמדות על דפוס התנהלות בעייתי ביותר לכאורה של גונדר שריקי. יצוין כי מינויו של שריקי לתפקיד ראש אגף האסיר, בדומה למינויים נוספים בשב"ס, ייכנס לתוקפו רק לאחר חתימת השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, ובכפוף להשלמת הבדיקות הנדרשות כמקובל. ביום רביעי האחרון נשלחה תשובה לפרקליטו של מ' מטעם המשרד לביטחון פנים, וממנה עולה כי ארדן מעניק גיבוי מוחלט לשריקי.
"הטבע שלו זה לפגוע באנשים – מדובר על מסכת השפלות פומביות וקללות. הוא נהנה לדרוך על קצינים וסוהרים, משליט טרור של ממש", אומר לנו קצין המכהן כיום בשב"ס. "מ' ממש לא היחיד שנפגע ממנו, יש עוד קצינים מצוינים אצלנו שהחליטו ללכת הביתה ולשתוק כי הם לא יכלו עוד".

"התנהל כמו רודן"

חלק מהעדויות שיובאו כאן הונחו גם בפני בכירים בשב"ס והשר לביטחון הפנים – אך למרות זאת הוחלט לאפשר לשריקי להישאר בארגון, ואף להעבירו לתפקיד חדש ורב השפעה. המרואיינים בכתבה זו בחרו להישאר בעילום שם, מטעמי פגיעה בפרנסה וחשש להשלכות שליליות בעקבות פרסום שמם ברבים, אך שמותיהם ותפקידיהם המלאים שמורים במערכת.
"אנשים רועדים ממנו", אומר לנו בכיר בשב"ס בדימוס. "הוא האדם המגלומן ביותר שפגשתי. היתה לנו למשל סוהרת עם שלושה ילדים שסובלים מבעיות רפואיות קשות. זה לא הזיז לשריקי, הוא התעמר בה והעביר אותה מאשקלון לבאר שבע – רחוק מהילדים שלה. בסוף היא נאלצה לעזוב את הארגון. הרבה אנשים טובים וערכיים נאלצו לעזוב בגללו. צריך לעצור את זה". הסוהרת אישרה בפנינו את הפרטים.
בפברואר האחרון נשלח ללשכת השר ארדן מכתב אנונימי ובו טענות לדפוס של "החפצת נשים וניצול יחסי מרות" מצד שריקי כלפי פקודות. במכתב מצוין כי שריקי ובת זוגו הנוכחית ס', קצינת כליאה לשעבר במחוז דרום, החלו את יחסיהם הרומנטיים בזמן ששריקי שימש מפקדה, כלומר סיטואציה של יחסי מרות ביניהם.
כותבי המכתב האנונימי, המשרתים בארגון, שוחחו עימנו וטוענים בתוקף כי אין זה המקרה היחיד של יחסי מרות לכאורה. "היו לו עיניים גדולות לנשים", סיפר אותו גורם שפרש בינתיים משירות. "הוא התנהל כמו רודן, היה אפשר לשמוע את הצעקות שלו בכל רמלה".
שריקי גם פעל לכאורה בניגוד לנוהלי שב"ס על מנת לשפץ את לשכתו בעת שנכנס לתפקידו כמפקד מחוז דרום, במהלך שנת 2014. בתקופת השיפוצים, לאורך כחודשיים, סיפח שריקי ליחידה איש בדק בית (תיקונים ושיפוצים) המשויך בכלל לכלא מגידו בצפון – שעליו פיקד בעבר שריקי.
לצורך כך קיבל איש בדק הבית רכב צמוד מטעם המחוז שעימו נסע כמעט מדי יום ממקום מגוריו בעפולה לכלא באר שבע – וחזרה. בד בבד סירב שריקי להקצות תקציבים לשיפוצים ותיקונים הכרחיים במחוז שעבד בתת־תנאים, למשל נזילות מהתקרה על ניירת עבודה ומחשבים בעמדות הסוהרים.
"שריקי היה מסתובב ואומר 'אני אוהב קצין שדורש אפס שקלים', ומצד שני לא היתה לו בעיה לבזבז מכספי הארגון כדי לסדר טרנזיט לשיפוצניק שיחרוש את הארץ כדי שיבנה לו לשכה יפה", מספר בכיר בארגון לשעבר.
ב־8 במאי שלח עו"ד משה מנור, ממשרד מנור-אסף, פרקליטו של מ', מכתב לשר לביטחון הפנים גלעד ארדן בבקשה דחופה לפתוח בחקירה נגד שריקי "בגין מעלליו נגד פקודים ותוך סיכון חיי אדם". לאחרונה הגיש מ' תביעה נגד שב"ס על סך 2.2 מיליון שקלים, בגין טענות להתעמרות בעבודה מצד שריקי, הפסדי שכר והפרת חוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק.
לדברי מנור, "מדובר במסכת אינטנסיבית וחמורה של השפלות, התעמרויות והתנכלויות אישיות יומיומיות מצד שריקי, הכל כדי לרמוס את מ' ולחסל את הקריירה שלו".

"מלשינונים של הנציבה"

מ', בשנות ה־40 לחייו, מילא שורה של תפקידים מבצעיים, מודיעיניים ופיקודיים, לרבות פיקוד על כלא רגיש במיוחד, הן בהיבט הפלילי והן בהיבט הביטחוני. לאורך השנים מ' זכה לשלל תשבחות על תפקודו וצוין כי "הוביל את יחידתו להישגים מרשימים". בפברואר 2014 הוגדר מ' "קצין מקצועי, לויאלי העושה את המוטל עליו בצורה מושלמת". הערכה זו, אגב, זכתה לחיזוק מצד לא אחר מאשר שריקי עצמו שהחמיא ל"התנהלותו הממלכתית". "מ' היה יכול להגיע רחוק, אולי אפילו להיות נציב", אומר לנו בכיר בדימוס בארגון. "מ' לא השתנה – ואם הוא נאלץ לפרוש, זה רק כי שריקי גרם לו ללכת".
לטענת מ', השינוי החד ביחסו של שריקי כלפיו התרחש לפני כשלוש שנים, בקיץ 2016, עת קודם על ידי הנציבה בזמנו, עפרה קלינגר, לתפקיד בכיר בארגון. יחסיהם של קלינגר ושריקי לא היו מן המשובחים, ומי שספג את האש היה מ'.

"כל חטאי היה שהנציבה קלינגר החליטה להעביר אותי לתפקיד מודיעיני רגיש כצורך ארגוני ומתוך הערכה כלפיי", אומר לנו מ'. לפי כתב התביעה, שריקי לא הסתיר דעתו על מ' ויחסיו הקרובים עם הנציבה קלינגר. באחת מישיבות המחוז, למשל, בנוכחות קצינים בכירים, אמר שריקי "יש כאן מלשינונים של הנציבה", תוך שהוא מחווה מבטו למ'.
בסוף 2016 יצאה קלינגר לחופשה כפויה של כמה חודשים בשל עניינים רפואיים, ועל פי טענותיו של מ', שריקי ניצל את חלון הזמן כדי להחריף יחסו כלפיו. בשלב מסוים התעמת מ' עם שריקי במשרדו ואף איים בפנייה לערכאות משפטיות אם לא יחדל מהתנהגותו – אך שריקי "הרגיע" אותו בטענה כי יעביר אותו מתפקידו, זאת מאחר ש"הנציבה עשתה טעות" כשקידמה אותו.
לטענת מ', שסבל מבעיות אורתופדיות, שריקי אף הציג בפני עוזרו של השר לביטחון הפנים תמונות מחשבון הפייסבוק הפרטי של מ', זאת כדי להציגו כ"תחמן ושקרן" בנוגע למצבו הרפואי – ובמטרה להדיחו מהתפקיד. ניסיון זה לא עלה יפה, אך שריקי לא זומן לבירור בעקבות האירוע.

"הקצינים הבכירים שותקים"

בחלק המטריד ביותר בכתב התביעה, נטען כי שריקי "ניסה להוביל בכוונה וביודעין לאירוע מבצעי כושל בתוך בית כלא, תוך סיכון ברור של חיי אדם, על מנת שמ' יישא באחריות לאירוע זה". מ' בתגובה התריע בפני שריקי ומ"מ הנציב אשר וקנין כי המבצע המתוכנן יסכן חיי אדם – והמבצע אכן הוקפא.
"מכתב זה עלה למ' כמעט בהתקף לב, ובפגיעה נפשית קשה שנגרמה לו כתוצאה מהתנהגותו של גונדר שריקי כלפיו", אומר פרקליטו, עו"ד מנור. מ' שוחרר מהשירות באפריל 2018 לאחר שוועדה רפואית של השירות הכירה במצבו הבריאותי הלקוי, המגובה גם בחוות דעת מצד גורמי מקצוע מובילים. חוות הדעת שמורות אצלנו ולא יפורטו מטעמי צנעת הפרט.
לפי כתב התביעה, במעמד שיחת הפרישה של מ' עם הנציבה קלינגר, לאחר שזו חזרה לתפקוד מלא בארגון, אמרה לו הנציבה כי היא מודעת להתנהלותו של שריקי, אבל ידיה כבולות. ממידע שהגיע לידינו גם הנציב הקודם, רב־גונדר בדימוס אהרן פרנקו, היה מודע להאשמות החמורות כלפי שריקי, כמו גם ממלא מקום הנציב הנוכחי, גונדר וקנין שהיה בעבר פקודו של שריקי.
ביום רביעי האחרון נשלח למנור מכתב תשובה מטעם המשרד לביטחון פנים, אשר מגבה לחלוטין את שריקי. התשובה, שהעתק ממנה נמסר גם לשר ארדן, נשלחה יממה לאחר פנייתנו ללשכת השר לקבלת תגובה.
במכתב, עליו חתום עו"ד חיים אמיגה מהמחלקה המשפטית במשרד לביטחון פנים, מצוין כי "מבדיקה מול גורמי שב"ס… לא עולה כל תשתית ראייתית להתעמרות" של שריקי במ', ועל כן אין הצדקה לבחינת צעדים מנהלתיים כלפי שריקי.
יצוין כי במסגרת אותה בדיקה כלל לא זומן מ' למתן עדות. עוד צוין באותו מכתב כי מלבד תלונתו של מ', לידי שב"ס "לא הגיעה כל תלונה על התעמרות של גונדר שריקי במי מפקודיו". מדובר בדברים אשר אינם מתיישבים לכאורה עם הממצאים אשר מצויים בידינו.

מנור משוכנע כי תשובת המשרד לביטחון הפנים "רק מעידה ומחזקת את טענתי על המשך מדיניות הטיוח בשב"ס". לדבריו, "אנו יודעים בוודאות שיש תלונות נוספות של פקודים נגד גונדר שריקי על מעשי התעמרות והתנכלות כלפיהם". עוד לדבריו, אם שריקי לא יוצא מהארגון בכוונתו לעתור לבג"ץ כנגד המינוי.
"בשב"ס כולם יודעים היטב על מעלליו החמורים של גונדר שריקי, כולל כל הקצינים הבכירים ביותר – יודעים, שותקים ומטייחים, רובם חוששים וגם לא רוצים שהאש תופנה אליהם", אומר עו"ד מנור. "אם הארגון והמשרד לביטחון הפנים ימשיכו להתעלם ממרשי וממעלליו של שריקי בארגון ולא יקבלו אחריות וישלחו את גונדר שריקי הביתה, כפי שחייב להיעשות, אנחנו נדאג שבית המשפט יעשה זאת".

תגובות: "התלונות ממוחזרות"

משב"ס נמסר: "מדובר בקצין ותיק אשר פיקד על בית סוהר, יחידת נחשון, מחוז צפון ומחוז דרום ומיועד כעת לתפקיד רוחב נוסף במטה בדרגתו כראש אגף האסיר. כל הטענות שעלו כלפיו בכתבה זו עלו בעבר ונבדקו על ידי הגורמים המוסמכים אשר לא מצאו כל הצדקה לנקיטת הליכים כנגדו. הקצין שולל את כל הטענות הממוחזרות שמיוחסות לו בכתבה ושומר לעצמו את הזכות לתבוע דיבה ולשון הרע. כל הנושאים המשפטיים שעלו בכתבה יתבררו בבית המשפט כמקובל".
מהמשרד לביטחון הפנים נמסר: "פנייתכם לשר לביטחון הפנים ושרבוב שמו לידיעה תמוהים, שכן לשר אין שום סמכות להשעות או לנקוט הליכים כנגד קצין ותיק אשר לא נקבעה כנגדו שום קביעה משפטית שלילית ואין כנגדו שום החלטה. אזכורו של השר בידיעה מלמד על רצון בלתי מוצדק לפגוע בשר ללא כל סיבה".
מעפרה קלינגר נמסר: "מ' הגיש תביעה אזרחית נגד שירות בתי הסוהר, שבמסגרתה העלה טענות אלה. תגובתי נמסרה לשב"ס במסגרת גיבוש כתב ההגנה. אינני רואה מקום להתייחסות נוספת".

Document-page-001Document-page-002

הסתה לרצח נוסח כלא נווה תרצה

יולי 2019 – כלא נווה תרצה מנהל קמפיין רצח אופי לעצירה עת הייתה במרותו וגם לאחר ששוחררה ממעצרה, למרות שאוימה ברצח עקב הקמפיין המכפיש. כלא נווה תרצה באופן חריג מזמין עיתונאים לבית הכלא ונותן להם לצפות במצלמות האבטחה ולראיין אסירות כדי להשחיר פניה של לורי שם טוב למרות שבכלא יודעים ששם טוב מאוימת ברצח עקב הקמפיין.

בית סוהר נווה תרצה פוגע בנפשן של האסירות

יולי 2019 – כל הביקורות שנעשו בכתלי בית הכלא נווה תרצה הראו על תנאים תת אנושיים בהם חיות האסירות, ברזים שלא ניתנים לפתיחה, מזון ירוד, העדר כלי רחצה, תנאים תת אנושיים באגף בידוד והפרדה ועוד. בחודשים האחרונים מנהלים מפקדי הכלא קמפיין רצח אופי והסתה לרצח נגד עצירה ששוחררה המתמודדת בהליך שיפוטי מורכב, ומנסה לשקם חייה באזרחות.

בית סוהר נווה תרצה מסית ברשת נגד עצירה תחת מרותו

ינואר 2019 – פרשת החתול המת שנמצא בחדר האוכל של האסירות בבית הסוהר נווה תרצה. בית סוהר נווה תרצה הדליף הכפשות ברשת נגד העצירה לורי שם טוב הכלואה תחת מרותו ובכך גרם להסתות ברשת לרצח העצירה. לורי שם טוב עצורה מזה שנתיים בבית הסוהר נווה תרצה עקב חשד ל"עבירות מקלדת", דהיינו העלבת עובדי ציבור ואפילו שופטים במרשתת.

פרשת הבלוגרים: עתירת אסיר על פגיעה בחופש הדת

28.11.2018 – חופש הדת מעוגן בזכויות יסוד אוניברסליות כולל במדינת ישראל ותקף גם לאסירים ועצירים בבתי הכלא. בתאריך 06.11.2018 הוחרמו מלורי שם טוב העצורה בבית סוהר נווה תרצה סידור תפילה וספר תהילים ולא הוסבר לה מדוע.
שם טוב הגישה עתירת אסיר – מצורפים צילומי העתירה.

עיקרי העתירה: בעתירה נכתב כי לורי שם טוב הנה יהודיה עצירה בבית סוהר נווה תרצה מתפללת וקוראת תהילים מידי יום. נעצרה ב 27.02.2017 בגין עבירות פרסום, חופש ביטוי וחופש ביקורת על עובדי ציבור ושופטים.
חופש הדת נמנה בין זכויות האדם האוניברסליות המוכרות בהגות הליברלית וההומניסטית ובידי האו"ם וכולל בין השאר זכות כל אדם להאמין בדתו, ולנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת.
חופש הדת של שם טוב אינו מתנגש עם נהלי שב"ס.
לחופש הדת בישראל ניתן למצוא ביסוס בשלושה מקורות תת-חוקתיים:
א. הכרזת העצמאות – בהכרזת העצמאות נאמר ש"מדינת ישראל… תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות". למגילת העצמאות אמנם אין מעמד חוקתי, אך שופטים מסתמכים עליה בפירוש החקיקה הקיימת. (השופט ברק בבג"ץ 953/87 פורז נ' ראש עיריית תל אביב-יפו אף תיאר אותה כ"מגילת ערכיה של האומה")
ב. דבר המלך במועצתו, 1922 – בחוקי המנדט הבריטי ששררו בארץ לפני קום המדינה נקבע כי "כל האנשים בארץ ישראל ייהנו מחופש מצפון מוחלט, ויוכלו לקיים את צורות פולחנם באין מפריע ובלבד שהסדר הציבורי והמוסר יהיו נשמרים". הוראה זו עמדה בתוקפה עם הקמת המדינה (כפי שנקבע בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1949), ולא שונתה על ידי הכנסת עד היום.
ג. המשפט המקובל – הפסיקה בישראל פיתחה, בפסקי דין רבים של בית המשפט העליון, את חופש הדת כזכות אדם הלכתית. כך נקבע כי "במדינת ישראל, כל אדם רשאי לחיות בה באמונתו ולעבוד את אלוהיו על פי דרכו ועל פי הכרתו, ורשויות המדינה שבה שוקדות על כך כי איש לא ירדף בשל אמונתו הדתית או בשל היעדרה" (בג"ץ 563/77 דורפלינגר נ' שר הפנים); "עקרון חופש הדת והמצפון כלל יסוד הוא במערכת משפטנו"[בג"ץ 47/82 קרן התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ' השר לענייני דתות].
ד. מעוגן בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו – בית המשפט העליון קבע כי כבוד האדם, המעוגן בחוק היסוד, כולל בתוכו גם את חופש הדת, ולפיכך מעמד חופש הדת הוא כזכות חוקתית: "עם חקיקתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, הפך חופש הדת והפולחן לזכות יסוד, חקוקה עלי ספר, כחלק מכבוד האדם… כבוד האדם כערך חוקתי טומן בחובו את תפיסת היסוד בדבר זכותו של האדם לחופש, הן בגופו והן ברוחו, לעצב את אישיותו ולחיות על פי תפיסת עולמו באין מפריע" (בג"ץ 10907/04 סולדוך נ' עיריית רחובות).

החרמת סידור התפילה וספר התהילים מידי העותרת מהווה פגיעה בחופש הדת ופגיעה בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל.

מצורפים צילומי העתירה עת"א 55940-11-18

Document-page-001Document-page-002