פרשת הבלוגרים: תלונה נגד פרקליטות המדינה – רמיה, שיבוש הליכי משפט

19.05.2020 – תלונה הוגשה נגד פרקליטות המדינה בתיק המעצר בפני השופט אברהם הימן. פרקליטות המדינה פיברקה הודעת כזב לבית המשפט כאילו עו"ד חקלאי מייצג אותה בתיק, בנוסף בבדיקת מערכת נט המשפט לא נמצאה כלל הודעה כזו שנשלחה לשופט הימן.
בתלונה נטען כי פרקליטות במדינה בעלת כוח ומשאבים אינסופיים מחויבת לנהוג ביושרה ועל פי סדרי הדין כלפי האזרח אחרת כמוה שאשת זנונים בת בליעל המרעילה בדברי חלקות מפיה את הבריות.
התלונה הוגשה לנציבות מייצגי המדינה בערכאות.

מצורפים:
– החלטת השופט הימן בתיק מ"ת 14280-04-17 מיום 18.05.2020.
– תדפיס נט המשפט, בקשות תגובות והחלטות מיום 12.04.2020 עד ליום 17.05.2020.

18.5.20 החלטה הימן נותן בפעם השנייה למירב גבע הזדמנות להגיבתלונה פרקליטותDocument-page-001(3)

עלאא מסארווה – שופט עם עבר בעייתי

מתוך כלכליסט ספי קרופסקי 26.02.2018 ,
השופט עלאא מסארווה שמחליף הבוקר את השופטת רונית פוזננסקי כץ לאחר שנחשף אמש כי זו תיאמה את הארכות המעצר עם נציג רשות ני"ע, ננזף בשנה שעברה לאחר שחתם על צווי חיפוש פגומים

השופט עלאא מסארווה, המנהל הבוקר (ב') את הדיון בפרשת 4,000 בבית משפט השלום בתל אביב, ננזף בשנה שעברה על ידי נציבות תלונות הציבור על שופטים לאחר שחתם על צווי חיפוש פגומים. השופט מסארווה נקרא הבוקר להחליף את השופטת רונית פוזננסקי-כץ לאחר שנחשף אתמול כי תיאמה הארכות מעצר עם נציג רשות ניירות ערך בדיון, עו"ד ערן שחם שביט.

בהחלטת נציב התלונות, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, נכתב כי תלונה שהוגשה בעניין נגד השופט מסארווה נמצאה מוצדקת ואף הובהר כי "על בית המשפט לנקוט משנה זהירות כאשר מדובר בצווים הנוגעים הנוגעים לפגיעה בזכויות יסוד של אדם כמו כבודו, פרטיותו וקניינו".

השופט עלאא מסארווה בדיון הבוקר. ננזף לאחר שחתם על צווי חיפוש פגומים השופט עלאא מסארווה בדיון הבוקר. ננזף לאחר שחתם על צווי חיפוש פגומים צילום: מוטי קמחי

מי שהתלונן נגד השופט הוא חשוד בהליך שהלין על פגמים שנפלו בצו החיפוש שניתן בעניינו. בין השאר, מצוין בתלונה כי בצו החיפוש לא הופיע מספר התיק בבית המשפט וכן צוין בו רק שם משפחתו של המתלונן. כמו כן לא מולאו שדות נוספים החייבים למלא. גם לאחר שהוצא על ידי השופט צו נוסף הוא היה חסר ולא כלל במקרה זה, שוב, את מספר התיק בבית המשפט ואת שמו המלא של המתלונן.

בתגובה לתלונה טען השופט כי הפרטים החסרים מופיעים בטופס הבקשה וכי "לשיטתו צו חיפוש מתוקן יש למסור לידי מושא הצו בצירוף הצו המקורי, במיוחד לאור ההנמקה המופיעה בצו, לפיה מדובר בצו מתוקן". השופט בדימוס ריבלין מזכיר גם כי "גם בצו המקורי לא הופיעו מספר תיק בית המשפט ופרטיו המלאים של המתלונן אלא בטופס הבקשה".

עוד כתב כי "לסוגיית פגמים הנופלים במתן צווים וכלל זה צווי חיפוש נדרשה הנציבות בעבר פעמים רבות. חבל, שהערותיה בהחלטותיה המרובות שניתנו בנושאים אלה במהלך השנים, שאף מצאו ביטוי בדו"חות השנתיים ובחוות דעת שהופצו לשופטים, שבכולם ניתן לעיין באתר הנציבות שבאינטרנט, לא הופנמו".

צו חיפוש
צו חיפוש לקוי השופט עלאא מסארווה

עלאא מסארווה

 

 

תיאום בין השופטת רונית פוזננסקי כץ בתיק 4000 למנהל החקירה עו"ד ערן שחם-שביט

המסרונים חושפים – תיאום בין השופטת רונית פוזננסקי כץ בתיק 4000 למנהל החקירה עו"ד ערן שחם-שביט.


מתוך חדשות 10 – 25.02.2018 – המסרונים חושפים – תיאום בין השופטת בתיק 4000 למנהל החקירה "אור ועמיקם ישוחררו בתנאים, תיראי מופתעת", כתב נציג הרשות לני"ע לפוזננסקי-כץ לקראת הדיונים מחר.
"מתחילה לעבוד על הבעה", ענתה.
השניים הושעו מתפקידם נציג הרשות לניירות ערך בתיק 4000 עו"ד ערן שחם-שביט ושופטת המעצרים בתיק בבית המשפט בתל אביב רונית פוזננסקי-כץ התכתבו בווטסאפ לפני הדיונים הצפויים מחר בתיק, ולכאורה תיאמו את הארכות המעצרים. בעקבות המקרה, הושעו השניים מתפקידם על לתום בירור בנושא.

במקביל, שופט המעצרים שהחליף את פוזננסקי-כץ – עלאא מסראווה – יקיים דיון מחר בבוקר בבקשת החשודים להשתחרר בעקבות החשיפה.

פ1פ2פ3ת1ת2ת3ת4

דו"ח פתולוגי – תחקיר שיבוש חוות דעת משפטיות ע"י פרקליטות המדינה

שופט מקיא על חשוד
פרקליט

"חוות הדעת שונתה בהתאם לצרכים המשפטיים": האם חפים מפשע יושבים בכלא הישראלי? , חדשות 10 , פלילים ומשפט |  03/06/2017 , אילה חסון

שלושה חשודים הואשמו לשווא ברצח החייל אולג שייחט ב-2003, והם בילו לחינם זמן רב מאחורי הסורגים. המקרה עמד למבחן בדוח של הנציב שביקר את הפרקליטות. "אם היו קשרים לא כשרים בין המכון לרפואה משפטית לפרקליטות, עלולים לפתוח מחדש אלפי תיקים של מורשעים – ואלה ייבחנו מחדש"

בשנת 2003, יצא רב"ט אולג שייחט מבסיסו בצפת במטרה להגיע הביתה לנצרת עלית לחופשה קצרה, ונעלם כאילו בלעה אותו האדמה. שבוע חלף, וגשש בדואי מצא את גופתו קבורה במטע זיתים עם סימני אלימות קשים.

הנשק של החייל נעלם ולשב"כ היה ברור כי מדובר באירוע פח"עי. המרוץ לחיפוש הרוצחים תפס תאוצה ושלושה חשודים נעצרו. דוח המכון לרפואה משפטית התאים להודאה שנגבתה מאחד החשודים: אולג שייחט נרצח מירי של כדור לעבר ראשו.

מאוחר יותר התברר שהשב"כ טען בפני המערכת כי לא אלה הרוצחים, ורוצחי שייחט הסתובבו חופשי במשך זמן מה. בזמן שבבית המשפט בנצרת התנהל משפטי פלילי נגד שלושת רוצחי שייחט לכאורה, נתפסו הרוצחים האמיתיים, תושבי הכפר כנא שבגליל. הם הודו ברצח ואף התגאו בו.

הדרמה האמיתית התרחשה כאשר התברר כי שייחט לא נרצח ביריית רובה, אלא נחנק למוות באמצעות כבל מתכת ומכות חזקות לראשו. הכדור נורה לראשו של שייחט כשכבר לא היה בחיים. גרסת הפתולוג קרסה, וכך גם כתב האישום נגד שלושת החשודים הראשונים. האשם האמיתי ברצח שייחט הורשע ונשפט ל-50 שנות מאסר.

"במקרה הרצח של אולג שחייט ראינו מצב שבו חוות דעת משתנה בהתאם לנסיבות, אך חוות דעת רפואית, שאמורה להיות אובייקטיבית, משתנה לא בהתאם למה שהיה במציאות אלא בהתאם לצרכים משפטיים", אמר עו"ד עדי ניב-יגודה בנוגע לחוות הדעת של הפתולוג, פרופסור יהודה היס. לדברי ד"ר אורנית ינאי-קהלת, שעבדה כמתמחה אצל פרופסור היס, דוחות רבים עברו תיקונים ושיפוצים על ידי רופאים בכירים ובעיקר על ידי היס עצמו, שבעצמו לא נכח בנתיחות עצמן.

השלושה, שישבו כמעט שנה במאסר סרק, שוחררו ותבעו את המדינה. כל אחד מהם קיבל כחצי מיליון שקלים על חשבון משלם המסים. דווקא המקרה הקיצוני הזה לא מופיע בדוח של השופט דוד רוזן, הנציב שתפקידו לבקר את הפרקליטות. גם בדוח גרסטל לא הופיע מקרה שייחט.

"הפרקליטות עושה שימוש בכוח מאוד חזק שיש לה, שזה המומחים מהמכון לרפואה משפטית, כדי להטות חוות דעת לטובתם ונגד נאשמים כשלא תמיד הדברים מוצדקים, ונעשים שלא בתום לב ולא כדי להביא ולגלות את חקר האמת באותו תיק", אמרה עו"ד אורית חיון, מומחית למשפט פלילי. ינאי-קהלת הוסיפה כי אם מסתבר שהיו קשרים לא כשרים בין המכון לבין הפרקליטות, אז יכולים לפתוח מאות ואף אלפי תיקים של אנשים שהורשעו ושיצטרכו להתחיל לבחון אותם מחדש, דבר בו המערכת כנראה ולא תצליח לעמוד.

סיפור שייחט לא לבד, רק שבמקרה הזה נתפסו הרוצחים האמיתיים, וזה לא תמיד קורה. ריבוי סימני השאלה הוביל למינוי נציבה שתבקר את עבודת הפרקליטות, השופטת הילה גרסטל. הדיבורים על דוח קשה ונוקב שיביא לרעידת אדמה הובילו למסע שיסוי נגדה. גרסטל לא עמדה בלחץ והתפטרה, והדוח שכתבה נגנז.

לא רק שדוח גרסטל נגנז, איש מהשותפים לכתיבת דוח גרסטל לא היה מוכן לתת את שמו ולחתום על הדוח שכתב רוזן, למעט עובדת שהצטרפה מאוחר יותר. מבקרי הדוח של רוזן טוענים כי היה לו נוח להפיל את כל האשם על המכון לרפואה משפטית ולא על הפרקליטות, שהרי מי יעז לבקר את המערכת. והרי הדוחות הפתולוגיים לא נכתבו להנאת רופאי המכון הם נועדו מראש לתיקים שניהלה הפרקליטות.

שופט מחוזי: פקידת אימוץ אסתר פיטוסי שיבשה הליכי משפט – פקידות הסעד ימימה גוטליב ורחל מרום הפרו צו

שופט: פקידת סעד שטיפלה באימוץ שיבשה הליכי משפט, אחרות הפרו צו – הארץ, מאת משה ריינפלד 13.9.1995

שופט בית משפט מחוזי בבאר שבע, יהושוע פלפל, מתח ביקורת חריפה על התנהגות פקידת הסעד אסתר פיטוסי, בטיפול בתיק אימוץ של תינוקת, וקבע כי בגלל דיווחים כוזבים וסותרים שמסרה לשופט נוער, בדיונים קודמים, שובש ההליך המשפטי התקין. השופט הורה להעביר העתקים של פסק דינו ליועצת המשפטית של משרד הרווחה ולממונים על פקיד הסעד, כדי שינקטו מעדים בעניין זה.

בפסק הדין גם נמתחת ביקורת על התנהגות פקידות הסעד ימימה גוטליב ורחל מרום, שהפרו החלטת ביניים של שופט, לאפשר לאם לבקר אצל בתה פעם בשבועיים, עד שיוכרע התיק, והפסיקו על דעתן את הביקורים. השופט פלפל קבע שמדובר, למעשה, בביזיון בית המשפט.

פסק הדין של השופט עוסק בתינוקת שנולדה מחוץ לנישואין, לאם רווקה בת 23 ולאב גרוש בן 44 כשהיתה התינוקת בת חודש הגיש היועץ המשפטי לממשלה בקשה לערכאות המשפטיות לאשר את אימוץ התינוקת ומסירתה למשפחה. האב לא הופיע לשום דיון בתיק האימוץ. הוא הדיע לפקידת הסעד שקשריו עם האב נותקו.

התברר גם שהורי האם התגרשו בילדותה, והיא התגלגלה במוסדות והיתה בטיפול היחידה לנערות במצוקה. בדיקות פסיכולוגיות מלמדות שהיא לוקה בפיגור שכלי קל. לפני כשלוש שנים היא ילדה גם בן לאב בלתי ידוע. בילד זה מטפלת אמה, לפי צו בית המשפט. לאחר שנודע לה שהיא שוב בהריון, סיפרה על כך לעובדי לשכת הרווחה, ואלה השיגו את הכרת האב באבהותו. עם זאת, הצהיר האב שאינו מוכן לקבל אחריות על הילוד.

כשבוע לאחר שנולדה התינוקת, הגישה הפקידה פיטוסי לבית המשפט השלום לנוער להורות על הוצאתה מרשות האם והעברתה למשמורת שירותי הרווחה. השופט פלפל מציין בפסק דינו שבבקשה לא צויין שם האב, אף שהיה ידוע לרשויות. כמו כן התייחסה הפקידה אל התינוקת כל הזמן כאל "תינוק".

בדיון, שהיה צריך להתקיים לפני שופט הנוער, אך התקיים מסיבות טכניות לפני שופט שלום, הודיעה פיטוסי ששוחחה עם האב, האם והסבתא, וכולם אינם מעוניינים ב"תינוק". האם לא נכחה בדיון, ופקידת הסעד נתנה הסברים סותרים להיעדרותה. תחילה טעה שהאם עוכבה בבית החולים "בשל טובת התינוק". אחר כך הסבירה שהאם לא הופיעה "בשל רגישותה הנפשית ומשום שהשירות למען הילד מטפל בה".

שופט השלום החליט, בסופו של דבר, להעביר את ה"תינוק", ל- 45 יום בלבד, לחסות פקידת הסעד, אך הורה לזמן את האם להמשך הדיון כדי לשמוע את עמדתה.

המשך הדיון לא התקיים, משום שבינתיים החל הדיון העיקרי בבית המשפט המחוזי בתיק האימוץ.

במשפט זה הודתה הפקידה פיטוסי שההודעה שמסרה לשופט הנוער, כי האם לא הובאה לפניו משום שהיתה מאושפזת בבית חולים, לא היתה נכונה.

על כך כתב השופט פלפל בפסק דינו: "אם כך, ולשיטתה של הגברת פיטוסי, לעולם אין לזמן אם לבית המשפט, לדיון שבו מתבקש צו להוצאת בנה, שזה עתה נולד, מרשותה, שכן אם שכזאת נמצאת במצב רגיש".

השופט פלפל מוסיף כי פיטוסי עצמה הודתה שדיווחה על ה"רגישות הנפשית" של האם על סמך דיווח ששמעה מפי עובדת סוציאלית בבית החולים. עם זאת פסק השופט פלפל שיש למסור את התינוקת לאימוץ, משום שהשיקול המכריע הוא "טובת הילד".

שופט: פקידת סעד שטיפלה באימוץ שיבשה הליכי משפט, אחרות הפרו צו - הארץ, מאת משה ריינפלד 13.9.1995
שופט: פקידת סעד שטיפלה באימוץ שיבשה הליכי משפט, אחרות הפרו צו – הארץ, מאת משה ריינפלד 13.9.1995