פרשת הבלוגרים: תלונה נגד פרקליטות המדינה – רמיה, שיבוש הליכי משפט

19.05.2020 – תלונה הוגשה נגד פרקליטות המדינה בתיק המעצר בפני השופט אברהם הימן. פרקליטות המדינה פיברקה הודעת כזב לבית המשפט כאילו עו"ד חקלאי מייצג אותה בתיק, בנוסף בבדיקת מערכת נט המשפט לא נמצאה כלל הודעה כזו שנשלחה לשופט הימן.
בתלונה נטען כי פרקליטות במדינה בעלת כוח ומשאבים אינסופיים מחויבת לנהוג ביושרה ועל פי סדרי הדין כלפי האזרח אחרת כמוה שאשת זנונים בת בליעל המרעילה בדברי חלקות מפיה את הבריות.
התלונה הוגשה לנציבות מייצגי המדינה בערכאות.

מצורפים:
– החלטת השופט הימן בתיק מ"ת 14280-04-17 מיום 18.05.2020.
– תדפיס נט המשפט, בקשות תגובות והחלטות מיום 12.04.2020 עד ליום 17.05.2020.

18.5.20 החלטה הימן נותן בפעם השנייה למירב גבע הזדמנות להגיבתלונה פרקליטותDocument-page-001(3)

ציון קאפח שופט מחוזי ת"א שיבש הליכי משפט קיים "בירור פרטי" עם עד בחקירה שלא בידיעת בעלי הדין – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש

ינואר 2015 – ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש, קובץ pdf

הנציב ריבלין קבע כי תלונה שהגיש משה הלוי הלמו נגד השופט ציון קאפח נמצאה מוצדקת: קפאח ניהל "בירור פרטי" עם עד חקירה שמסר עדות במשטרה בתיק, שלא בידיעתם של בעלי הדין. נקבע כי יש להקפיד על הנוהל הרגיל של בירור אל תוך כותלי בית המשפט.

משה הלוי – תלונה לנתל"ש נגד השופט ציון קפאח ביהמ"ש מחוזי ת"א, קובץ pdf

הנציב ריבלין קבע כי תלונה שהגיש משה הלוי הלמו נגד השופט ציון קאפח נמצאה מוצדקת: קפאח ניהל "בירור פרטי" עם עד חקירה שמסר עדות במשטרה בתיק, שלא בידיעתם של בעלי הדין. נקבע כי יש להקפיד על הנוהל הרגיל של בירור אל תוך כותלי בית המשפט.

השופט ציון קפאח קיים התייעצות עם איש מקצוע באופן פסול, ולראיה: התברר שמר ירדן ירדני הוא גם עד בחקירה.

בתלונה שהוגשה נגד השופט קאפח על ידי משה הלוי (הלמו) , נטען כי השופט קאפח עשה בירור עצמאי ללא ידיעת הצדדים ובפרט ללא ידיעתו של הלוי, עם אחד העדים שהעידו במשטרת ישראל בפרשת "הפריצה" (שלא היתה) לנט המשפט. המדובר במר ירדן ירדני, האחראי על מערכת "נט המשפט" בהנהלת בתי המשפט.

בתגובה לתלונה, מסר השופט קאפח שלא דיבר עם ירדן ירדני.
אלא שהפרקליטה לילך תמיר מפרקליטות מחוז חיפה סתרה את דבריו של השופט קפאח וסיפרה ששמו של ירדן ירדני עלה בדיון על ידי השופט עצמו:
"בתגובה לתלונה מסרה עורכת הדין תמיר, אשר ניהלה את התיק מטעם פרקליטות המחוז, כי למיטב זיכרונה, השיחה אותה הזכיר כב' השופט בעת הדיון השני, עם מר ירדני, עסקה באופן בו מוצגים מסמכים באתר "נט-המשפט".

הנציבות ביררה את הדברים גם עם ירדן ירדני, והוא דווקא אישר שהשופט קאפח פנה אליו בדואר אלקטרוני דרך יואב ברונשטיין מנהל ההטמעה בהיכל תל-אביב, וביקש לדעת כיצד מערכת נט המשפט פועלת. ירדני אף מסר לנציבות את התכתובת בינו לבין השופט קאפח. קאפח נתפס בהסתרה ובשקר.

"מר ירדני צירף לתגובתו פנייה בדואר אלקטרוני ששלח כב' השופט ביום 18.6.14 למר ברונשטיין בה נכתב:
"בהמשך לשיחתי איתך, ובקשר לתיק הנדון בפניי, להלן מספר שאלות:
  1. לכאורה, המבקש לעיין בתיק צריך להגיש בקשה על פי תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) התשס"ג-2003.
  2. מנגד, קיימת מציאות בה תיקים חשופים לעין כל ובכלל זה מידע אישי, מידע רפואי, מספר ת.ז., כתובת וכיו"ב.
  3. אבקשך לבדוא ולהבהיר כדלקמן:
3.1 האם מחזיקי כרטיסי חכם – למעט עובדי מערכת המשפט – ובכלל זה עו"ד ועיתונאים יכולים להיכנס לתיקים שהעיון בהם לא נאסר מכוח חוק, זאת באמצעות נט המשפט דרך אתר ביהמ"ש העליון ומה המסמכים אשר יהיו גלויים לעיניהם.
3.2 מהו המידע אשר יהיה גלוי בפני אזרח הנכנס לנט המשפט דרך אתר ביהמ"ש העליון.
3.3 ערכתי כעת ניסוי עם הסטודנט העובד עמי שהינו מנוי פרטי של אתר נבו. במסגרת החומר המשפטי הם מפנים לכתבי טענות הכוללים פרטים אישיים ומידע אישי. בירור שערך הסטודנט מול נבו מעלה כי כתבי הטענות הועברו אליהם ישירות ע"י ב"כ הצדדים".
מר ברונשטיין העביר את שאלותיו של כב' השופט למר ירדני שהשיב על השאלות בדואר אלקטרוני למר ברונשטיין בהאי לישנא:
"עו"ד, בשונה מעיתונאים, אינם יכולים לעיין במסמכים של תיקים הפתוחים לציבור, אם אינם מייצגים מי מהצדדים בתיק (בתיקים אלה יש להם הרשאות בדיוק כמו לציבור הרחב, למרות שהם מזוהים עם כרטיס חכם).
להבדיל, עיתונאים, יכולים לעיין במסמכים בתיקים הפתוחים לציבור בלבד.
המסמכים היחידים הנגישים לציבור הרחב (מי שאינו צד בתיק) הם כל המסמכים המתויקים בתיקיות החלטות ופסקי דין אשר רמת החיסיון שלהם היא פתוח לציבור בלבד.
בית המשפט העליון אינו עובד בנט המשפט אלא במערכת ייעודית משלו. שם לא נסרקים מסמכים בכלל, ולכן כתבי הטענות אינם חשופים לציבור. ביהמ"ש העליון מפרסם אך ורק החלטות ופס"ד, וכמובן רק בתיקים הפתוחים לציבור. לא ברור לי את אשר ראה העוזר המשפטי של השופט מאתר תקדין".
פעולתו של השופט קאפח נוגדת את שיטת המשפט בישראל, השיטה האדברסרית, שבה הצדדים מביאים את הראיות והטענות ולשופט אסור לעשות חקירה פרטית ללא ידיעת הצדדים להליך, וכך נקבע על ידי ריבלין:


"נראה, כי בתגובתו לתלונה לא דק כב' השופט פורתא ונמנע מלהתייחס, בין היתר להתכתבות שניהל בדואר אלקטרוני בעניין שנגע לחלק מהשאלות שהתעוררו במשפט. כתוצאה מכך, הייתי עלול לבוא לכלל מסקנות מוטעות.
משהובהרה השאלה העובדתית – אפנה לגופם של דברים ולשאלה האם ראוי ששופט יפנה ביוזמתו – מחוץ לאולם בית המשפט – לגורם כלשהו על מנת לקבל ממנו הסבר לסוגיות מסוימות הנדונות בפניו או הקשורות אליהן? ואם פנה, האם לא מן הראוי היה ליידע את הצדדים על כך או להזמין את אותו גורם למתן עדות בבית המשפט, שאז יוכלו הצדדים להפנות אליו שאלות?"

לפי העולה מהחלטת הנציב בתלונה, התברר שגורמים בהנהלת בתי המשפט ובפרקליטות, שוחחו עם השופט קפאח מחוץ להליך המשפטי, במטרה למנוע מהלוי את קבלת הקבצים והחפצים, ובכך שיבשו הליכי משפט.
עוד עולה, כי לא מובן סירבו של השופט לתעד בפרוטוקול את החזרת מוצגים למר הלוי, אף שהתבקש לעשות כן על ידי מר הלוי ועל ידי המשטרה.
התלונה נגד השופט קאפח נמצאה מוצדקת.
מצורפת ההחלטה של הנציב.

ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש

ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש

ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש

ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש

ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש

ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש

ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש

שופטת חנה ינון – בקשת פסילה עקב אמירות בדיון המלמדות כי עמדתה הוכרעה מראש ללא קשר לתיק ונטישת האולם באמצע השמעת הטיעונים

יולי 2003 – ע"א 5422/03 – מדובר בבקשת פסילה מהשופטת חנה ינון לפסול עצמה מלדון בתיק תובענה בסדר דין מקוצר נגד המערערים ונתבעים נוספים.

בקשת הפסילה – עמדתה של חנה ינון הוכרעה מראש, וזאת ללא קשר לתיק וטרם שמיעתו.

בבקשת הפסילה טענו המערערים, כי בישיבה מיום 1.5.03 אמרה חנה ינון, עוד בטרם שמעה את טענות ההגנה של המערערים, כי אם מסמכי הבנק תקינים ואמינים, סופו של התיק ברור למי שמבין בטענות ותיקים בנקאיים, וכי בסופו של דבר יש לשלם את החוב לבנק. כן הבהירה חנה ינון – לטענת המערערים – כי דרישת המסמכים על ידי המערערים מהבנק מאוחרת, ואינה אלא כלי לניגוח הבנק. חנה ינון דחתה את בקשת ב"כ המערערים לקיים דיון וליתן החלטה בבקשת המערערים לדרישת המסמכים מהבנק, והביעה פליאה על כי הוגשה בקשה למחיקת כותרת בתביעה בסדר דין מקוצר שהגיש בנק. המערערים טענו כי דבריה של חנה ינון בדיון מלמדים כי עמדתה הוכרעה מראש, וזאת ללא קשר לתיק וטרם שמיעתו.

שופטת חנה ינון - בקשת פסילה עקב אמירות בדיון המלמדות כי עמדתה הוכרעה מראש ללא קשר לתיק ונטישת האולם באמצע השמעת הטיעונים

חנה ינון עזבה את האולם במהלך השמעת הטיעונים

המערערים טועני כי בישיבה מיום 1.5.03, עזבה חנה ינון את האולם במהלך השמעת הטיעונים על ידי בא כוחם. ינון טענה מנגד כי הוסכם על דחיית הדיון עוד קודם לכן.

הנשיא אהרון ברק דחה את בקשת הפסלות כמקובל בבקשות מסוג וטען כי "על מנת להקים עילת פסלות יש להצביע על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, המבוסס על נסיבות אובייקטיביות"
סוף דבר
חנה ינון התבטאה בצורה מעוררת חוסר אמינות במערכת המשפט לפיה ניתן להסיק כי דעתה הוכרעה מראש וכי המשפט הוא למעשה "מכור". אהרון ברק טען כי משוא פנים ניתן לקבוע ע"פ נסיבות אובייקטיביות. אולם דעתו של ברק אינה משכנעת, האם מותר לשופט להתבטא ככל העולה על רוחו נגד צד זה או אחר? בהתבטאותו של שופט יש להשפיע על התנהגותם של בעלי הדין ובאי כוחם ועל ידי כך לשבש או לכוון את ההליך השיפוטי. מן הראוי כי השופט יכבוש יצריו, ידבר בנימוס ובמתינות ולא יוציא מפיו אמירות כאלו או אחרות המשבשות את ההליך השיפוטי כדוגמת חנה ינון.

קישורים: