דוח מבקר המדינה על פעולות אסורות וחמורות שביצע יצחק הרצוג (לימים שר רווחה) מכספי קרנות שיועדו לאוכלוסיות במצוקה ועוני

להלן קטע מדוח מבקר המדינה על תוצאות ביקורת חשבונות הסיעות לתקופת הבחירות לכנסת החמש-עשרה ולראש הממשלה.

תגים: מבקר המדינה , יצחק (בוז'י) הרצוג

דוח המבקר מצביע על פעולות אסורות וחמורות שביצע יצחק הרצוג (לימים שר רווחה) מכספי קרנות שיועדו לאוכלוסיות במצוקה ועוני. מבקר המדינה קבע כי הרצוג השתמש בכספים לא למטרות להן יועדו. התנהגותו של יצחק בוז'י הרצוג ע"פ קביעת מבקר המדינה מצביעה כי אינו יכול לשמש בתפקיד ציבורי.


מבקר המדינה
החטיבה לביקורת הרשויות המקומיות
 ומימון מפלגות
חוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973
דין וחשבון על תוצאות ביקורת חשבונות הסיעות
 לתקופת הבחירות לכנסת החמש-עשרה ולראש הממשלה
דין וחשבון על תוצאות ביקורת החשבונות
השוטפים של הסיעות בכנסת הארבע-עשרה
לתקופה 1.1.1999 – 31.5.1999
דין וחשבון על תוצאות ביקורת החשבונות השוטפים
 של סיעת "העבודה"
לתקופה 1.1.1998 עד 31.12.1998
                                                ירושלים, שבט התש"ס- ינואר 2000


              (6)       ישראל אחת בראשות אהוד ברק העבודה גשר מימד
הסיעה לא ניהלה את חשבונותיה בהתאם להנחיות מבקר המדינה. בעיקר התבטא הדבר בכך, שבחשבונותיה לא שיקפה את פעולותיהן של עמותות חוץ-מפלגתיות, אשר פעלו לקידום מועמדותו של יושב ראש הסיעה בבחירות לראש הממשלה, ואת מקורות המימון לפעולות אלה. כמו כן הסיעה לא שיקפה בחשבונותיה הוצאות בגין עשרות מודעות תעמולה ועשרות כנסים ואת מקורות המימון להם.
גם לאחר הוספת עלות הפעילות האמורה להוצאות הסיעה, הוצאותיה  הן בגבולות האמורים בסעיף 7 לחוק המימון.
פעילות העמותות, אשר את עלותה אומדים אנשי משרדי בכ5.2- מיליון ש"ח, מהווה תרומה לסיעה בניגוד להוראות סעיף 8 לחוק המימון.
כמו כן לא ניתן לקבוע אם מקורות המימון למודעות התעמולה, שאת עלותן אומדים אנשי משרדי בכ100,000- ש"ח, ולקיום הכנסים שאת עלותם אומדים אנשי משרדי בכ150,000- ש"ח, היו בגבולות האמורים בסעיף 8 לחוק המימון.
נוכח היקף התופעה של פעילות העמותות וחומרתה, אני מוצא לנכון לפרט את עיקר המימצאים שהועלו בעניין זה.
עיקרי הדברים
החקירה העלתה, כי במטרה לתרום למאמצים לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה, מר אהוד ברק, ננקטה שיטה, שלפיה הוזרמו כספים לעמותות, אשר היה בפעילותן לתרום, אם במישרין, ואם בעקיפין, לקמפיין הבחירות. כספים אלה לא היו חלק מהמסגרת התקציבית הרשמית, החוקית והמדווחת של הסיעה.
מבין העמותות, היו כאלה שהוקמו בתקופת הבחירות או לקראתה, ולנגד עיני מייסדיהן עמד, לפחות כאחד היעדים, הסיוע למר ברק להיבחר. עמותות אחרות הוקמו קודם לכן, ולא מלכתחילה למטרה זו, אך "גוייסו" למטרה לקראת הבחירות. עוד היו עמותות, שערכו פעולות תעמולה עצמאיות, אך משראו ב"ישראל אחת", כי יש תועלת בפעילותן לקידום מועמדותו של מר ברק לראש הממשלה,  דאגו לתמיכה כספית בהן.


מקורות המימון
במסגרת השיטה האמורה התקיים, לצד נתיבי המימון החוקיים (המימון הממלכתי והתרומות, שגייסו הסיעה והעמותות הקשורות לה באופן רשמי, "ברק לראשות הממשלה" ו"כתום" כולנו תומכי מצנע"), גם נתיב מימון נוסף. תרומות, בסכומים מהותיים, של מאות אלפי שקלים ואף מיליוני שקלים, גויסו בידי אנשים מרכזיים במטה "ברק לראשות הממשלה", עו"ד יצחק הרצוג ומר טל זילברשטיין, מנהל הקמפיין של "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה, בעבור אותם גופים, שפעלו למען בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה, או נגד מועמדותו של מועמד הליכוד. השניים אישרו בפני, כי פעלו למען גופים שהיה בפעילותם משום "ערך מוסף" לקידום בחירתו של מר ברק.
תרומות, בסכומים גבוהים במיוחד, מקורן בהונו של המנוח אוקטב בוטנר. מר בוטנר,  שבערוב ימיו התגורר בשוויץ, תרם כספים רבים למטרות ציבוריות בישראל, בעיקר בתחום הבריאות, החינוך והרווחה. לדברי פרקליטו של מר בוטנר, המוציא לפועל של צוואתו, הוא היה גם תומך נלהב של תהליך השלום, אותו החשיב כאינטרס החשוב ביותר לישראל ולשכנותיה.
העברת כספי מר בוטנר  נעשתה בידי עו"ד יצחק הרצוג, עורך-דינו ואיש סודו ואמונו. תחילה, ניהל עו"ד הרצוג כנאמן את חשבונותיו בישראל של מר בוטנר עצמו. לאחר שמר בוטנר הלך לבית עולמו, בקיץ 1998, נעשתה הזרמת הכספים באמצעות קרנות שונות שיצר המנוח ברחבי העולם, במקומות הנחשבים כמקלטי מס.
אחת הקרנות, קרן קמליה, שהוקמה למטרות צדקה, תוך מתן דגש מיוחד להקלה על העוני והמצוקה בישראל, ולקידום החינוך בה,  ניהלה חשבונות בנק בשוויץ ובישראל. לחשבונות הקרן נכנסו סכומי כסף גדולים, בשווי מיליוני דולרים, שמקורם בכספיו של מר בוטנר המנוח. עו"ד הרצוג ניהל את חשבונות קרן קמליהבישראל, כנאמן. במקביל, החל מקיץ 1998, שימש עו"ד הרצוג יועץ מיוחד למר אהוד ברק, וחבר בצוות הקרוב שלו.
במהלך התקופה שבין דצמבר 1998 למאי 1999 הועברו, בהוראתו או במעורבותו של עו"ד הרצוג, סכומים מכספי מר בוטנר למטרות שונות הכרוכות בפעילות לקידום בחירתו של מר ברק לראש הממשלה. יצויין, כי לפי עדות עו"ד הרצוג, הוא פעל תחת הנחיות כלליות מטעם התורם באשר לאופן השימוש בכסף, אך היה לו שיקול דעת באשר לאופן היישום הפרטני של הנחיות אלה.


העברת הכספים באמצעות הקרנות הביאה לכך, כי זהותו של מר בוטנר כתורם נשמרה על פי רוב בסוד, וכמובן שהדבר הקשה גם על חשיפת מקור הכספים במהלך החקירה. עו"ד הרצוג הסביר, כי הדבר נעשה על פי רצונו של התורם.
    
נוסף על  מעורבותו בהעברת כספי המנוח בוטנר, פעל עו"ד הרצוג כגייס תרומות לפעילות פוליטית לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה, גם ממקורות נוספים, אם כבעל השפעה על הנעשה בכספי אותם מקורות, ואם כ"שדכן" גרידא של תורמים. פעילותו של עו"ד הרצוג בנושא זה הייתה ידועה בגופים שפעלו לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה. גופים, שנזקקו לסיוע כספי, פנו אליו, ונענו.
מקור נוסף להעברת תרומות, באמצעות עו"ד הרצוג,  לעמותות שפעלו לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה, נמצא בקרן, שהיא הזרוע הישראלית של קרן צדקה קנדית. מטרותיה, כפי שהן מופיעות במסמכי הייסוד שלה, הן "סיוע לנזקקים בתחומי חינוך, בריאות, רווחה ותרבות בישראל, הענקת מלגות וסיוע למוסדות רפואיים, מוסדות מחקר ואקדמיה, מרכזים קהילתיים, מוסדות ופעולות תרבות, סיוע לעולים ולאוכלוסיות חלשות". עו"ד הרצוג משמש כיועצה המשפטי של הקרן הישראלית, ומורשה לחתום בשמה.
כאמור לעיל, גם מר טל זילברשטיין, מנהל הקמפיין של "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה, היה מעורב בגיוס כספים בדרך של יצירת הכרויות וקשרים בין העמותות שעשו את הפעילות לבין תורמים. מר זילברשטיין גם המליץ בפני תורמים על מתן תרומה לעמותות.
ככל שהעלתה החקירה, המקורות שתוארו לעיל היו המקורות העיקריים, אם כי לא היחידים, למימון הפעילות החוץ-מפלגתית. תרומות אחרות, גם הן בסכומים לא מבוטלים, הגיעו לגופים החוץ-מפלגתיים, שפעלו לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה מתורמים שונים, בארץ ובחו"ל. מעורבותם של ה"ה זילברשטיין והרצוג צויינה במיוחד, נוכח היותם, כאמור לעיל, אישים מרכזיים במטה "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה, ונוכח התפקיד הבולט שמילאו בעניין זה.


תאור הפעולות
1.  רכישת סקרים
בחודשים דצמבר 1998 מאי 1999, שילם עו"ד הרצוג, בשיקים בנקאיים שנרכשו בהוראתו מכספי קרן קמליה, בעבור ביצוע סקרים, בידי חמש חברות שונות, בשווי כולל של כ349,000- ש"ח. הסקרים מדדו, בין היתר, את סיכויי המועמדים השונים לראש ממשלה; הערכת מצב פוליטית; הלך הרוחות בציבור הישראלי; עמדות הציבור כלפי נושאים ואישים פוליטיים; תמונת המצב הפוליטית בקרב העולים מחבר המדינות.

אני קובע, כי עלות הסקרים, 349,000 ש"ח, היתה תרומה ל"ישראל אחת", בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את הפעילות הנ"ל.
2.  "ישראל של כולנו ישראל אחת שלנו"
בנובמבר 1998 הציג מר אהוד ברק, בפני מרכז מפלגת "העבודה", את כוונתו לפעול להקמת תנועה ציבורית בשם "ישראל אחת", שתרוץ לכנסת כשבמרכזה "מפלגת העבודה החדשה". מר ברק דיבר על כך, שמסביב לגרעין של מפלגת "העבודה", תכלול התנועה החדשה כל גוף ציבורי שיזדהה עם העיקרים שלה.
בראשית חודש ינואר 1999 נרשמה עמותה בשם "ישראל של כולנו ישראל אחת שלנו". כתובת העמותה: אצל עו"ד דורון כהן, רח' אבא הלל 14, רמת גן. תשלום האגרה בגין הטיפול ברישום העמותה שולם, על פי הוראת עו"ד הרצוג,  מכספי קרן קמליה.
מטרותיה של העמותה, לפי תעודת הרישום שלה, הן: לתרום לגישור הפערים החברתיים בין אוכלוסיות שונות בישראל על מנת להביא לאחדות בעם ישראל, וכן להעלות את החינוך לראש סדר העדיפויות הלאומי.


הוגה הרעיון להקמת העמותה היה מנהל הקמפיין של "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה, מר טל זילברשטיין. מנהלי העמותה ומפעיליה היו מר עינב עזריה, שבשלב מאוחר יותר היה פעיל במטה האירגון של "ישראל אחת", ומר רונן ימיני, שבינואר 1999 היה פעיל במטה ההסברה ובמאי 1999 במטה הארגון של "ישראל אחת". פעילותם במסגרת העמותה נעשתה בתיאום עם מר זילברשטיין.
מר טל זילברשטיין, מנהל הקמפיין של "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה, הסביר למשרד מבקר המדינה, כי: "הכוונה היתה לגייס אישי ציבור שתומכים ברעיון ושיהיו מעורבים בבחירות לראש הממשלה וליצור גוף ציבורי רחב שממנו תצמח מפלגה חדשה, שתיקרא "ישראל אחת" ובראשה יעמוד אהוד ברק; העמותה נועדה להקים את היסודות למפלגה החדשה; המחשבה מאחורי פעילות זו היתה, שבדרך זו ניתן יהיה להביא לשינוי פוליטי במדינה, בעוד שמפלגת העבודה לא תוכל לעשות זאת". מר זילברשטיין הוסיף כי בסופו של דבר המפלגה לא הוקמה ובמקומה הוקמה הסיעה "ישראל אחת" שבה אוחדו שלוש מפלגות (מפלגת העבודה, גשר ומימד).
העמותה פעלה רק זמן קצר (עד חודש פברואר 1999).  מנהליה פתחו חשבון בנק, מינו את רואה חשבון דניאל זינגר כרו"ח העמותה, וכן הזמינו ושילמו בעבור שלטי תעמולה, ביניהם:  "ישראל אחת אהוד ברק למען כולם", "ברק לכל העם", "נתניהו – יותר מדי שקרים יותר מדי זמן", "מקומות עבודה לפני התנחלויות" ו-"חינוך לפני התנחלויות".
הוצאות העמותה, שכל פעילותה, בתקופה בה פעלה, כוונה לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה, הסתכמו בכ121,000- ש"ח. מקורות המימון שלה היו 20,000$, שהועברו אליה, בפקודת עו"ד הרצוג, מכספי קרן קמליה, ו10,000-$, שהועברו אליה, לפי הוראת עו"ד הרצוג, מתורם זר אחר, שגם חשבונו נוהל בידי עו"ד הרצוג.
אני קובע, שהוצאות העמותה, 121,000 ש"ח, היו תרומה ל"ישראל אחת", בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.


3.  "עוד לא אבדה התקווה"
בחודש פברואר 1999 נרשמה עמותה בשם "עוד לא אבדה התקווה". כתובתה: רח' תובל 20, רמת גן. עורכת הדין שרשמה את העמותה וטיפלה בה היתה עו"ד סיגל פעיל, ורואה החשבון שלה היה רו"ח דניאל זינגר. מטרותיה של העמותה, לפי תעודת הרישום, הן: לפעול להגברת המודעות למצוקות החברתיות בישראל; לפעול למען אחדות בעם ישראל; לפעול לשינוי המצב החברתי הקיים בישראל.
העמותה, שגם מאחורי הקמתה ניצבה יוזמתו של מר טל זילברשטיין, מנהל הקמפיין של "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה, פעלה, בחודשים פברואר – מארס 1999, בעיקר באמצעות מר עינב עזריה, מר רונן ימיני ומר גיל הולצמן. גם מר הולצמן, כשני חבריו, פעל, לאחר הפסקת פעילותה של העמותה, במטה "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה. כל פעולותיה של העמותה היו בתיאום עם מר זילברשטיין. המשרדים שמהם פעלה העמותה היו אותם משרדים, ששימשו קודם לכן את עמותת "ישראל של כולנו ישראל אחת שלנו".
מר טל זילברשטיין הסביר בתשובתו למשרד מבקר המדינה, כי "המטרה המרכזית בפעילות של העמותה היתה לקדם את הנושאים החברתיים שלשמם היא הוקמה, ורק כתוצאה נלווית לכך היתה התמיכה בהחלפתו של ראש הממשלה במועמד בעל הסיכויים הטובים ביותר, אהוד ברק".
אולם החקירה העלתה, כי העמותה פעלה באופן מובהק לקידום בחירת מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה. בכלל זה, בזמן שנערך משא ומתן בין ראשי "ישראל אחת" ובין מר שלמה לחיאני, בדבר שילובו ב"ישראל אחת", נתנה העמותה שירותים שונים למר לחיאני, ובהם ייעוץ תקשורת ודברור, והעמדת כלי רכב שכורים לרשותו ולרשות אנשיו.
דוגמה אחרת היא, כי העמותה מינתה עובדת שלה כ"מלווה", כספית וארגונית, של "העמותה לקידום נהגי המוניות" בתחומים הכספיים והארגוניים (ראו להלן). יצויין, כי עובדת זו הגיעה לעבוד בעמותה לאחר שפנתה לסיעת "העבודה" בחיפוש עבודה והופנתה, על ידי סיעת "העבודה", לעבוד בעמותה.
בסוף חודש פברואר 1999 החליטה העמותה על הפסקת פעילותה. הוצאותיה הסתכמו  ב314,860- ש"ח. מימון הפעילות נעשה כולו בכספי קרן קמליה, שהועברו, בהוראת עו"ד הרצוג, לחשבון הבנק של העמותה.



אני קובע, כי פעולות העמותה, בשווי 314,860 ש"ח, הן תרומה ל"ישראל אחת" בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.

 

4.  "העמותה לקידום נהגי המוניות בישראל"

"העמותה לקידום נהגי המוניות בישראל" נרשמה ב15.6.98-. מטרותיה, לפי תעודת הרישום, הן: "לקדם את ענף המוניות בישראל. לקדם את מקצוע נהגי המוניות בישראל. להיות ארגון שייצג נהגי מוניות בפני המוסדות".
העמותה התחילה את פעילותה רק ב11.3.99-, עת כינסה מה שהוגדר ככנס מחאה ארצי של נהגי המוניות בישראל. הבדיקה העלתה, כי בכנס זה  נאם מועמד הסיעה לראש הממשלה, מר אהוד ברק. בכנס הונפו שלטים שנרכשו על ידי העמותה ועליהם הכיתוב: "רק ברק"; "ביבי שיקר גם לי"; "הלכה הפרנסה, הלך הכבוד, ביבי עכשיו תורך ללכת!"; החתימה על  השלטים היתה: "נהגי המוניות".
בכנס היסוד של "ישראל אחת" אשר התקיים בבנייני האומה בירושלים, ב22.3.99-. הניפו אחד ממנהלי העמותה, ונהגים נוספים, שלטים ביציעים בהם היה כתוב: "נהגי המוניות עם ברק".
עמותת "עוד לא אבדה התקווה" מינתה, כאמור לעיל, עובדת שלה כאשת קשר בין "עוד לא אבדה התקווה" לבין "העמותה לקידום נהגי המוניות בישראל". אותה אשת קשר פיקחה על כך ש"העמותה לקידום נהגי המוניות בישראל" תפעל בכספים, שהוזרמו לה כמתואר להלן, לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה.
בין השאר, ארגנה אותה עובדת את כנס המחאה; העבירה לחברי העמותה הזמנות לכנס היסוד של רשימת "ישראל אחת" בבנייני האומה; דאגה, בתיאום עם מנהלת הלשכה של מר אהוד ברק, להביא קבוצה של נהגי מוניות להופיע כקהל בתוכנית טלוויזיה בה השתתף מר ברק; סיפקה ל"נהגי המוניות" דבקיות (סטיקרים) ומנשרים (פליירים) ובהם מסרים בעד מר ברק ונגד מר נתניהו. הפליירים והסטיקרים נשאו חתימה: "נהגי המוניות", והם הופקו על פי הוראתו של מר טל זילברשטיין, מנהל הקמפיין של "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה ותמורתם ושולמה על ידי "ישראל אחת".


ההוצאות שהוציאה העמותה לקידום בחירת מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה הסתכמו   ב77,319- ש"ח.
עו"ד יצחק הרצוג הוא שהורה להעביר לעמותה, לבקשת  מר גיל הולצמן ובאמצעותו, שני שיקים, בסכום כולל של 80,000 ש"ח: הראשון, על סך 40,000 ש"ח, מהקרן שהיא הזרוע הישראלית של קרן הצדקה הקנדית,  והשני, גם הוא על סך 40,000 ש"ח, מקרן קמליה.
אני קובע, כי הוצאות העמותה, 77,319 ש"ח, היו תרומה ל"ישראל אחת", בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.

5.  "תקווה לישראל"

עמותת "תקווה לישראל" נרשמה ב28.4.99-. מטרותיה העיקריות של העמותה, לפי תעודת הרישום, הן: לפעול למען תושבי השכונות ואזורי המצוקה בכל הערים והיישובים בישראל. בתשובתה למשרד מבקר המדינה ציינה העמותה, בין היתר, כי מייסדי העמותה החליטו, ב11.4.99-, להוסיף מטרה לעמותה: "תמיכה באנשי ציבור, המתחייבים לפעול לקידום תושבי השכונות והשכונות ו/או לקדם את מטרות העמותה".
הבקשה לרישום העמותה הוגשה, ב24.1.99-, בידי עו"ד סיגל פעיל. בבקשה נרשמה כתובת העמותה אצל מר גיל הולצמן, שכאמור פעל מאוחר יותר במטה ההסברה של "ישראל אחת". ב16.3.99-, הודיע משרד עורכי הדין לרשם העמותות, כי כתובת העמותה שונתה על ידי המייסדים, והיא תהיה אצל מר שמואל לוי – שנבחר יום קודם ליו"ר העמותה –  ברח' הבושם 39, תל אביב.
בישיבה  של מייסדי העמותה, שהתקיימה ב16.5.99-, הוחלט, כי "ריכוז בפועל של כל פעילויות העמותה לרבות התקשרות עם ספקים ו/או נותני שירותים מבוצע ויבוצע ע"י היו"ר בלבד".
בעדויות ובתשובות שנמסרו למשרדי נאמר, כי בהקימו את העמותה עמדה לנגד עיניו של מר שמואל לוי מטרה להקים "מפלגת שכונות". הוא התייעץ בעניין זה גם עם מר טל זילברשטיין, אשר לדברי האחרון, תמך ברעיון ועודדו,  כחלק מתפישתו, לתמוך בפעילות חברתית של מנהיגות מקומית צעירה, אשר תחולל מהפכה חברתית. מר זילברשטיין  אישר, כי אחד הביטויים המעשיים של המטרות החברתיות היה החלפת השלטון וכי במסגרת זו פעלה העמותה גם למען בחירתו של


מר אהוד ברק. הסיוע שנתן מר זילברשטיין לעמותה התבטא גם בהפנייתו של מר שמואל לוי לגופים תורמים. התברר, כי למעשה חלק הארי של פעילות העמותה בתקופת הבחירות היה פעילות שטח למען בחירתו של מר ברק. הבדיקה העלתה, כי עמותת "תקווה לישראל" קיבלה, במהלך החודשים פברואר-מאי 1999, תרומות מחו"ל בערך של כשני מיליון ש"ח. 335,000$ (כ1,420,000- ש"ח), מתוך סכום זה, נתקבלו מכספי מר אוקטב בוטנר ז"ל.
בבעלות מר לוי עסק בשם "האחים קינג", שכתובתו  גם היא ברחוב הבושם 39. סיעת "העבודה"חתמה על הסכם, בינה לבין "האחים קינג", לפיו "האחים קינג" יועסק כקבלן שילוט בין התאריכים  15.3.99 עד ל- 15.5.99, ותפקידו יהיה הדבקת מודעות ושילוט ברחבי הארץ. בהסכם התחייב הקבלן להעסיק, לשם ביצוע העבודה, 10 צוותים, כשבכל צוות יהיו שני  אנשים. התשלום ל"אחים קינג", בעבור העבודה לפי אותו הסכם, בסך 234,000 ש"ח, כלול בחשבונות הבחירות שמסרה  "ישראל אחת" למשרדי. 
הבדיקה  העלתה, כי הסכם סיעת "העבודה" עם "האחים קינג", היה רק החלק ה"גלוי" של העסקת מר שמואל לוי על ידי הסיעה בהדבקת שלטים. בפועל, עסק מר לוי בהדבקה ובאבטחה של שלטי תעמולת הבחירות של "ישראל אחת", בהיקפים גדולים לאין שיעור מהאמור בהסכם.
מר לוי הסביר בעדותו, כי  תפקידו במהלך מערכת הבחירות היה לנהל את קמפיין השטח של  "ישראל אחת",  וכי הוא היה אחראי על אבטחת השלטים בצמתים. עוד הסביר מר לוי, כי הוא העסיק, באמצעות חברת  "האחים קינג", כ150- איש, ששימשו כ"ראשי צוותים", לשם שמירה על תולי השלטים ואבטחתם. מר לוי הסביר, שמשך העבודה היה קרוב לחודש וחצי, ושהעבודה היתה באחריותו הבלעדית.
עולה, אפוא, כי ההסכם הכתוב בין חברת "האחים קינג" לבין סיעת "העבודה", רחוק מלשקף את תוכנה האמיתי של ההתקשרות. גם בדיקת מסמכי העמותה "תקווה לישראל", וראיות נוספות, מצביעות על היקף שונה לחלוטין של עבודות, שנעשו בכספי "תקווה לישראל" לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה.  כך, למשל, שילמה העמותה, בעבור הפצת חומרי הסברה, סכום כולל של כ1.1- מיליון ש"ח. מבדיקת החשבוניות עולה, כי העמותה שילמה לעסקים שונים, שהעסיקו צוותים, 700 ש"ח לצוות. בסך הכל שולם בעבור העסקת מאות צוותים. תמוהה העובדה, כי ניסיון לאתר את העסקים, שהנפיקו חשבוניות לעמותה, עלה, כמעט תמיד, בתוהו. הכתובות שהופיעו על גבי החשבוניות התבררו כלא קיימות, או שהתברר, כי מדובר בעסקים שחדלו להתקיים לאחר הבחירות. קבלן אחד שהעסיקה העמותה, ואשר כן אותר על ידי אנשי משרדי, מסר, כי


 בתמורה להמחאה שקיבל מהעמותה, עסק בתליית שלטי תעמולה של "ישראל אחת". את השלטים קיבל במטה הארגון של "ישראל אחת", ואת ציוד התלייה קיבל ברחוב הבושם בדרום תל-אביב.
אני קובע, כי הוצאות העמותה, בסכום של לא פחות מ1.43- מיליון ש"ח (מתוך כ1.88- מיליון ש"ח – סך כל הוצאותיה בתקופה הרלוונטית), מהוות תרומה  ל"ישראל אחת" בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.

6.  "אלטרנטיבה לקידום העלייה"

העמותה "אלטרנטיבה לקידום העלייה" נרשמה ב18.2.98-. מטרותיה, לפי תעודת הרישום, הן: "קידום ענייני העלייה. פעולות לשילוב העולים והעלייה בחברה הישראלית. פעולות חברתיות ואחרות מקרב העולים".
מחומר שהמציאה העמותה למשרד מבקר המדינה והסבריה עולה, כי העמותה אכן פועלת, דרך כלל, לקידום מטרותיה. יחד עם זאת, הבדיקה העלתה, כי בתקופת הבחירות ביצעה העמותה פעילות לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה. בכלל זה רכשה העמותה, בתקופת הבחירות, אלפי ספרים של הביוגרפיה של מר ברק בשפה הרוסית, בעלות של 70,000 ש"ח, וחילקה אותם חינם במרכזי התרבות, שהופעלו על ידיה ברחבי הארץ. היא  הזמינה מחברת סקרים, בתקופת הבחירות, סקרי דעת קהל במיגזר העולים מחבר המדינות, ושילמה בעבורם כ80,000- ש"ח.
בארבעת הימים האחרונים שלפני הבחירות (כולל ביום הבחירות עצמו), קיימה העמותה קמפיין נרחב בעיתונים בשפה הרוסית, ובשלטים שנתלו במרכזי התרבות של העמותה. אלה כללו מסרים, שהיה בהם כדי להביא את הקורא להעדיף את מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה על פני המועמד המתחרה. עלות הקמפיין היתה למעלה מ200,000- ש"ח. במרכזי התרבות של העמותה חולקו גם פליירים עם מסר דומה.
הכנסות העמותה בתקופה הרלוונטית, בסך כולל של 380,000$ ועוד כ215,000- אירו, הגיעו מתורמים בחו"ל. יצויין, כי לגבי חלק מתורמים אלה, אישר עו"ד הרצוג בעדותו, כי הוא שיצר קשר בינם לבין עמותות שפעלו, בין היתר, לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה. עוד יצויין, כי אחד מחברי ההנהלה של "אלטרנטיבה" כיהן ב1998- כמנכ"ל העמותה "ברק לראשות הממשלה", ובתקופת הבחירות שימש בתפקיד פעיל במטה הבחירות של "ישראל אחת".


אני קובע, כי הוצאות העמותה בתקופת הבחירות, בסכום של לא פחות מ – 350,000 ש"ח, מהוות תרומה  ל"ישראל אחת" בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.
7.  "דור שלום"
העמותה "דור שלום" נוסדה זמן קצר לאחר רצח ראש הממשלה מר יצחק רבין ז"ל, ונרשמה כעמותה ב6.2.96-. מטרותיה של העמותה, לפי תעודת הרישום, הן: חינוך בני הנוער בפרט, והציבור בכלל, לתרבות דמוקרטית באמצעות הסברה, פירסום ופעילויות חברתיות וכן תמיכה בקידום תהליך השלום בין ישראל לשכנותיה.
מיום היווסדה ועד ימים אלו, "דור שלום" יוזמת ומממשת פרוייקטים חברתיים, תוך שימת דגש על חינוך הילדים והנוער ברוח ערכי הציונות, הדמוקרטיה והשלום ותוך הנחלת מורשתו של מר יצחק רבין ז"ל. הפרוייקטים מתבצעים, בדרך כלל, באמצעות מתנדבים, לטובת ילדים ובני נוער משכונות מצוקה ומשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות, תמורת תשלום סמלי, או חינם אין כסף.
ב"ישראל אחת" ראו את העמותה, כאחד הגופים החוץ-מפלגתיים, אשר יש בפעילותם משום "ערך מוסף" לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה. אנשי הסיעה לא הסתירו, כי קיוו, לאורך כל מערכת הבחירות, ש"דור שלום" תזדהה בפומבי עם מועמד "ישראל אחת", ואף דרשו זאת ממנה. ראשי "דור שלום" הסבירו לי, כי נוכח חילוקי דעות בקרב פעילי התנועה בשאלה באיזה מבין המועמדים יש לתמוך מול מר נתניהו, החליטה התנועה לא לנקוט עמדה, וכן כי לנגד עיניהם עמד כל העת העיקרון, שאין להפר את חוק המימון.
"דור שלום" קיימה פעילות תעמולה רחבת היקף בתקופת הבחירות, פעילות שהיקף המשאבים שהושקעו בה, עולה כמה מונים על פעילותה הרגילה. לדברי ראשיה, מטרת התנועה הייתה לנצל את מערכת הבחירות כדי להחדיר את מסריה לתודעת הציבור, ולהשפיע בדרך זו גם על אופן הצבעתו בקלפי.
בדיקת משרדי העלתה, כבר בשלביה הראשונים, כי "דור שלום" נהנתה מתרומות בהיקף גדול מכספי המנוח בוטנר.


על-רקע האמור, בחנתי אם יש בפעילותה של העמותה בתקופת הבחירות, משום תרומה ל"ישראל אחת", בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון.
ייאמר כבר בשלב זה, כי התמונה שהצטיירה לנגד עיניי היא כי "דור שלום", בפעילותה, הילכה על חבל דק. כך, חלק נכבד ממשאביה של העמותה הופנו למסעות תעמולה, אשר המסר שבהם מתיישב, בוודאי, עם מסריה התעמולתיים של "ישראל אחת". מאידך גיסא, לא יכולתי להתעלם מעמדתם הנחרצת של ראשי "דור שלום", אשר לפיה, למעט "מעידות" מסויימות שבהן הודה מנכ"ל התנועה, הם הקפידו לפעול אך ורק למען מטרותיה העצמאיות של העמותה, ולא למען מטרותיה של "ישראל אחת". לדבריהם, ביקשו גם בפועל למורת רוחם של גורמים ב"ישראל אחת" לנתק את פעילות "דור שלום"מזו של הסיעה.
דוגמה, המעידה על מה שכינה מנכ"ל "דור שלום" "מעידה", לשון אחר, על עשייה בשירות "ישראל אחת", מצויה בהשתלשלות הדברים הבאה:
זמן קצר לפני הבחירות, פנה מר טל זילברשטיין, מנהל הקמפיין של "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה, אל מנכ"ל "דור שלום" ודרש ממנו להעסיק את הקבלן מר שמואל לוי במבצע רחב היקף של תליית שלטים ברחבי הארץ. לשאלה אילו שלטים אמורים היו להיתלות במבצע זה הובאו בפני משרדי שתי גרסאות שאינן מתיישבות זו עם זו. מר טל זילברשטיין העיד, שכוונתו היתה לסייע למר שמואל לוי להתפרנס, וכי לא דובר אלא על תליית שלטים של "דור שלום". מר דורון טמיר, מנכ"ל "דור שלום", העיד, כי מר זילברשטיין דרש שבעבור התמורה, שתשולם לקבלן בידי "דור שלום", יתלה הקבלן הן שלטים של "דור שלום" והן שלטים של "ישראל אחת". מכל מקום, כפי שיתואר בהמשך, הבדיקה העלתה שבפועל שולם מלוא הסכום, אך לא נתלה בעבורו ולו שלט אחד של "דור שלום". המסקנה העולה היא, כי אכן ניתנה תמורה מלאה לכסף, אך לא ל"דור שלום" אלא ל"ישראל אחת".
הבדיקה העלתה, כי ימים ספורים לפני הבחירות, הגיעו למשרדו של מנכ"ל "דור שלום" מר שמואל לוי, ועימו אדם נוסף, שהוצג בפני מנכ"ל "דור שלום" כקבלן משנה של מר שמואל לוי. מנכ"ל "דור שלום" הסביר למשרד מבקר המדינה, כי הוא זה שדרש ממר שמואל לוי להביא עימו קבלן משנה, שכן הוא, מנכ"ל "דור שלום", סירב להתקשר בחוזה ישירות עם מר שמואל לוי, בהיותו של זה האחרון קבלן תליית השלטים של "ישראל אחת". באותה פגישה נחתם חוזה בין "דור שלום" לבין עסק בשם "א.ח. כוח אדם ושירותים", לפיו יתלה העסק שלטים בכמויות, גדלים, צבעים ותכנים שיועברו לו על ידי "דור שלום", וכן יבצע עבורו עבודות "צבע" שיכללו תליית שלטים. הפקת


השלטים, כך נקבע בחוזה, תיעשה על ידי העסק. התמורה שהוסכמה בחוזה היתה סכום בש"ח השווה  ל150,000-$ כולל מע"מ. למחרת הפגישה, נמשך סך 620,700 ש"ח במזומנים מחשבון הבנק של "דור שלום", לאחר שלבנק הוצגו שלוש המחאות, על סך 206,900 ש"ח כל אחת, לפקודת "א.ח. כוח אדם ושירותים". הבדיקה העלתה, כי העסק לא נרשם אלא לצורך ביצוע עסקה זו (ועסקאות דומות נוספות במהלך מערכת הבחירות). הוא נרשם על שם פלוני, נרקומן פעיל  ובעל הרשעות פליליות רבות, שלא היה אלא "איש קש" בידי מי שעמדו בפועל מאחורי העִסקה. אותו איש קש הובא לבנק רק כדי לחתום, לפני פקיד הבנק, על קבלת פדיון ההמחאות. תמורת התייצבותו ניתן בידו סכום של 5,000 ש"ח. שאר הכסף מצא את דרכו לכיסים אחרים.
הבדיקה העלתה, כי בפועל לא זו בלבד, שהקבלן לא תלה שלטים של "דור שלום", אלא  ששלטים כאלה אף לא הוזמנו כלל ולא הופקו. כפי שהדברים נראים, העִסקה כולה לא הייתה, ככל שהדברים נוגעים ל"דור שלום", אלא עִסקה למראית עין. משנשאל מנכ"ל "דור שלום" מדוע לא תבע ממר שמואל לוי להחזיר את הכסף שקיבל בלי שנתן תמורה בעבורו, השיב, כי הכסף ששולם בעניין זה מקורו בתרומה מיועדת, מקרן קמליה, ומכיוון שרצון התורם באשר לאופן שבו ייעשה שימוש בכסף זה, בעצם בוצע, לא ראה מקום לתבוע החזר. מנכ"ל "דור שלום" הוסיף, כי: "הבנתי שהייתי בעצם מריונטה פה. כל מערכת הבחירות חשבתי שאני, כולם מריונטות בסופו של דבר, אבל חשבתי שאני מריונטה שיודעת לשמור על עצמי, והבנתי שהייתי מריונטה שהצליחה בסופו של דבר ליפול".
אני קובע, כי הסך של 620,700 ש"ח ששילמה "דור שלום", היה תרומה ל"ישראל אחת", בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון.
אשר לקמפיינים שערכה "דור שלום", מצאתי, על יסוד אמות המידה הנקוטות בידי, כי יש להבחין ביניהם. לעניין זה, הבאתי בחשבון, מחד גיסא, את תוכנם של הקמפיינים, ומאידך גיסא, את מאפייני הזיקה הארגונית שבין עשיית הקמפיינים בידי "דור שלום" ובין "ישראל אחת". בכלל זה, לקחתי בחשבון את העובדה ש"דור שלום" קיבלה תרומות מכספי מר בוטנר לא רק בתקופת הבחירות, אלא למן יום היווסדה. יתירה מזו, התרומות שקיבלה בשנים שקדמו לשנת 1999 מכספי מר בוטנר, עולות כמה מונים על התרומות שקיבלה בתקופת הבחירות ממקור זה.
לקראת סוף חודש מארס 1999 ביצעה העמותה קמפיין רחב היקף, שמטרתו להעלות את החינוך לראש סדר העדיפויות הלאומי. הקמפיין נועד, לפי הסברי המנהל המקצועי של חברת הפירסום, שהפיק וניהל את הקמפיין, להעלות, בין היתר, "מסר שמשתלב במערכת הבחירות". עלות הקמפיין הסתכמה ב1,377,000- ש"ח.


לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, החלטתי, לא בלי התלבטות, כי קיים ספק, אם יש לראות בקמפיין זה משום תרומה ל"ישראל אחת" בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. דין הוא שהספק יטה את הכף לקולא במקרה זה, ונמנעתי מלסווגו כתרומה אסורה.
לא כך הוא ביחס לקמפיינים אחרים.
(I)      באפריל 1999, תיכננו "דור שלום" ו"ישראל אחת" ואף החלו לבצע, פרוייקט משותף של מפקד בתי אב במגזר עולי חבר המדינות. "דור שלום" העמידה לרשות המבצע משאבים לוגיסטיים ואף עובד ששכרו שולם על ידה. זמן קצר לאחר תחילת הפרוייקט החליטה "דור שלום" לפרוש ממנו, ולהעביר ל"ישראל אחת" את כל שנעשה בו עד אותה עת, זאת עקב חששה שהמשך הפרוייקט יביא לעירוב תחומים נרחב בינה לבין "ישראל אחת", בניגוד לחוק המימון. לאחר פרישת "דור שלום" מפרוייקט זה המשיכה בו "ישראל אחת" לבדה. סך כל העלויות של "דור שלום" בפרוייקט זה הסתכמו ב49,000- ש"ח. מתוך סכום זה החזירה לה "ישראל אחת" כ10,000- ש"ח בלבד.
(II)   כשבוע וחצי לפני הבחירות פרסמה "דור שלום" מודעות, על פני עמודים שלמים בעיתונים, ובהן הופיעה תמונת ראש הממשלה המנוח מר יצחק רבין ז"ל, והכותרת "מה אתם מוכנים לעשות למען דרכו" או "מה רצח רבין עשה לכם". בגוף המודעות נכתב: "אנו נערכים עם אלפי מתנדבים לפעילות שטח עניפה ביום הבחירות וביום שלפניו. אנו זקוקים למתנדבים נוספים לשעתיים בלבד בימים אלו". בסוף השבוע האחרון לפני הבחירות, פירסמה "דור שלום", במקומונים ובשלטי חוצות, מודעות גדולות, שגם בהן הופיעה תמונת ראש הממשלה המנוח, בצירוף הכיתוב "מחזירים את התקוה". לא יכול להיות ספק, כי תעמולה זו היתה מיועדת לקידום בחירתו של מר ברק לראש הממשלה, כפי שגם הסכים מנכ"ל "דור שלום". עלותו של קמפיין זה הייתה כ329,000- ש"ח.
(III)ב16.5.99-, עם פרישתו של מר יצחק מרדכי מהמירוץ לראש הממשלה, הזמינה "דור שלום" הדפסות של 100 שלטי "פלריג" בהם נכתב: "תודה איציק". עלות השלטים הייתה כ2,700- ש"ח.
אני קובע, כי הסך של 370,700 ש"ח שהוציאה "דור שלום"עבור הפעולות האמורות, היה תרומה ל"ישראל אחת", בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון.


את העלות הכוללת של הוצאותיה של "דור שלום" בגין הפעילות לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה (לרבות תקורות), אומדים אנשי משרדי ב1,300,000- ש"ח.
אני קובע, אפוא, כי סכום זה, היה תרומה ל"ישראל אחת", בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.
8. "רופאים לקליטה"
עמותת "רופאים לקליטה" נרשמה בדצמבר 1997. מטרות העמותה, לפי תעודת הרישום, הן: לייצג את האינטרסים של רופאים עולים במגזר הרפואי, ליצור קשר עם רופאים ישראלים באמצעות פגישות, כנסים וועידות.
הבדיקה העלתה, כי ב26.4.99- העביר עו"ד יצחק הרצוג סך 20,000 ש"ח,  מחשבון קמליה לחשבון הבנק של העמותה. הסכום האמור שימש למימון כנס שקיימה העמותה, ב11.5.99-, ימים ספורים לפני הבחירות, בעבורו היא שילמה סך 19,800 ש"ח. בכנס נישאו נאומים והשתתפו בו, בין היתר, מטעם "ישראל אחת", חברת הכנסת סופה לנדבר וחבר הכנסת אפרים סנה, ששימש יושב ראש מטה העולים של הסיעה בבחירות לכנסת ה15- ולראש הממשלה.
אני רואה את הסכום שהועבר לעמותה מקרן קמליה, 20,000 ש"ח, כתרומה ל"ישראל אחת" בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.
עמותות שביצעו קמפיינים שליליים:
כמה עמותות עסקו בעיקר בתעמולת בחירות "שלילית", שכוונה נגד מועמדותו של מר בנימין נתניהו לראש הממשלה. תעמולה זו נעשתה, בחלקה, גם ביום הבחירות עצמו, כשנותרו רק שני מועמדים לראש הממשלה, מצב בו תעמולה שלילית נגד אחד מהם מהווה, כמובן מאליו, תעמולה בעד המועמד האחר. הבדיקה העלתה, כי שלוש מעמותות אלו פעלו בזיקה לפעילים מרכזיים במטה "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה.


1.      "נגב עכשיו"
העמותה "נגב עכשיו" נרשמה ב26.8.98-. מטרתה העיקרית, לפי תעודת הרישום, היא: "קידום הנגב ובאר שבע כמטרופולין וכמנוף לביסוס וחיזוק המדינה". יו"ר העמותה, מר גדעון סולימני, שהיה גם אחד משני מורשי החתימה שלה בבנק, הינו חבר מרכז סיעת "העבודה".
"נגב עכשיו" ביצעה בעיקר קמפיין שלילי, שכוון נגד מועמדותו של מר בנימין נתניהו לראש הממשלה. הקמפיין כלל מודעות במקומונים בנוסח: "ביבי עבדת עלינו בעיניים"; "איןפרנסה, אין חינוך,  אין בריאות, איןהשקעות, אין תקווה"; "ביבי! לא נתת תקווה לנגב" וכדומה. הסיסמא העיקרית במודעות היתה "לא נתת לא תקבל!!!".
העמותה ביצעה גם קמפיין חיובי לטובת מר ברק, וזאת במקומונים בשפה הרוסית. הסיסמה, שהופיעה במקומונים אלה, בנוסף לקמפיין השלילי המתואר לעיל, היתה "נגב מצביע ברק!".
העלות הכוללת של הקמפיין הסתכמה בכ386,000- ש"ח.
הבדיקה העלתה, כי "נגב עכשיו" עשתה בתקופת הבחירות פעולות נוספות לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה.
(I)      ב- 28.4.99 שכר ראש המטה של עמותת "ברק לראשות ממשלה" בבאר שבע, חנות שתשמש כמטה בחירות. הבדיקה העלתה, כי דמי השכירות של החנות, בסך 8,000 ש"ח, שולמו על ידי "נגב עכשיו".
(II)   ב23.4.99-, שילמה העמותה, לחברת כוח אדם, בעבור העסקת פעילים במערכת הבחירות סכום של  100,000 ש"ח.
(III)במהלך החודשים אפריל – מאי 1999, שילמה העמותה לפעילים, שהעסיקה כראשי קבוצות, כ100,000- ש"ח.
הבדיקה העלתה, כי עמותת "נגב עכשיו" קיבלה בתקופת הבחירות, בין היתר, תרומה מחו"ל בסך  120,000$, באמצעות משרד עורכי דין בלונדון, ושתי תרומות נוספות, בסך כולל של 55,069 אירו, מתורם בגרמניה.


יצויין, כי עו"ד הרצוג העיד, כי הוא מכיר את התורם מגרמניה, וכי "אני חושב שחיברתי אותו או המלצתי עליו או נתתי את שמולמישהו מהדרום".
אני קובע, כי הפעילות המתוארת לעיל, בסכום של כ594,000- ש"ח, היתה תרומה ל"ישראל אחת", בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.
2.      "אזרחים מימין ומשמאל"
העמותה "אזרחים מימין ומשמאל" נרשמה ב11.2.98-. מטרותיה העיקריות, לפי תעודת הרישום, הן: ביקורת ושמירה על תקינות וטוהר השלטון במדינת ישראל; קידום רעיון השלום בין מדינת ישראל ושכנותיה; העמקת הקשר והמחויבות בין השלטון לכלל אזרחי מדינת ישראל וטיפוח ערכי הדמוקרטיה במדינה. מייסד העמותה, שגם מכהן כיושב הראש שלה, והיה גם הרוח החיה מאחורי פעילותה הוא עו"ד אהוד שגב, שהיה חבר פעיל במפלגת "העבודה".
העמותה עשתה בתקופת הבחירות קמפיין נרחב בעיתונים, שתוכנו שלילי. הקמפיין כוון נגד מועמדותו של מר בנימין נתניהו לראש הממשלה. הסיסמאות העיקריות שהופיעו במודעות העמותה היו: "נתניהו, הפעם גם תיקי דיין לא תעזור לך", "נתניהו, ההסתה היא מחלה מסוכנת ומדבקת", "נתניהו, גם בשוק כבר לא קונים את הסחורה שלך". בכל  המודעות הודגש המסר "ביבי נתניהו מסית לאומי". יצויין, כי בתחתיתה של כל מודעה צויין: "מודעה זו מומנה מכיסם הפרטי של אזרחים כועסים ומודאגים". 
המודעות פורסמו בעיקר בעיתונות העברית אך גם בעיתונות הרוסית. יצויין, כי בעיתונות הרוסית פורסמו שתי  מודעות ביום הבחירות עצמו, 17.5.99, שבו כבר נותרו במירוץ רק שני מועמדים. קמפיין שלילי במועד זה היה ממילא קמפיין בעד המועמד האחר.
בדיקת הכנסות העמותה העלתה, כי הגם שבמודעות בעיתונות נכתב, כאמור, כי המודעות מומנו "מכיסם הפרטי של אזרחים כועסים ומודאגים", הרי שבפועל קיבלה העמותה תרומות מכ120- תורמים פרטיים בלבד, בסכום כולל של כ19,000- ש"ח. שאר מימון העמותה בשנת 1999,  בסך 100,000$ ניתן לה על ידי תורם מארה"ב.


לדברי עו"ד שגב, התרומות הושגו באמצעות "מתווך", שהיתנה את עזרתו בכך, שהוא ישאר אנונימי. עו"ד שגב סירב לחשוף את ה"מתווך". את שסירב עו"ד שגב לחשוף, חשף בפנינו ה"מתווך" עצמו – עו"ד יצחק הרצוג. עו"ד הרצוג  מסר בעדותו, כי הוא נתן לעו"ד שגב שמות של אנשים בארצות הברית, שניתן לפנות אליהם  בבקשת תרומות.
עו"ד שגב טען בפני משרד מבקר המדינה, כי במסקנת הביקורת, שלפיה הקמפיין שניהלה העמותה הוא תרומה ל"ישראל אחת", יש "משום פגיעה קשה בחופש הביטוי וההתאגדות שלו ושל עמותת אזרחים מימין ומשמאל". על כך כבר הורחב הדיבור בפתח דוח זה.
נוכח הזיקה המוכחת, בין תעמולת הבחירות, שנעשתה על ידי העמותה, לבין עו"ד הרצוג, ונוכח היותו של עו"ד שגב עצמו חבר פעיל בסיעת "העבודה", אני קובע, כי תעמולת הבחירות, בשווי 452,000 ש"ח, שביצעה העמותה בתקופת הבחירות, היתה תרומה ל"ישראל אחת", בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.
אשר לקמפיין שעשתה העמותה בשנת 1998, ראה בדוח על תוצאות ביקורת החשבונות השוטפים של סיעת "העבודה" לשנת 1998, המוגש היום.
3.      "סטודנטים רוצים שינוי"
העמותה "סטודנטים רוצים שינוי" נרשמה ב30.3.99-. מטרותיה העיקריות של העמותה, לפי תעודת הרישום, הן: "מעורבות חברתית של סטודנטים" ו"העמקת ערכי הדמוקרטיה ותרבות השלטון בישראל".
העמותה קיימה בתקופת הבחירות קמפיין שכלל בעיקר שלטי פלריג, פליירים וסטיקרים שבהם הובלטה הסיסמא: "ברק, מרדכי, בגין, אוחנה, בא-גד, עז, אני, אתה – רק לא נתניהו". כמו כן פורסמו שלוש מודעות בעיתון "הארץ". כל המודעות והפרסומים של העמותה נחתמו "סטודנטים בעד  אחריות לאומית".
בימים הסמוכים לבחירות, ערכה העמותה מבצע "מדלת לדלת" בקרב עולים מחבר המדינות בירושלים. במסגרת המבצע חולקו לעולים פליירים עם הסיסמא: "רק לא נתניהו".


בימים הסמוכים לבחירות, שכרה העמותה בני נוער מחברת כוח אדם, שעמדו בצמתים עם חולצות שהדפיסה העמותה, נשאו שלטים, שהעמותה סיפקה להם (בנוסח שתואר לעיל), וחילקו עלונים וסטיקרים לעוברים ושבים.
המימון לפעילותה של העמותה היה מתרומות, בעיקר שתי תרומות, בסך כולל של כ42,500-$, מתורמים בארה"ב, ותרומה בסך 20,000 ש"ח, שהועברה, באמצעות עו"ד יצחק הרצוג, מקרן שהיא הזרוע הישראלית של קרן צדקה קנדית.
עו"ד הרצוג סיפר בעדותו, שהתרומה בסך 20,000 ש"ח ניתנה בעקבות פנייתה של ח"כ דליה איציק.
נוכח הזיקה בין תעמולת הבחירות, שעשו אנשי העמותה, לבין עו"ד יצחק הרצוג וחברת הכנסת, דליה איציק,  אני רואה בתעמולת הבחירות שעשו אנשי העמותה בתקופת הבחירות, נגד ראש הממשלה דאז מר בנימין נתניהו, תרומה  בשווי 160,000 ש"ח לטובת סיעת "ישראל אחת" ולמועמדה לראש הממשלה, זאת בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של
"ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.
אנשי העמותה טענו בתשובתם למשרד מבקר המדינה, כי לא היתה להם כל כוונה לעשות קמפיין לטובת "ישראל אחת", או לטובת מי מהמועמדים, שהתמודדו מול מר בנימין נתניהו בבחירות לראש הממשלה. לדבריהם, כוונתם הכנה והיחידה היתה לקמפיין שלילי טהור. אני מקבל, שטענתם כנה היא, ושכוונתם הסובייקטיבית היתה כמתואר על ידם. יחד עם זאת, השאלה, אם פעולה מסוימת יש בה תרומה לקידום בחירתו של מועמד פלוני לראש הממשלה – אם לאו, מוכרעת לא רק לפי כוונתו הסובייקטיבית של העושה, אלא לפי מהותה האובייקטיבית של הפעולה, ולפי הזיקה הארגונית שבין הפעולה, או עושיה, לבין הסיעה, שמטעמה מתמודד אותו מועמד.
ממצאים נוספים
קמפיין "חרדים על כל קול"
בתקופה 22.4.99 – 13.5.99, פורסם במקומון "הקיבוץ", תחת הכותרת "חרדים על כל קול" קמפיין הקורא לקיבוצים להצביע "אהוד ברק" ו"ישראל אחת". החתומים על המודעות: "מטה בחירות 99 מחוז הקיבוצים".


בתחילת מאי 1999 התפרסו מאות צעירים מתנועות הנוער והתנועה הקיבוצית ברחבי הארץ, וחילקו לחיילים "תעודת שחרור" ובה התחייבות של מר ברק לכניסה חופשית לאוניברסיטה, יצירת 300,000 מקומות עבודה, גיוס בני ישיבות לשירות לאומי, ועוד.  
הבדיקה העלתה, כי בספרי הסיעה לא נרשמה כל הוצאה למימון הקמפיין הנ"ל (כגון: תשלום למשרד פירסום; עלות המודעות במקומון "הקיבוץ";  ועלות הפקת "תעודת השחרור").
אני קובע, כי הפעילות שתוארה לעיל ואשר את עלותה אומדים אנשי משרדי בכ50,000- ש"ח, מהווה תרומה ל"ישראל אחת", בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.
פרסומים
בחשבונות הסיעה לא השתקפו גם הוצאות, בשווי כולל של כ100,000- ש"ח, בגין עשרות מודעות תעמולה נוספות, שפורסמו בידי הסיעה בעיתונות הארצית ובמקומונים.
מכאן, שמערכת החשבונות של הסיעה לא היתה שלמה ולא נוהלה בהתאם להנחיות מבקר המדינה. מאחר שמקורות המימון לא ידועים, לא ניתן לקבוע אם הכנסות הסיעה עמדו בהגבלות סעיף 8 לחוק המימון בעניין קבלת תרומות.
קיום כנסים
לגבי כ30- כנסים, שהסיעה קיימה במערכת הבחירות, לא נמצאו רישומים כלשהם בחשבונותיה בגין ההוצאה הכרוכה בקיומם, כגון: שכירות אולם, כיבוד ומערכת הגברה.  את עלות כנסים אלו אומדים אנשי משרדי ב150,000- ש"ח.
מכאן, שמערכת החשבונות של הסיעה לא היתה שלמה ולא נוהלה בהתאם להנחיות מבקר המדינה. מאחר שמקורות המימון לא ידועים, לא ניתן לקבוע אם הכנסות הסיעה עמדו בהגבלות סעיף 8 לחוק המימון בעניין קבלת תרומות.


שימוש ברכב של מעצ
הבדיקה העלתה, כי הסיעה עשתה, ביום הבחירות 17.5.99, שימוש ברכב של מעצ לצורכי תעמולת בחירות. הרכב כוסה בשלטי ענק "אהוד ברק"; "גיבור ישראל"; "ישראל רוצה שינוי". בכך קיבלה הסיעה תרומה מתאגיד בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון.
התקנת ואחזקת אתר אינטרנט
בספרי הסיעה לא נמצא תשלום בגין הקמה ואחזקה של אתר האינטרנט שניבנה לטובת "ישראל אחת". לפיכך, מערכת החשבונות של הסיעה לא שלמה, ולא ניתן לקבוע אם מקורות המימון עמדו בהגבלות הקבועות בסעיף 8 לחוק המימון בעניין קבלת תרומות.
סיכום
לא אצא ידי חובה בהקשר ל"ישראל אחת", אם לא אתייחס בסיכום הדוח לגביה, לנושאים נוספים הנוגעים לה. סיעת "העבודה", המרכיבה העיקרית ב"ישראל אחת", והגורמים הנוספים שפעילותם תוארה לעיל, טענו בפני טענות שונות, בכללן, כי לא היה פסול באותה פעילות, וכי פעולות לקידום מועמד לראש הממשלה אינן כפופות לחוק המימון. סיעת "העבודה" הוסיפה וטענה, כי בכל מקרה אין לייחס לה פעילות זו ולהטיל עליה סנקציה בגינה, באשר הפעילות נעשתה ללא ידיעתה של הסיעה, ללא הסכמתה, ושלא בתיאום עימה. התשובות לכך מצויות בפתח הדוח, ועל פיהן יש לדחות טענות אלה. כפי שהוסבר, אין כל מקום לאבחנה בין פעילות הסיעה לקידום ההצבעה לה בבחירות לכנסת, ובין פעולותיה לקידום מועמדה לראש הממשלה. ממילא כל פעולה "התורמת" לקידום המועמד לראש הממשלה, פועלת, על-פי המיבנה המשפטי הקיים, לטובת הסיעה. מכאן ברור מדוע הסיעה היא שנושאת בעול הסנקציה הכספית, אם מתברר, כי לא עמדה במגבלות חוק המימון. הסיעה היא שמחליטה, להציב את מועמדותו של העומד בראשה, ובכך מקבלת היא על עצמה להקדיש משאבים לקידום מועמדותו, תחת המגבלות שבחוק המימון. ואכן,
ככלל, גם "ישראל אחת" נהגה כך, וכללה בחשבונותיה הוצאות רבות שתכליתן קידום מועמדותו של העומד בראשה בבחירות לראש הממשלה.


עוד נטען בפני בהקשר זה, כי חלק מהפעילות המתוארת היה בניגוד לאינטרס של סיעת "העבודה", באשר יכולה הייתה לבוא על חשבון כוחה הפוליטי של הסיעה. לו יהי כן. אך אין בכך דבר לעניין מסקנותיי. התועלת, שהייתה בכל הפעולות לטובת מועמדותו של יושב ראש סיעת "ישראל אחת" לא הוכחשה, ואין, כאמור, כל אפשרות להפריד בין מועמדות זו ובין הסיעה.
בהקשר האמור יש לזכור, כי אחד האחראים לפעולות האסורות, מר טל זילברשטיין, היה בעל תפקיד רשמי, ובכיר ביותר, במערכת הבחירות מנהל הקמפיין של "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה; ואחר, עו"ד יצחק הרצוג, גם אם לא נשא בתפקיד רשמי, היה בעל מעמד בכיר, ומקורב למועמד הסיעה לראש הממשלה.
שאלה שאין מנוס מלהתייחס אליה היא, אם ידע מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה, מר אהוד ברק, על הפעילות המתוארת בדין וחשבון זה, והאם הייתה על דעתו.
מר טל זילברשטיין, מנהל הקמפיין של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה, העיד, כי לא דיווח למר ברק מאומה על פעילותו.
עו"ד הרצוג העיד, כי מר ברק ידע, באופן כללי, כי הוא, הרצוג, עוזר לארגונים שיש לפעילותם "ערך מוסף" לקמפיין הבחירות שלו. עו"ד הרצוג גם הניח, כי מר ברק שמע על חלק מהארגונים. לדברי עו"ד הרצוג, הוא לא דיווח למר ברק, פרטנית, על פעילותן של עמותות מסויימות. עו"ד הרצוג הוסיף, כי מר ברק הינחה את צוותו לפעול רק לפי החוק, ואף להשאיר "שוליים רחבים". לדבריו, לא שוחח מעולם עם מר ברק על ענייני כספים.
ראש הממשלה, מר אהוד ברק, העיד אף הוא בפני בעניין זה. לדבריו, היה ער לפעילות חוץ-מפלגתית רבה ביותר שנעשתה "בשטח", אך לא ידע על זיקה בין פעילות זו לבין מטהו, ובפרט לא ידע על הזרמת כספים לעמותות אשר עשו תעמולת בחירות, ישירה או עקיפה, לקידום בחירתו. גם לדברי מר ברק, ההנחיה שנתן, מספר פעמים, הייתה לפעול רק לפי החוק, עם "שוליים רחבים". הוא ידע, כי עו"ד הרצוג קשור בפעילות פילנטרופית למטרות חברתיות ואחרות, אך לא ידע על כל קשר בין פעילות זו לבין מערכת הבחירות דווקא. הוא לא הוציא מכלל אפשרות, כי שמע מעו"ד הרצוג, שהלה נתבקש לסייע לארגונים דוגמת "דור שלום".


בתגובתו למבקר המדינה ציין ראש הממשלה, כי עומס המטלות שהוטלו על כתפיו במכלול התפקידים שמילא במערכת הבחירות היה עצום. מר ברק הוסיף, כי בכל התחומים פעלו במערכת הבחירות אנשים אחראיים אשר עליהם סמך באופן מלא, וכי העומס לא הותיר לו זמן לטיפול מפורט במערכת הבחירות, אלא איפשר לו לפקח רק ברמת ההנחיות הכלליות.
לדעת מבקר המדינה, מועמד לראש הממשלה, המכהן גם כיו"ר מטה הבחירות של סיעתו, אינו יוצא ידי חובה במתן הנחיה לאנשיו לפעול לפי החוק, אלא עליו לגלות עניין גם במה שנעשה ב"שטח" בפועל, במטרה להבטיח, כי הנחייתו תקויים. דברים אלה בוודאי יפים, נוכח הפעילות רחבת ההיקף, כפי שהיא משתקפת בדוח זה,  אשר צריכה היתה להדליק אצל המועמד נורה אדומה, ולהניעו לוודא שהקמפיין, שהוא אחראי לו, מנוהל כחוק.
*
בבואי לקבוע את שיעור הסנקציה הכספית שתוטל על "ישראל אחת" בגין אי-עמידתה במגבלות חוק המימון, ראיתי זאת להכרח, כי תשקף את חומרת המעשים המתוארים בדוח זה. למגבלות שבחוק המימון חשיבות מאין כמותה, ואני רואה בהפרתן נגע שיש לעקור מן השורש.
מאידך גיסא, טענו בפני נציגי סיעת "העבודה", כי נוכח מצבה הכספי הקשה של הסיעה, המצויה בעיצומה של תוכנית הבראה כלכלית, סנקציה גבוהה מדיי עלולה לגרור פגיעה קשה ובלתי הפיכה ביציבותה של הסיעה. בהכירי את מצבה הכספי של הסיעה, לא יכולתי שלא לקחת שיקול זה בחשבון לקולא.
בהתחשב באופי החריגה ובמידתה, ולאחר ששקלתי, כאמור, בין היתר, את ההסברים שקיבלתי מנציגי הסיעה, אני ממליץ, בתוקף סמכותי לפי סעיף 10(ה)(3) לחוק המימון, להשית על הסיעה שלילה של השלמת מימון הוצאות הבחירות בסכום של 5 מיליון ש"ח, ולא בשיעור המירבי של 15%, שערכם כ6.7- מיליון ש"ח. כמו כן, בהתאם לסעיף 8(ה) לחוק המימון, על הסיעה להעביר לאוצר המדינה סכום של 5.5 מיליון ש"ח, ולא את מלוא כפל התרומה הבלתי חוקית, המסתכם בכ10.9- מיליון  ש"ח.
מודעות פרסומת

תעוד: פגישה מפוקחת בין אב לבתו במרכז קשר של משרד הרווחה

מרץ 2014 – תעוד: פגישה מפוקחת בין אב לבתו במרכז קשר של משרד הרווחה – אב פוגש את בתו בחדר קטן, מבולגן ומנוכר תחת השגחת עובדת סוציאלית אשר מעירה במשך הפגישה.
מרכזי הקשר הן תוצר של ניהול תאוותני של עובדות סוציאליות הרוצות להרחיב את פעילותן וקובעות מסוכנות להורים ללא ראיות, בדלתיים סגורות, ועל סמך חוות דעת מכורות מראש של "מומחים" מטעמן. בתי המשפט לענייני משפחה או נוער רואים המלצותיהן סוף פסוק.
העובדות הסוציאליות בדרך כוחנית ובאמצעות איגוד העובדים הסוציאליים מונעים כל שינוי בחקיקה האנכרוניסטית נגד ההורים וילדיהם לרבות חוק זכויות הילד, חוק ועדות החלטה, תיקון חוק הנוער ועוד..

קישורים:


אב גרוש מספר על הסדרי ראיה עם בתו במרכז קשר של נשרד הרווחה – פברואר 2014 – 103 FM – טל, אב גרוש מספר על פגישותיו על בתו במרכז קשר של משרד הרווחה. בקלות בלתי נסבלת עלולים הורים נורמטיבים לראות את הילדים שלהם שעה בשבוע במקום קר, מנוכר ואפל כשעובדת סוציאלית מפקחת עליהם, אסור לחבק לנשק ללחוש ועוד…
תחקיר: טראומת מרכזי הקשר – מתוך ישראל היום , מיכל יעקב יצחקי, נעמה לנסקי , פברואר 2014 – "ברגע הפכתי להיות 'אבא אלים שמטריד מינית את בתו'" • עדויות ממרכזי הקשר – טראומת מרכזי הקשר. בכל יום ראשון, לקראת השעה שלוש, היה גילי מסיט הצידה את כל עיסוקי חייו וממהר אל מרכז הקשר שבעיר מגוריו. הוא ידע שאסור לו לאחר, כי עומדת לרשותו רק שעה אחת בשבוע. 60 דקות. 3,600 שניות, ולא שנייה אחת יותר, כדי להיות עם בתו היחידה, בת החמש וחצי. אם יאחר, יאבד כמה שניות של להיות איתה, ואת זה הוא בשום אופן לא יכול להרשות לעצמו. מה גם שהוא עלול להיענש. מישהו עשוי לקבל את הרושם השגוי שלא אכפת לו, או שהוא לא אבא אחראי מספיק, ולבטל כליל את שישים הדקות האלה, שהוא מחכה להן ורק להן במשך כל השבוע. שלפניהן ואחריהן החיים שלו תפלים, ריקים ועצובים…

שר הרווחה מאיר כהן משפיל הורים במרכזי קשר – מחאה דימונה אוקטובר 2013 – 17 באוקטובר 2013 – שר הרווחה מאיר כהן משפיל ומבזה הורים וילדים במרכזי קשר. תאוות הבצע של עובדים סוציאליים ברשויות הרווחה אינה יודעת גבול. העובדים הסוציאליים כופים על הורים וילדים ללא רבב, על לא עוול בכפם להיפגש במרכזי קשר בתנאים משפילים ולא לא יראו אחד את השני.

פלייליסט – מרכזי קשר רשויות הרווחה – ינואר 2012 – מרכזי קשר רשויות הרווחה משמשים למפגשים בין הורים לילדיהם הנמצאים בטיפול ובהשגחת המדינה, כאשר פקיד הסעד סבור כי ההורה מהווה סיכון לילד באם יפגשו לבדם. אמנם בית המשפט (משפחה או נוער) קובע את הסדרי הראיה במרכז הקשר אך המדיניות היא שהשופט משמש מעין חותמת גומי של פקידי הסעד…

פקידת הסעד לחוק הנוער נרי מנור מציגה טיפול במרכז קשר – נובמבר 2011 – תכנית המקור – ערוץ 10 – פקידת הסעד לחוק הנוער נרי מנור ממינהל השירותים החברתיים תל אביב מציגה את דרכי הטיפול והסיוע הסוציאלי לילד ומשפחתו במרכז קשר. פקידת הסעד לחוק הנוער היא "תובעת" מטעם המדינה בחוק הנוער להוציא ילד מביתו ולהעבירו למסגרת אחרת מופרטת בד"כ, אומנה, אימוץ סגור, פנימיה ועוד מסגרות שונות ומשונות. בנוסף פקידת הסעד קובעת את הסדרי הראיה של הילד עם הוריו במרכז הקשר, מפקחת, משגיחה וגם מטפלת באמא ובילד במרכז הקשר. פקידת הסעד אפוא, לא רק מציגה את ההורים בפני בית משפט לנוער אלא גם בפני בנם, בפני ועדת החלטה או כל גורם אחר מאבחן ומטפל, מכאן הכוח לפקידת הסעד לכוון את ההליך השיפוטי כראות עיניה לכל כיוון שתחפוץ. בתי משפט לענייני משפחה ונוער הם חותמות גומי של פקידות הסעד ורואים המלצותיהן כסוף פסוק…

מחדלי הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה – מדיניות מופקרת הסדרי ראיה ומרכז קשר לילדי הורים גרושים – מרץ 2011 – הזכות לחיי משפחה אינה מכובדת ע"י בתי משפט לענייני משפחה ועובדות סוציאליות הממונות כפקידות סעד לסדרי דין כמעט באורח קבע בכל סכסוך נורמטיבי. הרשויות מתעמרות בבעלי הדין, משפילות אותם, אוספות רסיסי לשון הרע, מעלות אותם על הכתב, מנתקות ללא רחמים הורים מילדיהם, עיכובים יזומים בכתיבת תסקירים,..

רוני מלקאי – דוברת משרד הרווחה: תגובה מדובררת לכאבם וסבלם של הורים לפגוש ילדיהם במרכזי קשר – דצמבר 2011 – המילה האחרונה" עם אברי גלעד וג'קי לוי – גלי צה"ל – תגובה מדובררת ומזלזלת של עו"ד רוני מלקאי דוברת משרד הרווחה על כאבם וסבלם של הורים הכמהים לפגוש את ילדיהם במרכזי קשר של משרד הרווחה…

סיפורה של אם ששירותי הרווחה מונעים ממנה לראות את ילדיה – דצמבר 2009 – סיפורה של מירי (האמא ל') אם חד הורית לשני ילדים בני 4 ו-6 שפקידות הסעד של לשכת הרווחה בעירייה מונעות ממנה לראות את ילדיה. מירי מספרת על שני מפגשים מרגשים עם ילדיה במרכז קשר תחת עיניהם הפקוחה וידם הקשה של פקידי שירותי הרווחה בעיריית גבעתיים מערימים קשיים על האמא ל' לפגוש את ילדיה במרכז קשר. פקידות הסעד והעובדות הסוציאליות פועלות בדרך של הפחדה השפלה ועלילה על מנת למנוע המפגשים בין האמא ל' לילדיה…

שופט משפחה נפתלי שילה – דרכי רמיה לסחר מסבלם של בעלי דין

פברואר 2014 – מדובר במכון שקד בהנהלת הפסיכולוגיות סיון צמח וענת שמואלי שנתבקשו ע"י פקידת סעד ניבה מילנר לחוות דעתם על ילדיה של האמא ל'. הילד הבכור בן ה- 10 אינו רואה את אמו מזה כ- 5 שנים ע"פ צו בית משפט (שופט נפתלי שילה) והבן הצעיר בן ה- 8 רואה את אמו שעה בשבוע במרכז קשר. האמא אשה נורמטיבית עובדת ללא בעיות נפשיות או פליליות.

בטרם עוד פגשו את האמא או ביקשו דעתה כתבו הפסיכולוגיות  סיוון צמח וענת שמואלי בקשה (ללא תצהיר) למנותם מומחיות מטעם בית המשפט ובה דברי בלע ורמיה לשופט נפתלי שילה נגד האמא בו הם מאשימים אותה בהכפשות נגד אנשי מקצוע שטיפלו בתיק.

נפתלי שילה מבלי לנמק או לבקש תגובת בעלי הדין להכפשות, קבע בהחלטתו (ראה החלטתו להלן): "כמבוקש. המכון הוא מומחה מטעם בית המשפט ושני הצדדים ישתפו פעולה על המכון וכמובן שלא ייפגעו או יאיימו על המכון בכל צורה שהיא".

הענותו הצייתנית של נפתלי שילה לבקשה המכפישה של מכון שקד מדיפה ריח שיקולים זרים, חוסר דעת ורשעות. תפקידו לפעול לטובת הילדים ומן הראוי כי ישתף את הוריהם בדו שיח שהוא מנהל עם גורמים זרים למשפחה בנוגע לעניינים מהותיים הקשורים בילדים.
בנוסף מכון שקד כתב דברים חמורים נגד האמא, מדוע לא איפשר נפתלי שילה לאמא להגיב להכפשות מכון שקד נגדה. נפתלי שילה אף הוסיף חטא על פשע, הרעיל וכתב נגד בעלי הדין ש: "כמובן שלא ייפגעו או יאיימו על המכון בכל צורה שהיא". כאילו הם נוהגים לאיים ולפגוע.
יתרה מכך תקנות סדר דין אזרחי (סעיף 241) מחייבות את נפתלי שילה לקבל בקשות מאומתות בתצהיר ולהעבירן להתייחסות בעלי הדין. מדוע לא פעל כמתחייב בחוק. נפתלי שילה גם רמס בהחלטתו את חובת ההנמקה.


השופט נפתלי שילה ביזה את מערכת המשפט ואת האולם המכובד שהקצה לו משלם המיסים והתנהג כרוכל בשוק. התנהגותו של נפתלי שילה מעלה תהיות לגבי יכולתו לשמש שופט או בתפקיד עובד ציבור בכלל. יש לבחון התנהגותו של נפתלי שילה בתיקים אחרים ולפצות בעלי דין נוספים שנפגעו ונפגעים ממחדליו.

להלן קטע מתלונה שהוגשה נגד נפתלי שילה ע"י האם לנציבות תלונות הציבור על שופטים:

הנדון: תלונה חמורה ביותר נגד השופט נפתלי שילה, בימ"ש עניני משפחה רמת גן
          תיק תמ"ש 47-11-11
1.    ביום 06/2/2014 הגיש מכון שקד לפסיכולוגיה (להלן: "מכון שקד") בקשה לבית משפט לענייני משפחה שופט נפתלי שילה. הבקשה מצ"ב מסומנת "1".
2.    מכון שקד נבחר על ידי פקידות הסעד ניבה מילנר וסימונה שטיינמץ בחודש ספטמבר 2013 לבצע אבחונים לילדיי, וקיבל אישור בימ"ש לביצוע אבחון מידי ב-6.9.13. אבחונים אלו לא בוצעו במשך חצי שנה.
3.    מאחר ופקידות הסעד הפרו ומפרות צווים שיפוטיים במשך 5 שנים הגשתי עתירה לבג"ץ ביום 6.1.14 בג"ץ 125/14 להדיח את פקידות הסעד ובעתירה ציינתי שגם צו שיפוטי מחודש ספטמבר 2013 לא בוצע.
4.    ויודגש תוקף מינוי פקידות הסעד לפעול בתיק המשפחה שלי פג ביום 13.11.13 וסמכויותיהן לא חודשו ע"י ביהמ"ש והן עצמן לא דרשו את חידוש סמכויותיהן. משרד הרווחה הוא פטרונו של מכון שקד, וחוות הדעת למכון שקד משולמת על ידי משרד הרווחה.
5.    משכך, מכון שקד פנה לבית המשפט בחוסר סמכות מוחלט בתיק משפחה חסוי! בבקשה שהגיש מכון שקד נכתבו נגדי דברי בלע והכפשות מזעזעות, בהן הביע מכון שקד  קביעות חמורות נגדי, וזאת עוד בטרם פנו אלי, פגשו או הכירו אותי.
6.    השופט נפתלי שילה נתן החלטה בו ביום הגשת הבקשה 06/2/2014: "כמבוקש. המכון הוא מומחה מטעם בית המשפט ושני הצדדים ישתפו פעולה על המכון וכמובן שלא ייפגעו או יאיימו על המכון בכל צורה שהיא". ההחלטה מצ"ב מסומנת "2".
7.    השופט נפתלי שילה פעל בצורה בלתי תקינה, בלי שנתן לי את הזכות להגיב על הבקשה המכפישה שממנה עולה במפורש משוא פנים וגיבוש דעה מוקדמת נגדי.
8.    ביהמ"ש לא העביר אלי את בקשת מכון שקד לתגובתי ונתן החלטה בלתי סבירה ושרירותית המאיינת את זכויותיי כאם להגן על ילדיי אף מפני מכון שרלטני הכותב בקשות מוזמנות מטעם משרד הרווחה.
9.    השופט שילה לא איפשר לי להגיב ונתן החלטה כאילו מדובר בעניין פרוצדורלי, בעוד שאני מנותקת 5 שנים מילדיי בעוולה חמורה מאוד.
10. והנה, לתדהמתי, ביום 10/2/2014 הגיש מכון שקד, בפעם השנייה, מכתב הכפשות משמיץ נגדי, ושוב השופט שילה לא איפשר לי להגיב על המכתב אלא נתן החלטה בו ביום: "לתגובת העו"ס בתוך 10 ימים." הבקשה + ההחלטה מצ"ב מסומנים "3".
11. עולה, כי השופט שילה מנהל את התיק בצורה בלתי תקינה ובלתי הגונה, כשהוא אינו מאפשר לי אמם של ילדיי להגן על זכויותיהם.
12. האלף-בית במשפט הישראלי הוא משפט צדק, ולו למראית עין, ובמיוחד בתיקים בדיני נפשות – השופט שילה לא איפשר לי להגיב על דברי הבלע ובקשות בלתי חוקיות ופסק כמבוקש בניגוד לדין.
13. נא טיפולכם לאלתר נגד השופט שילה והדחתו מבית המשפט.
14. מצ"ב המסמכים.

 שופט נפתלי שילה מבזה את בית המשפט

 שופט נפתלי שילה מבזה את בית המשפט
 שופט נפתלי שילה מבזה את בית המשפט

קישורים:

השופט נפתלי שילה ופקידת סעד ראשית סימונה שטיינמץ – דרכי רמיה לטיוח פשעי משרד הרוחה וסחר בילדים – ספטמבר 2013 – מדובר באמא ל' חד הורית שילדיה נלקחו ממנה למרכז חירום מינואר 2009 למשך כחצי שנה מאחר ופקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי היתה סבורה כי האמא מתעללת בילדים. לסברותיה של פקידת הסעד לא היו שום אחיזה במישור הפלילי ראייתי וכל התיקים שנפתחו במשטרה נסגרו מהעדר אשמה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 11 מזה כ- 5 שנים, ואת בנה בן ה-9 רואה כשעה בשבוע במרכז קשר מזה כשלש שנים…
 נפתלי שילה – שופט לענייני משפחה – תלונה חמורה על התנהגות מריונטית של פקידת הסעד – יולי 2013 – תלונה חמורה נגד שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה. מדובר באמא ל' לשני ילדים אשר אינה רואה רואה את בנה הבכור בן ה- 10 כ- 4 וחצי שנים ואם בנה בן ה- 8 רואה במרכז קשר מזה כשנתיים, שעה בשבוע לאחר שלא ראתה אותו כשנתיים. האמא עובדת ללא רבב. הנימוק החוזר ונשנה להחלטותו התמוהה של נפתלי למניעת מפגשים בין האמא לילדיה היא כי כך סבורה פקידת הסעד. להלן תלונה שהוגשה נגד השופט נפתלי שילה בעניין…

שופט יהושוע גייפמן – ביקורת חריפה על הליך שיפוטי רשלני ומטויח של השופט נפתלי שילה – 16 ביולי 2013 – עמ"ש 13 – 07 – 21380 – מדובר בערעור על צו הגנה בהליך שיפוטי רשלני ומטוייח בניהולו של שופט בית משפט לענייני משפחה, נפתלי שילה – בית משפט מחוזי (יהושוע גייפמן) מתח ביקורת קשה על התנהלות מרושלת של השופט נפתלי שילה שעיקרה: הליך שיפוטי שיטחי, חקירה קצרה ולא עניינית, ללא תסקיר, ללא עירוב גורם טיפולי, הליך שיפוטי שלא כהלכתו ועוד. גייפמן ביטל את החלטת השופט נפתלי שילה…
 שופט נפתלי שילה – דרכי רמיה עם רשויות הרווחה – תלונה על שיטות מלוכלכות בדחיית הסדרי ראיה – אפריל 2013 – נפתלי שילה משמש שופט לענייני משפחה רמת גן. מדיניותו לטרטר בעלי דין יחד עם רשויות הרווחה בשיטות מלוכלכות המבזות את בתי המשפט ופוגעת באמון הציבור בבתי המשפט וברשויות הרווחה…

תלונה נגד השופט נפתלי שילה – קרקע פוריה לשחיתות עושק וגזל – אפריל 2013 – ההיגיון, תקנת הציבור, ואמנת זכויות הילד עליה חתומה מדינת ישראל כעשרים שנה קובעים כי הורה ללא רבב, בריא בגופו ונפשו, וילדיו רשאים להיפגש בנחת לפחות פעם בשבוע או יותר. מדיניותו של שופט לענייני משפחה רמת גן נפתלי שילה המנהל החלטותיו בדלתיים סגורות ללא ראיות מעוררת תמיהה והשתאות מה ההיגיון מאחורי החלטותיו…

שופט לענייני משפחה נפתלי שילה – שיטות סחר בילדי נפגעי משרד הרווחה – ינואר 2013 – מדובר באם לשני ילדים אשר נתלשו ממנה בהיותם בני 4 ו- 6 למרכז חירום בכפייה ללא סמכות בניגוד לחוק ולכללים. שופט לענייני משפחה נפתלי שילה מנהל ענייני האם בבית משפט לענייני משפחה ואינו מאפשר הסדרי ראיה עם ילדיה. נפתלי מפעיל נגד האם סנקציות בהיגוד לחוק ולכללים ופוגע בהחלטות שרירות לב באם וילדיה. התנהגותו של נפתלי שילה מדיפה ריח של שיקולים זרים לעשיית כסף לגורמי רווחה ו"מומחיה" מסבלם של אזרחים. לאחר 4 שנות התשה נפתלי שילה הסב נזקים קשים לאם וילדיה וכסף קל למערכת הרווחה ומומחיה…

נפתלי שילה – שופט משפחה – הפרת סדרי דין ומשוא פנים בענייני הסדרי ראיה בין אמא לילדיה – עבריינות סדרתית – ינואר 2012 – מדובר באם לשני ילדים אשר נתלשו ממנה בהיותם בני 4 ו- 6 למרכז חירום בכפייה ללא סמכות בניגוד לחוק ולכללים. שופטת הנוער רות בן חנוך האריכה צו חירום מביתם בכפייה למרכז חירום ויצו הדסים שהוצא ע"י פקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי, ללא נזקקות, בניגוד לקביעת בית משפט עליון. השופטת מודעת לעובדה כי אינה רשאית כלל לדון בתיק היות והוא נידון בבית משפט לענייני משפחה. – נפתלי שילה…

נפתלי שילה – שופט לענייני משפחה – תלונה מוצדקת בגין שקרים מניפולציות ותסביך "טובת הילד" – דצמבר 2012 – שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה פעל בדרך רמיה נגד בעל דין ופגע קשות בזכויות ההורה. נפתלי שילה השתמש בתרוץ פושעי רחוב, אנסים, ופדופילים וטען כי עשה את המעשה ל"טובת הילד". – להלן הכתבה בניגוד לנוהל: שופט קיפח גבר במשפט גירושין , טובה צימוקי , ידיעות אחרונות, דצמבר 2012 – נציב התלונות נגד שופטים אליעזר גולדברג מצא כמוצדקת תלונה שהוגשה נגד השופט נפתלי שילה מבית משפט לענייני משפחה ברמת גן…

כשלונותיו ותסכוליו של השופט נפתלי שילה בענייני האמא ל' וילדיה גרמו לו להגיש נגדה תלונה במשטרה – אוגוסט 2012 – מזה מספר שנים מנהלת האמא ל' התדיינויות משפטיות עקרות ומטופשות באולם בית משפט לענייני משפחה עם השופט נפתלי שילה כדי שתוכל לראות ולהיפגש עם ילדיה, אך לשווא. האם בעבר עברה בדיקות ואבחונים ע"פ דרישת נפתלי שילה והעובדות הסוציאליות ושילמה מאות אלפי שקלים, אך לשווא. נפתלי שילה מזמן בכל פעם "חוות דעת" כלשהי לטרפד את מפגש האמא וילדיה…

מדיניות מופקרת בית משפט לענייני משפחה – השופט נפתלי שילה – יוני 2011 – ה"משחק המכור" של שופט לענייני משפחה נפתלי שילה נגד אמא וילדיה הרוצים להיפגש מזה שנים. אכזריות ושרירות לב בניגוד להיגיון, ולעובדות – מדובר באמא ושני ילדיה אשר לא נפגשו מעל שנתיים מאחר ועובדת סוציאלית רחל ולדומירסקי מלשכת רווחה רמת גן דורשת "מסגרת קלינית פסיכיאטרית הכוללת אבחון פסיכודיאגנוסטי עם המלצות לגבי קיום הביקורים ולגבי המסגרת הקלינית פסיכיאטרית שתלווה אותם". העו"סית לא נימקה דרישתה מאחר ונפתלי שילה מאפשר ומעודד הפקרות והתעמרות העובדות הסוציאליות באם וילדיה…

אכזריות ושרירות לב בנפשות ילדיה של ל' – שופט לענייני משפחה רמת גן: נפתלי שילה – ינואר 2011 – ל' אם חד הורית שילדיה נלקחו ממנה באכזריות ובפתאומיות ע"י רשויות הרווחה לחצי שנה למרכז חירום, לא ראתה את שני ילדיה מזה כשנתיים. לאחר דיונים בבית משפט לענייני משפחה בראשות השופט נפתלי שילה הוחלט כי האם ל' תפגוש את בנה הקטן בן ה-6 בהשגחת פסיכולוגית מטעם בית המשפט – לא די בכך שהשופט נפתלי שילה הפקיר לחלוטין את הקשר של הבן הבכור בן ה- 8 עם אימו אלא עצר את המפגשים האחדים של ל' עם בנה בן ה-6 אצל הפסיכולוגית בתואנות שונות ומשונות כגון מרחק המפגשים בעיר חולון ה"רחוקה" מרמת גן מקום מגורי הילדים (20 דקות נסיעה)…

האמא ל' עדיין אינה רואה את ילדיה – כישלון קונספציית "טובת הילד" – השופט נפתלי שילה – אוקטובר 2010 – מדובר באם חד הורית ל' אשר ילדיה נלקחו למרכז חירום בינואר 2009 מאחר ופקידת הסעד לחוק הנוער הייתה סבורה כי הילדים בסיכון. בעוד האמא ל' מתחננת בוועדת החלטה בלשכת הרווחה גבעתיים כי ילדיה לא ילקחו ממנה, יצאו עובדות סוציאליות לבית הספר ולגן הילדים ולקחו את ילדיה למרכז חירום שם שהו חצי שנה…

שופט תחת השפעת פקידת סעד – השופט נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לפגוש את אימם למעלה משנה בתואנה שלא עברה בדיקות שהומלצו ע"י פקידת הסעד – יוני 2010 – שופט בית משפט לענייני משפחה ברמת גן נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לראות, ו/או לדבר עם אימם כבר למעלה משנה מאחר שטרם ביצעה "בדיקות שהומלצו על ידי פקידת הסעד" – מדובר באישה עובדת, מתפרנסת בכבוד מימים ימימה, ללא הרשעה פלילית כלשהי, ואשר ביצעה ע"פ בקשת פקידות הסעד בדיקות שונות במכוני מסוגלות הורים, פסיכיאטר מחוזי, ונמצאה כשירה וטובה…

שופט משפחה נפתלי שילה – דרכי רמיה לסחר מסבלם של בעלי דין

שופט משפחה נפתלי שילה רמת גן - התנהגותו מדיפה שחיתות ורמיה - פוגע קשות באמות הציבור בבית המשפט

פברואר 2014 – מדובר במכון שקד בהנהלת הפסיכולוגיות סיון צמח וענת שמואלי שנתבקשו ע"י פקידת סעד ניבה מילנר לחוות דעתם על ילדיה של האמא ל'. הילד הבכור בן ה- 10 אינו רואה את אמו מזה כ- 5 שנים ע"פ צו בית משפט (שופט נפתלי שילה) והבן הצעיר בן ה- 8 רואה את אמו שעה בשבוע במרכז קשר. האמא אשה נורמטיבית עובדת ללא בעיות נפשיות או פליליות.

בטרם עוד פגשו את האמא או ביקשו דעתה כתבו הפסיכולוגיות  סיוון צמח וענת שמואלי בקשה (ללא תצהיר) למנותם מומחיות מטעם בית המשפט ובה דברי בלע ורמיה לשופט נפתלי שילה נגד האמא בו הם מאשימים אותה בהכפשות נגד אנשי מקצוע שטיפלו בתיק.

נפתלי שילה מבלי לנמק או לבקש תגובת בעלי הדין להכפשות, קבע בהחלטתו (ראה החלטתו להלן): "כמבוקש. המכון הוא מומחה מטעם בית המשפט ושני הצדדים ישתפו פעולה על המכון וכמובן שלא ייפגעו או יאיימו על המכון בכל צורה שהיא".

הענותו הצייתנית של נפתלי שילה לבקשה המכפישה של מכון שקד מדיפה ריח שיקולים זרים, חוסר דעת ורשעות. תפקידו לפעול לטובת הילדים ומן הראוי כי ישתף את הוריהם בדו שיח שהוא מנהל עם גורמים זרים למשפחה בנוגע לעניינים מהותיים הקשורים בילדים.
בנוסף מכון שקד כתב דברים חמורים נגד האמא, מדוע לא איפשר נפתלי שילה לאמא להגיב להכפשות מכון שקד נגדה. נפתלי שילה אף הוסיף חטא על פשע, הרעיל וכתב נגד בעלי הדין ש: "כמובן שלא ייפגעו או יאיימו על המכון בכל צורה שהיא". כאילו הם נוהגים לאיים ולפגוע.
יתרה מכך תקנות סדר דין אזרחי (סעיף 241) מחייבות את נפתלי שילה לקבל בקשות מאומתות בתצהיר ולהעבירן להתייחסות בעלי הדין. מדוע לא פעל כמתחייב בחוק. נפתלי שילה גם רמס בהחלטתו את חובת ההנמקה.


השופט נפתלי שילה ביזה את מערכת המשפט ואת האולם המכובד שהקצה לו משלם המיסים והתנהג כרוכל בשוק. התנהגותו של נפתלי שילה מעלה תהיות לגבי יכולתו לשמש שופט או בתפקיד עובד ציבור בכלל. יש לבחון התנהגותו של נפתלי שילה בתיקים אחרים ולפצות בעלי דין נוספים שנפגעו ונפגעים ממחדליו.

להלן קטע מתלונה שהוגשה נגד נפתלי שילה ע"י האם לנציבות תלונות הציבור על שופטים:

הנדון: תלונה חמורה ביותר נגד השופט נפתלי שילה, בימ"ש עניני משפחה רמת גן
          תיק תמ"ש 47-11-11
1.    ביום 06/2/2014 הגיש מכון שקד לפסיכולוגיה (להלן: "מכון שקד") בקשה לבית משפט לענייני משפחה שופט נפתלי שילה. הבקשה מצ"ב מסומנת "1".
2.    מכון שקד נבחר על ידי פקידות הסעד ניבה מילנר וסימונה שטיינמץ בחודש ספטמבר 2013 לבצע אבחונים לילדיי, וקיבל אישור בימ"ש לביצוע אבחון מידי ב-6.9.13. אבחונים אלו לא בוצעו במשך חצי שנה.
3.    מאחר ופקידות הסעד הפרו ומפרות צווים שיפוטיים במשך 5 שנים הגשתי עתירה לבג"ץ ביום 6.1.14 בג"ץ 125/14 להדיח את פקידות הסעד ובעתירה ציינתי שגם צו שיפוטי מחודש ספטמבר 2013 לא בוצע.
4.    ויודגש תוקף מינוי פקידות הסעד לפעול בתיק המשפחה שלי פג ביום 13.11.13 וסמכויותיהן לא חודשו ע"י ביהמ"ש והן עצמן לא דרשו את חידוש סמכויותיהן. משרד הרווחה הוא פטרונו של מכון שקד, וחוות הדעת למכון שקד משולמת על ידי משרד הרווחה.
5.    משכך, מכון שקד פנה לבית המשפט בחוסר סמכות מוחלט בתיק משפחה חסוי! בבקשה שהגיש מכון שקד נכתבו נגדי דברי בלע והכפשות מזעזעות, בהן הביע מכון שקד  קביעות חמורות נגדי, וזאת עוד בטרם פנו אלי, פגשו או הכירו אותי.
6.    השופט נפתלי שילה נתן החלטה בו ביום הגשת הבקשה 06/2/2014: "כמבוקש. המכון הוא מומחה מטעם בית המשפט ושני הצדדים ישתפו פעולה על המכון וכמובן שלא ייפגעו או יאיימו על המכון בכל צורה שהיא". ההחלטה מצ"ב מסומנת "2".
7.    השופט נפתלי שילה פעל בצורה בלתי תקינה, בלי שנתן לי את הזכות להגיב על הבקשה המכפישה שממנה עולה במפורש משוא פנים וגיבוש דעה מוקדמת נגדי.
8.    ביהמ"ש לא העביר אלי את בקשת מכון שקד לתגובתי ונתן החלטה בלתי סבירה ושרירותית המאיינת את זכויותיי כאם להגן על ילדיי אף מפני מכון שרלטני הכותב בקשות מוזמנות מטעם משרד הרווחה.
9.    השופט שילה לא איפשר לי להגיב ונתן החלטה כאילו מדובר בעניין פרוצדורלי, בעוד שאני מנותקת 5 שנים מילדיי בעוולה חמורה מאוד.
10. והנה, לתדהמתי, ביום 10/2/2014 הגיש מכון שקד, בפעם השנייה, מכתב הכפשות משמיץ נגדי, ושוב השופט שילה לא איפשר לי להגיב על המכתב אלא נתן החלטה בו ביום: "לתגובת העו"ס בתוך 10 ימים." הבקשה + ההחלטה מצ"ב מסומנים "3".
11. עולה, כי השופט שילה מנהל את התיק בצורה בלתי תקינה ובלתי הגונה, כשהוא אינו מאפשר לי אמם של ילדיי להגן על זכויותיהם.
12. האלף-בית במשפט הישראלי הוא משפט צדק, ולו למראית עין, ובמיוחד בתיקים בדיני נפשות – השופט שילה לא איפשר לי להגיב על דברי הבלע ובקשות בלתי חוקיות ופסק כמבוקש בניגוד לדין.
13. נא טיפולכם לאלתר נגד השופט שילה והדחתו מבית המשפט.
14. מצ"ב המסמכים.

 שופט נפתלי שילה מבזה את בית המשפט

 שופט נפתלי שילה מבזה את בית המשפט
 שופט נפתלי שילה מבזה את בית המשפט

שופט משפחה נפתלי שילה – דרכי רמיה לסחר מסבלם של בעלי דין



קישורים:

השופט נפתלי שילה ופקידת סעד ראשית סימונה שטיינמץ – דרכי רמיה לטיוח פשעי משרד הרוחה וסחר בילדים – ספטמבר 2013 – מדובר באמא ל' חד הורית שילדיה נלקחו ממנה למרכז חירום מינואר 2009 למשך כחצי שנה מאחר ופקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי היתה סבורה כי האמא מתעללת בילדים. לסברותיה של פקידת הסעד לא היו שום אחיזה במישור הפלילי ראייתי וכל התיקים שנפתחו במשטרה נסגרו מהעדר אשמה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 11 מזה כ- 5 שנים, ואת בנה בן ה-9 רואה כשעה בשבוע במרכז קשר מזה כשלש שנים…
 נפתלי שילה – שופט לענייני משפחה – תלונה חמורה על התנהגות מריונטית של פקידת הסעד – יולי 2013 – תלונה חמורה נגד שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה. מדובר באמא ל' לשני ילדים אשר אינה רואה רואה את בנה הבכור בן ה- 10 כ- 4 וחצי שנים ואם בנה בן ה- 8 רואה במרכז קשר מזה כשנתיים, שעה בשבוע לאחר שלא ראתה אותו כשנתיים. האמא עובדת ללא רבב. הנימוק החוזר ונשנה להחלטותו התמוהה של נפתלי למניעת מפגשים בין האמא לילדיה היא כי כך סבורה פקידת הסעד. להלן תלונה שהוגשה נגד השופט נפתלי שילה בעניין…

שופט יהושוע גייפמן – ביקורת חריפה על הליך שיפוטי רשלני ומטויח של השופט נפתלי שילה – 16 ביולי 2013 – עמ"ש 13 – 07 – 21380 – מדובר בערעור על צו הגנה בהליך שיפוטי רשלני ומטוייח בניהולו של שופט בית משפט לענייני משפחה, נפתלי שילה – בית משפט מחוזי (יהושוע גייפמן) מתח ביקורת קשה על התנהלות מרושלת של השופט נפתלי שילה שעיקרה: הליך שיפוטי שיטחי, חקירה קצרה ולא עניינית, ללא תסקיר, ללא עירוב גורם טיפולי, הליך שיפוטי שלא כהלכתו ועוד. גייפמן ביטל את החלטת השופט נפתלי שילה…
 שופט נפתלי שילה – דרכי רמיה עם רשויות הרווחה – תלונה על שיטות מלוכלכות בדחיית הסדרי ראיה – אפריל 2013 – נפתלי שילה משמש שופט לענייני משפחה רמת גן. מדיניותו לטרטר בעלי דין יחד עם רשויות הרווחה בשיטות מלוכלכות המבזות את בתי המשפט ופוגעת באמון הציבור בבתי המשפט וברשויות הרווחה…

תלונה נגד השופט נפתלי שילה – קרקע פוריה לשחיתות עושק וגזל – אפריל 2013 – ההיגיון, תקנת הציבור, ואמנת זכויות הילד עליה חתומה מדינת ישראל כעשרים שנה קובעים כי הורה ללא רבב, בריא בגופו ונפשו, וילדיו רשאים להיפגש בנחת לפחות פעם בשבוע או יותר. מדיניותו של שופט לענייני משפחה רמת גן נפתלי שילה המנהל החלטותיו בדלתיים סגורות ללא ראיות מעוררת תמיהה והשתאות מה ההיגיון מאחורי החלטותיו…

שופט לענייני משפחה נפתלי שילה – שיטות סחר בילדי נפגעי משרד הרווחה – ינואר 2013 – מדובר באם לשני ילדים אשר נתלשו ממנה בהיותם בני 4 ו- 6 למרכז חירום בכפייה ללא סמכות בניגוד לחוק ולכללים. שופט לענייני משפחה נפתלי שילה מנהל ענייני האם בבית משפט לענייני משפחה ואינו מאפשר הסדרי ראיה עם ילדיה. נפתלי מפעיל נגד האם סנקציות בהיגוד לחוק ולכללים ופוגע בהחלטות שרירות לב באם וילדיה. התנהגותו של נפתלי שילה מדיפה ריח של שיקולים זרים לעשיית כסף לגורמי רווחה ו"מומחיה" מסבלם של אזרחים. לאחר 4 שנות התשה נפתלי שילה הסב נזקים קשים לאם וילדיה וכסף קל למערכת הרווחה ומומחיה…

נפתלי שילה – שופט משפחה – הפרת סדרי דין ומשוא פנים בענייני הסדרי ראיה בין אמא לילדיה – עבריינות סדרתית – ינואר 2012 – מדובר באם לשני ילדים אשר נתלשו ממנה בהיותם בני 4 ו- 6 למרכז חירום בכפייה ללא סמכות בניגוד לחוק ולכללים. שופטת הנוער רות בן חנוך האריכה צו חירום מביתם בכפייה למרכז חירום ויצו הדסים שהוצא ע"י פקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי, ללא נזקקות, בניגוד לקביעת בית משפט עליון. השופטת מודעת לעובדה כי אינה רשאית כלל לדון בתיק היות והוא נידון בבית משפט לענייני משפחה. – נפתלי שילה…

נפתלי שילה – שופט לענייני משפחה – תלונה מוצדקת בגין שקרים מניפולציות ותסביך "טובת הילד" – דצמבר 2012 – שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה פעל בדרך רמיה נגד בעל דין ופגע קשות בזכויות ההורה. נפתלי שילה השתמש בתרוץ פושעי רחוב, אנסים, ופדופילים וטען כי עשה את המעשה ל"טובת הילד". – להלן הכתבה בניגוד לנוהל: שופט קיפח גבר במשפט גירושין , טובה צימוקי , ידיעות אחרונות, דצמבר 2012 – נציב התלונות נגד שופטים אליעזר גולדברג מצא כמוצדקת תלונה שהוגשה נגד השופט נפתלי שילה מבית משפט לענייני משפחה ברמת גן…

כשלונותיו ותסכוליו של השופט נפתלי שילה בענייני האמא ל' וילדיה גרמו לו להגיש נגדה תלונה במשטרה – אוגוסט 2012 – מזה מספר שנים מנהלת האמא ל' התדיינויות משפטיות עקרות ומטופשות באולם בית משפט לענייני משפחה עם השופט נפתלי שילה כדי שתוכל לראות ולהיפגש עם ילדיה, אך לשווא. האם בעבר עברה בדיקות ואבחונים ע"פ דרישת נפתלי שילה והעובדות הסוציאליות ושילמה מאות אלפי שקלים, אך לשווא. נפתלי שילה מזמן בכל פעם "חוות דעת" כלשהי לטרפד את מפגש האמא וילדיה…

מדיניות מופקרת בית משפט לענייני משפחה – השופט נפתלי שילה – יוני 2011 – ה"משחק המכור" של שופט לענייני משפחה נפתלי שילה נגד אמא וילדיה הרוצים להיפגש מזה שנים. אכזריות ושרירות לב בניגוד להיגיון, ולעובדות – מדובר באמא ושני ילדיה אשר לא נפגשו מעל שנתיים מאחר ועובדת סוציאלית רחל ולדומירסקי מלשכת רווחה רמת גן דורשת "מסגרת קלינית פסיכיאטרית הכוללת אבחון פסיכודיאגנוסטי עם המלצות לגבי קיום הביקורים ולגבי המסגרת הקלינית פסיכיאטרית שתלווה אותם". העו"סית לא נימקה דרישתה מאחר ונפתלי שילה מאפשר ומעודד הפקרות והתעמרות העובדות הסוציאליות באם וילדיה…

אכזריות ושרירות לב בנפשות ילדיה של ל' – שופט לענייני משפחה רמת גן: נפתלי שילה – ינואר 2011 – ל' אם חד הורית שילדיה נלקחו ממנה באכזריות ובפתאומיות ע"י רשויות הרווחה לחצי שנה למרכז חירום, לא ראתה את שני ילדיה מזה כשנתיים. לאחר דיונים בבית משפט לענייני משפחה בראשות השופט נפתלי שילה הוחלט כי האם ל' תפגוש את בנה הקטן בן ה-6 בהשגחת פסיכולוגית מטעם בית המשפט – לא די בכך שהשופט נפתלי שילה הפקיר לחלוטין את הקשר של הבן הבכור בן ה- 8 עם אימו אלא עצר את המפגשים האחדים של ל' עם בנה בן ה-6 אצל הפסיכולוגית בתואנות שונות ומשונות כגון מרחק המפגשים בעיר חולון ה"רחוקה" מרמת גן מקום מגורי הילדים (20 דקות נסיעה)…

האמא ל' עדיין אינה רואה את ילדיה – כישלון קונספציית "טובת הילד" – השופט נפתלי שילה – אוקטובר 2010 – מדובר באם חד הורית ל' אשר ילדיה נלקחו למרכז חירום בינואר 2009 מאחר ופקידת הסעד לחוק הנוער הייתה סבורה כי הילדים בסיכון. בעוד האמא ל' מתחננת בוועדת החלטה בלשכת הרווחה גבעתיים כי ילדיה לא ילקחו ממנה, יצאו עובדות סוציאליות לבית הספר ולגן הילדים ולקחו את ילדיה למרכז חירום שם שהו חצי שנה…

שופט תחת השפעת פקידת סעד – השופט נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לפגוש את אימם למעלה משנה בתואנה שלא עברה בדיקות שהומלצו ע"י פקידת הסעד – יוני 2010 – שופט בית משפט לענייני משפחה ברמת גן נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לראות, ו/או לדבר עם אימם כבר למעלה משנה מאחר שטרם ביצעה "בדיקות שהומלצו על ידי פקידת הסעד" – מדובר באישה עובדת, מתפרנסת בכבוד מימים ימימה, ללא הרשעה פלילית כלשהי, ואשר ביצעה ע"פ בקשת פקידות הסעד בדיקות שונות במכוני מסוגלות הורים, פסיכיאטר מחוזי, ונמצאה כשירה וטובה…

מצגת שווא משרד הרווחה להמשך סחר בבני אדם – פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ יסיים תפקידו

פברואר 2014 – תרבות ארגונית מלוכלכת בצמרת משרד הרווחה בסביבתו הקרובה ביותר של שר הרווחה מאיר כהן נחשפה ע"י ערוץ 10. אמיר שוורץ, פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה שמופקד על רווחתם של אלפי החוסים, מנהל בשעות העבודה גם את עסקיו הפרטיים – רשת הוסטלים שלו ושל אשתו. "לקחו לי 21 שנים מהחיים", סיפר חוסה שאושפז במוסד שלא התאים לו, וכמוהו רבים נוספים.

תופעת הפקרת ילדים חוסים וקשישים ועשיית כסף מסבלם של אחרים הנו דבר מקובל בסביבתו של שר הרווחה מאיר כהן, מנכ"ל משרדו יוסי סילמן, חנה סלוצקי , מוטי וינטרבתיה ארטמן , רוני מלקאי , נחום עידו , רחל שרביטסימונה שטיינמץ , רונית וינגרטן , אמיר שוורץ , ועוד.

צמרת משרד הרווחה: יוסי סילמן, אמיר שוורץ, מאיר כהן, מנחם וגשל - נעדרים כל אמפתיה בסיסית לאוכלוסיות אותם אמורים לשרת

ואולם עקב חשיפת פרשת אמיר שוורץ לסחר בחוסים במשרדי הרווחה בשעות העבודה בחדר סמוך לחדרו של השר מאיר כהן החליטו במשרד הרווחה כי על מנת להמשיך לסחור בילדים קשישים וחוסים יש להציג למראית עין כי יש "אכיפת" פשעים במשרד הרווחה, ועל כן יזרק אמיר שוורץ מהמשרד במצנח זהב.

פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ הורשע בעברות: חברות בדירקטוריון ללא היתר, מתן הרצאות מבלי לדווח לממונה ודיווחים כוזבים , שיקר בבית המשפט – שופטת בלהה גילאור בתביעת נזיקין של דודו דהאן נגד מדינת ישראל, משרד הרווחה ואח' על תיוגו כמפגר וכליאתו שלא לצורך במוסד למפגרים של משרד הרווחה למשך עשרות שנים שם עבר התעללות קשה.

אמיר שוורץ – פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה מנהל בשעות העבודה את עסקיו הפרטיים

קישורים:

 משרד הרווחה -חוטף, מאבחן, מתייג ושולח לגיהנום – מעון מקי"ם למפגרים  – קשר השתיקה, התעללות, שיקולים זרים, עושק, ניצול, רמייה, הפקרות – במוסדות בפיקוח משרד הרווחה לאורך עשרות שנים. תחקיר: "הכי משתלם להגיד מפגרים, ואז לסגור להשפיל להכות" , ידיעות אחרונות , יאנה פבזנר , צילומים: ערן יופי כהן , גדי קבלו, אוקטובר 2009…

"תינוק בגולאג ישראלי" – כתבת תחקיר על חטיפת תינוק

משרד הרווחה – כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים – כתבת תחקיר


התעללות בילדים חוסים במוסד "אתגר" של משרד הרווחה


אלימות מדריך על חוסה במעון למפגרים בקיבוץ עין השלושה


החיים בהוסטל למפגרים "בית אנדרו" בראשון לציון : רעב ומקלחת במים קרים


עשרות ילדים מאושפזים בישראל במוסדות פסיכיאטריים שלא לצורך


מוטי אוטמזגין תובע את משרד הרווחה: נכלאתי בטעות במוסד מפגרים


משרד הרווחה – פיקוח ומעקב לקויים על כל מסגרות הרווחה: פנימיות, מעונות, פקידי סעד, עובדים סוציאליים


הורי מעיין ספיר שנרצחה ברחובות תובעים את משרד הרווחה, המשטרה, ורוצח בתם

משרד הרווחה – דרכי רמיה לסחר בילדים לאימוץ – פרשת הנסיך החטוף

פקידת אימוץ אורנה הירשפלד - מדיניות רמיה לסחר בילדים לאימוץ

נובמבר 2013 – פרשת הנסיך החטוף מדיפה ריח שחיתות, שוחד לפקידי אימוץ בשירות למען הילד בראשות פקידת אימוץ ראשית אורנה הירשפלד – ילד ממוצא אתיופי נחטף מיד לאחר לידתו לבית יתומים, בתואנה כי אמו אינה מסוגלת לטפל בו, כעבור שנה הועבר לאומנה שרוצה לאמץ אותו בהיותו בן 3. מיום לידתו המשפחה המורחבת נלחמת להשיבו אולם משרד הרווחה דוחה את המשפחה המורחבת בטענות שונות. כיום כשהילד בן 3 טוענים משרד הרווחה כי מאוחר מידי והילד התרגל למאמצים.
אין זאת הפעם הראשונה בה משתמש משרד הרווחה לתלוש ילדים ממשפחות מוחלשות מביתם תוך גרימת נזקים כלכליים פיסיים ונפשיים למשפחה המורחבת.
שופט שמואל בוקובסקי - תרגיל מסריח לאימוץ סגורהשופט שמואל בוקובסקי ביצע תרגיל מסריח דומה. שמואל בוקובסקי תלש תינוקת ממשפחתה לבית ילדים, לאחר מכן קבע כי המשפחה שיש לה כבר ילדים אינה מסוגל לגדלה בשל החסכים הריגשיים שיש לילדה שגדלה בשנותיה הראשונות בבית ילדים. מדובר בנבזות ורמאות בה השתמש בוקובסקי, והתנהגותו מדיפה ריח שוחד ושחיתות.
הסרטון מפרט מקצת מדרכי רמיה של משרד הרווחה לסחר בילדים לאימוץ. שר הרווחה מאיר כהן מודע לפשעי משרדו ולא נמנע להגיש ערעור על החלטת העליון להשיב הילד למשפחתו מידי המאמצים. אורנה הילשפלד היא פקידת אימוף ראשית ותיקה בתחום סחר ילדים מאומצים בארץ ובחו"ל.

קישורים:

 מי יגדל ילד בן 3 – האמא והמשפחה או מאמצים – נובמבר 2013 – פשעי משרד הרווחה – השירות למען הילד של משרד הרווחה תלש ילד תינוק (הנסיך החטוף) ממשפחתו מיוצאי אתיופיה, מוחלשת, כלא אותו מיום לידתו כשנה בבית יתומים בתנאים קשים בעוד משפחתו נלחמת עליו, ושלח אותו למאמצים לבנים. משפחתו כל העת נלחמה להשיבו, אולם משרד הרווחה ובית משפט לענייני משפחה משכו את האימוץ מספר שנים כדי למנוע מצב של החזרת הילד למשפחתו עקב כך שהוא גדל ומתרגל למאמצים.

 השופטת חנה בן עמי: "לפקידות הסעד יש ענין בתוצאה אליה חותרים, ולשם כך כל דרך כשרה בעיניהן"  – ארגון פשע ממסדי רב מערכתי משתמע מנאומה של השופטת חנה בן עמי בכנס ארגונים חברתיים נגד פשעי משרד הרווחה לסחר בילדים, חוסים וקשישים . מדובר במערכת בראשות איגוד העובדים הסוציאליים ומשרד הרווחה התוקפת משפחות מוחלשות ומנצלת כל המשאב המשפחתי נכסים, ילדים, חוסים וקשישים בהליכים שיפוטיים מכורים מראש. גורמים במערכות ממסד נוספות כגון משטרה, פרקליטות, בתי משפט משתפים פעולה עם מערכת הפשע מי בשתיקה ומי בפעולה…

שופטת חנה בן עמי על פקידות אימוץ ובתי משפט לענייני משפחה  – 14 ביוני 2013 – כנס לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה – לזכויות ילדים והורים – כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחה ירושלים – נותנת מבט מבפנים כיצד מתיחסים שופטים להורים שרשויות הרווחה, השירות למען הילד,  מבקשות להוציא את ילדיהם ממשמורתם…

האשמות קשות נגד מאיר כהן שר הרווחה – מחאה דימונה אוקטובר 2013

17 אוקטובר 2013 – רחוב החצב דימונה –  הורים מוחים על המדיניות ה"רווחה" הברוטלית של שר הרווחה מאיר כהן נגד משפחות וילדים. מאיר כהן מפעיל תוקפנות נגד אזרחים מוחלשים במדינת ישראל, כגון חד הוריות, גרושים, עולים חדשים, קשישים נכים ועוד.
משרד הרווחה רואה באוכלוסיות המוחלשות "משאב" לספק ג'ובים (דוגמת חבר מפלגה יוסי סילמן שקיבל ג'וב מנכ"ל משרד הרווחה) למקורבים, חברי מפלגה ועוד. מכאן הדרך אל מרמה ושחיתות קצרה מאוד. הסובלים הם האזרחים שנפלו לתוך המערכת המזוהמת של משרד הרווחה בראשותו של מאיר כהן העובדת ללא ראיות בדלתיים סגורות בתיאום עם בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער.

קישורים:

שר הרווחה מאיר כהן – דרכי רמיה ואיומים בטיפול בתלונות פשעי משרדומשרד הרווחה לא רק מזלזל בפונים אליו באשר לתפקודם של עובדים סוציאליים ופקידי סעד ברשויות המקומיות אלא גם מעליל ומאיים על הפונים. מדיניותו התוקפנית של שר הרווחה מאיר כהן הנה לא להתייחס לסעיפי הפניה ולגופם של דברים אלא להכפיש לאיים וגם לממש את האיומים בדרך של ניתוק ילדים מהוריהם, והצבת הילדים במכלאות משרד הרווחה המופרטות. להלן אב המתאר את האלימות של שר הרווחה מאיר כהן ואנשי משרדו נגדו ונגד ילדיו עקב פניה בעניינם…

שר הרווחה מאיר כהן – כתבת תדמית לטיוח פשעי משרדו – ספטמבר 2013 – ברקע פרשת לשכת הרווחה ירושלים שכפתה אמא קשת יום "טיפולים אינטנסיביים" וגרמה לקריסת המשפחה. פורסם בעמוד שלם בעיתון כתבת יחצנות לשר הרווחה מאיר כהן להסיט מהעיקר…

שר הרווחה מאיר כהן שקרים וטיוחים לסחר בילדים – רשת ב – אוגוסט 2013 – שר הרווחה מאיר כהן בראיון מטייח כמויות ומספרים של ילדים המוצאים מביתם לפנימיות הרווחה וטוען כי מדובר בכ- 10,000 ילדים בפנימיות בעוד יש כ- 40,000 , מאיר כהן מטייח ומציג תמונה ורודה של מצבם בפנימיות בעוד יש ילדים החווים התעללות קשה בפנימיות המופרטות ובמשפחות אומנה של משרד הרווחה
עתירה נגד שר הרווחה מאיר כהן בגין טיוח עבירות משמעת עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה בני ברק – מאי 2013 – מדובר באי טיפול בתלונה על עבירות משמעת נגד עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה בני ברק – שר הרווחה מאיר כהן מטייח פשעי משרדו. שר הרווחה מאיר כהן ממשיך את המסורת של אי טיפול בעבירות משמעת של עובדים סוציאליים העושים ככל העולה על רוחם נגד אזרחים. שר הרווחה מאיר כהן מסתתר מאחורי חומת ביורוקטיה ואינו מגיב עניינית לפניות בעניין מחדלי עובדים סוציאליים בלשכות הרווחה נגד אזרחים. – שר הרווחה מאיר כהן מבזה את עבודת ועדת סלונים על עבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין. הוועדה העירה על מחדל ידוע משרד הרווחה במתן גיבוי מלא לפקידי הסעד בכל תלונה המוגשת נגדם ללא בדיקה עניינית של התלונה…

דוח מבקר המדינה 2013 – משרד הרווחה תולש בכפייה וברמיה ילדים מבתיהם בוועדות החלטה בניגוד לחוק ולנהלים – מאי 2013 – מבקר המדינה ערך במהלך שנת 2012 ביקורת על סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה (ועדות החלטה בלשכות רווחה ברשויות מקומיות) בעניין זכויותיהן של משפחות חלשות בהוצאת ילדים מהם בכפייה…

שר הרווחה מאיר כהן – נער השעשועים של העובדות הסוציאליות – בואו נגלה לכם את מה שמפלגת "יש עתיד" מסתירה מכם – שר הרווחה מאיר כהן מטעם מפלגת יש עתיד הוא כשלון מבטיח – בתקופת כהונתו של מאיר כהן כראש עירית דימונה, דימונה היתה שיאנית המדינה בשיעור הוצאת ילדים מהבית למוסדות. תעודת עניות קשה לתפקודו הגרוע כראש עיריה, והוכחה כי אדם זה משמש מריונטה לידן של עובדות הרווחה…