פגמים בבתי המשפט באופן ניהול הליך המעצר טרם הגשת כתב אישום

פגמים בבתי המשפט באופן ניהול הליך המעצר טרם הגשת כתב אישום
 
מתוך דוח הסנגוריה הציבורית שפורסם ביולי 2018 על שנ"ע 2017
 
דיונים במעמד צד אחד ודיונים בלשכת השופט
 
כפי שכתב השופט ריבלין בהחלטתו הנ"ל, אין לאפשר נוהג לפיו בתיקי מעצר גלויים יתקיימו דיונים בלשכת השופט, קודם לכניסת הצדדים לאולם, דיונים אשר במסגרתם מחליפים השופט ונציגי הרשות החוקרת מידע ועמדות בעוד כל אלה אינם מובאים בפני
העצורים ובאי כוחם בחלק הפתוח של הדיון. הסניגוריה הציבורית הצטרפה בכל פה להמלצתו הברורה של השופט ריבלין, שלמעשה נובעת מהוראות החוק המפורשות, להפסיק לאלתר קיומם של דיוניםבלשכה או באולם בית המשפט במעמד צד אחד. לצד זאת, הציעה הסניגוריה הציבורית כי גם דיונים שמותר לקיימם במעמד צד אחד, בשלב הסמוי של החקירה, יקוימו באולם בית המשפט, תוך שהנוכחיםבו מתבקשים לצאת לצורך קיומם, ולא בלשכת השופט.
בנוסף, הסניגוריה הציבורית ציינה כי גם בדיונים ראשוניים במעמד צד אחד צריך להתקיים פרוטוקול שבשלב זה יוגדר כחסוי, ויישמר בכספת בית המשפט. לבסוף, ציינה הסניגוריה כי יש לקבוע שופט נפרד לדיון בהארכת המעצר, שאיננו השופט שדן בצווים המיוחדים טרם המעצר.
 
"התלחשות" בין נציג היחידה החוקרת לשופט באולם
 
גם כאשר הדיון מתנהל באולם בית המשפט ולא בלשכה, אנו עדים בחלק מהמקרים לפרקטיקה של "התלחשות" פסולה בין נציג היחידה החוקרת לבין השופט. זאת, בין אם מדובר במצב בו "ההתלחשיות" מתקיימת בתחילת הדיון בבקשת הארכת המעצר,ובין אם מדובר ב"התלחשות" במהלך הדיון, כאשר נציג היחידה החוקרת מבקש להביא תשובה לשאלה שנשאל על ידי הסניגור או על ידי בית המשפט לידיעת בית המשפט בלבד. הסניגוריה הציבורית ציינה כי פרקטיקה זו צריכה להיפסק בהיותה מנוגדת להוראות החוק ובשים לב לכך שהיא יוצרת מראית עין של חוסר הגינות בהליך. הסניגוריה הציבורית הדגישה כי כל תשובה שמוסר נציג הרשות החוקרת לבית המשפט חייבת להיות מוגשת בכתב ומסומנת.
 
דוחות חסויים לא מדויקים
 
נוכח ריבוי הפגמים באופן עריכתם של דוחות סודיים על ידי משטרת ישראל, יש להבטיח שיינתנו לשופטים התנאים שיאפשרו הקפדה על עיון מלא בחומר החקירה הגולמי, כולל צפיה בסרטונים. בנוסף, ציינה הסניגוריה הציבורית כי יש לשקול תגבור מיוחד של השופטים הדנים בתיקים רחבי ההיקף כך שיוקצה להם הזמן המספיק לעיין בחומר החקירה הגולמי בצורה יסודית וכי יש  להבטיח שיתבצעו הפעולות הנדרשות במשטרת ישראל אשר יבטיחו נקיטת זהירות מירבית בכתיבת הדוחות החסויים.
 
חסיון גורף על חומרים המוגשים על ידי המשטרה והגבלה מופרזת על החקירה הנגדית
 
במציאות הקיימת, על חומרים המוגשים לבית המשפט על ידי נציגי הרשות החוקרת תיק החקירה והדוחות הסודיים מוטל באופן קבוע חסיון גורף ואוטומטי, וכמעט לעולם לא נשקלת על ידי בית המשפט האפשרות לצמצם את החסיון, וזאת למרות מצוות סעיף 15ה לחוק המעצרים והפסיקה. על כן, הסניגוריה הציבורית ציינה בפני הצוות כי רצוי שבתי המשפט ינקטו בבדיקה קפדנית יותר את מידת ההצדקה שבהגשת דוח שאינו גלוי לחשוד, או הכללתו של מידע שאין מניעה מלגלותו במסגרת אותו דוח. 46 לצד זאת, הסניגוריה הציבורית ציינה בפני הצוות כי יש מקום לחדד בפני בתי המשפט את הזהירות הנדרשת בהגבלה רחבה של החקירה הנגדית, המהווה כלי לצמצום פער הכוחות העצום בין נציגי הרשות החוקרת ובית המשפט לבין העצור וסניגורו, הכל כמובן עד לגבול הפגיעה בהתנהלות החקירה.
 
הגשת בקשות פגומות על ידי המשטרה לבית המשפט
 
הסניגוריה הציבורית נתקלת בליקויים משמעותיים הנוגעים לאופן הגשת הבקשות על ידי המשטרה לבתי המשפט. ליקויים אלה מביאים לפגיעה בזכויות העצורים ולשיבוש עבודתו של בית המשפט. על כן, ציינה הסניגוריה הציבורית כי יש להנחות את מזכירות בית המשפט לסרב לקבל בקשות ריקות או חסרות המוגשות על ידי המשטרה, וכי יש לקרוא למשטרה לחדול לאלתר מנוהג זה תוך נקיטה בהיערכות הארגונית המתאימה שתאפשר מילוי הבקשות כדבעי לפני הגשתן למזכירות בית המשפט וכן סיום כל ההתייעצויות הנדרשות ביום שלפני הגשת הבקשה לבית המשפט, ושחרור החשודים במקרים המתאימים כבר בתחנות המשטרה.
 
מצורפים צילומי הדפים הרלווטים מדוח הסנגוריה הציבורית

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

מודעות פרסומת

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט מעצרים – צו חיפוש לקוי כשיטה

יוני 2018 – תלונה נגד שופט מעצרים הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בגין הוצאת צו חיפוש לקוי כשיטה. בצו החיפוש נרשם כי החיפוש יעשה ללא נוכחות עדים אולם לא צוינה הסיבה לכך. חיפוש מחייב נוכחות 2 עדים ע"פ חוק כל שכן כאשר מדובר בדברי מחשב שהכי קל "לשתול" בהם ראיות.
בתלונה נטען כי מדובר בדפוס התנהגותי פסול שסיגל לעצמו השופט בשיתוף היחידה החוקרת המאפשר ליחידה החוקרת "לשתול" ראיות בדברי מחשב של חשודים כרצונה וכך לפגוע באופן חמור בכבודם חירותם וזכות הקניין של אזרחים בצורה רחבה.
עוד נטען כי השופט בשיתוף היחידה החוקרת גם הוציאו צווי מעצר לאזרחים בפרשה. לתלונה צורפו דוגמאות של צווי חיפוש במחשב לקויים נוספים לרבות חיפוש במחשב ללא עדים וללא הנמקה לכך. למעשה לא נראה צו חיפוש אחד תקין שהוציא השופט.
מדובר בחבירה מסוכנת של שני גופים בעלי כוח נגד אזרחים באופן לקוי ופסול ונרחב כשיטה לפגוע בכבודם חירותם וקניינם של אזרחים.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים ולידיעת שרת המשפטים.
מצורפות תמונות דוגמאות מקצת צווי החיפוש הלקויים שהוציא השופט עם היחידה החוקרת.

צו חיפוש לורי 09.03.2017צו חיפוש לורי 22.02.2017צו חיפוש מוטי 12.03.2017צו חיפוש משה 22.02.2017צו חיפוש צבי 12.03.2017

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – צו חיפוש במחשב ללא עדים וללא הסבר לכך

שופט מעצרים הוציא צו חיפוש במחשב מה- 23.02.2017 . בצו נרשם כי החיפוש יעשה ללא נוכחות עדים אולם לא צוינה הסיבה לכך.
חיפוש מחייב נוכחות 2 עדים ע"פ חוק כל שכן כאשר מדובר בדברי מחשב שהכי קל "לשתול" בהם ראיות.
"פתי יאמין לכל דבר" (משלי יד, 15) , כלומר אדם יאמין למראה עיניו או חושיו, היגיון, כל שכן בדברים שעתידו נחרץ בהם. כיצד מצפה השופט שנאשמים והציבור יקבל ממצאים שהושגו ע"י היחידה החוקרת ללא עדים או אסמכתאות ובניגוד לחוק?
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים
מצורפת תמונה: צו חיפוש לקוי במחשב ללא עדים בניגוד לחוק וללא הנמקה לכך

פ1

שופט מעצרים ופרקליט בצוותא חדא

פברואר 2018 – חשיפת שיחת הוואטסאפ בין השופטת מעצרים לפרקליט אינה דבר חדש. תופעת הצוותא חדא בין בית המשפט למעצרים לפרקליטות או המשטרה, בין בתי המשפט לנוער ומשפחה לפקידות הסעד הוא דבר שבשגרה.

ברוב המוחלט של הדיונים בית המשפט מעצרים מאמץ את המלצות הפרקליטות, ובתי משפט חנוער ומשפחה מאמצים המלצות פקידות הסעד במלואן. נימוקי ההחלטה הם פטתיים ולקונים.

שופטי משפחה ונוער תקועים ומקובעים בכיסאם עשרות שנים שנים בדלתיים סגורות, מה שמעצים עוד יותר את ההפקרות.
שיחת הוואטאפ היא עוד אישור לדבר ברור וידוע במשך עשרות שנים שאזרחי מדינת ישראל נאלצים לסבול ההפקרות במערכות אלו.
בתי המשפט, הפרקליטות ומוסדות הרווחה צריכים פעולות חיטוי מעמיקות.

שופט מעצרים ופרקליט בצוותא חדא

 

ת2

תיאום בין השופטת רונית פוזננסקי כץ בתיק 4000 למנהל החקירה עו"ד ערן שחם-שביט

המסרונים חושפים – תיאום בין השופטת רונית פוזננסקי כץ בתיק 4000 למנהל החקירה עו"ד ערן שחם-שביט.


מתוך חדשות 10 – 25.02.2018 – המסרונים חושפים – תיאום בין השופטת בתיק 4000 למנהל החקירה "אור ועמיקם ישוחררו בתנאים, תיראי מופתעת", כתב נציג הרשות לני"ע לפוזננסקי-כץ לקראת הדיונים מחר.
"מתחילה לעבוד על הבעה", ענתה.
השניים הושעו מתפקידם נציג הרשות לניירות ערך בתיק 4000 עו"ד ערן שחם-שביט ושופטת המעצרים בתיק בבית המשפט בתל אביב רונית פוזננסקי-כץ התכתבו בווטסאפ לפני הדיונים הצפויים מחר בתיק, ולכאורה תיאמו את הארכות המעצרים. בעקבות המקרה, הושעו השניים מתפקידם על לתום בירור בנושא.

במקביל, שופט המעצרים שהחליף את פוזננסקי-כץ – עלאא מסראווה – יקיים דיון מחר בבוקר בבקשת החשודים להשתחרר בעקבות החשיפה.

פ1פ2פ3ת1ת2ת3ת4