פרשת הבלוגרים: תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב – רשלנות, אלימות בירוקרטית

ספטמבר 2018 – תלונה הוגשה נגד פרקליטות מחוז תל אביב בגין רשלנות ואלימות בירוקרטית. בתאריך 22.08.2018 הומצאה בקשה לפרקליטות מחוז תל אביב (המשיבה) שהוגשה לבית המשפט המחוזי. בתאריך 04.09.2018 שלח השופט הימן החלטה (מצורפת) לפרקליטות מחוז תל אביב ובה רשם: "המשיבה טרם הגיבה לבקשה, המזכירות תפנה לנציגת המשיבה עו"ד XXX ותברר מדוע טרם התייחסה לבקשה". ביום 06.08.2018 הגיבה פרקליטות מחוז תל אביב (ראה נספח) וכתבה כי היא "מתנצלת על כך שלא הגיבה עד היום, בשגגה, לא שמה לב המשיבה לכך שבית המשפט הנכבד הורה לה להגיב על בקשה זו". בהמשך הגיבה הפרקליטות בלקוניות ובסוף המסמך כתבה בסעיף 7 כי: "תשלים טיעוניה בעל פה בדיון שנקבע על ידי בית המשפט הנכבד ליום 20.9.2018".
בתלונה צוין כי אין זו הפעם הראשונה בה נוהגת פרקליטות מחוז תל אביב ברשלנות פושעת ואלימות תוך פגיעה בזכויותיהם וכבודם של נאשמים. הנציב הופנה לתלונה (מצורף הבירור) . באירוע זה פגעה באופן מרובה ושיטתי פרקליטות מחוז תל אביב באופן חמור בפרטיותה של הגב' שם טוב, ולמעשה התירה את דמה כפי שכתב כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".
עוד נטען בתלונה כי פרקליטות מחוז תל אביב ממשיכה בהתנהגותה האלימה בדרך של אלימות בירוקרטית נגד הגב' שם טוב על ידי דחיות ועיכובים למיניהם לרגע האחרון למתן תגובות. בעניין זה יצוין כי אלימותה הבירוקרטית של פרקליטות מחוז תל אביב הבאה לידי ביטוי בעבר בדרך של מסירת חומר הראיות לידי באי כוח הנאשמים בעיכוב של חצי שנה ועדיין לא הוגש חומר הראיות במלואו עד עצם היום הזה.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בידיעת שרת המשפטים איילת שקד, והיועץ המשפטי לממשלה.
מצורפים צילומים:
1. תזכורת השופט להגיב לבקשה.
2. תגובה לקונית של הפרקליטות באיחור
3. בירור תלונה נגד הפרקליטות על פגיעה חמורה בפרטיות.

תגובה לקונית פרקליטות 1
תזכורת השופט לפרקליטות מחוז תל אביב להגיב לבקשה
תגובה לקונית פרקליטות 1
תגובה לקונית פרקליטות מחוז תל אביב

תגובה לקונית פרקליטות 2

 

Document-page-001
בירור תלונה מוצדקת נגד פרקליטות מחוז תל אביב על פגיעה בפרטיות
Document-page-002
בירור תלונה מוצדקת נגד פרקליטות מחוז תל אביב על פגיעה בפרטיות
Document-page-003
בירור תלונה מוצדקת נגד פרקליטות מחוז תל אביב על פגיעה בפרטיות

 

תלונה נגד שב"ס יחידת נחשון על אירוע מפגע בטיחותי חמור בבית המשפט העליון ירושלים

נובמבר 2017 – תלונה הוגשה נגד שירות בתי הסוהר יחידת נחשון בית המשפט העליון על נפילתה של עצירה מהפוסטה במתחם שב"ס יחידת נחשון בית המשפט העליון שארע ב- 22.11.2017.

בעת שהעצירה ירדה מהפוסטה (רכב להובלת עצירים) במתחם יח' נחשון בית המשפט העליון, כשהיא אזוקה בידיה וברגליה נפלה לקרקע בשל גובה המדרגה של הרכב שאינו מאפשר ירידה בטוחה, ובהיותה אזוקה בידיה וברגליה, ובהעדר נקודות אחיזה לירידה בטוחה מהמדרגה הגבוהה.

העצירה נחבלה ברגלה ולא טופלה במקום אלא רק כעבור שעות מספר במתקן נווה תרצה. הסוהרים מיחידת נחשון לא סייעו ללורי האזוקה לקום מהקרקע עקב הנפילה, אלא עצירות אחרות אזוקות סייעו לה.

מדובר באירוע בטיחותי חמור במתחם שהיה עלול להסתיים באסון.

נפילת עציר אזוק לקרקע
עציר אזוק נופל על הקרקע – אילוסטרציה

רונית וינגרטן – דרכי רמיה לטיוח פשעי משרד הרווחה וסחר בילדים

רונית וינגרטן - לשכה משפטית משרד הרווחה - מרעילה ומעלילה נגד ילדים ומשפחות ומתנערת מאחריותיולי 2014 – בית משפט לענייני משפחה רמת גן – שופטת תמר סנונית פורר – א"פ 03-10
שופטת לענייני משפחה תמר סנונית פורר נדרשה להכריע מי ימונה אפוטרופוס לחסוי, אביו או תאגיד אפוטרופסות "אקים אפוטרופסות". תחילתו של התיק ממרץ 2010 שבו הועברה האפוטרופסות מהאב לתאגיד עקב דיווחים וטענות של לשכת הרווחה בני ברק נגד האב.

עו"ד רונית וינגרטן המשמשת יועצת משפטית משרד הרווחה ייצגה את משרד הרווחה. במהלך הדיון הועלו טענות קשות נגד תפקוד פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ. יצוין כי שוורץ הודח ממשרד הרווחה עקב ניהול עסקיו הפרטיים במהלך עבודתו במשרד הרווחה. מתברר כי אמיר שוורץ היה בעלים של מוסדות למפגרים וגם שימש פקיד סעד ראשי לענייני מפגרים. מדובר בניגוד עניינים חמור משום שכפקיד סעד ראשי יש לאמיר שוורץ סמכויות סטטוטוריות להשים ילדים בתוך מוסדות בבעלותו. ואומנם כולנו מכרים את סיפורי האימה של ילדים נורמלים שהושמו עשרות שנים במוסדות מפגרים כדוגמת דודו דהאן, אבנר שועה, מוטי אומודגין, ועוד, שם עברו התעללויות קשות לאורך עשרות שנים.

רונית וינגרטן על מנת להתנער מאחריות בשיטת הראש הקטן טענה כי אינה מכירה את פקיד הסעד הראשי אמיר שוורץ ומעולם לא דיברה איתו, והחלה להרעיל מפיה נגד אב החסוי כדי למנוע ממנו להיות אפוטרופוס על בנו. וינגרטן נתפסה לדברים טפלים ובטלים כגון איחור האב בהחזרת בנו למוסד, האם ראוי כי מסיבות כאלו ימנעו מאב אפוטרופסות על בנו?
להלן קטע מדברי רונית וינגרטן בפרוטוקול (עמ' 24):

סוף דבר

רונית וינגרטן מנסה להתנער מאחריותה כיועצת משפטית לניהול תקין של משרד הרווחה וטוענת כי אינה מכירה את אמיר שוורץ ולכן גם אינה מכירה את עסקיו הפרטיים המפוקפקים בענייני רווחה תוך עבודתו כפקיד סעד ראשי ומהווים ניגוד עניינים חמור.
אין פלא מדוע אנו נחשפים מעת לעת לפשעים חמורים והתעללויות קשות במוסדות למפגרים כדוגמת פרשת דודו דהאן, מעון עין השלושה, מוטי אוטמזגין, מעון מקי"מ ועוד.

התנהגותה של רונית וינגרטן הנה קרקע פוריה לשחיתות, ניצול כוח השררה למטרות אפלות התעללות והזנחת חוסים.
רונית וינגרטן מוסיפה חטא על פשע ומרעילה בפיה נגד האב המבקש אפוטרופסות על בנו בדברים בטלים המבוססים על דיווחים של דיווחים.

דוגמא נוספת להתעללויות קשות בילדים חוסים נוכח המחדלים והרשלנות של הלשכה המשפטית במשרד הרווחה: המורשת הבזויה של משרד הרווחה – סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה


ועדת המשמעת קבעה כי הפסיכולוג מרדכי שרי נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע, בחוסר אחריות ורשלנות חמורה

מרדכי שרי - מנהל מכון שלם: התנהגות שאינה הולמת את המקצוע, חוסר אחריות ורשלנות חמורה1995 – ועדת המשמעת קבעה כי הפסיכולוג מרדכי שרי נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע, בחוסר אחריות ורשלנות חמורה, מרדכי שרי ערער לבית משפט עליון אך העליון דחה את הערעור.
להלן קטע ממגזין "סיעוד ומשפט" – קשר מיני בין מטפל מטופל על אירוע חמור של התנהגות שאינה הולמת את המקצוע בחוסר אחריות ורשלמות חמורה בעניינו של הפסיכולוג מרדכי שרי. רשיונו של מרדכי שרי נשלל ב-1996 לשלוש שנים בגלל קיום קשר מיני עם מטופלת; בתקופת ההשעיה הוא המשיך לעבוד במכון שלם, אך רק בתפקיד אדמיניסטרטיווי). 
פסק דין שרי מרדכי

ע״א 95/2602 שרי נ׳ ועדת המשמעת, פד״י מט (5), עמ׳ 177
 
ענינו של הפסיכולוג שרי מרדכי נדון לאחרונה. שופטי בית המשפט העליון שדנו בסוגיה הביעו עמדה נחרצת וחד משמעית השוללת כל קשר מיני בין מטפל ומטופל. מפאת חשיבותו הרבה של פסק דין זה יפורטו להלן בתמצית עובדות

המקרה ועיקרי ההלכה שנקבעה: :

הדיון בפני ועדת המשמעת

כנגד שרי מרדכי, פסיכולוג קליני, הוגשה קובלנה לועדת המשמעת על-פי חוק הפסיכולוגים והוא הורשע בקיום ״קשר מיני״ עם אישה שהייתה מטופלת על ידו בתקופת הטיפול

ותוך כדי הטיפול. גרסת המתלוננת, אותה הכחיש הפסיכולוג, לפיה קיים עמה הפסיכולוג יחסי מין מלאים בכל אחד מביקוריה הרבים אצלו נדחתה ע״י ועדת המשמעת בהעדר סיוע. עם זאת הפסיכולוג הורשע, עפ״י גרסתו, לפיה התנהלו המפגשים בינו לבין המתלוננת באווירה ארוטית כבדה שכללה ״גירויים מיניים הדדיים, מתמשכים וחוזרים על עצמם״.

ועדת המשמעת קבעה כי הפסיכולוג נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע, בחוסר אחריות ורשלנות חמורה, תוך הפרה של הוראות סעיפים 33)1( ו- 33)3( לחוק הפסיכולוגים.

הערעור בפני בית המשפט העליון

ערעורו של הפסיכולוג נדחה ע״י בית המשפט המחוזי בת״א ועל פסק דין זה הגיש הפסיכולוג ערעור לבית המשפט העליון אשר דן בערעור ופסק, בין היתר: 

* ״ברגע שמרגיש פסיכולוג כי הוא נמשך אל מטופלת במשיכה מינית במידה כזו שהדבר משפיע על התנהגותו הפיזית כלפיה, אפילו אין הדברים מגיעים עד ליחסי מיו מלאים… הרי נוצר מצב של ניגוד עניינים בין תפקידו המקצועי של הפסיכולוג ותחושותיו האישיות, והדבר מחייב את הפסקת הטיפול הפסיכולוגי באותה מטופלת לאלתר.״ (שם בעמ׳ 181 מול האות ו׳). 


* ״התלות של מטופלים בפסיכולוג המטפל הינה עמוקה ביותר, ורבים המקרים בהם נוצרת מעורבות אמוציונלית מרחיקת לכת, בעיקר מצד מטופלת כלפי הפסיכולוג המטפל. אין ספק כי מצבים כאלה מביאים איתם גם קשיים עבור הפסיכולוג, ונדרשת מידה רבה של ריסון עצמי… כדי לעמוד בסטנדרטים האתיים.״ (שם בעמ׳ 183 מול האות א׳)
.

(ההדגשות של המחברים)

לאור הלכה זו דחה בית המשפט העליון את הערעור וקבע כי אין להקל בסנקציה המשמעתית וכי העונש שהוטל על הפסיכולוג ־ איסור לשמש כפסיכולוג למשך שלוש שנים – הינו סביר.

המישור הפלילי

בחוק העונשין, התשל״ז־1977 8 1 )להלן: ״חוק העונשין״(, אין איסור מפורש על קיום קשר מיני או יחסי מין בין מטפל ומטופל. תכלית הדין הפלילי בהקשר זה הינה הגנה על החלש והתלותי, מפני החזק, המנצל את מעמדו והשפעתו על המטופל התלוי בו, להשגת מאוויו או כפיית רצונו על המטופל. עבירות המין קבועות בסימן ה׳ לחוק העונשין. במקרים בהם הואשמו והורשעו מטפלים בשל קיום יחסי מין עם מטופלות נעשה שימוש בהוראות סעיפים 345 )״אינוס״( או 348 )״מעשה מגונה״( לחוק העונשין:

אינוס
סעיף 345 לחוק העונשין קובע כי ״הבועל אשה )1( שלא בהסכמתה החופשית עקב… הפעלת אמצעי
לחץ… או איום… בהסכמת האישה שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה.

(1) שלא בהסכמתה החופשית עקב… הפעלת אמצעי לחץ… או איום
(2) בהסכמת האישה שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה.

(4) תוך ניצול מצב… המונע ממנה התנגדות… ך ניצול מצב… המונע ממנה התנגדות…

הרי הוא אונס ודינו – מאסר שש-עשרה שנים״.

מעשה מגונה

סעיף 348 לחוק העונשין קובע כי ״העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345 )1(־)4(, בשינויים המחוייבים, דינו ־ מאסר שבע שנים.״ נסקור בקצרה פסקי דין אחדים בהם דן בית המשפט העליון בערעור של מטפלים שהורשעו בשל קשר מיני עם מטופלות:

פסק דין פלח 
 

ע״פ 93/7024 פלח נ׳ מד׳׳י, פד״י מט (1), עמ׳ 2

המערער, פסיכולוג קליני, הורשע בביהמ״ש המחוזי, בין היתר בעשיית מעשים מגונים במרמה ובמצב אחר המונע התנגדות בשל מעשים שביצע כמטופלות שלו בשעת הטיפול המקצועי בהן. טענות ההגנה העיקריות של הפסיכולוג היו כי המעשים המיוחסים לו היו חלק משיטת טיפול מקובלת ולא נשאו אופי אירוטי)מן ההיבט הסובייקטיבי( על אף חזותם המינית )מן ההיבט האובייקטיבי(; ולחילופין – כי הסכמת המטופלות למעשים הארוטיים נוטלת מן המעשים את פליליותם.

בית המשפט העליון שלל מכל וכל את טענות ההגנה וקבע, בין היתר:

* הצגת המעשים הארוטיים כחלק משיטת טיפול פסיכולוגי מהווה מעשה מרמה.

* הסכמת המטופלות לעשיית מעשה ארוטי בגופן כחלק מטיפול פסיכולוגי לאו הסכמה היא, באשר
אין הסכמה זו מגשימה או מבטאת את רצונן החופשי.

* כאשר הסכמת המטופלות לביצוע מעשה מיני בגופן הושגה במרמה ־ הרי זה אינוס.

* המעבר מטיפול לרומן ־ אם בכלל יש מקום לקיום השניים זה לצד זה – חייב להיעשות במפורש ובאופן חד משמעי, והותרת ערפל פועלת לחובת המטפל.

* ניצול הסכמה של מטופל מאוהב למעשים ארוטיים במהלכו של טיפול יראה כביצוע המעשים במרמה, אף אם המטופל הינו היוזם.

* הנורמות החברתיות המקובלות באשר ליחסים שבינו ובינה, בפרט לגבי הבעת הסכמה או התנגדות למגע פיזי או מיני, אינן תופסות ביחסי מטפל ומטופל.

* ביחסי התלות הקיימים בין מטפל ומטופל, לדידו של המטופל קיימת ״חזקת תקינות״ לגבי כל מעשה שעושה בו המטפל, שכן מטופל עשוי להבחין במרמה רק כאשר מנתק הוא את עצמו מהמסגרת הטיפולית.

* תלות המטופל במטפל עמוקה ביותר ועל כן קיום הקשר המיני עלול לגרום למטופל לנזק חמור ביותר.

הפסיכולוג הורשע ונידון ל-4 שנות מאסר בפועל.

על אף האמור לעיל, דחה כב׳ השופט קדמי את קביעת ביהמ״ש המחוזי לפיה תחושת האהבה המזויפת, תולדה של תופעת ״ההעברה״, גרמה למתלוננות להיות ״במצב שמנע את התנגדותן״, מן הטעם שלא הוכח כי הן היו במצב של העדר מוחלט של יכולת ההתנגדות למעשים הארוטיים שביצע בהן המערער.

עמדה זו ממחישה את הקושי בשימוש שנעשה כיום בסעיפי ה״אינוס״ ו״מעשה מגונה״ הקיימים בחוק העונשין, כשמדובר ביחסי מטפל-מטופל. לכן מן הראוי לקבוע בדין הפלילי איסור מוחלט על קיום קשר מיני בין מטפל ומטופל, או לכל הפחות לאסור במפורש על כל מטפל לנצל את תלותו של המטופל, בכל דרגת תלות שהיא, למטרה זו, גם אם אין מדובר בתלות הגורמת לשלילה מוחלטת של יכולת ההתנגדות

פסק דין קדרון

המערער, רופא שעסק בטיפולי דיקור סיני, הורשע בעבירות אינוס בשל מעשים מיניים שביצע כמטופלות שלא בהסכמתן החופשית. הואיל ופסק הדין ניתן לאחר פרסום פ״ד פלח הנ״ל חזר בו המערער מערעורו המקורי על הרשעתו בעבירה של אינוס עפ״י הוראת סעיף 345 )א()2( לחוק העונשין – קיום יחסי מין בהסכמה שהושגה במרמה – ומיקד את ערעורו

בטענות אחרות. הגם שערעורו של הרופא לגבי חלק מהרשעותיו התקבל, החמיר בית המשפט העליון בעונשו וגזר עליו שמונה שנות מאסר בפועל, בין היתר, מהנימוקים הבאים:

העבירות בוצעו במרפאתו של המערער, במהלך הטיפול הרפואי ובאמתלה שהמעשים מהווים חלק מהטיפול.

* הרופא הפר את אמונן של המטופלות, בז לציפיותיהן, ניצל לרעה את תמימותן ותלותן בו
ובמסווה של מתן טיפול רפואי הפן אותן לאובייקטים לסיפוק תשוקותיו.

* זולת פגיעה כמטופלות שצנעתן הופרה וכבודן נרמס פגעו מעשי הרופא גם במקצוע הרפואה המחייב אמון בלתי מסוייג מצד כל אדם כלפי רופאו.

* ראוי שהרופא ייענש במאסר כבד שיבטא את הסלידה בה יש להתייחס למעשים.

פסק דין פליישמן

ע״פ 83/616 פליישמן נ׳ מדייי, פ׳יד לט (1) , עמ׳ 44
המערער, גינקולוג שרשיונו לעסוק במקצוע הרפואה בארץ נשלל, הורשע בעשיית מעשה מגונה שלא בכפיה מאחר והמשיך לעסוק ברפואה גינקולוגית ללא רשיון, אף שהטיפולים הגינקולוגיים כמטופלות לא חרגו מהמקובל ולא

נועדו לספק את חשקו המיני. בית המשפט העליון דחה את הערעור של הרופא וקבע כי הסכמת המטופלות לכך שהמערער יפשפש באברי גופן המוצנעים הושגה בתרמית השוללת את ״כשרות״ התנהגותו של הרופא.

מעצר צוות בכיר בית חולים אלישע חיפה

הוארך מעצרו  של מנהל מחלקת פגועי ראש בביה’’ח אלישע בחיפה, ויקטור ימפולסקי

משרד הרווחה על לשכותיו ברשויות המקומיות תלושות ממצב ילדים, קשישים, וחוסים במוסדות. מחדל חמור לשכת הרווחה חיפה – התעלמה וטייחה התעללות קשה בחוסים בבית חולים אלישע בחיפה.
נענע חדשות – 15 באוקטובר 2013 – ארבעה בכירים נוספים נעצרו בחשד שידעו על ההתעללות אך לא דיווחו למשטרה. ד"ר חיים טולדנו הוקפץ מבית החולים רמב"ם וישמש כמנהל זמני: "באתי לתקן, מי שאשם צריך לשלם".
פרשת ההתעללות בבית החולים אלישע שבחיפה הולכת ומסתעפת. היום (שלישי) נלקחו לחקירה שלושה בכירים מבית החולים בחשד שידעו על מעשי ההתעללות ולא דיווחו. עוכבו אתמול לחקירה מנהל בית החולים ד"ר גיורא וינטרשטיין, המנהלת האדמיניסטרטיבית ריבה גרנות ובכיר נוסף, מנהל מחלקה פגועי ראש ויקטור ימפולקי החשוד בכך כי ידע על עבירות מסוג פשע בהתנהלות במוסד זה כלפי חולים חסרי ישע , כי הסתירן ולא דיווח על כך כנדרש מאדם בתפקידו כמנהל מוסד.

לחדשות 10 נודע כי במשטרה מנסים להפוך את אחד החשודים העיקריים לעד מדינה.
מאז חשיפת התמונות הקשות נעצרו ארבעה בכירים ועוד חמישה מטפלים מצוות המחלקה, ובנוסף הוארך ביומיים מעצרו של ויקטור ימפולסקי, מנהל מחלקת פגועי הראש, החשוד כי ידע על ההתעללויות ולא דיווח למשטרה.

"העובדים בדרג ההנהלה נחקרו בחשד לאי מניעת פשע והפרת חובת דיווח שקיימת על פי החוק", אמר רפ"ק זיו מילמוד, ממשטרת חיפה.

במשרד הבריאות מנסים לברר כעת איך בבית החולים מתכוונים להמשיך להתנצל בצל הפרשה ובנתיים הוזעק מבית החולים רמב"ם בחיפה ד"ר חיים טולדנו, זאת בכדי שישמש כמנהל זמני. "באתי רק לעזור ולתקן את מה שנעשה, מי שאשם שישלם", אמר טולדנו. היום, אחרי שבע שעות של חקירה, שוחררו העצורים בתנאים מקבילים ומבית החולים אלישע נמסר כי הם "מזועזעים מהתמונות הקשות ועומדים לצד משפחות הנפגעים".

קישורים:

 לשכת הרווחה חיפה – יחצנות עובדות סוציאליות לסחר בילדים – נובמבר 2012 – עובדות סוציאליות, חנה כהן, זויה ארקין, ופיני נוימן מלשכת הרווחה חיפה מלינות כי הן מותקפות ע"י משפחות שילדיהם נתלשים ע"י משרד הרווחה. העו"סיות טוענות כי הן "מגנות" על הילדים, בעוד שבפועל העובדות הסוציאליות תולשות ילדים למוסדות מופרטים ללא ראיות, ובדלתיים סגורות. הילדים עוברים התעללות קשה במכלאות הרווחה ואין מושיע…

לשכת הרווחה חיפה מפקירה קשישים לסבול מקור בחורף – אטימות התעלמות והתעללות רשויות הרווחה חיפה באזרחים ותיקים בעיר – הכתבה בוטל מענק החימום לקשישי חיפה , דורון סולומון , mynet , ינואר 2013 – בניגוד לעבר, בחורף הזה גמלאים חיפאים בני 65 ומעלה לא קיבלו "מענקי חימום". הסיבה: חיפה הוצאה מרשימת "הערים הקרות" בישראל…

הוצאת תינוקת מחזקת אמה בניגוד לחוק ולכללים – השופט אריה נאמן בית משפט לנוער ופקידת סעד לשכת הרווחה חיפה – מרץ 2011 – מדובר בערעור עמ"ש 53278-02-11 על שתי החלטות מפברואר 2011, שניתנו על ידי בית משפט לנוער בקריות השופט אריה נאמן. המערערת כבת 38, אם חד הורית, התגוררה כ-13 שנים בארה"ב. בינואר 2011 חזרה ארצה עם בתה כבת שנה וארבעה חודשים (להלן – "הקטינה"). המערערת גידלה את הקטינה כאם חד הורית…

קלונם של לשכת הרווחה חיפה ובית משפט לנוער – טרטור אם ושלושת ילדיה במשך 4 וחצי שנים – אוגוסט 2010 – שלשה אחים קטנים מטורטרים כבר 4 וחצי שנים ממסגרת חוץ ביתית אחת לשניה והאם טוענת כי לא קיבלה הסבר מדוע הוצאו הילדים מחזקתה. ארבע וחצי שנים נאבקת אם חד הורית גרושה בנצ'י טקלה להשיב אליה את שלשת ילדיה שחטפו ממנה אגף הרווחה בעיריית חיפה…

לשכת הרווחה עיריית חיפה – עובדת סוציאלית פנינה איגרא – זרוע ממסד דורסני מתנכל ומשפיל עיוורים – אוגוסט 2010 – התוקפנות וההונאה של עיריית חיפה נגד העיוורים באמצעות האצלת סמכויות לעובדת סוציאלית פנינה איגרא אשר נוקטת בכל דרך נבזית להשפיל ול"אלף" את העיוורים בעיר על מנת לחסוך תקציבים לעירייה. ..

ראש עיריית חיפה יונה יהב – גירוש אנשים עם מוגבלויות מהקהילה – רשת ב – אפריל 2010 – קבוצה של תושבי קרית חיים זועמת והקימה ועד פעולה ששם לו למטרה להרחיק את הדיור המוגן מקרית חיים והתושבים הצליחו לגייס את תמיכתו של ראש עיריית חיפה יונה יהב…

פקידת הסעד מוניק מלשכת הרווחה חיפה – התחמקות מפתיחת תיק אימוץ כמתחייב על פי חוק – נובמבר 2009 – מדוע מסרב משרד הרווחה לפתוח את תיק האימוץ של נערה בת 18, והיא זכאית לכך ע"פ חוק. – הכתב אלירן טל: "עד כמה חשוב לך לגלות את האמת?" , "מאוד חשוב" , עונה הנערה. – כבר ארבעה חודשים דנה (שם בדוי) מבקשת לגלות מי הם הוריה הביולוגים, מיד לאחר שנולדה היא אומצה, וכשהגיעה לגיל 18 פנתה ללשכה לרווחת הילד.

ההתנהגות המלוכלכת של פקידת הסעד בתיה זכי מלשכת הרווחה חיפה – תביעה על לשון הרע ופגיעה בפרטיותפקידות הסעד נוהגות להרבות להשתמש בתסקיר בלשון הרע, פגיעה בפרטיות עד כדי רצח אופי. הסיבה לכך היא כי זה מותר להן ע"פ חוק, וזה מקדם את סיום התיק בטיפולן, שכן בלשון הרע והרכילות הן משתמשות על מי שחולק עליהן בתסקיר, מדובר בניצול לרעה של הגנת לשון הרע ופגיעת הפרטיות בחוק…