נעולה במעון צופיה של משרד הרווחה

10.02.2020 – מתוך סטטוס פייסבוק של אב שבתו נעולה במעון צופיה של משרד הרווחה

חברים יום קשה אני עובר כאשר מקבל טלפון מבתי אשר נמצאת בצופיה תחת צו ומספרת שעוברת התעללות קשה מצד הצוות ומצד הבנות במעון ילדה קטנה שגם ככה כל עולמה נהרס לאחר פגיעה בה השופט החליט שבמקום להאשים את הנערים שפגעו בה הוא האשים את ביתי שהיא קלת דעת וצריכה טיפול אותם נערים שפגעו בה לא נענשו
הילדה נמצאת במעון צופייה (כלא לנערות בחסות החוק) מעון זה מתעלל בנערות ומכפיש אותם
ביתי מספרת כי עוברת התעללות קשה מצד הצוות והם מתסכלים אותה יותר ובגלל שהיא מספרת לי את הדברים היא מקבלת תגובה ולא מוציאים אותה לחופש אז רציתי להגיד לשופט יצחק כל הכבוד לך הצלחתה להרוס לילדה שלי את החיים ומקווה שכל מי שנתן יד לאיוולת הזאת שישלם את המחיר
שמתה את הילדה שלי בכלא לנערות בגלל שלא מצאתה מקום טוב בשבילה וגם לא תמצא כי אין מקום יותר טוב מהבית ומקווה שאלוהים בשמים ישלם לכל אחד ואחת את מחיר הרס הילדה כי במקום לבוא ולעזור לאותה נערה שנפגעה שמתה לי אותה במקום שמתעללים בה והורסים את נפשה עוד יותר מקווה שאתה ישן טוב בלילה כי ביתי לא ישנה בכלל היא בסיוטים מתמשכים ולא בגלל מה שעברה אלה בגלל מה שאתם עושים לה בושה שיש שופטים שלא עושים צדק ומקווה שאלוהים יעשה צדק גם עם הילדה וגם איתכם.

צופיה

מנהלי מעון "מצפה ים" הכניסו נער חוסה לצינוק והתעללו בו

מנהלי מוסד מצפה ים של משרד הרווחה הכניסו נער חוסה לצינוק והתעללו בו , שאול פרץ , ידיעות אחרונות , 10.08.93

"אחר הצהריים הוציאו אותי מהצינוק ולקחו אותי לחדר האוכל. לפני שהספקתי לדבר, היכה אותי המנהל בפנים, הפיל אותי לריצפה והחל לחנוק אותי. סגנו בעט בי בגב והיכה אותי".

כך מתאר נער בן 16 וחצי מהמוסד לנערים חוסים  "מצפה ים" בהרצליה, הטוען כי נפל קורבן להתעללות. על פי החשד התעללו בו מנהל המוסד, משה כהן, ושני סגניו, שלמה הלחמי ויצחק בטש.
השלושה הכחישו במשטרת הרצליה, כי היכו את הנער. לדבריהם הנער השתולל בחדר האוכל והם נאלצו "להצמידו לריצפה".

משרד הרווחה גרם לרציחתה של מעיין ספיר

רשויות הרווחה תולשות ילדים מביתם ומשפחתם בדלתיים סגורות ללא ראיות ומפקירות אותם במוסדות סגורים לאורך שנים, תוך סימומם בסמים פסיכיאטריים כדי להוזיל עלות החזקתם. השבר וההרס נגרם לא רק וילדים ומשפחתם אלא גם למשפחות אחרות ולחברה כולה. הרצחה של מעיין ספיר בוצע ע"י נער שהופקר וסומם ע"י משרד הרווחה והפך לרוצח מסוכן. יום לאחר רצח מעיין ספיר טשטש משרד הרווחה את נסיבות הרצח בכך שהעלים כל תיקי הרווחה של הנער הרוצח.

תחקיר "7 ימים" – התיק הנעלם – מאת מרב בטיטו – ידיעות אחרונות – 1.5.2009

המדינה סערה כשמעיין ספיר בת ה- 15 נרצחה ע"י נער בן 16 ממעון "מצפה ים" של משרד הרווחה. עכשיו חושף "7 ימים" את מה שקרה במוסד הסגור בשבועות שקדמו לרצח. הכדורים הפסיכיאטריים שהנער סרב לבלוע, ניסיון הבריחה, ההחלטה לשררו ביום הרצח, התיק הרפואי שנעלם והחורים השחורים בחקירה…

לקריאת התחקיר השלם הקלק כאן

תחקיר - התיק הנעלם - מאת מרב בטיטו - ידיעות אחרונות - 1.5.2009

מעון צופיה של משרד הרווחה – טיפול בטראומה

מתוך המאמר: "ילדות של אף אחד" מאת: בילי מוסקונה-לרמן 5.12.03, מעריב

טיפול בטראומה

אילנית טרבלסי שעבדה במעון צופיה טוענת: "שיטת החינוך מתמקדת בענישה ובכליאה. לשבור את הנערה עד הסוף".

 אילנית טרבלסי, עובדת סוציאלית, עבדה בעבר במעון לנערות "צופיה" ביבנה. "הנערות שמגיעות לשם מאוד שבירות וכועסות", היא אומרת. "לא מבינות למה הן נכלאות על עוול שפשעו נגדן. מה שקורה ב- 'צופיה' זה שבעצם הפתולוגיה מתעצמת, כלומר הכעס והזעם שלהן על החברה מתעצם. במקום לתת תשובה למצוקה הרגשית שלהן עובדים איתן דרך כליאה וענישה. זה פסול בעיני.
'צופיה' מוגדר כמעון סגור לנערות הזקוקות להתערבות מיידית על מנת למנוע הידרדרות במצבן. הוא מוגדר כמעון אבחוני", היא אומרת. "שיטת החינוך של 'צופיה' מתמקדת בענישה ובכליאה. לפי ההתנהגות של הנערה ככה אנחנו נגיב, והכל מבוסס על דפוס של חובות ומעט מאוד זכויות. הנערות נענשות על כל צעד שהן עושות, כאשר יכולת התזוזה שלהן מינימלית. אסור לשתי נערות לשבת על אותה מיטה, לנעול נעליים גבוהות, נעלי אצבע, להחזיק ידיים, לצחוק בקול רם, להתאפר, ללבוש חולצות בטן וחולצות ללא שרוול, לשמוע ווקמן, לדבר עם בני משפחה יותר מעשר דקות בשבוע או לפגוש את בני המשפחה בחדריהן.

הנערות מנקות פעמיים ביום את הקומה ופעמיים בשבוע ניקיון יסודי. על בסיס זה נקבעות הזכויות שלהן שמתבטאות בקבלת עשר סיגריות ביום על עשיית התפקיד שלהן כראוי. אין אופציה לסיגריות אחרות מלבד סיגריות 'טיים' ואין סיגריות פרטיות. נערה שהכניסה סיגריית חוץ אחת, לא 'טיים', נכלאת לשלושה ימים. חלק משיטת הטיפול ב- 'צופיה' נקראת 'שוק טיפולי', שמטרתה , בהגדרת המעון לשבור אתה נערה עד הסוף מהרגליה הקודמים על מנת להקנות לה הרגלים חדשים. שיטת טיפול אחת מרחיקה לכת לבקבוק ומוצץ. ישנן נערות שחוות את זה כטראומטי ומאיים…

מה היית משנה בשיטה?

מההיכרות שלי עם הנערות, רובן אחרי השהות ב'צופיה', חוזרות למצוקה שאיתה הגיעו. יש כאלה שחוזרות לתקופה שנייה ושלישית ב- 'צופיה'. אין ספק שיש נערות שמסתדרות בחייהן אחרי השהייה במעון. שם יטענו שזה בזכותם. אבל אני שואלת האם את השיטה הזאת, של כליאה וענישה, החברה רוצה לאמץ לטיפול בנערות? הרי בבחירה הזאת אנחנו אומרים שכל הדרכים מקובלות, כולל האיום והפחד, במקום הולדינג -הכלה. במקום לתת תמיכה משחזרים עבורן את הפחד והאיום שחוו בסביבה החיצונית והשינוי שעובר עליהן הוא מלאכותי. 'צופיה' הוא לא המוסד היחידי בארץ שנוהג כך, והגיע הזמן לשיח ציבורי על שיטות חינוך ענישתיות. כבר היום קיימות מסגרות אחרות שנותנות תשובה טובה ובריאה יותר לסוג הזה של מצוקה. מקומות ששיטת הטיפול שלהם היא להגיע אל הילד למרות ההתנגדות שלו, דרך אכפתיות ואהבה, כשאנחנו מכירים בעובדה שהבית והחברה פשעו נגדו. הגיע הזמן שאת המענה תיתן הקהילה, ורזיאל נהרי הוא דוגמה מצוינת. למה לא להעביר את הכספים שמקבלים ב- 'צופיה' עבור כל נערה, 8,000 שקל ויותר, לאנשים כמותו? ".



נערות במעון צופיה של משרד הרווחה ביבנה נכלאו בכלוב ברזל – אוקטובר 2003

חשד: נערות בפנימייה של משרד הרווחה ביבנה נכלאו בכלוב ברזל , רותי סיני , אוקטובר 2003 , הארץ

שימוש בכוח, כליאה בחדרים ואף בכלוב – אלה חלק מהתלונות של חוסות ועובדים לשעבר במעון "צופיה" ביבנה, פנימייה סגורה לנערות שנשלחות על ידי בתי משפט לאבחון ולטיפול. התלונות הגיעו לאגודה לזכויות האזרח שפנתה לפני כחודש לשר הרווחה זבולון אורלב, שמשרדו מפעיל את הפנימייה.

במשרד הרווחה דוחים את הטענות, אולם אורלב החליט למנות ועדה בלתי תלויה לבדיקת הטענות, בראשות השופט בדימוס אהרון מלמד. יו"ר הוועדה לקידום מעמד הילד, ח"כ מיכאל מלכיאור (מימד), יקיים היום דיון בנושא.

"התלונות המפורטות מציירות תמונה קשה על פיה לצד הטיפול המסור של עובדי המעון, נערות במעון סובלות מפגיעה תכופה בכבודן כבנות אדם", כתבה עורכת הדין נטע עמר מהאגודה. "השיטה הטיפולית הנהוגה במעון – של כליאה בחדר וכליאה בכלוב ברזל – מפרה באופן חמור את זכות הנערות לחירות ועולה ממנה חשש כבד של אי חוקיות".

התלונה החמורה ביותר נוגעת לכליאת נערות למשך כמה ימים בחדרן כעונש על בריחה מהמעון, אלימות כלפי נערות אחרות או הפרת כללי המעון. נערה אחת אף נכלאה לתשעה ימים, על פי התלונה.

עוד עולה מהתלונה כי במעון קיים חדר "פסק זמן", אליו מוכנסות נערות שמתפרעות "כדי שיירגעו". לטענת חלק מהמתלוננות, נערות מוכנסות לחדר בכוח.

לפני כשנה היה קיים במעון כלוב שרוחבו ואורכו כמטר וגובהו כשני מטרים, עשוי סורגי ברזל, בו היו כולאים נערות. עמר כתבה כי לא ברור אם הדבר נמשך כיום.

דובר משרד הרווחה, נחום עידו, דחה אתמול את הטענות באומרו כי אין בצופיה כלוב, נערות אינן ננעלות בחדרן ורק הביתן שבו הן ישנות ננעל בשעות הערב.

לטענתו, לחדר "פסק זמן" אכן מכניסים נערות, באישור מיוחד, כדי שיירגעו. אולם הן מוחזקות בו רק 20 דקות, תחת השגחה, כדי שלא יזיקו לעצמן.

האגודה גם התלוננה על כך שהמעון מדווח למשטרה על כל נערה שבורחת, דבר שגורם לחלקן לרדת למחתרת ולסכן את עצמן במגע עם גורמים עבריינים. עידו אמר בתגובה כי הואיל שהנערות נשלחות לצופיה על פי צווי שופטים, חלה על המעון חובת דיווח למשטרה על כל בריחה.

חשד: נערות בפנימייה של משרד הרווחה ביבנה נכלאו בכלוב ברזל , רותי סיני , אוקטובר 2003 , הארץ
חשד: נערות בפנימייה של משרד הרווחה ביבנה נכלאו בכלוב ברזל , רותי סיני , אוקטובר 2003 , הארץ

אוקטובר 2003 – הודעה לעיתונות מטעם ועדה לזכויות הילד על מקרי התעללות בנערות במעון ”צופיה”

הוועדה לזכויות הילד קיימה דיון בעקבות תלונות על מקרי התעללות בנערות במעון ”צופיה”

התפרסמה בתאריך 21/10/2003

הוועדה לזכויות הילד בראשות ח”כ הרב מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד), דנה היום בנושא החשש מפגיעה בזכויות אזרח במעון ”צופיה” ביבנה לנערות. הדיון נערך בעקבות תלונות שהגיעו לאגודה לזכויות האזרח על הפרות של זכויות אדם של הנערות השוהות במעון זה הכוללות שימוש בכוח, כליאה של נערות בחדריהן למספר ימים ואף כליאת נערות בכלוב המכונה ”פסק זמן”. בתלונה נטען כי מהשיטות הטיפוליות בנערות, השוהות לתקופה של שלושה חודשים ולחלקן מוארכת השהייה עד לחצי שנה, עולה חשש כבד של אי-חוקיות.

עוד נטען בתלונה כי במוסד אין לנערות מספיק פרטיות: נערות התלוננו על חשיפת יתר שקיימת במסגרת משוב קבוצתי המנוהל במעון כשיטת טיפול. התלונה גם מתייחסת לריבוי מקרים של פתיחת תיקים פליליים על שימוש בסמים או שימוש בכוח. הנערות המתלוננות ציינו שאין להן כתובת חיצונית לפנייה לתלונתן ואין להן ייצוג בהליך משפטי כאשר נפתח נגדן הליך פלילי. עו”ד סנדרה בולוס, נציגת האגודה לזכויות האזרח, הציגה את התלונה בשם נערות ועובדים במעון שביקשו לשמור על אנונימיות.

ראובן יעקב, מנהל חסות הנוער במשרד הרווחה, הודיע כי בעקבות התלונה מינה שר הרווחה כבר ועדת בדיקה בלתי תלויה בראשות השופט בדימוס אהרון מלמד. יחד עם זאת ביקש יעקב להדגיש כי מעון ”צופיה”, למרות היותו מעון נעול לנערות בסיכון גבוה המגיעות בצו בית משפט לאחר שלא נקלטו באף מסגרת אחרת, הנו מקום נעים וידידותי עם תנאים פיזיים נוחים. ”הדו”ח הינו רחוק מהמציאות ויש צורך להבין את מצבן הנפשי של הנערות המגיעות אליו. חובתנו להפעיל על הנערות טיפול סמכותי על מנת להעמיד בפניהן גבולות ולמנוע במקרים רבים פגיעה בעצמן ובסביבתן”, אמר יעקב.

גב` ענת נגרי, מנהלת מעון צופיה, פנתה לחברי הוועדה וביקשה כי יבינו את מצב הנערות. ”מדובר בנערות המצויות במצב נפשי קשה ביותר. שיעור גבוה מהן סבל מהתעללות בבית ומחוצה לו שבעקבותיה הידרדרו לרחוב ומשם לסמים ולזנות. אנו מעניקים להן מסגרת שמגינה עליהן ומספקת להן תמיכה, טיפול ושיקום. נגרי הזמינה את חברי הוועדה לבקר במעון ולהתרשם בעצמם מהתנאים והטיפול בנערות.

תנ”צ סוזי בן-ברוך ,ראש מדור נוער במשטרת ישראל ציינה כי מדובר בנערות המאופיינות בהרס עצמי גבוה ביותר ולכן הפתרונות הם לעיתים גם קשים. ”מהיכרותי עם מעון צופיה ומקבילות לו בארץ ובעולם, ניתן לומר כי הדו”ח בהחלט עושה עוול למעון `צופיה`”.

ח”כ מיכאל מלכיאור יושב ראש הוועדה אמר כי לא ניתן לעבור לסדר היום על התלונה של האגודה לזכויות האזרח וכי יש לבדוק לעומק את התלונות המוצגות בדו”ח. ח”כ מלכיאור בירך על היוזמה של שר הרווחה, זבולון אורלב, להקים ועדת בדיקה לבדיקת הטענות וציין כי הוועדה לזכויות הילד תערוך מעקב אחר עבודתה של ועדת הבדיקה.
כמו כן, ח”כ מלכיאור פנה למשרד הרווחה בבקשה לזרז את הקמת מעון לנערות ערביות לאחר סגירתו של מעון ”הגליל” בעכו.
הוועדה נענתה להזמנת משרד הרווחה לסייר במעון ”צופייה” בתקופה הקרובה על מנת להתרשם מקרוב על מצב הנערות.

  • התקבלו רוב הטענות של האגודה לזכויות האזרח בעניין "צופיה" לנערות במצוקה

אוקטובר 2003 – הודעה לעיתונות מטעם ועדה לזכויות הילד על מקרי התעללות בנערות במעון ”צופיה”

אוקטובר 2003 - הודעה לעיתונות מטעם ועדה לזכויות הילד על מקרי התעללות בנערות במעון ”צופיה”
אוקטובר 2003 – הודעה לעיתונות מטעם ועדה לזכויות הילד על מקרי התעללות בנערות במעון ”צופיה”

בני ערובה לתוספת תקנים ותקציבים למשרד הרווחה: הקטין איקס – במוסדות הסגורים לנוער אין יותר מקום

בני ערובה של משרד הרווחה
בני ערובה של משרד הרווחה

הכתבה הקטין איקס || במוסדות הסגורים לנוער אין יותר מקום , אלי אשכנזי , 08.01.2014 , הארץ

כמעט חצי שנה הוחזק נער בן 17 (קטין X) בהפרדה מוחלטת בכלא אופק, כי המעונות הנעולים מלאים. כמוהו יש עוד רבים מדי שנה, שנכלאים כי אין איפה לשקם אותם

ד', נער בן 17 שהורשע בתקיפת שוטרים, שהה חמישה חודשים במעצר בתנאי הפרדה בכלא "אופק" המיועד לקטינים. כמעט חצי שנה היה סגור בתאו 23 שעות ביום, ללא מגע עם אסירים אחרים – רק כי לא נמצא עבורו מקום במעון נעול.

ד' אינו היחיד. בישראל פועלים כיום שלושה מעונות לבנים – בהם 92 מקומות, ושלושה מעונות לבנות – בהם 120 מקומות. 212 מיטות בסך הכל – מול רשימת המתנה של כמעט 400 נערים ונערות.

השבוע שוחרר ד'. עקב התנאים הקשים בהם נכלא, הקלה עמו שופטת בית המשפט לנוער בנצרת, אילנית אימבר, וגזרה עליו מאסר אשר חפף לתקופת המעצר שכבר ריצה. בגזר הדין מתחה השופטת ביקורת על התנהלות הרשויות וקבעה כי ד', שנסיבות חייו קשות ביותר, שהה "במעצר של ממש, בתנאים קשים מנשוא, בבידוד". לדבריה, "אין שום סיבה להטיל על כתפיו את תחלואי המערכת בעניינם של קטינים בכלל ובעניינו בפרט".

מגזר דינו של ד' עולה כי באמצע השנה שעברה הוא שהה חודש במעצר בכלא "צלמון", בגין פריצה וגניבה. כבר אז הומלץ כי ישהה במעון נעול – המשמש למגורים או משמורת של קטינים מחוץ למשפחתם, וחופש המוחזקים בו מוגבל – אך לא נמצא עבורו מקום.

הפעם הואשם ד' בשני מקרים של תקיפת שוטרים, שבאו לעצור אותו לאחר שהפר תנאי מעצר הבית שלו. במקרה הראשון דחף שוטרת ונמלט, ובהמשך אותו היום התיז גז מדמיע בפני שוטר ואיים על שני שוטרים בסכין יפנית. שוב הוא היה אמור לשהות במעון נעול, אך שוב לא נמצאה מיטה פנויה. לפיכך, שהה מאז אוגוסט במעצר בכלא אופק, ובשל ניסיונות אובדניים בעברו הוחזק בתנאי הפרדה.

עורכת הדין לירון מלכה, שיצגה את ד' מטעם הסנגוריה הציבורית, ביקשה מבית המשפט להכיר בנסיבות חייו ובצרכיו המיוחדים: נער שגדל בבית רווי אלימות, ונקלע לסכסוך מכוער בין הוריו שהתגרשו, לפני שנזנח, בין היתר, בשל מאסר אביו. גם שירות המבחן המליץ על טיפול, ולא על ענישה, אך ציין כי לעת עתה אין מקומות פנויים במוסדות המתאימים. השופטת קיבלה את טענות ההגנה, וקבעה כי מהתהליך השיקומי של ד' "עולה תמונה עגומה של מי שנפל כבר מגיל קטן בין הכסאות, מצב שיכול היה להימנע הן על ידי הוריו והן על ידי הרשויות המטפלות בעניינו".

בגזר דינה פרשה השופטת את נסיבות חייו של הנער: "חיים קשים מאוד, רוויי עצב ואלימות, הזנחה והתעללות, נדודים ושוטטות, שגרמו בסופו של דבר לקטין לסחוב על גבו עול כבד בדמות קושי רגשי ונפשי עצום. במלים פשוטות עד כדי כאב הוא טרם זכה להיות אדם שמח ומשמעותי בעיני מבוגר, כפי שמגיע לכל אדם להיות". השופטת כתבה כי "ילדותו אבדה לבלי שוב" והוסיפה כי "הוא מבין שרק על ידי מעשי אלימות קיצוניים ומחוות אובדניות יזכה לתשומת לב, לא משנה מאיזה סוג". השופטת גם לקחה בחשבון את "גילו המנטלי" של הנער. אנשי מקצוע שבחנו אותו מצאו כי הוא רחוק מאוד מגיל הבגרות ומתנהג באופן ילדותי.

מלבד עונש המאסר בפועל, הוטלו על ד' שלושה חודשי מאסר על תנאי במקרה שיעבור בשנתיים הקרובות עבירות רכוש או אלימות. עוד נקבע כי מיום שחרורו יהיה נתון בצו מבחן למשך שישה חודשים. בתקופה זו יסייע שירות המבחן לד' באיתור "ידיד בית המשפט" שיעזור לו להשתקם, לאתר מקום מגורים קבוע, למצוא עבודה ולקבל סיוע רגשי וטיפול רפואי לשיניו. "בעבודה משותפת של כל רשויות הטיפול ניתן יהיה להציל את שארית תקופת קטינותו", ציינה השופטת.

לאחר גזר הדין אמרה עורכת הדין ל"הארץ" כי "הנער זקוק לליווי, לתמיכה ולחיזוק. צריך שתהיה לו קרן אור". לדבריה "היה צורך לגבש לו 'סל שירותים' מקיף כקטין נזקק. הוא לא קיבל טיפול בזמן הנכון. אם היה זוכה לכך הוא לא היה מגיע למקום בו הוא נמצא היום".

האו"ם: הפרדת קטינים משולה לעינוי

לפי דו"ח של הסנגוריה הציבורית, שפורסם בספטמבר 2012, באותה תקופה הוחזקו 12 אסירים קטינים בהפרדה בכלא אופק. שניים מהם הוחזקו כך מעל לחצי שנה. כמו כן, שניים מהם הוחזקו בהפרדה זוגית, כלומר באותו התא, בעוד כל העשרה האחרים הוחזקו לבדם – כמו ד'. חצר הכלא, בה הותר לד' לטייל למשך שעה ביום, תוארה כ"חצר נפרדת וקטנה, המוקפת מכל צדדיה בחומות בטון גבוהות ואפורות". עוד נכתב כי "הקטינים המוחזקים באגף ההפרדה אינם משתתפים כלל בפעילויות החינוך והפנאי בבית הסוהר".

לגבי ההשלכות הנפשיות של החזקת קטינים בהפרדה, נכתב בדו"ח כי "מחקרים רבים בעולם מצביעים על כך ששהייה בתנאי בידוד והפרדה היא הרסנית עבור קטינים. היא מובילה להגברת שיעור המקרים של דיכאון ופגיעה עצמית". המסמך של הסנגוריה הציבורית אף מצטט דו"ח של האו"ם, בו נקבע כי "החזקת אסירים קטינים בתנאי הפרדה משולה לעינויים או ליחס אכזרי ובלתי אנושי".

בעוד קשה שלא להזדעזע מתנאי מעצרו של ד', הרי שהבעיה הרחבה יותר היא זו שבעטיה נשלח לכלא – ולא למסגרת מתאימה יותר. לפי מדיניות משרד הרווחה, קטינים שמתנהלים נגדם הליכים משפטיים ישהו בחלופת מעצר, כגון מעצר בית או מעונות שיקומיים. עם זאת, במקרה שפתרון כזה אינו אפשרי – לדוגמה אצל קטין בעל נטייה לברוח – עולה הפתרון של מעון נעול.

המעונות הם מסגרת שמפעילה רשות חסות הנוער במשרד הרווחה, ונשלחים אליהם בני נוער במצבי סיכון ומצוקה, ובכלל זה נוער עברייני. הם מוגדרים כמסגרת חינוכית־טיפולית, ולא כמסגרת ענישה, ונערים נשלחים אליהם בצו בית משפט. אלא שמספר המיטות, כאמור, קטן בהרבה ממספר הקטינים הממתינים.

שופטים: המצב לא מתקבל על הדעת

לפי דו"ח של מרכז המידע של הכנסת מאפריל האחרון, בישראל יש כיום 212 מקומות בשישה מעונות. ברשימת ההמתנה יש כ־200 נערים, ובין 180 ל–190 נערות. בדיון שנערך עוד ב–2010 בוועדה לזכויות הילד, אמרה נציגת הנהלת בתי המשפט אמרה כי "בשל מצוקת ההשמה, שופטים נוטים שלא להוציא צווי מעון נעול שאי אפשר ליישמם, ונאלצים להשאיר קטינים במעצר עד תום ההליכים או לשחרר אותם ממעצר בלי לתת להם פתרון חלופי". המשמעות: ייתכן שבפועל מספר הנערים והנערות שהיו אמורים להישלח למעונות גדול בהרבה – אולם בשל המחסור במיטות פנויות, השופטים בוחרים מראש בפתרונות חלופיים.

השופטת אימבר, שכתבה את גזר דינו של ד', התייחסה בפסק הדין לבעיה. היא ציינה כי התקציבים והכלים המצויים בידיהם של המטפלים "לוקים בחסר רב". בשנים האחרונות התייחסו בתי המשפט ביותר מ־20 מקרים למחסור החמור. כך, למשל, ב–2011 כתבת שופטת בית המשפט העליון אסתר חיות כי "מצוקת המקום במעונות הנעולים בישראל היא בעיה כאובה ומוכרת, ויש להצטער על כך שפתרונה מתמהמה, אף כי בית משפט זה עמד ושב ועמד בעבר על הפער הקיים בין מספר המקומות הפנויים במעונות אלה לבין צרכי ההשמה בפועל, ועל כך שמצב דברים זה חוטא לעקרונות יסוד שהתווה המחוקק בעניין ענישת קטינים".

במקרה אחר, השופטת עדנה ארבל שחררה למעצר בית נער שנחשד בעבירת שוד חמורה, עד שיימצא לו מקום במעון נעול. "עניין לנו במצב בלתי מתקבל על הדעת, שלא ניתן להשלים איתו", כתבה ארבל בהחלטתה. "מצב בו נער, שסיכוייו להשתקם ולהפוך לאזרח מן השורה עדיין נראים טובים, ומוסכם על הכל כי המקום הראוי לו לעת הזו הוא מעון נעול שיהווה עבורו מסגרת חינוכית ושיקומית מתאימה, אך האפשרות להגיע למסגרת זו נמנעת ממנו בשל מחסור במקומות פנויים במעון. בית משפט זה התריע על המצב שוב ושוב, וקרא פעמים רבות לגורמים המוסמכים לעשות כל שניתן ומבלי להתמהמה, ולהביא לשינויו של מצב מקומם זה".

גם השופט אליקים רובינשטיין, שהורה להחזיר תיק לבחינה מחודשת בהתאם לחלופות המעצר שיוצעו לנער, נקט בביקורת קשה: "עלי לחזור במפגיע על דברים שאמר בית משפט זה לא אחת ולא שתיים, כמעט בתחינה כלפי רשויות המדינה, כי יש צורך בתוספת מקומות במעונות הנעולים, בחינת הצלת נפשות".

440 מיטות בתוך שלוש שנים

מבקר המדינה כבר דן פעמיים במצוקתם של הנערים הממתינים למקום במעון נעול – ב–2000 וב–2008. הוא מצא כי המחסור במיטות "מקשה מאוד על המעונות לעצור את תהליך הידרדרותם של מתבגרים שנתונים במשבר עמוק, ומקטין את הסיכוי לשקמם".

לפני חודשיים דנה בנושא הוועדה לזכויות הילד בכנסת, בראשות ח"כ אורלי לוי־אבקסיס (ישראל ביתנו). בישיבה אמרה טלי יוגב, מנהלת רשות חסות הנוער במשרד הרווחה, כי משרד האוצר כבר היקצה תקציב לתוכנית בינוי שאמורה להביא את מספר המיטות במעונות הנעולים ל–444, לעומת 212 בלבד כיום, בתוך שלוש שנים. לפי משרד הרווחה רק התוספת תהיה של 440 מיטות, כך שמספרן הכולל יגיע לכ–650.

יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, העיר בדיון כי יש לתת את הדעת גם על "התנאים הבלתי נסבלים במעונות", ועל הצורך בהעסקת כוח אדם איכותי שיתוגמל כראוי. "כל עוד לא נשפר את מערך השכר ואת תנאי העבודה של המדריכים במקומות האלה", אמר קדמן, "דבר שיאפשר לקלוט אנשים ברמה טובה, נצטרך להסתמך רק על זה שחלק ניכר מהאנשים שם הם פשוט מלאכים וחצי מתנדבים".

לדברי עו"ד רחל דניאלי, הממונה על תחום נוער בסנגוריה הציבורית, "הבעיה אף חמורה יותר, משום שגם מעונות נעולים הם לא הפתרון המתבקש בחלק גדול מהמקרים. נערים כמו במקרה שהגיע לפתחו של בית המשפט בנצרת צריכים להיות במוסד שיקומי, אבל אין מוסד כזה בישראל. לכן המעונות הנעולים מתמלאים בקטינים צעירים מאוד עם בעיות נפשיות ופסיכיאטריות, שהמקום המתאים להם הוא בכלל מעון בעל אוריינטציה של שיקום נפשי ופסיכיאטרי. מעון נעול הוא לא הפתרון האידיאלי עבורם".

דניאלי הוסיפה כי "לפני כשנה נפתח מעון כזה, אך הוא נסגר אחרי 8 חודשים בלבד". כפי שעלה בדיון בוועדה לזכויות הילד, המעון נסגר בלחץ השכנים. מאז נעשים מאמצים למצוא לו מקום חדש, אולם ללא הצלחה.

בעוד על הפרק עומדים פתרונות שונים, כגון תוכנית הבינוי שתארך שלוש שנים, נערים כמו ד' ממשיכים להישלח למסגרות לא מתאימות. רק בימים האחרונים, לדברי עו"ד דניאלי, ניתנו בבתי המשפט לנוער עוד שתי החלטות בהן לא שוחררו קטינים לחלופת מעצר, בשל היעדר מקום במעונות. הם לא יוכלו להמתין שלוש שנים.

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה כי "אכן יש מחסור במעונות נעולים. לנוכח מצב זה, מיד עם כניסתו לתפקיד החליט שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן, להעמיד את הרחבת המעונות בתנאי נעילה בסדר עדיפות עליון, ואף הגיע להסכמות בעניין עם משרד האוצר. משרדנו נערך בתוכנית תלת־שנתית לתוספת של 440 מקומות בתוך שלוש שנים. אנו תקווה כי בכך יינתן מענה לבני הנוער הממתינים. יש לציין כי חסות הנוער של משרד הרווחה מפעילה גם 3 חלופות מעצר, אליהם מופנים בני נוער שאינם יכולים לשהות בקרב משפחתם או קהילתם".

קישורים:

מעון גילעם משרד הרווחה – כליאת ילדים בבידוד ימים שלמים ומתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח – נעולים – תחקיר מעון גילעם – כליאה בבידוד ימים שלמים, מתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח לקטינים – "תוציאו אותי מפה, אני לא יכול יותר, כואב לי". – זעק נער צעיר מתוך חדר הבידוד של המעון הנעול גילעם. זה לא עזר לו. כמה שבועות אחר כך אושפז הנער במחלקה לבריאות הנפש. עדויות שהגיעו ל"7 ימים" מתארות נערים הנשלחים לתקופות ארוכות בבידוד, היעדר אחות מוסמכת ומעטפה אחת, עם כדורים פסיכיאטריים, שמוכנה בערב למקרה של "מצבי התנהגות מסוכנת"…

"חומות של ייאוש" , מרב בטיטו , 7 ימים , ידיעות אחרונות – אוגוסט 2009 – במעון הסגור גילעם אמורים לשקם נערים בסיכון. במקום זה, טוענים חוסים ומדריכים, שלחו אותם ל"הפרדות" למשך ימים, בהם נאלצו לישון על ספסל, ונמנעה מהם האפשרות ללמוד …

נערים חוסים מוכים במעונות משרד הרווחה , הארץ , אוקטובר 2006 – בני נוער הנמצאים במעונות מתוקף צו בית משפט, סופגים מכות והתעללויות. יו"ר ועד עובדי משרד הרווחה מונע פיקוח על המוסדות. -בגיל-עם אף פעם לא אומרים בוקר טוב. בשש בבוקר פותחים את הדלת בטריקה וצועקים 'עוף מהמיטה'. אם אתה לא ישר קם, הופכים אותך מהמיטה או שופכים עליך מים. לפעמים ישר על הבוקר הייתי עף לבידוד, בעיקר כשהמדריך היה עצבני", (חוסה ממעון גיל-עם).

משרד הרווחה – ועד העובדים – ההנהלה – והשיקולים הזרים על גבם של החסויים והאזרחים- מעון "גיל עם" – בועדה שמינה רה"מ ושר הרווחה דאז אולמרט בשנת 2006 נמצאו כשלים חמורים והיעדר יד מכוונת בניהול משרד הרווחה. מטרת הוועדה היתה לבחון אי סדרים ברשות חסות הנוער שבמשרד, אולם הדו"ח שהגישה מעלה תמונה עגומה על דרך התנהלות המשרד. בין היתר מתוארת שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק, וכן מחנאות ומעורבות יתר של ועד העובדים. הדו"ח מתאר שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק וסיכון שלומם של חוסים בעשרות המעונות של הרשות, המטפלת בבני נוער שנפלטו מבתי ספר ו/או הסתבכו בפלילים. הוועדה תולה חלק נכבד מהאשם בהנהלת המשרד. "הוועדה מצאה כי במשרד בכלל, וברשות בפרט, חסרה 'יד מכוונת', דבר המביא לחוסר משמעת ולאי ציות בכל הדרגים בשטח ובמטה", נכתב בדו"ח, "לעומת חוסר הציות להוראות הממונים, קיים ציות יתר לוועד העובדים, גם כאשר הדבר פוגע בחוסים וסותר את החוק". … על רקע חולשת ההנהלה התעצם ועד העובדים (…) והפך לשחקן מרכזי הקובע את כללי המשחק. ועד העובדים נותן הנחיות לעובדים בתחומים מקצועיים שאינם מעניינו ואף סותרים את הוראות החוק, ומאיים על עובדים", נכתב בדו"ח. 

עדויות ממעון גילעם – "המדריך הפשיט אותי ונתן לי מכות רצח" , הארץ , נובמבר 2006 – המקלחות היו מקום פרוץ ופתוח. אני זוכר שתמיד היה שם קר… היו מקרים במקלחות… הפשיטו ילדים, שפכו עליהם מים קרים. בלילה המדריך היה מעדיף ללכת לישון. היו נועלים אותנו בחדרים. היינו נעולים בביתן כ-12 עד 20 נערים. בלילה אתה לא ישן. הפחד חזק. פחד מנערים שיפגעו בך, היו מקרים של דקירות סכין או חפצים חדים. הרבה פעמים חשבתי לברוח משם, אבל פחדתי להסתבך יותר" (א', נער שחסה בגיל-עם) – "הגעתי לגיל-עם בגיל 14 והייתי שם שנתיים. הייתי בהמון תקריות של אלימות. אלימות בין הנערים וגם אלימות של המדריכים נגד הנערים. אף אחד לא רצה להתלונן במשטרה… המדריכים נהגו לאיים. 'נפתח לך תיק'. מה היה הדבר הכי אלים שחוויתי? אחד המדריכים לקח נונצ'קו, לקח אותי לבידוד, הפשיט אותי והכניס לי מכות רצח. זה היה בחורף, נשארתי שם לבד, כל הלילה, עירום. הייתי ילד בן 14" (חוסה בגיל-עם)

ועדה שמינה אולמרט: כשלים חמורים והיעדר יד מכוונת בניהול משרד הרווחה , הארץ נובמבר 2006 – מטרת הוועדה היתה לבחון אי סדרים ברשות חסות הנוער שבמשרד, אולם הדו"ח שהגישה מעלה תמונה עגומה על דרך התנהלות המשרד; בין היתר מתוארת שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק, וכן מחנאות ומעורבות יתר של ועד העובדים; המלצות לצעדים נגד חמישה מבכירי המשרד …

כמו חיות בג'ונגל – הכתבה כמו חיות בג'ונגל , אסתי אהרונוביץ , ניב חכלילי , הארץ , אוקטובר 2006 – בגיל-עם אף פעם לא אומרים בוקר טוב. בשש בבוקר פותחים את הדלת בטריקה וצועקים 'עוף מהמיטה'. אם אתה לא ישר קם, הופכים אותך מהמיטה או שופכים עליך מים. לפעמים ישר על הבוקר הייתי עף לבידוד, בעיקר כשהמדריך היה עצבני" (חוסה מגיל-עם)… הנוף הפסטורלי בדרך אל מעון גיל-עם, הממוקם בקרחת יער בין קרית אתא לשפרעם, מטעה. מאחורי החומות הגבוהות חוסים נערים שנשלחו לכאן בצו בית משפט, לאחר שרובם נפלטו מכל מוסד חינוכי אחר. על פי אתר האינטרנט של משרד הרווחה, המפעיל את המקום, מטרת המעון לתת מענה טיפולי לנערים הללו: לקדמם בתחום המקצועי, הטיפולי והחינוכי ולשלבם בחזרה בקהילה. המציאות שונה במקצת….