מערכת החינוך כופה טיפולים פסיכיאטריים על ילדים בניגוד לחוק

הוועדה לפניות הציבור קיימה בינואר 2008 ישיבה בנושא פניות ציבור לגבי שימוש חורג של ילדים בתרופות ממכרות כדוגמת הריטלין (פרוטוקול הישיבה). הישיבה התקיימה בעקבות פנייה שהגיעה לוועדה מעמותת ”מגן לזכויות אנוש”, ממנה עולה שילדים רבים נפגעים מתרופות ממכרות כדוגמת הריטלין. לתרופות אלה 72 תופעות לוואי מסוכנות, תופעות עליהן לא מוזהרים ההורים מראש. בין התופעות: מחשבות אובדניות, התאבדות, פסיכוזה, אנורקסיה, בעיות בלב ועוד.
.
מערכת החינוך כופה אבחונים פסיכיאטריים ונוירולוגים על תלמידים בניגוד לחוק
לדברי ההורים, רבים מהם סובלים מלחץ עצום של מערכת החינוך לשלוח את ילדיהם לאבחונים נוירולוגיים ופסיכיאטרים בשל קשיי התנהגות בבתי ספר. לדבריהם, מערכת החינוך עושה זאת תוך הפעלת לחץ רב על ההורים ודרישה המתנה את המשך השהייה של הילד בבית הספר. התנאי שצוותי חינוך רבים מתנים הוא; לעבור אבחון, להשתמש בתרופות או שהילד יעבור מסגרת (באמצעות וועדות השמה), בדרך כלל ההעברה לחינוך מיוחד. כל זאת למרות שמשרד החינוך הוציא הוראת מנכ”ל האוסרת על הצוות החינוכי להציע, להמליץ, לדרוש, ללחוץ או להתנות שהייה בבית הספר והמשך לימודים בשימוש בתרופות או בעריכת אבחון. כמו כן, לא הרופאים נותני המרשמים ולא הצוות החינוכי בבתי הספר מזהיר את ההורים שמדובר בסם הנמצא תחת פקודת סמים מסוכנים. כמו כן הם אינם מציינים בפני ההורים את כל רשימת תופעות הלוואי. בנוסף, האבחון לילד `חסר קשב וריכוז, היפראקטיביות` הוא על סמך קריטריונים התנהגותיים בלבד. אין שום הוכחה פיזית גופנית שקיימת בעיה גופנית הקשורה בהפרעה זו.
.
ריטלין – סם מסוכן, מורה משועמם, תקלה באבחון
יו”ר הוועדה, ח”כ סופה לנדבר ציינה בתחילת הישיבה כי ריטלין ותרופות דומות נמצאת תחת פקודת סמים מסוכנים ולכן הוא סם מסוכן. הדעות לגבי ריטלין חלוקות אולם אסור למורים לכפות על ההורים לתת לילדים ריטלין ואסור להרחיק את הילדים מבית הספר אם הם אינם נוטלים ריטלין. לדברי ח”כ לנדבר, ברגע שהמאבחן לא מאבחן את הילד בצורה נכונה נגרם נזק בלתי הפיך לילד. לדבריה, לפעמים האשמה בחוסר קשב וריכוז אצל ילד נובע כתוצאה ממורה משעממת בכיתה ו/או משברים בבית המשפחה של הילד המשפיעים עליו ויש לקחת זאת בחשבון.
אחד הפונים שנכח בישיבה, רוקח במקצועו ציין כי נכון לשנת 2006, 290,000 מהילדים צורכים ריטלין. הורים רבים פונים לאבחונים פסיכיאטריים ומחליטים לתת ריטלין לילדים מבלי להיות מודעים לתוצאות לטווח הארוך. בשנת 2007 יש הכפלה בכמות השימוש בתרופה זו וגם סטודנטים נוטלים ריטלין לפני בחינות. לדבריו, ”מערכת החינוך לא מתפקדת היום ללא ריטלין. מערכת החינוך מצאה כלי להשתמש באמצעים רפואיים בשביל לטפל בבעיות משמעת. על מערכת החינוך להתמקד בחינוך ולא להתערב בהפרעות פסיכיאטריות”.
.
הורחק מבית הספר ואושפז בבית חולים פסיכיאטרי בגלל ששרט מכונית של מורה
פונה נוסף שנכח בוועדה, סיפר שהגיע לוועדה על מנת לזעוק זעקה גדולה. הפונה, אב לשישה ילדים, בנו בן ה-17 וחצי הורחק מבית הספר ואושפז בבית חולים פסיכיאטרי בגלל ששרט מכונית של מורה. לדבריו, מנהל בית הספר חייב אותו לקחת את בנו לחוות דעת פסיכיאטרית. על פי חוות הדעת הפסיכיאטרית בנו אובחן כמסוכן לציבור והוחלט לאשפזו באשפוז פסיכיאטרי. כל ניסיונות האב להתנגד לאשפוז עלו בתוהו ובנו שהה במוסד במשך כ- 5 ימים. לאחר שבא לבקר את בנו מצא אותו רדום וכששאל אותו מה נתנו לו ענה הבן ”תרופות רבות”. לאחר השחרור מהאשפוז, מכר המשפחה מצא יום אחד את בנו שכוב על הרצפה, מעולף ומוציא ריר בגלל התרופות. לאחר המקרה, החליט האב להפסיק את הכדורים לבנו. היום, שנתיים וחצי לאחר הפסקת נטילת הכדורים, הבן חייל בצה”ל ומתפקד למופת. כרב ומחנך הוא יכול להעיד כי ”ילדים רבים מתאשפזים בכפייה על לא עוול בכפם. על מערכת החינוך לתעל את האנרגיות ולהפנותן למקום אחר ולא לדכא את הילדים על ידי שימוש בתרופות. בית החולים הפסיכיאטרי הוא למעשה בית כלא למאושפזים”.
.
ריטלין באיומים ובלחץ
פונה נוספת שנכחה בוועדה סיפרה שהכריחו אותה לתת לבנה ריטלין כתנאי להישארותו בבית הספר. הילד לא היפראקטיבי, לא מכה ולא משתולל. באבחון הדידקטי שערכו לו נמצא כי יש להעניק לו הקלות במבחנים אולם הוא אינו מתאים לחינוך מיוחד. לדבריה, איימו עליה שבמידה ולא יקבל ריטלין יועבר לחינוך המיוחד. לדבריה, מאז נטילת הריטלין הילד אלים מאוד וסובל מנדודי שינה ורגשי נחיתות.
הגב` אלה שנר, יו”ר עמותת מגן לזכויות אנוש, ציינה בישיבה שהתקבלו בעמותה מאות פניות מהורים אשר העידו על הלחץ המופעל עליהם מצד בתי הספר. הגב` שנר אמרה שפנתה לוועדה בתקווה להעביר את המסר שאסור לחייב או לדחוף הורים לשימוש בריטלין. הגב` שנר ציינה כי יש נוהל במשרד החינוך לפיו אין לחייב הורים לתת לילדיהם ריטלין אולם משרד החינוך איננו אוכף זאת.
.
ריטלין – בעיית אבחון, טיפול מתמשך לכל החיים
פרופ` אשר אור-נוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו במשרד הבריאות ציין בפני הוועדה כי ישנה עליה מתמדת של מכירת ריטלין בארץ וב-5 השנים האחרונות הצריכה גדלה כמעט פי 3, מ- 90 ק”ג בשנת 2002 ל – 260 ק”ג בשנת 2006. מדובר בשימוש בריטלין על ידי ילדים ומבוגרים. ממוצע הצריכה השנתית של ריטלין לכל ילד מטופל הנה כ- 8 גרם, למבוגר היא כ- 12 גרם. ממוצע כ- 9 גרם לנפש. לכן, בשנת 2006 טופלו כ- 30,000 ילדים ומבוגרים בריטלין. יש להניח כי כ- 3/4 היו ילדים עד גיל 18. …
לדברי פרופ` אור נוי, כאשר נוטלים תרופה צריך לדווח על תופעות הלוואי ולבקש חוות דעת נוספת במידה ואלה קיימות. לדבריו, ריטלין היא אחת מהתרופות הותיקות ביותר ומוכרת כבעלת תופעות לוואי פחות קשות. יחד עם זאת יש לריטלין כ- 6-8 תופעות לוואי וחובה על הרופאים לדווח על תופעות לוואי אלה להורים. הטיפול בריטלין הינו טיפול מתמשך וצריך ליטול את התרופה כל החיים. לדבריו, הבעיה העיקרית בנושא היא בעיית האבחון. לדבריו, יש צורך לייעד שעה לאבחון. בקרוב, אמור לצאת חוזר מנכ”ל המפרט את כל ההנחיות באופן ברור לאבחון הפרעות קשב וריכוז. פרופ` אור נוי ציין כי למשרד הבריאות אין כל אפשרות לכפות על קופות החולים לבצע אבחון ארוך ומדויק. לדבריו, חייבים להיות קריטריונים ברורים ומוגדרים לאבחון בעיות קשב וריכוז שיכללו מספר מרכיבים.
.
אסור להתנות מתן ריטלין לילד כהמשך לימודים בבית הספר
הגב` עירית ליבנה, מפקחת תחום בריאות במשרד החינוך, התרבות והספורט, ציינה כי על פי הנוהל של משרד החינוך, טיפול תרופתי ניתן רק על פי מסמך רפואי עם הסכמת ההורים שמגבה. לדבריה, לא יתכן מצב שניתן טיפול תרופתי בהחלטת בית-הספר. כל טיפול שניתן חייב להיות מגובה וכאשר יש מסמך רפואי ההורים נותנים גיבוי. המורה והגננת לא יקבעו את דרך הטיפול. אם ילד צריך לקבל ריטלין הסמכות של המורה והגננת זה להעביר לייעוץ. לדבריה, אסור להתנות מתן ריטלין לילד כהמשך לימודים בבית הספר.
.
קישורים:

הונאות הענק של חברות התרופות – עשיית כסף מסמים פסיכיאטריים קטלניים

ד"ר ג'ון רנגן וירפו מנכ"ל לשעבר של ענקית תרופות שבדית מדבר על הונאות הענק של חברות התרופות.
.

.
חברות התרופות פוגעות בבריאות ותוחלת החיים של המטופלים
"שלושים וחמש שנים מחיי עבדתי בתעשיית התרופות. הם לא עושים כלום, מלבד פגיעה בתוחלת החיים של האנשים בעולם. מדוע הם עושים זאת? כי הם רוצים לעשות כסף, כסף, כסף …, החיים שלכם לא מעניינים אותם, מעניין אותם הארנקים שלהם. ידיי מלוכלכות כמו ידיהם. תעשיית התרופות סיפקה לי עבודה טובה, מכיוון שלמדתי רפואה, כשאני מצוי בתחום הרפואה, אני חש טוב עם זה.
התחלתי לעבוד כאיש מכירות, והתקדמתי בקריירה עד שהגעתי לדרגת מנכ"ל חברת תרופות ענקית בשבדיה. … אני שילמתי שוחד לממשלת שבדיה כדי שיאשרו את התרופה 'פרוזאק' בשבדיה. …
.
חברות התרופות מקושרות לשלטון
מה תעשיית התרופות מעוללת לנו? הם התעשייה עתירת הכח ביותר בעולם, הם ישנים במיטה אחת עם ממשלות, הם משתמשים בשחיתות להשיג את מה שהם רוצים, … יש להם הרים של כסף שבו הם משתמשים לעשות עוד כסף. הם הורגים יותר אנשים מאשר מספר האנשים המתים במלחמות. אנו זקוקים לחברות התרופות כי ישנם מעט דברים טובים בתעשייה הזאת. אבל הרוב מה שהם מייצרים זה זבל.
אין להם עניין לרפא את מחלותיכם, הם בעניין של ליצור אצלכם עוד מחלות, הם מעוניינים בטיפולים בסימפטומים, הם מעוניינים בחולי סכרת, פרקינסון, ועוד .. מפני שהתרופות למחלות אלו, ניתנות לחולים למשך שארית חייהם. …
.
חברות התרופות מסתירות את תופעות הלוואי הקשות של תרופותיהן
חברת תרופות שבדית נקנסה ב- 1.4 מיליארד דולר ע"י ארה"ב. מדובר בסם פסיכיאטרי שאושר לחולי סכיזופרניה, החברה לא הייתה מרוצה מהמכירות לחולי הסכיזופרניה המעטים, והחלה לשווק את התרופה לבעלי בתי אבות, בטענה כי התרופה תחסוך להם כסף רב באחזקת הדיירים, כי התרופה תרדים את הזקנים, וזה יחסוך כסף רב לבעלי בתי אבות. צוות הלילה יהנה מפחות טרחה בלילה.
חברת התרופות הסתירה את תופעות הלוואי, בעת קבלת אישור התרופה, תופעות הלוואי גרמו למוות של מטופלים רבים, עקב כשל מערכות הלב הכליות וכו'. המטופלים גם לקו בסכרת, ומי יצרן תרופות הסכרת? אותה חברה שסיפקה את התרופות לבתי האבות.
.
חברות התרופות מקושרות לתקשורת
חברות תרופות נוספות נקנסו בסכומי עתק אך זה לא פורסם כי העיתונות עובדת כתף אל כתף עם חברות התרופות, ממש כמו הממשלות. תעשיית התרופות משתמשות בתקשורת על מנת לשתול במוח הציבור מידע מוטעה.
.
לא לקבל את דברי הרופאים כמובנים מאליהם
אל תקבלו את דברי הרופאים כמובנים מאליהם, כי הרופאים של היו אין להם מושג מספיק ברפואה, ואין להם אכפתיות מרובה מהמטופלים שלהם. אכפת להם מהתגמול שיזכו בו. כך תעשיית התרופות שולטות בעולם הרפואה. הם קונים את הרופאים, לוכדים את הסטודנטים לרפואה בבית הספר, עוזרים להם בשכר לימוד, מאמנים אותם, וחברות התרופות הפכו למקור המידע היחיד עבור הרופאים. אני יודע זאת כי כאשר הייתי איש מכירות מטעם חברות התרופות הונחנו לא לדבר לעולם על תופעות לוואי. הונחנו רק להציג ביצועים יתרונות והישגים. אני יודע שהסתירו תופעות לוואי כי הייתי אחראי על קליניקה לניסויים של פרוזאק.
.
הפסיכיאטרים מסמנים את הילדים כמטרה
האם שמעתם על ADHD (הפרעות קשב)? למרות השנים הרבות שאני בתעשיה, אף אחד לא יכול לומר לי עד היום מה זה ADHD. .. וכשזה מגיע להפרעה ולשאלות כגון: כיצד הם מודדים את רמת הסרוטונין במוחו של ילד, הפסיכיאטרים – חברות התרופות שוכרות אותם, אלה עם עניבות הפרפר שלהם, אלה אנשים פסיכים. כל שנה מתכנסים הפסיכיאטרים האלה, וכותבים ספר אותו הם מכנים: 'התנ"ך של הפסיכיאטריה', ה- DSM, אם התנ"ך הזה כל כך טוב, יעיל ומדויק, למה הם שינו את ההגדרות והסעיפים בתנ"ך הזה אלפי פעמים בשנים האחרונות. הם מסמנים את הילדים כמטרה, ממציאים שמות אופנתיים למחלות חדשות, הם מכוונים את הילדים אל הסמים הללו. סטרטרה, פרוזאק, ריטלין, פקסיל (סרוקסט), זולופט (לוסטרל).
אני לא יודע לגביכם היושבים כאן, אך זה לא יקרה לילד שלי, לעולם לא".
.
 דוקטור ג'ון רנגן וירפונקודות:

  • חברות התרופות מקושרות לשלטון, לתקשורת, ולרופאים, על מנת לשווק את תרופותיהן כדי שירוויחו כסף.
  • לחברות התרופות כמות בלתי מוגבלת של כסף.
  • חברות התרופות סימנו את הילדים בעולם כיעד צרכני של סמים פסיכיאטריים.
  • הפסיכיאטריה הוא מדע לא ברור ולא מדויק.
  • התרופות הנן בעלות תופעות לוואי מסוכנות הפוגעות בתוחלת ואיכות החיים, ובריאות הציבור.
  • ישנן דברים טובים של תעשיית התרופות אך הם מעטים.
קישורים:

סמים ("תרופות") פסיכיאטריים לילדים ונוער

השופטת שושנה שטמר כפתה טיפול בריטלין לילד במשפחת אומנה, בניגוד לחוק הנוער, ובניגוד לרצון אימו

שופטת שושנה שטמר - כפיית סם פסיכיאטרי על יתום רווחה בניגוד לחוק ולכלליםמבוסס על המאמרים: האם פקידי הסעד אוהבים ילדים? עו"ד יעל גיל, והשופטת הכריעה – הילד יקבל ריטלין, רותי אברהם, NEWS1 מרץ 2009.

."טיפול והשגחה" במשפחת אומנה – גם בכפייה, וגם בריטליןבענ"א 5158-02-09 קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כדלקמן :
ילד שסובל מבעיות קשב, ריכוז והיפראקטיביות, יטופל בריטלין, על אף התנגדות אמו הביולוגית. הילד בן השמונה, הוכרז כקטין נזקק והוצא מבית האם כבר לפני מספר שנים, על אף התנגדות אמו. הבקשה למתן ריטלין לילד, הוגשה ע"י רשויות הרווחה וע"י האפוטרופס לדין שמונה לקטין.
האם התנגדה לבקשה, היות ולפי חוות דעת שנמצאה בידה, ריטלין הנו סם מסוכן וממכר, אשר יש לו השפעות קשות ובלתי הפיכות.
האם טענה, כי "הריטלין נועד לשתק את רצונו של בנה להישאר במחיצתה והוא בא במקום טיפול במצוקתו ובשל כשלון ההורים האומנים להציב לילד גבולות…ההחלטה לתת ריטלין אינה עולה בקנה-אחד עם הגישה לפיה החברה מתערבת באוטונומיה של ההורים רק במקרים מצילי חיים". האם הצטיידה בחוות דעת של רוקח-יועץ אילן סלומון, שטען כי מדובר ב"סם מסוכן" שיש לו תופעות לוואי רבות וכי "בשימוש ממושך גורם לתלות והתנהגות פסיכוטית". האם טענה עוד, כי אם הילד יוחזר למשמורתה, יעלמו כל התופעות הבעייתיות מהן הוא סובל. כמו-כן, היא טענה, שעפ"י הוראות היצרן, אסור לתת ריטלין למי שסובל מחרדה ומטיקים, מהם בנה סובל.
.
בית המשפט משתמש בחוק האפוטרופסות למתן טיפול פסיכיאטרי בכפייה לקטין, במקום חוק הנוער
חוות דעת אשר הוגשה לבית המשפט של המומחה אשר מונה מטעם ביהמ"ש, קבעה כי יש לתת לקטין ריטלין. בפסה"ד נקבע כדלקמן :
"הנתונים שהביאו המומחים הפסיכיאטרים מטעם המשיבות, הם בעלי משקל רב ומשכנעים שהטיפול הוא לטובתו של הקטין במניעת פגיעה בעתידו, ביחסיו עם הסובבים אותו, במניעת הידרדרותו לסמים, ואף לבריאותו הנפשית והפיזית. אם הסיכויים להשתלבותו של הקטין באופן טוב יותר בחברה, בהשגת מקצוע ובהימנעות מלהגרר לסמים יעלו כתוצאה מנטילת ריטלין, הרי הטיפול בריטלין מיועד להיטיב עם הקטין הן בתחום הפיזי והן בתחום הנפשי של בריאותו."

ביהמ"ש קבע, כי מכוח סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ניתנת לו הסמכות לקבוע, כי יש לתת לקטין ריטלין, למרות התנגדות הוריו:
"68. (א) בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או -כוחו או לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, של פסול-דין ושל חסוי, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס-לדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין, פסול-הדין, או החסוי פנה אליו בעצמו.

(ב) הייתה הבקשה להורות על ביצוע ניתוח או על נקיטת אמצעים רפואיים אחרים, לא יורה על כך בית המשפט אלא אם שוכנע, על-פי חוות דעת רפואית, כי האמצעים האמורים דרושים לשמירת שלומו הגופני או הנפשי של הקטין, פסול הדין או החסוי."
.
טיפול פסיכיאטרי זול בסם ממכר עם תופעות לוואי חמורות בניגוד לרצון ההורים שהציעו חלופה
פסק דין זה, מעלה כמה סוגיות שנויות במחלוקת. אחת הסוגיות היא הויכוח, אשר קיים בין מומחים רבים, בעד ונגד מתן ריטלין. מצד אחד טוענים המומחים, כי מדובר בסם ממכר עם תופעות לוואי חמורות ומצד שני טוענים מומחים אחרים, כי הוא מביא לשיפור ניכר בחייהם של מי שסובלים מבעיות קשב וריכוז. מצד אנשי הרפואה האלטרנטיבית, יש הגורסים, כי ניתן, להשתלט על בעיית הפרעות הקשב והריכוז באמצעים אחרים שהם פחות חמורים וללא תופעות הלוואי של הריטלין, אך דורשים משך טיפול והשקעה גדולים יותר. כמו-כן, עולה כאן סוגיה בעייתית מאוד, הנוגעת לכך, שביהמ"ש קבע כי יש לתת ריטלין לקטין, בניגוד לרצון הוריו.
.
טיפול נפשי לקטין בחוק הנוער: על סמך חוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי, או פסיכולוג מומחה
ברע"א 1943/06 (מתוך המאגר המשפטי נבו) קבעה שופטת בית המשפט העליון, כבוד השופטת עדנה ארבל בעניין קטינה, אשר הוכרזה כקטינה נזקקת על-פי חוק הנוער, כדלקמן:

"לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובמסמכים המצורפים, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

המסגרת הנורמטיבית למתן טיפול נפשי לקטין, עליו הורה בית המשפט בענייננו, מצויה בסעיף 3ד לחוק הנוער, הקובע:
"(א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:

(1) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית, המצריכות טיפול פסיכיאטרי לשם מניעת סיכון פיסי לקטין או לזולתו או לשם מניעת נזק נפשי חמור להתפתחותו;
(2) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. (ב) צו לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלושה חודשים; בית המשפט רשאי, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר או של פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), המטפל בקטין, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים".

המחוקק קבע, אם כן, כי מתן טיפול פסיכולוגי לקטין, כפי שהורה בית המשפט בענייננו, צריך להתבסס על חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבחן את הקטין, בעקבותיה נוכח בית המשפט כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. כן מוסיף וקובע הסעיף בסעיף קטן (ב), כי צו שכזה יינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, כאשר בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה המטפל בקטין, כשכל אחת מהתקופות לא תעלה על שלושה חודשים.

במקרה דנן עולה חשש, כי בתי המשפט לא התבססו על הוראות הסעיף בעת שהכריעו בבקשת פקידי הסעד. בסוגית שליחתו של קטין לטיפול פסיכולוגי בניגוד לרצון הוריו, קבע המחוקק מנגנון, שנועד להבטיח את תקינותה של ההחלטה. מנגנון זה דורש חוות דעת של אנשי מקצוע מסוימים אשר בדקו את הקטין, כתנאי להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, וכן הוא מחייב בדיקה חוזרת שכזו מעת לעת. מנגנון זה הוכנס לחוק בתיקון מס' 11 לחוק הנוער.

קישורים:

השופטת שושנה שטמר כפתה טיפול בריטלין לילד במשפחת אומנה, בניגוד לחוק הנוער, ובניגוד לרצון אימו

שופטת שושנה שטמר - כפיית סם פסיכיאטרי על יתום רווחה בניגוד לחוק ולכלליםמבוסס על המאמרים: האם פקידי הסעד אוהבים ילדים? עו"ד יעל גיל, והשופטת הכריעה – הילד יקבל ריטלין, רותי אברהם, NEWS1 מרץ 2009.

."טיפול והשגחה" במשפחת אומנה – גם בכפייה, וגם בריטליןבענ"א 5158-02-09 קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כדלקמן :
ילד שסובל מבעיות קשב, ריכוז והיפראקטיביות, יטופל בריטלין, על אף התנגדות אמו הביולוגית. הילד בן השמונה, הוכרז כקטין נזקק והוצא מבית האם כבר לפני מספר שנים, על אף התנגדות אמו. הבקשה למתן ריטלין לילד, הוגשה ע"י רשויות הרווחה וע"י האפוטרופס לדין שמונה לקטין.
האם התנגדה לבקשה, היות ולפי חוות דעת שנמצאה בידה, ריטלין הנו סם מסוכן וממכר, אשר יש לו השפעות קשות ובלתי הפיכות.
האם טענה, כי "הריטלין נועד לשתק את רצונו של בנה להישאר במחיצתה והוא בא במקום טיפול במצוקתו ובשל כשלון ההורים האומנים להציב לילד גבולות…ההחלטה לתת ריטלין אינה עולה בקנה-אחד עם הגישה לפיה החברה מתערבת באוטונומיה של ההורים רק במקרים מצילי חיים". האם הצטיידה בחוות דעת של רוקח-יועץ אילן סלומון, שטען כי מדובר ב"סם מסוכן" שיש לו תופעות לוואי רבות וכי "בשימוש ממושך גורם לתלות והתנהגות פסיכוטית". האם טענה עוד, כי אם הילד יוחזר למשמורתה, יעלמו כל התופעות הבעייתיות מהן הוא סובל. כמו-כן, היא טענה, שעפ"י הוראות היצרן, אסור לתת ריטלין למי שסובל מחרדה ומטיקים, מהם בנה סובל.
.
בית המשפט משתמש בחוק האפוטרופסות למתן טיפול פסיכיאטרי בכפייה לקטין, במקום חוק הנוער
חוות דעת אשר הוגשה לבית המשפט של המומחה אשר מונה מטעם ביהמ"ש, קבעה כי יש לתת לקטין ריטלין. בפסה"ד נקבע כדלקמן :
"הנתונים שהביאו המומחים הפסיכיאטרים מטעם המשיבות, הם בעלי משקל רב ומשכנעים שהטיפול הוא לטובתו של הקטין במניעת פגיעה בעתידו, ביחסיו עם הסובבים אותו, במניעת הידרדרותו לסמים, ואף לבריאותו הנפשית והפיזית. אם הסיכויים להשתלבותו של הקטין באופן טוב יותר בחברה, בהשגת מקצוע ובהימנעות מלהגרר לסמים יעלו כתוצאה מנטילת ריטלין, הרי הטיפול בריטלין מיועד להיטיב עם הקטין הן בתחום הפיזי והן בתחום הנפשי של בריאותו."

ביהמ"ש קבע, כי מכוח סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ניתנת לו הסמכות לקבוע, כי יש לתת לקטין ריטלין, למרות התנגדות הוריו:
"68. (א) בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או -כוחו או לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, של פסול-דין ושל חסוי, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס-לדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין, פסול-הדין, או החסוי פנה אליו בעצמו.

(ב) הייתה הבקשה להורות על ביצוע ניתוח או על נקיטת אמצעים רפואיים אחרים, לא יורה על כך בית המשפט אלא אם שוכנע, על-פי חוות דעת רפואית, כי האמצעים האמורים דרושים לשמירת שלומו הגופני או הנפשי של הקטין, פסול הדין או החסוי."
.
טיפול פסיכיאטרי זול בסם ממכר עם תופעות לוואי חמורות בניגוד לרצון ההורים שהציעו חלופה
פסק דין זה, מעלה כמה סוגיות שנויות במחלוקת. אחת הסוגיות היא הויכוח, אשר קיים בין מומחים רבים, בעד ונגד מתן ריטלין. מצד אחד טוענים המומחים, כי מדובר בסם ממכר עם תופעות לוואי חמורות ומצד שני טוענים מומחים אחרים, כי הוא מביא לשיפור ניכר בחייהם של מי שסובלים מבעיות קשב וריכוז. מצד אנשי הרפואה האלטרנטיבית, יש הגורסים, כי ניתן, להשתלט על בעיית הפרעות הקשב והריכוז באמצעים אחרים שהם פחות חמורים וללא תופעות הלוואי של הריטלין, אך דורשים משך טיפול והשקעה גדולים יותר. כמו-כן, עולה כאן סוגיה בעייתית מאוד, הנוגעת לכך, שביהמ"ש קבע כי יש לתת ריטלין לקטין, בניגוד לרצון הוריו.
.
טיפול נפשי לקטין בחוק הנוער: על סמך חוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי, או פסיכולוג מומחה
ברע"א 1943/06 (מתוך המאגר המשפטי נבו) קבעה שופטת בית המשפט העליון, כבוד השופטת עדנה ארבל בעניין קטינה, אשר הוכרזה כקטינה נזקקת על-פי חוק הנוער, כדלקמן:

"לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובמסמכים המצורפים, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

המסגרת הנורמטיבית למתן טיפול נפשי לקטין, עליו הורה בית המשפט בענייננו, מצויה בסעיף 3ד לחוק הנוער, הקובע:
"(א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:

(1) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית, המצריכות טיפול פסיכיאטרי לשם מניעת סיכון פיסי לקטין או לזולתו או לשם מניעת נזק נפשי חמור להתפתחותו;
(2) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. (ב) צו לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלושה חודשים; בית המשפט רשאי, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר או של פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), המטפל בקטין, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים".

המחוקק קבע, אם כן, כי מתן טיפול פסיכולוגי לקטין, כפי שהורה בית המשפט בענייננו, צריך להתבסס על חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבחן את הקטין, בעקבותיה נוכח בית המשפט כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. כן מוסיף וקובע הסעיף בסעיף קטן (ב), כי צו שכזה יינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, כאשר בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה המטפל בקטין, כשכל אחת מהתקופות לא תעלה על שלושה חודשים.

במקרה דנן עולה חשש, כי בתי המשפט לא התבססו על הוראות הסעיף בעת שהכריעו בבקשת פקידי הסעד. בסוגית שליחתו של קטין לטיפול פסיכולוגי בניגוד לרצון הוריו, קבע המחוקק מנגנון, שנועד להבטיח את תקינותה של ההחלטה. מנגנון זה דורש חוות דעת של אנשי מקצוע מסוימים אשר בדקו את הקטין, כתנאי להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, וכן הוא מחייב בדיקה חוזרת שכזו מעת לעת. מנגנון זה הוכנס לחוק בתיקון מס' 11 לחוק הנוער..
.
 פסיכיאטר ריקרדו שטיינבאום מדבר על ריטלין


.
קישורים:

בית המשפט הורה על טיפול בריטלין בכפייה, לילד במשפחת אומנה, בניגוד לחוק הנוער, ובניגוד לרצון אימו

מבוסס על המאמרים: האם פקידי הסעד אוהבים ילדים? עו"ד יעל גיל, והשופטת הכריעה – הילד במשפחת האומנה יקבל ריטלין, רותי אברהם, NEWS1 מרץ 2009.
.
"טיפול והשגחה" במשפחת אומנה – גם בכפייה, וגם בריטלין
בענ"א 5158-02-09 קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כדלקמן :
ילד שסובל מבעיות קשב, ריכוז והיפראקטיביות, יטופל בריטלין, על אף התנגדות אמו הביולוגית. הילד בן השמונה, הוכרז כקטין נזקק והוצא מבית האם כבר לפני מספר שנים, על אף התנגדות אמו. הבקשה למתן ריטלין לילד, הוגשה ע"י רשויות הרווחה וע"י האפוטרופס לדין שמונה לקטין.
האם התנגדה לבקשה, היות ולפי חוות דעת שנמצאה בידה, ריטלין הנו סם מסוכן וממכר, אשר יש לו השפעות קשות ובלתי הפיכות.
האם טענה, כי "הריטלין נועד לשתק את רצונו של בנה להישאר במחיצתה והוא בא במקום טיפול במצוקתו ובשל כשלון ההורים האומנים להציב לילד גבולות…ההחלטה לתת ריטלין אינה עולה בקנה-אחד עם הגישה לפיה החברה מתערבת באוטונומיה של ההורים רק במקרים מצילי חיים". האם הצטיידה בחוות דעת של רוקח-יועץ אילן סלומון, שטען כי מדובר ב"סם מסוכן" שיש לו תופעות לוואי רבות וכי "בשימוש ממושך גורם לתלות והתנהגות פסיכוטית". האם טענה עוד, כי אם הילד יוחזר למשמורתה, יעלמו כל התופעות הבעייתיות מהן הוא סובל. כמו-כן, היא טענה, שעפ"י הוראות היצרן, אסור לתת ריטלין למי שסובל מחרדה ומטיקים, מהם בנה סובל.
.
בית המשפט משתמש בחוק האפוטרופסות למתן טיפול פסיכיאטרי בכפייה לקטין, במקום חוק הנוער
חוות דעת אשר הוגשה לבית המשפט של המומחה אשר מונה מטעם ביהמ"ש, קבעה כי יש לתת לקטין ריטלין. בפסה"ד נקבע כדלקמן :
"הנתונים שהביאו המומחים הפסיכיאטרים מטעם המשיבות, הם בעלי משקל רב ומשכנעים שהטיפול הוא לטובתו של הקטין במניעת פגיעה בעתידו, ביחסיו עם הסובבים אותו, במניעת הידרדרותו לסמים, ואף לבריאותו הנפשית והפיזית. אם הסיכויים להשתלבותו של הקטין באופן טוב יותר בחברה, בהשגת מקצוע ובהימנעות מלהגרר לסמים יעלו כתוצאה מנטילת ריטלין, הרי הטיפול בריטלין מיועד להיטיב עם הקטין הן בתחום הפיזי והן בתחום הנפשי של בריאותו."

ביהמ"ש קבע, כי מכוח סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ניתנת לו הסמכות לקבוע, כי יש לתת לקטין ריטלין, למרות התנגדות הוריו:
"68. (א) בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או -כוחו או לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, של פסול-דין ושל חסוי, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס-לדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין, פסול-הדין, או החסוי פנה אליו בעצמו.

(ב) הייתה הבקשה להורות על ביצוע ניתוח או על נקיטת אמצעים רפואיים אחרים, לא יורה על כך בית המשפט אלא אם שוכנע, על-פי חוות דעת רפואית, כי האמצעים האמורים דרושים לשמירת שלומו הגופני או הנפשי של הקטין, פסול הדין או החסוי."
.
טיפול פסיכיאטרי זול בסם ממכר עם תופעות לוואי חמורות בניגוד לרצון ההורים שהציעו חלופה
פסק דין זה, מעלה כמה סוגיות שנויות במחלוקת. אחת הסוגיות היא הויכוח, אשר קיים בין מומחים רבים, בעד ונגד מתן ריטלין. מצד אחד טוענים המומחים, כי מדובר בסם ממכר עם תופעות לוואי חמורות ומצד שני טוענים מומחים אחרים, כי הוא מביא לשיפור ניכר בחייהם של מי שסובלים מבעיות קשב וריכוז. מצד אנשי הרפואה האלטרנטיבית, יש הגורסים, כי ניתן, להשתלט על בעיית הפרעות הקשב והריכוז באמצעים אחרים שהם פחות חמורים וללא תופעות הלוואי של הריטלין, אך דורשים משך טיפול והשקעה גדולים יותר. כמו-כן, עולה כאן סוגיה בעייתית מאוד, הנוגעת לכך, שביהמ"ש קבע כי יש לתת ריטלין לקטין, בניגוד לרצון הוריו.
.
טיפול נפשי לקטין ע"פ חוק הנוער: על סמך חוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי, או פסיכולוג מומחה
ברע"א 1943/06 (מתוך המאגר המשפטי נבו) קבעה שופטת בית המשפט העליון, כבוד השופטת עדנה ארבל בעניין קטינה, אשר הוכרזה כקטינה נזקקת על-פי חוק הנוער, כדלקמן:

"לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובמסמכים המצורפים, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

המסגרת הנורמטיבית למתן טיפול נפשי לקטין, עליו הורה בית המשפט בענייננו, מצויה בסעיף 3ד לחוק הנוער, הקובע:
"(א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:

(1) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית, המצריכות טיפול פסיכיאטרי לשם מניעת סיכון פיסי לקטין או לזולתו או לשם מניעת נזק נפשי חמור להתפתחותו;
(2) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. (ב) צו לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלושה חודשים; בית המשפט רשאי, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר או של פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), המטפל בקטין, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים".

המחוקק קבע, אם כן, כי מתן טיפול פסיכולוגי לקטין, כפי שהורה בית המשפט בענייננו, צריך להתבסס על חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבחן את הקטין, בעקבותיה נוכח בית המשפט כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. כן מוסיף וקובע הסעיף בסעיף קטן (ב), כי צו שכזה יינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, כאשר בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה המטפל בקטין, כשכל אחת מהתקופות לא תעלה על שלושה חודשים.

במקרה דנן עולה חשש, כי בתי המשפט לא התבססו על הוראות הסעיף בעת שהכריעו בבקשת פקידי הסעד. בסוגית שליחתו של קטין לטיפול פסיכולוגי בניגוד לרצון הוריו, קבע המחוקק מנגנון, שנועד להבטיח את תקינותה של ההחלטה. מנגנון זה דורש חוות דעת של אנשי מקצוע מסוימים אשר בדקו את הקטין, כתנאי להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, וכן הוא מחייב בדיקה חוזרת שכזו מעת לעת. מנגנון זה הוכנס לחוק בתיקון מס' 11 לחוק הנוער.

קישורים: