אימת העובדות הסוציאליות על משפחות חד הוריות

ראינו את תרמית העובדים הסוציאליים במהלך שביתת השכר המיוחצנת 2011. את תוספות השכר גבו העובדים הסוציאלייים מאזרחים חסרי ישע תחת חסותם.

מתברר כי העובדים הסוציאליים מהלכים אימים על משפחות באמצעות צווים שיפוטיים להוצאת יקריהם מהבית, המונפקים ע"י מערכת המשפט לענייני משפחה ונוער המשמשת לעו"סים כחותמת גומי.

ינואר 2006 – התכנית "זה הזמן" על עובדות סוציאליות ופקידות סעד מטילות אימה על אמהות חד הוריות.
מערכת הרווחה מסבכת משפחות דלות אמצעים במערכות משפט מסואבות וביורוקטיות תוך הטלת אימה שיקחו מהם את הילדים.
המשפחות נאלצות להוציא כסף רב הוצאות משפט ושכר טירחת עורכי דין על מנת לשמור על חירותן.
פקידי הרווחה מטיחים שקרים ועלילות כנגד המשפחות, וכותבים תסקירים מסולפים.
.


.
קישורים:

אשדוד – עיר מוכת ילדים בסיכון – ביקור הוועדה לזכויות הילד

יוני 2010 – פקידת הסעד רונית צור - מנהלת לשכת הרווחה אשדודכ- 15% מכלל ילדי העיר אשדוד מוגדרים ילדים בסיכון (סה”כ 10,386 ילדים). זהו הנתון שקיבלו חברי הועדה לזכויות הילד בביקור בעיר אשדוד.

ראש עיריית אשדוד ד”ר יחיאל לסרי סיפר על התכניות המגוונות שעיריית אשדוד מפעילה ומסבסדת עבור הילדים בסיכון בכלל והילדים המעורבים בפלילים בפרט. עיריית אשדוד משתתפת בסה”כ 70,000 ש”ח במימון חוגים לילדים ולמשפחות נזקקות.
העירייה כמקובל הציגה צרור של פרויקטים לנוער בסיכון: "גלשן" , "בית רשת" , "בית חם" , "נוער חרדי". אך בשורה התחתונה העיר מוכת ילדים בסיכון ומידי פעם עולה פרשה קשה על מחדלי העירייה בטיפול בילדים בסיכון.

נתון חשוב אשר לא הוצג בביקור הוא כמה ילדים מוציאה לשכת הרווחה באשדוד (בראשות רונית צור) מבתיהם עקב מחדלי העירייה בשיקום המשפחות, ומה עולה בגורל הילדים והמשפחות.

להלן הודעה לתקשורת של הוועדה לזכויות הילד אודות הביקור באשדוד:

סיכום סיור הוועדה לזכויות הילד באשדוד

התפרסמה בתאריך: 03/06/2010

הוועדה לזכויות הילד בראשותו של חה”כ דני דנון סיירה בשירותים לילדים בסיכון באשדוד,
ביום חמישי, כ”א בסיוון התש”ע, (3.6.2010).
בסיור השתתפו חה”כ דני דנון, ראשי אגפים בעיריית אשדוד ואנשי מקצוע. הסיור נערך בשיתוף עם הוועדה לקידום מעמד הילד בעיריית אשדוד.

הוועדה נפגשה עם ד”ר יחיאל לסרי, ראש עיריית אשדוד, שסקר את מדיניות העירייה בטיפול בילדי אשדוד בכלל ובילדים בסיכון בפרט. מסקירתו עלו הנתונים שלהלן:
1. אוכלוסיית העיר אשדוד מונה 227,000 תושבים.
2. 31% מכלל תושבי העיר הם ילדים – סה”כ 69,173 ילדים.
3. 38,000 איש מטופלים בשירותי הרווחה, ומהם 12,300 ילדים.
– העיר מדורגת באשכול סוציו-אקונומי מס` 5 מתוך 9 אשכולות הלמ”ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).
– 32.6% מכלל תושבי העיר הם עולים (76,000 איש), ומהם 17.6% מטופלים על-ידי שירותי הרווחה.
– כ- 15% מכלל ילדי העיר מוגדרים ילדים בסיכון (סה”כ 10,386 ילדים),ובהם 2,284 ילדי עולים ו-2,181 ילדים מהמגזר החרדי.
תחומי הסיכון העיקריים הם בעיות בהורות ובטיפול בילד, בעיות בתפקוד הרגשי/ חברתי או ההתפתחותי/ לימודי.
– עיריית אשדוד מקנה שירות דנטאלי ל-38,000 אלף ילדי העיר, ממסגרת טרום-חובה ועד כיתה ט` בעלות סימלית של 30 ש”ח לשנה.

ד”ר יחיאל לסרי סיפר על התוכניות המגוונות שעיריית אשדוד מפעילה ומסבסדת עבור הילדים בסיכון בכלל והילדים המעורבים בפלילים בפרט. עיריית אשדוד משתתפת בסה”כ 70,000 ש”ח במימון חוגים לילדים ולמשפחות נזקקות. בזכות מעורבות זו 75% מכלל ילדי אשדוד משתתפים בחוג אחד לפחות.

עיריית אשדוד מפעילה ”מרכז להורות משמעותית”, שמטרתו לחזק הורים בתפקידם ולטפח את ערכי המשפחה. המרכז מארגן סדנאות לקבוצות הורים, מפגשי הדרכה אישיים בבית, הרצאות ועוד.

חה”כ דני דנון, יושב-ראש הוועדה, בירך על העשייה העניפה של עיריית אשדוד למען ילדיה ואמר כי עשייה זו מונעת הידרדרות של הנוער לפשיעה ומחזקת את העיר כולה. ”החוזק של חברה הוא ביחס לחלש”, אמר.

1. סיור בפרויקט ”גלשן” לטיפול בנוער נושר

הוועדה נפגשה עם אנשי המקצוע המפעילים את פרויקט ”גלשן” לטיפול בנוער הנושר ממערכת החינוך. הפרויקט הוא חלק מהמחלקה לקידום נוער בעירייה.

גב` רימה גלקין, מנהלת המחלקה למניעת נשירה וקידום נוער הציגה את חזונה להתמודדות עם נשירת בני-נוער. ואמרה כי הטיפול בנוער נושר נעשה על-ידי צוות מקצועי בשיתוף עם המשפחה ומתוך אמונה כי הנער או הנערה יכולים לחזור לספסל הלימודים אם רק יינתנו להם הכלים והתמיכה הרגשית שהם זקוקים להם.

הוועדה נפגשה עם נער שנשר ממערכת החינוך וחזר לספסל הלימודים ואף ניגש לבחינות הבגרות. הנער סיפר על הטיפול האישי שקיבל הן בתחום הלימודי והן בתחום האישי והמשפחתי.

2. סיור ב”בבית רשת” והצגת פרויקטים נוספים

א. ”בית רשת”:
בהמשך הסיור הגיעה הוועדה הגיעה ל”בית רשת” מרכז יום לנוער בסיכון השוכן ברובע ו` בעיר. הוועדה נפגשה עם צוות הבית ועם מנהליו מטעם העירייה. הבית קולט בני-נוער שנשרו ממערכת החינוך ולעיתים משוטטים ברחובות העיר ומידרדרים לפשיעה. הצוות קולט אותם גם בשעות הלילה (מקלט חירום זמני לבני-נוער שנמצאים ללא קורת גג) ומתחיל בתהליך שיקומי וטיפולי כדי להחזירם לספסל הלימודים, ולכוון אותם להתנהגות חיובית ולעצמאות.
צוות הבית ערוך –גם בלילה- לקליטת צעירים במצבים קשים מאוד, למשל ילדים שהותקפו מינית, לעיתים בתוך המשפחה, ונערות שהידרדרו לזנות.
הוועדה התרשמה מאוד מהמקצועיות של אנשי הצוות במקום.

ב. בית חם לנערות בסיכון:

לוועדה הוצג פרויקט בית חם לנערות בסיכון.בית זה נותן מענה טיפולי לנערות בסיכון ובו הן מקבלות ארוחה חמה, טיפול אישי והעשרה חברתית. המטרה העיקרית היא להעניק לנערה תחושה של ביטחון בסיסי, תקווה ואוטונומיה. תוך מתן אפשרות ליצירת קשר בטוח ועקבי עם דמויות מיטיבות, שיהיו מודל חיובי בחיי הנערה ויביאו לחיזוק תחושות התקווה והביטחון בקרבה.
במסגרת הפרויקט מופעלת תוכנית תה”ל – להכשרת הצעירים לתעסוקה, למשל: מזכירות רפואית, עבודה בבנקים ועוד.

ג. פרויקט נוח”ם לנוער חרידי

לוועדה הוצג פרוייקט ייחודי לנוער חרידי (שליש מאוכלוסיית העיר אשדוד חרדית).
הפרויקט מיועד לנערים בני 12- 16 שאינם משולבים במסגרת חינוכית והידרדרו לאלימות קשה. קרוב ל-50 בני נוער משולבים בפרויקט, ולזכותו רשומות הצלחות רבות.

קישורים:

דו"ח ורד סלונים-נבו – מינוי אומבודסמן חיצוני לטיפול בתלונות הציבור על פקידות הסעד

מאי 2009 – המאמר דו"ח ורד סלונים-נבו – מינוי אומבודסמן חיצוני לטיפול בתלונות הציבור על פקידות הסעד , משה שלם NEWS1.
.
ב- 10 במאי 2009 פרסם דובר משרד הרווחה הודעה על דו"ח ועדת פרופ. סלונים נבו בעניין עבודתן של פקידות הסעד לסדרי דין. הרקע למינוי הוועדה היו טענות של גורמים שונים בכל הנוגע לעבודתן של פקידות הסעד, העוסקות בגורלה של משפחה וענייני נפשות.
.
ליקויים מהותיים בעבודת פקידי סעד לסדרי דין
הועדה הצביעה על ליקויים מהותיים בעבודתן של פקידות הסעד: בעלי הדין שעניינם נבדק על ידי פקידת הסעד, אינם מקבלים את התסקיר שנכתב בעניינם, ואינם יכולים לערער עליו, אלא לאחר שהוגש לבית המשפט המקבל את המלצות התסקיר בד"כ במלואן; הכרות מוקדמת עם אחד מבעלי הדין במסגרת תפקידן כעו"ס; פקידת הסעד משמשת כחוקרת אך גם מתערבת טיפולית במשפחה; כתיבת תסקירים ללא מעקב, פיקוח, בקרה, תיעוד, ללא קיום הוראות התע"ס, ללא אבחנה ברורה בין עובדות לדעות, לא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך – אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן; פקידי הסעד חוקרים את בעלי הדין מבלי ליידע אותם כי חובת הסודיות והנאמנות של היותן עובדות סוציאליות אינה תקפה יותר; ועוד. משרד הרווחה הודיע כי יאמץ את רוב המלצות הוועדה בעניינים אלו.
.
ההמלצה העיקרית והחשובה – מינוי אומבודסמן חיצוני – הליקוי העיקרי והחשוב בדו"ח הוא העדר טיפול, או טיפול למראית עין בתלונות הציבור על עבודתן של פקידות הסעד לסדרי דין.
בעלי הדין מגישים תלונות על פקידות הסעד לגורמים שונים במשרד הרווחה או ברשות המקומית. בסופו של דבר מתנקזות התלונות אל פקידות הסעד המחוזיות או פקידת הסעד הארצית, ונבדקות בתוך המערכת. הלכה למעשה, הפיקוח המחוזי והארצי נותן גיבוי כמעט מוחלט לפקידות הסעד.
הועדה המליצה על מינוי אומבודסמן חיצוני בנימוק שהצדק ומראית פני הצדק מחייבים שתלונות על המערכת ועובדותיה ייבדקו על ידי גורם חיצוני, מקצועי, בלתי תלוי, נייטרלי, עצמאי, וללא משוא פנים.
.
משרד הרווחה מתנגד למינוי אומבודסמן חיצוני
השר ומנכ"ל משרדו דחו את המלצת הצוות למנות אומבודסמן למשרד הרווחה, שיוסמך לבדוק את התלונות בנוגע לפקידות הסעד. "תסקירי פקידי הסעד נעשים לבקשת בית המשפט ובית המשפט הוא זה שקובע אם התסקיר משקף את המציאות ואם לקבל את המלצות פקידת הסעד. אומבודסמן אינו יכול להתערב בהליך שבו מעורב בית המשפט" אמר המנכ"ל.
.

שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג, ומנכ"ל משרדו נחום איצקוביץ דחו את ההמלצות החשובות והעיקריות של ועדת סלונים

שר הרווחה יצחק הרצוג ומנכל משרדו  נחום איצקוביץ מתנגדים למינוי אומבודסמןתגובת משרד הרווחה לא רק שוללת מינוי אומבודסמן חיצוני לבירור התלונות, אלא פוסלת כל בירור ע"י גורם כלשהו למעט בית המשפט. תגובת המשרד הנה גם בניגוד להוראות התע"ס הקובעות את תפקידן של פקידות הסעד המחוזיות וארציות כמבררות תלונות על פקידות הסעד. יתרה מכך, כיצד יוכל אזרח העומד כבעל דין בבית משפט, הדן בעניינים מהותיים על גורל משפחתו, ומקבל כמעט תמיד את המלצות פקידות הסעד במלואן, לשמש גם כמתלונן, וכתובע בתלונה על פקידת הסעד.
.
הסיכה שתפוצץ את הבלון
במשרד הרווחה חוששים מביקורת ציבורית, מקצועית ובלתי תלויה, על מערכת הרווחה המתנהלת בדלתיים סגורות. במשרד יודעים כי מינוי אומבודסמן חיצוני, לא יסתיים לפקידי סעד לסדרי דין, אלא עלול לגלוש גם לפקידי סעד לחוק הנוער ועוד, ולזה משמעויות מרחיקות לכת.
האומבודסמן עלול להיות הסיכה שתפוצץ את בלון תיאוריות "טובת הילד" ואחרות שבנו "מומחי הרווחה" הרחק מעיני הציבור. מספר הילדים המוצאים מביתם מידי שנה ירד בעשרות אחוזים, ויתיישר עם המקובל בארצות המפותחות. מאות פנימיות ומעונות יסגרו, תקציבי הרווחה יצטמקו בעשרות אחוזים.
משרד הרווחה יעשה כל שביכולתו להימנע מביקורת מקצועית שאינה בשליטתו.

קישורים:

משטרת ישראל, פקיד סעד לחוק הנוער ומה שביניהם

"שוטרי הסיור מלווים את פקידי הסעד לחוק הנוער בביצוע צו חירום, המשטרה חייבת לדווח לפקיד הסעד על חשד להתעללות או להזנחה והחקירה נערכת במשותף – בעזרת קציני משטרה וחוקרי הנוער המשטרתיים. פקיד הסעד מדווח למשטרה במקרה של חשד פלילי או פונה לוועדת פטור שבהם אינו מעוניין לפנות למשטרה" (דוח מחקר של מכון ברוקדייל: "פקידי הסעד לחוק הנוער בישראל: תפקידים, דרכי עבודה ואתגרים" (יולי 2008, עמ' 48 בדוח, או 68 בקובץ PDF).
.
מהם הדיווחים שמעבירים פקידי הסעד למשטרה?
"קציני הנוער (מהמשטרה) אמרו שפקידי הסעד מעבירים אליהם מקרים רבים של שאפשר היה לפתור ללא מעורבות של עובד נוער:
' … לפעמים הן מעבירות דיווחים שלדעתי הם 'כיסוי תחת' הן יוצרות לנו עומס וסותמות את המערכת. אני לא מסוגל לענות על הכל. דיווחים מטופשים שהן יכלו לבדוק בעצמן ולפתור. הן טוענות שפקידת סעד ארצית (חנה סלוצקי) טוענת שצריך לדווח על כל דבר, אפילו מכה על היד … דיווחים שאנו מרגישים שהם מיותרים וגורמים לנו לא להגיע לדברים החשובים' ". (עמ' 54 בדוח, או 74 בקובץ PDF).
.
כיצד מטפלת המשטרה בפתיחת תיק פלילי על פקידי סעד?
"נושא חשוב שעלה בראיונות עם מדור הנוער היה תפקיד המשטרה בפתיחת תיקים לפקידי סעד. אם יש בסיס לחשד שפקיד סעד לא מילא את תפקידיו כראוי, המשטרה מוסמכת לפתוח לו תיק פלילי, באישור פרקליטות המחוז.
' … יש מצבים של פתיחת תיקים, להערכתי 4-5 בשנת 1999. האישור לפתיחת תיק הוא מפרקליטות המחוז … כיום הבעיה של פקידת סעד ראשית היא מול פרקליטות מחוז ולא מול משטרה כמו שהיה בעבר … משתדלים לא לפתוח תיקים רק אם יש כוונת זדון … '
נראה כי בסך הכל תפקיד זה לא פוגם ביחסי העבודה בין המשטרה לפקיד הסעד:
' פקידת סעד ראשית מגינה עליהם כאם. אנו משתדלים לא לפתוח תיקים, רק אם יש כוונת זדון. בסה"כ בשטח יש יחסי עבודה טובים.' "
.
במאמר "מה לגבי טובת הילד" (רונן פז, NEWS1 נובמבר 2007) נכתב:
"אבות חוששים להלין וזאת מחשש לנקמתה של פקידת הסעד רונית צור. מי שהעז להלין על המערכת הוענש בפגיעה בקשר בינו לבין ילדיו מאחר שלא פרגן לפקידות הסעד. נתקלתי אפילו במקרה בו פקידות הסעד המליצו לבית המשפט למנוע קשר לא מפוקח ביו האב לבנו בן השלוש מאחר ויש חשש שהילד הקטן לא יאהב את פקידת הסעד. במקרה אחר התעקשה רונית צור בכתב כי פקידות הסעד באו לקראת האב והרחיבו לו את הסדרי הראיה עם ילדיו וזאת למרות שההפך הגמור הוא הנכון."

נקודות:

קישורים

רונית צור – פקידת סעד ראשית לסדרי דין

דצמבר 2008 – תפקידה של פקידת הסעד הראשית מוגדר בתע"ס 3.20 סעיף : 15. פקיד סעד ראשי אחראי לביצוע פעולות הנובעות מן החוק לקביעת מדיניות בתחום סדרי דין תוך עדכון ובקרה על פקידי סעד מחוזיים ומקומיים, ע"פ החוק ומדיניות משרד הרווחה. פקיד סעד ראשי מכריע בין מחלוקות של פקידי סעד מחוזיים ומקומיים ובירור תלונות לאחר דיון מקצועי משותף.
כתובת למשלוח מכתבים:
פקידת סעד ראשית לחוק הסעד סדרי דין
משרד העבודה והרווחה, רח' יד חרוצים 10
ת.ד. 1260, ירושלים 93420
טל' (02) 670-8175 פקס (02) 670-8357
מייל : ronittz@molsa.gov.il
רונית צור - פקידת סעד ראשית לסדרי דין

סעיף 15.5 קובע כי באחריות פקיד סעד ראשית בירור תלונות.
רונית צור אינה מפרסמת אודות התלונות המועברות אליה לטיפול, כמה נדחו וכמה נמצאו מוצדקות, ניהול התלונות הנו ללא שקיפות. יש לציין כי אין באתר משרד הרווחה פרטים כלשהם אודות פקידת סעד ראשית.

יש לזכור כי כל תלונה על פקידי הרווחה תגרום נקמה של פקידי הרווחה נגד המתלונן. במאמר "מה לגבי טובת הילד" (רונן פז, NEWS1 מה- 11/10/2007) נרשם:
"אבות חוששים להלין וזאת מחשש לנקמתה של פקידת הסעד רונית צור. מי שהעז להלין על המערכת הוענש בפגיעה בקשר בינו לבין ילדיו מאחר שלא פרגן לפקידות הסעד. נתקלתי אפילו במקרה בו פקידות הסעד המליצו לבית המשפט למנוע קשר לא מפוקח ביו האב לבנו בן השלוש מאחר ויש חשש שהילד הקטן לא יאהב את פקידת הסעד. במקרה אחר התעקשה רונית צור בכתב כי פקידות הסעד באו לקראת האב והרחיבו לו את הסדרי הראיה עם ילדיו וזאת למרות שההפך הגמור הוא הנכון."

תשובות אופיניות לתלונות הנן לקוניות ללא התייחסות עניינית לטענות התלונה. דוגמאות: "תלונותיך נבדקו. פקידת הסעד פעלה כראוי", "פקידת הסעד פעלה ע"פ החלטות שיפוטיות" וכו'.
במאי 2009 פורסם דו"ח סלונים ומצא ליקויים מהותיים בתפקודתם של פקידי הסעד לסדרי דין אשר נבדקו בעבר ולא מטופלים ע"י המשרד מזה שנים: ניגוד עניינים, העדר פיקוח, אי קיום תקנות, כתיבת עובדות מהותיות בתסקיר ללא בדיקה, ועוד.
כן לדוגמא נכתב בדו"ח על זריית חול בעיני האזרח ע"י פקידת סעד ראשית רונית צור בכל הקשור לטיפול בתלונות על פקידי סעד לסדרי דין, וכך נכתב:
"לפי העדויות שקיבלנו, פקידות הסעד מסבירות לפונים, כי יש להם זכות לפנות בתלונה למנהל המחלקה לשירותים חברתיים, לפקידת הסעד המחוזית או לפקידת הסעד הארצית. בפועל תלונות רבות מגיעות לגורמים נוספים ומגוונים, כמו למשל, שר הרווחה, מנכ"ל המשרד, היחידה לפניות הציבור, מנהלת המחוז. לעיתים מגיעות גם תלונות אל הלשכה המשפטית, בבקשה לבדוק את הבסיס לפתיחת הליך משמעתי על פי חוק העובדים הסוציאליים. חלק מהמתלוננים מפנה את טענותיו למספר גופים בו זמנית. הטיפול בתלונות מעסיק אנשים רבים בתוך המערכת, ואף לא גורם אחד חיצוני ועצמאי. בסופו של דבר מתנקזות התלונות לשולחנן של פקידות הסעד המחוזיות או של פקידת הסעד הארצית, ונבדקות בתוך המערכת.

הלכה למעשה, הפיקוח המחוזי והארצי נותן גיבוי כמעט מוחלט לפקידות הסעד. במקרים רבים פקידת הסעד המחוזית או הארצית היו מעורבות בשלב מוקדם בעריכת התסקיר או הטיפול נשוא התלונות שהגיעו לשולחנן מאוחר יותר ושנמצאו על ידן בלתי מבוססות. הצדק ומראית פני הצדק מחייבים שתלונות על המערכת ועובדותיה ייבדקו על ידי גורם חיצוני ועצמאי, ושהלקוחות יונחו להפנות תלונות – ככל שישנן – לגורם החיצוני הנ"ל. …"

קישורים: