"קיים חשד סביר, נדרש לצורכי חקירה"

פרשת הבלוגרים – כששופט המעצרים כותב על צו החיפוש "קיים חשד סביר, נדרש לצורכי חקירה", אפשר להכניס את האזרח לתוך בקבוק.

צפו בסרטון חיפוש שנערך בביתו של אזרח חשוד בפרשת מעצר הבלוגרים. החיפוש נערך ב- 27.02.2017 בבית האזרח. בשעה 2:00 בלילה הופיעו חוקירם עם צו חיפוש של שופט המעצרים עלאא מסארווה שעליו כתוב: "קיים חשד סביר, נדרש לצורכי חקירה" ומאותו הרגע רכושו וביתו של האזרח הולאמו לטובת ה"חקירה". סמנטיקת מילים "קיים חשד סביר, נדרש לצורכי חקירה" ללא פרוט מהו החשד או העילה לחיפוש מאשפרת לחוקרי המשטרה לרמוס את צנעת הפרט ופרטיותו מבלי שהאזרח מודע במה מדובר. מדובר בפרקטיקת התנהלות פוגענית בכבוד האדם, חירותו, קניינו פרטיותו וצנעת חייו על ידי שימוש בסמנטיקת מילים.

תלונה נגד השופט עלאא מסארווה – אי הפקת לקחי בירור הנציבות על עוולות הנגרמות מצווי חיפוש שהוציא

דצמבר 2019 – בתלונה נטען כי בתאריך 23.07.2017 הוציא השופט עלאא מסארווה צו חיפוש (ראה נספח) בבית חשוד על פרסומים מכפישים במרשתת. הצו כלל תפיסת כל חפץ הדרוש לחקירה לרבות מחשב וחדירה למחשב והפקת פלטים לצורכי חקירה. מסארווה קבע כי החיפוש במחשב ובחומר מחשב יערך ללא עדים. בצו החיפוש לא צוינו מספר תיק בית משפט ומהות החשד והעילה למתן הצו. ולא נומק מדוע החיפוש במחשב ובחומר מחשב לא יערך בפני עדים כמתחייב בחוק. בתלונה נטען כי מדובר בפרקטיקה של השופט מסארווה להוצאת צווי חיפוש לקויים באותה פרשת מעצרים ("פרשת הבלוגרים", או "פרשת טרור רשתי"). הנציב הופנה לתלונות נוספות על צווי חיפוש לקויים של השופט מסארווה שמספרם 739/18, 593/18, 594/18, 736/18 , 681/18 , 682/18, 738/18, 740/18, ועוד…

מתלונה שהוגשה על השופט מסארווה בעניין ומהבירור שערך הנציב בתלונה שמספרה 320/17 (מצורפת) ניתן להבין כי כב' השופט מסארווה הפיק לקחים.

בימים אלו כתב שופט בית המשפט העליון אלרון בהחלטה (מצורף קטע רלוונטי) בפרשה אחרת בש"פ 7917/19 על צווי חיפוש שהוציא השופט מסארווה (סעיף 40 בהחלטה): "אמנם, בית משפט השלום (כב' השופט מסארווה – הערת כותב תלונה זו) ציין כי הוא "נוטה" לקבוע שהיה נענה לבקשה למתן צווי החיפוש אף אם לא היה מוצג בפניו החומר שהושג בחיפוש המוקדם. אולם, קביעה זו לא התייחסה באופן פרטני לראיות לכאורה ולנחיצות כל אחד ואחד מהצווים".

בתלונה נטען כי לאור האמור לעיל עולה כי השופט מסארווה לא הפיק לקחים וממשיך להוציא צווי חיפוש ללא התייחסה באופן פרטני לראיות לכאורה ולנחיצות כל אחד ואחד מהצווים.

עוד נטען בתלונה כי מיותר לציין כי צו חיפוש הוא פגיעה חוקתית קשה באזרח, ובירורי הנציבות אינן נייר לתמונה על הקיר, אלא הוראה לשופט לתקן העוול הנגרם לאזרח כדי שלא ישנה.
יתרה מכך, אין מתקנים עוול בעוול. אין זה מתקבל על הדעת כי אזרח החשוד בעבירות שיימיג יפגע באופן מרובה עקב פרקטיקה של פגיעות חוקתיות החמורות הרבה יותר כגון: פגיעה בכבוד, חירות, פרטיות, צנעת הפרט, קניין ועוד..

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.

מצורפים:
– התלונה שהוגשה נגד השופט עלאא מסארווה על  אי הפקת לקחי בירור הנציבות על עוולות הנגרמות מצווי חיפוש שהוציא , 26.12.2019.
– בירור הנציב תלונה נגד שופט מעצרים עלאא מסארווה בתיק 320/17 מיום 24.08.2017.
– קטע מהחלטת כב' השופט אלרון בש"פ 7917/19 מיום 25.12.2019.
– דוגמא לצו חיפוש לקוי השופט עלאא מסארווה.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005דוגמא לצו חיפוש לקוי מסארווהמהחלטת אלרוןצווים לקויים מסארווה

דיון בעניין החזרת תפוסים בפני השופט אברהם הימן

19.11.2019 – דיון בעניין החזרת תפוסים בפני השופט אברהם הימן. מדובר ברכוש שנתפס מביתה של לורי שם טוב ובן זוגה ב 27.02.2017. הרכוש המאופסן במשרדי משטרת ישראל מעל שנתיים וחצי כולל מחשבים ניידים ונייחים, מצלמות וסמרטפונים. פרקליטות המדינה תפסה הרכוש באמצעות צווים לקויים ולקוניים ומחזיקים ברכוש ללא צו תקין. פרקליטות המדינה פגעה באופן חמור בפרטיותם של בעלי הרכוש ופרסמה בחומר הראיות פרטים אישיים ביותר שהיו במחשבים, בסמרטפונים ובמצלמות של החשודים שלא קשורים לתיק הפלילי, גלויים לעיניהם של הנאשמים ובאי כוחם.

להורדה / צפייה בפרוטוקול הדיון הקלק כאן – מ"ת 14280-04-17 מה- 19.11.2019

דיון בבית משפט מחוזי תל אביב בעניין תפיסת חפצים בניגוד לחוק

בתאריך 19.11.2019 בשעה 13:00 דיון ללורי שם טוב בבית המשפט המחוזי תל אביב בפני השופט אברהם הימן.
הדיון בעניין החזרת רכוש שנתפס לפני מעל שנתיים וחצי בפרשת מעצר הבלוגרים וטרם הושב.
צווי החיפוש שהוצאו בפרשת מעצר הבלוגרים הנם לקויים ולקוניים, ללא מספר תיק בית משפט וללא הנמקה מדוע הוצאו וללא הנמקה מדוע יבוצע החיפוש בדברי מחשב ללא עדים.
גם הארכת החזקת הרכוש התפוס עד תום ההליכים הנה לקויה ולקונית, ניתנה בניגוד לחוק במעמד צד אחד ולא החשוד או מי מטעמו וניתנה עד תום ההליכים.
מדובר בפרקטיקה של מערכת המשפט ופרקליטות המדינה לפגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, פרטיותו, קניינו וצנעת חייו תוך שיבוש ההליך הפלילי.

מצורפים:
– דוגמה לצו חיפוש לקוי ולקוני שהוצא על ידי השופט עלאא מסארווה ב- 23.02.2017. הצו ללא מספר תיק ללא מספר תיק בית משפט וללא הנמקה מדוע הוצא, וללא הנמקה מדוע יבוצע החיפוש בדברי מחשב ללא עדים.
– החלטה הארכת רכוש תפוס שבוצע ע"י השופט חיותה כוחן ב- 03.03.2017. ההחלטה ניתנה בניגוד לחוק במעמד צד אחד מבלי שניתן לחשטד לומר את דברו בבית המשפט. בהחלטה יש מלל לקוני בכתב ידה של השופט כוחן שבו היא כותבת "כמבוקש", "אין רכוש בעל ערך יקר".

החלטת חיותה כוחןצו חיפוש לורי

צו חיפוש טיפוסי מערכת המשפט

דוגמה לצו חיפוש מערכת המשפט של השופט שמואל מלמד מיוני 2014.
בצו החיפוש לא צוינו מספר תיק בית משפט ומהות החשד והעילה למתן הצו. לא צוין מי הופיע בפני השופט והוזהר כחוק והבין את האזהרה ואימת את תוכן הבקשה. בצו אין הנמקה מדוע החיפוש בדברי המחשב יהיה ללא עדים כנדרש על פי חוק. בצו לא צוינה כתובת שבה יערך החיפוש.

צו לקוי ולקוני כזה מאפשר למשטרה בנקל לפגוע בפרטיות החשוד, לשתול ראיות, לפגוע בצנעת חייו של החשוד ועוד.
צו כזה יוצר הרושם כי היושב על כס השיפוט חתם עליו כלאחר יד וספק אם ידע על מה הוא חותם.

צו חיפוש שמואל מלמד
צו חיפוש בדברי מחשב לקוני ולקוי – שופט בית משפט שלום תל אביב שמואל מלמד

מי מזלזל בבית המשפט?

אוגוסט 2019 – בתגובתה לבקשה לתיקון פרוטוקול טענה הפרקליטה מירב גבע כי המבקשת זילזלה בבית המשפט בזה שהקליטה הדיון כדי להכין תשתית להגשת ערר. מדובר בטענת עורבא פרח שכן המבקשת לא ידעה על הקלטת הדיון, וספק אם הקלטת דיון ללא בקשת רשות השופט היא זילזול בבית המשפט או אקט של חשיפת התנהלות הדיון מעבר לרשום בפרוטוקול.

הפוסל במומו פוסל

בדיקת התנהלות ההליך השיפוטי בתיק פרשת הבלוגרים מעלה כי השופטים והפרקליטים הם המזלזלים לא רק בבית המשפט אלא גם באזרחים המופיעים בבית המשפט, החל מהוצאת צווים שיפוטיים לקויים, השתלת ראיות בדרך של חיפוש בדברי מחשב ללא עדים, פגיעה בפרטיותם של חשודים על ידי הפצת מסמכים אישיים שנתפסו בחיפוש, פיברוק פרוטוקולים לרעת הנתבעים… ועוד..

מן הראוי היה כי הפרקליטה גבע תעשה בדק בית טרם השתלחותה בנאשמת המבקשת להגן על עצמה.

מצורפים:
פרסומים על שופטים המוציאים צווים שיפוטיים פסולים בתיק פרשת הבלוגרים ומקבלים החלטות בהליך שיפוטי פסול , על פי בקשת פרקליטות מחוז תל אביב.ניוז1 2017-2018.
דוגמא לצו חיפוש פסול שהוציא שופט מעצרים בתיק פרשת הבלוגירם ללא מספר תיק בית משפט, ללא מספר זהות החשוד, ללא הנמקה מדוע חיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים ועוד. כל הצווים בתיק פרשת הבלוגרים לקויים ופסולים – מרץ 2017.
החלטת נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות כי פרקליטות מחוז תל אביב פגעה קשות בפרטיותם של חשודים בתיק פרשת הבלוגרים – 06.06.2018.
תגובה המטעה של הפרקליטה מירב גבע כי המבקשת זילזלה בבית המשפט. 11.08.2019.
בקשת לורי שם טוב לתיקון םרוטוקול. 02.08.2019.

בקשה לתיקון פרוטוקול 02.08.2019דוגמא צו חיפוש לקוי מסארווה מרץ 2017חיותה כוחן - אפריל 2018ליקויים צווי חיפוש מסארווה 03.09.2017נבתם 06.06.2018ע1צו חיפוש לקוי מסארווה

פרשת הבלוגרים – הפרקטיקה של שופט המעצרים עלאא מסארווה

שופט בית משפט השלום תל אביב עלאא מסארווה שימש כשופט מעצר הימים של הבלוגרים בימי המעצר מיום ה- 27.02.2017 עד ה- 06.04.2017 (יום הגשת כתב האישום).

על פי הפרקטיקה בה פעל מסארווה הוצאו צווים שיפוטיים לקויים ללא ציון מהות החשד והעילה, וגם החיפושי בדברי המחשב בוצעו ללא נוכחות החשודים ועדים מטעמם. בכך הראיות שניגבו במהלך החקירה היו בחשיפה גבוהה לפיברוק ולפרשנויות שגויות.

על פי החוק והכללים פרקטיקה זו מהווה פגיעה חוקתית חמורה בכבוד האדם וחירותו, פרטיותו, קניינו וצנעתו.

במהלך ימי המעצר מסארווה לא חסך בהחלטותיו שפורסמו באמצעי התקשורת, במילים קשות נגד החשודים שלא יכלו להתגונן משום שהיו מבודדים בתנאי מעצר קשים ולא ניתנה להם אפשרות לראות ראיות או על מה החשד.