הפסיכיאטריה – טפח מפרצופם המזוהם של רשויות הרווחה

המאמר עלובי החיים || ההתעללות בחוסים היתה כאן מאז ומתמיד , רוחמה מרטון , דצמבר 2012 , הארץ

החשד להתעללות במוסד נווה יעקב מעורר זיכרונות לזוועות שהתחוללו בבתי החולים הפסיכיאטריים בישראל

בריאות הנפש היא החצר האחורית של משרד הבריאות ומשרד הרווחה וגם של הביטוח הלאומי. אך גם בחצר האחורית יש אזור דחוי ומוזנח עוד יותר: חולי נפש כרוניים, אנשים הסובלים מפיגור שכלי, ומי שלא מצאו את מקומם בחברה מסיבות אחרות. באחרונה קראתי בכאב חלק מהדיווחים על בית החולים הפסיכיאטרי נווה יעקב, והתחשק לי להגיד: "בוקר טוב. סליחה, איפה הייתם כל השנים?".

בסוף שנות ה-70 עבדתי כפסיכיאטרית בכירה במרפאה של בית החולים שלוותה, בית חולים אוניברסיטאי רחב אופקים. מנהלו, פרופ' שמאי דוידסון ז"ל, התחנך בבריטניה שלפני עידן תאצ'ר, והיה מאמין גדול בתפקידה של הקהילה בשיקום ובבריאות הנפש. למדתי ממנו רבות. בשיחות שניהלנו העליתי את הנושא של חולי הנפש הכרוניים המופנים ממרפאתנו המתקדמת לבתי החולים הפסיכיאטריים הפרטיים באזור. תמהתי מדוע מעולם לא קיבלתי מהם משוב על החולים שנשלחו אליהם. למעשה מהרגע שחולה הופנה לבית חולים פרטי הוא נעלם לתמיד. במהלך השיחות נבנתה הבנה שעלינו, כבית חולים ציבורי, לדעת מה קורה באותם בתי חולים פרטיים. הקמנו מעט צוותים שתפקידם לראיין מאושפזים בבתי החולים הפרטיים ולדון בממצאי הראיונות.

בית החולים הפסיכיאטרי הפרטי שביקרתי בו, במרכז הארץ, היה קטן ומאוכלס בצפיפות. בחצר הפנימית הסתובבו מאושפזים שנראו רע בלבושם ובעיקר בתנועות גופם – תנועות מכאניות, כתפיים כפופות והבעת פנים קפואה. לפסיכיאטר מספיק מבט אחד כדי לדעת שהם מקבלים מינון גבוה של תרופות אנטי פסיכוטיות (מהסוג הישן) הגורמות לתמונה גופנית כמו-פרקינסונית ודיכוי גורף של האנרגיה הנפשית, אנשים "כבויים" שאינם תוקפנים ואינם דברנים. בית החולים נוהל ביומיום על ידי אחות ראשית ו"כוחות עזר". פסיכיאטר ביקר בו פעם בשבוע (או בשבועיים), עבר על רשימת התרופות ואישרה בחתימתו.

אביא לפניכם סיפורו של אחד החולים שראיינתי. מר ב', שהיה אז בשנות ה-50 לחייו, רזה מאוד, דובר עברית שבורה, הגיע כעולה חדש בודד בשנות ה-50 ולא ידע מלה בעברית. יום אחד עמד שעות ארוכות בתחנת אוטובוס ולא הצליח לתקשר עם אנשים ולהבין לאיזה אוטובוס לעלות. הערב ירד, ולאחר שנמלא פחד וזעם, החל ב' לצעוק ולהכות את עצמו בתחנה. השוטרים שהוזעקו למקום הביאו אותו לחדר מיון בבית חולים כללי וכיוון שגם שם צעק, נשלח לאחר זריקת הרגעה לבית החולים הפסיכיאטרי שבו הוא נמצא מאז. בחלוף השנים למד קצת עברית, וכיוון שנוכחו שאין הוא חולה או אלים, החל בהדרגה למלא שליחויות עבור בית החולים. בהיותו בודד וללא אמצעי מחיה, לא ניסה אפילו לברוח. הוא הסכין למגוריו בבית החולים והמשיך בחייו הבודדים אך המוגנים, ומשרד הבריאות משלם את דמי אשפוזו.

אתה רוצה לצאת מכאן? שאלתי אותו. "אני מפחד מהעולם בחוץ. כבר 25 שנים אני כאן. לא מכיר אף אחד. מה אעשה שם?". "שם" היה כל העולם שמחוץ לבית החולים. למעט מאושפז זה ומאושפז נוסף, מצבם של שאר המאושפזים היה כה רע עד שלא היה ניתן לראיינם.

שימוש בפסיכיאטריה ככלי להשתקה והעלמה

קשורים לקיר

לא אדבר כאן על התנאים הפיזיים הגרועים, טיב האוכל, המינון הגבוה להחריד של תרופות. ברצוני להתעכב על האלימות הקשה במיוחד שבה נתקלתי בעיקר במחלקות של צעירים/ נערים. בביקור באחד מ"בתי החולים" האלה, שבו היו מאושפזים נערים וצעירים, ראיתי את המזעזע מכל: שורה של נערים יושבים על רצפת בטון חשופה, קשורים אל טבעות ברזל בקיר, כל היום. המאושפזים היו מפגרים קשים, מפגרים קלים, פסיכוטיים, וצעירים עם הפרעות התנהגות קשות, כולם ביחד, ללא טיפול פרט למינון גבוה של תרופות אנטי פסיכוטיות. כך יום אחרי יום. חלקם קשורים למיטותיהם גם בלילה. הריח היה נורא כתוצאה מהפרשות גוף, לכלוך, קיא, ורחצה מעטה מדי. הם הוכו בצינור גומי ששימש גם להתזת מים עליהם במקום רחצה. על כל זאת אפשר היה לקרוא בדו"חות שהכנו בזמנו.

 פסיכיאטריה – עסק מכניס

 מניסיוני למדתי כמה קל הוא השימוש לרעה בסמכותו של הפסיכיאטר בבתי החולים הפרטיים. הפסיכיאטר מקבל גמול כספי גבוה במיוחד מהנהלת בית החולים כדי לאשר פעם אחר פעם מינון גבוה של תרופות פסיכיאטריות בלי לבדוק את המאושפזים, מינון שעוזר לצוות לנהל את שגרת המוסד ללא הפרעות מצד המאושפזים. פסיכיאטרים אלה לא היו, למיטב ידיעתי, נתונים לשום פיקוח או בקרה מצד משרד הבריאות, הנהלת קופת החולים או ההסתדרות הרפואית בישראל. זה למעשה סוג של עסק מכניס לכל הנוגעים בדבר על חשבון חייהם של המאושפזים ועל חשבון משלם המסים הישראלי.

אילו ב' היה נבדק בדיקה פסיכיאטרית ראויה במהלך שנות אשפוזו הארוכות, היה מתברר שהוא אולי תימהוני ומסוגר אך אינו חולה נפש, וזקוק רק למסגרת תומכת שתאפשר לו ללמוד את השפה ולעסוק בעבודה המתאימה לכישוריו.

 השתקה אלימה

 מניסיוני ניתן היה ללמוד גם על כוחה של השתקה. מה קרה לסקר שהכנו אז בשנות ה-70? כלום. העניין הושתק מלמעלה ומגישי הדו"ח נענשו: מי בבריאותו ומי בקידומה המקצועי. לא הממשלה שהיתה אחראית על בתי החולים הפסיכיאטריים הממשלתיים ולא קופת חולים כללית, היחידה שנתנה אז שירותי בריאות הנפש, התעניינו באותם ימים באלפי המאושפזים הכרוניים, ולכן גם לא רצו להתעמת עם הלחצים של בעלי עניין.

עברו 35 שנים מאז. כל מי שקצת קרוב לבריאות הנפש בישראל יודע עד כמה המצב נורא בבתי החולים הפרטיים. מה חמור הוא שמציירים את חשיפת הזוועה בנווה יעקב כמקרה חריג הדורש טיפול ושפוליטיקאים מייחסים את הזוועות לתוצאה עכשווית של מדיניות ההפרטה. מציאות זו התקיימה בישראל לפני שהמציאו את המילה "הפרטה".
והרפורמה בבריאות הנפש? לא, זו אינה פנויה לעסוק בגיהינום למאושפזים, שבשוגג מכונה בתי חולים פסיכיאטריים.

ובכן, מה לעשות? אתחיל במה שלא צריך לעשות: אסור להתחיל רק בביקורת על הנעשה במוסדות הפרטיים. מוסדות אלה חייבים להיסגר באופן מוחלט. האחריות על חייהם ובריאותם של המאושפזים בהם נתונה בידי המדינה בלבד.

יש לתקצב ולערוך סקר מקצועי רציני של כל המאושפזים כדי לעמוד על צרכיהם ולתת להם מענה: אשפוז פסיכיאטרי, שיקום, אשפוז סיעודי, מגורים מוגנים בקהילה וכיוצא באלה, וזאת לאחר הפחתה הדרגתית ומבוקרת במינון התרופות הגובל בהרעלה של רבים מהמאושפזים כיום.

אין ללכת בדרך הקלה של הכשר למוסדות פרטיים ועידודם. יש לדעת שרעה חולה זו נמשכת במדינת ישראל משנות ה-50 של המאה הקודמת. עכשיו חייבים וצריכים לתקן את המעוות באופן יסודי ולהניח את היסודות להמשך טיפול נכון והוגן לחסרי הישע בחברה.

ד"ר רוחמה מרטון היא פסיכיאטרית, מייסדת ונשיאה של עמותת רופאים לזכויות אדם

התעללות בבית חולים ממשלתי לחולי נפש טירת כרמל- קשר השתיקה במלוא כיעורו

קישורים:

הפסיכיאטריה – טפח מפרצופם המזוהם של רשויות הרווחה

המאמר עלובי החיים || ההתעללות בחוסים היתה כאן מאז ומתמיד , רוחמה מרטון , דצמבר 2012 , הארץ

החשד להתעללות במוסד נווה יעקב מעורר זיכרונות לזוועות שהתחוללו בבתי החולים הפסיכיאטריים בישראל

בריאות הנפש היא החצר האחורית של משרד הבריאות ומשרד הרווחה וגם של הביטוח הלאומי. אך גם בחצר האחורית יש אזור דחוי ומוזנח עוד יותר: חולי נפש כרוניים, אנשים הסובלים מפיגור שכלי, ומי שלא מצאו את מקומם בחברה מסיבות אחרות. באחרונה קראתי בכאב חלק מהדיווחים על בית החולים הפסיכיאטרי נווה יעקב, והתחשק לי להגיד: "בוקר טוב. סליחה, איפה הייתם כל השנים?".

בסוף שנות ה-70 עבדתי כפסיכיאטרית בכירה במרפאה של בית החולים שלוותה, בית חולים אוניברסיטאי רחב אופקים. מנהלו, פרופ' שמאי דוידסון ז"ל, התחנך בבריטניה שלפני עידן תאצ'ר, והיה מאמין גדול בתפקידה של הקהילה בשיקום ובבריאות הנפש. למדתי ממנו רבות. בשיחות שניהלנו העליתי את הנושא של חולי הנפש הכרוניים המופנים ממרפאתנו המתקדמת לבתי החולים הפסיכיאטריים הפרטיים באזור. תמהתי מדוע מעולם לא קיבלתי מהם משוב על החולים שנשלחו אליהם. למעשה מהרגע שחולה הופנה לבית חולים פרטי הוא נעלם לתמיד. במהלך השיחות נבנתה הבנה שעלינו, כבית חולים ציבורי, לדעת מה קורה באותם בתי חולים פרטיים. הקמנו מעט צוותים שתפקידם לראיין מאושפזים בבתי החולים הפרטיים ולדון בממצאי הראיונות.

בית החולים הפסיכיאטרי הפרטי שביקרתי בו, במרכז הארץ, היה קטן ומאוכלס בצפיפות. בחצר הפנימית הסתובבו מאושפזים שנראו רע בלבושם ובעיקר בתנועות גופם – תנועות מכאניות, כתפיים כפופות והבעת פנים קפואה. לפסיכיאטר מספיק מבט אחד כדי לדעת שהם מקבלים מינון גבוה של תרופות אנטי פסיכוטיות (מהסוג הישן) הגורמות לתמונה גופנית כמו-פרקינסונית ודיכוי גורף של האנרגיה הנפשית, אנשים "כבויים" שאינם תוקפנים ואינם דברנים. בית החולים נוהל ביומיום על ידי אחות ראשית ו"כוחות עזר". פסיכיאטר ביקר בו פעם בשבוע (או בשבועיים), עבר על רשימת התרופות ואישרה בחתימתו.

אביא לפניכם סיפורו של אחד החולים שראיינתי. מר ב', שהיה אז בשנות ה-50 לחייו, רזה מאוד, דובר עברית שבורה, הגיע כעולה חדש בודד בשנות ה-50 ולא ידע מלה בעברית. יום אחד עמד שעות ארוכות בתחנת אוטובוס ולא הצליח לתקשר עם אנשים ולהבין לאיזה אוטובוס לעלות. הערב ירד, ולאחר שנמלא פחד וזעם, החל ב' לצעוק ולהכות את עצמו בתחנה. השוטרים שהוזעקו למקום הביאו אותו לחדר מיון בבית חולים כללי וכיוון שגם שם צעק, נשלח לאחר זריקת הרגעה לבית החולים הפסיכיאטרי שבו הוא נמצא מאז. בחלוף השנים למד קצת עברית, וכיוון שנוכחו שאין הוא חולה או אלים, החל בהדרגה למלא שליחויות עבור בית החולים. בהיותו בודד וללא אמצעי מחיה, לא ניסה אפילו לברוח. הוא הסכין למגוריו בבית החולים והמשיך בחייו הבודדים אך המוגנים, ומשרד הבריאות משלם את דמי אשפוזו.

אתה רוצה לצאת מכאן? שאלתי אותו. "אני מפחד מהעולם בחוץ. כבר 25 שנים אני כאן. לא מכיר אף אחד. מה אעשה שם?". "שם" היה כל העולם שמחוץ לבית החולים. למעט מאושפז זה ומאושפז נוסף, מצבם של שאר המאושפזים היה כה רע עד שלא היה ניתן לראיינם.

שימוש בפסיכיאטריה ככלי להשתקה והעלמה

קשורים לקיר

לא אדבר כאן על התנאים הפיזיים הגרועים, טיב האוכל, המינון הגבוה להחריד של תרופות. ברצוני להתעכב על האלימות הקשה במיוחד שבה נתקלתי בעיקר במחלקות של צעירים/ נערים. בביקור באחד מ"בתי החולים" האלה, שבו היו מאושפזים נערים וצעירים, ראיתי את המזעזע מכל: שורה של נערים יושבים על רצפת בטון חשופה, קשורים אל טבעות ברזל בקיר, כל היום. המאושפזים היו מפגרים קשים, מפגרים קלים, פסיכוטיים, וצעירים עם הפרעות התנהגות קשות, כולם ביחד, ללא טיפול פרט למינון גבוה של תרופות אנטי פסיכוטיות. כך יום אחרי יום. חלקם קשורים למיטותיהם גם בלילה. הריח היה נורא כתוצאה מהפרשות גוף, לכלוך, קיא, ורחצה מעטה מדי. הם הוכו בצינור גומי ששימש גם להתזת מים עליהם במקום רחצה. על כל זאת אפשר היה לקרוא בדו"חות שהכנו בזמנו.

 פסיכיאטריה – עסק מכניס

 מניסיוני למדתי כמה קל הוא השימוש לרעה בסמכותו של הפסיכיאטר בבתי החולים הפרטיים. הפסיכיאטר מקבל גמול כספי גבוה במיוחד מהנהלת בית החולים כדי לאשר פעם אחר פעם מינון גבוה של תרופות פסיכיאטריות בלי לבדוק את המאושפזים, מינון שעוזר לצוות לנהל את שגרת המוסד ללא הפרעות מצד המאושפזים. פסיכיאטרים אלה לא היו, למיטב ידיעתי, נתונים לשום פיקוח או בקרה מצד משרד הבריאות, הנהלת קופת החולים או ההסתדרות הרפואית בישראל. זה למעשה סוג של עסק מכניס לכל הנוגעים בדבר על חשבון חייהם של המאושפזים ועל חשבון משלם המסים הישראלי.

אילו ב' היה נבדק בדיקה פסיכיאטרית ראויה במהלך שנות אשפוזו הארוכות, היה מתברר שהוא אולי תימהוני ומסוגר אך אינו חולה נפש, וזקוק רק למסגרת תומכת שתאפשר לו ללמוד את השפה ולעסוק בעבודה המתאימה לכישוריו.

 השתקה אלימה

 מניסיוני ניתן היה ללמוד גם על כוחה של השתקה. מה קרה לסקר שהכנו אז בשנות ה-70? כלום. העניין הושתק מלמעלה ומגישי הדו"ח נענשו: מי בבריאותו ומי בקידומה המקצועי. לא הממשלה שהיתה אחראית על בתי החולים הפסיכיאטריים הממשלתיים ולא קופת חולים כללית, היחידה שנתנה אז שירותי בריאות הנפש, התעניינו באותם ימים באלפי המאושפזים הכרוניים, ולכן גם לא רצו להתעמת עם הלחצים של בעלי עניין.

עברו 35 שנים מאז. כל מי שקצת קרוב לבריאות הנפש בישראל יודע עד כמה המצב נורא בבתי החולים הפרטיים. מה חמור הוא שמציירים את חשיפת הזוועה בנווה יעקב כמקרה חריג הדורש טיפול ושפוליטיקאים מייחסים את הזוועות לתוצאה עכשווית של מדיניות ההפרטה. מציאות זו התקיימה בישראל לפני שהמציאו את המילה "הפרטה".
והרפורמה בבריאות הנפש? לא, זו אינה פנויה לעסוק בגיהינום למאושפזים, שבשוגג מכונה בתי חולים פסיכיאטריים.

ובכן, מה לעשות? אתחיל במה שלא צריך לעשות: אסור להתחיל רק בביקורת על הנעשה במוסדות הפרטיים. מוסדות אלה חייבים להיסגר באופן מוחלט. האחריות על חייהם ובריאותם של המאושפזים בהם נתונה בידי המדינה בלבד.

יש לתקצב ולערוך סקר מקצועי רציני של כל המאושפזים כדי לעמוד על צרכיהם ולתת להם מענה: אשפוז פסיכיאטרי, שיקום, אשפוז סיעודי, מגורים מוגנים בקהילה וכיוצא באלה, וזאת לאחר הפחתה הדרגתית ומבוקרת במינון התרופות הגובל בהרעלה של רבים מהמאושפזים כיום.

אין ללכת בדרך הקלה של הכשר למוסדות פרטיים ועידודם. יש לדעת שרעה חולה זו נמשכת במדינת ישראל משנות ה-50 של המאה הקודמת. עכשיו חייבים וצריכים לתקן את המעוות באופן יסודי ולהניח את היסודות להמשך טיפול נכון והוגן לחסרי הישע בחברה.

ד"ר רוחמה מרטון היא פסיכיאטרית, מייסדת ונשיאה של עמותת רופאים לזכויות אדם

התעללות בבית חולים ממשלתי לחולי נפש טירת כרמל- קשר השתיקה במלוא כיעורו

קישורים:

עובדות סוציאליות לחוק, פקידות סעד – סרטן בחברה הישראלית

סרטון זה מדגים איך משרד הרווחה מבזבז את תרומות האזרחים בצדקה ומסים על צבא העובדות הסוציאליות שהוא פי 4 יותר גדול בארץ מאשר במקומות הכי מסוכנים בארה"ב להרוס דורות משפחות ישראליות.
רשויות הרווחה עובדות ללא סדרי דין, ללא ראיות ובדלתיים סגורות. בתי משפט לענייני משפחה ונוער רואים בהמלצות פקידות סעד כסוף פסוק. באופן זה רשויות הרווחה ובתי המשפט פועלים מזה שנים בפראות להוצאת ילדים מביתם, פירוק משפחות, הרס הפרט המשפחה והחברה.

קישורים: 

שר הרווחה משה כחלון פורש מהחיים הפוליטים – המאפיינים ה"כחולניים"

שר הרווחה הפורש משה כחלון - מדיניות רווחה פושעת נגד משפחות קשות יום

אוקטובר 2012 – השבוע הודיע כחלון על פרישתו מהחיים הפוליטיים. תקופתו של משה כחלון כשר רווחה התאפיינה בפשעים נגד אזרחים מצד גורמי הרווחה, העדר שקיפות, טיוח, חוסר מקצועיות ורשלנות קיצונית של משה כחלון. כחלון שיחק את ה"מריונטה" של פקידי הרווחה ומכר לציבור את הבלי פיהם בדבר תיאוריות סוציאליות מטופשות הפוגעות בפרט במשפחה ובחברה. נגד כחלון הוגשה תביעה בגין עינויים ממוסדים ופשעים כנגד האנושות עקב מעשיו ומעשי פקידי הרווחה הנוראים נגד ילדים ומשפחות.

המאפיינים ה"כחלוניים" בהיותו כשר רווחה:

עלילות נגד אזרחים מוחלשים ושיסוע בהם פקידי סעד

לצורך אכלוס פנימיות ואומנה בילדים, לספק ג'ובים לעובדי רווחה ועמותות חברתיות השתמש משה כחלון בפקידי סעד (עובדים סוציאלייים לחוק) העובדים ללא סדרי דין, ללא ראיות, ובחיסיון מאחורי הדלתיים הסגורות של בתי משפט לנוער. פקידים אלו העובדים ברשויות המקומיות מוציאים בכפייה ילדים מביתם ומשפחתם למרכזי כליאה של רשויות הרווחה. כחלון השתמש ב"מומחים רפואיים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים בבית המשפט בדלתיים סגורות נגד הילדים והוריהם מול שופטים רשלניים הרואים המלצותיהם כסוף פסוק. בדרך זאת איכלס משה כחלון אלפי ילדים ממשפחות טובות קשות יום במוסדות כליאה של רשויות הרווחה. למשפחות נגרמו נזקים של מאות אלפי שקלים בהוצאות לערכאות שיפוטיות מכורות מראש.

מעשי הרמיה של משה כחלון באמצעות ביטוח לאומי

שר הרווחה משה כחלון הוא הממונה על ביטוח לאומי. לאחרונה נחשפו בתקשורת מעשי רמיה של הביטוח הלאומי נגד אזרחים זכאים לקצבאות. כן לדוגמא התברר כי פקידים בביטוח הלאומי עובדים ע"פ כללים חשאיים נוקשים שקבעו לעצמם למתן קצבאות ולא ע"פ חוק. עוד נמצא כי אזרחים עוברים השפלות קשות בועדות רפואיות. זעקתו של משה סילמן ז"ל על המנגנון המייאש והאטום של הביטוח הלאומי נתקלו באוזניים ערלות במשרד הרווחה.

טיוח פשעי משרד הרווחה מול חברי הכנסת

בהשיבו לשאילתא בכנסת בענייני מרכזי קשר, או השאילתא בעניין אי מינוי נציג ציבור במועצת העובדים הסוציאליים הרבה כחלון לומר "לא יודע" תוך שהוא מורח בתשובותיו השטוחות את חברי הכנסת. כן לדוגמא בשאילתא שהוגשה בכנסת במרץ 2012 נשאל משה כחלון שר הרווחה "מדוע אין ממנים שני נציגי ציבור למועצה לעבודה סוציאלית, הן מצד הגברים והן מצד הנשים?", כחלון השיב כי "זה מתעכב קצת, לצערי. אני לא יכול לקחת את זה על עצמי, כי אני מגיש – מבחינתנו אנחנו נותנים שמות, אז אם הם לא מתאימים, או בגלל ניגודי עניינים או משהו אחר – זה התפקיד של המנגנונים, כמו ועדת-שפניץ, או ועדות מהסוג הזה, שמחזירים, ואנחנו צריכים למנות אחרים. אז פה הם היו בעניין של ניגוד עניינים. אנחנו ממשיכים לפעול לאיוש המקומות האלה". כחלון טייח את הכנסת בתשובתו. ע"פ  חוק העו"ס ס' 51 הוא השר ממנה את הנציגים במועצה ובפני הכנסת טען כי הוא מגיש מועמדים ו"מנגנונים" (לאיזה "מנגנונים" התכוון?) דוחים הצעותיו.

סוף דבר

משה כחלון נכשל בתפקידו כשר רווחה וכשר הממונה על הביטוח הלאומי. משה כחלון גרם נזקים קשים פיסיים, נפשיים וכלכליים למשפחות קשות יום, באמצעות מערכת אכזרית ואטומה של פקידות מרושעת, "מומחים רפואיים" המדברים בשפה אחת נגד המוחלשים, ושופטים תשושים תאבי כוח בעליל המשמשים להם חותמת גומי.

משה כחלון משיב לשאילתה בכנסת על מרכזי קשר – בין כסת"ח לתאוות בצע

קישורים:

משה כחלון משיב לשאילתה בכנסת על מרכזי קשר – בין כסת"ח לתאוות בצע – ינואר 2012 – שר הרווחה משה כחלון שובר שיניים ומגלגל עיניים לשאילתה בכנסת מדוע בישראל יש פי 6 מרכזי קשר משאר העולם, האם בישראל ההורים אלימים יותר או למשרד הרווחה יש מדיניות של כסת"ח, ג'ובים למקורבים במרכזי קשר, ועוד דרך לסחוט תקציבים ותרומות…

שר הרווחה משה כחלון משליך אזרחים לעת זיקנה – סיפורה של רעיה שפילמן ניצולת שואה – מדיניות משרד הרווחה בראשות השר משה כחלון מוזילה חיי אזרחים ומשליכה אותם לעת זיקנה – הכתבה למה משרד הרווחה דורש להעביר ניצולת שואה בת 90 מבית האבות? , שמעון איפרגן , מקו , יולי 2012 – רעיה שפילמן, קיבלה מתנת יומולדת משמחת מהמדינה לגיל 90 – משרד הרווחה מסרב להמשיך את מימונה בבית אבות ודורש את העברתה למוסד סיעודי לאלתר, בטענה שמצבה הרפואי אינו מאפשר השארתה בבית האבות. בנה: לא חל שינוי במצבה הרפואי…

משה כחלון טייח בתשובתו לשאילתא בכנסת בדבר אי מינוי נציגי ציבור במועצת העובדים הסוציאליים ובוועדות החלטה ותסקירים – מרץ 2012 – מועצת העובדים הסוציאליים היא גוף המונה 31 חברים הממונים ע"י שר הרווחה. תפקיד המועצה הוא לייעץ לשר הרווחה בעניינים הקשורים למדיניות העבודה הסוציאלית. (ראה חוק העו"ס סעיפים 50 – 51)…

מדיניות ההשתקה האלימה של שר הרווחה משה כחלון נדחתה בבית המשפט – אפריל 2012 – מקור שר "הרווחה" משה כחלון גרם למעצר שווא של פעיל חברתי – שר הרווחה משה כחלון אבי הסחר בילדים וקשישים ניסה לפגוע בזכויות האדם הדמוקרטיות למחות על פשעי משרדו. כחלון נתבע בגין פשעים נגד האנושות, מוציא מידי שנה אלפי ילדים וקשישים בכפייה מבתיהם בשל "העדר" שירותים בסיסיים בקהילה. מדיניות הדיכוי הרמיה והאלימה של כחלון ממומשת באמצעות פקידי סעד וועדות החלטה ברשויות המקומיות המוציאים צווים שיפוטיים ללא הבחנה משופטי משפחה ונוער רשלניים…

משה כחלון אבי הסחר בילדים קשישים ומוחלשים מטייח פשעי משרדו – הכתבה *לכחלון מפריע רק הצילום, לא העוני* , אפריל 2012 , ynet , שמוליק צ'יצ'יק *הממשלה הגדולה בתולדות ישראל גם יצרה עוני וגם התנערה ממנו באמצעות ההפרטה. עכשיו מה שמפריע לשר הרווחה זה צילום חלוקת המזון. אולי עדיף שיטפל בבעיה עצמה? * שר הרווחה, *משה כחלון*, תקף השבוע את עמותות הסיוע שמחלקות מזון למוחלשים בחברה הישראלית. למר כחלון הפריע מאוד שמצלמים את התור הארוך של עניים הנאלצים להיזקק לתרומות מזון לפני החג. הפריע לו דווקא הצילום של הנזקקים. כן הנזקקים שהוא, חבריו וקודמיו יצרו והגדילו את מספרם יותר ויותר מחג לחג. לא נוח לשר הרווחה שלנו שאנחנו נראה את התמונות הללו. ..

עתירה לבג"צ נגד שר הרווחה משה כחלון – המוסד לביטוח לאומי, איננו מקיים הוראות חוק המטיבות עם מבוטחיו, ומסתיר מהם זכויות המגיעות להם – ינואר 2012 – תנועת אומ"ץ עתרה לבג"צ נגד שר הרווחה משה כחלון וביטוח לאומי – המוסד לביטוח לאומי, איננו מקיים הוראות חוק המטיבות עם מבוטחיו, ומסתיר מהם זכויות המגיעות להם. הביטוח הלאומי אינו מפעיל את ערכאת ועדת התביעות, ושולח מבוטחיו לבית הדין. טענת הסתרת הזכויות עומדת בבסיס עתירה שתנועת אומ"ץ הגישה לבג"ץ נגד המוסד לביטוח לאומי ונגד משה כחלון שר הרווחה…

תביעה נגד שר הרווחה משה כחלון בגין עינויים ממוסדים ופשעים כנגד האנושות – הכתבה אב אמריקאי תובע את כחלון ונאמן: "עינו אותי" גלעד גרוסמן, מערכת וואלה! חדשות , באוקטבר 2011 – תביעה בגובה 20 מיליון דולרים הוגשה בשבוע שעבר על ידי אזרח אמריקאי כנגד שר המשפטים, יעקב נאמן ושר הרווחה, משה כחלון, כמו גם נגד שתי עובדות סוציאליות, עובדת משרד הרווחה ופסיכיאטר ציבורי. התובע, תושב ארצות הברית אשר היה נשוי בעברו לאזרחית ישראל ולהם שלושה ילדים משותפים, טוען כי התנהלות שירותי הרווחה ובתי המשפט הישראלים מהווים "עינויים ממוסדים ופשעים כנגד האנושות"…

שר הרווחה משה כחלון – התנהלות תככנית ולקויה – פרשת הבנק החברתי – יולי 2011 – מאז נכנס לתפקידו לפני כחצי שנה שר רווחה שתק משה כחלון נוכח התעללויות קשות ב"מטופלי" הרווחה שנחשפו במהלך תפקידו במשרד הרווחה. מדובר באירועים קשים במוסדות בחסות משרד הרווחה: הפקרת חוסה למותו במעון מוריה בגדרה, חשד לאונס במרכז גמילה לסמים, התעללות קשה בחוסים במוסד סגור אילנית בפרדס חנה, התעללות והזנחת ניצולי שואה בהוסטלים, ועוד. לשיטתו אמהות חסרות בית מאוימות כי ילדיהן ילקחו מהן. במה אם כן עוסק כחלון. להלן מאמר על גימיק "כחלוני": "בנק חברתי"…

משה כחלון – שר רווחה בשירות הציבור או מריונטה (בובת חוטים) של העובדים הסוציאליים – מרץ 2011 – משה כחלון משרת את האינטרסים של העובדים הסוציאליים במקום למלא תפקידו כראוי לשרת את האזרחים המוחלשים. תפיסתו של משה כחלון היא שתיקה והתעלמות מאלו שצריכים סיוע: האזרחים מצד אחד, מאידך תמיכה בסילופים והשקרים של העובדים הסוציאליים. משה כחלון אינו קשוב לאזרח ולא יתן לו שירות ראוי בלשון המעטה…

פולישוק – סאטירה על מערך הרווחה המופקר והמושחת – מדיניות משרד הרווחה מופקרת ומושחתת. מדובר במערך של פקידי סעד הזויים המפוזרים ברשויות המקומיות בעלי סמכויות וגיבוי מלא מהממונים ובתי המשפט לענייני משפחה ונוער.
מערכת המשפט לנוער וענייני משפחה קרסה ופועלת ע"פ הבלי פיהם של פקידי סעד ועובדים סוציאליים ברשויות הרווחה…

מוטי אלבז מדבר בוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת על פשעי משרד הרווחה

יולי 2012 – בדיון בועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת בראשות חה"כ מרינה סולודקין, מוטי אלבז יו"ר השדולה לרווחת הילד בישראל מדבר בפני חברי הועדה על פשעי משרד הרווחה.
מוטי אלבז כי טוען כי רשויות הרווחה מוציאות ילדים מבתיהם משיקולים זרים, ולמעשה מסבים נזקים קשים לילדים: דרדור לפשע, מחלות נפש ועוד. מוטי אלבז קורא לציבור בישראל לתבוע את רשויות הרווחה על פשעיהם, ולהקים ועדת חקירה על פשעי משרד הרווחה.

קישורים: