עדיף סגר ביתי מהזוהמה של בית סוהר נווה תרצה

ziva_i
זיוה יצחק – מילום: גיל דור

אני אמנם בסגר בבית שלי, אבל לפחות לא פוחדת מרוצחות מסוכנות שאין להן מה להפסיד".
הסגר הביתי בעקבות התפרצות הקורונה מזכיר לי את ארבעת החודשים בהם עברתי גיהנום בכלא נווה תרצה, אבל עם הרבה הבדלים משמעותיים

זיוה יצחק | mako | פורסם 03/04/20 , צילום זיוה יצחק – גיל דור

לפני כחמש שנים קיבלתי שמונה חודשי מאסר בפועל בשל עבירת אי-דיווח בזמן על מע"מ. הייתי אישה נורמטיבית שכל פשעה היה אי יכולתה לשלם, לא גניבה ולא העלמת מס, ובמשך ארבעה חודשים וארבעה ימים עברתי בכלא נווה תרצה גיהנום בכל דקה ובכל שנייה. המראות, הצעקות, הסכנות, הריחות, האסירות מכל גווני הקשת היו סיוט מתמשך עבורי.

בימים אלה אני נמצאת כמו כמעט כל תושבי המדינה בסגר ביתי, אבל עם הרבה מאוד הבדלים בינו לבין התקופה בה שהיתי בכלא. אתחיל מכך שכאן אני בבית, בחממה הפרטית והאישית שלי, ולא חולקת את הספייס שלי עם נשים נוספות.מי שלא היה בכלא לא מסוגל לתאר לעצמו איזה רעש נוראי, מחריד ובלתי נסבל נוצר מדלתות הברזל הענקיות, וגם לא את הסיטואציה החוזרת ונשנית כשהאסירות סגורות בתאים ומישהי זקוקה לעזרה. הן יכולות פשוט לצעוק מעל חצי שעה: "סוהר, סוהר, סוהר", עד שמישהו מהסגל מואיל בטובו להגיע. אחת האסירות שהייתה בהריון קיבלה צירים ואז ירידת מים. זה היה נורא לראותה צועקת לעזרה, ואף אחד לא מגיע לעזור.

אני אמנם בסגר בבית שלי, אבל לפחות אני לא פוחדת לעבור התעללות מידי נשים נוראיות, וגם לא צריכה לחיות בקרב רוצחות מסוכנות שאין להן מה להפסיד. אני לא צריכה לראות כל היום נשים מכות האחת את השנייה, מושכות שערות ומעיפות זו על זו שולחנות וכיסאות בגלל חתיכת עוגה עלובה. אני בבית שלי ולא צריכה לסבול את הבהלה מהצפירות העולות ויורדות המודיעות על דקירות.

בשעה שבע וחצי בבוקר אני לא שומעת את צעקות הסוהרים לאסירות הנרקמוניות: "אדולן, אדולן" – טיפול תרופתי נוזלי לאסירות המכורות לסמים; בזמן ספירת הצהריים ואחר הצהריים אני לא שומעת את צעקות הסוהרים "ספירה", ולא סגורה אחר כך במשך שעה שלמה בתא בזמן הספירה; אני לא שומעת את המילה "חובש" נצעקת כאשר חובש מגיע לחלק תרופות באגף שלוש פעמים ביום. לעתים הסוהרים צועקים "חובש, חובש" גם פשוט כדי שכל האסירות יגיעו לעמדת הסוהר.

אני אמנם לא יכולה לצאת מהבית, אבל אני לא צריכה לחכות שבועיים כדי לרכוש מוצרים בקנטינה. יש לי ארון נורמלי ולא ארונית קטנה שכל מה שיש בה הוא מספר זעום של בגדים ולבנים, תמונות של חלק מבני משפחתי וסיגריות. אני לא צריכה להתחלק בזמן צפייה במכשיר טלוויזיה אחד בתא המיועד ל-6-4 אסירות. בכל תא יש את האחת ה"שולטת", ובדרך כלל היא זו שמכתיבה באילו תוכניות צופים.

אני לא צריכה לראות חתולים מטיילים על תבניות אוכל המוגשות לאחר מכן לאסירות, ולא להריח את ריחות העובש והפטריות על הקירות. אני כבר לא צריכה להתקלח במקלחת מעופשת מלאת בקטריות וחיידקים, אלא חיה בביתי הפרטי שלי. אמנם בסגר, אבל מרגישה הכי בסדר שאפשר.

זיוה יצחק היא סופרת ומשוררת, שבימים אלו יוצאת בקמפיין מימון המונים לספר הילדים "שוקי ומוקי מספרים 8 סיפורים" המוקדש לזכר אביה פנחס.

זיוהממצאי ביקורת לשכת עורכי הדין בנווה תרצה – דצמבר 2016

בית סוהר נווה תרצה פוגע בנפשן של האסירות

יולי 2019 – כל הביקורות שנעשו בכתלי בית הכלא נווה תרצה הראו על תנאים תת אנושיים בהם חיות האסירות, ברזים שלא ניתנים לפתיחה, מזון ירוד, העדר כלי רחצה, תנאים תת אנושיים באגף בידוד והפרדה ועוד. בחודשים האחרונים מנהלים מפקדי הכלא קמפיין רצח אופי והסתה לרצח נגד עצירה ששוחררה המתמודדת בהליך שיפוטי מורכב, ומנסה לשקם חייה באזרחות.

לורי שם טוב נרדפת על ידי מערכת המשפט

מרץ 2019 – העיתונאית לורי שם טוב עצורה מה- 27.02.2017 מזה כשנתיים על עבירות שיימינג במרשתת נגד מערכת המשפט. ב- 04.03.2019 מערכת המשפט האריכה את מעצרה של שם טוב ב- 150 יום נוספים. משפטה של לורי שם טוב טרם החל.

מדוע מערכת המשפט מחמירה עם שם טוב ופוגעת קשות בזכותה לחירות, בחזקת החפות ובהליך הפלילי?

מתברר ששם טוב אינה הקורבן היחידי של מערכת המשפט בהיותה אמא שרשויות הרווחה לקחו ממנה ילדיה. ישנן אמהות נוספות שנרדפו על ידי מערכת המשפט… עד יומן האחרון בצעירותן.

פרשת הבלוגרים: הפרקטיקה של הפרקליטות ושופטי המעצרים

ספטמבר 2018 – כל צווי החיפוש, חיפושים בדברי מחשב, חיפושים במסמכים, צווי המצאת מסמכים, וצווי קבלת נתוני תקשורת בתיק מ"ת 14280-04-17 לקויים, ובוצעו שלא כדין. הצווים חסרים חלק מפרטים מהותיים החל ממספר תיק בית משפט, שם החוקר שהופיע בפני השופט והוזהר כדין, ציון מהות החשד והעילה למתן הצו, מילוי פרטים מלאים של המחזיק, הנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים, ולפעמים גם שם השופט. באף אחד מהצווים לא צוין כי המבקשת הנה עיתונאית. לפעמים חסר הצו רק פרט אחד ולפעמים יותר.

אין מדובר בליקוי אחד או ליקויים בודדים אלא המדובר בכל עשרות הצווים שהוצאו על ידי בתי המשפט במהלך החקירה. המעשים הפסולים האלו בוצעו כחלק ממדיניות, מפרקטיקה רחבה ושיטתית של פגיעה חמורה בכבוד המבקשת, חירותה, צנעתה, קניינה, ופרטיותה תוך הסכמה מלאה של כל הרשויות הנוגעות בדבר. המבקשת אינה הקורבן היחידי של הפרקטיקה הזוועתית הזו אלא גם נאשמים וחשודים אחרים בתיק ובני משפחותיהם. מדובר בהתנהלות שערורייתית שיש להוקיע החל מהרגע הראשון שבו היא מתגלית.

חוות דעת 98/05 של כב' השופטת שטרסברג על "כתיבת החלטות על טופס" שהובאה בסעיף 16 בבקשה 182 הנדונה, הופכת לכלל יסוד בתיק הנוכחי שניתן לנסחו כדלקמן:

הצווים הנוגעים לתיק מ"ת 14280-04-17 פגעו כולם בזכויות יסוד של החשודים. כך, למשל, צווי החיפוש בביתם של השודים. בית המשפט לא נתן דעתו לכך שחיפוש בביתם ומחשביהם של החשודים פוגע בזכותם כאדם לפרטיות ולצנעה, זכות שנקבעה כזכות יסוד בסעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך גם באשר לצווים אחרים שאפשרו כניסה של המשטרה למקום מגורים או פעולה אחרת שפגעה בזכויות יסוד של החשודים שחלקן בעלות מעמד חוקתי, כגון חירותם של החשודים או זכותם לכבוד ולקניין. זאת ועוד. מילוי הצווים בצורה לקויה פגעה בזכות החשודים לקבל את יומם בבית המשפט. החלטות שופטי המעצרים ניתנו כלאחר יד, ללא שיקול דעת וללא ביקורת שיפוטית של היושב על כס המשפט. שיקול הדעת השיפוטי שהוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה לא נעשה, ולכן התפקיד השיפוטי לא יצא לפועל. בנוסף, המילוי הלקוי של הצווים פגע בכבודה של המערכת השיפוטית ובמעמדה בעיני הציבור, ויש בו כדי להפר את חובת ההנמקה המוטלת על השופט".

הפרקטיקה הרחבה והשיטתית של הרשויות לפגיעה חמורה בכבודם, חירותם, צנעתם, קניינם ופרטיותם של החשודים לא הוגבלה להוצאת הצווים בלבד, אלא לכל דבר ועניין שבו התנהלה החקירה. למשל:

כל החיפושים בדברי המחשב בוצעו ללא עדים בהנמקות פתטיות וסתמיות כגון: "חוקר מיומן" שממילא מחייב חיפוש בדברי מחשב שיבוצע על ידי חוקר מיומן. או נימוק כגון: "חיפוש בדברי מחשב ללא עדים".

כל המסמכים שנתפסו הוכנסו לתוך בערמות לתוך שקיות מבלי שניתן למחזיק לראות אלו מסמכים נתפסו.

החיפוש בוצע באישון לילה מה שהיקשה להבאת עדים. החוקרים ניצלו נוכחות המחזיק לבדו בדירה, ולכן כאשר היו חוקרים עימו בחיפוש בחדר השינה, חוקר נוסף שהיה לבדו בסלון תפס חפצים ללא נוכחות המחזיק. בתום החיפוש החוקרים לא אפשרו למחזיק לבדוק החפצים שנתפסו מול הרשימה שביקשו ממנו לחתום עליה. מדובר בהתנהגות שאינה רק נבזית ומשפילה אלא גם פגעה בחקירה.

יש גם דיונים והחלטות שיפוטיות באופן שיטתי לפגיעה חמורה בכבודה, קניינה, צנעתה, ופרטיותה של המבקשת. לדוגמא דיון בפני שופטת המעצרים שהתקיים ב- 05.03.2017 תיק 11628-03-17. הדיון התקיים כשבוע לאחר המעצר ותפיסת החפצים ללא נוכחות החשודים וללא ידיעתם ובו הוחלט על הארכת החזקת התפוס עד תום ההליכים (סעיף 25 בבקשה הנדונה מספר 182).

המדיניות שבה נקטו מערכת המשפט, הפרקליטות והיחידה החוקרת לפגיעה שיטתית בכבודם, פרטיותם, צנעתם של החשודים נמשכה גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם. וכך בתוך חומר הראיות שנחשף לעיניהם של כל הנאשמים ובאי כוחם נמצאו מסמכים אישיים ביותר של החשודים ומשפחתם שאינם קשורים לחקירה כגון תסקירי סעד, מסמכי בית משפט לענייני משפחה, תעודת גירושין ועוד. מדובר בריבוי פגיעה בפרטיות החשודים ומשפחתם בדרגת החומרה הגבוהה ביותר.

כל הראיות לכאורה בתיק מ"ת 14280-04-17 הושגו תוך פגיעה חוקתית חמורה ושיטתית של הרשויות בכבודם של החשודים, חירותם, קניינם, צנעתם ופרטיותם העולות עשרות מונים על כתב האישום כולו.

הראיות בתיק נסיבתיות וחלשות

כאמור כל הראיות לכאורה בתיק מ"ת 14280-04-17 הושגו בדרכים פסולות תוך פגיעות חוקתיות וחמורות במבקשת. באופן טבעי ראיות המושגות בדרך זאת הנן חלשות ונסיבתיות. לדוגמא טענות הפרקליטות באשר להרשאת אדמין לאתרים מפרים אין בה משום לומר מה כתב הנאשם באתרים אלו. הרשאת האדמין מאשרת אולי כי הנאשם יצר לכאורה את הפלטפורמה, או שהייתה לו הרשאה לכתוב באתר ותו לא. כמו שוורדפרס יצר פלטפורמת אחסון האתר, וינדוס יצר פלטפורמת מערכת הפעלה, כך אולי יצר הנאשם לכאורה פלטפורמת האתר, ואין בה משום לטעון כי נאשם זה או אחר כתב תוכן כזה או אחר באתר, כשם שאין לטעון שמארק צוקרברג כתב תכנים בפייסבוק. מדובר בכמויות תכנים גדולות מאוד שלא ניתן לבקר אותם על ידי אדם אחד או שינויים שנעשים בהם מעת לעת.

מסוכנות

רבות דובר על המסוכנות בתיק מ"ת 14280-04-17 כאשר גולת הכותרת היא ציטוט פסוק מספר משלי, שצוטט על הנאשמת לורי שם טוב בפומבי כמשל, או כרמיזה: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ג) ,(ראו בקשת מעצר עד תום ההליכים מ"ת 14280-04-17 מיום 06.04.2017, בש"פ 1999/17 מיום 03.03.2017, מ"ת 14280-04-17 מיום 26.10.2017) שבו הומשלה המבקשת לאישה "זרה" המפתה אנשים בשפת חלקות ומביאה לאסון, שבר בחייהם ומותם.

האישה ה"זרה" בספר משלי היא הרוע בהתגלמותו, זנות ואפיקורסיות, ראה (משלי ב, טז): "לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה. הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ, וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה. כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ. כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים" , וראה גם: (משלי ז ה): "לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה… וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ, שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב. הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ… אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ אַל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ. כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה, וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ. דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ, יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת".

המשלת שם טוב ל"זרה" לראשונה בבש"פ 1999/17 מיום 03.03.2017 עת הייתה במעצר ימים כששה ימים בלבד, טרם הגשת כתב האישום שהוגש כעבור כחודש, מבלי שראתה חומר ראיות כלשהו נגדה ולא היה ביכולתה להגיב לדברים אלו.

אין מדובר בניתוח מסוכנותה של שם טוב אלא בתעמולה זולה, דברי בלע, הסתה, נאצה ורצח אופי שהופעלו נגד המבקשת להציגה כזונה, אפיקורסית, שהפילה חללים רבים. השימוש במטפורות קיצוניות אלו נובע כאמור מהעדר ראיות לכאורה נגד שם טוב ולכן נקטה המשיבה בדרך הכפשות קיצוניות בנוסף לפגיעות החמורות שהוזכרו לעיל.

פרשת הבלוגרים: תלונה ליועמ"ש על פרקליטות מחוז תל אביב – ריבוי פגיעה בפרטיות

יולי 2018 – התלונה הוגשה על התנהלותה הפסולה של פרקליטות מחוז תל אביב תוך פגיעה חמורה בכבודם של חשודים ובני משפחותיהם וכן סימביוזה תמוהה בין פרקליטות מחוז תל אביב לבתי המשפט הפוגעת באופן חמור בכבוד האזרח, חירותו וקניינו עד כדי פשעים נגד האנושות ומעבר לכך.
הפגיעה בפרטיות נעשתה ע"י פרקליטות מחוז תל אביב בדרך של הפצת מסמכים אישיים בתוך חומר הראיות בתיק חשוף לעיניהם של נאשמים אחרים ובאי כוחם. מדובר במסמכים אישיים שנתפסו במהלך חיפוש בדברי מחשב וכוללים תעודת גירושין של הגברת שם טוב, תסקירי רווחה, מסמכים רפואיים, צוואות, תלושי משכורת, תמונות אינטימיות מאשפוז חשוד בבית חולים ועוד.
כב' השופט סולברג התייחס בחומרה רבה לפגיעה בפרטיותו של אדם וכתב בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".
פרקליטות מחוז תל אביב בעזות טענה כי הפגיעה בפרטיותם של החשודים בפרשה בוצעה בשל אלוצי זמן (ראה בירור נבת"ם נספח ב), אולם רמיה בפיה. פרקליטות מחוז תל אביב פעלה לאורך כל ההליך באופן רשלני ומזלזל מה שהביא לתוצאה הרת האסון של פגיעה חמורה בפרטיות. לדוגמא החיפושים בדברי המחשב בוצעו ללא עדים לכל החשודים בניגוד לחוק מבלי שנומקה הסיבה לכך. העילה הסימביוטית למחדל היא שכך קבע צו בית המשפט שאותו הגישה הפרקליטות. אילולא החיפושים בדברי המחשב היו מבוצעים כחוק בנוכחות עדים היתה נמנעת הפגיעה החמורה בפרטיותם של החשודים ובני משפחותיהם.
דוגמא נוספת לדפוס ההתנהגותי העברייני של פרקליטות מחוז תל אביב הכולל פגיעה חמורה בכבוד האדם, ובקניינו, הוא הגשת בקשה לבית משפט להארכת החזקת רכוש תפוס במעמד צד אחד בניגוד לחוק, ועד תום ההליכים טרם הוגש כתב אישום בניגוד לחוק.
בתלונה נכתב כי מדובר בדפוס התנהגותי עברייני של פרקליטות המדינה מחוז תל אביב הכולל פגיעה כלכלית, ופגיעות בגוף ובנפש, מרובה עבירות בתיק: פגיעה בפרטיות נאשמים וחשודים, צווי חיפוש לקויים, הארכת החזקת תפוס במעמד צד אחד בניגוד לחוק, חיפוש במחשבים ללא נוכחות עדים כחוק ועוד.
היועמ"ש התבקש לברר התנהגות פרקליטות מחוז תל אביב ולנקוט בהליך פלילי ומשמעתי לפי הצורך.

מצורפים צילומים:
צו חיפוש במחשב לקוי לדוגמא ע"פ בקשת הפרקליטות ללא נוכחות עדים וללא הנמקה לכך.
בקשת הפרקליטות במעמד צד אחד בניגוד לחוק, להחזקת תפוס עד תום ההליכים טרם הוגש כתב אישום בניגוד לחוק.
מקצת רשימת מסמכים אישיים של חשודים שאינם קשורים לחקירה שהופצו על ידי הפרקליטות לנאשמים ובאי כוחם.

התלונה הוגשה ליועץ המשפטי לממשלה בידיעת מבקש המדינה, נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות ושרת המשפטים.

ת1ת2ת3ת4