לורי שם טוב הגישה תלונה במשטרת ישראל נגד הטוקבקיסטים האלימים של פרקליטות מחוז תל אביב

29.01.2019 – האלימות של פרקליטות מחוז תל אביב – פמת"א הורתה לשב"ס ולמשטרת ישראל להדליף לתקשורת כתבה מכפישה על לורי שם טוב בעקבות אירוע של חתול מת שנמצא בחדר האוכל של האסירות בבית הכלא, כחלק ממסע יחצנות לנצח במשפט המתנהל נגד שם טוב בפרשת הבלוגרים, וכדי להתיר דמה בציבור.
פמת"א בנוסף הפעילה טוקבקיסטים אלימים בידיעה שפורסמה שאיימו ברצח על שם טוב. להלן חלק מהביטויים שהשתמשה פמת"א ע"י הטוקבקיסטים:
"כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש בו על לורי שם טוב",
"היא תירצח בקרוב מילה שלי",
"הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת",
"להוריד לה אלה של בייסבול על הראש עד שיתפצח",
"לשלוח אותה לעבודות שירות בכלא רמלה בתור כוס וחור תחת",
"אישה שטן.. שתירקב בכלא",
"פרצוף דוחה של חולת נפש יימח שמה וזכרה כך שיבעטו בה עד שתצא נשמתה השחורה והטמאה… חלאה מקוללת שחורה שתישרף בגיהנום",
"היא תשתלב יפה מאוד עם דאעש לקחת אותה למנהרות בצפון להכניס אותה ולסגור אחריה בפתח"
,
ועוד עשרות התבטאויות אלימות כאלו

מצורף אישור הגשת התלונה בתחנת המשטרה בבת ים.

תלונה במשטרה נגד טוקבקיסטים
אישור הגשת תלונה על איומים
מודעות פרסומת

מדוע "נסערת" הפרקליטה מירב גבע?

ינואר 2019 – הפרקליטה מירב גבע נשמעת מאוד "נסערת" מהעלבת שופטים ועובדי ציבור, ולכן הגישה כתב אישום של כ- 120 סעיפים נגד הבלוגרית לורי שם טוב, אך כשמדובר בטרור רישתי והסתה לרצח הבלוגרית לורי שם טוב על ידי טוקבקיסטים בכתבה מוזמנת של פמת"א, מירב גבע ממלאת פיה מים.
למסיתים לרצח בלוגרים המבקרים את מערכת המשפט יש חסינות מפמת"א.

פרשת הבלוגרים: הערמת קשיים בירוקרטים מפרקליטות המדינה נגד הנאשמים

26.11.2018 – בקשה פעוטה לקבלת מסמכי חומר חקירה מתורגמים לשפה העברית הואיל והנאשמת 1 אינה בקיאה בשפה האנגלית נענת בתשובה מתחמקת:
"החומרים שתרגומם נדרש, תורגמו על ידי חברת תרגום וזה הועבר לידי ההגנה באמצעות הדוא"ל בתאריך 06.12.2017 בין היתר לעו"ד רבינוביץ' אשר ייצג את המבקשת באותה עת".

במקום לשלוח ישירות המסמכים המתורגמים לידי המבקשת העצורה מזה כ- 22 חודשים ללא אמצעי תקשורת דיגיטלים עם העולם החיצון, החליטו בפרקליטות המדינה להפנות את המבקשת לעו"ד רבינוביץ' שאינו ייצג אותה מזה כ- 4 חודשים.

מצורף צילום הבקשה ותשובת הפרקליטות

Document-page-001Document-page-002

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב – אלימות מילולית, שיבוש מהלכי משפט וכפייה

בתאריך 16.09.2018 השיבה פרקליטות מחוז תל אביב לבקשת דחיית מועדי שמיעת ראיות שהוגשה על ידי ב"כ עו"ד שני וייל המייצגת את לורי שם טוב (מצורפת הבקשה והתגובה). כותבת הפרקליטות שעד שעו"ד שני וייל תלמד את התיק, תקופה של 60-90 יום, יוכל עו"ד יהונתן רבינוביץ' שכבר אינו מייצג מטעם הסנגוריה. משתמע מדברי פרקליטות מחוז תל אביב שהיא מעוניינת להחזיק בעו"ד רבינוביץ בכפייה לייצוג הגב' שם טוב העצורה מזה כשנה ושבעה חודשים, כבן ערובה בתיק, רק כדי שתהיה מראית עין של ייצוג לגב' שם טוב.
נראה שלא אכפת לפרקליטות מחוז תל אביב כלל וכלל שעו"ד רבינוביץ איננו יכול להמשיך לייצג את שם טוב ושהוא יילכד במלכודת אתית אם יאלץ לעבוד בכפיה ותחת שעבוד.
התלונה נכתב כי ניכר שפרקליטות מחוז תל אביב רואה בסנגורים כמו דחלילים שממילא אין להם כל תרומה, ולכן לא משנה לתביעה מי יגן על הנאשמים, העיקר שיעמוד שם דחליל.
בתלונה נטען כי לבקשת פרקליטות מחוז תל אביב לכפות על עו"ד רבינוביץ' לעבוד בכפייה יש הגדרה בחוק העונשין, סע' 376 "עבודות כפייה": "הכופה שלא כדין אדם לעבוד, תוך שימוש בכוח או באמצעי לחץ אחר או תוך איום באחד מאלה, או בהסכמה שהושגה בתרמית, והכל בין בתמורה ובין שלא בתמורה – דינו מאסר שבע שנים".
בנוסף עתבה הפרקליטות שהגברת שם טוב מסרבת להשתחרר. מדבריה של הפרקליטות משתמע כאילו שערי כלא תרצה פתוחים לרווחה, והגב' שם טוב יכולה לצאת מהכלא בכל רגע נתון.
יצוין כי בפתח דבריה כותבת הפרקליטות במסגרת "נבקש לדון בבקשה היום 16/9", בעוד שברור כי הגב' שם טוב בבית הכלא ולא ניתן להביאה בהתראת רגע.
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות ובידיעת שרת המשפטים והיועמ"ש.
מצורף צילום הבקשה ותגובת הפרקליטות.

בקשת
בקשת הסנגוריה לדחיית מועדי שמיעת ראיות ותגובת פרקליטות מחוז תל אביב

פרשת הבלוגרים: הפרקטיקה של הפרקליטות ושופטי המעצרים

ספטמבר 2018 – כל צווי החיפוש, חיפושים בדברי מחשב, חיפושים במסמכים, צווי המצאת מסמכים, וצווי קבלת נתוני תקשורת בתיק מ"ת 14280-04-17 לקויים, ובוצעו שלא כדין. הצווים חסרים חלק מפרטים מהותיים החל ממספר תיק בית משפט, שם החוקר שהופיע בפני השופט והוזהר כדין, ציון מהות החשד והעילה למתן הצו, מילוי פרטים מלאים של המחזיק, הנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים, ולפעמים גם שם השופט. באף אחד מהצווים לא צוין כי המבקשת הנה עיתונאית. לפעמים חסר הצו רק פרט אחד ולפעמים יותר.

אין מדובר בליקוי אחד או ליקויים בודדים אלא המדובר בכל עשרות הצווים שהוצאו על ידי בתי המשפט במהלך החקירה. המעשים הפסולים האלו בוצעו כחלק ממדיניות, מפרקטיקה רחבה ושיטתית של פגיעה חמורה בכבוד המבקשת, חירותה, צנעתה, קניינה, ופרטיותה תוך הסכמה מלאה של כל הרשויות הנוגעות בדבר. המבקשת אינה הקורבן היחידי של הפרקטיקה הזוועתית הזו אלא גם נאשמים וחשודים אחרים בתיק ובני משפחותיהם. מדובר בהתנהלות שערורייתית שיש להוקיע החל מהרגע הראשון שבו היא מתגלית.

חוות דעת 98/05 של כב' השופטת שטרסברג על "כתיבת החלטות על טופס" שהובאה בסעיף 16 בבקשה 182 הנדונה, הופכת לכלל יסוד בתיק הנוכחי שניתן לנסחו כדלקמן:

הצווים הנוגעים לתיק מ"ת 14280-04-17 פגעו כולם בזכויות יסוד של החשודים. כך, למשל, צווי החיפוש בביתם של השודים. בית המשפט לא נתן דעתו לכך שחיפוש בביתם ומחשביהם של החשודים פוגע בזכותם כאדם לפרטיות ולצנעה, זכות שנקבעה כזכות יסוד בסעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך גם באשר לצווים אחרים שאפשרו כניסה של המשטרה למקום מגורים או פעולה אחרת שפגעה בזכויות יסוד של החשודים שחלקן בעלות מעמד חוקתי, כגון חירותם של החשודים או זכותם לכבוד ולקניין. זאת ועוד. מילוי הצווים בצורה לקויה פגעה בזכות החשודים לקבל את יומם בבית המשפט. החלטות שופטי המעצרים ניתנו כלאחר יד, ללא שיקול דעת וללא ביקורת שיפוטית של היושב על כס המשפט. שיקול הדעת השיפוטי שהוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה לא נעשה, ולכן התפקיד השיפוטי לא יצא לפועל. בנוסף, המילוי הלקוי של הצווים פגע בכבודה של המערכת השיפוטית ובמעמדה בעיני הציבור, ויש בו כדי להפר את חובת ההנמקה המוטלת על השופט".

הפרקטיקה הרחבה והשיטתית של הרשויות לפגיעה חמורה בכבודם, חירותם, צנעתם, קניינם ופרטיותם של החשודים לא הוגבלה להוצאת הצווים בלבד, אלא לכל דבר ועניין שבו התנהלה החקירה. למשל:

כל החיפושים בדברי המחשב בוצעו ללא עדים בהנמקות פתטיות וסתמיות כגון: "חוקר מיומן" שממילא מחייב חיפוש בדברי מחשב שיבוצע על ידי חוקר מיומן. או נימוק כגון: "חיפוש בדברי מחשב ללא עדים".

כל המסמכים שנתפסו הוכנסו לתוך בערמות לתוך שקיות מבלי שניתן למחזיק לראות אלו מסמכים נתפסו.

החיפוש בוצע באישון לילה מה שהיקשה להבאת עדים. החוקרים ניצלו נוכחות המחזיק לבדו בדירה, ולכן כאשר היו חוקרים עימו בחיפוש בחדר השינה, חוקר נוסף שהיה לבדו בסלון תפס חפצים ללא נוכחות המחזיק. בתום החיפוש החוקרים לא אפשרו למחזיק לבדוק החפצים שנתפסו מול הרשימה שביקשו ממנו לחתום עליה. מדובר בהתנהגות שאינה רק נבזית ומשפילה אלא גם פגעה בחקירה.

יש גם דיונים והחלטות שיפוטיות באופן שיטתי לפגיעה חמורה בכבודה, קניינה, צנעתה, ופרטיותה של המבקשת. לדוגמא דיון בפני שופטת המעצרים שהתקיים ב- 05.03.2017 תיק 11628-03-17. הדיון התקיים כשבוע לאחר המעצר ותפיסת החפצים ללא נוכחות החשודים וללא ידיעתם ובו הוחלט על הארכת החזקת התפוס עד תום ההליכים (סעיף 25 בבקשה הנדונה מספר 182).

המדיניות שבה נקטו מערכת המשפט, הפרקליטות והיחידה החוקרת לפגיעה שיטתית בכבודם, פרטיותם, צנעתם של החשודים נמשכה גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם. וכך בתוך חומר הראיות שנחשף לעיניהם של כל הנאשמים ובאי כוחם נמצאו מסמכים אישיים ביותר של החשודים ומשפחתם שאינם קשורים לחקירה כגון תסקירי סעד, מסמכי בית משפט לענייני משפחה, תעודת גירושין ועוד. מדובר בריבוי פגיעה בפרטיות החשודים ומשפחתם בדרגת החומרה הגבוהה ביותר.

כל הראיות לכאורה בתיק מ"ת 14280-04-17 הושגו תוך פגיעה חוקתית חמורה ושיטתית של הרשויות בכבודם של החשודים, חירותם, קניינם, צנעתם ופרטיותם העולות עשרות מונים על כתב האישום כולו.

הראיות בתיק נסיבתיות וחלשות

כאמור כל הראיות לכאורה בתיק מ"ת 14280-04-17 הושגו בדרכים פסולות תוך פגיעות חוקתיות וחמורות במבקשת. באופן טבעי ראיות המושגות בדרך זאת הנן חלשות ונסיבתיות. לדוגמא טענות הפרקליטות באשר להרשאת אדמין לאתרים מפרים אין בה משום לומר מה כתב הנאשם באתרים אלו. הרשאת האדמין מאשרת אולי כי הנאשם יצר לכאורה את הפלטפורמה, או שהייתה לו הרשאה לכתוב באתר ותו לא. כמו שוורדפרס יצר פלטפורמת אחסון האתר, וינדוס יצר פלטפורמת מערכת הפעלה, כך אולי יצר הנאשם לכאורה פלטפורמת האתר, ואין בה משום לטעון כי נאשם זה או אחר כתב תוכן כזה או אחר באתר, כשם שאין לטעון שמארק צוקרברג כתב תכנים בפייסבוק. מדובר בכמויות תכנים גדולות מאוד שלא ניתן לבקר אותם על ידי אדם אחד או שינויים שנעשים בהם מעת לעת.

מסוכנות

רבות דובר על המסוכנות בתיק מ"ת 14280-04-17 כאשר גולת הכותרת היא ציטוט פסוק מספר משלי, שצוטט על הנאשמת לורי שם טוב בפומבי כמשל, או כרמיזה: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ג) ,(ראו בקשת מעצר עד תום ההליכים מ"ת 14280-04-17 מיום 06.04.2017, בש"פ 1999/17 מיום 03.03.2017, מ"ת 14280-04-17 מיום 26.10.2017) שבו הומשלה המבקשת לאישה "זרה" המפתה אנשים בשפת חלקות ומביאה לאסון, שבר בחייהם ומותם.

האישה ה"זרה" בספר משלי היא הרוע בהתגלמותו, זנות ואפיקורסיות, ראה (משלי ב, טז): "לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה. הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ, וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה. כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ. כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים" , וראה גם: (משלי ז ה): "לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה… וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ, שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב. הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ… אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ אַל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ. כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה, וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ. דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ, יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת".

המשלת שם טוב ל"זרה" לראשונה בבש"פ 1999/17 מיום 03.03.2017 עת הייתה במעצר ימים כששה ימים בלבד, טרם הגשת כתב האישום שהוגש כעבור כחודש, מבלי שראתה חומר ראיות כלשהו נגדה ולא היה ביכולתה להגיב לדברים אלו.

אין מדובר בניתוח מסוכנותה של שם טוב אלא בתעמולה זולה, דברי בלע, הסתה, נאצה ורצח אופי שהופעלו נגד המבקשת להציגה כזונה, אפיקורסית, שהפילה חללים רבים. השימוש במטפורות קיצוניות אלו נובע כאמור מהעדר ראיות לכאורה נגד שם טוב ולכן נקטה המשיבה בדרך הכפשות קיצוניות בנוסף לפגיעות החמורות שהוזכרו לעיל.

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב – רשלנות, אלימות בירוקרטית

ספטמבר 2018 – תלונה הוגשה נגד פרקליטות מחוז תל אביב בגין רשלנות ואלימות בירוקרטית. בתאריך 22.08.2018 הומצאה בקשה לפרקליטות מחוז תל אביב (המשיבה) שהוגשה לבית המשפט המחוזי. בתאריך 04.09.2018 שלח השופט הימן החלטה (מצורפת) לפרקליטות מחוז תל אביב ובה רשם: "המשיבה טרם הגיבה לבקשה, המזכירות תפנה לנציגת המשיבה עו"ד XXX ותברר מדוע טרם התייחסה לבקשה". ביום 06.08.2018 הגיבה פרקליטות מחוז תל אביב (ראה נספח) וכתבה כי היא "מתנצלת על כך שלא הגיבה עד היום, בשגגה, לא שמה לב המשיבה לכך שבית המשפט הנכבד הורה לה להגיב על בקשה זו". בהמשך הגיבה הפרקליטות בלקוניות ובסוף המסמך כתבה בסעיף 7 כי: "תשלים טיעוניה בעל פה בדיון שנקבע על ידי בית המשפט הנכבד ליום 20.9.2018".
בתלונה צוין כי אין זו הפעם הראשונה בה נוהגת פרקליטות מחוז תל אביב ברשלנות פושעת ואלימות תוך פגיעה בזכויותיהם וכבודם של נאשמים. הנציב הופנה לתלונה (מצורף הבירור) . באירוע זה פגעה באופן מרובה ושיטתי פרקליטות מחוז תל אביב באופן חמור בפרטיותה של הגב' שם טוב, ולמעשה התירה את דמה כפי שכתב כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".
עוד נטען בתלונה כי פרקליטות מחוז תל אביב ממשיכה בהתנהגותה האלימה בדרך של אלימות בירוקרטית נגד הגב' שם טוב על ידי דחיות ועיכובים למיניהם לרגע האחרון למתן תגובות. בעניין זה יצוין כי אלימותה הבירוקרטית של פרקליטות מחוז תל אביב הבאה לידי ביטוי בעבר בדרך של מסירת חומר הראיות לידי באי כוח הנאשמים בעיכוב של חצי שנה ועדיין לא הוגש חומר הראיות במלואו עד עצם היום הזה.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בידיעת שרת המשפטים איילת שקד, והיועץ המשפטי לממשלה.
מצורפים צילומים:
1. תזכורת השופט להגיב לבקשה.
2. תגובה לקונית של הפרקליטות באיחור
3. בירור תלונה נגד הפרקליטות על פגיעה חמורה בפרטיות.

תגובה לקונית פרקליטות 1
תזכורת השופט לפרקליטות מחוז תל אביב להגיב לבקשה
תגובה לקונית פרקליטות 1
תגובה לקונית פרקליטות מחוז תל אביב

תגובה לקונית פרקליטות 2

 

Document-page-001
בירור תלונה מוצדקת נגד פרקליטות מחוז תל אביב על פגיעה בפרטיות
Document-page-002
בירור תלונה מוצדקת נגד פרקליטות מחוז תל אביב על פגיעה בפרטיות
Document-page-003
בירור תלונה מוצדקת נגד פרקליטות מחוז תל אביב על פגיעה בפרטיות

 

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב – פגיעה בכבוד האדם, פרטיותו, עיסוקו, חופש העיתונות, ובקשה הוצאת צו בניגוד לחוק

16.07.2018 – תלונה הוגשה על פרקליטות מחוז תל אביב על בקשה לצו קבלת נתוני תקשורת של חשוד עיתונאי בפרשת הבלוגרים. בבקשה שהוגשה לשופטת בית משפט השלום תל אביב נתבקשה השופטת לאשר קבלת נתוני תקשורת של החשוד לתקופתה של 3 שנים ובהם מידע מחברת בזק בינלאומי כל הכתובות ה- IP שהיו רשומות בין התאריכים 1.1.2014 – 26.09.2016 כולל כתובות חיבור ואמצעי תשלום. השופטת אישרה הבקשה.

בבקשה לא צוין כמתחייב בחוק כי החשוד הוא עיתונאי ולא פורט כחוק הפירוט הנדרש במצב זה.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בידיעת היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה.
מצורפים:
צילום תעודת העיתונאי
והבקשה הלקויה שהוגשה לשופטת בית משפט השלום לקבלת נתוני התקשורת.

ת1

בקשה למתן צו לקבלת נתוני תקשורת
הבקשה הלקויה שהוגשה לשופטת בית משפט השלום לקבלת נתוני התקשורת