מערכת המשפט הורסת חיי אנשים בטרם החל משפטם

26.07.2019 – שנתיים ושלשה חודשים מיום הגשת כתב האישום ביום ה- 06.04.2017 , המשפט טרם החל ופרקליטות המדינה דורשת מנאשמת מספר 1 תמורת חומרי חקירה הפקדה במזומן סכום של 20,000 שקלים וערבות של 50,000 שקלים.
נאשמת 1 , לורי שם טוב נמצאת בפשיטת רגל עקב המעצר הממושך של שנתיים וחודשיים ללא משפט, וידה אינה משגת הסכום לקבלת חומרי החקירה.
פרקליטות המדינה קיבלה החלטת שופט המעצרים אברהם הימן לקבל כסף תמורת חומרי חקירה והסוגיה נידונה בימים אלו (26.07.2019) בבית המשפט העליון.
כסף תמורת חומרי חקירה

מודעות פרסומת

פרשת הבלוגרים – עדכון 13.06.2019

נרדפת על ידי מערכת המשפט עקב היותה עיתונאית. פרשת הבלוגרים – עדכון 13.06.2019- פרקליטות המדינה החליטה על העונש עוד טרם החל המשפט. פרקליטות המדינה מפיצה שמועות כזב בתקשורת כאילו הסתיים המשפט וכי הבלוגרים הורשעו בכל סעיפי האישום ומה שנשאר זה לקבוע כמה שנים יקבל כל אחד מהנאשמים, בעוד המשפט טרם החל. לורי שם טוב כאמור ללא השכלה משפטית ואינה מיוצגת במשפט זה על פי החלטת השופט בני שגיא למרות כתב האישום האדיר בהיקפו הכולל 120 סעיפי אישום. שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 למשך שנתיים וחודשיים בחשד לעבירות שיימינג במרשתת. ב- 03.05.2019 שוחררה שם טוב לחלופת מעצר בביתה.

 

הפרקליטות דורשת 12 שנות מאסר לבלוגרית לורי שם טוב הנאשמת בהשמצת עובדי ציבור

כתב האישום נגד לורי שם טוב כולל 120 אישומים על פרסומים ברשת, בהם סחיטה באיומים, פגיעה בפרטיות והעלבת עובד ציבור. בתיק שעסק בעבירות דומות נגזר על הנאשם מאסר על תנאי
רויטל חובל , 10.06.2019 , הארץ
ת1

הפרקליטות דורשת לגזור 12 שנות מאסר על הבלוגרית לורי שם טוב, המואשמת בין היתר בפגיעה בפרטיות ובהעלבת עובדי ציבור, ובהם שופטים, באמצעות פרסומים ברשת. ל"הארץ" נודע כי באחת הישיבות שקיים סנגורה עם נציגי פרקליטות מחוז תל אביב, במסגרת מגעים ראשוניים להסדר טיעון, ציינו הפרקליטים כי הם עומדים על כך שייגזר עליה מספר דו־ספרתי של שנות מאסר, וכי הם אינם מוכנים להתפשר על כך. בפרקליטות הכחישו את הדברים.כתב האישום שהוגש באפריל 2017 נגד שם טוב ושני נאשמים נוספים — הבלוגר מוטי לייבל ועורך הדין צבי זר — חריג בהיקפו. הוא מתפרס על פני 231 עמודים וכולל 120 אישומים, שכולם קשורים בפעילות ברשת. בין היתר מיוחסות לשלושה עבירות חמורות של קשירת קשר לבצע עבירות פליליות שונות נגד גורמים ממערכת הרווחה, אכיפת החוק והמשפט, פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית, העלבת עובד ציבור, זילות בית המשפט וכן הפרת איסור פרסום של שמות ותמונות של קטינים. לשם טוב וללייבל מיוחסת גם עבירה של סחיטה באיומים, בטענה שהפעילו לחץ על עורכת דין פרטית להתפשר עמם בתיק, ואיימו שאם לא תיענה לבקשתם הם ימשיכו לפרסם נגדה השמצות.

בדיקת "הארץ" מגלה כי העונש שדורשת הפרקליטות לגזור על שם טוב חמור בהרבה מהענישה המבוקשת בתיקים דומים. במקרה של חושף השחיתויות רפי רותם, עונשו בגין הרשעה בביצוע של 20 עבירות של הטרדה כלפי 14 מתלוננים לאורך שנים ארוכות, ו–15 עבירות של העלבת עובד ציבור, הסתכם במאסר על תנאי. בבית המשפט המחוזי הוא זוכה ממרבית העבירות נגדו והפרקליטות ביקשה לערער על כך לבית המשפט העליון. באשר לכתב האישום נגד חברי מחאת "באים לבנקאים", שבמסגרתו ייחסה להם הפרקליטות עבירה של סחיטה באיומים, הפרשה הסתיימה בהסדר טיעון שכולל עבירות של פגיעה בפרטיות והעונש לא הוסכם. על טל מור, שדרס למוות רוכב אופניים, נגזרו 12 שנות מאסר.

בכתב האישום נגד שם טוב ושני הנאשמים האחרים נכתב כי הם "ביקשו להטריד ולפגוע בפרטיותם של גורמי רווחה, גורמים ממערכת אכיפת החוק והמשפט וכן בכל אדם או גוף אחר שהיתה לו נגיעה כלשהי — גם אם חד־פעמית ושולית — לעניינים הנוגעים להוצאת ילדים ממשמורת הוריהם ולסכסוכים על משמורת ילדים". את מאבקה החלה שם טוב בשופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה, שמאז קודם למחוזי, שהחליט להוציא מחזקתה את ילדיה חרף חוות דעת חיוביות בעניינה. היא החלה לפרסם כתבות המבקרות את התנהלותו, לצד התנהלות עובדות סוציאליות שטיפלו בעניינה וגילתה כי היא אינה היחידה שמתקוממת נגד המערכת.

על אף שהעבירות נוגעות בגבולות חופש הביטוי ונחשבות פחותות בחומרתן במדרג הפלילי, החליטו בפרקליטות להגיש את כתב האישום לבית המשפט המחוזי ולא לבית משפט השלום — שהעונש שביכולתו לגזור מוגבל לשבע שנות מאסר. בפרקליטות החליטו להתייחס למקרה כאל תיק דגל שיביא להחמרה בענישה על עבירות "שיימינג". לראשונה, הם גם ביקשו לעצור את שלושת הנאשמים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם, בקשה שהיתה שמורה עד כה למקרים חמורים של סכנה לשלום הציבור, כמו במקרי אלימות קשים. רק בחודש שעבר, בהוראת בית המשפט העליון, שוחררה שם טוב ממעצר שנמשך שנתיים ושלושה חודשים. לייבל וזר שוחררו אף הם בהוראת בית המשפט העליון כעבור תשעה חודשים במעצר.

בעוד שבפרקליטות מכנים את הפרשה "פרשת הטרור הרשתי" או "פרשת הבלוגרים", שם טוב ותומכיה מכנים אותה "פרשת השופטים הנוקמים". 25 מתוך כמאה מתלוננים נגדה הם שופטים מבתי המשפט השונים שפנו למשטרה בתלונה על פרסומים שונים נגדם. אחת השופטות מתוארת בפרסומים השונים המיוחסים לשם טוב ולשותפיה "שופטת פמינאצית" ו"זנזונת מטורללת". שופטת אחרת התלוננה כי הפגינו מתחת לביתה וצעקו לשכניה שהיא "חותמת גומי של הרווחה". שופטת נוספת התלוננה שנכתב אודותיה כי "קיבלה את פרס דאעש לחיסול יעיל של הורים — המליצה על הקמת תא גזים אצלה באולם להורים ושליחת ילדיהם למוסדות רווחה". בחלק מהמקרים פורסמו תמונות פרובוקטיביות של שופטים.

לבקשת הפרקליטות, אסר שופט בית המשפט המחוזי בני שגיא לפרסם את שמם של כל המתלוננים נגד שם טוב. מאז הוגש כתב האישום נגדה, נשמעו כ–20 עדים בתיק בדלתיים סגורות. המשפט הוקפא בעקבות ויכוחים וטענות של שם טוב על אופן ייצוגה מטעם הסנגוריה הציבורית, ובשבוע שעבר החליט השופט שגיא לפטור את הסנגוריה מהחובה לייצג אותה. שם טוב כעת מייצגת את עצמה וכך גם זר.

מהפרקליטות נמסר בתגובה כי "המספרים המצוינים לא הוצעו על ידי הפרקליטות. מעבר לכך, לא נוכל להתייחס למשא ומתן עם סנגורים. כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי בשל עבירת הסחיטה באיומים ובשל עבירות המרמה המיוחסות לנאשמת באישומים אחרים".

הפרקליטות דורשת 12 שנות מאסר נגד העיתונאית לורי שם טוב בגין עבירות מקלדת-1הפרקליטות דורשת 12 שנות מאסר נגד העיתונאית לורי שם טוב בגין עבירות מקלדת-2

תזכרו את לורי שם טוב

לו1
העיתונאית לורי שם טוב – שנתיים וחודשיים במעצר ומשפטה טרם החל

"המקרה הבולט ביותר הוא של לורי שם־טוב, שמעצרה הוארך לאחרונה – לא בחמישה ימים אלא ב־150 יום. שם־טוב, שילדיה נלקחו ממנה על ידי רשויות הרווחה, נמצאת כבר יותר משנתיים במעצר".

תזכרו את לורי שם־טוב: האם המעצר של מיקי גנור הכרחי ליצירת דרמה, גם אם הוא מתעלם מזכויות אדם? , אמנון לורד, ישראל היום, ישראל השבוע, 29.03.2019

רבים תוהים, מה פתאום משליכים שוב את מיקי גנור למעצר? התחושה הבלתי נמנעת היא שמדובר בצעד ענישה נקמני ללא משפט, משום שחזר בו מהסכם עד מדינה. כל זה נעשה בשיתוף פעולה של בית המשפט העליון, היות שבית המשפט המחוזי מרכז־לוד קבע שאין עילת מעצר.
דומני שהיחיד שהתקומם על המהלך הכוחני של הפרקליטות והמשטרה היה הפרופסור למשפטים בועז סנג'רו, במאמר ב"הארץ". מאחר שיש תחושה שתיק הצוללות בהיבטי השוחד מתפרק, עושה הפרקליטות עבודת ריכוך על דעת הקהל. יש חומר חדש מגרמניה. תעשיית ההדלפות תייצר תנופה מחודשת לחקירה הנובלת, ומעצרו של גנור מייצר גם את הדרמה. שנדע שמדובר בפשע.
פרופ' סנג'רו הוא מהבודדים ביקום המשפטי שבאמת רגיש לנושא זכויות האדם של חשודים ונאשמים. צר לומר זאת, והוא אף מתפלמס בנושא עם בית המשפט העליון, שמדבר הרבה על זכויות האדם, אך מי שחוקק את החוקים בנושא אלו פוליטיקאים מהשורה; ואילו בית המשפט ממשיך בגישתו הדרקונית.
המקרה הבולט ביותר הוא של לורי שם־טוב, שמעצרה הוארך לאחרונה – לא בחמישה ימים אלא ב־150 יום. שם־טוב, שילדיה נלקחו ממנה על ידי רשויות הרווחה, נמצאת כבר יותר משנתיים במעצר. סנג'רו, בראש קבוצה של עשרה מרצים וחוקרי משפט, שיגר מכתב שחתום על ידי כל העשרה ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה ובו תביעה לשחרורה המיידי; היא בסך הכל בלוגרית שאכן הכפישה עובדי רווחה, אנשי משטרה ואף שופטים, רחמנא לצלן.
"(אנו) מודאגים מאוד משימוש מערכת אכיפת החוק בהליך הדרסטי של מעצר עד תום ההליכים כבר יותר משנתיים, חרף העובדה שלורי שם־טוב לא מואשמת בעבירות הכרוכות באלימות (פיזית) ואין טענה שנשקפת ממנה סכנה לביצוע עבירות מסוג זה", כותבים עשרת הפרופסורים למשפטים.
כבר בקיץ שעבר פסקה שופטת ביהמ"ש העליון ענת ברון כי יש לשחרר את שם־טוב בתנאים מגבילים. אבל בדרכים עקלקלות שבן אדם נורמלי מתקשה להבין, לא נוצרו התנאים לשחרורה, ואישה שילדיה נלקחו ממנה עדיין נמצאת מאחורי סורג ובריח – ללא משפט – כבר שנתיים וחודש.

תז1
תזכרו את לורי שם־טוב: האם המעצר של מיקי גנור הכרחי ליצירת דרמה, גם אם הוא מתעלם מזכויות אדם? , אמנון לורד, ישראל היום, ישראל השבוע, 29.03.2019

שי ניצן טייח מחדלי הפרקליטה דפנה אברמוביץ'

פרקליטה שיבשה ושיקרה, רוזן המליץ לנקוט צעדים, ניצן הסתפק בנזיפה , איתמר לוין , news1 , 24.03.2019

הדוח מגלה: כך טויחה הפרשה שנחשפה ב-News1

דפנה אברמוביץ' ניהלה שיחה עם חוקרת ילדים והביאה לשינוי עמדתה בתיק פדופיליה – ואז העלימה את השיחה מבית המשפט ושיקרה כאשר נשאלה עליה רוזן קבע שבהתנהגותה נפלו פגמים חמורים ניצן החליט שמדובר ב"פגמים מסוימים" שאירעו בתום לב והסתפק בנזיפה

פרקליט המדינה, שי ניצן, הסתפק בנזיפה בלבד לעו"ד דפנה אברמוביץ' מפרקליטות מחוז ירושלים, למרות שבית המשפט קבע שבמשך 3.5 שנים היא הסתירה מידע חיוני ממנו ומן ההגנה ולא אמרה אמת כאשר נשאלה בנושא. כך מגלה (יום א', 24.3.19) נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן, בדוח השנתי שלו. הפרשה נחשפה ב-News1.

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי, קבע, כי אברמוביץ' שוחחה עם חוקרת הילדים קרן לונדון ושכנעה אותה לשנות – לטובת הפרקליטות – את חוות דעתה בנוגע לעדותה של ילדה בת שש, שטענה שאביה של חברתה פגע בה מינית. הפרקליטות הסתירה מן הנאשם ומבית המשפט את המידע על שיחה זו ולבסוף גם סירבה להציג את המסמך המתעד אותה.

דרורי העביר את פסק הדין לבחינתו של רוזן, אשר קבע, כי בהתנהגותה של אברמוביץ' נפלו פגמים חמורים. לדבריו, אברמוביץ' מסרה לבית המשפט "הצהרה שאין בה ולא כלום". לדבריו, "ניתן לתמוה ולהעלות מיני השערות מדוע נהגה התובעת כפי שנהגה נוכח

שאלות בית המשפט, אך מוחוור הוא כי תשובותיה הליטו עובדה שצריכה הייתה להיות גלויה ונתונה לבית המשפט, כמו גם לסנגור, שהנושא של שינוי חוות הדעת של חוקרת הילדים שימש מרכיב מרכזי בהגנתו. לא ניתן בשום פנים לומר, כי עניין לנו בתקלה טכנית בעיקרה. מדובר כאן בהתנהלות של תובעת, שמנעה מההגנה עיון בחומר חקירה. התנהלות שתרמה, בסופו של הליך, לזיכויו של הנאשם".

בסיכום החלטתו קבע רוזן, כי אברמוביץ' לא תיעדה בזמן אמת את שיחתה עם לונדון; לא וידאה שהמזכר המאוחר שכתבה ייכנס לתיק החקירה; "הצהירה בפני בית המשפט הצהרה לא נכונה"; "לא מילאה אחר החלטת בית המשפט במועד סביר, אלא לאחר חודשים ארוכים"; ולמרות שדרורי ביקש להביא לעדות את הפרקליט ששוחח עם לונדון – הסתירה אברמוביץ' חודשים ארוכים את העובדה שהיא-היא אשר ניהלה את אותה שיחה. לאור זאת, המליץ רוזן בפני ניצן לנקוט צעדים נגד אברמוביץ.

ניצן מצידו קבע, כי "אכן נפלו פגמים מסוימים בהתנהלותה של הפרקליטה, שאינם עולים בקנה אחד עם ההתנהלות הנדרשת מפרקליטה בפרקליטות המדינה". הוא זימן אותה לשימוע והבהיר לה את "חובות התיעוד, העידכון והדיווח הנדרשות מפרקליט, כמו גם החובה הברורה להשיב תשובות מלאות ונכונות לשאלות בית המשפט, בכל עת".

על-פי הדוח, "לצד זאת, ציין פרקליט המדינה את לקיחת האחריות של הפרקליטה על מעשיה, ואת התרשמותו, כי השגגות שיצאו תחת ידיה נעשו כולן בתום לב. פרקליט המדינה מצא לנכון לנזוף בפרקליטה בשל התנהלותה בתיק, והנזיפה נרשמה בתיקה האישי". הדוח אינו מסביר כיצד העלמת מידע מההגנה ומסירת הודעות כוזבות לבית המשפט יכולות להיעשות "בתום לב".

News1 מציין, כי אברמוביץ' זכתה לגיבוי מלא מצד פרקליט המחוז, דני ויטמן, שאף לחץ בהצלחה על דרורי לשנות את פסק דינו ולמחוק ממנו כל אזכור לשמה של אברמוביץ. לאחר ש-News1 חשף עובדה זו, התערב ויטמן וביטל הרצאה של הח"מ בחקר השואה, ביום עיון של פרקליטות המחוז, הסניגוריה הציבורית ותביעות המשטרה במחוז ירושלים.

פרקליטה דפנה אברמוביץ'

הטוקבקיסטים של פמת"א מצפצפים על סנ"צ דוד מישקין

ינואר 2019 – סנ"צ דוד מישקין מוצג באחד האתרים החדשותיים מדבר על מעצרה של לורי שם טוב שבוצע תחת פיקודו עקב טרור רישתי, ובטוקבקים מסיתים לרצח שם טוב.

פרקליטות המדינה הגישה בקשה לבית המשפט להאריך מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב העצורה כשנתיים, ב- 150 ימים נוספים

ל1פברואר 2019 – לורי שם טוב עיתונאית, בלוגרית בענייני הוצאת ילדים מהבית על ידי רשויות הרווחה ובתי המשפט. שם טוב בעצמה היא אמא נפגעת רווחה שילדיה נלקחו ממנה ונותק הקשר עימם עקב כך.
שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 ומשפטה טרם החל מלבד כ- 2-3 דיוני הוכחות שקוימו ביוני 2018. בתאריך 26.10.2017 החליט השופט אברהם הימן על מעצרה של שם טוב עד תום ההליכים. שם טוב העצורה מזה כשנתיים מואשמת בפרסומי "שיימינג" באינטרנט על עובדי ציבור בעיקר עובדים סוציאליים ושופטים.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון בקשה (בש"פ 1394/19) להארכת מעצרה של טוב ב- 150 יום בנוסף על השנתיים שהיא עצורה, מאחר שהפרקליטות סבורה שיש ראיות לכאורה ומסוכנות גם לאחר שנתיים מעצר ב"שיימינג" ששם טוב עלולה לפרסם נגד עובדי ציבור.
במהלך חודש פברואר 2019 פורסמו נגד שם טוב דברי נאצה באינטרנט שמקורם הדלפה מפרקליטות המדינה הכוללים דברי הסתה ואיומים ברצח. התלונות לא נתקבלו במשטרת ישראל בתואנה כי המשטרה אינה מקבלת תלונות בענייני שיימינג במרשתת.
הדיון בעניינה של שם טוב נקבע ל- 28.02.2019 בבית המשפט העליון בשעה 11:30 בפני השופט מינץ.

מצורפים:

– העמוד הראשון בבקשה שהגישה פרקליטות המדינה להארכת מעצרה של שם טוב ב- 150 יום החל מה- 1.3.2019.
– מקצת "שיימינג" והסתה לרצח נגד שם טוב עקב הדלפת אירוע לתקשורת על ידי פרקליטות המדינה, ושאינן מטופלות על ידי המשטרה.
– תמונה – לורי שם טוב אזוקה באולם בית משפט השלום תל אביב בפני השופט עלאא מסארווה – מרץ 2017.

בקשה 1

ת1ת2ת4