כבוד השופטת לענייני משפחה בדימוס חנה בן עמי – עדויות על תפקוד פקידות ההסעד

עדויות כבוד השופטת לענייני משפחה בדימוס חנה בן עמי באירועים וועדות שונות על מדיניות פקידי הסעד ובתי משפט לענייני משפחה לטיפול בענייני ילדים ומשפחה

ע"פ עדות כבוד השופטת תפקוד פקידות הסעד לקוי, גובל בפלילים ומותיר למשפחה סיכויים אפסיים להשבת ילד שנחטף על ידי רשויות הרווחה למסגרות חוץ ביתיות, אומנה, פנימיה, אימוץ וכדו'.

פלייליסט

מאמרים נוספים:

שופטת חנה בן עמי: נתקלתי במקרה אימוץ שהתנהלות פקידות הסעד גבלה בפלילים – פברואר 2015 – דנה ורן ספקטור-שריג בתוכנית 103 FM – שיחה עם כבוד השופטת לענייני משפחה בדימוס חנה בן עמי על אימוץ ילדים. הקלות שבהוצאת ילדים מבית הוריהם – רן ספקטור-שריג: אנחנו שוב בסדרת הראיונות והכתבות שאנו עושים בנוגע לקלות הבלתי נסבלת מבית הוריהם על ידי שירותי הרווחה בישראל, ואנו מדברים עם שני הצדדים במהלך השבוע האחרון. נדמה לי שיש לנו עליית מדרגה. כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי, המרואיינת הבכירה ביותר…
אימוץ – השופטת חנה בן עמי קבעה: משרד הרווחה הפריד בין הילדים לאימם ללא סיבה  – אימוץ – כב' השופטת חנה בן עמי ביהמ"ש לענייני משפחה ירושלים מתחה ביקורת חריפה על השירות למען הילד – השופטת לא הבינה למה הילדים הופרדו מאמם, רותי סיני ומשה ריינפלד, הארץ 21.9.2000…

השופטת חנה בן עמי: "לפקידות הסעד יש ענין בתוצאה אליה חותרים, ולשם כך כל דרך כשרה בעיניהן"  – ארגון פשע ממסדי רב מערכתי משתמע מנאומה של השופטת חנה בן עמי בכנס ארגונים חברתיים נגד פשעי משרד הרווחה לסחר בילדים, חוסים וקשישים . מדובר במערכת בראשות איגוד העובדים הסוציאליים ומשרד הרווחה התוקפת משפחות מוחלשות ומנצלת כל המשאב המשפחתי נכסים, ילדים, חוסים וקשישים בהליכים שיפוטיים מכורים מראש. גורמים במערכות ממסד נוספות כגון משטרה, פרקליטות, בתי משפט משתפים פעולה עם מערכת הפשע מי בשתיקה ומי בפעולה…

שופטת חנה בן עמי על פקידות אימוץ ובתי משפט לענייני משפחה  – 14 ביוני 2013 – כנס לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה – לזכויות ילדים והורים – כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחה ירושלים – נותנת מבט מבפנים כיצד מתיחסים שופטים להורים שרשויות הרווחה, השירות למען הילד,  מבקשות להוציא את ילדיהם ממשמורתם…

השופטת חנה בן עמי – ביקורת קשה על התנהלות פקידות סעד ובתי משפט לענייני משפחה – אוקטובר 2013 – כבוד השופטת חנה בן עמי בכנס בנושא ועדת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות סעד: תסקיר פקידת הסעד הוא לא טיוטה של פסק דין – נכון שחשוב להיות נחמד ולדבר בנימוס, אך תפקידם של אלו שעושים במלאכה להתייחס לעיקר. אם מישהו מבצע עבירה יש להעמידו לדין, אך לא יכול להיות שמי שסגנונו אינו מוצא חן בעיני פקיד סעד, יתוייג כמסוכן וישללו ממנו זכויות יסוד, כמו למשל, ימנעו ממנו בפועל לראות את הילדים שלו. מלאכת ההכרעה היא של השופט, וההמלצה של עובדת סוציאלית צריכה להישאר בגדר המלצה בלבד…

 מכתב לשרת המשפטים ציפי לבני על פשעי איגוד העובדים הסוציאליים ומשרד הרווחה  – נובמבר 2013 – מכתב לשרת המשפטים ציפי לבני על פשעי משרד הרווחה ופשעי איגוד העובדים הסוציאליים
השתלחות אלימה וברוטלית של משרד הרווחה נגד כבוד השופטת בדימ' חנה בן עמי..

השופטת חנה בן עמי: "לפקידות הסעד יש ענין בתוצאה אליה חותרים, ולשם כך כל דרך כשרה בעיניהן"

ארגון פשע ממסדי רב מערכתי משתמע מנאומה של השופטת חנה בן עמי בכנס ארגונים חברתיים נגד פשעי משרד הרווחה לסחר בילדים, חוסים וקשישים . מדובר במערכת בראשות איגוד העובדים הסוציאליים ומשרד הרווחה התוקפת משפחות מוחלשות ומנצלת כל המשאב המשפחתי נכסים, ילדים, חוסים וקשישים בהליכים שיפוטיים מכורים מראש. גורמים במערכות ממסד נוספות כגון משטרה, פרקליטות, בתי משפט משתפים פעולה עם מערכת הפשע מי בשתיקה ומי בפעולה.

ידיעות אחרונות | ראובן וייס ונועם ברקן – ידיעות אחרונות , 30.10.2013

"לעיתים התנהלותן של עובדות סוציאליות גובלת בפלילים", תקפה השופטת בדימוס חנה בן-עמי את התנהלותן של רשויות הרווחה, בהמסגרת כנס הורים המגדירים עצמם נפגעי פקידות הסעד.

עד לפני שנתיים כיהנה בן-עמי כשופטת בית המשפט המחוזי בירושלים ושימשה בעברה כמנהלת בית המשפט לעניני משפחה בירושלים. בכנס שהתקיים בנמל תל אביב, תיארה השופטת תיקים בהם טיפלה:

"בתחילת דרכי כשופטת הנחתי שכאשר מכריזים על קטין בר אימוץ, הדבר נעשה לאחר כל הבדיקות, לצערי, עד מהרה נדהמתי לגלות כי לפקידות הסעד יש ענין בתוצאה אליה חותרים, ולשם כך כל דרך כשרה בעיניהן".

"למרבה הצער, התרשמותי היא כי במקרים רבים, עמדת העובדות הסוציאליות והתסקירים המוגשים על ידן, לא רק שאינם עוזרים לשופט, אלא שהם מהווים אבן נגף בדרכו להגיע לחקר האמת", אמרה.

השופטת בדימוס בן-עמי תיארה בדבריה מקרים קשים ושיטות אותם נוקטים עובדים סוציאלים על מנת להקשות על הורים שילדיהם הוצאו מחזקתם, לקבל אותם בחזרה. "נתקלתי במקרים של העלמת מסמכים, העברת מידע מוטעה ועוד. תקצר היריעה מלתאר".

"שופטים נוטים לסמוך על התסקירים ובכך זונחים את חובתם להגיע למסקנה משלהם, לאחר בדיקת כל הטענות", תיארה.

"בתביעת נזיקין למשל, פרופסור שנותן חוות דעת, נחקר בחקירה נגדית. כשעובדת סוציאלית נותנת תסקיר, למרבה הצער לא ניתן לצדדים לחקור אותה, ודבריה נלקחים כתורה למשה מסיני. על זה מסתמכים, והתוצאה יכולה להיות נזק לא רק לקטין, אלא לכל המערכת המשפטית".

מאיגוד העובדים הסוציאליים נמסר בתגובה מעוררת גרוטסקא:

"צר לנו ששופטת בדימוס, שהיוותה הכרעה שיפוטית לגורלם של ילדים ובני נוער, מוצאת אכסניה להשמיע את דעותיה, בכנס שכל תכליתו הוא להשמיץ את העובדים הסוציאליים, את השופטים, מערכת בתי המשפט ועורכי הדין. אם היתה לשופטת דעה כזו על חוות דעת ועל התסקירים שמגישים העובדים הסוציאליים, חבל שלא עשתה כלום במשך השנים, בשבתב כשופטת בבית המשפט לעניני משפחה".

גילוי נאות מכותבי אתר הרהורים על משפחה וילדים: כבוד השופטת בן-עמי סיפרה במהלך הכנס, כי במהלך כהונתה, היא פנתה לגורמים בכירים על מנת להבהיר להם מה באמת מתרחש וגם במשפטים שהתקיימו בפניה, היא פעלה כבר אז כדי להוציא את האמת לאור, אך כל פניותיה לא נענו ונפלו על אזניים ערלות, כך שאמירה של איגוד העובדים הסוציאליים כאילו היא מדברת רק כעת על הנושא היא אמירה שקרית.


השופטת חנה בן עמי – ביקורת קשה על התנהלות פקידות סעד ובתי משפט לענייני משפחה 

קישורים:

השופטת חנה בן עמי – ביקורת קשה על התנהלות פקידות סעד ובתי משפט לענייני משפחה

אוקטובר 2013 – כבוד השופטת חנה בן עמי בכנס בנושא ועדת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות סעד: תסקיר פקידת הסעד הוא לא טיוטה של פסק דין.

נכון שחשוב להיות נחמד ולדבר בנימוס, אך תפקידם של אלו שעושים במלאכה להתייחס לעיקר. אם מישהו מבצע עבירה יש להעמידו לדין, אך לא יכול להיות שמי שסגנונו אינו מוצא חן בעיני פקיד סעד, יתוייג כמסוכן וישללו ממנו זכויות יסוד, כמו למשל, ימנעו ממנו בפועל לראות את הילדים שלו.
מלאכת ההכרעה היא של השופט, וההמלצה של עובדת סוציאלית צריכה להישאר בגדר המלצה בלבד.

תפקידו של התסקיר לתת מידע אמיתי, אוביקטיבי, מהימן ושלם. התסקיר צריך להכיל עובדות, את העבר של המשפחה,את הסביבה, את המצב הנפשי, הוא צריך לנתח את הנסיבות שהעומד מולם הגיע למצב שהוא נמצא, ובסופו של דבר כשהתסקיר מוגש, הוא לא טיוטה של פסק דין.
הוא צריך להביא בחשבון שהשופט צריך לשקול שיקולים רחבים ולהגיע למסקנה שהוא יגיע אליה.

תפקידו של פקיד הסעד איננו לכתוב פסק דין לשופט ובוודאי לא להיות המוציא לפועל של פסק הדין. הוא בסך הכל צריך להביא נתונים ועובדות, וצריך לאפשר לשופט לראות את התמונה בכללותה.
לצערי, מאז שהדברים הללו נכתבו המצב לא השתפר.
כשיש פקיד סעד שמתוקף החוק, יכול להקל על השופט את העבודה, וכשמדובר באיש לכאורה ניטרלי, השופטים נוטים לא לבדוק את התסקירים המוגשים על ידם.

כשמדובר בעובד סוציאלי שנותן תסקיר, למרבה הצער, לא ניתן לצדדים לחקור את פקיד הסעד. הדברים נלקחים "כתורה למשה מסיני", על זה מסתמכים ועל זה בונים תוצאות שבעצם התוצאה שלהם יכולה להיות נזק לא רק לקטין אלא לכל המערכת המשפחתית.
זה לא סוד שלקציני מבחן כמו לפקידי סעד אין מיומנויות חקירה או מהימנות המושמעים באוזניהם, ולמרבה הצער, נטיית לבם היא להתרשם מהצד החיצוני של בעל הדין המופיע לפניהם, ממתק שפתיו, ולא פעם להתייחסות של ההורה לפקיד הסעד ומנכונותו להרשים את פקיד הסעד.
מהתיקים שבהם דנתי, והם לא מעטים, ההתרשמות שלי, כשמדובר בפקיד סעד, גם בהנחה שמדובר באנשי מקצוע מוכשרים בתחומם, לא זאת שאין להם הכלים והמיומנויות לצורך חקירה ובדיקה, אלא שגם במיומנויות שיש להן הן לא עושות שימוש מושכל.

מלכתחילה הן מגיעות עם נטיות לב ודעות קדומות, ולמרבה הצער, נוכח הכח שניתן בידיהן, הן על ידי המחוקק והן על ידי השופט, הן רואות את העמדה שלהן שכאמור היא פרי של עמדות ראשוניות מוטות ובדיקה לא מיומנת את השורה האחרונה, את פסק הדין אליו יש להוביל את השופט ובסופו של יום להכתיב לו את עמדתם.
ובמקרים שאותם הן רואות מתאימים, לא להשאיר לשופט ברירה, אלא להגיע ליעד אותן הן מובילות אותו. מה שאני רוצה לומר לגבי הובלת השופט לאותה תוצאה שהן רוצות – שכאשר מוציאים ילד מהבית ומעוניינים להובילו להליך של אימוץ, מרחיקים את הילד רחוק מהבית, לא מאפשרים ביקורי הורים ומציגים דמות דמונית, וכשהן מגיעות לבית המשפט, אפילו אם השופט מגיע למסקנה שלא היה מקום להוציא את הילד מהבית, כבר חלפו שנתיים, והשופט אומר לעצמו "נכון מלכתחילה לא היה צריך להוציא את הילד הזה מהבית, הילד הזה כבר שנתיים לא היה בבית. כל המערכת כבר השתנתה הוא כבר גדל במשפחה אחרת, עכשיו אני לא יודע האם זה טובתו של הילד להחזיר אותו. ילד זה לא חפץ. זה לא עציץ. הילד גדל".

קישורים:

שופטת חנה בן עמי על פקידות אימוץ ובתי משפט לענייני משפחה – 14 ביוני 2013 – כנס לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה – לזכויות ילדים והורים – כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחה ירושלים – נותנת מבט מבפנים כיצד מתיחסים שופטים להורים שרשויות הרווחה, השירות למען הילד,  מבקשות להוציא את ילדיהם ממשמורתם….

משרד הרווחה חטף לאימוץ תינוק מאם חד הורית נכה – המדיניות המתוסבכת של משרד הרווחה לתכנון המשפחה גובה עוד ועוד הורים וילדים קורבנות שמופרדים בכפייה לנצח, ומשמשים סחר לתעשיית עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, פנימיות, אומנה ואימוץ. ילד שנלקח ע"י משרד הרווחה מועד להזנחה והתעללות ורדיפה, כן ראינו בסיפורה של רעות איש שלום שנרדפה ע"י רשויות הרווחה לאימוצה בילדותה, ולאחר מכן אימוץ בניה. רשויות הרווחה לא נחו ברדיפתן עד הרצחה – הכתבה "במשרד הרווחה לא רוצים שנכים יהיו הורים" , ברית פרץ ומורן אזולאי , מאי 2013 , ynet…

תחלואי תעשיית האימוץ – אטימות שקרים והתנשאות השירות למען הילד – דצמבר 2012 – אמנון לוי, פנים אמיתיות – השירות למען הילד של משרד הרווחה מתייחס באטימות והתנשאות למאומצים שמבקשים לפתוח את תיק האימוץ עם הגיעם לגיל 18. רשויות הרווחה משקרות למאומצים באשר למצב הוריהם מהם נלקחו בכפייה למאמצים מחשש שיחשפו המניפולציות ותרבות השקר בהם נוקטות עובדות סוציאליות מרשויות הרווחה נגד אזרחים…

פלייליסט: אימוץ – השירות למען הילד – פלייליסט על שיטות עבודה ודרכי פעולה של השירות למען הילד – משרד הרווחה, פקידות אימוץ מול הורים ילדים ומאמצים…

שמואל בוקובסקי – מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ – ינואר 2012 – בית משפט עליון רע"א 7535/11 – מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" – מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:.. 

השופט נתן נחמני מודה שהוא חותמת גומי (מריונטה) של עובדות סוציאליות

אוקטובר 2013 – הקלטה של השופט נתן נחמני שמודה שהוא שופט חותמת גומי של עובדת סוציאלית, זאת בבית המשפט לענייני משפחה  שמתנהל בדלתיים סגורות.
זהו שופט שפוסק ללא עוררין רק על סמך תסקיר של עובדת סוציאלית.
שופט שלא מקיים דיוני הוכחות כמחוייב בחוק.
שופטים אלו לא מנמקים את הפסיקות שלהם, למרות שהם מחוייבים לעשות כן על פי תקנון בית המשפט.
אבל למה לנמק, אם תסקיר של פקידת סעד מתקבל כתורה מסיני עבור שופטי משפחה ונוער פקידת הסעד היא האורים והתומים על פיה יישק דבר.
העובדת הסוציאלית היא זו שמחליטה אם לתת צו בית משפט והשופט הוא הפקיד של העו"ס.

קישורים:

סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה שופט שמואל בוקובסקי: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישה – מדובר ב”ביקור בית” שערכו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לחסויה כבת 60, במסגרת הליך מינוי אפוטרופוס לחסויה, כחודש לאחר שהשופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה. המינוי בוצע ללא תצהיר של פקידת סעד. בבקשת המינוי היה רשום כי אחד מבניה מתנגד למינוי. יש לציין כי אפילו לא נכלל סל טיפול לאישה שחירותה ורכושה נשללו ממנה. בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות…

השופט נפתלי שילה ופקידת סעד ראשית סימונה שטיינמץ – דרכי רמיה לטיוח פשעי משרד הרוחה וסחר בילדיםספטמבר 2013 – מדובר באמא ל' חד הורית שילדיה נלקחו ממנה למרכז חירום מינואר 2009 למשך כחצי שנה מאחר ופקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי היתה סבורה כי האמא מתעללת בילדים. לסברותיה של פקידת הסעד לא היו שום אחיזה במישור הפלילי ראייתי וכל התיקים שנפתחו במשטרה נסגרו מהעדר אשמה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 11 מזה כ- 5 שנים, ואת בנה בן ה-9 רואה כשעה בשבוע במרכז קשר מזה כשלש שנים…

תביעה נגד שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בגין הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה – בוקובסקי התחמק בבקשת חסינות – דצמבר 2004 – מדובר בתביעה נגד סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען התובע למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי – תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה …

שמואל בוקובסקי – מינוי אפוטרופוס חיצוני מופרט לאישה בגוף וברכוש תוך הורדת רמת חייה ופגיעה ביכולותיה הקוגנטיביות – ינואר 2007 – בג"צ 10404/06 – שופט בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון, שמואל בוקובסקי נשוי לפקידת סעד לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש כ- 11 שנה במחלקה המשפטית במשרד הרווחה, הוא אחד מאדריכלי מדיניות משרד הרווחה המאופיינת בתרבות שקר, סחר בילדים וקשישים, עבודה פרועה ללא סדרי דין, ללא ראיות מאחורי דלתיים סגורות בבתי משפט, תוך פגיעה חמורה בגופם ונפשם של פרטים ומשפחות…

הונאות וסכנות בתי משפט לענייני משפחה ונוער – ואיגרת הרמב"ם לחכמי קהל עיר מארשילייא על ענייני אצטגנינות ומזל

דברים שיש להאמין בהם ע"פ שיטת הרמב"ם (רבי משה בן מימון)

במאה ה-12 לספירה כתב הרמב"ם גדול הפוסקים וחכמי ישראל עליו נאמר ממשה (רבנו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה, איגרת לחכמי קהל עיר מארשילייא על ענייני אצטגנינות (עבודת כוכבים – עכו"ם) ומזל .

בפתח דבריו כותב הרמב"ם בבהירות על דברים שראוי להאמין בהם:

"דעו רבותי, שאין ראוי לו לאדם להאמין אלא באחד משלשה דברים:

הראשון דבר שתהיה עליו ראיה ברורה מדעתו של אדם כגון חכמת החשבון, וגימטריאות, ותקופות. (היגיון, הסקת מסקנות).

והשני דבר שישיגנו האדם באחד מהחמש הרגשות, כגון שידע ויראה שזה שחור וזה אדום וכיוצא בזה בראית עינו. או שיטעום שזה מר וזה מתוק. או שימשש שזה חם וזה קר. או שישמע שזה קול צלול וזה קול הברה. או שיריח שזה ריח באוש וזה ריח ערב וכיוצא באלו.
(ראיות, עובדות מוצקות)

והשלישי דבר שיקבל אותו האדם מן הנביאים ע"ה ומן הצדיקים.
(נביאים וצדיקים גמורים, אינם מאז חורבן בית המקדש)

וצריך האדם, שהוא בעל דעה, לחלק בדעתו גם במחשבתו כל הדברים שהוא מאמין בהם, ויאמר:
שזה האמנתי בו מפני הקבלה,
וזה האמנתי בו מפני ההרגשה,

וזה האמנתי בו מפני הדעה.


אבל מי שיאמין בדבר אחד שאינו משלושת המינים האלה, עליו נאמר "פתי יאמין לכל דבר" [משלי יד,טו]
".
(סוף ציטוט)

בתי משפט לענייני משפחה ונוער מקבלים וגומעים הבלי פיהם של פקידי סעד ועובדים סוציאליים מהרווחה ביודעם כי אלו דברים לא בדוקים ולא אמינים

מאז עברו כ- 800 שנה, ומתברר שרבים מנכבדי מדינת היהודים, שופטי בתי משפט לענייני משפחה ונוער מקבלים מוצא פיהם של פקידי סעד ועובדים סוציאליים מרשויות הרווחה כסוף פסוק, וחורצים גורלות של אזרחים.

בדו"ח ועדת סלונים נבו על עבודתם של פקידי סעד לסדרי דין נכתב כי בתי המשפט מקבלים מוצא פיהם של פקידי הסעד כ'תורה מסיני': "כיום מהווה התסקיר "סוף פסוק" ולא ניתן לערער או להשיג עליו. במצב דברים זה ההזדמנות הראשונה שיש לבני המשפחה להעלות טענות לגבי התסקיר היא בפני בית המשפט, אלא שכאמור לעיל, בתי המשפט נוטים במרבית המקרים לאמץ את המלצות התסקירים במלואן. הכוח הרב שמרוכז בידי פקידות הסעד, וההשלכות הרות הגורל שיש לתסקיריהן על חיי האנשים נשוא התסקירים, מצדיקים שתהיה לאותם אנשים אפשרות לערער על קביעותיהן. הנחת המוצא צריכה להיות שטעויות קורות תמיד, וגם כשאינן קורות – עניין לנו בתחום פרופסיונאלי שאינו מדע מדויק, ופעמים רבות ייתכנו מספר פתרונות לאותה סיטואציה – שכולם יהיו נכונים מבחינה מקצועית".

וזאת למרות שפקידי הסעד כותבים תסקירים לא אמינים: "בעדויות ששמענו ובבדיקת מדגם של תסקירים על-ידי הצוות, נמצא כי לא כל הוראות התע"ס מקוימות. עוד נמצא שאין אחידות בכתיבת התסקירים, אין פירוט מלא אילו חקירות בוצעו ואלו לא ומדוע, אין תמיד אבחנה בין עובדות לדעות, ולא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך – אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן".

מה כתב הרמב"ם על הסכנות באותם "מומחים" המפריחים טענות ודעות לא בדוקות
"וזו היא שאבדה מלכותנו והחריבה בית מקדשנו והאריכה גלותינו והגיעתנו עד הלום. שאבותינו חטאו ואינם, לפי שמצאו ספרים רבים באלה הדברים של דברי החוזים בכוכבים, שדברים אלו הם עיקר עבודה זרה, כמו שביארנו בהלכות עבודה זרה, טעו ונהו אחריהן, ודימו שהם חכמות מפוארות ויש בהן תועלת גדולה, ולא נתעסקו בלמידת מלחמה ולא בכיבוש ארצות, אלא דמו שאותן הדברים יועילו להם.
ולפיכך קראו אותם הנביאים סכלים ואווילים.
ודאי סכלים ואווילים היו, ואחרי התוהו אשר לא יועילו הלכו".

מה התוצאות בימינו עקב מחדלי בתי משפט לענייני משפחה ונוער ורשויות הרווחה
אינספור פרשיות התעללויות קשות בילדים במסגרות הרווחה פנימיות, אומנה: בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה … ועוד. משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית המין ועוד דוגמאות רבות אחרות.

מדוע בתי משפט לענייני משפחה ונוער גומעים הבלי פיהם של פקידי הסעד וחורצים חייהם של אזרחים רבים מבלי לבדוק.
שופטי בתי משפט אינם פתאים. מעשיהם נעשים בכוונה ומודעות מלאה. שופטי בתי המשפט רוצים שקט. השופטים מודעים לנזק העצום לפרט למשפחה לחברה ולמדינה שהם גורמים בכך שהם חורצים גורלות של אנשים על סמך מידע לא אמין מרשויות הרווחה, אך הם פוחדים מביקורת רשויות הרווחה. הם יודעים כי משפחה מוחלשת לא תוכל להתמודד מולם ולבקר את חוסר הצדק וההיגיון בהחלטותיהם, ולכן הם פוסקים ע"פ מה שפקידי הסעד מכתיבים להם.

קישורים:

הונאות וסכנות בתי משפט לענייני משפחה ונוער – ואיגרת הרמב"ם לחכמי קהל עיר מארשילייא על ענייני אצטגנינות ומזל

דברים שיש להאמין בהם ע"פ שיטת הרמב"ם (רבי משה בן מימון)

במאה ה-12 לספירה כתב הרמב"ם גדול הפוסקים וחכמי ישראל עליו נאמר ממשה (רבנו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה, איגרת לחכמי קהל עיר מארשילייא על ענייני אצטגנינות (עבודת כוכבים – עכו"ם) ומזל .

בפתח דבריו כותב הרמב"ם בבהירות על דברים שראוי להאמין בהם:

"דעו רבותי, שאין ראוי לו לאדם להאמין אלא באחד משלשה דברים:

הראשון דבר שתהיה עליו ראיה ברורה מדעתו של אדם כגון חכמת החשבון, וגימטריאות, ותקופות. (היגיון, הסקת מסקנות).

והשני דבר שישיגנו האדם באחד מהחמש הרגשות, כגון שידע ויראה שזה שחור וזה אדום וכיוצא בזה בראית עינו. או שיטעום שזה מר וזה מתוק. או שימשש שזה חם וזה קר. או שישמע שזה קול צלול וזה קול הברה. או שיריח שזה ריח באוש וזה ריח ערב וכיוצא באלו.
(ראיות, עובדות מוצקות)

והשלישי דבר שיקבל אותו האדם מן הנביאים ע"ה ומן הצדיקים.
(נביאים וצדיקים גמורים, אינם מאז חורבן בית המקדש)

וצריך האדם, שהוא בעל דעה, לחלק בדעתו גם במחשבתו כל הדברים שהוא מאמין בהם, ויאמר:
שזה האמנתי בו מפני הקבלה,
וזה האמנתי בו מפני ההרגשה,

וזה האמנתי בו מפני הדעה.


אבל מי שיאמין בדבר אחד שאינו משלושת המינים האלה, עליו נאמר "פתי יאמין לכל דבר" [משלי יד,טו]
".
(סוף ציטוט)

בתי משפט לענייני משפחה ונוער מקבלים וגומעים הבלי פיהם של פקידי סעד ועובדים סוציאליים מהרווחה ביודעם כי אלו דברים לא בדוקים ולא אמינים

מאז עברו כ- 800 שנה, ומתברר שרבים מנכבדי מדינת היהודים, שופטי בתי משפט לענייני משפחה ונוער מקבלים מוצא פיהם של פקידי סעד ועובדים סוציאליים מרשויות הרווחה כסוף פסוק, וחורצים גורלות של אזרחים.

בדו"ח ועדת סלונים נבו על עבודתם של פקידי סעד לסדרי דין נכתב כי בתי המשפט מקבלים מוצא פיהם של פקידי הסעד כ'תורה מסיני': "כיום מהווה התסקיר "סוף פסוק" ולא ניתן לערער או להשיג עליו. במצב דברים זה ההזדמנות הראשונה שיש לבני המשפחה להעלות טענות לגבי התסקיר היא בפני בית המשפט, אלא שכאמור לעיל, בתי המשפט נוטים במרבית המקרים לאמץ את המלצות התסקירים במלואן. הכוח הרב שמרוכז בידי פקידות הסעד, וההשלכות הרות הגורל שיש לתסקיריהן על חיי האנשים נשוא התסקירים, מצדיקים שתהיה לאותם אנשים אפשרות לערער על קביעותיהן. הנחת המוצא צריכה להיות שטעויות קורות תמיד, וגם כשאינן קורות – עניין לנו בתחום פרופסיונאלי שאינו מדע מדויק, ופעמים רבות ייתכנו מספר פתרונות לאותה סיטואציה – שכולם יהיו נכונים מבחינה מקצועית".

וזאת למרות שפקידי הסעד כותבים תסקירים לא אמינים: "בעדויות ששמענו ובבדיקת מדגם של תסקירים על-ידי הצוות, נמצא כי לא כל הוראות התע"ס מקוימות. עוד נמצא שאין אחידות בכתיבת התסקירים, אין פירוט מלא אילו חקירות בוצעו ואלו לא ומדוע, אין תמיד אבחנה בין עובדות לדעות, ולא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך – אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן".

מה כתב הרמב"ם על הסכנות באותם "מומחים" המפריחים טענות ודעות לא בדוקות
"וזו היא שאבדה מלכותנו והחריבה בית מקדשנו והאריכה גלותינו והגיעתנו עד הלום. שאבותינו חטאו ואינם, לפי שמצאו ספרים רבים באלה הדברים של דברי החוזים בכוכבים, שדברים אלו הם עיקר עבודה זרה, כמו שביארנו בהלכות עבודה זרה, טעו ונהו אחריהן, ודימו שהם חכמות מפוארות ויש בהן תועלת גדולה, ולא נתעסקו בלמידת מלחמה ולא בכיבוש ארצות, אלא דמו שאותן הדברים יועילו להם.
ולפיכך קראו אותם הנביאים סכלים ואווילים.
ודאי סכלים ואווילים היו, ואחרי התוהו אשר לא יועילו הלכו".

מה התוצאות בימינו עקב מחדלי בתי משפט לענייני משפחה ונוער ורשויות הרווחה
אינספור פרשיות התעללויות קשות בילדים במסגרות הרווחה פנימיות, אומנה: בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה … ועוד. משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית המין ועוד דוגמאות רבות אחרות.

מדוע בתי משפט לענייני משפחה ונוער גומעים הבלי פיהם של פקידי הסעד וחורצים חייהם של אזרחים רבים מבלי לבדוק.
שופטי בתי משפט אינם פתאים. מעשיהם נעשים בכוונה ומודעות מלאה. שופטי בתי המשפט רוצים שקט. השופטים מודעים לנזק העצום לפרט למשפחה לחברה ולמדינה שהם גורמים בכך שהם חורצים גורלות של אנשים על סמך מידע לא אמין מרשויות הרווחה, אך הם פוחדים מביקורת רשויות הרווחה. הם יודעים כי משפחה מוחלשת לא תוכל להתמודד מולם ולבקר את חוסר הצדק וההיגיון בהחלטותיהם, ולכן הם פוסקים ע"פ מה שפקידי הסעד מכתיבים להם.

קישורים:

ועדת תסקירים – בית משפט שדה ל"מטופלי" רשויות הרווחה

מאי 2010 – דע/י כי רשות הרווחה ה'מטפלת' בך ובמשפחתך לא תתחשב בדעתך, ומה שתכפה עליך ב'טיפול' יגרום לך וליקיריך סבל ועגמת נפש.

פקיד הסעד לסדרי דין מתמנה ע"פ צו בית משפט (חוק הסעד – סדרי דין) לחקור בענייני משפחה שונים כגון מינוי אפוטרופוס, הסדרי ראייה, ולהגיש לבית המשפט את חוות דעתו בתסקיר. פקיד הסעד לסדרי דין הוא חוקר, הלקוח הוא בית המשפט, המוצר הוא התסקיר, ובני המשפחה הם הנחקרים.

במקרים של תסקירים מורכבים, מתכנסת ועדת תסקירים בלשכת רווחה ברשות מקומית ע"פ תע"ס 3.20 סעיף 7.1.15 , שחבריה כוללים מנהל מחלקה או ראש צוות, פקיד סעד מחוזי לסדרי דין אחד או יותר,פסיכולוג/ פסיכיאטר ילדים.
וועדת התסקירים כותבת את התסקיר במשותף ועשויה לצורך כך לזמן הורים, ילדים, גורמי טיפול נוספים,ידידי המשפחה ואחרים.

ההורים משתתפים בחלק מדיוני ועדת התסקירים. ובהסכמה משותפת ניתן להם להביא את עורכי הדין שלהם כמשקיפים. תיעוד דיוני ועדת התסקירים אינו מוגש למשפחה.

פקיד הסעד מגיש לבית המשפט לענייני משפחה הרואה בהמלצות התסקיר סוף פסוק. לאחר הכנת התסקיר ועדת התסקירים סיימה תפקידה.
.
ועדת סלונים נבו על פקידי סעד לסדרי דין – ליקויים מהותיים – מאי 2009

ועדת פרופ. ורד סלונים נבו הצביעה על ליקויים מהותיים בעבודת פקידות הסעד לסדרי דין: בעלי הדין שעניינם נבדק על ידי פקידת הסעד, אינם מקבלים את התסקיר שנכתב בעניינם, ואינם יכולים לערער עליו, אלא לאחר שהוגש לבית המשפט המקבל את המלצות התסקיר בד"כ במלואן; הכרות מוקדמת עם אחד מבעלי הדין במסגרת תפקידן כעו"ס; פקידת הסעד משמשת כחוקרת אך גם מתערבת טיפולית במשפחה; כתיבת תסקירים ללא מעקב, פיקוח, בקרה, תיעוד, ללא קיום הוראות התע"ס, ללא אבחנה ברורה בין עובדות לדעות, לא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך – אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן; פקידי הסעד חוקרים את בעלי הדין מבלי ליידע אותם כי חובת הסודיות והנאמנות של היותן עובדות סוציאליות אינה תקפה יותר; ועוד
וועדת סלונים התייחסה לוועדת התסקירים ומצאה כי "בתי המשפט מעוניינים לקבל המלצה אחת ולא תמיד ערים ללבטים ולחילוקי הדעות הקיימים לגבי הפתרונות האפשריים. פקידת הסעד החותמת על התסקיר היא האחראית הישירה על כל הכתוב בו. עליה לפרט את כל המידע שהגיע לידיה, לפרט את הנימוקים להמלצתה הסופית ובכלל זה – את כל האפשרויות שנשקלו והסיבות להעדפת האפשרות שנבחרה. במקרה של חילוקי דעות בין פקידת הסעד לראש הצוות שלה או בינה לבין פקידת הסעד המחוזית או הארצית, על פקידת הסעד לכתוב את עמדתה ואת עמדת החולקים עליה. אם נערכה ועדת תסקירים והחלטתה שונה מדעת פקידת הסעד האחראית, עליה לציין זאת בתסקירה".
וועדת סלונים המליצה על מינוי אומבודסמן על פקידי הסעד אולם שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג ומנכ"ל משרדו דחו את ההמלצה בתואנה כי האזרח יפנה לבית המשפט בו נדון עניינו ויתלונן על פקיד הסעד.

העדר פרקטיות – חפירות ודיונית מתישים ומזיקים בוועדת תסקירים
בעתירה 2111/11 שענייניה מדיניות רשויות הרווחה להורים גרושים מפרט העותר התנהלות מופקרת ומעוותת של העובדות הסוציאליות בוועדת תסקירים: סעיף 32: משאימו של הקטין אשר אחזה במישמורת זמנית, לא הסכימה להסדרי ראיה, פקידות הסעד המליצו על מרכז קשר. העותר אשר הוזמן לוועדת תסקירים באפריל 2010 מצא עצמו יושב מול שלשה פק"ס, אשר במשך שעה חיטטו בשורשים הפתולוגים של הסכסוך הבין הורי ועודדו את ההורים "להוציא את השדים מהארון", ולהטיח האשמות זו בזו, במקום לנקוט בגישה פרקטית, ופשוט לפתוח יומנים ולתאם שעות וימים פנויים להסדרי ראיה. אילוץ הסכמות בשיטת החפירה הפתולוגית בשורשי הסכסוך נכשל. אימו של הקטין פשוט הודיעה שהיא מסרבת להסדרי ראיה. כעונש על סירובו של העותר להסכים מיוזמתו על כניסה למרכז קשר, דיווחו פקידות הסעד כי בגין התקופה שבה היה העותר מגובס ברגלו עם כף רגל שבורה וקביים, יש לראותו כמי שהתנתק ביוזמתו מהילד.

בג"צ דחה עתירתה של אם להיות מיוצגת בוועדת תסקירים – מאי 2010

השופט יורם דנצינגר טען כי ההורים יהיו מיוצגים בבית המשפט, וכן על מנת למנוע ביורוקרטיה וסחבת, אך החלטת השופט דנצינגר מתעלמת מהמציאות בשטח שבה בית המשפט רואה בהמלצת פקיד הסעד (ועדת תסקירים) סוף פסוק, וועדת התסקירים ממילא ביורוקרטית, מול ההורים יושבים כ-10 "מומחים" המחליטים פה אחד על גורל המשפחה.

השופט דצנינגר דחה את העתירה בנימוק ולפיו לעותרים סעד חלופי: "תסקיר פקיד הסעד נערך בהתאם לחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955. תסקיר זה, אף שאינו בגדר "חוות דעת מומחה" כמשמעותה בסעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ייבחן על-ידי בית המשפט לענייני משפחה לאחר הגשתו, והוא שייקבע את המשקל שיש לייחס לו. בנסיבות אלה, ככל שלעותרים השגות באשר לאופן עריכת התסקיר ולמשקל שיש לייחס לו כתוצאה מאופן עריכתו – עליהם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בעניין זה. מבקשתם של העותרים מיום 12.4.2010 עולה לכאורה כי פנייתם בעניין לבית המשפט לענייני משפחה נדחתה, ועל כן ככל שברצונם להשיג על החלטה זו – יש לעשות זאת באמצעות פנייה מתאימה לערכאת הערעור".

השופט דנצינגר ממשיך ומציין כי: "יוער כי נתנו את דעתנו לכך שבגדרה של העתירה מועלות טענות הנוגעות לחוקיות פעולות גורמי משרד הרווחה, ואולם אין בעובדה זו כשלעצמה כדי לשנות מקביעתנו כי קיים לעותרים סעד חלופי". "הרציונאלים לכך", מציין השופט, הינם "שיקולי יעילות וטעמי חסכון במשאבים שיפוטיים, מניעת סחבת מיותרת והתמשכות של ההליך המתנהל לפני הערכאה הדיונית, ובירור מחלוקת עובדתיות בפני הערכאה הדיונית לה הכלים המתאימים ביותר לכך. אוסיף כי כאשר ברקע הדברים מצוי קטין אשר טובתו היא הקו המנחה בהחלטה שלגביה התבקש התסקיר, התכלית של ייעול ההליך ומניעת התמשכותו מקבלת משנה תוקף".

ועדת התסקירים ע"פ תע"ס 3.20 סעיף 7.1.15

קריטריונים לכינוס ועדת תסקירים
1. קושי להגיע לאבחון – צוות רב מקצועי מסייע באבחון המערכת המשפחתית
2. צורך לגבש תוכנית טיפולית למשפחה – הצוות מסייע בגיבוש התוכנית ובהמלצות לערכאה המשפטית.
3. קושי של המשפחה לשתף פעולה עם פקיד הסעד ולקבל את סמכותו.
4. סיוע לפקידי הסעד בגיבוש המלצות לערכאה המשפטית.
5. סיוע לפקיד הסעד במקרים קשים ומורכבים.
6. סיוע לפקיד הסעד במקרים בהם ניתנו סמכויות בהתאם לסעיפים 19 ו-68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
7. במקרים בהם קיים קושי ביישום ואכיפה של צווי בית המשפט/בית הדין.
8. במקרים בהם מדובר, עפ"י התרשמות פקיד הסעד, בילדים בסיכון ובבדיקת הצורך במעורבות של פקיד סעד לחוק הנוער, ו/או ועדת החלטה בתהליך הכנת תסקיר.

המשתתפים בועדת התסקירים – חברים קבועים
– מנהל המחלקה לשירותים חברתיים או מי מטעמו
– פקיד סעד מחוזי לסדרי דין – מומלץ
– יו"ר הועדה – פקיד סעד לסדרי דין הבכיר במחלקה לשירותים חברתיים
– פסיכולוג ילדים, או ייעוץ פסיכיאטרי – מומלץ.
– פקיד הסעד לסדרי דין (מציג המקרה).
– מדריך ראש צוות (של פקיד הסעד המציג) – מומלץ.
.
משתתפים מוזמנים (בהתאם לכל מקרה)

– ההורים
פקיד סעד לחוק הנוער
עובד סוציאלי המטפל במשפחה
– אנשי חינוך, אנשי בריאות, אנשי טיפול נוספים – אלה ימסרו את המידע אך לא ישתתפו בדיון.
– ידיד/פסיכולוג – כמלווה לאחד ההורים.
– ילדים או בני משפחה אחרים – עפ"י שיקול דעת.

הזמנת המשפחה לדיון
הזמנת המשפחה תיעשה בכתב בצירוף דף מידע על ועדת תסקירים (נספח ח') ההורים יוזמנו ביחד – מתוך ראיית הצורך והאפשרות לחיזוק ההורות וקבלת האחריות המשותפת לגורל הילדים. ההתייעצות והדיון ההמשכי בוועדה יבוצע בנוכחות או ללא נוכחות ההורים בהתאם לשיקול דעת חברי הועדה. תוצאות הדיון וההמלצות יימסרו למשפחה. עורכי הדין מטעם כל אחד מההורים יוכלו להשתתף בדיון רק בהסכמת שני ההורים, וזאת במעמד של משקיפים.

המועדים לקיום ועדות התסקירים
ועדת התסקירים תתכנס בקביעות ו/או לפי הצורך. כאשר קיימות פניות דחופות, מעבר למועדים המתוכננים, ייעשה מאמץ לכנס את חברי הועדה.

תיעוד דיוני ועדת התסקירים
בתום הדיון בוועדת התסקירים יסוכמו עיקרי הדיון וההמלצות, יצוינו שמות ותפקידי המשתתפים. סיכום זה יחסר למשפחה ויתויק בתיק המשפחה ובמידת הצורך גם לבית המשפט/בית הדין.

קישורים: