איילה מאיר פקידת סעד ראשית לסדרי דין ומשפחתה – תמונה

ספטמבר 2104 – פקידת סעד ראשית לסדרי דין של משרד הרווחה אילה מאיר מוציאה מידי שנה אלפי ילדים, קשישים מביתם ומשפחתם בדלתיים סגורות ללא ראיות על סמך הבלים ודברי בלע מפיהן של פקידות סעד ברשויות מקומיות.
בתי משפט לענייני משפחה ונוער רואים בהבלי פיהן של פקידות הסעד סוף פסוק.
הילדים והקשישים במוסדות הכליאה של משרד הרווחה כלואים ללא פיקוח ובניגוד לאמנות בינלאומיות כגון אמנת זכויות הילד. רבות דובר כי משרד הרווחה הורס משפחות בדרכי רמיה. לדוגמא ביקורת האגודה לזכויות האזרח, ביקורת מבקר המדינה על תלישת ילדים מביתם בועדות החלטה, ועוד.

פקידי משרד הרווחה ובראשם שר הרווחה מאיר כהן מתייחסים בבוז לדוחות לוועדות ופניות האזרחים ומטייחים בדרכי רמיה ורדית הפונים.

להלן תמונותה של אילה מאיר ומשפתה כפי שפורסמו על ידה בדף הפייסבוק שלה הפתוח לציבור הרחב.

איילה מאיר - פקידת סעד ראשית לסדרי דין - דף פייסבוק
איילה מאיר – פקידת סעד ראשית לסדרי דין – דף פייסבוק

קישורים:

מודעות פרסומת

עלילות פקידת סעד ראשית לסדרי דין סימונה שטיינמץ בחסות שר הרווחה משה כחלון

משה כחלון - מדיניות מעלילה ומשפילה נגד ילדים ומשפחות
משה כחלון – מדיניות מעלילה ומשפילה נגד ילדים ומשפחות
מדובר באמא ל' אשר ילדיה נלקחו ממנה מאחר ופקידת סעד לחוק הנוער "סברה" כי הילדים בסיכון. האמא עברה אבחונים ע"פ בקשות פקידי הרווחה על מנת שתוכל לפגוש את ילדיה ואובחנה כטובה וכשירה, אולם פקידי הסעד המונחים ע"י סימונה שטיימנץ ומשה כחלון מוסיפים עוד ועוד אבחונים כדי להכשיל הסדרי ראיה האם וילדיה. ההליך הביורוקרטי שכפה משה כחלון ופקידיו נמשך מזה כשלש שנים וגרם לאם הוצאות כספיות של מאות אלפי שקלים.
להלן מכתב לדוגמה שבו מרעילה ומהבלת סימונה שטיינמץ את אזניהם של שר הרווחה משה כחלון השופט נפתלי שילה , ופקידת סעד מחוזית ניבה מילנר, בבדיות ועלילות נגד האמא מבלי להציג בדל ראיה, או התייחסות האמא לעלילות. אלו מנודדים בראשיהם לאות הסכמה וקבלה עם דברי הנבלה של שטיינמץ.

התנהגותם ה"כנועה" של שר הרווחה משה כחלון והשופט נפתלי שילה ושתיקתם נוכח התנהגותה הבוטה של הפקידה סימונה נובעת עקב מעורבותם ושתיקתם נוכח פשעי משרד הרווחה הנעשים מידי יום נגד ילדים קשישים, בפנימיות, אומנה, אימוץ, מרכזי חירום.

סימונה שטיימנץ - מרעילה בפיה נגד ילדים קשישים ומשפחות
סימונה שטיימנץ – מרעילה בפיה נגד פרטים ומשפחות

משרד הרווחה משתמש בפקידי סעד, עובדים סוציאלים, שופטי משפחה ושופטי נוער להוצאה בכפייה ילדים וקשישים מביתם ומשפחת לארגונים פנימיות, אומנה, אפוטרופסות, מופרטים תאבי בצע המגייסים הון עתק מתרומות ותקציבי ממשלה.
משרד הרווחה מפרק מידי יום משפחות מפשיט אותם מכבודם ורכושם משבש חייהם ומכניס אותם לתוך מגרסת ה"רווחה" הביורוקרטית הארורה, גורם מידי יום הרס סבל לפרט למשפחה ולחברה.

להלן המכתב המורעל שהוציאה סימונה שטיינמץ לשתיקתם והסכמתם של משה שכחלון ונפתלי שילה למניעת מפגשים בין אמא לילדיה:

פשעי משרד הרווחה בחסות שר הרווחה משה כחלון - סימונה שטיינמץ מעלילה נגד אמא המבקשת לפגוש את ילדיה
סימונה שטיינמץ מעלילה נגד אמא המבקשת לפגוש את ילדיה
 קישורים:

פקידי סעד ועובדים סוציאליים – דרכי פעולה – אילוסטרציה

לעבודתם של פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים אין שום נגיעה לסיוע סוציאלי, חמלה, חסד וצדקה.
דיוקנם של עובדים סוציאליים ופקידי סעד
זוהי עבודת עירייה ביורוקרטית, מעמיסה וכופה על המשפחות המוחלשות, בעיות ביורוקרטיות של הליכים מתמשכים חסרי סיכוי בבתי משפט, הסדרי ראייה, אבחונים, תיוגים וטיפולים, חסרי תועלת, צריכת סמים פסיכיאטריים מסוכנים בעלי תופעות לוואי קטלניות ועוד.
דיוקנם של עובדים סוציאליים ופקידי סעד.
חוות הדעת ותסקירים רוויים דברי רמייה, הכפשות, של מערכת זאת אינה מיטיבה עם האזרח אלא הורסת את חייו.
עובדים סוציאליים אלו משרתים מודלים עיסקיים של פנימיות, משפחות אומנה, מסגרות השמה חוץ ביתית, חברות התרופות, בעלי מקצוע, פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועוד כל מיני מאבחנים ומטפלים, על גבם של משפחות מוחלשות וחסרי ישע.

עובדים אלו פועלים ללא פיקוח, ומקבלים גיבוי מלא מהממונים עליהם. בתי המשפט רואים בהמלצותיהם סוף פסוק (חותמת גומי).

קישורים:

לשכת הרווחה ברשות המקומית – מה שהציבור רואה, ומה שמתרחש במציאות

לשכת הרווחה ברשות המקומית - מה שהציבור רואה
לשכת הרווחה ברשות המקומית - מה שמתרחש במציאות
פרשיות האשפוזים הפסיכיאטרים של עשרות בני נוער ללא צורך, ואונס ילד כבן 5 במשך 4 שנים במשפחת אומנה, בלי שפקידי הסעד והרווחה למיניהם טרחו לבדוק מה קורה עם הפעוט ששלחו למשפחת האומנה, ועוד אינספור פרשיות אחרות, מצביעות על כך שכל התעסקות עם לשכת הרווחה הנה ענייני נפשות ומסתיימת אם לא במוות אז בטראומות קשות לכל החיים.
.
פקידי הרווחה מציגים את שירותי הרווחה כמסייעים לחסויים, וילדים בסיכון. הם משתמשים בביטויים נחמדים כגון: השמה חוץ ביתית, טובת הילד, טיפול תרופתי, חיבוק דוב, ועוד.., אולם בפועל מדובר טיפולים כפייתיים וכואבים לקטין, לחסוי, ולבני משפחתם.
בכוחם של פקידי הסעד, שהם עובדי עירייה ברשויות המקומיות, לשלוף ילד מביתו ומשפחתו ללא התראה, בתואנות והערכות שונות. משם הוא נלקח למרכז חירום או מוסד אחר על מנת ל"הגן" עליו או מפניו. בפועל מעט מאוד ידוע אודות תוצאות ה"טיפול" ב"מטופלים" אלו.
.
משרד הרווחה אינו מספק מידע אודות אפקטיביות הטיפול, ומסרב לביקורת חיצונית אפקטיבית על פעולותיו. במדינת ישראל לא קיים חוק המגדיר את זכויות הילדים המוצאים מבתיהם ע"י פקידי הסעד באמצעות בתי המשפט לנוער.

מרכזי השמה חוץ ביתית, פסיכיאטרים, חברות התרופות, ומטפלים למיניהם הם המרוויחים הגדולים מהוצאת החוסים והקטינים ממסגרת הקהילה. גורמים אלו יוזמים אבחונים וטיפולים שונים מיותרים, תרופתיים, אשפוזים פסיכיאטריים שלא לצורך, אשר תוצאותיהם הרות אסון ל"מטופלים", ומשפחותיהם.
.

פלייליסט – הצביעות של אגפי הרווחה בעיריית תל אביב – גורמים סבל ונזקים לתושבים ומשפחות מוחלשים וחסרי ישע

.
קישורים:

האבא גילה: משרד הרווחה מסר את בנו לאימוץ סגור ללא ידיעתו

יולי 2009 , המאמר "האבא גילה: בנו נמסר לאימוץ ללא ידיעתו" , מעריב , שמואל מיטלמן.
ילד בן 9 עומד במרכזו של דיון בבית המשפט העליון. לפני ארבע שנים הוא נלקח מאימו על ידי פקידי הרווחה ונמסר לאימוץ מבלי שדיווחו על כך לאביו, עובד זר מאירופה. כעת הוא מבקש: החזירו את בני.

האבא הביולוגי: "מעולם לא ויתרתי על בני, לא הסכמתי למסרו לאימוץ ואני מעוניין לגדלו גם אם אצטרך לצאת עמו יחד את הארץ. פקידי הסעד לא עשו די על מנת לאתר אותי, ובכך מעלו בתפקידם. אני אדם נורמטיבי היכול לגדל את הילד. עד היום לא נערכה בדיקה מקצועית על ידי גורם אובייקטיבי לבדוק מהי טובת הילד. ולבסוף האימוץ פגום, משום שהילד נמסר למשפחה יהודית, בעוד הוא עצמו נוצרי".

במרס 2005 הוצא הקטין ממשמורתם של אמו ובעלה והועבר למשפחה אומנת. ביוני 2006 הגיש נציג היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט לענייני משפחה הצעה להכריז על הקטין כבר-אימוץ. למרות נסיונות חוזרים ונשנים, לא התייצבו האם ובעלה לדיונים – ובספטמבר 2006 הכריז בית המשפט על הקטין כבר-אימוץ.
בפסק הדין נכתב כי האב הביולוגי לא ידע על ההליך ולא השתתף בו בפועל ובפברואר 2007, לאחר שנודע לו לראשונה מהאם על כך שבנו הוכרז כבר-אימות, הגיש תביעת אבהות לבית המשפט לענייני משפחה.
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי יש לבחון את הבקשה לביטול ההכרזה על הקטין כבר-אימוץ בהתאם לקביעה מהי טובתו של הקטין כיום, ופסק כי ההכרזה עליו כבר-אימוץ הינה נכונה. בעקבות זאת הגיש האב ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר קיבל את הערעור וציין כי ההכרזה על הקטין כבר-אימוץ נעשתה שלא כדין – כיוון שלא נעשתה כל בדיקה בדבר המאמצים לאתר את האב הביולוגי, למרות שזהותו ומקום מגוריו היו מצויים בידי שירותי הרווחה.
בתאריך 29.11.2009 פסק בית משפט העליון כי הילד ישאר במשפחה המאמצת (פסק דין העליון) , שישה שופטי בית המשפט העליון קבעו בדעת רוב נגד דעתו של שופט אחד כי יש לבטל החלטה של בית המשפט המחוזי, שקבע כי יש לבטל הכרזה על ילד בן 8 כבר-אימוץ לאחר שאביו הביולוגי טען כי לא היה שותף להליכים. השופטים קבעו כי הילד יוכרז כבר-אימוץ ויישאר בחזקת המשפחה המיועדת לאמצו – ומתחו ביקורת חריפה על גורמי הרווחה בשל התקלות שאירעו בהליך האימוץ. הרכב השופטים כלל את נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש והשופטים אליעזר ריבלין, עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן, אסתר חיות וחנן מלצר – שהיה היחיד שהתנגד.

"לתת את הדעת על המחדל" 

 השופטת ארבל קבעה כי מהטעמים שהוצגו בפני בית המשפט, עולה כי טובתו של הקטין הינה באופן ברור להישאר בבית המשפחה המיועדת לאמצו וכי הקשיים המאפיינים ילדים מאומצים פחותים מהקושי הנפשי שאיתו ייאלץ הקטין להתמודד בניתוקו מהמשפחה שאותה הוא רואה כיום כמשפחתו ואצלה הוא מצא לראשונה בחייו חום, מסירות ותחושת שייכות. גם השופט אליקים רובינשטיין כתב כי הסיבה להכרעה היא טובת הקטין וכי הוא וחבריו השתכנעו כי טובתו היא בהישארותו במקומו הנוכחי.
השופטים מתחו ביקורת חריפה על גורמי הרווחה. ארבל ציינה כי היה עליהם לעיין בתיק בדקדקנות ולאתר את האב הביולוגי. "מן הראוי כי שרותי הרווחה והאחראים עליהם יתנו דעתם למחדל זה, שמקורו בחוסר בחינה מעמיקה ובהתעלמות מחומר רלוונטי המבטאים התנהלות לא ראויה אשר אינה צריכה לקרות ככלל ובמיוחד כאשר מדובר בדיני נפשות".
גם השופט ריבלין מתח ביקורת על שירותי הרווחה וכתב כי התקלות בפרשה זו אינם מסתכמים בכשל באיתור האב הביולוגי, אלא גם בהתמשכות ההליכים. לעומתם, השופט חנן מלצר שהתנגד להחלטה, טען כי לא התקיימה כאן עילת אימוץ ולכן ההכרזה על הילד כבר-אימוץ הייתה שלא כדין. הוא ציין כי טעם נוסף לדחיית הערעור הוא הפגמים המצטברים שנפלו בהליך, אשר מצדיקים לטענתו את קיומו מחדש.
קישורים:

למאמר המלא הקלק על התמונה.

משרד הרווחה מסר את הבן לאימוץ סגור ללא ידיעת האב
ראיון עם האב שבנו נלקח לאימוץ סגור ע"י הרווחה ללא ידיעתו , מעריב , 02.12.2009

ראיון עם האב שבנו נלקח לאימוץ סגור

רונית צור – פקידת סעד ראשית לסדרי דין

דצמבר 2008 – תפקידה של פקידת הסעד הראשית מוגדר בתע"ס 3.20 סעיף : 15. פקיד סעד ראשי אחראי לביצוע פעולות הנובעות מן החוק לקביעת מדיניות בתחום סדרי דין תוך עדכון ובקרה על פקידי סעד מחוזיים ומקומיים, ע"פ החוק ומדיניות משרד הרווחה. פקיד סעד ראשי מכריע בין מחלוקות של פקידי סעד מחוזיים ומקומיים ובירור תלונות לאחר דיון מקצועי משותף.
כתובת למשלוח מכתבים:
פקידת סעד ראשית לחוק הסעד סדרי דין
משרד העבודה והרווחה, רח' יד חרוצים 10
ת.ד. 1260, ירושלים 93420
טל' (02) 670-8175 פקס (02) 670-8357
מייל : ronittz@molsa.gov.il
רונית צור - פקידת סעד ראשית לסדרי דין

סעיף 15.5 קובע כי באחריות פקיד סעד ראשית בירור תלונות.
רונית צור אינה מפרסמת אודות התלונות המועברות אליה לטיפול, כמה נדחו וכמה נמצאו מוצדקות, ניהול התלונות הנו ללא שקיפות. יש לציין כי אין באתר משרד הרווחה פרטים כלשהם אודות פקידת סעד ראשית.

יש לזכור כי כל תלונה על פקידי הרווחה תגרום נקמה של פקידי הרווחה נגד המתלונן. במאמר "מה לגבי טובת הילד" (רונן פז, NEWS1 מה- 11/10/2007) נרשם:
"אבות חוששים להלין וזאת מחשש לנקמתה של פקידת הסעד רונית צור. מי שהעז להלין על המערכת הוענש בפגיעה בקשר בינו לבין ילדיו מאחר שלא פרגן לפקידות הסעד. נתקלתי אפילו במקרה בו פקידות הסעד המליצו לבית המשפט למנוע קשר לא מפוקח ביו האב לבנו בן השלוש מאחר ויש חשש שהילד הקטן לא יאהב את פקידת הסעד. במקרה אחר התעקשה רונית צור בכתב כי פקידות הסעד באו לקראת האב והרחיבו לו את הסדרי הראיה עם ילדיו וזאת למרות שההפך הגמור הוא הנכון."

תשובות אופיניות לתלונות הנן לקוניות ללא התייחסות עניינית לטענות התלונה. דוגמאות: "תלונותיך נבדקו. פקידת הסעד פעלה כראוי", "פקידת הסעד פעלה ע"פ החלטות שיפוטיות" וכו'.
במאי 2009 פורסם דו"ח סלונים ומצא ליקויים מהותיים בתפקודתם של פקידי הסעד לסדרי דין אשר נבדקו בעבר ולא מטופלים ע"י המשרד מזה שנים: ניגוד עניינים, העדר פיקוח, אי קיום תקנות, כתיבת עובדות מהותיות בתסקיר ללא בדיקה, ועוד.
כן לדוגמא נכתב בדו"ח על זריית חול בעיני האזרח ע"י פקידת סעד ראשית רונית צור בכל הקשור לטיפול בתלונות על פקידי סעד לסדרי דין, וכך נכתב:
"לפי העדויות שקיבלנו, פקידות הסעד מסבירות לפונים, כי יש להם זכות לפנות בתלונה למנהל המחלקה לשירותים חברתיים, לפקידת הסעד המחוזית או לפקידת הסעד הארצית. בפועל תלונות רבות מגיעות לגורמים נוספים ומגוונים, כמו למשל, שר הרווחה, מנכ"ל המשרד, היחידה לפניות הציבור, מנהלת המחוז. לעיתים מגיעות גם תלונות אל הלשכה המשפטית, בבקשה לבדוק את הבסיס לפתיחת הליך משמעתי על פי חוק העובדים הסוציאליים. חלק מהמתלוננים מפנה את טענותיו למספר גופים בו זמנית. הטיפול בתלונות מעסיק אנשים רבים בתוך המערכת, ואף לא גורם אחד חיצוני ועצמאי. בסופו של דבר מתנקזות התלונות לשולחנן של פקידות הסעד המחוזיות או של פקידת הסעד הארצית, ונבדקות בתוך המערכת.

הלכה למעשה, הפיקוח המחוזי והארצי נותן גיבוי כמעט מוחלט לפקידות הסעד. במקרים רבים פקידת הסעד המחוזית או הארצית היו מעורבות בשלב מוקדם בעריכת התסקיר או הטיפול נשוא התלונות שהגיעו לשולחנן מאוחר יותר ושנמצאו על ידן בלתי מבוססות. הצדק ומראית פני הצדק מחייבים שתלונות על המערכת ועובדותיה ייבדקו על ידי גורם חיצוני ועצמאי, ושהלקוחות יונחו להפנות תלונות – ככל שישנן – לגורם החיצוני הנ"ל. …"

קישורים:

עובד סוציאלי

עובד סוציאלי, הוא אדם שסיים לימודים אקדמיים במקצוע העבודה הסוציאלית ועוסק בתחום. משך לימודי המקצוע במדינת ישראל הנו שלוש שנים. עובדים סוציאליים מועסקים במרבית המקרים בשירות הציבורי, זאת כחלק ממדיניות מדינת הרווחה. תפקידם, הוא לתת מענה לשכבות הנתונות במצב משברי או מצוקה.
בכל רשות מקומית במדינת ישראל, קיימת "מחלקה לשירותים חברתיים" (לשכת רווחה) המספקת שירותי רווחה וסעד לאוכלוסיית היישוב. אל עובד סוציאלי בלשכת רווחה יש להתייחס כפקיד סעד לכל דבר ועניין. בנוסף ניתן למצוא את מקצוע העבודה הסוציאלית בארגונים, במוסדות, במפעלים ובקהילות.
חוק העובדים הסוציאליים סעיף 2 מגדיר "עיסוק בעבודה סוציאלית" – עיסוק מקצועי, כמשלח יד, לשיפור תפקודם האישי והחברתי של הפרט, המשפחה והקהילה בדרך של טיפול, שיקום, ייעוץ והדרכה הנעשים בדרך כלל בידי עובד סוציאלי ובשיטות טיפול מקצועיות הנהוגות בעבודה סוציאלית.
העובד הסוציאלי מועסק כדי ליצור שינוי מתוכנן בהתאם לידע שברשותו, עקרונותיו, ערכיו המקצועיים וניסיונו האישי. השינוי מעוצב ע"פ ציפיות הלקוח, בשיתוף הלקוח הוא קובע את מטרות ההתערבות ופועל להשגתן. מקצת תפקיד העובד הסוציאלי: אבחון בעיות, הדרכת לקוח, ליווי הלקוח, גישור ופישור בין צדדים, תכנון פעולות. ע"פ כללי אתיקה של עובדים סוציאליים, יפעל העובד הסוציאלי במסירות, בנאמנות ותוך שמירה על כבוד הלקוח ועל ערכיו התרבותיים, ינהג כלפי הלקוח בהגינות, בלא משוא פנים ובלא אפליה.
העובדים הסוציאליים בלשכות הרווחה העירוניות יטו אוזן קשבת בתחילה לאזרח הפונה אליהם לקבלת סיוע, אולם לאחר ששמעו את האזרח דרך פעולתם תהיה בהתאם לשיקול דעתם. הטיפול הניתן ע"י עובדים אלו הינו בד"כ בכפייה באמצעות צווים שיפוטיים וכדומה. הם למעשה מעין קדם פקיד סעד.
עובד סוציאלי בלשכת הרווחה ברשות מקומית כפוף למנהל לשכת הרווחה, ומקבל הנחיות מקצועיות ממשרד הרווחה. עובד סוציאלי הוא גם חבר הסתדרות בהיותו חבר באיגוד העובדים הסוציאלים. שייכותו של עובד סוציאלי למשרד הרווחה, רשות מקומית, והסתדרות מעמידה אותו במצב של ניגוד עניינים ושיקולים זרים. לעיתים עובד סוציאלי נוטל חלק מרכזי ב"ועדת החלטה" הקובעת ומתכננת את גורלו של הילד/חסוי ומשפחתו טרם דיון משפטי כלשהו.

סאטירה – עובדת סוציאלית סתומה ברמותיוני 2011 – קטע מתוך התכנית הקומית "הרמזור"


.
קישורים: