יונת קלר ועו"ד תמר טסלר מדברות על הוצאת ילדים מהבית

יעל צדוק , השעה האזרחי, רשת א – יוני 2011. עו"ד תמר טסלר ויונת קלר מסבירות על מדיניות משרד הרווחה להוצאת ילדים בכפייה מביתם ומשפחתם.

משרד הרווחה מכוון להוצאת ילדים מביתם. בעוד תקציבי הפנימיות ומרכזי השמה חוץ ביתית מתרחבות, השירותים בקהילה מצטמצמים כך שבפני ההורה מוצגת האלטרנטיבה לוותר על הילד לפנימייה או שישלם אלפי שקלים בחודש טיפולים לילד\ מה שאין בידו.
זוהי צביעות של העובדות הסוציאליות ברשות המקומית הפועלות בדרך תרמית מול משפחות מוחלשות.
.


.
קישורים:

הוצאת תינוקת מחזקת אמה בניגוד לחוק ולכללים – השופט אריה נאמן בית משפט לנוער ופקידת סעד לשכת הרווחה חיפה

מרץ 2011 – מדובר בערעור עמ"ש 53278-02-11 על שתי החלטות מפברואר 2011, שניתנו על ידי בית משפט לנוער בקריות השופט אריה נאמן. המערערת כבת 38, אם חד הורית, התגוררה כ-13 שנים בארה"ב. בינואר 2011 חזרה ארצה עם בתה כבת שנה וארבעה חודשים (להלן – "הקטינה"). המערערת גידלה את הקטינה כאם חד הורית.

עם חזרתה ארצה, פנתה המערערת לבית הוריה והתגוררה שם עם הקטינה. לטענתה של המערערת, סכסוך בינה לבין אמה (להלן – "הסבתא"), הוביל לתלונות של הסבתא לרשויות הרווחה בחיפה. על סמך תלונות אלו, כפי שהובאו בתצהיר של עובדת סוציאלית, אשר, לא דיברה עמה ולא ראיינה אותה עובר למתן התצהיר, נתן בית משפט לנוער השופט אריה נאמן, בתוקף סמכותו לפי סעיף 12 לחוק הנוער החלטה לפיה הועברה המשמורת על הקטינה לסבתה למשך 30 ימים, שהוארכו אחר כך (בהחלטה מיום 21/2/11, שאף היא ניתנה בהעדר המערערת ומבלי לשמוע אותה, עד ליום 22/5/11). כמו כן, המערערת נדרשה לעבור בדיקה פסיכיאטרית וכן לעבור מבחני מסוגלות הורית.

שופטת המחוזי שושנה שטמר הורתה כי הקטינה תוחזר לאם מייד עם סיום שביתת העובדים הסוציאליים בפיקוח פקידת הסעד.
שטמר העירה על התנהגותו השיפוטית של השופט אריה נאמן וקבעה: "אני סבורה, שלפני כל החלטה נוספת, אלא אם יש בה דחיפות מירבית, יש לשמוע גם את האם לפני מתן ההחלטה … בשלב זה, סבורה אני כי מוקדם מדי, ואין נתונים מספיקים על מנת להורות על בדיקה פסיכיאטרית לאם כתנאי להחזרת הקטינה אליה.
לפיכך, הוראה זו בהחלטותיו של בית משפט (השופט אריה נאמן) מבוטלת".

ניתן להבחין במספר ליקויים חמורים בהליך השיפוטי של שופט הנוער אריה נאמן ובתפקוד פקידת הסעד לשכת הרווחה חיפה.

פקידת סעד מוסרת לבית משפט בקשות מהותיות ותצהירים בענייני נפשות על האם ובתה מבלי שפגשה את האם ושמעה דעתה והתייחסותה
סעיף 6 – הגישה פקידת סעד לחוק הנוער, ממחלקת הרווחה בקרית ים, בקשה למתן החלטת ביניים לפי סעיף 12 לחוק הנוער ולהורות על השארת הקטינה בידי סבתה למשך 30 ימים, לצוות שהאם תעבור בדיקה פסיכיאטרית לבירור מצבה הנפשי, וכי יקוימו מפגשים בין האם והקטינה ביחידה לשלום הילד לצורך אבחון והערכת מסוגלות האם. פקידת הסעד כתבה כי לאם אין מקום מגורים קבוע, כי היא לא מסרה מס' טלפון היכן ניתן להשיגה, וכי לדברי סבתה של הקטינה, האם מזניחה את הטיפול בילדה ויש "סימני שאלה" לגבי מסוגלותה ההורית של האם ומצבה הנפשי. לבקשה זו צורף תצהיר של פקידת הסעד.

שופט הנוער אריה נאמן מאשר המלצות נחרצות על גורל האם ובתה מבלי ששמע או ראה את האם – קרקע פוריה להונאות ושחיתויות
"על סמך תצהיר זה, נתן בית משפט קמא את החלטתו מיום 21/2/11 בה כתב כי שוכנע, "שיש בהחלט" לנקוט באמצעים הזמניים המבוקשים ונעתר לבקשה בהורותו כי הקטינה תישאר בבית הסבתא למשך 30 ימים, כי האם תעבור בדיקה פסיכיאטרית לבירור מצבה הנפשי, ושהמפגשים בין האם לקטינה יהיו ביחידה לשלום הילד לצורך אבחון והערכת מסוגלות האם. כן הורה בית משפט קמא על קבלת תסקיר מקיף עד ליום 30/3/11. עוד הורה בית המשפט כי החלטתו זו על כל חלקיה תהיה תקפה עד ליום 22/5/11" (סוף ציטוט סעיף 7)
השופט אריה נאמן מתבסס בהחלטתו על שמועות ועלילות במסווה של "דיווחים". הוא "שומע" מה שפקידת סעד "שמעה" מאמה של המערערת, מבלי שראה את המערערת או קיבל התייחסותה, וכן שמדובר בסכסוך משפחתי שידוע במקרים כגון אלו יש עלילות.
תפקודו של השופט אריה נאמן יכול בנקל לשמש קרקע פוריה להונאות ושחיתויות, משום שהתבססותו הנה על שמועות ועלילות

השופט אריה נאמן קיבל החלטה מהותית בענייני נפשות בניגוד לתקדים בית משפט עליון
החלטת השופט נאמן לנקוט אמצעים זמניים לפי סעיף 12 לחוק הנוער בעוד הקטינה לא הוכרזה נזקקת וללא דיון בנוכחות אמה ומבלי שפקידת הסעד שמעה את אמה, עומדת בניגוד להחלטת בית משפט עליון בתיק דנ"א 6041/02 וכך כתב הנשיא דאז אהרון ברק: "הכל מסכימים כי אף שסעיף 12 אינו נוקט במפורש במונח "קטין נזקק", הוא מופנה לקטינים נזקקים. המחלוקת היא לגבי מידת ההוכחה הנדרשת...גם בהתקיים התנאים להפעלת סעיף 12, ראוי שתינתן זכות טיעון לקטין ולאחראי עליו, ככל שהדבר אפשרי, קודם שיגבש בית המשפט את החלטתו".

השופט אריה נאמן נוקט סחבת בענייני נפשות האם ובתה מאריך צווים הפוגעים בזכויותיהם מבלי ששמע או פקידת הסעד שמעה מה יש לאם לומר והכל על סמך שמועות
"אינני סבורה כי יש, כמדיניות ראויה, שלא לשמוע את הצדדים מוקדם ככל שניתן לאחר מתן הצו המורה על נקיטת אמצעי חירום. מכאן, שהארכת המועד של הצו המקורי, שניתן ביום 20/2/11 עד ליום 22/5/11, היתה שגויה, אם כי סבורה אני כי כוונתו של בית משפט קמא היתה לזמן את האם בסמוך לאחר קבלת התסקיר וההערכה הפסיכיאטרית. הנכון היה להורות על הגשת תסקיר מיידי ועל קביעת ישיבה במעמד הצדדים מיד לאחר התסקיר" (סעיף 11 – השופטת שושנה שטמר)

השופט אריה נאמן התייחס סלקטיבית לאירועים לרעת האמה מה שהביא להליך שיפוטי והחלטות פגומות
"מדגישה אני, כי לכאורה התלונות המובאות כנגד האם, היו כולם של הסבתא, ואין ולו גם מילה אחת על כך שמצבה של הקטינה היה גרוע בעת שהובאה לארץ, דהיינו לאחר ששהתה עם אמה לאורך כשנה וכשלושה חודשים. אין גם בחומר שעמד לפני בית משפט קמא כל אינדיקציה לכך שהמערערת לקתה אי פעם בנפשה, קל וחומר, שאין כל מידע כי ליקוי מעין זה פגע בהתנהלותה כלפי הקטינה, ובאופן המסכן אותה". (סעיף 11 – השופטת שושנה שטמר)

פקידת הסעד מלשכת הרווחה חיפה הרחיקה את האם מבתה בהליך רשלני
צריך לזכור ולהדגיש כי פקידת הסעד לא ראיינה את המערערת ולא התרשמה ממנה באופן רציני: השיחות עם המערערת התנהלו בטלפון או בפגישות קצרות וארעיות, בהן האם דרשה כי הקטינה תימסר לה חזרה, לא הסכימה ללכת עם הקטינה למעון לנשים מוכות, ולמעשה לא הראתה נכונות ממשית או הכרה בצורך כלשהו בשיתוף פעולה עם רשויות הרווחה בטענה שהיא בהחלט כשירה לגדל את ילדתה. (סעיף 17 – השופטת שושנה שטמר)

פקידת הסעד מלשכת הרווחה חיפה התרשלה – לא וידאה נכונות השמועות מהסבתא והתייחסה לחצאי האירועים
באשר לטענת הסבתא כי האם לא ביקרה את התינוקת בבית החולים, התברר כי הסבתא לא מסרה אמת, או את כל האמת. האם כן התייצבה, אולם הסבתא התעקשה שהיא (הכוונה לסבתא) תישאר לישון עם הקטינה בבית החולים, ואז עזבה המערערת את בית החולים, ככל הנראה ביודעה כי היא בהשגחה מסורה. (סעיף 19 – השופטת שושנה שטמר)

השופט אריה נאמן דרש בדיקה פסיכיאטרית של האם ללא אינדיקציות בנות משקל
באשר לטענתה של הסבתא כי ייתכן שהאם נמצאת במצב פסיכוטי (והוא החשש הגדול, ככל שיש לו בסיס כלשהו, לנזק לקטינה), אין לכך כל תימוכין, פרט לטענה עמומה למדי של הסבתא: היתה ככל הנראה מריבה קשה בין הסבתא למערערת, כאשר גם האחות הנוספת משתתפת בה. אולם אין כל אינדיקציה של איש מקצוע כי המערערת לוקה בליקוי נפשי כלשהו. אינני סבורה כי בנסיבות אלו היתה סמכות לבית המשפט להורות על בדיקה פסיכיאטרית לאם כתנאי להחזרת הילדה לרשותה. הבדיקה הפסיכיאטרית היא צעד דרסטי ביותר. יש להורות על ביצועו, כתנאי להחזרת ילד, רק בנסיבות בהן ישנה אינדיקציה בת משקל לכך שההורה עלול לסבול ממחלת נפש או מצב נפשי המסכן את ילדו. לדעתי לא עמדו לפני בית משפט קמא נתונים כאלו (סעיף 21 – השופטת שושנה שטמר)

השופט אריה נאמן ופקידת הסעד הוציאו ילדה מחזקת אמה ללא שהיו בידיהם עובדות כלשהם כי האם מזניחה את הילדה או מתעללת בה
אוסיף ואדגיש, כי איש לא טען שהאם לא טיפלה בקטינה, או התעללה בה באופן כלשהו. כמו כן, לא נטען כי הקטינה נמצאה במצב פיזי או נפשי ירוד או מסוכן באופן כלשהו. לא נטען וקל וחומר לא הוכח שכאשר המערערת הגיעה ארצה היתה איזושהי טענה כי הילדה פגועה בכלל ובפרט על ידי אמה. (סעיף 22 – השופטת שושנה שטמר)

סוף דבר

השופט אריה נאמן ופקידת הסעד מלשכת הרווחה חיפה נכשלו והתרשלו בהגנה על הילדה והסבו לה נזקים ריגשיים. בנוסף הסבו לאמה נזקים כלכליים קשים דאגות מיותרות ובזבוז זמן. ההליך השיפוטי של השופט בתיק היה חובבני ולא הביא לשום תועלת.

קישורים

הליך שיפוטי או עבודת אלילים ו"מלאכת קודש" – פנטזיות שופט הנוער יובל שדמי ופקידות סעד פגעו בנפשה וגופה של ילדה

הליך שיפוטי או עבודת אלילים והפוסט השלם באתר הרהורים על משפחה וילדים…

מרץ 2011 – שמועות שווא על אבא אלים לכאורה ועל סכנה שנשקפה כביכול מחבר פלסטיני. זאת הסיבה שבגללה הוצאה נערה בת 14 מבית הוריה. בעקבות ערעור היא הוחזרה הביתה.

שופט הנוער יובל שדמי שידוע כשופט חותמת גומי של עובדות סוציאליות ומאשר כמעט כל בקשה שלהן להוציא ילדים מהבית מבלי לבדוק את הראיות לעומקן, קיבל כהרגלו את עמדת נציגי הרווחה והורה להעביר את הנערה למקלט חרום למשך 3 חדשים. ההורים הנסערים ערערו לבית המשפט המחוזי בנצרת ובקשו להחזיר את בתם.

השופט אברהם אברהם קבע:

"עיינתי בחומר ולא יכולתי לראות את תמונת המצב כפי שראה בית המשפט לנוער (שופט יובל שדמי). מסכת הראיות שהונחה לפני רעועה, עד כי אין היא עשויה לבסס היטב את הוצאתו של ילד מסביבתו הטבעית….ההתרועעות עם הבגיר מג'נין אינה מבוססת כי אם על שמועות שאותן הכחישה הילדה…

הפוסט השלם באתר הרהורים על משפחה וילדים…

קישורים:

מחסני הבשר של זבולון אורלב – ועדה לזכויות הילד על כרעי תרנגולת

מחסני הבשר של זבולון אורלב - ועדה לזכויות הילד על כרעי תרנגולת"וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי" (ירמיהו ז, ל"א)

מרץ 2011 – אשפוז שלא לצורך עשרות ילדים מידי שנה במוסדות פסיכיאטריים הוא דבר שכיח מזה שנים. מדובר בילדים שמטופלים ע"י עובדים סוציאליים לחוק הנוער ברשות המקומית. עובדים סוציאליים אלו שולחים את הילדים לאבחונים פסיכיאטריים ומשם למוסדות הפסיכיאטריים בצו בית משפט לנוער. זוהי עבודה טכנית של עובד סוציאלי לחוק הנוער, אשר ינטוש את הילד לאחר שהשליכו מהקהילה. המשפחה ברוב המקרים נאבקת לחלץ את הילד לשווא מול מערך הרווחה ובתי משפט לנוער, מה גם שלא כל משפחה יכולה לעמוד בהוצאות משפט של מאות אלפי שקלים.

ואכן בדיון הוועדה לזכויות הילד בכנסת בעניין האשפוזים (8.03.2011) אמר היו"ר זבולון אורלב: "חוסר התיאום הממשלתי שבא לידי ביטוי בכך שמוסד מסרב לקלוט ילד … מוכיח שנדרשת הקמת נציבות זכויות הילד. אין היום רגולטור שרואה עצמו אחראי לילדים שנופלים בין הכיסאות" – רוצה לומר יתומי הרווחה שהוגלו מהקהילה על ידי העובדים הסוציאליים לחוק הנוער ובתי משפט לנוער מופקרים במסגרות הרווחה השונות.

הפרט והמשפחה צריכים להתמודד לבדם מול הבירוקרטיה הדורסנית של העובדים הסוציאליים ברשויות הרווחה, ובתי המשפט לנוער המצייתים להם.

נשאלת השאלה האם יש חוק או גוף המסייע לילדים שהוגלו מביתם ומשפחתם ע"י רשויות הרווחה?

לחה"כ זבולון אורלב אין תשובה לכך, ואינו עושה מאומה בנדון. חה"כ זבולון אורלב משמש כיו"ר ועדה הנקראת "הוועדה לזכויות הילד" אולם עיסוקה הוא ההיפוך הגמור: פגיעה בזכויות הילדים ע"י הוצאתם מביתם ומשפחתם והפקרתם במוסדות מסוכנים להם כגון מוסדות פסיכיאטריים. אולי הדבר נעוץ בכך שלילדים אין ייצוג בוועדה. הוועדה לזכויות הילד לא קידמה מעולם מימוש אמנת זכויות הילד בחוק שהומלץ ע"י ועדת רוטלוי בפברואר 2003, אלא מטרפדת כל חקיקה בנושא זכויות לילדים.
ואכן קריאות חברי הוועדה במהלך הישיבה כיוונו להקמת עוד מוסדות חוץ קהילתיים להמשך ההפקרות הקיימת.
מתוך 133 בני נוער מאושפזים בשנה החולפת, שחרורם של 33 התעכב בשל חוסר מקום במוסדות פוסט אישפוזיים”, אמר ד”ר מיכה רגולסקי , מנהל מחלקת נוער במרכז לבריאות הנפש באר שבע,
"כל שנה בין 30 ל-100 ילדים נוספים מתדפקים על דלתותינו" אמר מוטי וינטר מנהל אגף שירותים חברתיים במשרד הרווחה.
כשמנהלת חסות הנוער צריכה להחליט לאיזו נערה לתת עדיפות בכניסה למעון, לילדה שמנוצלת מינית וחיה ברחוב בעיר בדרום, או לנערה שמאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי, למרות שהרופאים אומרים שהיא לא צריכה להיות שם, היא תעדיף לתת את קורת הגג לילדה שחיה ברחוב, ולכן נותרים עשרות ילדים באשפוז פסיכיאטרי ללא צורך”, אומר ד”ר יצחק קדמן, מנכ”ל המועצה לשלום הילד.

אם ישנם אלפי מסגרות חוץ ביתיות פנימיות, אומנה, הוסטלים ועוד, מדוע נכלאים ילדים באשפוז פסיכיאטרי שלא לצורך?
המסגרות החוץ ביתיות מקבלות ילדים טובים ואינם מעוניינים לקבל ילדים שעובדים סוציאליים תייגו אותם כ"חולי נפש". בנוסף רשויות הרווחה כשיטה לאורך שנים משאירים ילדים אומללים שמתגלגלים בין מוסדות, או שנכלאים במוסדות בתנאים לא ראויים על מנת לשמש כבני ערובה להקמת מוסדות חוץ ביתיים נוספים. זוהי גם הסיבה שרשויות הרווחה והוועדה לזכויות הילד נוקטים סחבת בכל הקשור למימוש אמנת זכויות הילד.

קישורים:

פנטזיות השררה – הרודן מועמר קדאפי מול עובדת סוציאלית ראשית לחוק הנוער חנה סלוצקי

פקידת סעד ארצית לחוק הנוער - חנה סלוצקיפברואר 2011 – אילו היו מתנים הוצאת ילדים מביתם, למרכזי הכליאה של משרד הרווחה ומשרד הבריאות (מרכזי חירום, אשפוזים פסיכיאטריים כפויים שלא לצורך, פנימיות, ועוד..) על סמך עובדות וראיות, סביר להניח שבמקום הוצאת בכוח של אלפי ילדים חוסים וקשישים מבתיהם היו מוציאים עשרות בודדות. מוסדות הכליאה היו נסגרים והרשויות המקומיות היו נדרשות למצוא פתרונות בקהילה לאותם אזרחים הזקוקים לסיוע.

אלא שלמנהלי מוסדות הכליאה, עמותות ומלכ"רים כאלו ואחרים אינטרס משלהם להתקיים שהרי מדובר מתעשיה שלמה הניזונה מתקציבי ממשלה עצומים (מיליארדי שקלים) ותרומות עתק. עמותות רווחה אלו מפעילות לוביסטים ויחצנים בכנסת ובאמצעי התקשורת על מנת לחוקק חוקים שיאפשרו להם ל"הגן" על אזרחים כאלו ואחרים במוסדות הכליאה.

עילה מקובלת להוציא בכפייה אזרח מביתו ומשפחתו בהעדר ראיות היא עלילה פסיכיאטרית עליו או מבני משפחתו
מועמר קדאפי - מעליל נגד העם במונחי בריאות הנפש כדרכם של פקידי הסעד
רשויות הרווחה מקושרות לאינספור סוגי מומחים ומטפלים, פסיכיאטרים, פסיכולוגים, מופקרים המוכנים לרשום אבחון כבקשת רשות הרווחה כדי להמשיך לקבל "מטופלים" נוספים, להרוויח כסף מבלי לעשות מאומה, רק לרשום חוות דעת על פי רצון פקידת הסעד, והעובדת הסוציאלית ברשות המקומית.
לא במקרה התבטאה פקידת הסעד ראשית לחוק הנוער חנה סלוצקי ואמרה כי: "משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז", בהעדר ראיות מנפיקות העובדות הסוציאליות סברות וחוות דעת מומחים הזויות ומטופשות מעולם הפנטזיות. זוהי מדיניות הרווחה ההזויה המוכתבת ע"י העו"סית הראשית לחוק הנוער חנה סלוצקי על מנת לספק אזרחים לעמותות הרווחה.

דוגמא נוספת לעלילות פסיכיאטריות ראינו בהתבטאותו של שליט לוב מועמר קדאפי כי המורדים בו הם אזרחים אשר נטלו סמי הזיה מארגון אל קעידה.

העלילה הפסיכיאטרית משמשת את קדאפי להתיר דמם של מתנגדיו והוא טובח בהם.

קישורים: