הפסיכיאטר לאוניד אומנסקי מואשם במירמה נגד הביטוח הלאומי

נובמבר 2014 – news1 , איתמר לוין – המדינה: לאוניד אומנסקי, שהיה סגן הפסיכיאטר המחוזי בירושלים, סיפק לשישה תובעים חוות דעת כוזבות שסייעו להם לקבל מהביטוח הלאומי 333,000 שקל

לצפיה בכתב האישום הקלק כאן

לאוניד אומנסקי, לשעבר סגן הפסיכיאטר המחוזי בירושלים, מואשם במתן חוות דעת כוזבות על-מנת לאפשר קבלה במירמה של קצבאות נכות מהביטוח הלאומי. כתב האישום נגדו הוגש (יום א', 9.11.14) לבית המשפט המחוזי בירושלים

המדינה טוענת, כי אומנסקי שיתף פעולה עם שלום פילוס, שניהל "תעשיה" של הגשת תביעות כוזבות תוך שימוש בחוות דעת פסיכיאטריות שקריות. התביעות הוגשו בטענה לסכיזופרניה פרנואידית, ופילוס דאג לפזר אותן בין משרדים שונים של הביטוח הלאומי כדי שאיש לא ישים לב לדמיון ביניהן.

על-פי כתב האישום, אומנסקי סיפק חוות דעת כוזבות בשישה מקרים, "לאחר שפגש אותם למשך מספר דקות בלבד, כשהוא יודע כי חוות דעתו אינה מתארת את מצבם הרפואי האמיתי של התובעים". חוות הדעת כללו פרטים כוזבים רבים: אומנסקי מטפל בתובע מספר שנים, כעת חלה החמרה במצבו הנפשי, הוא מנסה להתאבד ואינו מסוגל לעבוד.

פילוס קיבל תמורת שירותיו 250,000 שקל, והעביר לאומנסקי סכום שאינו ידוע למדינה. התובעים, נטען, קיבלו בסך-הכל 333,000 שקל במירמה מהביטוח הלאומי. עו"ד נורית לנגנטל-שוורץ מייחסת לאומנסקי שש עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות.

הפסיכיאטר לאוניד אומנסקי בבית המשפט צילום: דודו אזולאי
הפסיכיאטר לאוניד אומנסקי בבית המשפט צילום: דודו אזולאי

הפסיכיאטר לאוניד אומנסקי מואשם במירמה נגד הביטוח הלאומי
הפסיכיאטר לאוניד אומנסקי מואשם במירמה נגד הביטוח הלאומי

פסיכיאטר מחוזי מגדל העמק השתגע – הורה לאזוק קשישה ניצולת שואה בת 80 ללא סיבה

ניצולת השואה שוחררה מהאשפוז הכפוי  , אלון שני, כתב בחיפה והגליל | חדשות 2 | פורסם 08/07/14
 
סוף לסיפור קורע הלב על הקשישה שנגררה מביתה עם אזיקים על ידיה, ללא כל הסבר. אחרי שאושפזה בכפייה, שחרר אותה בית המשפט לביתה, תוך שהוא מעביר ביקורת חריפה ויוצאת דופן על מערכת הבריאות. האישה עצמה, ניצולת שואה בת 85, סיפרה לאחר השחרור: "נכנסו אליי בריצה ועצרו אותי, לא הסבירו לי כלום"

המראה של הקשישה המבוהלת שהובלה באזיקים לאשפוז כפוי הטריד מאוד גם את בית המשפט, ששיחרר היום (ג') את בת ה-85 מאשפוזה. השופט אברהם אליקים העביר ביקורת קשה על התנהלות המערכת הרפואית. האישה עצמה מספרת היום שלא הסבירו לה דבר ולא התריעו בפניה כי באים לאשפז אותה.

"אני לא יודעת מה העניין, נכנסו אליי בריצה הביתה שניים, תפסו אותי ביד ושמו עליי אזיקים", אמרה ל', ניצולת השואה בת ה-85 שעדיין מזועזעת מהחוויה שעברה. "לא אמרו לי כלום, אמרו לי 'תני לנו יד וניקח ממך דגימת דם'. באותו זמן שמו לי אזיקים. למה? למה אתה קושר לי את הידיים? אתה יודע מה הן עברו וכמה הן עבדו? כמה אנשים הצלתי?".

קרוב לשבוע חלף מאז שנאזקה ל', הוצאה מביתה, ואושפזה בכפייה בבית החולים הפסיכיאטרי שער מנשה. הבוקר, מספסלי בית המשפט המחוזי בחיפה, היא המתינה לרגע שבו יודיעו כי היא משוחררת לשוב לביתה.

"בית המשפט ראה עין בעין יחד עם הסיוע המשפטי שמדובר באירוע חריג ביותר, וקבע שהמערערת איננה חולת נפש ולא הייתה סיבה לאשפזה", אמרה לחדשות 2 Online עו"ד אדמית רוזנצוויט, מטעם האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים. "במקרה הזה נחצו כל הקווים האדומים". נילי כורש, עובדת סוציאלית מטעם עיריית מגדל העמק, ציינה כי "כעת בנינו עבור האישה תכנית מיוחדת ונוסיף ללוות אותה בהדרגה".

בית המשפט התנצל על התנהלות המדינה

השופט אברהם אליקים התיר, לבקשת חדשות 2, את פרסום הכרעתו שהעבירה ביקורת קשה על התנהלות מערכת הבריאות: "בתיק זה לא התקיימו תנאים הכרחיים ככל שמדובר באשפוז כפוי לפי החוק. חשוב להבהיר כי מעולם לא נזקקה המערערת לשירותים בתחום הנפשי וכמובן שגם לא הייתה מאושפזת בעברה. האינטרס הציבורי מחייב שחרורה לאלתר".

עוד נכתב בהכרעת הדין כי יש להדגיש לרשויות השונות כי יש להקפיד על זכויותיו של כל אדם: "לא ייתכן כי על סמך אמירה שנאמרה באותה שיחה טלפונית, יבוצע אשפוז כפוי. חובה היה להיפגש עם האישה, לשמוע את דבריה, לבצע הליך של בירור רפואי מתאים. גם אם יש צורך בבחינת אשפוז כפוי, יש לבצע איזונים ולפעול במידתיות".

בצעד חריג שלא לפרוטוקול, פנה השופט אל הקשישה שמיררה מולו בבכי ואמר לה: "את אישה טובה, נסי למחוק מזיכרונך את מה שקרה. בשם הרשויות אני מתנצל". למרות הסוף הטוב, הסיפור הזה מדליק את נורות האזהרה המעידות על הקלות הבלתי נסבלת שבה פסיכיאטר מחוזי מורה על אשפוזה של קשישה ללא שום סיבה.

לשכת הרווחה מגדל העמק – לקחו קשישה ניצולת שואה בת 80 אזוקה לאשפוז פסיכיאטרי בכפייה מבלי שפסיכיאטר או שופט ראו אותה

לשכת הרווחה מגדל העמק - לקחו קשישה ניצולת שואה בת 80 אזוקה לאשפוז פסיכיאטרי בכפייה מבלי שפסיכיאטר או שופט ראו אותה
מגדל העמק – קשישה ניצולת שואה
בת 80 אזוקה

אלימות עובדות סוציאליות לשכת הרווחה מגדל העמק נגד קשישים. משיקולי תאוות בצע ופרזיטיות החליטו העובדות הסוציאליות להיפטר מהקשישה בדרך אכזרית ואפלה תוך ניצול ההפקרות בבתי המשפט עושי דברן.
מתוך סטטוס בפייסבוק – יולי 2014

שלוקחים זקנה לאישפוז פסיכיאטרי בצו של פסיכיאטר מחוזי שלא ראה אותה ובלי שתהיה עובדת סוציאלית לידה כשהיא לא מבינה את השפה אישה בת שמונים קשורה באזיקים שלוחצים לה על הידיים ובוכה אשה שאין לה ילדים ולא קרובי משפחה האם ניתן להעלים אדם ביום בהיר מביתו בלי שיהיה מישהו שיפקח על אשפוזו תראו את התמונה ותשפטו זה קרה היום במגדל העמק 

יוני 2014 - מגדל העמק - קשישה בת 80 אזוקה נלקחת לאשפוז פסיכיאטרי מבלי שפסיכיאטר מחוזי או שופט ראו אותה
יוני 2014 – מגדל העמק – קשישה בת 80 אזוקה נלקחת לאשפוז פסיכיאטרי מבלי שפסיכיאטר מחוזי או שופט ראו אותה

האם הפסיכיאטר המחוזי במגדל העמק השתגע או שחמד דירתה של קשישה בת 80 ניצולת שואה

מגדל העמק - קשישה בת 80 ניצולת שואה באזיקים
מגדל העמק – קשישה בת 80 ניצולת שואה באזיקים

אין לב: ניצולת שואה נאזקה ואושפזה בכפייה , ישראל היום , 03.07.2014

מגדל העמק: שני גברתנים פינו את בת ה־83 בכוח מביתה • משרד הבריאות: "רואים את המקרה בחומרה רבה, נחקור"

ניצולת שואה בת 83 ממגדל העמק, חוותה שלשום טראומה נוראה כאשר שני גברתנים הגיעו לביתה, אזקו אותה באזיקים ולקחו אותה לבית חולים פסיכיאטרי מתוקף צו אשפוז בכפייה שהוציא נגדה הרופא הפסיכיאטרי האזורי.

מאיר זגורי, שמנהל עסק בסמוך לדירת הקשישה, שמע את צעקותיה ונחלץ עם שכנים לעזרתה. "זה היה מחזה מחריד ומצמרר", אמר, "הקשישה, אזוקה בשתי ידיה, בכתה כמו ילדה קטנה. שני הגברים היו לבושים אזרחית וכפפות על ידיהם, אחזו בה ודרשו ממנה להתלוות אליהם. הזעקתי את המשטרה והודעתי לשניים שעד שהמשטרה לא תבדוק את חוקיות הצו, לא נאפשר להם לקחת אותה ודרשנו מהם להוריד ממנה את האזיקים".
לפי זגורי, שהיה נרגש ונסער מהמחזה המזעזע, מדובר ברופאה לשעבר שעלתה לפני שנים רבות מרוסיה ואינה דוברת עברית: "היא לא מסוגלת להזיק לזבוב. מדוע צריך לאזוק אותה ולקחת אותה כאילו היתה חיה רדופה. איפה הכבוד? ככה מעלימים אנשים?" לבסוף, אחרי שהשוטרים הגיעו ובדקו את חוקיות הצו, הגברתנים לקחו את הקשישה.

מהאגף לשירותים חברתיים בעיריית מגדל העמק נמסר: "הגברת מוכרת ומטופלת על ידי האגף לשירותים חברתיים. ככל הנראה, הרופאה של הגברת פנתה לפסיכיאטר המחוזי שהוציא צו לבדיקה בכפייה בשל כוונות אובדניות לכאורה, מבלי ליידע את גורמי הרווחה בעירייה. השוטרים שהוזעקו למקום הופתעו למצוא אותה כבולה באזיקים. התעניינו בשלומה מול בית החולים ומול נהג האמבולנס ונמשיך לעקוב אחר המקרה ולסייע ככל הנדרש". 
ראש עיריית מגדל העמק אלי ברדה הגיב בזעם רב על הפגיעה בקשישה ואמר: "תמונה של אישה קשישה ניצולת שואה באזיקים קורעת את הלב ואינה מקובלת. בדקתי מול מפקד תחנת משטרת מגדל העמק, סנ"צ מני בנימין, את הנושא ואף הגשנו תלונה במשטרה כדי לבדוק מי אזק את הגברת ובאיזו סמכות. נמשיך לעקוב אחר המקרה ונסייע ככל הניתן". 
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "שרת הבריאות יעל גרמן רואה את המקרה כפי שמתואר בחומרה רבה. על פי הנחייתה, יבצע המשרד תחקיר מיידי של המקרה ובהתאם לממצאים שיעלו יינקטו הצעדים הדרושים".

 פלייליסט – מדיניות רוווחה דורסנית ומתעללת בקשישים

פברואר 2012 – פלייליסט – יחסם של רשויות הרווחה אל הקשיש הוא התעלמות, התנערות, בירוקרטיה אכזרית, עושק, גזל, והתעמרות, תאגידים שונים במשק ומטפלים מזלזלים ומתעללים בהם ברוח מדיניות רשויות הרווחה. רשויות הרווחה מוציאים בכפיה קשישים מביתם למוסדות סיעודיים שם מסממים אותם בסמים פסיכיאטריים. הקשישים מאבדים יכולות קוגנטיביות דיבור הליכה, בעוד ניתן להחזיקם בקהילה עם עובד זר בחצי עלות.

הפנייה לאשפוז כפוי על סמך השמועות – פסיכיאטר מחוזי ד"ר זאב ירמלוביץ ועובדת סוציאלית מלשכת הרווחה קיראון

שנת 79 – עא 79 / 219 זאב ירמלוביץ נ’ משה חובבשימוש בחוק פרוץ לרווחה (בזמנו) לאשפוז כפוי, אחריות נזיקית של פסיכיאטר באשפוז לא נחוץ, "קשר השתיקה של הרופאים" וקשיי הוכחה. התובע אושפז אצל הנתבע (הפסיכיאטר ד"ר זאב ירמלוביץ) על סמך פניה בעל פה של עובדת סוציאלית, מכתב מרופאו הכללי (ד"ר מיטרני) של התובע ומכתב מהיועצת החינוכית של בתו של התובע אך בלי שבדק את התובע או שמע אותו.

שופטי הרוב בבית המשפט המחוזי קבעו שרשלנותו של הפסיכיאטר ירמלוביץ התבטאה בכך שהסתמך על נתונים מפי השמועה מבלי שטרח לברר אמיתותם מכלי ראשון והעיקר – ללא בדיקתו של התובע, בין מרצון ובין בעל-כרחו. יתרה מזו, אחת העובדות הנזכרות במכתבו של ד"ר מיטרני – כאילו היה התובע בהסתכלות במרפאה פסיכיאטרית בקריה – הוכחה כמוטעית.
היועצת החינוכית הודתה שמעולם לא בקשה שהבת תראה לה את החבורות וסימני המכות אותן ספגה, לטענתה, מידי אביה (התובע). העובדת הסוציאלית שטפלה במשפחה הסתמכה על דברי קרובים ושכנים באשר למעשיו ואיומיו של המשיב, אך מעולם לא היתה עדת ראיה להם.
גם מסקנותיו של ד"ר מיטרני, במכתב שכלל לא נועד לפסיכיאטר אלא למשרד הבריאות, אין מסקנה חד-משמעית, שהמשיב חולה בנפשו וזקוק לאשפוז. על כך יעידו המלים המופיעות במכתב "מר פלוני עושה רושם של אדם חולה מאד" וכן "אני סבור שמר פלוני הוא אדם חולה".
לדעת השופטים, בכל אלה לא סגי. בבוא פסיכיאטר מחוזי להשתמש בסמכות הרחבה שהוענקה לו לשלול חרותו של אדם, בפרט בעל-כורחו, דורש הצדק הטבעי שיעשה כן בדחילו, על סמך עובדות מאומתות ובדוקות, להבדיל משמועות גרידא. אמנם אין בחוק הוראה מפורשת המסמיכה את הפסיכיאטר המחוזי לכוף אדם להיבדק על ידו, או על ידי איש מטעמו, עד שהמחוקק יתקן מעוות זה.

משרד הבריאות ערער לעליון שקיבל את הערעור הואיל ובאותה תקופה לשון החוק איפשרה לפסיכיאטר מחוזי לשלוח אדם לאשפוז ללא בדיקה (סעיף 5 בחוק חולי נפש באותה עת: "נוכח פסיכיאטר מחוזי כי חולה עלול לסכן את עצמו או את הזולת חייב הוא להורות, בכתב, שהחולה יאושפז בבית החולים.")
קשר השתיקה של עובדי הרשויות פעל בצורה משומנת כפי שנכתב בפסק הדין: "הרופאות למחלות נפש שטפלו בו, באברבנאל בת-ים וב"גהה", העידו מטעם המערערים וכולן סמכו ידן על הוראת האשפוז".

מסקנות שעולות מפסק הדין:

באילו מצבים ניתן לאשפז חולה ללא הסכמתו?

כאשר החולה אינו מהווה סכנה מותר לאשפזו רק בהסכמתו גם אם החולה זקוק לאשפוז. המצב שונה במידה והחולה מסוכן.

לפי אילו מדדים תבחן ההחלטה האם חולה נפש חייב באשפוז?

השאלה האם יש הצדקה למתן הוראת אשפוז היא שאלה רפואית-פסיכיאטרית ואין לבחון אותה לפי דיני הראיות הנהוגים בבית המשפט או עקרונות הצדק.

האם פסיכיאטר מחוזי רשאי לתת הוראות אשפוז גם בלי שהמאושפז נבדק על ידו או מטעמו בבדיקה פסיכאטרית?

פסיכיאטר מחוזי רשאי לתת הוראת אשפוז גם בלי שהמאושפז נבדק על ידו או מטעמו בבדיקה רפואית פסיכאטרית, ובלי שנתקיים דיון בנוכחותו של המאושפז ונשמע דברו לפני האשפוז.

מה האחריות הנזיקית שעלולה להיות מוטלת על רופא פסיכיאטר הנותן הוראת אשפוז?

רופא פסיכיאטר הנותן הוראות אשפוז רשלנית עלול להיות אחראי בנזיקין ובפליליים בשל תקיפה ובשל כליאת שווא. זאת במידה והוראת האשפוז לא היתה "נחוצה באופן סביר" מהבחינה הרפואית-פסיכיאטרית ואם ההוראה לא בוצעה בתום לב ובלי זדון.

כיצד ניתן להוכיח את קיום תום הלב וחוסר הזדון בהתנהגות הרופא הפסיכיאטר?

בדרך כלל מוכח תום הלב וחוסר הזדון מתוך נחיצותו הרפואית-פסיכיאטרית של המעשה לפי תורת הרפואה. באופן דומה חוסר תום לב וקיום זדוני מוכחים על ידי אי נחיצות המעשה מהבחינה הרפואית.

על מי מוטלת הראיה בתביעה שטענתה כי הוראת אשפוז ניתנה ברשלנות, שלא לצורך או שלא כדין?

הטוען שהוראת אשפוז ניתנה ברשלנות, שלא לצורך או שלא כדין – עליו נטל הראיה.

מה המשמעות המשפטית של מצב בו רופא מסרב להעיד בשאלה מקצועית נגד חברו למקצוע או לספק חוות דעת מומחה שתסכן רופא אחר באחריות נזיקית?

מצב זה מכונה במשפט "קשר השתיקה של הרופאים" ולפיו בדרך כלל לא יסכימו רופאים מומחים להעיד בבית המשפט באופן שיסכן את חברם באחריות משפטית. מצב זה, לפי פסיקת בית המשפט, "גובל בפלילים" אבל קשיי ההוכחה אינם יכולים להחליף את העילה הנזיקית עצמה או את החובה להביא ראיות.

האם ניתן לחייב בפיצוי נזיקי במידה והרופא התרשל והפר את חובת הזהירות שלו כלפי המטופל אך אין קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם למטופל?

אין יסוד משפטי המאפשר חיוב בפיצוי רק לשם הרתעה ובמידה והקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק נותק, דין התביעה להדחות.

קישורים:

הפסיכיאטריה בישראל כלי למאבק על ירושה – האישה רצתה ירושה, הקרובים איימו עם פסיכיאטר

הכתבה האישה רצתה ירושה, הקרובים איימו עם פסיכיאטר , אורה חושחו , 31.05.10, mynet

תושבת איזור השפלה תובעת פיצויים מבני משפחתה, בטענה שבמסגרת מאבק ירושה הם הציגו אותה כמטורפת, ואף פנו לפסיכיאטר המחוזי. טרם הוגשו כתבי הגנה

עד כמה רחוק ילכו אנשים במאבק על ירושה? תושבת האיזור הגישה תביעת לשון הרע בסך 250 אלף שקל נגד הבעל של דודתה ובנו, בטענה שבשל מחלוקת על מבנה משותף "הבאישו את שמה והציגו אותה כאישה מטורפת והזויה, המהווה סכנה לסובבים אותה", ואף שלחו בעניינה מכתב לפסיכיאטר המחוזי במשרד הבריאות, שבסמכותו לאשפז בכפייה בבית חולים לחולי נפש.

האישה מתגוררת בקומת הכניסה של המבנה ובני משפחתה הנתבעים מתגוררים בקומה השנייה. בין שני הצדדים קיימת מחלוקת ארוכת שנים, שעניינה פירוק השיתוף בחלקה שבה הם מתגוררים ובשטחים הציבוריים הנמצאים בה. המחלוקת הגיעה לערכאות שיפוטיות פעמים מספר.

בכתב התביעה נטען שלפני חצי שנה ערכו הנתבעים מסיבת ברביקיו מול חלון מטבחה, ובצמוד לבלוני גז. מאחר שחששה מהתפוצצות של בלוני הגז, הזמינה את המשטרה ואת מכבי האש. כתוצאה מכך התפתח עימות מילולי בינה לבין בנו של הדוד.

היא הקליטה את העימות, ולטענתה במהלכו אמר לה בן הדוד פעמים מספר: "את חולת נפש…את משוגעת…את לא נורמלית…לכי קחי כדורים. את רצחת את סבתא שלך, יא חתיכת פוסטמה…את רצחת את הסבתא שלך, שהיית שוטפת אותה עם צינור באמצע החצר".

לטענתה, הבן הטיח בה "דברי בלע נוראיים, במעמד שבו נכחו בני משפחה נוספים, ובהם נכדיו של הבעל של הדודה וחבריהם".

עוד נטען, שלפני שנתיים שלח בעלה של הדודה מכתב לפסיכיאטר המחוזי בתל אביב, שבו נאמר שהיא "מסכנת על ידי התנהגותה את חיי נכדי, והתנהגותה פוגעת באופן רציני באורח חיי וחיי משפחתי. החדירה לפרטיות והתנהגותה מצריכה את בדיקתכם המיידית.
באחרונה משתמשת באלימות על ידי כך שהיא מפרקת במו ידיה גדר מבלוקים ומסכנת חיים. יש לה הזיות מוזרות של הטרדות מיניות. חשש כבד בלבי, כי הגברת לוקה ויש לבדוק את מצבה. הגעתי למסקנה כי היא חייבת להיבדק על ידכם. אודה על טיפולכם הנכון והמהיר. לפי שעה היא מסוכנת לסביבה".

היא טוענת שהפרסומים הם הוצאת לשון הרע, ומבקשת פיצוי של 250 אלף שקל והוצאות. טרם הוגשו כתבי הגנה.

קישורים:

  • גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים – הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 –ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים…
  • מדוע סמים פסיכיאטריים תמיד רעיםד"ר דאגלס ג. סמית, אני כבר לא ממליץ על תרופות פסיכיאטריות לאף אחד. זה נראה קיצוני במדינה הזו (ארה"ב) כי אנחנו בעיצומה של "המהפכה הביולוגית". נראה שכולם מניחים שתרופות יעילות במיוחד עבור מחלות נפש שונות אשר לפחות בחלקן עקב בעיות כימיות או גנטיות. אני מאמין שהמדע מאחורי זה פגום באופן רציני. הוא מבוסס על הנחות מוטעות שהובילו להנצחת מיתולוגיה עצמית (ועל רווחים עצומים לחברות התרופות). …
  • נוגדי חרדה – גיהנום ההתמכרות והגמילהגוון אולסן עבדה 15 שנים כנציגה בתעשיית התרופות, וחלק מהתמחותה היה סמים פסיכיאטריים. סמים אשר לא מכרה אך הכירה מקרוב הם נוגדי החרדה. גוון השתמשה בנוגד חרדה קסנקס במשך כ- 10 שנים, שבהם התמכרה לסם אך חשבה שהצורך בסם נובע עקב לחץ ומתח בעבודה. גוון טוענת כי הפסיכיאטר הטיפוסי לא יסייע להשתחרר מההתמכרות לסם משום שבהכשרתם הפסיכיאטרים כיום יודעים לטפל רק טיפולים תרופתיים, והם אינם רוצים לאבד מטופלים…
  • תרופות נוגדות דיכאון – התפכחות הפסיכיאטריה – המאמר "תרופות נוגדות דיכאון: כבדהו וחשדהו" של ד"ר פסח ליכטנברג (מעריב, 'לבריאות' אפריל 2010) , חושף את השבר והעדר יכולת של הפסיכיאטריה להבנת הדיכאון והטיפול בו…
  • הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה – ד"ר איתן חבר – חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה – ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות…