"טוב לילד בפנימיה"

מתוך פייסבוק יוסי נקר – 06.04.2019
"טוב לילד בפנימיה, למה את מתנגדת, למה את נלחמת. תראי את האבא, איזה יופי הוא משתף פעולה, איזה קשר אמיץ יש בינו לבין הילד שהוא בא לבקרו בפנימיה, אפילו הילד לא רוצה לחזור אלייך. תראי איזה יופי עושה התרופה הפסיכיאטרית לילד. למה את נלחמת עם העורך דין המופרע שלך? הוא בכלל עוזר לך? לא יעזור לך השופטת איתנו, אפילו השופט שוחט דחה את הערעור שלך".

ואז הילד גדל כשכל ילדותו ובגרותו הוא מורחק מאימו ומסומם, ובגיל 18 הוא עובר לאביו, נכה פסיכיאטרי אבל "משתף פעולה".
הוא כל כך משתף פעולה שהוא מאפשר לילד לבצע פשעים ועבירות קלות, תחת אפו בדירה קטנה. פשעים של ילד שלא היה מי שיכוון את כישורי החיים שלו.

אל תדאגו על ספסל הנאשמים, לא תשב האפוטרופוסית (כמה טוב בפנימיה) לדין, לא תשב השופטת חותמת הגומי, לא תשב השופטת שאישרה את מתן התרופה הפסיכיאטרית כדי לעזור לקשרים החברתיים של הילד, גם לא תשב הרווחה ובטח גם לא תשב הפסיכיאטרית חובבת הריספרדל ("שאני לא אתן לו תרופת קו ראשון?"), זאת שמשמשת פסיכיאטרית של חמש פנימיות במקביל.

טוב לילד בפנימיה - פייסבוק יוסי נקר - 06.04.2019
טוב לילד בפנימיה – פייסבוק יוסי נקר – 06.04.2019
מודעות פרסומת

השופט מני מזוז הוציא קטינה מביתה להוסטל מרוחק בניגוד לרצונה ורצון הוריה עקב "הזנחה"

מ1.PNG
שופט מני מזוז – בית המשפט העליון

בהחלטתו של מזוז בע"מ 8068/18 מה- 2.11.2018 קבע מזוז כי הקטינה תוצא מביתה ומחזקת הוריה בביתם באילת ותועבר להוסטל ג'נסטיל במבשרת ציון. עילת הוצאת הילדה מבית היא "הזנחה" הגורמת לבעיות בריאותיות ובעיות שיניים.
הקטינה סובלת מלקויות ברגל, חוסר בכליה ומתפקוד שכלי ברמה גבולית. המשפחה מוכרת לאגף לשירותים חברתיים בעיריית אילת משנת 2009. לשכת הרווחה אילת לאחר מספר שנים של מעקב וטיפול סוציאלי קבעו כי יש להוציא את הקטינה מביתה ומהוריה אל הוסטל מרוחק ג'נסטיל במבשרת ציון.

תעשיה של דיווחים ואבחונים 

מזוז מציג בהחלטתו חוות דעת ופרוטוקולים עד אין קץ שליקטו פקידות הסעד מלשכת הרווחה אילת כדי להוציא הילדה מהבית:

דיוני הוועדה לתכנון תכניות וטיפול (ועדת החלטה).
דיווחים מבית הספר של הקטינה, דיווחים ממסגרות חינוכיות אחרות בהן לומדים ילדי המשפחה.
חוות דעת עובדות סוציאליות שטיפלו במשפחה ובקטינה.
דיווחים על ביקורים של גורמי הרווחה בבית המשפחה בה מתגוררת הילדה עם הוריה.

דיווחים על ביקורים של האפוטרופוס לדין בבית המבקשים.
אבחונים פסיכולוגיים וקוגניטיביים שנערכו לקטינה.
דיוני מעקב רבים שהתקיימו בעניין ילדי המבקשים בפני בית המשפט לנוער.
פרוטוקולי דיונים שהתקיימו בפני בתי המשפט השונים.

מה יכול כבר השופט מני מזוז לעשות מול כל כך הרבה דיווחים ואבחונים?

מני מזוז החליט כי הקטינה תוצא מביתה להוסטל המרוחק וקיבל חוות דעת שאין לקטינה בעיה רפואית המונעת ממנה לנסוע לביתה לביקורים מעת לעת. מזוז לא התייחס בהחלטתו לסיכון שבו נמצאת הקטינה עקב היותה "ילדה בסיכון" במוסד מרוחק שבו אינה מוגנת על ידי בני משפחתה, וכפופה למרותם של מנהלי המוסד ופקידת הסעד. ילדים במקומות אלו חשופים להתעללות והזנחה ואין מושיע.

הוצאת הקטינה מבית גרמה למצב משברי במשפחה, האב התעלף ביום בו באו לקחת את הקטינה להוסטל, והמשפחה התאסלמה על מנת לשמור על שלמותה.

לצפייה / הורדת החלטת השופט מזוז בע"מ 8068/18 מה- 2.11.2018 הקלק על הקישור:
https://drive.google.com/file/d/1LA_tpu5thUJsf2ursitA60937QmcYBJ1/view

מצורפת החלטת מזוז בע"מ 8068/18 מה- 2.11.2018 – הוצאת ילדה בת 14 מביתה ומשפחתה בניגוד לרצונה ורצון הוריה להוסטל מרוחק:

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006

ילדי פנימיות משרד הרווחה בסיכון גבוה לנטילת סמים פסיכיאטריים שלא לצורך

2018 – מתוך המגזין עם אושרת קוטלר. ילדים מתחת לגיל 18 מושפעים באופן שלילי ומוגבר מנטילת סמים פסיכיאטריים. עובדה זאת אינה מונעת ממנהלי פנימיות משרד הרווחה לתת להם כמות מוגדלת של כדורים פסיכיאטריים כדי להוזיל עלות החזקתם בפנימיה.

רשויות הרווחה רצחו את אודל שולמית אמבש בת ה- 15

02.07.2018 – מחוייב המציאות: רשויות הרווחה שולחות ילדים בחסותם והורים לאבדון כדי להעלים פשעיהם נגד האנושות.
הפרקטיקה האלימה של רשויות הרווחה
אודל שולמית אמבש מתה כתוצאה מהפרקטיקה האלימה של רשויות הרווחה המקבלת גיבוי מבתי המשפט, רשויות האכיפה ומומחים מטעמם (פסיכולוגים, פסיכיאטרים וכדו').
בשלב הראשון תוקפות רשויות הרווחה את הורי הקטין ומציגים אותם כבעייתיים, ומסוכנים, תתי אדם, וכאלה שאינם מסוגלים לגדל ילד ויש לנתק מהם את הקטין. לאחר מכן מממשים גורמי הרווחה המלצותיהם לצווים שיפוטיים להרחקת הקטין מהוריו במוסד מרוחק וסגור. בתי המשפט משמשים "חותמת גומי" לתסקירי פקידות הסעד.
מוסדות מרוחקים וסגורים של משרד הרווחה מקבלים גיבוי מלא ממשרד הרווחה ומשטרת ישראל ויכולים לעשות בילדים בחסותם ככל העולה על על רוחם. הקטינים בחסותם עוברים אבחונים באופן שוטף ומתויגים עם הפרעות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות. אין מצב שתיחקר תלונה של קטין נגד המוסד בצורה כלשהי. כל התלונות נסגרות והממצא הוא כי המוסד פעל כנדרש.
הקטינים במוסדות משרד הרווחה חסרי אונים מנותקים מהוריהם ומשפחתם.
קטינים בורחים לעיתים ממוסדות אלו נרדפים על ידי משטרת ישראל שאינה חוקרת לעומק מדוע ברחו. חלק מהקטינים מתדרדרים לתעשיית הזנות, סמים ופשע, וחלק מוצאים את מותם.
רשויות הרווחה מסתירות המידע מהציבור בתואנות חיסיון שונות.

דמם של הקטינים הותר במוסדות משרד הרווחה

רשויות האכיפה נמנעות מלחקור התעללויות והזנחת קטינים במוסדות משרד הרווחה כל עוד רשויות הרווחה ממליצות לא לחקור. האינטרס של רשויות הרווחה הוא לא לחקור מאחר והם אחראים על הקטינים במוסדות אלו, וכך נוצר מצב של ניגוד עניינים: הגוף האחראי על שלומם של הקטינים הוא גם הקובע בפועל אם תהיה חקירה במצב של פגיעה בשלומם.

נסיבות מותו הטרגיות של עידן בן ה- 6 בחסות מעון של אקים משרד הרווחה

פברואר 2018 – מתוך כאן 11 , שלי טפירו – לב שבור לרסיסים: אמא של עידן בן ה-6 לא מצליחה לעכל שבנה מת כששהה בהוסטל, ומנסה להבין מה מסתירים ממנה – "חייבת תשובות בשביל להמשיך לחיות".

בוגר בית הנער עין ורד מספר על הפנימיה

מתוך דף פייסבוק של ‎Jeremy Artia , 05.04.2018 , על בית הנער עין ורד
שלום לכולם,אני רענן, בוגר בית הנער עין ורד. הגעתי לשם בשנת 2003, בהיותי בן 13. בית הנער הוצג בפני הוריי כמסגרת חינוכית ושיקומית לנערים שאינם יכולים לשהות בחסות הוריהם מסיבה זו או אחרת. לאחר דיונים בבית המשפט הוחלט שזו המסגרת המתאימה לי ביותר.

חייתי בבית הנער כשנתיים, במהלכן ספגתי אלימות קשה, הן מילולית והן פיזית מצד הצוות החינוכי במקום. בנוסף, הייתי עד למקרי אלימות רבים, חוזרים ונשנים, גם כלפיי השוהים הנוספים בבית הנער.

דרך נוספת בה מתיימר הצוות החינוכי לשקם את הנערים הינה מתן כדורים פסיכיאטריים. נערים רבים נטלו תרופות שונות ובעקבות כך הפכו למעין "זומבים". בצורה זו היה קל יותר לצוות להשתלט על הנערים ולמנוע התנהגויות לא הולמות. גם לי המליצו ליטול כדורים אך אימי אינה הסכימה לדבר ונלחמה על כך.

חלק ניכר מהצוות החינוכי, אותו צוות שאמור להגן ולשמור, ויחד עם זאת לחנך ולשקם את הנערים, השתמש בשיטות אלימות שכללו ניטרול גוף הנער ומניעת יכולתו לזוז, השלכתו אל חלל חדרו כאילו היה חפץ, שימוש בשפה אלימה מאוד והטלת סנקציות כגון מניעה מהנער ליצור כל סוג של קשר עם משפחתו וחבריו הנמצאים מחוץ לבית הנער.

לאחר שנתיים סיימתי את שהותי בבית הנער, מצולק פיזית ונפשית. אין ספק ששיקום לא היה שם, גם ממש לא חינוך. רק פחד ואובדן אמון במערכת ובחברה בכלל.

כיום, הנני מנהל חיים נורמטיביים בחברה, הנני מחזיק בעבודה קבועה ואיש משפחה. אין ספק שאת ילדיי לעולם לא אחנך לאלימות מכל סוג שהוא. ואותו מטען מבית הנער ילווה אותי על מנת לזכור איך אין לחנך, ללמד ולהתנהג לעולם.

בית הנער עין ורד

מאומץ נדקר למוות בפנימיה, המאמצים תובעים את משרד הרווחה במיליוני שקלים

משפחת הנער שנדקר למוות בפנימייה תובעת מהמדינה 8.5 מיליון שקלים
אביו של אדיר רוהקר: "המדריכים ישבו בחוץ ועישנו, היה כאן מחדל". עורך דינם של המשפחה: "משרד הרווחה צריך לשאת באחריות לאחר הפרטת המרכזים האלה" , אסף פוזיילוב , 02 באפריל 2018 , כאן (בהרצה).

משפחתו של אדיר רוהקר, בן 17, שנדקר למוות במהלך ריב בפנימייה במושב רווחה שבדרום לפני כחודש וחצי תובעת 8.5 מיליון שקלים מהמדינה. "היה כאן מחדל. אנחנו רוצים שילמדו מזה לקח", אמר אביו שמעון.

רוהקר נדקר על ידי נער בן גילו, לאחר עימות שפרץ ביניהם בעקבות חתיכת לחם שנפלה רצפת חדר האוכל בפנימייה. הדוקר הואשם בהריגה ומכתב האישום עלה כי בשלב מסוים בעימות בין השניים הנאשם נטל סכין מטבח שהייתה מונחת על השיש ודקר את אדיר דקירה בודדת ויחידה שהביאה למותו.

"אמרו לי נערים בפנימייה שבאותו זמן לא היו במקום מדריכים, היו שניים שישבו בחוץ ועישנו. במיוחד כשעשר דקות לפני כן היה ריב בין אדיר לאותו נער, מדובר בנערים בסיכון. למה הם עזבו את השטח?" אמר אביו.

"משרד הרווחה הוציא להפרטה את נושא המעונות, אם נתת לאחרים – צריך לפקח עליהם", אמר עו"ד דוד מנע שמייצג את המשפחה בתשובה לשאלה מדוע תבעו רק את משרד הרווחה, ולא את העמותה הפרטית שמפעילה את רשת ההוסטלים. "משרד הרווחה הוא הגורם הבלעדי למחדלים האלה. מבקר המדינה הביעה ביקורת גדולה על הניהול של המרכזים האלה רק לפני שלוש שנים".

בעבר אמר מנכ"ל עמותת "כנף של אהבה", המפעילה את המוסד, כי היו מדריכים במספר מספיק, כמו שקובע התקן. לאחר המקרה הודיע משרד הרווחה על הקמת ועדת בדיקה. סכום התביעה נקבע על פי "הלכות השנים האבודות" שאישר ביהמ"ש העליון לפני כמה שנים – חישוב המשכורת הממוצעת והפנסיה, כפול שנות חייו של אדם מיום מותו, ובנוסף פיצויים למשפחה.

במשרד הרווחה בחרו שלא להגיב.