רשויות הרווחה תלשו הבנות מהאמא ג' ומונעות ממנה לפגוש אותן

פקידת סעד תולשת ילד מהבית - אילוסטרציה
פקידת סעד תולשת ילד מהבית – אילוסטרציה

הנאנסת משומרת לשופטים: "אל תקחו ממני את חמש בנותיי" , אלי לוי , 08/03/2014 , חדשות 10

רשויות הרווחה החליטו להרחיק את חמש בנותיה של ג' מהצפון, אז הקורבן באונס הקבוצתי בקיבוץ שומרת והיום אם משתקמת בת 40. לאחר שני ניסיונות התאבדות כושלים היא פונה במכתב לשופטי בית משפט השלום: "מפיצים עליי שמועות זדוניות. בלי הבנות שלי- אין משמעות לחיי"

25 שנה חלפו מאז האונס הקבוצתי המזעזע שעברה ג' על ידי חבורת נערים בקיבוץ שומרת. מאז היא הביאה לעולם חמש בנות, הגדולה שבהן בת 17 והקטנה בת 9. לאחר שניסתה לשים קץ לחייה לפני שבע השנים, הודיעו לה רשויות הרווחה על לקיחת בנותיה ממנה. ג', מעורערת וכואבת, אושפזה בבית החולים הפסיכיאטרי בטירת הכרמל. לאחר מכן, שיקמה במעט את חייה, חזרה לעבודה, ובנותיה שבו לפקוד את ביתה בסופי שבוע בחופשותיהן מהפנימייה.

גם מנת נחמה זו נשללה ממנה בסופו של דבר. לפני שבוע וחצי הודיעו לה גורמי הרווחה כי שתי בנותיה הקטנות לא ישובו הביתה בחופשות. ג׳, שהתקשתה להתמודד עם ההחלטה, ניסתה שוב להתאבד. בתה השנייה א׳, רק בת 16, מצאה אותה מתבוססת בדמה כשלצדה מכתב פרידה מבנותיה.

בעקבות ניסיון ההתאבדות, ביקרו בבית שוב שוטרים ואנשי הרווחה והוחלט על הוצאתן מהבית של שלושת הבנות הגדולות. תגובתה של ג' הייתה הפעם נסערת במיוחד. "אין לי למה להמשיך לחיות בלי הבנות", היא אמרה לחדשות 10, והביעה את תקוותה שבית המשפט יהפוך את ההחלטה. "כל חיי אני דואגת להן. לא חסר להן כלום. משהו החליט שאני לא מתאימה להיות אימא כי אני הנאנסת מקיבוץ שומרת ", היא הוסיפה.

"קוראים לי שקרנית"

בפנייה לשופטי בית משפט השלום כתבה ג' כי הפלאפונים של בנותיה נלקחו מהן, כדי למנוע את הקשר איתה, וכי עובד הפנימייה מנע ממנה להיכנס למקום בטענה שהיא מהווה "איום" על בנותיה. ג' הוסיפה שהוסבר לה כי היא אינה יכולה לראות את בנותיה בעקבות הפצת "שמועה זדונית", לפיה בנותיה עוסקות בזנות עם בני מיעוטים. ג' טוענת כי היא ובנותיה מוכנות להיבדק במכונת אמת כדי להפריך את הדברים.

ג' אומרת כי פירוק המשפחה שלה נעשה על סמך שמועות וללא ראיות או הוכחות. "לפני 26 שנה הקיבוץ התנהל על פי שמועות .חשבתי שלאנשים בגילי צמח כבר סוג של מצפון אבל טעיתי. כל שיחה שלי עם פקיד הסעד מסתיימת בכך שהוא קורא לי שקרנית ומאשים את בנותיי בעיסוק בזנות".

א׳, בתה של ג' שלא משה ממנה מאז ניסיון ההתאבדות, אמרה לחדשות 10 כי היא חוששת מהידרדרות מצבה של אימה. ״אנחנו מכירות את סיפור חייה הקשה, אבל היא אימא טובה וכל מה שאומרים עליה ברווחה לא הגיוני ולא נכון״, קבעה הבת.

קישורים:

"יתומי הרווחה" – מרב בטיטו – ידיעות אחרונות, פברואר 2008 – אף לא סימן אחד היה שם כדי להזהיר מפני ידו הארוכה של המנגנון היעיל מדי של אנשי הרווחה. יום אחד היא הייתה אימא לחמישה ילדים כזו שמשלחת בבוקר ארבעה ילדים עם הסנדביצ'ים ונשארת עם תינוק. כזו המתנדבת לעזור למחנכת לפני מסיבת כיתה שמפרידה בין ניצים, שמחבקת אחד בכל יד, ויום למחרת כבר הייתה אימא שנחרדת לגלות כי שלושת ילדיה עברו בבית ספרם חקירה על ידי "אישה מבוגרת ששאלה אותנו כל מיני דברים", כפי שסיפרה לה בתה תלמידת כיתה א'….

הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן – ד"ר ישראל צבי גילת – פוליטיקה – ערוץ 1 – יוני 2011 – ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. – צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן. – בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי. "ועדת החלטה" ופקיד הסעד – שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית – בעיות ניגוד העניינים והשיקולים הזרים של פקידי הרווחה ו"ועדת ההחלטה" ברשות המקומית מביאה להחלטות שגויות אשר פוגעות באופן קשה ביותר הקטין/חסוי ובני משפחתו. על מנת להתמודד עם תקלות קשות אלו נדרשת המשפחה להשקיע משאבים אדירים להציל את יקירם. בית משפט לענייני משפחה המקיים את הדיונים בדלתיים סגורות משמש כחותמת גומי של מערכת הרווחה הקלוקלת….
דוח מבקר המדינה 2013 – משרד הרווחה תולש בכפייה וברמיה ילדים מבתיהם בוועדות החלטה בניגוד לחוק ולנהלים – מאי 2013 – מבקר המדינה ערך במהלך שנת 2012 ביקורת על סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה (ועדות החלטה בלשכות רווחה ברשויות מקומיות) בעניין זכויותיהן של משפחות חלשות בהוצאת ילדים מהם בכפייה…
יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה משקר ומרעיל מפיו בפייסבוק נגד נערה והוריה – דצמבר 2013 – מדובר בסטטוס בפיסבוק של צופית גרנט אודות נערה בת 16 הכלואה מזה כ-3 שנים במוסד פסיכיאטרי שלא לצורך. הנערה מבקשתעזרה בדחיפות. נלקחה מאמה שלי בגיל 13, ובעקבות כך הקשר עמה נותק, וזה גרם לה להיות במצוקה במשך הרבה זמן. הנערה החלה להיות באשפוזים ולעבור…

לשכת הרווחה חולון תלשה ילדות מביתן ומשפחתן עקב חשדות שהסב הטריד אותן

מוטי ששון - ראש העיר חולון - תלישת ילדים מביתם ללא רחמים דע כי התיוג "מוכר לשירותי הרווחה" משמעותו בעיני הרשויות נזקק חסר דעה ודעת אשר הרשויות קובעות גורלו וגורל משפחתו, היזהרו מרשויות הרווחה.

הסב הטריד וההורים דורשים: השיבו את בנותינו , חופית כהן , ynet , ינואר 2014

סב לשלוש נכדות מחולון חשוד שביצע מעשים מגונים בשתיים מהן. שירותי הרווחה חולון החליטו להעביר את כל הילדות לפנימייה, בטענה שההורים ידעו על המקרים אך לא דיווחו עליהם. האם: "בחיים לא חשדתי שקורה להן משהו רע". משרד הרווחה: מאז שהועברו לפנימייה מצב הבנות השתפר

"לא רציתי להאמין לשמועות עליו, גם כשהשכנים ובעלי ניסו לשכנע אותי. הוא אבא שלי, הבן אדם שגידל אותי, איך אפשר לחשוב עליו דברים רעים כאלה? למרות כל מה שקרה, הבנות התנהגו רגיל, בחיים לא חשדתי שקורה להן משהו רע. רק כשראיתי את זה במו עיניי הבנתי שהייתי טיפשה. בזמן שהכנתי קפה במטבח הוא ישב עם הבת שלי בסלון, שמעתי קול מוזר, וכשהצצתי לכיוונם ראיתי שהיד שלו בין הרגלים שלה". כך טוענת בתיה (שם בדוי, כמו כל השמות בכתבה), תושבת חולון, אודות אביה ובנותיה, שהיו אז מתחת לגיל עשר.

לפי גרסת המשטרה, שתיים מתוך שלוש ילדותיה הותקפו מינית על ידי סבן. זמן קצר לאחר מכן רשויות הרווחה הרחיקו את שלושת הבנות מביתן ולפני כשנה וחצי הן הועברו למרכז לנפגעות תקיפה מינית. לאחר חצי שנה השלוש נשלחו לפנימייה, בה הן נמצאות עד היום. עכשיו ההורים דורשים לקבל אותן בחזרה וטוענים שהם היו הראשונים להתריע בפני הרשויות על המקרים.

השתלט על הבית

מבחינת בעלה של בתיה, אבי, מדובר בסיפור טראגי עם סוף ידוע מראש. "תמיד חשדתי שמשהו בבן אדם הזה לא בסדר", הוא מספר. "אני חייב להיות כן, הוא תמיד עזר לי ברמה הכלכלית. מהיום הראשון ההורים של אשתי עזרו לנו עם כסף – בחתונה, ברכישת בית ובתחילת הנישואים. בתקופות קשות גם אכלתי על חשבונם. אנחנו נשואים כבר 22 שנה ותמיד משהו נראה לי חשוד עם האבא".

אבי מסביר מדוע לא שיתף את אשתו בחשדותיו. "מעולם לא יכולתי לומר לה מילה רעה על אביה, כי לא הייתה לי שום הוכחה, אבל לפני כשנה וחצי התחילו שמועות בשכונה שלנו. אמרו שראו אותו מדבר עם ילדות קטנות, מציע להן ממתקים וזה נראה לא תמים. במקרה אחר שכנה סיפרה שהוא ניסה לשכנע את הבת שלה לעלות אליו הביתה והבטיח לה 100 שקל בתמורה. הייתי מזועזע, הילדה הזו הייתה חברה של הבנות שלי".

לדבריו, אחרי ששמע על המקרים הללו, הוא התחיל לחשוש שהדבר עלול לקרות גם לבנותיו. "התחננתי בפני האמא שסיפרה לי על בתה, שתגיש תלונה, אבל היא סירבה ואמרה שהיא לא רוצה להסתבך. פניתי בעצמי לצהרון שבו הייתה בתי והזהרתי את ההורים ממנו. למרות הקרבה המשפחתית לא הייתי מוכן לקחת כזו אחריות על המצפון שלי. מיד חשבתי שאם הוא עושה את זה לילדות אחרות, הוא עלול לעשות את זה גם לבנות שלי. אשתי התעקשה שמדובר בשמועות זדוניות וסירבה להרחיק את אבא שלה מביתנו. בדיעבד אני מבין אותה, אי אפשר להפנות עורף לאבא רק כי כמה שכנים אמרו משהו. מאז הייתי ערני ולא נתתי לו להישאר איתן לבד".

בעקבות מחלה נאלץ אבי לשכב במשך מספר חודשים בבית חולים. היום הוא סבור שחמיו ניצל את היעדרו כדי לפגוע בבנותיו. "כשלא הייתי בבית הוא ממש השתלט עליו, כל הזמן הסתובב כאן. פניתי לרווחה וביקשתי שיעזרו לנו וירחיקו אותו מהן, אבל זה לא עזר. כל הזמן טפטפתי לאשתי שתהיה זהירה, אבל היא פשוט לא יכלה להאמין שאבא שלה יפגע בבנות שלה".

טלפון מהמשטרה

האשליה של בתיה התנפצה, כאמור, כאשר ראתה במו עיניה את אביה נוגע בבתה, על הספה בסלון, באיבריה המוצנעים. לטענת בתיה, היא מיהרה לגרש אותו מהבית ומאז לא הרשתה לו לשהות עם בנותיה ללא השגחה. מחשש לעימות בין בעלה לאביה היא לא שיתפה איש במקרה.

"היא חשבה שהיא שולטת במצב ושאם היא תמנע ממנו להתקרב לבנות הכל יהיה בסדר", אומר אבי. "אבל יום אחד התקשרו אליי מהמשטרה וזימנו אותי לחקירה. הייתי בהלם ומיהרתי להתקשר לאשתי לספר לה. אחת הבנות אמרה שהיא יודעת למה הזמינו אותי, אבל לא הייתה מוכנה לומר את זה בטלפון. הגעתי הביתה במהירות והבת שלי הייתה נסערת מאוד. היא אמרה לי שחברה שלה סיפרה שעשו לה משהו רע, וכשהיא שמעה את זה הבת שלי אמרה למורה שגם סבא שלה עשה לה משהו. יותר מזה לא הייתי צריך לשמוע, מיד הבנתי במה מדובר".

אבי הגיע לתחנת המשטרה ושם הבין את היקף המשבר שהכה במשפחתו. "כל התקופה הזו חששתי שהוא פוגע בילדות בשכונה, ופתאום זה הגיע אליי הביתה. במשטרה התברר שגם הבת השנייה שלי סיפרה למורה שסבא שלה נוגע בה. בחקירה השוטר אמר שידעתי ולא דיווחתי, אבל הסברתי שלא היו לי הוכחות. אמרתי שכאשר אמא של אותה ילדה סירבה להתלונן, הלכתי בעצמי לצהרון והזהרתי את ההורים, יותר מזה לא יכולתי לעשות".

גם אחרי שהחלה החקירה והסבא קיבל צו הרחקה, אבי המשיך לחשוש. "אשתי שתקה מתוך תמימות, היא לא רצתה להאמין שמדובר בעבריין סדרתי וחשבה שהיא מסוגלת לפתור את המצב לבד. גם הסבא נחקר במשטרה והוצא נגדו צו הרחקה מהבנות. למרות זאת הוא המשיך להתקשר אליהן לבית, אמר לבנות שייקח אותן לקניות ולבילויים, אבל לא הרשיתי לו להתקרב לכאן. לא רציתי שהן ידברו איתו, הן היו אז בסך הכל בנות עשר, לא הבינו מה קורה והיו עונות לו. אני רק חיכיתי שהוא ייכנס לכלא והסיוט הזה יסתיים".

צריכות אמא

הרחקת הסב מסביבת נכדותיו והחקירה המשטרתית, לא סיימו את המשבר של המשפחה. רשויות הרווחה החליטו להוציא את שלוש הבנות מביתן ולאחר כחצי שנה בה שהו במוסד לקטינות נפגעות תקיפה מינית, הן הועברו לפנימייה סגורה. בתקופה האחרונה הן מבקרות בבית אחת לשבועיים.

"זה עבורי המשבר הכי גדול", אומרת בתיה. "מבית מלא בשמחה ורעש הפכנו לבית ריק, זה ממש מוציא אותי מדעתי. כשהסיפור התפוצץ שמחתי מכך שיפנו את הבנות לטיפול, חשבתי שככה הן תוכלנה להשתקם ולחזור לבית. אחרי המקרה הן הפכו לחרדתיות ורציתי לתת להן טיפול שיעזור להן".

רוצים את הבנות חזרה בבית. ההורים (צילום: קובי קואנקס)
רוצים את הבנות חזרה בבית. ההורים (צילום: קובי קואנקס)

בתיה לא שיערה שתיאלץ להיפרד מבנותיה לתקופה כה ארוכה. "בחלומות הכי גרועים שלי לא דמיינתי שזה מה שיקרה, שהפתרון של הרווחה לבעיה יהיה להרחיק אותן ממני. אני אמא שלהן, אני צריכה לטפל בהן ולשמור עליהן, שלא יקרה להן שום דבר. לא עברנו מספיק? אני מבקשת שייתנו לנו להשתקם ביחד, כמשפחה. צו ההרחקה של אבא שלי מהבנות מסתיים השבוע, אבל הוא כבר בקושי מגיע לחולון, וממילא לא יעז להתקרב לכאן כי כל השכונה יודעת עליו".

בתיה ממשיכה לספר גם על השפעת האירועים הקשים על הבנות. "אחת מהן התחילה לסבול מהרטבות בלילה, היא מתקשרת כל בוקר מהפנימייה בוכה, כי אין שם מי שיקלח אותה באמצע הלילה ויחליף לה מצעים. הבת השנייה שלי סובלת מאפילפסיה ואני כל הזמן פוחדת שהיא תקבל התקף כשהיא לבד. הן כל יום מתקשרות בוכות, רוצות שאבוא לקחת אותן. הן מתלוננות על האוכל והניקיון ואומרות שרע להן.

"אני יודעת שגם אם היו שמים אותן בפנימייה מפוארת הן היו בוכות, כי ילדות בגילן צריכות להיות עם אמא שלהן. אני לא מזלזלת בטיפול שהן מקבלות, ברור לי שאחרי מה שאבא שלי עשה חייבים לתת להן טיפול, אבל למה לא לתת להן לגור עם אבא ואמא שלהן? אני אקח אותן לכל מפגש או ביקורת שידרשו ממני, העיקר שהן יחזרו. כשהן היו צריכות שיעורים פרטיים או חוגים הקפדתי לקחת אותן, אז בוודאי שאקח אותן לטיפול פסיכולוגי. אני רק רוצה שהבנות שלי יחזרו הביתה".

אבי: "אני מבין למה הרווחה לקחה את הבנות מלכתחילה. כל המשפחה הייתה הרוסה כשהסיפור הזה התפוצץ, גם אני וגם אשתי התקשנו לעזור להן ולתפקד. אבל עבר מספיק זמן, עכשיו הרווחה צריכה לטפל בנו כמשפחה ולא כיחידים. אנחנו צריכים טיפול זוגי ומשפחתי. להוציא את הבנות מהבית לא יכול להיות פתרון קבוע אלא רק זמני".

"קורע את הלב"

המקרה החמור פגע לדברי בתיה בכל המשפחה, לא רק בילדות. "תראי איך החדר שלהן ריק כשהן לא נמצאות, זה קורע לי את הלב. בעלי ואני כל הזמן מסתובבים כמו שני סהרורים. כשאבא שלי פגע בבנות שלי הוא שבר את כל המשפחה, אני רק רוצה לשקם אותה".

אמה של בתיה הצטרפה גם היא למאמצי בתה ושכרה עורך דין. "בעלי מבקר בבית המשותף שלנו בחולון לעיתים רחוקות. כשהוא בא אין לי מה לעשות כי זה גם הבית שלו", אומרת הסבתא. "כרגע המשטרה המליצה להגיש כתב אישום על הטרדה מינית ומעשה מגונה בנכדות. אני בטוחה שהוא יישב בכלא.

"אני מעדיפה שלא להתייחס למה שהוא עשה, אף אחד בעבודה ובמשפחה שלי לא יודע מה קרה. זה מצב איום ונורא אבל אני רוצה להתרכז בלהחזיר את הבנות. אסור לעקור ככה את הילדות מאמא שלהן, אנחנו נטפל בהן אבל קודם כל הן צריכות לחזור הביתה. הבת שלי במצב קשה, כל הזמן בוכה ובקושי מתפקדת. ברווחה צריכים להבין שכאשר הם לוקחים את הילדות, הם קורעים לגזרים את כל המשפחה".

תגובות

מעיריית חולון נמסר: "המשפחה מוכרת לשירותי הרווחה מזה שנים רבות ומטופלת על ידם במספר תחומים. לאורך השנים המשפחה קיבלה מענים רבים כולל שיבוץ במעון רב תכליתי, הדרכות הוריות ועוד. לנוכח העובדה, שהגיעו דיווחים מבית הספר על הזנחה קשה של הבנות וחוסר היכולת של ההורים להגן עליהן, נכנס חוק הנוער לתמונה כבר לפני שלוש שנים. לאחר בדיקה מעמיקה של כל הגורמים, כולל ברמת המחוז ופקידת סעד ראשית לחוק הנוער, לא הייתה ברירה אלא להוציא את הבנות מהבית בצו בית משפט. יצויין, כי האב משתף פעולה עם הרווחה בצורה הדוקה אך האם מחבלת בסידור הבנות בפנימייה, מסרבת לכל קשר עם עובדי הרווחה ולא מגיעה למפגשים.

"בקרוב יתקיים מפגש מסודר של פקידת הסעד עם הפנימייה כדי לבדוק לעומק מספר נושאים שהועלו על ידי האב. יודגש, כי כל הגורמים המקצועיים שטיפלו במשפחה משוכנעים, כי טובת הבנות חייבה את הוצאתן מהבית".

ממשרד הרווחה נמסר: "בעקבות חשד לפגיעה מינית ממושכת על ידי הסב, ובעקבות דיווחים מהקהילה על צורך בהתערבות מיידית הוצאו הבנות, בהחלטת בית משפט, למסגרת חירום. הבנות סבלו מקשיים משמעותיים, רגשיים והתנהגותיים. למרות ההרחקה של המשטרה, עלה חשד שההורים מאפשרים המשך מפגש בין הקטינות והסבא.

"הבנות עברו טיפול אינטנסיבי ושולבו במסגרת פנימייה מתאימה, והיה חשוב לגורמים המטפלים שלא להפריד בין הבנות. במהלך התקופה שהבנות בפנימייה, מצבן הרגשי וההתנהגותי השתפר. שירותי הרווחה בחולון נמצאים בקשר רציף עם ההורים וכל תלונה מצידם נבדקת".

מהמשטרה אישרו כי החשוד נחקר בגין הטרדה מינית ומסרו כי חומר החקירה הועבר לפרקליטות לעיונם והחלטתם.

קישורים:

לשכת הרווחה חולון – הפקרת חולה מחוסר דיור מבית החולים לקבץ נדבות – מדיניות משרד הרווחה לתייג אזרחים כסובלים מבעיות נפשיות או סיעודיים על מנת לנער עצמם מאחריות – הכתבה חולה מחוסר דיור יוצא מבית החולים לקבץ נדבות , mynet , מורן שרף, שי אלבלינג , ספטמבר 2011 – א. (44) מתגורר כבר חמישה חודשים בבית חולים "וולפסון" משום שלא נמצא בעבורו מוסד סיעודי מתאים, והוא מחוסר בית. המצב הזה לא נוח לו, וגם לא לבית החולים: הוא נוהג לקבץ נדבות בצומת כשהוא לבוש בכותונת של המוסד, ומתפרץ על אנשי הצוות הרפואי. משרד הרווחה מטיל את האחריות על משרד הבריאות שמטיל אחריות על קופת החולים…

עיריית חולון – משליכים לרחוב אם וארבעת ילדיה – אם וארבעת ילדיה הלנים במקלט יושלכו לרחוב ע"י עיריית חולון – ידיעות אחרונות , ראובן וייס ומאיר תורג'מן , 28.01.2010 – האמא: "הפקח אמר לי לפנות את המקלט תוך שעה או שיחזור עם שוטרים שיפנו אותנו בכוח. התחננתי ואמרתי שאין לי ולארבעת ילדיי הקטנים לאן ללכת. לאן נלך עכשיו? איפה אמצא קורת גג לילדיי? איך נשרוד בחוץ בלילות הקפואים?"…

מעון גילעם משרד הרווחה – כליאת ילדים בבידוד ימים שלמים ומתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח – נעולים – תחקיר מעון גילעם – כליאה בבידוד ימים שלמים, מתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח לקטינים – "תוציאו אותי מפה, אני לא יכול יותר, כואב לי". – זעק נער צעיר מתוך חדר הבידוד של המעון הנעול גילעם. זה לא עזר לו. כמה שבועות אחר כך אושפז הנער במחלקה לבריאות הנפש. עדויות שהגיעו ל"7 ימים" מתארות נערים הנשלחים לתקופות ארוכות בבידוד, היעדר אחות מוסמכת ומעטפה אחת, עם כדורים פסיכיאטריים, שמוכנה בערב למקרה של "מצבי התנהגות מסוכנת"…

"חומות של ייאוש" , מרב בטיטו , 7 ימים , ידיעות אחרונות – אוגוסט 2009 – במעון הסגור גילעם אמורים לשקם נערים בסיכון. במקום זה, טוענים חוסים ומדריכים, שלחו אותם ל"הפרדות" למשך ימים, בהם נאלצו לישון על ספסל, ונמנעה מהם האפשרות ללמוד …

נערים חוסים מוכים במעונות משרד הרווחה , הארץ , אוקטובר 2006 – בני נוער הנמצאים במעונות מתוקף צו בית משפט, סופגים מכות והתעללויות. יו"ר ועד עובדי משרד הרווחה מונע פיקוח על המוסדות. -בגיל-עם אף פעם לא אומרים בוקר טוב. בשש בבוקר פותחים את הדלת בטריקה וצועקים 'עוף מהמיטה'. אם אתה לא ישר קם, הופכים אותך מהמיטה או שופכים עליך מים. לפעמים ישר על הבוקר הייתי עף לבידוד, בעיקר כשהמדריך היה עצבני", (חוסה ממעון גיל-עם).

משרד הרווחה מחריב חיי הילדים בפנימיות ומתנער מאחריות

הכתבה פנייה למבקר: מי אחראי לשלומם של ילדי הפנימיות? , יובל גורן | 18/3/2013

לאחר שמדריך הורשע באונס נער בפנימייה, ניסתה המועצה לשלום הילד לברר איזה גוף ממשלתי אחראי על תפעול המוסד ועל שלום הילדים בו – אך ללא הצלחה משרד הרווחה: "הנושא באחריות משרד החינוך" משרד החינוך: "זו אחריותו של משרד הרווחה"

על רקע פרשת אונס בפנימייה בצפון הארץ דרשו במועצה לשלום הילד לברר איזה משרד ממשלתי אחראי על הגנתם ורווחתם של ילדי הפנימיות בישראל, אלא שאז התברר להם כי התחום פרוץ. תקיפה מינית, אילוסטרציה. מי יגן על ילדי הפנימיות צילום אילוסטרציה: אלי דסה לחלוטין: משרד החינוך ומשרד הרווחה מגלגלים זה על זה את האחריות בנושא, ואין שום גורם שיכול לספק מענה לשאלות הנוקבות.

המועצה לשלום הילד החליטה לפנות לרשויות ההמשלתיות בעקבות גזר דין שניתן למדריך לשעבר בפנימייה בצפון הארץ לפני כחודשיים, שהורשע בהתעללות מינית קשה ובביצוע מעשי סדום בילד בן 13 ששהה בפנימייה.

שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת גזרו על המדריך שמונה שנות מאסר בפועל ופסקו: "הנאשם שימש כאיש חינוך אשר נועד לשמש כמשען ומקור חום וביטחון לנער הצעיר שנשלח הרחק מביתו וממשפחתו, ובמקום זאת פגע פגיעה אנושה בקורבנו בצורה אכזרית ומכוערת".

כתגובה לפניית המועצה לשלום הילד הסירו מעצמם גורמים רשמיים בכירים במשרד הרווחה ובמשרד החינוך, כל אחד בתורו, את האחריות לפיקוח על שלומם של הילדים בפנימיות, לרבות דרך מיון המדריכים וקליטתם לעבודה בפנימיות אלו.

"הפנימייה ממומנת ומפוקחת באופן אינטנסיבי על ידי המנהל לחינוך התיישבותי", כתבה מנהלת השירות לילד ולנוער במשרד הרווחה בתשובה לפניית המועצה. שבוע לאחר מכן התקבלה תשובה דומה, הפעם ממשרד החינוך: "מדובר במסגרת ייחודית שהינה באחריות משרד הרווחה, במימונו ובפיקוחו. לא ברור לי מדוע השירות למען הילד מתנער מאחריות זו ומעביר אותה אלינו", כתב ד"ר יחיאל שילה, מנהל המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך.

"המקרה המזעזע הזה העלה לא מעט שאלות קשות שנוגעות לדרך הגיוס והמיון של עובדי הפנימיות. האם יש כתובת זמינה ונגישה לילדים שנקלעים למצוקה? ", אומר ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד.

קדמן פנה לאחרונה למבקר המדינה, וביקש ממנו לבצע בדיקה מקיפה ומעמיקה באשר לגוף הנושא באחריות על ילדי הפנימיות. "דווקא ילדים ובני נוער הנמצאים במצוקה ובסיכון נחשפים לפגיעות קשות בתוך המסגרת שבה הם חיים, ונותרים ללא הגנה של ממש כאשר הרשויות המוסמכות'מפילות' את האחריות זו על זו", כתב קדמן למבקר. "אנשי המשרדים השונים שהשיבו לפנייתנו מוכרים לנו כאנשי מקצוע מסורים, מיומנים ואכפתיים. הבעיה נעוצה במדיניות, בחוסר תיאום בין המשרדים, בנפילה בין הכיסאות".

בתגובה ששלח המבקר לפניית המועצה נכתב: "בעבר נבדקה אחריות הרשויות המקומיות לילדים השוהים בפנימיות בתחומן, אולם לאור הפנייה ביקש מבקר המדינה לקבל את התייחסות האגפים המתאימים במשרד המבקר". ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "הנושא מצוי בטיפול מנכ"לית משרד החינוך מול משרד הרווחה". ממשרד הרווחה נמסר: "הנושא נמצא בטיפול מול משרד החינוך ".

קישורים: 

אימהות מספרות על חטיפת ילדיהן בידי רשויות הרווחה

אוקטובר 2012 – 103 FM – שיחות לילה עם אבי כץ – סיפורן של נשים שרשויות הרווחה תלשו מהן את ילדיהן.
הסיפור הראשון הוא של אישה שבגיל 17 ילדה בן וביקשה סיוע בדיור מרשויות הרווחה. רשוית הרווחה טרטרו את האמא ולבסוף חטפו ממנה את בנה.

אמא נוספת מספרת שתלשו ממנה את ילדיה: הגדולה בגיל 14 נלקחה לפנימייה, ילדתה הקטנה נלקחה ממנה בגיל 4 חודשים אולם הוחזרה, רשויות הרווחה מבצעים מעקבים משפילים ואינם מסייעים במאומה. בגיל 12 לקחו אותה לפנימיה. רשויות הרווחה קראו לגרוש המכה בכל פעם שרצו לתלוש את הילדים מהבית כדי שיעיד בבית משפט נגד האמא. בפנימיה העלילו עודי הרווחה נגד האמא באזני הילדה. הילדה גם הוזנחה בפנימיה, והאמא היתה חסרת אונים מלעזור לבתה.

קישורים:

גלית מור ויגוצקי – שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות

גלית מור ויגוצקי - שימוש בעלילה ורוכלות למניעת חשיפת פשעי משרד הרווחה בבתי משפט לנוער

מרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות.

 רשויות הרווחה רצחו את רעות איש שלום רעות איש שלום היא דלית בספרה של מילי מאסס "בשם טובת טובת הילד", הובלה באכזריות להרצחה ע"י פקידי סעד, ושופטים לענייני משפחה ונוער. השיטות הרצחניות של רשויות הרווחה בחטיפת ילדים טרם היוולדם…

הבשורה על פי חביבי – המדיניות המעוותת של משרד הרווחה – אוקטובר 2010 – ויולט וחיים חביבי עלו לכותרות לפני כארבע שנים, כשהתבצרו בכנסיית הבשורה בנצרת. הם מחו על כך שילדיהם נלקחו בידי רשויות הרווחה בירושלים, והציתו מהומות של תושבים שחשבו כי מדובר בפיגוע. רשויות הרווחה רדפו באובססיביות אחרי משפחת חביבי במשך שנים.

המורשת הבזויה של משרד הרווחה – סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה – הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" – יאנה פבזנר / מוסף לשבת 02.04.10 , ידיעות אחרונות , צילום: חיים הורנשטיין.

 מעון "נווה יעקב" של משרד הרווחה – תרבות הסאדיזם – ככה זה עובדתרבות הסאדיזם של רשויות הרווחה, איומים, הפחדות, עלילות, אלימות, הזנחה, סמים פסיכיאטריים, קשר שתיקה, תאוות בצע ועוד – המאמר האם מטופל ב"נווה יעקב": "צוות סדיסטים, אנחנו בגיהנום" , שבתי בנדט ודנה ויילר-פולק , וואלה חדשות , אוקטובר 2012 – משפחות מטופלים במוסד בו נחשפה פרשת התעללות מתארים שנים של הזנחה ואלימות. "היו לו פנסים בעיניים, כוויות על הגב", מספרת אחת האמהות… 

משרד הרווחה – חטיפת תינוקות מאמהות חד הוריות בשנות החמישים – סיפורו של גיל גרינבוים  – ינואר 2010 – "אחי החטוף" – תחקיר מבט שני של כרמלה מנשה על חטיפתו של גיל גרינבאום לאימוץ ע"י השירות למען הילד. גיל נחטף לאם חד הורית בלידה בבית החולים בטר בחיפה. לאם נאמר כי התינוק מת. גיל הועבר לבית היתומים בית שבתאי לוי ומשם נלקח לאימוץ ע"י הורים ניצולי שואה חשוכי ילדים. עפ"י התחקיר מתברר כי מדובר בשיטה של משרד הרווחה.

תחלואי הסחר בילדים ברשויות הרווחה ובתי משפט לנוער – מווסתים ילדים בין פנימיות משיקולים זרים

נשיאת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי - מחול שדים עם רשויות הרווחה על גבם של משפחות וילדים

יוני 2012 – משרד הרווחה מווסת ילדים בין פנימיות משיקולים זרים, פוגע בהם ומרחיק אותם מהוריהם. מדובר בילדה אשר הוצאה בכפייה מידי אמה מאחר ופקידת סעד לחוק הנוער סברה שהאמא אינה מסוגל לגדלה. הילדה הועברה לפנימיה באזור מגורי האם. "מחול השדים" של פקידת הסעד ושופטי הנוער ממשיך והם רוצים להעבירה לפנימיה מרוחקת.

הכתבה פנימייה במקום חום ואהבה , יורם ירקוני ונעם ברקן , ידיעות אחרונות, יוני 2012

א' מתגוררת בפנימייה בתל אביב, ומאומצת על ידי משפחה • אלא שעכשיו החליט משרד הרווחה להעבירה לפנימיה מרוחקת – ולנתק אותה מהם • משרד הרווחה: זה לטובתה.

בגיל 7 הוציאו שירותי הרווחה את א' מבית אמה לאחר שהוחלט כי היא אינה יכולה לגדל אותה. א' הועברה לפנימייה בתל אביב, והוצמדה לה משפחה מארחת שמתגוררת בעיר, אצלם היא מבלה בסופי שבוע ובחגים, איתם היא יוצאת לטיולים, מהם היא מקבלת נעליים ובגדים חדשים. אבל עכשיו רוצים להרחיק אותה מהמקום היחיד שמתקרב עבורה לבית.

במהלך השנים נרקם קשר קרוב והדוק בין א' למשפחה המארחת, והיא הפכה לחלק בלתי נפרד מהמשפחה. ההורים – ר' מהנדס בהיי-טק, ו- ו' יועצת תקשורת – מספרים שהם מתייחסים אל א' כאל בתם, וכי שני ילדיהם רואים בה אחות לכל דבר.

אלא שלפני כמה שבועות החליט משרד הרווחה להעביר את א' לפנימייה אחרת, מחוץ לתל אביב. זאת בלי לשאול את רצונה ובלי לערב בכך את המשפחה המארחת. המשמעות: א' תועבר הרחק מבית המשפחה, והקשר ביניהם עלול להיפגע ואף עלול להיפסק.

כמו כן עלול להיפגע גם הקשר בין א' לאמה הביולוגית, אשר מתגוררת גם היא בתל אביב ומבקרת את ביתה מדי פעם בתיאום משרד הרווחה.

בעקבות זאת החליטו הורי המשפחה המארחת לפתוח במאבק משפטי, ובאמצעות עו"ד לית גולדברג-לוביץ הם דורשים לבטל את ההחלטה.

לטענתם, טובת הילדה לא עמדה לנגד עיני משרד הרווחה כאשר הורו על העברתה.

"השם 'משפחה מארחת' מטעה במקרה שלנו", אומרת ו'. "אנחנו משמשים לא' עוגן של יציבות, והיא חלק בלתי נפרד מהמשפחה שלנו. בפועל אני הדבר הקרוב ביותר שיש לה לאמא. לא ייתכן מצב שבו ילד פגוע נפגע שוב ושוב על ידי מי שאמורים להגן עליו. ניתוקה ממרכז חייה יגרום לה למשבר ולהידרדרות".

ירון בראון, מנהל עמותת ילדים בסיכון, האחראי על פרויקט משפחות מארחות, אמר אתמול: "בסיפור הזה אין טובים ורעים, אבל תהליך קבלת ההחלטות היה יכול להיות הרבה יותר חכם ורגיש".

ממשרד הרווחה נמסר: "אנו דואגים בראש ובראשונה לטובת הילד. הפנימייה שאליה עוברת הילדה הינה מסגרת מגינה יותר, המותאמת לצורכי הילדה יותר מאשר הפנימייה הנוכחית. גורמי המקצוע נפגשו עם המשפחה המארחת, והוסבר להם כי הקשר עם הילדה לא ייפגע".

 
תחלואי הסחר בילדים ברשויות הרווחה ובתי משפט לנוער - מווסתים ילדים בין פנימיות משיקולים זרים
תחלואי הסחר בילדים ברשויות הרווחה ובתי משפט לנוער – מווסתים ילדים בין פנימיות משיקולים זרים
פלייליסט – מדיניות משרד הרווחה לטיפול והשגחה על ילדים בצו בית משפט לנוער, בפנימיות הרווחה ועמותות

קישורים:

ריספרדל להמונים ולילדים במוסדות כפייה – פסיכיאטרית בפנימייה ד"ר דפנה אדר

סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל - פילוח עיקר תופעות לוואי
סם פסיכיאטרי ריספרדל – פילוח תופעות לוואי

תיוגים פסיכיאטריים לילדים במוסדות כפייה בצו בית משפט בניגוד לרצון הוריהם והלעטתם בסמים פסיכיאטריים קשים ומסוכנים – פסיכיאטרית הפנימיות דפנה אדר

המאמר לא רק ללקוחות של ד"ר רבינוביץ' – ריספרדל להמונים ולילדים , עו"ד יוסי נקר , מרץ 2012
תרופות פסיכיאטריות לקטינים. גם ללא הסכמת ההורה

משטר הפחד בפנימיות
כפי שהסתבר לי מעבודתי, במקרים רבים מקבל הקטין החוסה את התרופה הפסיכיאטרית אף ללא הסכמת ההורה וללא ידיעתו. לא אחת קורה שפנימיות ומרכזי חירום לקטינים מודיעים לפקידי סעד כי ללא מתן תרופה פסיכיאטרית לא יסכימו להחזיק את הקטין בין כותלי הפנימייה

בעוד הארץ סוערת בעניין התרופה הפסיכיאטרית ריספרדל שקיבל עו"ד בגיר, סער שיינפיין, שאינו חולה פסיכיאטרי, לשיפור מיומנויותיו החברתיות ולהצלחתו במשימות הריאליטי בתוכנית 'האח הגדול', שותקת היא כאשר מדובר בריספרדלים ובתרופות פסיכיאטריות שניתנות בסיטונות לקטינים חוסים בפנימיות

הסערה התקשורתית האחרונה בעניין הכדורים הפסיכיאטריים שניתנו למשתתפי התוכנית "האח הגדול" על-ידי ד"ר אילן רבינוביץ' העלתה על פניי חיוך מריר. הכיצד זה מתן כדורים פסיכיאטריים לבגירים, שהחליטו מרצונם להשתתף בניסוי אנושי ולמסור את נפשם כמריונטות למשימותיו של האח הגדול, מצליח לעורר סערה תקשורתית ענקית (וגם אם זה נובע ממניע של פגיעה בגוף התקשורתי "קשת") ואילו התופעה הנרחבת של מתן כדורים פסיכיאטריים לקטינים חסרי ישע בפנימיות של משרד הרווחה לא מצליחה להביא עיתונאים להתעניין בתופעה.

בעבודתי, כעורך דין המייצג משפחות שילדיהן הושמו בפנימיות בין בהסכמה ובין בצווי בית משפט (יותר ילדים מושמים בפנימיות בהסכמת הוריהם לאחר מערכת לחצים אדירה של פקידי הסעד), נתקלתי לא אחת בהמלצות של המערכת הפנימייתית (פסיכיאטרים העובדים בשירות פנימיות) ליתן לקטינים חוסים תרופות פסיכיאטריות. כפי שהסתבר לי מעבודתי, במקרים רבים מקבל הקטין החוסה את התרופה הפסיכיאטרית אף ללא הסכמת ההורה וללא ידיעתו. לא אחת קורה שפנימיות ומרכזי חירום לקטינים מודיעים לפקידי סעד כי ללא מתן תרופה פסיכיאטרית לא יסכימו להחזיק את הקטין בין כותלי הפנימייה.

רק לעיתים רחוקות מעז הורה לקטין בפנימייה לסרב למתן תרופה פסיכיאטרית. במקרים אלו פונה פקידת הסעד בשם הפנימייה לבית המשפט לנוער בבקשה למתן צו לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) שיחייב את מתן התרופה הפסיכיאטרית נגד רצון ההורה. הורה המתנגד למתן תרופות לילדו ייכשל בבית המשפט לנוער אם לא יוכל להציג חוות דעת נגדית שעלותה רבה מאוד. ללא חוות דעת נגדית יאמץ בית המשפט לנוער את חוות הדעת של גורמי הרווחה כחותמת גומי.

ריספרדל – לחולים פסיכיאטריים קשים

התופעה הנרחבת של מתן תרופות פסיכיאטריות לילדים בפנימיות לא הצליחה לעורר סערה תקשורתית כפי שהצליח עיתון ידיעות אחרונות עם סוגיית האח הגדול. יחד עם גופי התקשורת המסונפים לו כמו ynet, גרם העיתון להבלטת הסוגייה ולהעלאתה לסדר היום.

כך למשל, ד"ר איתי גל הכותב במדור הבריאות של ynet, פרסם ביום 8.3.12 מאמר שכותרתו "סערת 'האח הגדול': סכנת מוות בתרופות פסיכיאטריות". במאמרו מתייחס ד"ר גל לסכנות שבתרופה ריספרדל שניתנה לעו"ד סער שיינפיין על-ידי ד"ר אילן רבינוביץ'. וכך כותב ד"ר איתי גל: "התרופה ריספרדל ניתנת לרוב לחולים פסיכיאטריים קשים, רובם סובלים מסכיזופרניה והפרעות פסיכוטיות המתבטאות בניתוק מהסביבה והזיות בשמיעה ובראייה. התרופה אינה מרפאת את החולה, אך מקלה את תסמיני הסכיזופרניה, הידועה כאחת המחלות הפסיכיאטריות הקשות הידועות. אלא שהתרופה גורמת גם לשורה ארוכה של תופעות לוואי קשות, הכוללות עליית חום, נוקשות, רעד, אי-שקט ועיוות שרירים. גם שנים לאחר הפסקת הטיפול בתרופה ריספרדל עלולים להופיע עיוותי שרירים חמורים בצוואר, עד כדי סכנת חנק ומוות".

צחוק הגורל הוא שבדיוק שכאשר קראתי את כתבתו של ד"ר גל הונחה בפניי חוות דעת של פסיכיאטרית מומחית לילדים ונוער, ד"ר דפנה אדר, המשמשת כפסיכיאטרית של פנימייה בה נמצא קטין שאת הוריו אני מייצג. הפסיכיאטרית הנכבדה המליצה כי הקטין ייטול ריספרדל, אותה תרופה שעומדת במרכז הסערה הציבורית, וזאת, כך כתוב בחוות הדעת, "להקלה על התנודתיות במצבי רוחו למניעת אירועים פסיכוטיים ולשיפור מיומנויותיו החברתיות בחיי השגרה (ע"י איזון מצבי רוחו ועיצוב מסוים של התנהגותו)".

בעודי זוכר את דבריו הטריים של ד"ר גל, לפיהם התרופה ריספרדל ניתנת לחולים פסיכיאטריים קשים הסובלים מסכיזופרניה ומהפרעות פסיכוטיות, הלכתי וחיפשתי בחוות דעתה של הפסיכיאטרית הנכבדה את הסיבות שלדעתה יש לתת ריספרדל לקטין. וכך כתבה הפסיכיאטרית הנכבדה:

"בבדיקה פסיכיאטרית ראשונית אומנם נשללה עדות לפסיכופתולוגיה מאג'ורית (דיכאון קליני/מצב פסיכוטי/תהליך נפש זחלני) אולם בלטו בו ליקויים בקשרים חברתיים הדדיים שהתבטאו בעיקר בהיעדר אמפטיה רגשית, פגימה איכותית בתקשורת, בגמישות דלה בהבעה מילולית ובאיזון ירוד של התנהגותו החברתית, הרגשית והתקשורתית. כמובן עם הזמן ניכרת בו התנהלותו הסכיזואידית ולא ניתן לשלול גלישות פסיכוטיות (קצרות וממושכות לסירוגין) המוכחשות על ידו בדיעבד.

כיום קיימת אבחנה מבדלת משמעותית למצבו – הפרעה סכיזוטיפאלית/פרודרומה ממושכת של תהליך זחלני/תגובתיות נפשית – רגשית לאירועי חייו עד כה – שתתבהר עם הזמן, ככל שיתווסף מידע כשהנער מצוי במעקב רציף בכל מישורי חייו… גם אם כרגע מצבו הרגשי-נפשי של הנער תקין, והשפעתה המאזנת של הפנימייה ניכרת היטב במהלך התפתחותו העכשווית, לא ניתן לצפות התנהלותו העתידית, על-פי התרשמותי הקלינית יש לנצל תקופת שהייתו בפנימייה טיפולית חינוכית/פוסט אשפוזית לא רק לחיזוק משאביו האישיים בהווה, אלא גם להיערכות טיפולית לקראת עתידו. אומנם ייתכן כי לא יזדקק לטיפול תרופתי, במידה ויתאזן באופן מקסימאלי בתנאי המחיה הקיימים, אולם במידה ואכן יסלים בהתנהלותו, או יפגין גלישות פסיכוטיות חוזרות יהיה חייב בטיפול אנטי פסיכוטי מותאם".

מחוות הדעת של ד"ר אדר עולה כי מצבו הרגשי-נפשי של הנער תקין ("גם אם כרגע מצבו הרגשי-נפשי של הנער תקין, והשפעתה המאזנת של הפנימייה ניכרת היטב במהלך התפתחותו העכשווית") וכי ייתכן כי בעתיד לא ייזקק לטיפול תרופתי. הסיבה היחידה למתן התרופה לקטין אליבא דחוות הדעת של ד"ר אדר היא להקל על התנודתיות במצבי רוחו למניעת אירועים פסיכוטיים ולשיפור מיומנויותיו החברתיות בחיי השגרה (על-ידי איזון מצבי רוחו ועיצוב מסוים של התנהגותו).

שתיקה מתסכלת כלפי הקטינים החוסים

מה בסך-הכל רצה ד"ר אילן רבינוביץ' מ'האח הגדול'?! להקל על התנודתיות במצב רוחו של עו"ד סער שיינפיין ולשפר את מיומנויותיו החברתיות מול דיירת פנימיית 'האח הגדול', איילה רשף. אז נתן לו ריספרדל והצליח במטרתו, אף מבלי להזדקק לצו של בית המשפט, כפי שמבקשת הפסיכיאטרית הנכבדה, ד"ר אדר, בסוף חוות דעתה מגורמי הרווחה לעשות. אז מה אם מדובר בתרופה שאמורה להינתן לחולים פסיכיאטריים קשים?!

מתסכל שהארץ סוערת בעניין הריספרדל שקיבל (שלא לצורך) עו"ד בגיר שאינו חולה פסיכיאטרי לשיפור מיומנויותיו החברתיות ולהצלחתו במשימות הריאליטי, ושותקת כאשר מדובר בריספרדלים ובתרופות פסיכיאטריות שניתנות בסיטונות לקטינים חוסים בפנימיות (לשיפור מיומנותם החברתית) ללא קשרים עם עיתונאים בידיעות אחרונות.

קישורים:

סיפורה של עדי שפקידות הסעד לקחו ממנה את ילדיה ושלחו אותה לאשפוז במוסד פסיכיאטרי

ינואר 2011 – 103 FM – סיפורי לילה עם אבי כץ – עדי אם חד הורית לשלשה ילדים בני 8, 6 ,4 הלכה עם ילדיה לבקר את גרושה מאחר וחלה בסרטן, בניגוד לצו הרחקה שנקבע ע"י בית משפט.
הביקור לא עלה יפה והתרחש אירוע אלים. פקידות הסעד בדרך ערמומית לקחו ממנה את ילדיה וגרמו לאשפוזה במוסד פסיכיאטרי.
עדי עצמה היא ילדה שגדלה מגיל 6 במוסדות הרווחה. עדי מספרת שכל שנתיים נדדה בין מוסדות רווחה. רשויות הרווחה כשלו במקרה של עדי, הם גידלו אותה ומנעשתה אישה חטפו ממנה את ילדיה ושלחו אותה לאשפוז פסיכיאטרי.
עדי טוענת כי מערכת הרווחה אטומה, שיקרית, ופוגעת בילדים ומשפחות, עדי מרגישה כועסת ומאוכזבת מהמדינה ודרך הטיפול בעניינה.
.
//www.viddler.com/player/63822eb7/
.
קישורים: