ירון קנר אשפז את עצמו ב'אברבנאל' כדי לבדוק מה קורה בחדרי החדרים של המוסד

גבי גזית – 103 FM – נובמבר 2012 – מנכ"ל רדיו 'קול ברמה' ירון קנר עבד בשנת 1996 ככתב בעיתון 'ידיעות אחרונות' וביקש לבדוק אם יוכל להתאשפז ב'אברבנאל' בת ים. בשיחה עם גבי הוא מספר על הזוועות שראה שם.
קנר טוען כי ההזנחה וההתעללות בחוסים במוסדות נובע מאחר והם מוחלשים. גבי גזית סיפר כי פנה לרשויות הרווחה והבריאות מדוע אינם מפקחים באמצעות סוכנים כפי שעשה קנר, התשובה שקיבל היא "חיסיון רפואי"

מודעות פרסומת

מעקב לקוי אחרי הטיפול בילדים במשפחות אומנות

מעקב לקוי אחרי הטיפול בילדים במשפחות אומנות , מירב שרי , הארץ , 6.5.1998

דו"ח מבקר המדינה מצא ליקויים במעקב אחר הטיפול בילדים באומנה, שבאחריות השירות לילד ונוער במשרד העבודה והרווחה. בתקופת הבדיקה של המבקר שהו ילדים במשפחות אומנה ב- 144 רשויות מקומיות. אבל עובדים סוציאליים שמונו לטפל ישירות במשפחות פעלו ב- 64 רשויות בלבד.

השירות לילד ונוער מופקד, בין השאר, על המעקב אחר הטיפול בילדים באומנה ועל המעקב והפיקוח על משפחות אומנות.

באוגוסט 1997 שהו מטעם השירות כ- 1,450 ילדים במשפחות אומנות. השירות פועל באמצעות לשכות הרווחה ברשויות המקומיות.

הדוח מצא כי הדיווח של לשכות הרווחה לשירות לילד ונוער לוקה בחסר. עד מרץ 1997 דווח על 44% מכלל הילדים. הדוח קובע כי דיווח חסר פוגע ביכולת השירות לקבל תמונה ברורה ומקיפה על כלל הילדים באומנה ועל כל ילד בנפרד.

הטיפול הישיר במשפחות האומנות שברשות המקומית אמור להיעשות בידי עובד סוציאלי שמונה להיות מנחה אומנה. המשרד קבע, כי על מנחה האומנה במשרה מלאה לטפל ב- 32 משפחות אומנות. אבל בפועל, מנחה אומנה מטפל בממוצע ב- 23 משפחות בלבד.

המפקחים המחוזיים לאומנה מטעם המשרד לא פיקחו על הפעולות שננקטו בתחום האומנה בשלוש הערים הגדולות. בבדיקה שערך המבקר בלשכות הרווחה בארבע רשויות מקומיות נבדקו כל התיקים של המשפחות האומנות – 32 משפחות, שבהן שהו 39 ילדים באומנה. לגבי 14 ילדים לא נמצא בתיק תיעוד של ועדת החלטה בדבר השמתם באומנה. לא נמצא תיעוד מלא ורצוף של דוחות ועדות הערכה בנוגע לכל הילדים, פרט לשניים, ששהו באומנה יותר משנה. הדוח קבע עוד כי לא היה בשירות גורם שריכז ותכנן ברמה ארצית קורסים שנועדו להכשיר את המשפחות האומנות.

מעקב לקוי אחרי הטיפול בילדים במשפחות אומנות , מירב שרי , הארץ , 6.5.1998
מעקב לקוי אחרי הטיפול בילדים במשפחות אומנות , מירב שרי , הארץ , 6.5.1998

 פלייליסט משפחות אומנה

קישורים:

משרד הרווחה הפקיר נערה לאונס והתעללות במשפחת אומנה – חשד: נערה אומצה למשפחת אומנה – ונאנסה על ידי האב , יאיר אלטמן, מערכת וואלה! חדשות , מרץ 2014 – משטרת ירושלים עצרה גבר חשוד שאנס פעמים רבות נערה המתגוררת בהוסטל, שלנה בבית משפחתו בסופי השבוע. לפי החשד, רעייתו הייתה מעורבת במקרים הקשים. מעצרו הוארך בארבעה ימים..

הלוקשים של עובד סוציאלי זכי חרוב על הקשר אומנה משפחה – נומבמבר 2013 – עובד סוציאלי זכי חרוב מנכ"ל ארגון שחר למשפחות אומנה משקר באובססיביות על ילדים הנשלחים לאומנה בכפייה ע"י רשויות הרווחה. מדובר בעבודה יחצנית של עו"ס זכי לקידום תעשיית סחר ילדים במשפחות אומנה. עובד סוציאלי זכי מדבר בנחמדות וטוען כי לאומנה חשוב הקשר של הילדים למשפחותיהם, וכי יש קשר בין המשפחות לאומנות בעוד בשטח רשויות הרווחה ועמותותיה נוהגים בברוטליות ואכזריות נגד המשפחות והילדים…

רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער הפקירו ילדה לאונס התעללות והזנחה ב"משפחת" אומנה במשך שנים – יוני 2012 – כאשר מדובר בהוצאת ילדים מביתם ומשפחתם בכפייה, פקידת הסעד ועוזריה מאזינים בקשב לכל "דיווח" ו"תופרים" עלילה בשלל הבלים מורעלים מפיה של פקידת הסעד נגד המשפחה מעולם הפסיכיאטריה, ההתעללות והזנחה, הם גם מגישים תלונות שווא במשטרה נגד ההורים שנסגרות בסופו של יום…

פשעי לשכת הרווחה ירושלים – הפקירו ילדה בת 8 באומנה להתעללות והזנחה במשך כ- 4 שנים – נובמבר 2011 – אגף הרווחה ירושלים התרשל בצורה קשה בפיקוח על שלושה ילדים שנמסרו למשפחת אומנה, וכתוצאה מכך סבלה הבת הבכורה מהתעללות פיזית ומינית. שופט בית משפט השלום בירושלים, גד ארנברג, חייב (9.11.11) את העירייה לשלם לתובעת 974,000 שקל ועוד 200,000 שקל כהוצאות ושכר טירחה…

סיפור אומנה – דורסנות רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער מול סבל המוחלשים – ספטמבר 2009 – פשעי רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער – קטע מתוך תכניתה של מיקי חיימוביץ משפחה אומנת. מסופר על ילדה שרשויות הרווחה ובתי משפט לנוער קרעו אותה מביתה ומשפחתה למשפחה אומנת כי היו "סבורים" ע"פ חוק הנוער כי זה לטובתה. הילדה שהתה מספר חודשים בבית אומנה, תויגה כסובלת מבעיות רגשיות והושלכה לפנימיה שיקומית…

חשש לטיפול בריטלין בכפייה בניגוד לחוק הנוער לילד במשפחת אומנה בכפייה – השופטת עדנה בן לוי – ינואר 2009 – בהליך בתיק נזקקות 538/04 תבעה פקידת סעד מחוזית חוה לוי מתן ריטלין לילד כבן 8 המוצב במשפחת אומנה בצו בית משפט. אמו של הקטין- פלונית מתנגדת למתן הסם הפסיכיאטרי ריטלין לבנה…

מגרסת רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער ממשיכה להרוס – בן 8 תוייג סכיזופרן ותקוע שנה במוסד פסיכיאטרי בגלל סחבת– יוני 2010 – דפוס העבודה הנוקשה והאטום של מערכת הרווחה (בתי משפט לנוער בתוכה) הוא אבחון, תיוג וטיפול. הדפוס הורס חיי הפרט והמשפחה. התוצאה הינה מערכת הרווחה אינה עוזרת לפרט ולמשפחה אלא מערכת בירוקרטית מדושנת והרסנית רוויה חוות דעת וצווים שיפוטיים חסרי תועלת וקטלניים. סיפורו של ילד בן 8 שמערכת הרווחה תייגה אותו כסכיזופרן ומפקירה אותו במוסד פסיכיאטרי במשך שנה שלא לצורך…

ילד חוץ – הצלם הישראלי מיכאל בלק מספר על ילדותו במשפחת אומנה – פברואר 2010 , המאמר ילד חוץ , ליאת שלזינגר , צילום: אלי דסה , סופשבוע , מעריב , 05.02.2010 –
בלק הגיע בשנות החמישים עם אחיו לבית האומנה, שנוהל ע"י בני הזוג גרטה ולודוויג שטראוס, בעקבות גירושי הוריו. את השנים בבית שטראוס, עם המכות וההשפלות התכופות, הוא לא מצליח למחוק מזיכרונו. כשאנו נכנסים לבית בעל החזות הפסטורלית, שמשמש היום כגן ילדים, הוא מוליך במהירות אל חדרו הישן. המרצפות עדיין עקומות, החלון חורק כמו פעם. "כאן הגברת שטראוס הייתה מושיבה אותנו על הברכיים"…

אני מעדיף מיטה שבורה בבית על פני מיטה שלמה בחוץ  – לקחו אותי למשפחה ברמת החייל והייתי שם עם עוד כמה נערות , ולמרות שלהורים הללו היו בנות בגילנו, רק אנו בנות האומנה נדרשנו לנקות את הבית. היה לנו אוכל וכלי אוכל בנפרד. לנו היה אוכל סטנדרטי, ולבני המשפחה הביולוגית, אוכל משובח …. –  נובמבר 2009 , הרהורים על משפחה וילדים , ילדים ממשפחות אומנה מדברים …

התעללות כימית והזנחה בילד בן 8 ע"י משרד הרווחה במשפחת אומנהפקיד הסעד של לשכת הרווחה הוציא בכפייה ילד בן 8 מחזקת אמו והעביר אותו למשפחת אומנה. פקיד הסעד והעובד הסוציאלי איימו על האם כי אם לא תשתף פעולה אז היא לא תראה יותר את בנה. במשך 8 חודשים שהה הילד המשפחת אומנה שם עבר התעללות הכוללת מתן כדורים פסיכיאטריים והזנחה. בביקוריו בבית אימו בסוף שבוע היה מרגיש נורא, פיצוצים בראש, עייפות, נטייה ליפול. …

מגיל חמש עד תשע, בבית משפחה אומנת מזניחה ומתעללת, נאנסה על ידי הבן הבכור – סיפורה של ילדה אשר מגיל חמש עד תשע, בבית משפחת אומנה מזניחה ומתעללת, נאנסה על ידי הבן הבכור. אותות המצוקה ששידרה לא הדליקו נורות אזהרה אצל העובדים הסוציאלים, גם לא דוח פסיכולוגי ותלונות האב הביולוגי. כשסוף סוף שיתפה בסוד הנורא, קיבלה תשובה מתחמקת. היא החליטה להדחיק ולשרוד. עד שבגיל 27, בעקבות טיפול פסיכולוגי, הגישה תלונה ונתקלה בחוק ההתיישנות. לתמר אין ספק, "אני קורבן של רשויות מנוולות". …

הטרדות מיניות בילדה בת 12 במשפחה אומנת – לשכת הרווחה גנזה את התיק – פברואר 2008 – ילדה בת 12 מהצפון אומצה במשפחת אומנה ע"י תושב הדרום אשר הפך את חייה לסיוט. במשך שנתיים נהג האב להטריד אותה מינית. הילדה פנתה ללשכת הרווחה העירונית אך אלו גנזו את התיק. הילדה הבינה כי המוצא היחיד מהסיוט הוא תיעוד מצולם של ההטרדות. …

הילדים עברו התעללות מינית, אונס ומעשים מגונים שביצע אב המשפחה האומנת

עמותת "אור שלום" – תזונה צמחונית רווית שומנים ופחמימות לילדים בסיכון

בית המשפט הורה על טיפול בריטלין בכפייה, לילד במשפחת אומנה, בניגוד לחוק הנוער, ובניגוד לרצון אימו – במקרה דנן עולה חשש, כי בתי המשפט לא התבססו על הוראות הסעיף בעת שהכריעו בבקשת פקידי הסעד. בסוגית שליחתו של קטין לטיפול פסיכולוגי בניגוד לרצון הוריו, קבע המחוקק מנגנון, שנועד להבטיח את תקינותה של ההחלטה. מנגנון זה דורש חוות דעת של אנשי מקצוע מסוימים אשר בדקו את הקטין, כתנאי להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, וכן הוא מחייב בדיקה חוזרת שכזו מעת לעת. מנגנון זה הוכנס לחוק בתיקון מס' 11 לחוק הנוער

בית משפחת האומנה התברר כמרתף עינויים – ספטמבר 2009 , בן 15 מהדרום נאשם שהתעלל בילד שהתגורר בבית משפחתו מאז היה בן חמש, וביצע בו שורה ארוכה של מעשי סדום ומעשים מגונים. כן איים עליו שאם יספר על המעשים – יהרוג אותו …

תביעת ענק נגד משפחה אומנת מתעללת – נובמבר 2009 – אישה בת 34 הגישה לבית המשפט תביעה של יותר מ-2.5 מליון שקל נגד משפחתה האומנת לשעבר, משרד הרווחה ועירית פתח תקוה. האישה טוענת שכשהייתה בת 4 הפנו אותה משרד הרווחה ועירית פתח תקוה למשפחה אומנת שהתעללה בה קשות. …

דו"ח מבקר המדינה | המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים: רכז אחד לכ-160 מטופלים

זאב פרידמן – מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות

דו"ח מבקר המדינה | הקרן לטיפול בחסויים: רכז אחד לכ-160 מטופלים , דנה, יילר פולק , 03.01.2011 , הארץ

5,000 מטופלים ללא כתובת, רובם ככולם קשישים, מוזנחים ע"י המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים, המהווה את האפוטרופוס הגדול במדינה

הקרן לטיפול בחסויים, המהווה את האפוטרופוס הגדול במדינה לחסויים שאין מי שידאג להם, מזניחה את 5,000 מטופליה, רובם ככולם קשישים. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס המתפרסם היום (שני).

דו"ח המבקר בחן את תכנון דרכי הטיפול, שמירת הקשר עם החסויים והמעקב אחר מצבם. כן בחנה הביקורת את פעולות הקרן לאיתור רכוש החסויים ושמירתו.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, קובע כי בית משפט רשאי למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול לדאוג לענייניו ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו. הקרן מטפלת בכ-3,206 חסויים ובכ-1,783 זכאי גמלת ביטוח לאומי, שחלקם מתגוררים בביתם וחלקם במוסדות שונים. הקרן מנהלת את כספי החסויים, שביולי 2009 הסתכמו בכ-400 מיליון שקל, ואת יתר נכסיהם, ובכלל זה כ-760 נכסי מקרקעין, ששוויים הוערך בדצמבר 2008 בכ-470 מיליון שקל.

היעדר ביקורים ומעקבים

על הקרן לפעול על פי "סל טיפול", בו מוגדרים שירותים בסיסיים שעליה לספק לחסוי תמורת דמי טיפול הנגבה מכספיו. במרבית המקרים שנבדקו, לא קיימה הקרן חלק ניכר מהפעולות המתחייבות מסל הטיפול: הרכז הטיפולי לא נפגש עם החסוי בשנה הראשונה למינוי הקרן לאפוטרופסית, לא הוכנה תכנית לטיפול בחסוי המושתתת על צרכיו, רצונותיו ויכולותיו הכלכליות, לא הוכנה תכנית כלכלית לטיפול ולא הוכן גם סל הוצאות לחסוי ולא ננקטו הפעולות הנדרשות על מנת לאתר את כל רכושו של החסוי.

הקרן מעסיקה בסניפיה 32 רכזים טיפוליים, עובדים מקצועיים האחראים לטיפול בחסויים. נמצא כי רכז טיפולי אחד אחראי לטיפול בכ-160 חסויים וזכאים בממוצע, דבר היוצר עומס יתר ולעתים אף גורם לפגיעה באיכות הטיפול הניתן לחסוי.

על פי מממצאי הבדיקה, הקרן לא הקפידה על מעקב צמוד ובקרה על הטיפול הניתן לחסויים ולזכאים, בייחוד לאלה המתגוררים בקהילה. הקרן לא מינתה נציג ל-959 חסויים, שהם כ-35% מכלל החסויים ו-72% מהזכאים.

במקום אחת לשבוע, ביקור פעמיים בחודש

243 מחסויים מתגוררים בקהילה. הקרן מעסיקה אנשי קשר שתפקידם לבקר את החסוי בבית שבו הוא מתגורר או במוסד שבו הוא שוהה. על אף ההנחיות בסל הטיפול לפיהן על הנציג לבקר את החסוי המתגורר בקהילה אחת לשבוע, בהסכם ההעסקה שחתמה עמו הקרן הוא נדרש לבקר את החסוי המתגורר בקהילה פעמיים בחודש בלבד כשאין זמן מינימלי לביקור.

כמו כן, התשלום הינו זעום ועומד על 50 שקל בחודש לביקור עד ארבעה אצל חסוי בקהילה ו-30 שקל לשני ביקורים עד ארבעה לחסוי במוסד. בעבר היה קיים בקר מוסדות שבדק עבודת נציגים אך משרה זו בוטלה ב-2009.

על הקרן לערוך תכנון טיפול לחסוי עם מינויה לאפוטרופסית. מבדיקת 100 תיקים עולה כי ב-53 תיקים נמצא כי הרכז הטיפולי לא ביקר אצל החסוי בשנה הראשונה. עוד נמצא כי ל-73 מהחסויים לא הוכנה במהלך השנה הראשונה למינוי תכנית טיפולית כנדרש בסל הטיפול.

41 מיליון שקל של 480 חסויים שנפטרו

עוד עולה מהביקורת כי במרבית המקרים שנבדקו, לא פנתה הקרן לכל הגופים העשויים להחזיק בנכסי החסוי על מנת לאתר רכושו, דבר המהווה חלק מחובותיה על פי סל הטיפול. בנוסף, עלה כי גם כאשר הכנסתו של חסוי אינה מספיקה לכיסוי דמי טיפול הקרן, היא עדיין מחייבת אותו בכל חודש.

כדי להקל על מצוקתם, מחלקת הקרן בסוף כל שנה תמיכות לחסויים. בביקורת נמצא כי העברתן של התמיכות בוצעה שלא על פי נוהל הקובע תנאי זכאות לתמיכות וסדר עדיפות לחלוקתן.

עם מותו של חסוי, פוקעת האפוטרופסות ועל האפוטרופוס למסור למי שקבע בית המשפט את נכסיו והמסמכים הנוגעים להם. על פי מסמכי הקרן, בפברואר 2010 היא החזיקה ביותר מ-41 מיליון שקל של 480 חסויים שנפטרו, רובם בשנים 2005-2009. סכום זה אינו כולל את שווי נכסי המקרקעין, התכשיטים, ניירות ערך ונכסים אחרים של אותם חסויים.

"הקרן תכין נוהל"

מהקרן נמסר בתגובה כי "הקרן הקימה ועדה לתקינת כוח אדם לקביעת מספר החסויים בו יטפל כל רכז טיפולי וכי תגדיל את מספר הרכזים כדי לתת את השירות הנדרש בהתאם לסל הטיפול. בעקבות הביקורת, מינתה נציגים לחלק ניכר מהחסויים".

לאחרונה נקבע שבכל מקרה יש למנות לכל חסוי נציג מטעם הקרן, על חשבונה, וכי המטפל אינו יכול למלא תפקיד זה. עוד תיקנה את ההסכם עם הנציג והתאימה אותו לנדרש בהוראות סל הטיפול, נקבע זמן מינימלי לביקור נציג – 30 דקות לחסוי המתגורר בקהילה ו-10 דקות לחסוי השוהה במוסד. התמורה לנציג חסויים המתגוררים בקהילה הועלתה ממאי 2010 ל-70 ש"ח לחודש".

הקרן פונה לאיתור רכוש על סמך מידע מוקדם שיש לה ולא באופן שיטתי וגורף. לטענתה, פנייה לאיתור נכסי חסוי על פי מספר תעודת זהות כרוכה בעלויות משמעותיות, וביחס לתועלת הצפויה מפנייה כזו, אלו הן הוצאות מיותרות. הקרן תכין נוהל ותעגן בו אמות מידה למתן התמיכות".

דוח מבקר המדינה 64ג: משרד הרווחה הביא מחו"ל אלפי ילדים והפקירם במוסדות בניגוד לחוק ולכללים

מאי 2014 – דוח מבקר המדינה 64ג בנושא "הבאת ילדים לישראל שלא ע"י הוריהם" חושף מחדלים חמורים של משרד הרווחה כגון: הפקרת אלפי ילדים במסגרות שאינן מתאימות, ללא מעקב או אפוטרופסות  בניגוד לחוק ולכללים ועוד. להלן תקציר הפרק "הבאת ילדים לישראל שלא ע"י הוריהם" מדוח מבקר המדינה 64ג.

תקציר
בישראל פועלת משנת 1992 תכנית ממשלתית להבאת בני נוער זכאי שבות  ללימודי תיכון במדינה לשם השגת תעודת בגרות ופיתוח זהות יהודית – תכנית נוער עולה לפני ההורים (להלן – נעל"ה או תכנית נעל"ה). את התכנית מפעיל משרד החינוך.
במשרד החינוך קיימת תכנית נוספת שבמסגרתה מגיעים בני נוער ממדינות דוברות צרפתית ופורטוגזית ללימודים בפנימיות בישראל (להלן – תכנית המגמות).
נוסף על תכניות מוסדרות אלה קיימת תופעה של הבאת קטינים  ללא הוריהם לישראל על ידי גורמים פרטיים. לדוגמה, בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים החלה עמותת צעירי אגודת חב"ד – המרכז (להלן – העמותה) להביא לישראל באופן עצמאי ילדים מאזור אסון צ'רנוביל  (להלן – ילדי צ'רנוביל) ולהעניק להם חינוך יהודי בישראל (להלן – פרויקט צ'רנוביל). הפרויקט מתוקצב על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן – משרד הרווחה).
פעולות הביקורת
בחודשים נובמבר 2011 – ספטמבר 2012 בדק משרד מבקר המדינה לסירוגין את נושא הבאת ילדים לישראל שלא על ידי הוריהם. עדכונים נעשו עד אפריל 2013 (להלן – מועד סיום הביקורת). הבדיקה נעשתה במשרד החינוך, במשרד הרווחה וברשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול שבמשרד הפנים (להלן – רשות ההגירה). בדיקות משלימות נעשו גם במינהלת נעל"ה שבאגודה לקידום החינוך ובלשכת הקשר נתיב  (להלן – נתיב).
עיקרי הממצאים
1. כניסת ילדים אל ישראל ויציאתם ממנה: בחוקים, בתקנות או בנהלים הנוגעים לכניסה לישראל ולהענקת אשרות שהייה לאזרחים זרים אין הוראות מיוחדות לכניסת ילדים ללא הוריהם, וכן אין מגבלות על הבאה יזומה של ילדים בידי מי שאיננו האפוטרופוס החוקי שלהם. קיים נוהל הטיפול בכניסה ויציאה של קטינים נלווים במעברי גבול, שעניינו מניעת עברות פליליות או השתקעות ילדים בארץ שלא כדין, אולם אין בו הוראות שעניינן הגנה על הילדים.
רשות ההגירה מנהלת רישום של הילדים הנכנסים לישראל, אך בידיה נתונים מועטים ביותר עליהם. במקרה שבו נכנס הילד לישראל עם מלווה חסרים פרטי זיהוי ויצירת קשר של המלווה, זיקתו אל הילד והגורם שאישר את הליווי. כמו כן אין נתונים על המקום שבו צפוי הילד לשהות ועל אפשרויות יצירת קשר עמו, עם הוריו או עם מי שאמון על השמירה עליו. בידי הרשות גם אין נתונים בדבר מספר הילדים שנכנסו לישראל ללא הוריהם. המצב הקיים מאפשר לגורמים שונים להביא ילדים לישראל אף שאינם אחראים בהכרח לדאוג לשלומם ולמחייתם, וללא ידיעת רשויות המדינה.
על פי החלטת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, בדצמבר 2007 הוקמה ועדה בין-משרדית לצורך כתיבת נהלים בנושא הכניסה של ילדים אל ישראל ויציאתם ממנה. ואולם ועדה זו קיימה פגישה ראשונה רק בפברואר 2009, והגישה את המלצותיה למנכ"ל רשות ההגירה במרץ 2013 – כעבור חמש שנים וחצי. ביולי ובאוקטובר 2013 הוצגו ההמלצות לשר הפנים, והוא אישר אותן עקרונית בכפוף להצגת נוהל פרטני. במועד סיום הביקורת טרם אושרו הנהלים האמורים.
2. פרויקט צ'רנוביל: בשנת 1995, בעקבות החלטת שֹרת העבודה והרווחה דאז, התקשר משרד הרווחה עם עמותת צעירי אגודת חב"ד – המרכז עבור החזקת חלק מילדי צ'רנוביל שנקלטו בפנימייה שבניהולה. בשנים 2000 עד 2011 שילם המשרד לעמותה יותר מ-18.5 מיליון ש"ח עבור החזקת חלק מהילדים.
התקשרות משרד הרווחה עם העמותה נעשתה בניגוד להחלטת ממשלה מ-1992 אשר ביטלה החלטת ממשלה קודמת שקראה להקצות אמצעים לטיפול בילדי צ'רנוביל. החלטת המשרד חייבה הקמת צוות רב-מקצועי בדרג הנהלת המשרד בתחומי המשפט, הבריאות ועוד, על מנת לגבש נוהלי טיפול באוכלוסייה ייחודית זו. צוות כזה לא הוקם, לא התקיים דיון בדרג מנכ"ל, ובמשך יותר מ-25 שנה לא ניתנו הנחיות מפורטות לטיפול בפרויקט על כל היבטיו.
משרד הרווחה לא קבע נורמות או קריטריונים לאיתור נזקקותם והתאמתם של ילדי צ'רנוביל לקליטה בפנימייה בישראל, לפני הבאתם ארצה. בכך אִפשר את הבאת הילדים, הכרוכה בעזיבת מדינתם, ביתם וחיק הוריהם ומשפחתם – הגם שאלה נעשו בהסכמת ההורים ולעתים אף בהתאם לרצונם ובחירתם – בלי שטובת הילד והשלכות המעבר לישראל נבחנו כלל בידי גורם מקצועי בלתי תלוי בעמותה. המשרד גם לא וידא שהעמותה העבירה לנתיב, הגורם המוסמך לקביעת זכאות לעלייה, את שמות הילדים כדי שתיבחן זכאותם על פי חוק השבות, התש"י-1950 כדרוש – לא לפני הבאתם לישראל ואף לא לאחריה.
משרד הרווחה כשל בבקרה על ההתקשרות עם העמותה. הוא אפשר לעמותה להחזיק בפנימייה ילדים בני פחות מ-12 שנה, ביניהם גם בני שש ושמונה, בניגוד לכללים. הוא לא אכף על העמותה את דרישותיו לפעול למינוי אפוטרופוס לילדים בישראל. משנת 1997 ועד 2012 היו בידי משרד הרווחה מסמכים של כ-50 מאלפי הילדים שהביאה העמותה באותן שנים, לצורך הסדרת מינוי אפוטרופסות. המשרד לא בדק אם העמותה החזיקה מסמכים תקפים בדבר הסכמת ההורים להחזקת הילדים על ידיה. המפקחים ולשכת הייעוץ המשפטי של משרד הרווחה לא תיאמו את הפעולות עם העמותה ולא דיווחו אלה לאלה על מינוי אפוטרופסים או על היעדרם.
אף שאחת הסיבות להבאת הילדים ארצה הייתה הסכנה הבריאותית שבחשיפה לקרינה הרדיואקטיבית במקום מגוריהם, מ-1992 ועד מועד סיום הביקורת לא פנה משרד הרווחה לקבלת חוות דעת רפואית מגורם בלתי תלוי המתמחה בהשפעות אסון צ'רנוביל, ולא עקב אחר מצבם הרפואי של הילדים ואחר הטיפול בהם.
משרד הרווחה לא בדק אם חל שינוי במעמדם החוקי של הילדים במהלך השנים, או אם הם נמצאים בישראל. חלק מהילדים יצאו לחו"ל ושהו בפנימייה רק כמה חודשים בשנה, אך המשרד שילם לעמותה בגין החזקתם בפנימייה גם בעת היעדרות ממושכת. הביקורת העלתה כי תשלומי היתר בגין ארבעה מן הילדים שיצאו לחו"ל הסתכמו במאות אלפי ש"ח.
משרד הרווחה אישר לעמותה מימון עבור עד 71 ילדים השוהים בפנימייה, אך ידע ששוהים בה ילדים נוספים על אלה שהעמותה דיווחה עליהם. המשרד לא פיקח על שהותם של הילדים הנוספים שהעמותה הביאה לישראל.
משרד הרווחה חתם עם העמותה על הסכם התקשרות אחיד להפעלת פנימיות אף שסבר כי ההסכם לא מתאים לפרויקט צ'רנוביל. הוא המשיך את ההתקשרות עם העמותה גם בשנים שנשלל ממנה אישור ניהול תקין בשל אי-סדרים כספיים בהתנהלותה, ובניגוד להחלטת הממשלה המחייבת התקשרות של משרדי ממשלה רק עם עמותה בעלת אישור כאמור.
3. תכנית נעל"ה ומסלול נעורים: כל המועמדים לתכנית נעל"ה עוברים תהליך מיון בחו"ל על ידי צוותי המיון של מינהלת נעל"ה. מועמד לתכנית צריך לענות על דרישות שונות, ובהן יכולת התמודדות במצבי לחץ; יכולת התמודדות עם ניתוק מהבית; התאמה חברתית; עמידה ברמת לימודים נדרשת; התאמות פסיכולוגיות והיעדר בעיות נפשיות ובעיות רפואיות. בעשר השנים הראשונות לתכנית נעל"ה הגיעו לישראל 811 תלמידים בממוצע כל שנה. בשנות הלימודים התשס"ח-התשע"ב (2012-2007)  ירד מספר התלמידים הממוצע ל-443, כלומר ירידה של
כ-45%. כדי להגדיל את מספר התלמידים הפעיל בשנת 2008 המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער שבמשרד החינוך (להלן – המינהל), האחראי לתכנית נעל"ה, מסלול אחר בתנאים אחרים – "נעורים", שתנאי הקבלה אליו הוגמשו ביחס לנעל"ה. לנעורים התקבלו מועמדים שלא נמצאו מתאימים לנעל"ה, על רקע קשיים לימודיים או בשל בעיות התנהגות, בעיות רגשיות או שניהם.
במינהל לא נמצאו מסמכים המתעדים עבודת מטה שקדמה לפתיחת מסלול נעורים – עבודה הנדרשת להגדרת יעדי התכנית, אופי התלמידים שיתקבלו ועוד. מן הראוי היה שמשרד החינוך יביא את מסלול נעורים לאישור הממשלה, שכן יעדיו אינם תואמים להחלטתה בעניין נעל"ה.
4. תכנית המגמות: בשנות הלימודים התשס"ח-התשע"ב השתתפו בתכנית המגמות 881 תלמידים. בניגוד להליכי המיון הנדרשים להבאת תלמידים בתכנית נעל"ה, התאמת המועמדים לתכנית המגמות אינה נבדקת בארץ המוצא על ידי צוות רב-תחומי ובלתי תלוי. את האישורים הרפואיים והפסיכולוגיים מספקת משפחת התלמיד והם מאושרים בארץ על ידי רופא או פסיכולוג דובר השפה. אף שהתכנית מיועדת לזכאי שבות ולנוער יהודי, יהדותם וזכאותם של המועמדים אינן נבדקות על ידי גורם שהוסמך לכך מטעם המדינה. תכנית הלימודים בתכנית המגמות מבוססת על תכניות הלימוד של מדינות מוצאם של התלמידים, ברזיל וצרפת, ומתקיימת בשפתן, ותעודות הבגרות שמקבלים בוגרי התכנית הן תעודות של המדינות הזרות. משרד החינוך מממן את תכנית המגמות אך אינו מעורב בתכנית הלימודים הנלמדת בה.
5. עמותות המביאות ילדים: קיימות עמותות המביאות לפנימיות בישראל ילדים ללא הוריהם בלי שזכאותם תיבדק על ידי נתיב, שהיא הגורם המוסמך לקביעת זכאות לעלייה מחבר המדינות  לישראל, ובלי שמשרד החינוך תיאם זאת עם המדינות שמהן הם מגיעים, כקבוע בהסכמים. משהתחייבה המדינה לפעול בהתאם להסכם לשיתוף פעולה עם ממשלות זרות בתחום החינוך, ומשידע משרד החינוך על הימצאות ילדים ללא הוריהם במסגרות חינוכיות בארץ מעצם העברת הכספים בגינם, היה על המשרד לדאוג לקיים את התחייבויות המדינה בנושא זה.
סיכום והמלצות
בישראל נמצאים ילדים שהובאו אליה ללא הוריהם. ילד ללא הורים או ללא אפוטרופוס בישראל, שאין גורם שלטוני הדואג למימוש ההגנה עליו, עלול להיות חשוף לפגיעה. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העיכוב המתמשך בעבודת הוועדה הבין-משרדית ובקביעת הנהלים ואישורם. על רשות ההגירה והמשרדים הרלוונטיים לפעול ללא דיחוי נוסף לאישורם ולהטמעתם של נהלים לכניסת ילדים לישראל ויציאתם ממנה, לרבות מנגנוני בקרה ופיקוח על מקום הימצאותם ועל הגורם האחראי להם. על הרשות לדאוג שיהיה בידיה מידע עדכני ומלא עליהם ולהסדיר את העברתו למשרדים הרלוונטיים, בהתאם לדין ובכפוף להגנת הפרטיות.
מן הראוי שמשרד המשפטים יפעל לקידום הסדרה חוקית של אפוטרופסות נוספת על זו של ההורים השוהים בחו"ל, לילד השוהה לבדו בישראל תקופה ממושכת, וזאת בהתחשב בגילו ובמשך השהות שלו ותוך שמירה על איזון בין אחריות ההורים לבין דרישות החוק להגנה על הילד.
על משרד החינוך לבחון את התכניות שבאחריותו, שבמסגרתן מובאים בני נוער לישראל ללא הוריהם, לרבות בחינת האפשרות לאחד את הליכי המיון ואת דרישות הקבלה לתכנית נעל"ה, למסלול נעורים ולתכנית המגמות. כמו כן, עליו לקבוע את מדיניות המשך הפעלת התכניות בשים לב לתקציבים המושקעים בהן ולמידת השגת המטרות שהוגדרו להן.
הנהלות משרד הרווחה כשלו בכך שאפשרו את תקצוב העמותה בלא שנתנו הנחיות מפורטות לטיפול בילדים ובפרויקט צ'רנוביל על כל היבטיו. על משרד הרווחה היה לקיים פיקוח רצוף וצמוד על הפנימייה – על אחת כמה וכמה במקרה של אוכלוסיית ילדים שהובאו לישראל ללא הוריהם על ידי גורם פרטי – לרבות פיקוח על מינוי אפוטרופוס לכל ילד, על נוכחותם בפנימייה, על מצבם הבריאותי ועל מעמדם החוקי. אם ראה המשרד בפרויקט זה צורך חיוני, היה עליו להביאו לאישור הממשלה. כמו כן על משרד הרווחה לפעול להשבת כספים ששולמו ביתר לעמותה.
חלק מן הילדים מגיעים לתכניות שבפיקוח משרד החינוך וחלקם מובאים לישראל בידי גורמים פרטיים, ללא ידיעת המדינה. לדעת משרד מבקר המדינה, אין המדינה יכולה להסכים לתופעה של הבאת ילדים אליה ללא הוריהם בידי מי שאיננו מוסמך על ידה ובלא שיהיה בידיה מלוא המידע עליהם. במצב זה אין המדינה יכולה לפקח על הטיפול בילדים אלה, בשים לב לאמנה הבין-לאומית שהיא חתומה עליה. על המשרדים הנוגעים בדבר ללמוד את הממצאים שהועלו בדוח זה ולבצע חשיבה מחודשת בנושא חשוב ורגיש זה.

הוגשה תביעה אזרחית נגד המעון נווה יעקב של משרד הרווחה

הוגשה תביעה אזרחית נגד המעון נווה יעקב של משרד הרווחה – גלי צה"ל – שרון פולבר – יולי 2013 – ההתעללות בחוסים בבית החולים הפסיכיאטרי נווה יעקב: הבוקר תוגש תביעה אזרחית לבית המשפט בדרישה לפצות את החוסים על ההתעללות וההזנחה. בנוסף, אחרי ארבעה חודשים שהושהה דו"ח וועדת החקירה במשרד הבריאות, אתמול הוא פורסם

שמונה חודשים עברו מאז התפוצצה פרשת בית החולים הפסיכיאטרי נווה יעקב. מסמכים שהגיעו לגלי צה"ל חשפו בשבוע שעבר כי משרד הבריאות המליץ לסגור את המקום בשנת 2007, חמש שנים לפני שהוגשה תלונה במשטרה עוד נחשף כי בפרשה לא הוגש אף כתב אישום ו-13 החשודים שוחררו לביתם, וכי ועדת החקירה שהקים משרד הבריאות לא הגישה את מסקנותיה.

הפרקליטות לא הזדרזה להגיש את כתבי האישום, אבל הפרשה בכל זאת מצאה את דרכה לבית המשפט. משפחות מנווה יעקב הגישו הבוקר תביעה אזרחית לבית משפט השלום בתל אביב נגד משרד הבריאות, משרד הרווחה וסנטוריום נווה יעקב.


כתב התביעה הוגש על ידי עורך הדין דוד מנע ונפתח בציטוט של אלברט אינשטיין "העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו, לא בגלל האנשים שעושים רע, אלא בגלל אלו שלא עושים דבר בעניין" . בכתב התביעה מאשימות המשפחות כי משרד הבריאות והרווחה הפריטו את שירותי האשפוז הפסיכיאטריים בלי להסדיר את הפיקוח והביקורת עליהם, וידעו על ההזנחה המתמשכת וההתעללות הקשה שחווים החוסים – אך בחרו להתעלם.

כתב התביעה מגולל גם הוא התעללות קשה בחולים: מתן יתר של תרופות, מכות והזנחה, שמדווחים שוב ושוב אך לא זוכים להתייחסות. כל אחד מהתובעים עותר לפיצוי על סך 600 מאות אלף שקלים. עם זאת, לאחר תחקיר גלי צה"ל הזדרז משרד הבריאות לפרסם את מסקנות ועדת החקירה: בדו"ח חמור מתואר מצב של השלמה ארוכת שנים עם סטנדרטים נמוכים של טיפול בחולים, היעדר אכיפה, וחוסר תיאום בין האגף לבריאות הנפש למחלקה הפסיכיאטרית של מחוז מרכז.

כעת קובעת הועדה כי יש להפסיק את פעילות כלל המחלקות הפסיכיאטריות הסגורות בבתי החולים, להקים מחלקות ייעודיות בבתי החולים הציבוריים לסובלים מתחלואה כפולה – חולים הלוקים במחלה נפשית ובנוסף גם בפיגור, ולבחון מחדש את מסגרות הדיור בקהילה.

משרד הרווחה נמסר בתגובה: "נווה יעקוב היה מוסד אשפוז פסיכיאטרי השייך למשרד הבריאות וקיבל את הרישוי ממשרד הבריאות ועליו חל חובת הפיקוח והבקרה. מעט החוסים ששהו בנווה יעקוב במימון משרד הרווחה הופנו לשם באמצעות ועדת הכרעה בין משרדית שהיא ועדה משותפת לשירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות ולמשרד הרווחה בשל מאפייניהם. כל תלונה פרטנית שהגיעה למשרד הרווחה נבדקה."

ממשרד הבריאות נמסר כי כתב התביעה טרם הגיע לידיהם ולכשיגיע הם ילמדו אותו ויגיבו בהתאם.

ציטוטים מכתבת mynet

המשפחות מוסיפות בכתב התביעה כי לחוסים ניתנו תרופות שגרמו לפגיעה קשה בתפקודם ונועדו לנטרל אותם מכל פעילות במהלך היום והלילה, עד שהפכו לישנוניים ומנותקים: "החוסים חוו התעללות מתמשכת ושיטתית שבאה לידי ביטוי בהכאות, במניעת מקלחות, בהזנחה פיזית, במניעת חימום בחורף, בקשירתם לכיסאות, בהעברתם בכפייה למחלקה הסגורה – ללא הצדקה וללא חוות דעת רפואית כנדרש בחוק".

בידי הפרקליטות

אחת התובעות (חנה־שם בדוי) היא תושבת האזור, אם לצעיר בשנות ה־20 לחייו שחסה במוסד. מצבו הנפשי אף פעם לא היה מזהיר, וכבר מילדות הוא אובחן כסובל מהפרעות קשב, מהיפראקטיביות ומהתנהגות שהלכה והחמירה עם השנים. למרבה הצער, שהותו לצד אחיו הקטנים הפכה לבלתי אפשרית מבחינת המשפחה.

לאחר שברח מהבית כמה פעמים למשך ימים נאלצו הוריו לאשפזו מדי פעם לתקופות קצרות במוסדות סגורים ובהוסטלים שונים. כשהגיע לגיל 18, המליצה להורים אחת ממחלקת הרווחה במרכז הארץ להעבירו לנווה יעקב.

"אמרו לי שזה רק לתקופה קצרה", נזכרת אמו, "הבטיחו לי שיידרשו כמה שבועות כדי 'לאפס' אותו, ואז הוא ישוחרר. הבעיה היא שככל שחלף הזמן ראיתי איך מצבו נהיה גרוע יותר. משבוע לשבוע כבר לא הכרתי אותו. תוך חודשים ספורים הוא השיל 25 ק"ג ממשקלו. היה לי ברור שמשהו רע עובר עליו".

בכתב התביעה נטען כי כשהגיעו הוריו לבקרו הם מצאו על גופו סימני אלימות, חבלות וכוויות. הבן טען בפני הוריו מספר פעמים שהוא מוכה על ידי מטפלים במוסד. ההורים מציינים עוד כי בנם אושפז במחלקה סגורה "ללא כל הצדקה או אינדיקציה רפואית ראויה".

בעקבות החשדות, כאמור, סגר משרד הבריאות את בית החולים והוקמה ועדה במטרה לבדוק את הכשלים במקום. לפני עשרה ימים התפרסמו המסקנות, שלא החמיאו גם למשרד הבריאות.

משטרת פתח־תקוה, שניהלה את הפשיטה על המקום, העבירה לאחר מספר שבועות את הטיפול בפרשה לידי ימ"ר מרכז, שם מצהירים כי פעולות החקירה תמו מזמן וכי הנושא נתון באחריות הפרקליטות. גורם בפרקליטות ציין השבוע כי מדובר בפרשה "מסועפת ומסובכת" והעריך כי הדברים יבשילו לידי כתבי אישום בחודשים הקרובים.

אולם, אמו של הצעיר אינה משוכנעת בכך. "איבדתי לחלוטין את האמון במערכות הרווחה, הבריאות והאכיפה", היא אומרת. "איך אפשר לתת אמון אם אחרי כל מה שקרה אפילו אדם אחד לא הועמד עדיין לדין? יש לי תחושה שפשוט רוצים למרוח את זה".

היום שאחרי

למרות אנחת הרווחה של המשפחות עם סגירת המוסד, הן לא מלקקות מאז דבש. הבהילות למצוא לקרוביהן מקום חלופי, יחד עם החשש שהתופעות הקשות יחזרו על עצמן, גרמו לשיבושים קשים בתפקודן היומיומי. "הם בכלל לא התחשבו בנו", מספרת האם. "פיזרו את החוסים במוסדות ברחבי הארץ בלי קשר למקום המגורים של המשפחות. הרבה חוסים שמשפחותיהם גרות במרכז נשלחו למוסדות בצפון הארץ. לבקר אותו היום זה זמן כפול, לכן אנחנו מגיעים אליו פחות מבעבר".

נעמה לרנר, מנהלת המחלקה הקהילתית בארגון 'בזכות' שסייע בחשיפת הפרשה, מודה כי למשפחות יש קושי להסתגל למצב החדש. עד היום היא מלווה את חלקן. "כל התהליך של סגירת המקום והמעבר נעשה במהירות", היא מוסיפה. "עבור חלק מהחוסים זה רק העצים את הטראומה. גם לא כולם הגיעו למקומות שמתאימים להם. למשל, יש בחור שהועבר למחלקה פסיכיאטרית ללא צורך להיות שם. לאדם אחר לא נמצא מקום, והוא גר עם ההורים. ועם כל זה, צריך לומר שטוב שהמקום נסגר. בכל מקרה עדיף המצב הנוכחי על מצב שבו מתעללים בהם".

עו"ד דוד מנע, שהגיש את כתב התביעה בשם המשפחות יחד עם עו"ד חיה מנע, מסכם: "אני מאמין שחמש המשפחות הללו הן רק הגל הראשון. צריך להבין שיש חוסים שהאפוטרופוס שלהם הוא המדינה, ולכן הם מתקשים להצטרף לתביעה. הרי המדינה לא מתלהבת מהרעיון להגיש תביעה נגד עצמה.

"אבל, אני מאמין שבסוף נצליח. בעיניי זה חמור מאוד שהחשודים לא נתנו את הדין והם מסתובבים חופשי. לפחות שהמשפחות יפוצו בתביעת נזיקין. מוכרחים להפסיק את המדיניות הסלחנית כלפי פוגעים בחסרי ישע".

קישורים:

אחרי פרשת ההתעללות בחוסים: נסגר המוסד נווה יעקב הסאדיסטי של משרד הרווחה – הכתבה אחרי פרשת ההתעללות בחוסים: נסגר מוסד נווה יעקב , חדשות נענע , נובמבר 2012 -משרד הבריאות העביר אתמול את אחרון החוסים למוסד אחר לבריאות הנפש. לאחר שההעברה בוצעה, הורשה מנהל נווה יעקב לחזור למקום. המטופלים המורכבים מהמחלקה הסגורה הועברו ברובם לבתי חולים ציבוריים לבריאות הנפש, וחלק קטן למוסדות הרווחה. "התהליך בוצע ביסודיות, ברגישות ובמהירות", נמסר מהמשרד…

"מכניסים 18-20 מטופלים למקלחת אחת" , מתוך שידורי גלי צה"ל , נובמבר 2012

מעון "נווה יעקב" של משרד הרווחה – תרבות הסאדיזם – ככה זה עובד – תרבות הסאדיזם של רשויות הרווחה, איומים, הפחדות, עלילות, אלימות, הזנחה, סמים פסיכיאטריים, קשר שתיקה, תאוות בצע ועוד – המאמר האם מטופל ב"נווה יעקב": "צוות סדיסטים, אנחנו בגיהנום" , שבתי בנדט ודנה ויילר-פולק , וואלה חדשות , אוקטובר 2012 – משפחות מטופלים במוסד בו נחשפה פרשת התעללות מתארים שנים של הזנחה ואלימות. "היו לו פנסים בעיניים, כוויות על הגב", מספרת אחת האמהות…

"החוסים חיבקו את השוטרים שפרצו למוסד: 'הצלתם אותנו" , אבי אשכנזי וחיים גריידינגר , nrg , אוקטובר 2012 – לאחר חשיפת פרשת ההתעללות במוסד הסיעודי בפ"ת, תיארה מפקדת המבצע המשטרתי את התמונה הקשה בביה"ח: "גברים ונשים ישנו עירומים באותם חדרים". במשטרה הוסיפו כי מלבד החשדות באלימות, היו גם מקרים של הטרדות ומעשים מגונים…

חוסה שהותקף במוסד "נווה יעקב" של משרד הרווחה: 'מרביצים סתם כי בא להם' – חוסה שהותקף במוסד: 'מרביצים סתם כי בא להם' , ynet , אוקטובר 2012 – חוסים במוסד "נווה יעקב" בפתח-תקווה, שעליו פשטה המשטרה, סיפרו ל-ynet על התעללות אנשי הצוות, בזמן שבני משפחתם נשמו לרווחה: "ליום הזה חיכינו שנים". 13 מ-75 העובדים שנחקרו נעצרו, בית המשפט האריך את המעצר של חלקם…

פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ לחוקר המשטרה: "אני אדאג לבטל את התיק הזה, יש לי גיס שהוא שוטר הוא יטפל בזה"

אוגוסט 2013 – תאוות בצע הפקידים בצמרת משרד הרווחה אינה יכולה לסבול הורים המגנים על זכויות ילדיהם במוסדות משרד הרווחה. משום כך פועלים פקידי הרווחה באכזריות נגד תלונות הורים על התעללות בבניהם במוסדות הרווחה.
מכתבה של אמא ש' המגולל את התעללות רשויות הרווחה (פקידי סעד ראשי אמיר שוורץ ונחום עידו) בה ובבתה

פקידי רווחה אמיר שוורץ, נחום עידו - תרבות שקר, תאוות בצע, התעללות בנכים, סחר בילדים, טיוח...
עלילות הבלים ודברי בלע נגד חוסים ומשפחותיהם

שר הרווחה מר מאיר כהן.
ברצוני לגולל בפניך את סיפור חייה של בתי וחיי.
בתי בת 18 וחצי, היא סובלת מבעיות התנהגות ומפגור קל.
בתי הוצאה למסגרת חוץ ביתית בשל הקושי וחוסר הכלים לטפל בה.
מהיום שבתי הוצאה מהבית למוסד,החיים נעשו יותר קשים,ואני כאמא מרגישה "בתוך מלחמה ללא הפסקת אש"..
בגיל 8 בתי הועברה למעון "בית עדן" שבלוד.
משך שהותה במעון זה היה כשנתיים,באחד הימים אחד העובדים התקשר אלי וסיפר כי אחת המטפלות היכתה את ביתי ומשכה בשערות ראשה…
דבר שקומם אותי ,בשל הקשר הלקוי של המוסד עם ההורה!
כשהגעתי למוסד ,פניתי אל מנהל המקום, כשאני כועסת נירגשת ויותר מזה מאוכזבת…ושאלתי את המנהל, "למה לא דיווחתם לי על כך בזמן? ומדוע לא פנו לחוק?
כמובן..שהשתיקה שלהם העידה על הכשל בטיפול בנושא זה.
ואני כאם אגבה את ביתי ואתמוך בה!
כשפניתי אל החוק, ראיתי את מר אמיר שוורץ שם, וכאשר נידרש לתת עדות על מקרה זה, שמעתי אותו אומר לחוקר "אני אדאג לבטל את התיק הזה, יש לי גיס שהוא שוטר הוא יטפל בזה, ובנוסף אמר לחוקר "כי מדובר באמא מטורפת".
הוחלט שביתי תעבור למוסד אחר, דבר שהשפיע מאוד על ביתי,ובשל כך, היא הצטרכה לעבור דרך הפסיכיאטרי לאיזון.
היא עברה למוסד בשם "עין השלשה".
ואני כאם תמיד הייתי "עם היד על הדופק".
כמובן שאני מדברת על ילדה עם בעיות התנהגות שמלוות גם פיגור קל,ובשל כך,היו לה ימים "טובים",וימים לא כ"כ "טובים".
בחלוף הימים התחלפו המנהלים במוסד זה,ואת תפקיד ה"מנהלת",קיבלה העו"ס שעבדה במוסד זה.
לאותה המנהלת לא התאים כ"כ שביתי תשהה במוסד זה,מאחר ואני אמא "נודניקית"..שתמיד דואגת ורצה לבתי, ולטענתה "מאוד קשה לעבוד מולי", והם לא ידעו לקבל ביקורות בונות…הם תמיד היו צודקים!!!!
היא תמיד חיפשה את המומנט הנכון להעיף את ביתי מהמוסד.
באחד הימים, אחד המטפלים הכה את בתי בצורה אכזית ביותר,
כתוצאה מהמכות, הוא שבר לה צלע, ואמטומות(סימנים כחולים) סביב העיניים.
כמובן ששוחתי עם המנהלת לפני כל צעד שעשיתי (כי ידעתי שהיא מבחינתה הילדה לא תישאר שם,ומאוד חששתי מכך), והיא הבטיחה שהיא תהיה אחריי בכל צעד שאעשה, וזאת לאחר שראתה את ביתי עם כל החבלות המזעזעות.
אני כמובן סמכתי עליה (המנהלת) ופניתי לחוק, ומשם לביה"ח על מנת שביתי תקבל טיפול.
ומאותו הרגע, הדברים השתנו. היא ניצלה את המקרה הזה, ועירבה את מר אמיר שוורץ,
אין לי מושג על מה היא שוחחה איתו, אבל אני מקבלת שיחת טלפון ממנה, והיא אומרת לי בכזה ביטחון "אל תחזירי את דבורה למעון ,אנחנו לא ניפתח לך את השער" וניתקה לי בפנים את הפון.
בתחילה הייתי בשוק,עד שהתעשתי והתקשרתי לאמיר שוורץ,שגם הוא נתן את אישורו על כך שביתי לא תחזור למוסד.
הייתי חסרת אונים,לא ידעתי מה אני עושה. פניתי אל עו"ס שבקהילה
וסיפרתי לה הכל.
לאחר שהע"וס שוחחה עם כולם,היא חזרה אליי ואמרה לי "את לא יכולה להחזיר את הילדה למוסד".
לא נתנו לי שום התראה ולא ידעתי למי עוד לפנות.
הילדה נישארה חודשיים בבית עם כל הקושי ולאף אחד לא היה איכפת.
בתקופה זו,אמיר שוורץ קבע שאנו נגיע לירושלים לישיבה, ועליי להגיע עם ביתי.
(הנסיעה הייתה גהנום..ביתי קמה באוטובוס והתפרעה)
וכשהגענו למקום..חוץ מלשמוע העלבות והשמצות, שום פיתרון לא נתנו לי.
אמיר שוורץ אמר לי "אין מה לעשות,ואנחנו מודעים לקושי של הילדה בבית, אבל את תיאלצי להחזיק אותה עד שנימצא מקום".
ואילו,מר עידו נחום אמר לי "את לא יודעת איזה רושם יש עלייך במשרד החינוך".
במהלך הישיבה, ביתי ניכנסה "לאמוק" וצעקה.."לאאא…לאא…אל תרביץ לי..זה כואב..דיי דיי…
לא יכולתי לראות את ביתי במצוקה זו..ושאלתי אותם.."מה היה קורה לי אם אני הייתי מכה אותה בכזו אכזריות?..בטוח שהייתי אחרי סורג ובריח.
כמובן שאמיר שוורץ, עידו נחום, ומנהלי המוסד צפו בא באותה השעה, בזמן שהם תומכים באותו המטפל שהיכה קשות את ביתי.
ולא היה איכפת להם מה ביתי עוברת..
במהלך הזמן שביתי הייתה בבית,התמוטטתי והצטרכתי לקבל טיפול בביה"ח,והמשך טיפול בבית (כדורים פסיכיאטרים).
כעבור חודשיים..היא עברה למעון "טללים" שבמקום מגורינו.
מזה שנה וחצי שביתי שוהה במעון זה בחוסר מעש..
היא לא הולכת ללמוד,ואין לה שום תעסוקה,הדבר מביא את ביתי לאי שקט ולהתנגות קשה כלפי הסביבה.
במהלך השהות שלה,התנהלו מ"ס ישיבות עם אמיר שוורץ והמפקחת כוכבה,בישיבה זו..חוץ מאיומים לא שמעתי משהו שיכול להועיל לביתי (כמו תעסוקה).
חשוב לי לציין..שהמטרה שלהם היא להרחיק את ביתי ממני.שכמה שפחות אני אראה ואשמע,ככה יהיה להם יותר קל לעבוד!!
אמרו לי שהיא תעבור לאיזור הצפון (לכפר לי),ואם אני יסבר הם יפנו לבית משפט להוציא צו!!!
התחחנתי אליהם שיעזרו לי להכניס אותה לבית ספר צב"ר שבמקום מגורינו,והם לא היו מוכנים לשמוע.
אני רוצה שהיא תהיה לידי…זו הבת שלי..היא חלק מאוד גדול בחיי,לא יכולה לחשוב שהיא תתרחק ממני ולא אוכל לתמוך בה ברגעים קשים,ולראות אותה כפי שאני רגילה מ"ס פעמים בשבוע ובכל סוף שבוע שהיא מגיעה הבייתה!!!!

מוסד בשם "נווה יונה",קיבל הוראה ממר אמיר שוורץ ללכת לראות את בתי במעון ולהחליט אם היא מתאימה למוסד.
המוסד נימצא באזור כפר סבא,
ושוב..הם מנסים להרחיק את ביתי ממני.
אני מאוד פוחדת שהיא תעבור למקום אחר ורחוק ממני,הילדה זקוקה לי.ואני זקוקה לה..כי רק בשבילה ולמענה אני חיה,אחרת אין טעם לחיי.
קיבלנו תשובה חיובית,שהיא מתאימה למקום,ואני לא רוצה ולא מסכימה בכלל שהיא תתרחק ממני!!!!

"מר מאיר כהן-שר הרווחה.
פונה אני אלייך,בכל לשון של בקשה,ומתחננת,,,מתחננת שתעזור לי.
אני אם חד הורית,ומצבי הבריאותי לא במיטבו.

תעזור לי שביתי לא תתרחק ממני,זה דבר שיכול להביא להדרדרות במצבי הבריאותי.
תעזור לי על מנת שהילדה תקבל מה שמגיע לה כילדה חוסה,ותישאר במקום מגורייה.ליד אמא ואחיה.שתלך לבי"ס בצורה מסודרת.
רק שלא תעזוב אותי למקום רחוק,כי אחרים החליטו בשבילנו..
מר מאיר כהן..אתה ה"גלגל הצלה" האחרון שנותר לי,
אנא……תעזור לי!!!!!

התעללות בחוסים במוסד עין השלושה של משרד הרווחה

קישורים:

התעללות בילדים חוסים במוסד אתגר של משרד הרווחה


משרד הרווחה – כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים – כתבת תחקיר

אמיר שוורץ – פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה מנהל בשעות העבודה את עסקיו הפרטיים – הפקרות אטימות אכזריות ותאוות בצע בצמרת משרד הרווחה – תחקיר חדשות 10: האחראי על בעלי הפיגור מנהל את עסקיו בזמן העבודה – אנטוניה ימין ומיה איידן – אוגוסט 2013 – אמיר שוורץ, פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה שמופקד על רווחתם של אלפי החוסים, מנהל בשעות העבודה גם את עסקיו הפרטיים – רשת הוסטלים שלו ושל אשתו. "לקחו לי 21 שנים מהחיים", סיפר חוסה שאושפז במוסד שלא התאים לו, וכמוהו רבים נוספים. משרד הרווחה: "נקיים בירור מידי ומעמיק והנושא יטופל באופן נחרץ"…
פקיד הסעד אמיר שוורץ – משתמש בתואר דוקטור בניגוד לחוק ולכללים – הכתבה תקראו לו דוקטור (למרות שהוא אינו כזה) , רדיו חיפה , טלי ליבמן , יוני 2012 – פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה, אמיר שוורץ עושה שימוש בתואר דוקטור בניגוד להנחיות ברורות של משרד הרווחה, כך מגלה כתבתנו טלי ליבמן. שוורץ בתגובה: "יש לי אישור להשתמש בתואר"…

בין נרקסיזם לפסיכופטיות – פקיד סעד ראשי בשירות למפגר במשרד הרווחה אמיר שוורץ – המאמר "לא יודע את נפשם" , ידיעות אחרונות , המוסף לשבת , פברואר 2012 – תארו לכם ששני הקריטריונים הבאים היו קובעים אם אתם זכאים לאבחון שבו יקבע אם אתם בעלי פיגור שכלי או לא. אם אתם בקיאים בכתבי שקספיר, או שאתם מכירים את יצירותיו של מוצרט. עכשיו תארו לעצמכם שמאחורי הקריטריונים האלה עומד פקיד הסעד הראשי בשירות למפגר במשרד הרווחה.

משרד הרווחה נגד העיתונאות החוקרת על התעללות עובדי משרד הרווחה בחסרי ישע – נחום עידו – יולי 2008 – תכנית "שומר מסך" של העיתונאי החוקר אמנון לוי חשפה התעללות קשה בילדים חוסים ע"י מטפלת במוסד אתגר. התברר כי מדובר בכשל מערכתי של משרד הרווחה שכן האלימות של המטפלת הייתה ידועה למשרד הרווחה עוד מלפני כ- 3 שנים מהמוסד הקודם שבו עבדה. משרד הרווחה העביר אותה למוסד "אתגר" שם המשיכה להתעלל בחוסים. משרד הרווחה כתגובה הגיש תלונה במשטרה נגד העיתונאי החוקר אמנון לוי. לטענת משרד הרווחה אמנון לוי לא דווח די מהר על החשש להתעללות אלא התעכב כעשרה ימים עד לדווח על המטפלת האלימה הידועה למשרד מזה כשלש שנים…

כשלים חמורים במשרד הרווחה – מעון ה"שלושה" לחוסים אוטיסטים עם פיגור קל – תחקיר תכנית "שתולים" – אפריל 2010 – בתכנית שתולים בהנחייתה של אורלי וילנאי, נשלח השתול יובל אזולאי להיות מטפל בפנימייה של משרד הרווחה בשם "מעון השלושה". הבעיה העיקרית אינה ההתעללות הקשה בחוסים בחוסים החמורה לכשעצמה, אלא הטיפול הלקוי של בכירי משרד הרווחה. כשלים אלו במעון השלושה עלולים להיות בכל מסגרת השמה חוץ ביתית של הרווחה.

המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים מפקיר בשיטתיות מוחלשי החברה

זאב פרידמן – מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות

תחקיר: הקרן הממשלתית הממונה על חלשי החברה מפקירה אותם בשיטתיות , מיה איידן , יולי 2013

בדיקת חדשות 10 מגלה כי הגוף שאמור לדאוג למוגבלים נפשית ושכלית, "המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים", מתייחס אליהם לפעמים בזלזול. "אף פעם הם לא באו לבקר אותי", אומר ב', חוסה זה חמש שנים

"המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים", הגוף שאחראי על האנשים החלשים ביותר בחברה, אנשים מוגבלים שכלית או נפשית, אמור לדאוג לרווחתם השוטפת, לבקרם באופן קבוע ולספק את צרכיהם היום-יומיים. עם זאת, תחקיר חדשות 10 מגלה כי במקרים רבים, האפוטרופוסים שמונו לחסויים מטעם הקרן אינם ממלאים את הדרישות. הם לא באים לבקר אותם, ובלתי ניתן להשיגם במהלך השבוע.

"אף פעם הם לא באו לבקר אותי", אומר ב', חוסה זה חמש שנים, שטוען גם שלא קיבל את דמי הכיס שהוא זכאי להם במהלך השבועות האחרונים. ר' וב', שני מטופלים של הקרן לטיפול בחסויים, תלויים לחלוטין באפוטרופוסים שלהם, וכל החלטה על הוצאה כספית עוברת דרכם. אך ר' וב' מתקשים להשיג אותם, ויחס הקרן אליהם מחפיר.

הקרן מטפלת בכ-5,000 חסויים, חלקם מתגוררים בקהילה וחלקם במוסדות סגורים. על פי דוח מבקר המדינה מ-2011, שביקר בחריפות את תפקוד הקרן, היא מטפלת בכספים וברכוש של החסויים המוערכים בכ-870 מיליוני שקלים.

אולם, על פי עו״ד יותם טולוב, מארגון בזכות המייצג חלק מהאנשים, לעיתים הם צריכים לעתור לבית המשפט כדי לדעת כמה כסף יש ברשותם. "האדם תלוי לחלוטין בהחלטות של הקרן כדי לשכור דירה, כדי לפרנס את ילדיו", מסביר עו"ד טולוב. "בדרך כלל אין שום שקיפות מול האדם. הוא צריך לבקש ולדרוש באמצעות עורכי דין כדי לבקש מידע על כמה כסף יש לו", טוען עו"ד טולוב.

לארגון בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות, מגיעות תלונות רבות על היחס והטיפול של המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים. כך נמסר. "אנו מכירים היטב את התופעה", נמסר מהארגון. תגובת הקרן לטיפול בחסויים: "הקרן בודקת כל הזמן את עצמה, ואת השירות שהיא מעניקה לחסויים. הקרן פועלת על-פי מחויבות סל הטיפול שקבעה המדינה, ומקפידה לבקר את החסויים באופן שוטף וסדיר". מהאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים נמסר כי הטענה לפיה הקרן לטיפול בחסויים מתייחסת אל לקוחותיה בזלזול אינה מוכרת להם.