עתירה לבג"צ – פרקליטות המדינה פוגעת באופן מרובה בזכויות חוקתיות לחופש הביטוי ולהליך הוגן

לאחר שטענה הפרקליטות בשבוע שעבר כי מנגנון פניותיה לספקיות תוכן כדי שיסירו תכנים מהרשת אינו בגדר הפעלת סמכות שלטונית, עתרו מרכז עדאלה והאגודה לזכויות האזרח (עתירה בג"צ 7846-19) נגד אמצעי זה.

לאחר למעלה משנתיים בהן טוען מרכז עדאלה בפני פרקליטות המדינה כי פעילות האכיפה של יחידת הסייבר באמצעות פניה לספקיות תוכן אינה חוקית, השיבה הפרקליטות ביום חמישי האחרון (21.11) כי לדעתה, פעילות זו "אינה בגדר הפעלת סמכות שלטונית". המנגנון המכונה על ידי הפרקליטות "אכיפה אלטרנטיבית במסלול הוולונטרי", כולל פנייה אל ספקיות תוכן ביניהן פייסבוק וגוגל, בבקשה להסיר תכנים או להגביל גישה אליהם, ולעתים גם להשעות משתמשים ואף להרחיקם. צנזורה זו על תכנים נעשית ללא מתן זכות שימוע וללא הליך משפטי ולעתים גם ללא ידיעת המפרסם.

מדובר ביחידת הסייבר של פרקליטות המדינה, שמרכז עדאלה והאגודה לזכויות האזרח הגישו ב- 26.11.2019 עתירה לבג"ץ נגדה (עתירה בג"צ 7846-19). העותרים מבקשים מבית המשפט להורות ליחידה להפסיק את אפיק הפעולה של יחידת הסייבר שזכה לכינוי "המסלול הוולונטרי" (של "האכיפה האלטרנטיבית") הכולל פנייה לספקיות התוכן בבקשה שיפעלו – על בסיס וולונטרי לכאורה – להסרת פרסום (תוכן), ללא פניה כלשהי לערכאות וללא מתן זכות טיעון לגורם המפרסם;

יחידת הסייבר של הפרקליטות הקימה לפני שנים אחדות מנגנון פנייה לחברות כגון פייסבוק וגוגל, הבעלים של יוטיוב, כשהיא מגלה שמפורסמים תכנים שלדעתה מפרים לכאורה את החוק או מפרים תנאי שימוש של הספקיות. בשבוע שעבר היא טענה כי המנגנון הזה הוא לא בגדר הפעלת סמכות שלטונית.
על פי העותרים, מאז הוקמה יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה חלה עלייה עצומה בהיקף השימוש במנגנון אכיפה זה. הם מצטטים את דו"ח פרקליטות המדינה לשנת 2018, שמצביע על עליה של יותר מ-600% בהיקף בקשות הסרת תוכן שנעשו באמצעותו: יותר מ-14 אלף לעומת כ-2,200 ב-2016. "מספר זה לא מצביע על מספר הפרסומים, שכן פניות אלה, שמרביתן (87%) נעשות אל רשת פייסבוק, יכולות גם להיות עבור תכנים הכוללים עשרות ואף מאות קישורים", נכתב בעתירה.

לטענת העותרים ״המסלול הוולונטרי״ להסרת תכנים, אותו מפעילה יחידת הסייבר במסגרת מנגנון "האכיפה האלטרנטיבית", הוא מנגנון הפוגע קשות בזכויות החוקתיות לחופש הביטוי ולהליך הוגן, מבלי לקיים את תנאי פסקת ההגבלה ובראשם היעדר כל הסמכה מפורשת בחוק, ותוך הפרת עקרונות יסוד במשפט המינהלי והחוקתי. זאת, בהיותו מנגנון המפקיד בידי הפרקליטות את האפשרות לקבוע את גבולות חופש הביטוי הפוליטי בדמות קביעה שתוכן מסוים הוא בלתי חוקי לכאורה, ללא פניה לערכאות וללא מתן זכות טיעון, ועל בסיס קביעה זו לבקש מספקיות תוכן להפעיל –באופן וולונטרי לכאורה – סנקציה קשה של הסרה, הגבלה או חסימה של תוכן. לגישת העותרים, לא תיתכן מחלוקת כי פניה יזומה של המשיבים אל ספקיות התוכן בבקשות להסרת תכנים מהווה פעילות שלטונית הדורשת הסמכה. לא קיימת סמכות בחוק המאפשרת את הפעלתו של ״המסלול הוולונטרי״.
ה״מסלול הוולונטרי״ מהווה מנגנון שפוגע קשות בחופש הביטוי. פגיעה זו אינה יכולה להיות מוטלת בספק והיא עולה, כאמור, מעצם תיאורו של מנגנון זה כמנגנון הנוקט "במגוון טכניקות ובהן פעולה להסרת התכנים האסורים, הגבלת הגישה אליהם דרך תוצאות החיפוש במנוע החיפוש, חסימת גישה אל התכנים, והשעייה או הרחקה של משתמשי אינטרנט", ברי, כי כל הפעולות האמורות יש בהן פגיעה קשה בחופש הביטוי, שכן מדובר בהתערבות שלטונית המובילה להסרת או הגבלת ביטויים ובמקרים אחרים להרחבה או השעייה של משתמשים.
עובדי יחידת הסייבר והרשות המבצעת מכריעים בכוחות עצמם אם ביטוי מסוים עולה כדי עבירה פלילית ועל סמך הכרעה זו פונים במעמד צד אחד אל ספקיות התוכן כדי שאלו יסירו את הביטוי מהמרשתת. המסקנה המתבקשת היא שפרקליטות המדינה נוטלת לעצמה שלא כדין סמכויות שיפוטיות, השמורות לרשות השופטת, ללא כל סמכות וללא מסגרת דיונית הולמת, באופן הפוגע בזכות החוקתית להליך הוגן.
מעבר לנטילת הסמכות השיפוטית שלא כדין כאמור, העובדה כי הרשות יוזמת פנייה לספקיות התוכן ישירות, מבלי להעניק זכות טיעון לגורם המפרסם, מנוגדת לכללי הצדק הטבעי המעוגנים היטב במשפט המינהלי והחוקתי.
מעבר לנטילת הסמכות השיפוטית שלא כדין כאמור, העובדה כי הרשות יוזמת פנייה לספקיות התוכן ישירות, מבלי להעניק זכות טיעון לגורם המפרסם, מנוגדת לכללי הצדק הטבעי המעוגנים היטב במשפט המינהלי והחוקתי.
הפגיעה בהליך הוגן מתעצמת שעה שהרשות אף אינה מקפידה על שקיפות או פרוצדורה נאותה המאפשרת ביקורת אפקטיבית על פעילותה. דומה שלא תיתכן מחלוקת כי תיעוד ושקיפות הם אבני יסוד להבטחת מנהל תקין.

מצורפים:
– קטעים מעתירה בג"צ 7486-19 מיום 26.11.2019 שהגישו ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח נגד פרקליטות המדינה.
– מצורפת תגובת פרקליטות המדינה על בסיסה הוגשה העתירה – מה- 21.11.2019. תגובת הפרקליטות הוגשה לאחר שנה מיום הפניה ב- 21.11.2018.

 

Document-page-003Document-page-010Document-page-012Document-page-013Document-page-001Document-page-002Document-page-014

 

פרקליטות המדינה חותכת בחופש הביטוי וחופש העיתונות – איור

ינואר 2018 – הפרקליטות משתמש בסדרת חוקים כגון לשון הרע, פגיעה בפרטיות, העלבת עובד ציבור, הטרדה מינית בפרסומים ועוד, כדי לנטרל בלוגרים, גולשים בפייסבוק ועוד פעילים חברתיים למען המוחלשים.
הפרקליטות אינה מקבלת את העיתונות החופשית בעידן הסייבר ומעצימה את העונשים נגד הבלוגרים נוכח השינויים הטכנולוגים.

פרקליטות המדינה חותכת בחופש הביטוי בשיטת הסלמה

 

הודעת עמותת ע.ל.י.ה. לתקשורת בעקבות הצעה לתיקון החוק האנטי דמוקרטית חוק הנוער (טיפול והשגחה) – תיקון מס' 18 צילום קטין, התשס"ח-2008 של ח"כ אלי אפללו

הודעת עמותת ע.ל.י.ה. לתקשורת בעקבות הצעה לתיקון החוק האנטי דמוקרטית חוק הנוער (טיפול והשגחה) – תיקון מס' 18 צילום קטין, התשס"ח-2008 של ח"כ אלי אפללו (פ/3316)

עמותה לזכויות ילדים והורים-ע.ל.י.ה. בראשות פרופ' אסתר הרצוג, מתנגדת בתוקף להחמרה כלשהי בחוק הנוער לרבות סעיף (24) ההגנה מפני פרסום – תיקון מספר 18.

חוק הנוער (טיפול והשגחה) בעקבות החמרות והגנות לקטינים שצבר במשך השנים הפך להיות חוק לא חוקתי, רומס ברגל גסה זכויותיהם של ילדים והורים, אינו מידתי, ופוגע בערכיה היהודים והדמוקרטים של מדינת ישראל.

חוק הנוער הנו למעשה כלי שרת בידם של רשויות הרווחה, להוציא את הקטין מביתו ומשפחתו למסגרת מופרטת בעלת שיקולים עסקיים טהורים הפועלת ללא פיקוח או בקרה.

חוק הנוער הפך להיות חלק ממודל עסקי.

הפגיעה מתחילה החל מהוצאת קטין מחזקת הוריו ללא צו שופט, או ראיות כלשהן, דרך צווים שיפוטיים הפוגעים בחירותו ובנפשו שהונפקו ללא נוכחותו או נוכחות הוריו, ומסירתו למסגרת מופרטת מה שנקראת רשות סעד, תיוגו והתעלמות מרצונותיו ורצון הוריו שהרי הם "מטופלים".

השיטה האנטי דמוקרטית הנעשית הרחק מעינו הביקורתית של הציבור מביאה לתוצאות הרסניות מידי יום.

דוגמא אחת מרבות היא דוח ועדת בדיקה על חוות הנוער "שדה בר" שפורסם ביום 05.03.10 ב"מעריב":

"חוות הנוער "שדה בר" בהנהלת יוסי שדההחניכים הלכו לזונות שתו אלכוהול, חיו בתנאים מחפירים, ולמעשה הופקרו במהלך כל שנות פעילות החווה.
שדה הוא אדם כוחני המטיל מורא על הכפופים לו והמשך קיום החווה מותנה בעזיבתו. בתפקוד גורמי הפיקוח של משרד הרווחה נמצאו ליקויים רבים.

כדי להוסיף חטא על פשע, התייצבו בפני גורמי הוועדה גורמי רווחה, ובראשם אנשי חסות הנוער, ומכרו לאנשיה סיפורים שהוועדה לא מצאה להם כיסוי במציאות.

לפני כמעט שנתיים, כשהמדינה החליטה לכבד את יוסי שדה, בהדלקת משואה בערב יום העצמאות, פרסם עיתון "סופשבוע" תחקיר ראשון על התנהלותו של שדה.

לפני ארבעה חודשים לאחר פרסום התחקיר השני, ולאחר ששורת בוגרים מהחווה ואנשי חינוך שעבדו בה החליטו לצאת החוצה ולספר מה ראו, החליטה הנהלת משרד הרווחה לעשות מעשה. …" (סוף ציטוט)

בג"צ עם הפנים לזכויות האדם, אסר על הקמת בית סוהר פרטי, ביטל את סעיף 5 לחוק סדר דין פלילי בדבר הארכת מעצר ללא נוכחות העציר,

"הפרטה במדינת רווחה היא מהלך בעל תחלואים רבים במישור הערכי ובמישור זכויות הילד" אמר שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, במושב הפתיחה של כנס באר-שבע לשלום הילד, לדבריו, ”במדינת רווחה אסור להפריט את החוליות החלשות. ההפרטה אינה מהלך חד-כיווני, אלא מהלך שיש בו תחלואים וקשיים רבים – במישור הערכי ובמישור זכויות הילד".

שאלות עמותת ע.ל.י.ה. למר דני דנון, יו"ר הועדה לזכויות הילד

• האם הוגשו בעשור האחרון תלונות למשטרה על ידי קטינים, הוריהם, רשויות הרווחה, או גורמים אחרים על הפרת חוק הנוער סעיף 24 – פרסומים מזיקים, וכמה?
• האם הוגשו תלונות למועצת העיתונות?
• האם הוגשו תביעות נזיקין?
• אם לא, מדוע ממהרת הוועדה לזכויות הילד להחמיר את חוק הנוער? מי הם הגורמים שחוששים כל כך מהביקורת הציבורית?

עמותת ע.ל.י.ה. סבורה כי החמרה בחוק הנוער תגביר ותעצים את האלימות בפרט במשפחה ובחברה. מן הראוי כי הוועדה לזכויות הילד תפעל בהקדם לתיקון חוק הנוער ועשייתו חוקתי ודמוקרטי. ויפה שעה אחת קודם.

במקום לתת פומביות וזכויות אדם עד כמה שניתן, על מנת להישמר מההפקרות והאלימות של מערכות הרווחה והפרטת האוכלוסייה המוחלשת, הצעת החוק פועלת בכיוון ההפוך.

הקטין, הקשיש וחסר הישע הם כלי לעשיית כסף, וכל מילה נוספת שיאמר, או שיראה, מפריעים לגורמים עיסקיים מופרטים הגורפים הון עתק מהממשלה ומתרומות.

עמותת ע.ל.י.ה. תוהה, בידי מי מפקידה הוועדה לזכויות הילד את ילדינו?

פרופ' אסתר הרצוג, יו"ר עמותת ע.ל.י.ה. מדגישה, כי היוזמה היא עוד דוגמה לאופן שבו הרווחה "מסנדלת" כל ניסיון של התקשורת להביא לידיעת הציבור את התנהלותה בסוגיית "קטינים במצוקה" וכי מדובר במהלך שלא רק שהוא אינו "לטובת הילד", אדרבא, הוא לטובת מערכת הרווחה ומדיניות השתקת הביקורת על השלכות פגיעתה הקשה בילדים ובמשפחותיהם.

עמדת עמותת ע.ל.י.ה. היא כי סעיף 24 בחוק הנוער (להלן) מכסה די הצורך הגנת קטין מפני פרסום.
יש לשמור על חופש הביטוי של קטינים אלו הנתונים לחסות ולמרות המדינה.
יתר על כן, יש להוסיף פרסום החלטות בתי המשפט לנוער, על מנת שבתי משפט אלו לא יהיו מנותקים מהציבור.
בנוסף יש להגיש בקשה לתיקון סעיפים רבים בחוק הנוער.

פרופ' אסתר הרצוג
יו"ר עמותה לזכויות ילדים והורים-ע.ל.י.ה.

קבצים מצורפים (2)

* חוק הנוער תיקון 18.doc – ב-14/03/2010

* פרוטוקול מס' 22 מישיבת ועדה לזכויות הילד – 10.11.09.

קישורים: