ערר זה – אין בו ממש"

"לא ברור גם מכוח מה מוגש ערר על החלטה מעין זו"..
ערר שהגישה העיתונאית לורי שם טוב, הנאשמת מספר 1 ב"פרשת הבלוגרים" על החלטת השופט הימן שלא לדון בבקשתה לחומרי חקירה מאחר והיא רשומה כמיוצגת על ידי הסנגוריה הציבורית.
בתגובה לערר כתב שופט העליון מני מזוז בהחלטתו: "ערר זה – אין בו ממש"… "לא ברור גם מכוח מה מוגש ערר על החלטה מעין זו".

שם טוב הינה אזרחית מדינה ישראל וכל עוד אין חוק האוסר עליה או מגביל אותה להגיש ערר הרי היא זכאית לעשות כן.
יתרה מכך, נוכח העובדה כי הסנגורים מהסנגוריה מקבלים שכר זעום בהתייחס להיקף העצום של ההליך השיפוטי ב"פרשת הבלוגרים", ונוכח העובדה כי הסנגורים מהסנגוריה הציבורית כפופים למדיניות ה"צוות הפנימי" בסנגוריה, ומקבלים שכרם מהסנגוריה ומרגישים מחוייבים לציית לסנגוריה שאם לא כך לא יועסקו בעתיד, מן הראוי והכרחי כי שם טוב תגיש בקשות בעצמה.

מזוז שהיה בעברו פרקליט במשך 13 שנה מכיר היטב מצוקתו של נאשם חסר אמצעים המיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית בכתב אישום רחב היקף מעל 200 עמודים, לפיכך אין זה ראוי לשלול משם טוב זכותה הבסיסית לטעון ביוזמתה בבית המשפט.

מצורפת החלטת מני מזוז בש"פ 3526-19 מה- 26.05.2019

Document-page-001Document-page-002

מודעות פרסומת

פרשת הבלוגרים: דיון ערר לורי שם טוב להשתחרר עקב העדר ייצוג

17.01.2019 – היום התקיים דיון בערר שהגישה לורי שם טוב על בקשה לשחרור עקב העדר ייצוג . לדיון לא הופיעו נציגי הסנגוריה הציבורית אשר היו אמורים לתת מענה באשר לייצוגה של שם טוב. לורי העצורה מזה שנתיים על פרסומים מעליבים לכאורה נגד עובדי ציבור, טענה בפני השופט פוגלמן כי מזה כחצי שנה אינה מיוצגת. אין פגישות עבודה עם נציגי הסנגוריה ולא גובש קו הגנה. מדבר במשפט מורכב ביותר. שם טוב טענה בנוסף כי אינה מקבלת פרוטוקולים והחלטות למקום מעצרה.
הפרקליטות בקשה למחוק הערר הואיל ויש החלטה של השופטת וילנר השוללת מלורי את הזכות להגיש בקשות לבית המשפט העליון. הפרקליטות שינתה גרסתה בהמשך וטענה כי שם טוב משתמשת בבקשות בלשון לא משפטית. בעניין זה יובהר כי שם טוב הושוותה על ידי שופטים ופרקליטים ל"זרה". שהיא זונה ואפיקורסית על פי פרשנות התנך.
החלטת השופט פוגלמן תינתן בהמשך.

document-page-001document-page-002document-page-003

פרשת הבלוגרים: שופט העליון עוזי פוגלמן דחה בקשת לורי שם טוב לחזור בה מהסכמתה לראיות לכאורה מטעמים "שנויים במחלוקת"

14.11.2018 – הסכמתה של שם טוב לראיות לכאורה בספטמבר 2017 לאחר 7 חודשי מעצר "ביניים" או משהו אחר שאינו מוגדר בחוק, ו- 40 יום בבידוד והפרדה הייתה בעת לא ראתה אף עמוד אחד מחומר הראיות. הסכמתה של שם טוב לקיומן של ראיות לכאורה נבעה מכמיהתה להשתחרר בתנאים מגבילים וכן שלא עמדה בפניה אופציה אחרת מטעם הסנגוריה הציבורית.
שופט העליון פוגלמן דחה בקשתה מטעמים הנראים כלא רלוונטיים לאירוע.
הטעם הראשון שטען פוגלמן: הוא ששם טוב הסכימה למעצרה לאחר שנועצה בסנגורה. בית משפט שהיה מודע היטב לכל פרטי ההליך, קבע כי הסנגור גילה מיומנות מקצועית ו"עשה הכול על מנת לסייע למבקשת… – טעם זה אינו רלוונטי משום שזוהי הסיבה לערר, דהיינו שיקול דעת מוטעה של הסנגוריה ובית המשפט המחוזי לתפיסת העוררת, ולכן אין להביא שיקול דעת מוטעה זה כעילה לדחיית הערר.
הטעם השני שתרץ פוגלמן הוא כי הסכמתה של שם טוב בדבר קיומן של ראיות לכאורה מספיקה לקבוע שהן אכן קיימות בתיק – גם טעם זה פסול. שם טוב לא ראתה כלל את הראיות לכאורה ולכן הסכמתה לקיומן היא בעלמא. יתרה מכך, קיומן של ראיות לכאורה יש לבחון לגופן ולא על פי הסכמתו של הנאשם ובעיקר לאחר 7 חודשי מעצר "ביניים" ו- 40 ימי בידוד והפרדה.

פוגלמן מציג בהחלטתו את המדיניות "הקלה על ההדק" של מערכת המשפט לעצור נאשמים ולהרשיע אותם על דברים בעלמא מבלי לבחון עובדות וראיות לגופן.

מצורפים צילומי החלטת פוגלמן בש"פ 7235/18 מה- 11.11.2018

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004

פרשת הבלוגרים: היום ה- 132 למעצר – נדחה הערר של לורי שם טוב

09.07.2017 – 132 ימים עצורים העיתונאים לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר על פרסומים לכאורה שפרסמו ברשת האינטרנט בענייני שיימינג, וטרם החל דיון ענייני בראיות. פרקליטות המדינה ממשיכה "לטפטף" מידי שבוע דיסקים וקלסרים של ראיות לכמות העצומה הקיימת: 50,000 דפים כתובים, 400 דיסקים של הקלטות, ועוד דיסק 4TB של ראיות.

לצפיה / הורדת ערר לורי שם טוב בפני השופט אורי שהם בש"פ 4311/17 הקלק כאן

העוררת לורי שם טוב באמצעות בא כוחה עו"ד יהונתן רבינוביץ' (נאשמת מספר 1) טוענת כי טרם סופקו כל חומרי הראיות ולכן יש לשחררה ע"פ חוק המעצרים.

תשובת השופט אורי שהם:  "שעה שערר שהוגש מטעמו של הנאשם 3 בטענה דומה נדחה.  סבורני, כי כל החלטה אחרת תביא לתוצאה בלתי סבירה, לפיה יינתנו על ידי בית משפט זה החלטות שונות בעניינם של שני נאשמים באותו כתב אישום, מבלי שקיימת הבחנה רלוונטית ביניהם".

נימוק זה שבו משתמש אורי שהם אינו מופיע בספר החוקים אולם לא ניתן לערער על החלטתו הואיל ומדובר בשופט בית משפט עליון.

Document-page-001Document-page-002

 

החלטת ערר מוטי לייבל 12.05.2017 – הפרקליטות הטעתה את שופטת העליון ענת ברון

12.05.2017 – העיתונאי מוטי לייבל הגיש ערר לבית המשפט העליון על החלטות בית משפט מחוזי השופט א' הימן מיום 7.05.2017 לא לשחררו לחלופת מעצר.

העיתונאי מוטי לייבל טען כי סיכויו להוכחת חפותו גבוהים והראיות נגדו חלשות. כן טען כי העבירות שבהן מואשם אינן מן העבירות המקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית, ואין להניח את מסוכנותו אך על פי האמור בכתב האישום, ובטרם ניתנה לו הזדמנות להגיב לנטען בכתב האישום בדיון בדבר קיומן של ראיות לכאורה; וזאת במיוחד כאשר הראיות בתיק נגדו חלשות כנטען ומרבית העבירות מיוחסות לו רק כמבצע בצוותא. עוד נטען כי שגה בית המשפט המחוזי שעה שהתעלם מכך שהיקף חומר החקירה הגדול אינו מאפשר את ניהול ההליך על ידי העורר (שנכון לרגע זה אינו מיוצג) מתוך תא המעצר שכן אין אפשרות לוגיסטית להכניס לתא המעצר את כמות החומר הדרוש לניהול התיק; ועל כן נפגעת יכולתו של העורר להגן על עצמו מפני האישומים.

השופטת ענת ברון דחתה את הערר בטענה כי "עסקינן ב"ערר ביניים", שבית משפט זה יידרש לו רק בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת; ובהן כאשר נפלה טעות ברורה בהחלטה הנוגעת לקיומה של עילת מעצר או לקיומן של ראיות לכאורה, או כאשר מתעורר חשש ממשי כי מעצרו של העורר אינו חוקי מסיבה אחרת … המקרה דנן אינו בא בגדר מקרים אלה, מה גם שכאמור לעיל כבר ביום 16.5.2017 עתיד להתקיים דיון בעניין קיומן של ראיות לכאורה בעניינו של העורר".

בסיפא לנימוק דחייתה כותבת השופט ברון כי שכבר ביום 16.05.2017 עתיד להתקיים דיון בעניין קיומן של ראיות לכאורה. טענה זאת אינה נכונה אלא תירוץ קבוע שבה משתמשת הפרקליטות לדחיית עררים. ב- 16.05.2017 לא התקיים שום דיון בעניין ראיות לכאורה וגם בדיון לאחר מכן ב- 23.05.2017 בעניינם של הנאשמים האחרים בפרשה לא דנו בראיות לכאורה מאחר ותיקי הראיות עדיין היו מוכנים. דיון בענייני הראיות לכאורה יתקיים אולי ב- 6.06.2017 ע"פ החלטת השופט היימן מיום 23.05.2017. פרקליטות המדינה (עו"ד שוויצר) הטעתה גם את שופט העליון פוגלמן בתירוץ דומה בעניין עער של העיתונאית לורי שם טוב. עו"ד שוויצר מהפרקליטות הטעה וטען: "מחר (23.05.2017) קבוע דיון לשלושת הנאשמים לרבות העוררת. הבנתי שנאשם 3 אמור להעיד בעניין ראיות לכאורה..". כאמור ב- 23.05.2017 לא התקיים שום דיון בראיות לכאורה.

יוצא אפוא כי השופטת ברון הוטעתה ע"י פרקליטות המדינה, והעצורים ימשיכו לשהות במעצר בלתי חוקי לפחות עד ה- 6.6.2017.

החלטת ערר בית משפט עליון מוטי לייבל 12.05.2017

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

 

החלטת ערר לורי שם טוב בפני שופט עוזי פוגלמן – 22.05.2017

22.05.2017ניצוץ ראייתי - 80 יום במעצר ללא חומר חקירה – החלטת שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן על ערר החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט א' הימן) מיום 16.5.2017 , שבמסגרתה הוארך מעצרה של שם טוב עד למתן החלטה אחרת בבקשה למעצרה עד תום ההליכים.

להורדת / צפיה בהחלטת השופט עוזי פוגלמן הקלק כאן

עו"ד יהונתן רבינוביץ' בא כוחה של לורי שם טוב טוען למעצר לא חוקי על לורי שם טוב משני טעמים:

  1. חלפו 30 יום מיום הגשת כתב האישום ובית המשפט המחוזי (שופט אברהם הימן) לא עיין בחומר החקירה ובכך יש דריסה ברגל גסה חוק המעצרים סעיף 22.ב, ד
  2. הטעם השני הוא שיש לשחרר את לורי שם טוב מאחר ומיום הגשת כתב אישום (ב- 06.04.2017)  לא בוצעה בפניה הקראת כתב האישום כנדרש ע"פ חוק. מאחר ועברו יותר מ- 30 ימים יש לשחררה.

השופט עוזי פוגלמן דחה את הערר בנימוק כי העצורה נמצאת ב"מעצר ביניים" כלומר מעצר לתקופה שבין תחילת הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים ועד למתן החלטה בה (ע"פ סמכות טבועה בידי בית המשפט). בתקופה זאת די ב"ניצוץ ראייתי", דהיינו קיומה של תשתית ראייתית כלשהי, אשר הנטל להוכחתה קל מזה המוטל על התביעה בבקשה למעצר עד תום ההליכים. פוגלמן טוען כי עיין בבקשת המעצר עד תום ההליכים וראה קיומו ה"ניצוץ הראייתי" ואינו רואה צורך לאור זאת להתערב בהחלטת המחוזי.

פוגלמן שגה בטענותיו.  החוק אינו מסמיך שופט לעצור אדם מעל 30 יום בטרם החל משפטו. יתכן כפי שטוען פוגלמן כי יש "ניצוץ ראייתי" דהיינו הפרקליטות הציגה רשימה של ראיות, ויתכן כי אכן בוצעה מעין הקראה. אולם בפועל ההליך השיפוטי תקוע כ- 50 ימים מאחר וחומר הראיות טרם נסרק ולא החל שום דיון ולו אף בראיה אחת.

נפל פגם בהקראת כתב האישום

בעניין אי הקראת כתב האישום כותב פוגלמן כי נפל פגם בהקראת כתב האישום לעוררת משהדבר לא נעשה במתכונת המדויקת הקבועה בסעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי. עם זאת, אינו סבור כי השלכות פגם זה הן שחרורה של העוררת ממעצר.

האם על שלשה יסודות רעועים אלו: "ניצוץ ראייתי" , הקראה פגומה כתב אישום, והליך שיפוטי תקוע 50 יום, יהיו שלשה עצורים מעל 80 יום ולא תינתן להם האפשרות להגן על עצמם. אילו היה לפרקליטות ולו ראיה אחת מוצקה היו מציגים אותה מיד. התנהלות זאת פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט, ומשדרת הליך שיפוטי ביוקרטי להתיש את הנאשמים וסנגוריהם כדי לצבור עוד נקודות לנצח במשפט על לא כלום.
Document-page-003

 

 

 

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007

פרוטוקול דיון בית משפט עליון – ערר לורי שם טוב בפני השופט עוזי פוגלמן – 22.05.2017

23.05.2017 – להלן פרוטוקול הדיון מאתמול – ערר על החלטת בית משפט מחוזי (השופט אברהם הימן) במ"ת 14280-04-17 מיום 16.05.2017

בתחילת הדיון כבוד השופט עוזי פוגלמן הורה לא לאזוק את לורי שם טוב בזמן שהיא נוכחת בדיון. יצוין כי זוהי פעם שניה שלורי מוכנסת לדיון עצורה והשופט מורה להסיר ממנה את האזיקים הפעם הראשונה היתה בפני השופט הימן. לורי לא עלתה לדוכן הנאשמים מאחר ומשמר בתי המשפט לא הסירו ממנה האזיקים. השופט הימן הורה להסיר מלורי האזיקים ולהעלותה לדוכן.

עו"ד יהונתן רבינוביץ' בא כוחה של לורי שם טוב טוען למעצר לא חוקי על לורי שם טוב משני טעמים:

  1. חלפו 30 יום מיום הגשת כתב האישום ובית המשפט המחוזי (שופט אברהם הימן) לא עיין בחומר החקירה ובכך יש דריסה ברגל גסה חוק המעצרים סעיף 22.ב, ד
  2. הטעם השני הוא שיש לשחרר את לורי שם טוב מאחר ומיום הגשת כתב אישום (ב- 06.04.2017)  לא בוצעה בפניה הקראת כתב האישום כנדרש ע"פ חוק. מאחר ועברו יותר מ- 30 ימים יש לשחררה.

להורדת / צפיה בפרוטוקול הקלק כאן

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006