תלונה נגד פרקליטה על מכבסת מילים

2.09.2019 – במהלך דיון ערר בבית המשפט העליון בפני השופט קרא, מסרה נציגת הפרקליטות דברי כזב לשופט על מנת לטרפד תוצרים אפקטיבים של דיון הערר. הפרקליטה מסרה כי עומד להתקיים דיון קשור במחוזי בעוד כשבוע ובכך למנוע מהשופט קרא לקבל החלטה אלא להמתין, מה שלא היה ולא נברא.
עוד מסרה הפרקליטה כי העוררת אמרה דברים מסוימים, מה שלא היה ולא נברא.
תלונה הוגשה על ידי העוררת נגד הפרקליטה (מצורפת) לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.
מצורפת התלונה וקטע רלוונטי מדברי הפרקליטה במהלך דיון הערר פרוטוקול דיון בש"פ 5019 מיום ה- 18.09.2019.

Document-page-001ת1

ערר זה – אין בו ממש"

"לא ברור גם מכוח מה מוגש ערר על החלטה מעין זו"..
ערר שהגישה העיתונאית לורי שם טוב, הנאשמת מספר 1 ב"פרשת הבלוגרים" על החלטת השופט הימן שלא לדון בבקשתה לחומרי חקירה מאחר והיא רשומה כמיוצגת על ידי הסנגוריה הציבורית.
בתגובה לערר כתב שופט העליון מני מזוז בהחלטתו: "ערר זה – אין בו ממש"… "לא ברור גם מכוח מה מוגש ערר על החלטה מעין זו".

שם טוב הינה אזרחית מדינה ישראל וכל עוד אין חוק האוסר עליה או מגביל אותה להגיש ערר הרי היא זכאית לעשות כן.
יתרה מכך, נוכח העובדה כי הסנגורים מהסנגוריה מקבלים שכר זעום בהתייחס להיקף העצום של ההליך השיפוטי ב"פרשת הבלוגרים", ונוכח העובדה כי הסנגורים מהסנגוריה הציבורית כפופים למדיניות ה"צוות הפנימי" בסנגוריה, ומקבלים שכרם מהסנגוריה ומרגישים מחוייבים לציית לסנגוריה שאם לא כך לא יועסקו בעתיד, מן הראוי והכרחי כי שם טוב תגיש בקשות בעצמה.

מזוז שהיה בעברו פרקליט במשך 13 שנה מכיר היטב מצוקתו של נאשם חסר אמצעים המיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית בכתב אישום רחב היקף מעל 200 עמודים, לפיכך אין זה ראוי לשלול משם טוב זכותה הבסיסית לטעון ביוזמתה בבית המשפט.

מצורפת החלטת מני מזוז בש"פ 3526-19 מה- 26.05.2019

Document-page-001Document-page-002

השופט יוסף אלרון ביטל דיון ערר פלילי של לורי שם טוב מאחר ואינה מיוצגת

** 750 ימים במעצר ללא ייצוג משפטי והמשפט טרם החל **

20.03.2019 – שופט העליון אלרון ביטל דיון בערר פלילי על בקשת חומרי חקירה של לורי שם טוב בש"פ 1908/19 שאמור היה להתקיים ב- 21.03.2019 מאחר ושם טוב אינה מיוצגת על פי פסק דין העליון מיום ה- 11.03.2019 ויש למנות לשם טוב סנגור.
אלרון נימק החלטתו "כי ייצוגה של העוררת (לורי שם טוב) באמצעות סניגור בהליך זה יהא בו כדי לסייע לה בהילוכה בנתיבי ההליך המשפטי".
השופט אלרון לא קצב זמן, ולא קבע תאריך מתי תוכל שם טוב להגיש בקשה אלא קבע ש"העוררת תוכל לשוב ולהגיש את הערר באמצעות הסניגור החדש שימונה לה מטעם הסניגוריה הציבורית". בית המשפט העליון לא קבע תאריך יעד לסנגוריה לאתר מייצג לשם טוב.

שם טוב עצורה מיום 27.02.2017 על חשד עבירות "שיימינג" במרשתת ואינה מיוצגת בפועל מיום ה- 09.08.2018 ביום שבו הודיע הסנגור המחוזי אלקנה לייסט על הפסקת ייצוג שם שם טוב מאחר והחלופת מעצר שהוחלטה על ידי השופט ברון לא יצאה לפועל.
על פי החלטת השופטת ברון היו אמורים לפקח על שם טוב בבית בשטח 48 מ"ר 2 מפקחים 24 שעות שאינם דרי הבית מתוך מאגר של 4 מפקחים ובנוסף איזוק אלקטרוני.
לורי שם טוב עצורה כ- 750 ימים, ללא ייצוג משפטי ומשפטה טרם החל.

מצורפים:
החלטת השופט אלרון בש"פ 1908/19 מיום 19.03.2019על ביטול הדיון בשן העדר ייצוג לשם טוב.
הודעת הסנגור המחוזי אלקנה לייסט מיום 28.08.2018 על הפסקת ייצוג רטרואקטיבי של שם טוב החל מה- 09.08.2018 מאחר וחלופת המעצר לא יצאה לפועל.

ת1

ת2

ת3

פרשת הבלוגרים: דיון ערר לורי שם טוב להשתחרר עקב העדר ייצוג

17.01.2019 – היום התקיים דיון בערר שהגישה לורי שם טוב על בקשה לשחרור עקב העדר ייצוג . לדיון לא הופיעו נציגי הסנגוריה הציבורית אשר היו אמורים לתת מענה באשר לייצוגה של שם טוב. לורי העצורה מזה שנתיים על פרסומים מעליבים לכאורה נגד עובדי ציבור, טענה בפני השופט פוגלמן כי מזה כחצי שנה אינה מיוצגת. אין פגישות עבודה עם נציגי הסנגוריה ולא גובש קו הגנה. מדבר במשפט מורכב ביותר. שם טוב טענה בנוסף כי אינה מקבלת פרוטוקולים והחלטות למקום מעצרה.
הפרקליטות בקשה למחוק הערר הואיל ויש החלטה של השופטת וילנר השוללת מלורי את הזכות להגיש בקשות לבית המשפט העליון. הפרקליטות שינתה גרסתה בהמשך וטענה כי שם טוב משתמשת בבקשות בלשון לא משפטית. בעניין זה יובהר כי שם טוב הושוותה על ידי שופטים ופרקליטים ל"זרה". שהיא זונה ואפיקורסית על פי פרשנות התנך.
החלטת השופט פוגלמן תינתן בהמשך.

document-page-001document-page-002document-page-003

פרשת הבלוגרים: שופט העליון עוזי פוגלמן דחה בקשת לורי שם טוב לחזור בה מהסכמתה לראיות לכאורה מטעמים "שנויים במחלוקת"

14.11.2018 – הסכמתה של שם טוב לראיות לכאורה בספטמבר 2017 לאחר 7 חודשי מעצר "ביניים" או משהו אחר שאינו מוגדר בחוק, ו- 40 יום בבידוד והפרדה הייתה בעת לא ראתה אף עמוד אחד מחומר הראיות. הסכמתה של שם טוב לקיומן של ראיות לכאורה נבעה מכמיהתה להשתחרר בתנאים מגבילים וכן שלא עמדה בפניה אופציה אחרת מטעם הסנגוריה הציבורית.
שופט העליון פוגלמן דחה בקשתה מטעמים הנראים כלא רלוונטיים לאירוע.
הטעם הראשון שטען פוגלמן: הוא ששם טוב הסכימה למעצרה לאחר שנועצה בסנגורה. בית משפט שהיה מודע היטב לכל פרטי ההליך, קבע כי הסנגור גילה מיומנות מקצועית ו"עשה הכול על מנת לסייע למבקשת… – טעם זה אינו רלוונטי משום שזוהי הסיבה לערר, דהיינו שיקול דעת מוטעה של הסנגוריה ובית המשפט המחוזי לתפיסת העוררת, ולכן אין להביא שיקול דעת מוטעה זה כעילה לדחיית הערר.
הטעם השני שתרץ פוגלמן הוא כי הסכמתה של שם טוב בדבר קיומן של ראיות לכאורה מספיקה לקבוע שהן אכן קיימות בתיק – גם טעם זה פסול. שם טוב לא ראתה כלל את הראיות לכאורה ולכן הסכמתה לקיומן היא בעלמא. יתרה מכך, קיומן של ראיות לכאורה יש לבחון לגופן ולא על פי הסכמתו של הנאשם ובעיקר לאחר 7 חודשי מעצר "ביניים" ו- 40 ימי בידוד והפרדה.

פוגלמן מציג בהחלטתו את המדיניות "הקלה על ההדק" של מערכת המשפט לעצור נאשמים ולהרשיע אותם על דברים בעלמא מבלי לבחון עובדות וראיות לגופן.

מצורפים צילומי החלטת פוגלמן בש"פ 7235/18 מה- 11.11.2018

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004