משרד המשפטים טייח העלמת נתונים וניהול לקוי בעמותת האפוטרופסות ש.פ.ר

הדו"ח העלה חשד למעילה בעמותת אפוטרופסות, הרשויות נהגו ביד קלה , אור קשתי , הארץ , אוקטובר 2013

החשד להעלמת נתונים וניהול לקוי של רכוש 1,700 בני החסות בעמותת ש.פ.ר לא עורר כמעט עניין במשרד המשפטים, שגילה סלחנות ולא פנה למשטרה

"חברי ועד עמותת ש.פ.ר ונושאי המשרה הכפופים להם פעלו בניגוד לחובתם על פי דין, וכשלו במטרתם ותפקידם כאחראים לשלומם ורווחתם של החסויים אשר באפוטרופסות העמותה", כך נקבע בדו"ח ביקורת שהוגש לאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים לפני כמעט שנתיים. "העמותה אינה מתנהלת בסטנדרטים המצופים ממנה בכל המישורים שנבדקו, כאשר ברוב התיקים שנבדקו התגלו ליקויים מהותיים", נכתב על העמותה, המספקת שירותי אפוטרופסות לכ–1,700 בני אדם והשורה התחתונה: "מהממצאים עולים חשדות כבדים למעילות בכספי החסויים וברכושם".
למרות הממצאים הקשים, הוחלט במשרד המשפטים שלא להתלונן במשטרה ואף לא ליידע איש על הליקויים שנמצאו – לא את הציבור ואף לא את החסויים שהעמותה מופקדת על ניהול רכושם. במקום זאת, הסתפקו במשרד בהחלפת מנהלי העמותה.

על פי החוק, ניתן למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול לדאוג לענייניו, "כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו". אנשים כאלה, שזהותם אסורה בפרסום, נתונים להשגחת האפוטרופוס וחייבים לציית לו. יש בהם קשישים שדעתם אינה צלולה עוד וכן חולי נפש ואחרים שאינם מסוגלים לנהל את ענייניהם מסיבות שונות. בית המשפט הוא שמחליט על מינוי אפוטרופוס וקובע את זהותו. האפוטרופוס – לרוב עמותה – מקבל שליטה על כספיו ונכסיו של החסוי, ואמור לנהל אותם לטובת החסוי שהוא משמש לו מעין מבוגר אחראי. אלה אנשים שבדרך כלל לא יכולים להגן על זכויותיהם ואם הם מתלוננים, על פי רוב תלונותיהם נתקלות בחוסר אמון.

לפני כמה שנים מינה בית המשפט את עמותת ש.פ.ר לשמש אפוטרופסית לשי (שם בדוי), ומאז נציגת העמותה מנהלת את כל ענייניו, כספיים ואחרים. לדבריו, הוא מקבל מעין דמי כיס, כ–500 שקלים מדי שבועיים, מתוך קצבת הביטוח הלאומי שלו, כ-4,500 שקלים. ואולם, כשביקש את דפי החשבון בבנק כדי לברר מה נעשה בכספו, נענה בשלילה, למעט פעם אחת.

עוד הוא מספר כי הוא נפגש עם האחראית עליו מדי כמה שבועות, ומתקשה מאוד להשיג אותה בטלפון. "אני רוצה חונך, מישהו שאוכל לדבר איתו כשאני צריך, חבר נפש כזה", הוא אומר, "אני לא צריך מישהו שיחזיק אותי קצר. זה כאילו אני שייך למישהו אחר. יש לי קשיים, אבל אפשר לשתף ולדבר איתי".

הונאות עמותת ש.פ.ר - שי, שמקבל כל שבועיים 500 שקלים מקצבת הביטוח הלאומי. צילום: דודו בכר
הונאות עמותת ש.פ.ר – שי, שמקבל כל שבועיים 500 שקלים מקצבת הביטוח הלאומי. צילום: דודו בכר

עמותת ש.פ.ר לשירותי אפוטרופסות הוקמה בשנת 1995 ויש לה שישה סניפים ברחבי הארץ, מבאר שבע ועד נהריה. בישראל כ–43 אלף חסויים; דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת קבע לפני כשנתיים כי זה שיעור גבוה בהשוואה למדינות אחרות. את דו"ח הביקורת על עמותת ש.פ.ר הכין משרד רואי חשבון, והוא הוגש לאפוטרופוס הכללי בינואר 2012.

מחברי הדו"ח, המתפרסם כאן לראשונה, בדקו את טיפול העמותה בחסויים ובנכסיהם באופן מדגמי בלבד – פחות מ–5% מכלל הפעילות. אפשר לשער שביקורת מלאה, אילו היתה נעשית, היתה מעלה ליקויים חמורים יותר. לפי דיווח לרשם העמותות, בשנת 2011 הסתכם המחזור הכספי של העמותה ב–4.8 מיליון שקלים.

לפי הדו"ח, העמותה "אינה עומדת בדרישות המינימליות הנדרשות מגוף הפועל בנושאים רגישים ובהיקף נרחב… הדבר מאפשר ואף גורם לפגיעה במישרין או בעקיפין בכספם, רכושם ורווחתם של החסויים". על ניהול החשבונות שלה נכתב כי "אינו נעשה באופן שוטף וגורם לגירעונות והפסדים לחסויים. בנוסף, יש חוסרים ברישומים, שינויים יזומים ואי־דיווח על הכנסות שונות".

בהקשר זה מציין הדו"ח כי העמותה "דואגת למצג הוצאות שיהיה ראשית הגיוני למראית עין, ורק לאחר מכן נכון ומדויק. דבר זה מעלה חשד לזיוף ממצאים ולהעלמת נתונים בספרי החשבונות". על ניהול נכסי הנדל"ן של החסויים נכתב כי הוא "נעשה באופן לקוי, שאינו שואף לטובתם המוחלטת של בעלי הנכסים".

שי מתקיים מקצבה של הביטוח הלאומי אך בין החסויים יש אנשים שהם בעלי דירות או שצברו חסכונות. במועד הביקורת החזיקה העמותה בהשקעות בסך כ–3.5 מיליון שקלים, השייכות לאנשים שנפטרו. כ–2.3 מיליון שקלים נוספים, הנמצאים בחשבונות שונים, אינם מטופלים כלל, לפי הדו"ח.

חלק מההשקעות שייכות לחסויים שלגביהם אין תיעוד של הנהלת חשבונות, כך ש"סכומים אלה אינם נרשמים כלל בספרי העמותה וקיימת אפשרות להעלמתם", לפי הדו"ח. בין השאר צוין כי לאחד החסויים, בעל השקעות של כ–4.2 מיליון שקלים, לא נערך דו"ח כספי במשך שש שנים, וכי בתקופה זו פעלה העמותה "בכספי החסוי ללא כל דיווח לאפוטרופוס הכללי". השורה התחתונה: "בהתנהלות העמותה עולים חשדות להעלמת כספים או לשימוש שאינו ראוי בכספי החסויים".

דברים אלה תקפים גם לגבי טיפול העמותה בדברי ערך, המעורר "חשדות כבדים לאפשרות של גניבות ומעילות ברכוש זה, שלגביו לא קיים כל בקרה". אין כל דיווח על תכשיטים ודברי ערך אחרים של החסויים ולמעשה, העדות היחידה לקיומם היא כספת הנמצאת במשרדי הנהלת הקרן ברחובות. לפי הדו"ח, לא רק שרשימת התכולה של הכספת אינה שלמה, אלא יש בה פריטים השייכים לחסויים שנפטרו בין 1995 ל-2003.

באופן כללי, נכתב בדו"ח, הנתונים והמסמכים שמסרה העמותה לא היו העתקים של מסמכים מקוריים, אלא כאלה שהופקו במיוחד עבור הביקורת. "נתונים אלה אינם ניתנים לאימות, ומאחר ובנתונים אחדים התגלו סתירות, יש להטיל ספק בנכונותם של כל המסמכים שהתקבלו מהעמותה", נכתב.

בתקופת הביקורת העסיקה העמותה שש עובדות סוציאליות, שהיו אחראיות על כ–1,700 אנשים. מבקר המדינה, בדו"ח שפירסם לפני כשנתיים על "הקרן לטיפול בחסויים", מתח ביקורת על יחס מספרי קטן יותר בין מטפלים למטופלים. בין השאר צוין בו"ח כי העמותה ערכה ביקור ראשוני בביתה של חסויה רק שמונה חודשים לאחר מינויה כאפוטרופסית, ובמקרה אחר נמסר על ידי מטפל חיצוני כי אחת החסויות "חיה בהזנחה רבה, היות ואין לה כלפי מי להפנות את בקשותיה לשיפור תנאי חייה", למרות שמצבה הכלכלי מאפשר זאת.

דו"ח הביקורת מאשים את חברי ועד העמותה והאסיפה הכללית ב"העלמת עין מהנעשה בעמותה, שאיפשרה לעובדיה להתנהל כרצונם ולפעול שלא כדין בכספם וברכושם של חסרי ישע". לצורך דוגמה בלבד, מצוין בדו"ח כי גם אם מניחים שכל חסוי צבר במהלך חייו תכשיטים בשווי של 3,000 שקלים, הרי שמדובר ברכוש ששוויו כשישה מיליון שקלים (על פי ההערכה כי העמותה טיפלה במשך השנים בכ-2,000 חסויים), שאין לגביו כל התייחסות או רישום בספרי העמותה. "סכום מהותי זה הוא רק 'קצה הקרחון' בחוסר הוודאות לגבי שוויים וערכם של נכסים רבים נוספים, בבעלות החסויים או יורשיהם", נכתב.

הביקורת המליצה לאפוטרופוס הכללי לפעול מיידית להחלפת ועד העמותה, מנהליה ואנשי הכספים שלה, להעמיק את הפיקוח על התנהלותה ועל מצב החסויים, וכן, "לבצע ביקורת חקירתית אשר מטרתה איתור מעילות וגניבות כספים ושווה כסף".

בפברואר 2012 הועבר דו"ח הביקורת לעמותת ש.פ.ר, שמסרה את תגובתה כעבור כשלושה חודשים. במקביל, החליטו באפוטרופוס הכללי שלא לאפשר לעמותה לקבל חסויים חדשים. רק לפני כמה חודשים הושלמה החלפת מנהלי העמותה ובעקבות כך, הוסר החרם מעל העמותה.

השבוע אמרו במשרד המשפטים כי טענות העמותה נבדקו פעם נוספת, ורובן נדחו. "ממצאי טיוטת הדו"ח הפכו סופיים", נמסר. ואולם, בניגוד להמלצות, לא נערכה "ביקורת חקירתית", ולמרות החשדות למעילות וגניבות, לא הוגשה תלונה במשטרה.

ממשרד המשפטים נמסר כי "על אף הממצאים החמורים, שהתייחסו בעיקרם לאי־סדרים בניהול העמותה, לא העלתה הבדיקה, כמו גם הבדיקות הפרטניות שנערכו, חשדות למעילה בכספי החסויים או למעשים פליליים אחרים", וכי בהחלטה תמכה גם פרקליטות המדינה. עם זאת, אנשים המעורבים בפרשה אומרים כי ההחלטה התקבלה על בסיס בדיקה חלקית של תיקי החסויים. במשרדי האפוטרופוס הכללי עובדים כעשרים מפקחים בלבד, שתפקידם לעבור על כל הדו"חות של החסויים.

לדעת עו" יותם טולוב מארגון "בזכות", הבעיה היא לא בתאגיד כזה או אחר, אלא בשיטה. "כששוללים מאדם את כל הזכויות שלו ונותנים כוח עצום לגורם זר, מזמינים ניצול", הוא אומר. לדבריו, הדו"ח הוא "בסיס לפתיחת חקירת משטרה. האמצעים שיש בידי משרד רואי חשבון הם מוגבלים, ולכן יש הצדקה לחקירה מעמיקה של המשטרה. גם אם לא יוגש כתב אישום, הרי שיש בסיס לתביעות נזיקין בגין רשלנות. אבל כיוון שהדו"ח נסתר מעיני החסויים, אין מי שיקדם כיוון זה".

"דו"ח כל כך חמור היה צריך להביא לסגירת העמותה", אומר הפעיל החברתי יואב קריים, המלווה את שי בשנים האחרונות, "ההחלטה לא לפרסם את הליקויים מעידה שבאפוטרופוס הכללי לא מבינים את תפקידם ולא חושבים שלחסויים יש זכויות". קריים וגם יקירה אברך, רכזת שטח של "בזכות", המלווה חסויה אחרת, אומרים כי גם כיום "נציגות העמותה אינן זמינות לפניות, גם במקרי חירום".

ממשרד המשפטים נמסר כי "הצורך בהגשת בקשת פירוק (לעמותה) התייתר כיוון שחברי העמותה הסכימו, באופן וולונטרי, להחלפת השדרה הניהולית של העמותה. רק לאחר החלפת הוועד המנהל של העמותה, המנכ"ל והחשב, הסיר האפוטרופוס הכללי את התנגדותו למינוי העמותה כאפוטרופוס לחסויים נוספים".

עו"ד שלמה שחר, לשעבר האפוטרופוס הכללי, משמש בחודשים האחרונים יו"ר העמותה ומנכ"ל זמני שלה. לדבריו, "שינינו נהלים, שאמורים לפתור חלק ניכר מהבעיות שהתגלו, ואנו מצמצמים בהדרגה את הפערים שנוצרו בהגשת הדו"חות השנתיים. כיום אנו מדווחים באופן שוטף על הפעולות שלנו".

לדברי יו"ר הנהלת העמותה הקודם, עמי ברגמן, "פעלנו לפי חוק. הבעיה העיקרית היתה שלא הגשנו בזמן דו"חות, וזה נגרם בגלל שלא היה לנו מספיק כוח אדם". הוא הוסיף כי "כאשר ביקשו באפוטרופוס הכללי שנעזוב, אמרתי שאין בעיה: עשיתי את העבודה בהתנדבות".

משרד המשפטים טייח העלמת נתונים וניהול לקוי בעמותת האפוטרופסות ש.פ.ר
משרד המשפטים טייח העלמת נתונים וניהול לקוי בעמותת האפוטרופסות ש.פ.ר

שמואל בוקובסקי – שופט לענייני משפחה ראשון לציון – בין חוסר תובנה מקצועית לרשלנות קיצונית

שמואל בוקובסקי - חוסר תובנה בענייני רווחה
שמואל בוקובסקי – מכבסת מילים

חוסר מסוגלות שופטי בתי משפט לענייני משפחה לקבל החלטות מביא אותם להשתמש ב"מומחים" תאבי בצע הכותבים חוות דעת משמיצות מכפישות ומאיימות נגד בעלי דין. השיטות הבזויות של שופטי המשפחה גורמות נזקים קשים לפרט למשפחה ולחברה. 

אוגוסט 2010 – בע"מ 5422/10 השופט דנצינגר – מדובר בערעור לבית משפט עליון של אמא המבקשת לשמש אפוטרופא לבתה החסויה במקום עמותת שפר. הבת החסויה שהתה בהוסטל אולם עקב החמרה במצבה הועברה כפי הנראה למוסד פסיכיאטרי.

בבקשתה מציינת האמא את אהבתה הגדולה לבתה ואת הסבל הנפשי שנגרם לה כתוצאה מכך שלא מתאפשר לה לחיות בצוותא עם בתה היחידה ולספק לה את התמיכה לה היא נזקקת בשל האירועים הקשים אותם חוותה בעבר. האמא טוענת כי אישפוזה של הבת נעשה בניגוד לרצונה של האמא. האמא מלינה על כך שבמשך תקופה של שנתיים לא קיבלה בתה חופשה לבקר את אמה ולשהות במחיצתה וכל שהתאפשר לה הוא לבקר את הבת אחת לחודש בליווי מלווה. האמא דוחה את הטענות לפיהן ביקוריה אצל הבת אינם "עולים יפה".

שמואל בוקובסקי משמש כשופט בית משפט לענייני משפחה דחה את בקשת האמא. בוקובסקי טען כי למרות שבא כוח היועץ המשפטי לממשלה הציעה להזמין תסקיר "ע'מ להפיס את דעתה של המבקשת", אין צורך בתסקיר. כי לאמא אין תובנה באשר למצבה של בתה היחידה החסויה (כאשר במהלך הדיון היא חזרה וטענה שהחסויה אינה חולה). זאת ועוד, נקבע כי העניין נבחן מספר פעמים בעבר ולא חל כל שינוי נסיבות ואין זו מטובתה של החסויה כי המבקשת תתמנה כאפוטרופא.
בוקובסקי הוסיף: "כואב לי מאד להיווכח עד כמה המבקשת מתייסרת בכל הקשור למצבה של בתה ואני מאמין כי היא חושבת באמת ובתמים כי היא ראויה להיות לה לאפוטרופוס ולטפל בה. דא עקא, מצבה של החסויה הינו קשה ועלי לשקול קודם כל את טובתה של החסויה, עם כל הצער הנגרם למבקשת".

ניתן להבחין במספר כשלים בתפקודו של שמואל בוקובסקי:

הליך שיפוטי חפוז ושטחי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם
בוקובסקי ציין בהחלטתו כי לאמא אין תובנה באשר למצבה של בתה היחידה החסויה. לפיכך קיבל בוקובסקי החלטה ללא תסקיר. נשאלת מייד השאלה מהם הכלים אשר לפיהם קיבל בוקובסקי החלטתו.
האם יש לבוקובסקי מידע או מושג כלשהו על מצב החסויה הנוכחי, איפה עדיף לחסויה לשהות או מי עדיף להיות האפוטרופוס שלה, אמה בעלת קשר דם האוהבת אותה ודואגת לה ללא תמורה מכוח הטבע וההיגיון או "עמותת שפר" תאגיד עיסקי המתפרנס על גבם של חסויים, ויכול למנות אפוטרופוס אחד לעשרות חסויים?קישורבוקובסקי בחר לתייג את האמא כ"חסרת תובנה" כעילה לדחיית בקשתה מבלי שיש בידיו בדל עובדה או מסקנה על הדרך שיש לפעול לטובת החסויה. בוקובסקי פגע בכבוד האמא ובאמון הציבור במערכת המשפט.

חזרתיות על הליך שיפוטי פזיז ולא מקצועי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם – הליך שיפוטי דומה בפזיזותו ומסב נזקים קשים בלתי הפיכים ניתן לראות במינוי אפוטרופוס לאישה כבת 60 מאובחנת דמנטיה, ללא תסקיר ומבלי שראה אותה או בדק אם היא מבינה דבר. הפרת פתאומית של זכויות אדם – בוקבסקי החריב חיי אשה בשרירות לב. בהליך שיפוטי רווי דברי בלע ורמיה ועלילות נגד האישה. בוקובסקי וחבורתו פקידת סעד ועובדת סוציאלית ופסיכיאטר העלילו דברי רמיה ושקרים נגד אשה מאובחנת דמנטיה והחריבו את חייה. הפכו אותה שבר כלי, סיעודית, איבדה יכולת דיבור.

זלזול באמא ותיוגה בחוסר תובנה חרף המציאות הקשה לה ולבתה היחידה
– מדובר באמא דלת אמצעים (הגישה ערעור לעליון ללא ייצוג) הרואה למול עיניה את בתה היחידה במצוקה קשה ואין הדבר בשליטתה. האמא מנסה בכל דרך לסייע לבתה חרף הנוקשות והאטימות של רשויות הרווחה ובתי המשפט. במצב זה מנסה האם לשכנע בכל דרך מה טוב לבתה. שמואל בוקובסקי במקום להתייחס לעובדות ולהסיק מהם מסקנות לא בחל להשתמש בדרך של ביזוי האמא ולתייג אותה בחוסר תובנה.

הליך שיפוטי מנוגד לערכי היהדות – התנהגותו השיפוטית בקוצר רוח, תיוג האמא בחוסר תובנה לצורכי בתה, אי התייחסות לעובדות ומסקנות כלשהם בהיותה חלשה מבחינה כלכלית ומבחינה משפטית, מנוגד לערכי היהדות.
ההוראה הראשונה בפרקי אבות ספר הספרים של המשנה הנה: "היו מתונים בדין" – הוראה זאת מכוונת אל השופטים לפעול במתינות לשמוע את העדים לחקור אותם – בוקובסקי פעל בהפך הגמור, לא התייחס לשום עובדה או ראיה, תייג את האמא ב"חוסר תובנה" ובזאת סתם את הגולל.
ישעיהו א,יז: "לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה" – עקרונות המשפט ביהדות מחייבות לבוא לקראת החלשים במשפט ולהדריך אותם – בוקובסקי כאמור פעל הפוך

החלקת לשון, רמיה, טיוח –  בוקובסקי כותב: "כואב לי מאד להיווכח עד כמה המבקשת מתייסרת בכל הקשור למצבה של בתה ואני מאמין כי היא חושבת באמת ובתמים כי היא ראויה להיות לה לאפוטרופוס ולטפל בה. דא עקא, מצבה של החסויה הינו קשה ועלי לשקול קודם כל את טובתה של החסויה, עם כל הצער הנגרם למבקשת"
בוקובסקי מציג עצמו כמשתתף בכאבה של האמא אך אינו מוכן אפילו לקבוע תסקיר לבחינת טובת בתה היחידה. בוקובסקי בדרך של החלקת לשון מציג פעם נוספת את האמא כחסרת תובנה שב"תמימותה" מבקשת בקשה שתגרום נזק לבתה.

סוף דבר
השופט שמואל בוקובסקי נכשל בהגנה על בתה החסויה של האמא תוך שהוא מתייג את האמא ופוגע בכבודה ובכבוד מערכת המשפט. באופן לא מפתיע ה"עליהום" על האמא הינו גם מצד המוסד בו הבת שוהה. התוקפנות השיפוטית של בוקובסקי כפי הנראה מפחד שמא האמא תהיה מעורבת יותר מידי בענייני בתה היחידה היא תחשף למחדלים רבים וקשים של ההליך השיפוטי ושל הרווחה. בוקובסקי משתמש בשיטה המקובלת בפקידי הרווחה (בוקובסקי נשוי לפקידת סעד מיכל מילשטיין, ושימש שנים רבות יועץ משפטי במשרד רווחה) תיוג ועלילה נגד אזרחים במקום להתייחס לעובדות וראיות.

קישורים:

בית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות – בין חוסר תובנה מקצועית לרשלנות קיצונית – שופט שמואל בוקובסקי

שמואל בוקובסקי - חוסר תובנה בענייני רווחהאוגוסט 2010 – בע"מ 5422/10 השופט דנצינגר – מדובר בערעור לבית משפט עליון של אמא המבקשת לשמש אפוטרופא לבתה החסויה במקום עמותת שפר. הבת החסויה שהתה בהוסטל אולם עקב החמרה במצבה הועברה כפי הנראה למוסד פסיכיאטרי.

בבקשתה מציינת האמא את אהבתה הגדולה לבתה ואת הסבל הנפשי שנגרם לה כתוצאה מכך שלא מתאפשר לה לחיות בצוותא עם בתה היחידה ולספק לה את התמיכה לה היא נזקקת בשל האירועים הקשים אותם חוותה בעבר. האמא טוענת כי אישפוזה של הבת נעשה בניגוד לרצונה של האמא. האמא מלינה על כך שבמשך תקופה של שנתיים לא קיבלה בתה חופשה לבקר את אמה ולשהות במחיצתה וכל שהתאפשר לה הוא לבקר את הבת אחת לחודש בליווי מלווה. האמא דוחה את הטענות לפיהן ביקוריה אצל הבת אינם "עולים יפה".

שמואל בוקובסקי משמש כשופט בית משפט לענייני משפחה דחה את בקשת האמא. בוקובסקי טען כי למרות שבא כוח היועץ המשפטי לממשלה הציעה להזמין תסקיר "ע'מ להפיס את דעתה של המבקשת", אין צורך בתסקיר. כי לאמא אין תובנה באשר למצבה של בתה היחידה החסויה (כאשר במהלך הדיון היא חזרה וטענה שהחסויה אינה חולה). זאת ועוד, נקבע כי העניין נבחן מספר פעמים בעבר ולא חל כל שינוי נסיבות ואין זו מטובתה של החסויה כי המבקשת תתמנה כאפוטרופא.
בוקובסקי הוסיף: "כואב לי מאד להיווכח עד כמה המבקשת מתייסרת בכל הקשור למצבה של בתה ואני מאמין כי היא חושבת באמת ובתמים כי היא ראויה להיות לה לאפוטרופוס ולטפל בה. דא עקא, מצבה של החסויה הינו קשה ועלי לשקול קודם כל את טובתה של החסויה, עם כל הצער הנגרם למבקשת".

ניתן להבחין במספר כשלים בתפקודו של שמואל בוקובסקי:

הליך שיפוטי חפוז ושטחי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם
בוקובסקי ציין בהחלטתו כי לאמא אין תובנה באשר למצבה של בתה היחידה החסויה. לפיכך קיבל בוקובסקי החלטה ללא תסקיר. נשאלת מייד השאלה מהם הכלים אשר לפיהם קיבל בוקובסקי החלטתו.
האם יש לבוקובסקי מידע או מושג כלשהו על מצב החסויה הנוכחי, איפה עדיף לחסויה לשהות או מי עדיף להיות האפוטרופוס שלה, אמה בעלת קשר דם האוהבת אותה ודואגת לה ללא תמורה מכוח הטבע וההיגיון או "עמותת שפר" תאגיד עיסקי המתפרנס על גבם של חסויים, ויכול למנות אפוטרופוס אחד לעשרות חסויים?קישורבוקובסקי בחר לתייג את האמא כ"חסרת תובנה" כעילה לדחיית בקשתה מבלי שיש בידיו בדל עובדה או מסקנה על הדרך שיש לפעול לטובת החסויה. בוקובסקי פגע בכבוד האמא ובאמון הציבור במערכת המשפט.

חזרתיות על הליך שיפוטי פזיז ולא מקצועי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם – הליך שיפוטי דומה בפזיזותו ומסב נזקים קשים בלתי הפיכים ניתן לראות במינוי אפוטרופוס לאישה כבת 60 מאובחנת דמנטיה, ללא תסקיר ומבלי שראה אותה או בדק אם היא מבינה דבר. הפרת פתאומית של זכויות אדם – בוקבסקי החריב חיי אשה בשרירות לב. בהליך שיפוטי רווי דברי בלע ורמיה ועלילות נגד האישה. בוקובסקי וחבורתו פקידת סעד ועובדת סוציאלית ופסיכיאטר העלילו דברי רמיה ושקרים נגד אשה מאובחנת דמנטיה והחריבו את חייה. הפכו אותה שבר כלי, סיעודית, איבדה יכולת דיבור.

זלזול באמא ותיוגה בחוסר תובנה חרף המציאות הקשה לה ולבתה היחידה –
מדובר באמא דלת אמצעים (הגישה ערעור לעליון ללא ייצוג) הרואה למול עיניה את בתה היחידה במצוקה קשה ואין הדבר בשליטתה. האמא מנסה בכל דרך לסייע לבתה חרף הנוקשות והאטימות של רשויות הרווחה ובתי המשפט. במצב זה מנסה האם לשכנע בכל דרך מה טוב לבתה. שמואל בוקובסקי במקום להתייחס לעובדות ולהסיק מהם מסקנות לא בחל להשתמש בדרך של ביזוי האמא ולתייג אותה בחוסר תובנה.

הליך שיפוטי מנוגד לערכי היהדות 

התנהגותו השיפוטית בקוצר רוח, תיוג האמא בחוסר תובנה לצורכי בתה, אי התייחסות לעובדות ומסקנות כלשהם בהיותה חלשה מבחינה כלכלית ומבחינה משפטית, מנוגד לערכי היהדות.
ההוראה הראשונה בפרקי אבות ספר הספרים של המשנה הנה: "היו מתונים בדין" – הוראה זאת מכוונת אל השופטים לפעול במתינות לשמוע את העדים לחקור אותם – בוקובסקי פעל בהפך הגמור, לא התייחס לשום עובדה או ראיה, תייג את האמא ב"חוסר תובנה" ובזאת סתם את הגולל.
ישעיהו א,יז: "לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה" – עקרונות המשפט ביהדות מחייבות לבוא לקראת החלשים במשפט ולהדריך אותם – בוקובסקי כאמור פעל הפוך

החלקת לשון טיוח

 בוקובסקי כותב: "כואב לי מאד להיווכח עד כמה המבקשת מתייסרת בכל הקשור למצבה של בתה ואני מאמין כי היא חושבת באמת ובתמים כי היא ראויה להיות לה לאפוטרופוס ולטפל בה. דא עקא, מצבה של החסויה הינו קשה ועלי לשקול קודם כל את טובתה של החסויה, עם כל הצער הנגרם למבקשת"
בוקובסקי מציג עצמו כמשתתף בכאבה של האמא אך אינו מוכן אפילו לקבוע תסקיר לבחינת טובת בתה היחידה. בוקובסקי בדרך של החלקת לשון מציג פעם נוספת את האמא כחסרת תובנה שב"תמימותה" מבקשת בקשה שתגרום נזק לבתה.

סוף דבר
השופט שמואל בוקובסקי נכשל בהגנה על בתה החסויה של האמא תוך שהוא מתייג את האמא ופוגע בכבודה ובכבוד מערכת המשפט. באופן לא מפתיע ה"עליהום" על האמא הינו גם מצד המוסד בו הבת שוהה. התוקפנות השיפוטית של בוקובסקי כפי הנראה מפחד שמא האמא תהיה מעורבת יותר מידי בענייני בתה היחידה היא תחשף למחדלים רבים וקשים של ההליך השיפוטי ושל הרווחה. בוקובסקי משתמש בשיטה המקובלת בפקידי הרווחה (בוקובסקי נשוי לפקידת סעד מיכל מילשטיין, ושימש שנים רבות יועץ משפטי במשרד רווחה) תיוג ועלילה נגד אזרחים במקום להתייחס לעובדות וראיות.

קישורים: