משרד הרווחה מפקיר קטינים לתעשיית הזנות בישראל

דוח מבקר המדינה על ניצול ילדים לזנות ברשויות המקומיות – דצמבר 2014

להלן קטע מהדו"ח על משרד הרווחה המפקיר ילדות לתעשיית הזנות:

בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי משרד הרווחה, האחראי להפעלת התכנית הבין-משרדית לטיפול בקטינים המנוצלים לזנות, שבמסגרתה מופעלת התכנית "ערים בלילה", לא ביצע פיקוח ומעקב בנושא שיתוף הפעולה בין עיריות תל אביב-יפו וחיפה ובין עמותת עלם ובנושא מילוי תנאי ההסכם להפעלת התכנית על ידי העיריות.

אף שבמועד סיום הביקורת התכנית "ערים בלילה" פועלת זה כשש שנים, אין בידי משרד הרווחה מידע ונתונים על הקטינים שטופלו במסגרת התכנית בכל התקופה הזאת, על מידת השתתפותם במסגרות הטיפול ועל תוצאותיו. עלה כי במשך השנים משרד הרווחה לא נתן את דעתו על הצורך לבחון את אופן יישום התכנית, את תוצאותיה ואת תרומתה לשיקום הקטינים שאותרו ולשילובם בחברה, לצורך שיפורו וקידומו של הטיפול בקטינים המנוצלים לזנות.

משרד מבקר המדינה העיר למשרד הרווחה כי בהיותו האחראי להפעלת התכנית הבין-משרדית לטיפול בזנות בכלל, ולתכנית "ערים בלילה" בפרט, ובהתחשב בכך שתכנית זו היא היחידה הפועלת במסגרת הבין-משרדית, עליו לקיים מעקב אחר התנהלותה, לפקח עליה ולבחון אם היא ממלאת את יעדיה. 

משרד הרווחה מסר בתשובתו כי הן עובדי הרשויות המקומיות, הן הפיקוח המחוזי והן מנהלת השירות למתבגרים מעורבים בפיתוח התכנית ובהפעלתה ומשתתפים בוועדת ההיגוי. הקושי בשיתוף הפעולה נבע ממחויבותם של המאתרים, עובדי עמותת עלם, לשמור על סודיות כלפי הקטינים שנוצלו לזנות, ומאי-רצונם של הקטינים להיחשף לפני עובדי הרווחה. קושי נוסף היה המידע החלקי בידי חלק מעובדי הרווחה על תופעת הזנות. מעורבות השירות למתבגרים ופיקוחו על שיתוף הפעולה עם הרשויות תל אביב-יפו וחיפה הושגו על ידי השתתפות נציגיו בוועדות ההיגוי ועל ידי קבלת דוחות תקופתיים מעמותת עלם ומתן משוב על דוחות אלה.

משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הרווחה כי גם אם הקטינים המנוצלים לזנות שאותרו בתכנית "ערים בלילה" מסרבים לקשר עם גורמי הרווחה, אין הדבר גורע מחובתו של המשרד לקיים פיקוח על הטיפול שמקבלים אותם קטינים ומעקב אחר התקדמותו ותוצאותיו.

עוד מעיר משרד מבקר המדינה למשרד הרווחה ולעיריית תל אביב-יפו כי התכנית "ערים בלילה" היא תכנית המאתרת קטינים המנוצלים לזנות ומטפלת בהם ללא קשר למקום מגוריהם, ועל כן יש להבהיר את אופן שיתוף הפעולה, הליווי, המעקב והפיקוח של גורמי הרווחה בנוגע לקטינים המאותרים בתחום רשות מקומית אחת ומתגוררים בתחומה של רשות אחרת.

משרד הרווחה הוסיף בתשובתו כי "לאור ממצאי הדוח, הנהלת השרות [למתבגרים] מנחה את המפקחים המחוזיים על כלל הרשויות המקומיות (לא רק ביישובים בהם פועלת התכנית 'ערים בלילה'), במטרה ליזום פעולות איתור של קטינים בזנות הן ע"י העובדים הסוציאליים, הן ע"י שותפי תפקיד והן ע"י עמותות שונות הפועלות בתחום, במטרה לתווך אותם לשירותים קיימים או לייצר למענם מענים ייחודיים".

בעניין שיתוף הפעולה של משרד הרווחה עם השלטון המקומי, מסר משרד הרווחה בתשובתו כי בנוסף על תכניות ההכשרה לעובדים ברשויות המקומיות ולתיקון התע"ס כפי שפורטו לעיל, הכין השירות למתבגרים "הנחיות ראשוניות להתמודדות עם קטינים/ות וצעירים/ות המנוצלים מינית ובזנות" [1]. בהנחיות אלה הונחו העובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות ובתכניות המיועדות לבני נוער בסיכון באשר לצעדים שעליהם לנקוט עם איתורם של קטינים המנוצלים לזנות. בין היתר נקבע כי ראשית עליהם לפנות עם המידע למפקח המחוזי [2], כדי שייזום עם העובד הסוציאלי מפגש בשיתוף עם אנשי המקצוע ברשות המקומית שלהם נגיעה לטיפול בבני נוער בסיכון. בסיכומו של דבר נקבע כי "כאשר ישנם כיוונים של תוכניות לפעולה, יש לפנות למשרד הראשי אל מנהלת השרות כדי למצוא דרכים לסיוע במימוש התוכניות הנדרשות".

לדעת משרד מבקר המדינה יש לקדם את הטיפול בתופעה של ניצול קטינים לזנות, ולצורך כך מוטלת על המדינה האחריות העליונה בנושא, ואל לה להסתמך רק על פעילותו של המגזר השלישי.

[1] ביולי 2014 היו ההנחיות האמורות בשלב אישור סופי לקראת הפצה לרשויות המקומיות באמצעות מפקחי השירות למתבגרים שבמחוזות משרד הרווחה.

[2] בהנחיות צוין כי על המידע להגיע להנהלת השירות, כדי לאמוד את היקף התופעה ולבחון הקצאת תקציב לפעולה.

גורמי הרווחה בתל אביב וחיפה הפקירו ילדות לתעשיית הזנות – דו"ח מבקר המדינה 2014

לשכת הרווחה תל אביב ולשכת הרווחה חיפה לא עשו מאומה לסייע לילדות שהתדרדרו לתעשיית הזנות בתחומן – כך עולה מדוח מבקר המדינה על זנות קטינים 2014

להלן קטע מדוח המבקר

"ערים בלילה" – תכנית לאיתור קטינים המנוצלים לזנות ולטיפול בהם

כאמור, התכנית היחידה המופעלת במסגרת התכנית הבין-משרדית לטיפול בזנות היא התכנית "ערים בלילה", שמטרתה איתור קטינים המנוצלים לזנות, הפחתת הנזק הרגשי והפיזי שנגרם להם והענקת חלופות שיאפשרו להם יציאה הדרגתית ממעגל הזנות. התכנית מופעלת בתל אביב-יפו ובחיפה, ובאופן חלקי גם  באילת:

תל אביב-יפו וחיפה: בספטמבר 2008 התקשרה עיריית תל אביב-יפו בהסכם עם עמותת עלם להפעלת התכנית "ערים בלילה" [1]. בנובמבר 2009 חתמה על הסכם עם העמותה גם עיריית חיפה [2]. בהסכמים נקבע כי עמותת עלם תאתר בני נוער בני 21-13 המנוצלים מינית באופן מסחרי, וכי לכל נער או נערה תותאם תכנית טיפול ושיקום אישית, הן לטווח המידי והן לטווח הארוך, בשיתוף גורמי הרווחה מטעם העירייה.

הבדיקה העלתה כי בניגוד לקבוע בהסכמים, גורמי הרווחה בעיריית תל אביב-יפו ובעיריית חיפה לא היו שותפים בהכנת תכנית טיפול ושיקום אישית לנערים ולנערות שאותרו כמנוצלים לזנות, לא בטווח המידי ולא בטווח הארוך: הם לא היו שותפים לבחינת מכלול המאפיינים והצרכים של הקטינים שאותרו, לרבות מאפייני הסביבה והמסגרת המשפחתית שלהם, ואף לא היו שותפים לקביעת סוג הטיפול לכל קטין, תוך בחינה של כלל האפשרויות העומדות לרשותם. לא נמצא כי עיריית תל אביב-יפו ועיריית חיפה דרשו מידע לגבי הטיפול בקטינים או עקבו אחר התקדמות הטיפול בהם ותוצאותיו. במצב האמור, לעיריות תל אביב-יפו וחיפה אין כל מידע על הקטינים שאותרו, על הקטינים שטופלו ועל מצבם, ובפועל הן אינן שותפות כפי שנקבע בהסכם להתאמת תכנית שיקום אישית לקטינים המנוצלים לזנות בתחומן.

נמצא כי עיריית תל אביב-יפו ועיריית חיפה קיבלו מעמותת עלם דיווחים תקופתיים כלליים על מספר הנערות, הנערים, הצעירות והצעירים שאותרו וטופלו על ידי העמותה במסגרת התכנית, ללא פירוט שמות, רקע משפחתי או חברתי, מאפיינים סוציו-אקונומיים, או כל מידע נוסף עליהם.

בכך לא מילאו העיריות את תפקידיהן כמופקדות על רווחת הקטינים וכשותפות להתאמת תכניות השיקום האישיות לקטינים המנוצלים לזנות שאותרו, כפי שנקבע בהסכם, ולמעשה הסתמכו לחלוטין על פעילות העמותה.

משרד מבקר המדינה העיר לעיריית תל אביב-יפו ולעיריית חיפה כי עליהן להיות שותפות ברמה הפרטנית בקבלת ההחלטות ובמעקב אחר הטיפול שמקבלים הקטינים המנוצלים לזנות שאותרו על ידי עמותת עלם במסגרת התכנית "ערים בלילה".

כמו כן העיר משרד מבקר המדינה כי אי-מעורבותן של העיריות בקביעת תכניות הטיפול והשיקום של אותם קטינים ואי-מעקב אחר ביצוען והתקדמותן, עלולים לפגוע בטיפול הניתן לאותם קטינים וביעילות התכנית.

עיריית חיפה מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מיולי 2014 כי היא מודעת לחשיבות שיתוף הפעולה בין "ערים בלילה" ובין שירותי הרווחה, הן מבחינת הפיקוח על עבודת העמותה והן מבחינת הבטחת הטיפול הנכון ביותר עבור בני הנוער שאותרו. עוד נמסר כי אגף הרווחה בעיריית חיפה מודע לחשיבות מעורבותו בתהליך האיתור של נוער מנוצל מינית לזנות ובתהליך שיקומו, וכי האגף קידם תהליך לפיקוח של שירותי הרווחה על שירותי הסיוע לנוער זה. בתשובה צוין גם כי סוכם שמנהלת היחידה לטיפול בנערות באגף הרווחה בעיריית חיפה, עובדת סוציאלית לנערות בעיריית חיפה ומנהלת "ערים בלילה" יבנו במשותף תכניות טיפול לנוער שאותר כמנוצל לזנות, ויעקבו אחר ביצוען.

עיריית תל אביב-יפו מסרה בתשובתה כי ראתה עצמה שותפה בנוגע לקטינים תושבי העיר בלבד, וכי רבים מהנערים ומהנערות שאותרו בתכנית אינם תושבי תל אביב-יפו, ובמקרים אלה נדרש שהעמותה תיצור קשר עם הרשות המקומית שבה מתגוררים הורי הקטין. עוד הוסיפה העירייה כי נציגות ממינהל השירותים החברתיים בעירייה משתתפות בוועדת ההיגוי המלווה של התכנית, ובכך משפיעות על תכניות ההתערבות ברמה הכללית והפרטנית, ומקבלות דיווח על מספר המטופלים בכל נקודת זמן, כמה מהם תושבי העיר, ועבור מי נדרשת מעורבות של המחלקה לשירותים חברתיים.

לפי תשובת העירייה, בוועדת ההיגוי נידונו בעיקר הנתונים המספריים, בייחוד של נערות, כדי להגדיל את מספר הנערות והצעירות שיאתר צוות "ערים בלילה". הנחת העבודה הייתה שלאחר האיתור ייצור עמן הצוות קשר לצורך התערבות ומזעור נזקים. כמו כן ביקשה העירייה להבהיר כי הנערות ברובן מתנגדות לקשר עם שירותי הרווחה הממסדיים, ובמקרים אלה היעדר המעורבות נובע מהשיקול המקצועי שלא בשלה העת להתערבותם. העירייה הוסיפה וציינה כי מסוף שנת 2013 לא התקיימו ועדות היגוי, וכי יופקו לקחים לקראת התכנית החדשה [3].

משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית תל אביב-יפו כי גם אם הקטינים המנוצלים לזנות שאותרו בתכנית "ערים בלילה" מסרבים לקשר עם גורמי הרווחה, אין הדבר גורע מחובתה של העירייה לקיים פיקוח על הטיפול שמקבלים אותם קטינים מהעמותה, ולעקוב אחר התקדמותו ותוצאותיו.

עמותת עלם מסרה בתשובתה מאוגוסט 2014 כי כל הנתונים על אוכלוסיות בזנות מפורסמים מדי רבעון ובסיכום כל שנה בדוח השנתי של העמותה. לדברי העמותה, עובדות הרווחה ברשויות המקומיות שבהן הופעלו התכניות הן חלק אינטגרלי מוועדות ההיגוי ושותפות להתלבטויות מקצועיות נקודתיות.

[1] תוקף ההסכם היה עד 31.12.09, וכלל אפשרות להארכתו לתקופות נוספות. הוא הוארך פעמיים, עד 31.12.13, ובהסכמי הארכה נקבע כי כל תנאי ההסכמים המקוריים יחולו עליהם, למעט השינויים בתקציב.

[2] ההסכם נחתם לתקופה של 12 חודשים, מ-1.1.09 ועד 31.12.09, ונקבע בו כי לעירייה ניתנת האפשרות להאריכו בשתי תקופות נוספות בנות שנה כל אחת. ההסכם הוארך פעמיים עד לסוף 2011, והסכמים דומים נחתמו בין עיריית חיפה לעמותת עלם גם לשנים 2014-2012.

[3] ראו לעיל "תכנית 'עבודת רחוב – נערים/ות וצעירים/ות במצבי סכנה ממשית'".