ד"ר אילן זמיר: טיפול בסימפטומים פסיכיאטריים באמצעות הומאופטיה

 15.09.2017 – תערוכת בריאות הנפש = זכויות אדם? וייצמן 4 תל אביב בית אסיה בחסות עמותת מגן זכויות אנוש.

ד"ר אילן זמיר טוען כי לפסיכיאטריה אין יכולת לרפא אנשים הסובלים מתסמינים פסיכיאטריים, הפסיכיאטריה אולי מקלה, או מטשטשת אך אינה מרפאה. ההומאופטיה לעומת זאת מרפאה את התסמינים הפסיכיאטריים.

 

מודעות פרסומת

תמונות נוספות מתערוכת "בריאות הנפש = זכויות אדם?" – בית אסיה וייצמן 4 תל אביב 15.09.2017

תמונות מתערוכת "בריאות הנפש = זכויות אדם?" – בית אסיה וייצמן 4 תל אביב 15.09.2017

תמונות מתערוכת "בריאות הנפש = זכויות אדם?" – בית אסיה וייצמן 4 תל אביב 15.09.2017

תערוכה בינלאומית, תיעודית ונוקבת אודות השפעתה של הפסיכיאטריה על כל תחום של חיינו, המסיירת כבר 10 שנים ברחבי העולם, ב-17 שפות. בישראל כבר ביקרו בתערוכה מעל 50,000 איש. בתערוכה מוצגים, בין היתר, 20 לוחות תצוגה ותשעה מסכי וידיאו עם סרטונים הממחישים את ההיבטים השנויים במחלוקת של מקרי התעללות והפרות זכויות אדם בתחום בריאות הנפש כיום.

טייס המשנה שריסק את המטוס הגרמני היה 18 חודשים בטיפול פסיכיאטרי

אפריל 2015 – הודעה לתקשורת

טייס המשנה שריסק את המטוס הגרמני היה 18 חודשים בטיפול פסיכיאטרי
CCHR- ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
   
   דיווחים רבים חושפים כעת כי טייס המשנה אנדריאס לוביץ' שריסק בכוונה את טיסת 9525 לתוך האלפים הצרפתיים, והרג את כל 150 הנוסעים שהיו על המטוס, היה למעשה תחת טיפול פסיכיאטרי. קיימת סבירות גבוהה שלוביץ' היה תחת השפעת תרופות נוגדות דיכאון, שמתועד כי הן גורמות לאובדן אישיות, מאניה, פסיכוזה וגם מחשבות רצחניות, בהסתמך על כך שהיה בטיפול פסיכיאטרי במשך 18 חודשים וכי בחיפוש בביתו נמצאו תרופות.

   לוביץ' אינו הראשון שגרם להתרסקות מטוס נוסעים מסחרי תחת השפעת תרופות פסיכיאטריות. ב- 2010 הוציאה 'הועדה הלאומית האמריקנית לבטיחות בתחבורה' דו"ח על הגורם המשוער להתרסקות מטוס אחר בהרי איירי ב2008, שגרמה למותם של כל נוסעי המטוס. הדו"ח ציין שבדיקות רעילות מצאו בדמו של הטייס את התרופה זולופט (לוסטרל). הדו"ח קבע: "בכירים העידו שהטייס הראה 'התנהגות בלתי מקצועית'  ושבהקלטה מתא הטייס הוא נשמע שר: 'הצילו את חיי, אני נוחת בפעם האחרונה' קצת לפני התרסקות המטוס. 
 
העובדות שדווחו בעניין הטיפול הפסיכיאטרי של לוביץ':
'רוסיה היום' : "לוביץ' היה מטופל פסיכיאטרית במשך שמונה עשר חודשים, כך מדווח העיתון הגרמני 'בילד' ביום שישי, כשהוא מצטט מקור בחברת התעופה 'לופטנזה', חברת האם של ' German wings'. הטייס אובחן ב2009 כסובל מ"אירוע של דיכאון חריף".
ה'גארדיאן' הלונדוני: "חוקרים שערכו חיפוש ב דירתו של טייס המשנה בדיסלדורף מצאו הוכחות כי הסתיר מחלה ממעסיקיו.מדובר במסמך רפואי, המשחרר אותו מעבודה ביום ההתרסקות. נמצאו גם מסמכים רפואיים אשר מעידים על מחלה מתמשכת וטיפול תרופתי שנרשם עבורה".
ה'מירור'  קובע כי " טייס המשני הרוצח אנדריאס לוביץ' טופל בבית חולים רק שבועיים לפני ההתרסקות שהרגה 150 נוסעים. בן ה-27 ביקר במרפאה של בית החולים האוניברסיטאי של דיסלדורף בפברואר ובמרץ. הביקור האחרון היה ב-10 במרץ, בדיוק שבועיים לפני ההתרסקות הקטלנית של מטוס האירבוס. בית החולים מסר כי לוביץ' הגיע לצורך הערכה אבחונית, אולם עמדו על כך שלא דובר בדיכאון…. הם אישרו שסבל ממחלה קשה שהסתיר ממעסיקיו. אחד ממסמכי המחלה היה חתום על ידי נוירולוג מקומי ופסיכולוג".

    בעוד שקווי המדיניות של "לופטאנזה", חברת האם, בנוגע לשימוש בתרופות, אינם ידועים,  מינהל התעופה האווירי בארה"ב מתיר את השימוש בתרופות נוגדות דיכאון בקרב טייסים, מדיניות שנקבעה ב-2008.  זה למרות 134 אזהרות מ-11 ארצות, כולל בריטניה, קנדה, יפן, אוסטרליה, ניו זילנד, אירלנד, רוסיה, איטליה וגרמניה על כי התרופות הללו גרמו למחשבות אובדניות. 
    בהתחשב במספר הגדל של אסונות תעופה שאין בהם כל ממצא על גורם מיכני נראה לעין, יש מקום לחשוד בשימוש בתרופות נוגדות הדיכאון, במיוחד לאור הדו"ח של איגוד התעופה הפדרלי ה-FFA מ-2007 (1), שהראה שמתוך 61 האסונות האוויריים בין השנים 1990-2001, "מצבו הפסיכולוגי של הטייס ו/או השימוש בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה ממשפחת ה-SSRI דווחו להיות הגורם ב31% מהתאונות (19 מתוך 61).
   העובדה היא, שבין אם לוביץ' היה על תרופות פסיכיאטריות או בגמילה מהן, קיימות מספיק עדויות המראות שהשימוש בתרופות נוגדות דיכאון או בתרופות פסיכיאטריות משנות חשיבה אחרות, על ידי טייסים בחברות מסחריות בארה"ב ובמדינות אחרות, חייב להיאסר.

http://www.faa.gov/data_research/research/med_humanfacs/oamtechreports/2000s/media/200719.pdf

למידע נוסף:

יהודה קורן
עמותת מגן לזכויות אנוש
052-3350928

הגיעה לבית חולים כדי לקבל עצה ובמקום זאת אושפזה בכפייה

מאת עמותת זכויות מגן אנוש – מרץ 2015 – תלונה שהוגשה בשבוע האחרון למשרד הבריאות, עולה כי לפני כחודש, הגיעה אזרחית בת 26 לבית חולים גדול במרכז הארץ, לאחר שתרופות הרגעה שנטלה, הפסיקו לסייע לה. הצעירה, שהרגישה נסערת, אולם הייתה מודעת למצבה, הזמינה אמבולנס שייקח אותה לשם. למרות שהפסיכיאטר, שבדק אותה, קבע כי אין היא פסיכוטית, ולמרות שהיא עצמה, החבר שהיה איתה וגם אביה, שליווה אותם דרך הטלפון, התנגדו לרעיון שתקבל את הטיפול בבית החולים, הורה לשלוח אותה לאשפוז כפוי במוסד הפסיכיאטרי בטירת הכרמל.

הצעירה אמנם הצליחה להשתחרר מבית החולים בתוך ימים ספורים, אולם הספיקה לקבל מנות מכובדות של תרופות אנטי פסיכוטיות חזקות בכפייה עד כדי חולשה גדולה וחוסר יכולת לקום מהמיטה ולעמוד על הרגליים, לדבריה.

עמותת מגן לזכויות אנוש טוענת כי במקרים רבים, לא ניתנת לאנשים האפשרות לבחור בין טיפול תרופתי בבית החולים לטיפול בבית וכי מדובר בהפרה של חוק זכויות החולה.

למידע נוסף,

בברכה מקרב לב
יהודה קורן
דובר העמותה
3350928 052
מייל. Yodak8@gmail.com
אתר. www.cchr.org.il

עמותת "מגן לזכויות אנוש": שינוי נוהל מתן צו לאשפוז כפוי חייב לכלול יישום מלא של אמנת האו"ם למניעת התאכזרות

xpyncr 2014 – עמותת "מגן לזכויות אנוש": שינוי נוהל מתן צו לאשפוז כפוי חייב לכלול יישום מלא של אמנת האו"ם למניעת התאכזרות

בעקבות המקרה המצער של אשפוזה הכפוי של ניצולת השואה ממגדל העמק, אשר נלקחה מביתה על ידי שוטרים כשהיא כפותה באזיקים, הוקם צוות לתחקור האירוע. הצוות הגיש את מסקנותיו לשרת הבריאות ולמנכ"ל המשרד פרופ' ארנון אפק בתחילת אוגוסט 2014. מסקנתו העיקרית של צוות הבדיקה הייתה כי יש לרענן את הנוהל הקיים של ביצוע הוראות אשפוז כפויות, לרבות שימוש באמצעים מגבילים (אזיקים). בהודעה שפרסם המשרד נאמר: "אנו נמצאים כעת במהלך של עבודה אינטנסיבית על שינוי של הנוהל. עם פרסומו של הנוהל הוא יעבור הטמעה של כלל הגורמים במערכת בריאות הנפש וכן יוצג לציבור".

לדברי גת מגידו, מנכ"לית 'עמותת מגן לזכויות אנוש', בשינויים המובטחים בנוהל מחויב משרד הבריאות ליישם את האמנה לזכויות אנשים עם מוגבלויות שישראל חתומה עליו ואת דו"ח האו"ם למניעת התאכזרות שפורסם בחודש פברואר 2013, ואשר מפרש ומחדד את האמנה בהקשר לזכויות מטופלים במסגרת שירותי הבריאות.

הגב' מגידו טוענת כי אשפוז כפוי וטיפול כפוי מבוצעים בישראל גם כאשר לא קיימת מסוכנות מוכחת של המאושפז לעצמו או לאחרים, אלא גם כאשר האזרח רק מהווה מטרד לסביבתו, או שהפסיק ליטול תרופות, או כאשר התנהגותו חריגה אך אינה מסוכנת. גם החזקתו בכפייה נמשכת לעתים גם כאשר כבר לא קיימת מסוכנות לעצמו או לאחרים, מצבים אלה עומדים בסתירה לדו"ח האו"ם לסעיפים 66 ו-68 בפרט (מצורף להודעה)

הגב' מגידו מצביעה גם על החריגות הבאות בנוהל האשפוזים בכפייה בישראל:

1. אזרח המועמד לאשפוז כפוי לא מקבל הזמנה לבדיקה פסיכיאטרית מרצון לפני שהוא נלקח בכוח מביתו לבדיקה כפויה. הזמנה רשמית לבדיקה מרצון חייבת להישלח תחילה לכתובתו של האזרח עם אזהרה, שאם לא יתייצב אליה, יילקח מביתו לבדיקה בכפייה.

2. לאחר בדיקה כפויה, אם הוחלט להנפיק צו אשפוז כפוי, אין המועמד לאשפוז מקבל אפשרות לערער עליו טרם ביצועו. בערעור שכזה הוא יכול לדוגמא להציג חוות דעת הפוכה מטעם פסיכיאטר שהוא עצמו יבחר או בקשה להתחיל או להמשיך טיפול בתנאים מוסכמים בביתו במקום במחלקה הסגורה של בית החולים. האפשרות לערער על צו אשפוז כפוי על ידי בקשת צו מניעה חייבת להתקיים לפני הוצאתו לפועל של אשפוז כפוי.

3. ועדת הערר הפסיכיאטרית מתכנסת כיום לאחר לא פחות משלושה ימים. אולם במהלך ימים אלה אותו אזרח מתחיל כבר לקבל טיפול בכפייה בתרופות פסיכיאטריות חזקות, לעיתים במינונים גבוהים מאד. בנוסף, בהשפעת התרופות אף נפגמת לעיתים יכולתו של המאושפז בכפייה לייצג את עצמו באופן הולם בפורום הועדה. אם האזרח מתנגד לאשפוז הכפוי חייב להתקיים איסור על טיפול תרופתי עד שלא תתקבל פסיקתה של ועדת הערר בעניינו. ראוי לציין שקיים כבר בארץ תקדים משפטי לאסור לחלוטין טיפול בכפייה בנזעי  חשמל וכי דו"ח האו"ם אינו רואה בעין יפה שימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות (נוירולפטיות) בכפייה באופן כללי.

4. פסיכיאטרים במחלקות בריאות הנפש מציגים מצג שווא ומסווים את כמות האשפוזים הכפויים בפועל, בכך שהם מחתימים מאושפזים על טופס אשפוז מרצון באמצעות איום בעל פה, שאם לא יחתמו על המסמך, יאושפזו בכפייה. זוהי סחיטה באיומים שהיא מעשה פלילי. הנוהל החדש חייב להבטיח הסכמה מדעת על פי חוק זכויות החולה וסנקציות כנגד פסיכיאטרים שיפעלו כך.

5. כאשר מטופלים חתמו על טופס הסכמה לאשפוז מרצון אולם בהמשך הם משנים את דעתם ומעוניינים לצאת ממסגרת האשפוז הם לעיתים לא מצליחים להשתחרר, כיון שהמערכת מוציאה נגדם לפתע צו לאשפוז כפוי, והם נאלצים להישאר כלואים במחלקה במשך ימים רבים לפני שניתנת להם הזכות לערער על כך. המדינה חייבת לאסור אפשרות למצב כזה. הנוהל צריך לאפשר שחרור מיידי של מטופל שהגיע מרצונו לאשפוז, ולאפשר לו לערער על הוראת האשפוז הכפויה בדרך המקובלת בדומה לכל אזרח הנהנה מחופש תנועה מלא.

6. נדרשת הנחייה מערכתית לעודד הליכים של אפוטרופסות מתוך בחירה. כלומר להשתמש במשפחתו או חבריו של המאושפז המקובלים על דעתו על מנת לתווך בינו לבין המערכת בניסיונות להביאו לבדיקה פסיכיאטרית או לייצג אותו או להיות שותפים להליך הטיפולי. במקרים מסוימים קיים מידור בלתי סביר, ובלתי ראוי, שבו הורה של מאושפז שאינו קטין לא מצליח לקבל מידע על הטיפול התרופתי שלו בתואנה של "סודיות רפואית".

לדברי הגב' מגידו, העמותה מברכת על היוזמה ומצפה בכיליון עיניים לסיום העבודה על הנוהל החדש של האשפוזים הכפויים בישראל וכן מקווה ליישומו ההולם בבוא העת.

יהודה קורן
דובר עמותת מגן לזכויות אנוש
0523350928
מייל: yodak8@gmail.com
אתר: www.cchr.org.il

פסיכיאטר מחוזי מגדל העמק השתגע – הורה לאזוק קשישה ניצולת שואה בת 80 ללא סיבה

 

הזמנה לארוע עמותת מגן לזכויות אנוש- "הפרעת קשב וריכוז" – אין דבר כזה שיערך ב- 13.10.14

הזמנה לארוע עמותת מגן לזכויות אנוש- "הפרעת קשב וריכוז- אין דבר כזה" שיערך ב- 13.10.14

הזמנה לארוע של עמותת מגן לזכויות אנוש- הפרעת קשב וריכוז- אין דבר כזה שיערך ב- 13.10.14

יהודה קורן
דובר
 עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
http://www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
נייד:3350928 052
טל' 7312875 03
טלפון עמותה: 5660699 03