נציגות עיריית תל אביב יצאו מאולם בית המשפט

ב- 09.09.2019 התקיים דיון בבית משפט שלום תל אביב בעניין תביעה אזרחית של עיריית תל אביב נגד מוטי ולורי, בפני השופט יאיר דלוגין.
עניין התביעה הנו על חשיפת הוצאת ילדים מהבית על ידי עיריית תל אביב בהליך לא הוגן והשמתם במוסדות הרווחה שם חוו הזנחה והתעללות.
בתחילת הדיון ביקשה הנתבעת לורי שם טוב כי נציגות עיריית תל אביב יזדהו בפני בית המשפט אך אלו סרבו ולכן יצאו מאולם בית המשפט.
עיריית תל אביב מפעילה לחץ של השתקה נגד חושפי מדיניותה הנוקשה נגד אוכלוסיות מוחלשות.

מצורף קטע מפרוטוקול הדיון ת"א 18796-07-16 מיום 09.09.2019 בית משפט השלום תל אביב בפני השופט יאיר דלוגין.

לצפיה / הורדת הפרוטוקול הקלק כאן.

Document-page-001Document-page-002

מודעות פרסומת

עיריית תל אביב עיקלה חשבון הבנק וקצבת ביטוח לאומי של נכה ניצול שואה בגלל דוח חניה

אוזלת היד של לשכת הרווחה תל אביב לסייע לקשישים, נכים וניצולי שואה מול מדיניות תוקפנית ואלימה של עיריית תל אביב, נגד קשיש, נכה, ניצול שואה שעשה לכאורה עבירת חניה. מדובר בקנס של 1000 שקל על עבירת חניה, עיקול חשבון הבנק ועיקול קצבת ביטוח לאומי.

עיריית תל אביב עיקלה חשבון הבנק וקצבת ביטוח לאומי של נכה ניצול שואה בגלל דוח חניה  – ארין הלל מזרחי – ידיעות תל אביב – 19.12.2014

 קשיש ניצול שואה המרותק לכיסא גלגלים תובע את עיריית תל אביב לפצותו לאחר שזו עיקלה את חשבון הבנק שלו משום שלטענתה חנה במקום המיועד לנכה.
מהתביעה, שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב, עולה כי באפריל 2012 חנה משה בן דוד את רכבו ברחוב החשמונאים במקום חניה המיועד לנכים. בן דוד בן ה- 70 מתנייד בכיסא גלגלים בעקבות שיתוק בשתי רגליו, וברשותו תו חניה לנכים. כששב לרכבו, כך עולה מהתביעה, נדהם לגלות כי קיבל דו"ח חניה בסך 1000 שקל.

לדבריו, הוא פנה לעיריייה וביקש לברר מדוע נרשם לו הדוח, אך לא זכה למענה. בהמשך עיקלה העירייה את חשבון הבנק שלו ואף את קצבת הביטוח הלאומי שהוא מקבל בכל חודש, בסך 1,655 ש"ח.


"אני פונה לבית המשפט שיעזור לי לכפות את השבת ההוצאות המיותרות שנגרמו לי עקב התנהלות עיריית תל אביב", כתב בן דוד בתביעה.
"בעקבות עיקול החשבונות ניתקו לי את המים והחשמל והסבל היה רב. אני לא עובד, חי מקצבת נכות וניצול שואה. קשה לי מאוד להחזיר את ההלוואות שלקחתי בגלל הדוח הזה".

בן דוד מבקש לפצותו ב- 8,000 ש"ח.

מהעירייה נמסר: "הדוח המדובר ניתן למר בן דוד בשל חנייתו בחניה השמורה לרכב נכה אחר, שמספרו מצויין בתמרור במקום. כתב התביעה טרם התקבל בעירייה. כשיתקבל תגיב העירייה לבית המשפט כנדרש".

העיריה עיקלה את חשבון הבנק וקצבת הזקנה של ניצול שואה
עיריית תל אביב עיקלה חשבון הבנק וקצבת ביטוח לאומי של נכה ניצול שואה בגלל דוח חניה  – ארין הלל מזרחי – ידיעות תל אביב – 19.12.2014

זאת ועוד. עו"ד רועי טאובי, נכה המרותק לכיסא גלגלים, תובע מהעירייה לפצותו במאה אלף ש"ח, בטענה כי היא מנפיקה בניגוד לחוק רישיונות עסק לבתי קפה ולמסעדות ללא אכיפת חוק הנגישות לנכים. מהתביעה, שהגיש לבית המשפט השלום ת"א, עולה כי הוא הגיע עם חבר לבית קפה במרכז העיר ונוכח לדעת כי אינו יכול להיכנס למקום.

לדבריו, הוא חווה עלבון והשפלה כשנותר בחוץ. טאובי עתר לבית המשפט נגד בית הקפה והעירייה וטען כי הרישיון שניתן לעסק נמסר בניגוד לחוק, שכן הוא אמור היה לחייב את המקום לאפשר גישה לנכים. מנגד טענה העירייה כי בעת שטאובי ביקר במקום לא היה לו רישיון עסק, ולכן היא פטורה מאחריות.

כעבור שנה גילה טאובי כי העירייה חידשה את הרישיון לבית הקפה "ועברה על חוק שוויון הזדמניות, שלפיו אין למנוע מבעלי מוגבלויות גישה או הנאה במקום ציבורי".

"עיריית תל אביב פועלת ממניעים זרים שחורגים ממתחם הסבירות, תוך רמיסה גסה של שלטון החוק", נטען בתביעה. "העירייה בהתנהלותה משרישה את הדעות הקדומות כלפי ציבור המוגבלים ופוגעת קשות בזכותם לשוויון. התנהלותה גרמה לתובע עוגמת נפש, השפלה וכאב כשנוכח לדעת כי מוגבלותו הפיזית מהווה מכשול להשתלבותו בחברה".

מהעירייה נמסר: "התביעה התקבלה במשרדנו לפני כיומיים. נסיבותיה נבדקות ונשיב עמדתנו במסגרת כתב ההגנה בבית המשפט". 

עיריית תל אביב עיקלה חשבון הבנק וקצבת ביטוח לאומי של נכה ניצול שואה בגלל דוח חניה  - ארין הלל מזרחי - ידיעות תל אביב - 19.12.2014
עיריית תל אביב עיקלה חשבון הבנק וקצבת ביטוח לאומי של נכה ניצול שואה בגלל דוח חניה  – ארין הלל מזרחי – ידיעות תל אביב – 19.12.2014

קישורים:

האמא ביקשה סיוע מלשכת הרווחה תל אביב – פקידת הסעד ויקי היינה תלשה בנותיה הפעוטות מחזקתה – תרבות סחר בילדים בראשות שר הרווחה מאיר כהן, מנכ"ל משרדו יוסי סילמן ולשכת הרווחה תל אביב לרבות פקידת הסעד ויקי היינה – ספטמבר 2013 – חדר חדשות – מי שלא תזכה ללוות את בנותיה לבית הספר מחר היא א' מתל אביב, אם לתאומות בנות שמונה הנמצאות במוסד לילדים חוסים. לדבריה, רשויות הרווחה הוציאו את הבנות מחזקתה, שלא בצדק. ציונה דסטה פגשה אותה. צלם: איוון אלכסייביץ', עריכה: טוביה חזקיהו…

דרכי טיפול בקשישים בקהילה: לשכת הרווחה תל אביב – פקידת הסעד ענבל בורנשטיין – מתוך תכנית המקור – ערוץ 10 – נובמבר 2011 – פקידת סעד ענבל בורנשטיין ל"הגנת" קשישים ממינהל שירותי חברתיים תל אביב מציגה דרכי טיפול בקשיש בקהילה ע"פ מדיניות משרד הרווחה. פקידת סעד "מטפלת" בכ- 400 איש בקהילה מה שאינו מאפשר לה טיפול אפקטיבי כלשהו מלבד הוצאת צווים שיפוטיים מטופשים לגירוש אדם מביתו ומהקהילה ונישולו מרכושו וכליאתו בבית אבות לשארית ימיו…

דרי רחוב – תכנית "שתולים" – מאפיינים התנהגותיים בעייתיים של עובדי הרווחה בעיריית תל אביב – אפריל 2010 – בתחקיר "שתולים" על חסרי הבית בישראל, השתול איתן עדי, עו"ד במקצועו, נשלח ל-30 יום ברחוב. הוא נתקל באוכלוסיית הרחוב: הומלסים זונות ונרקומנים הנמצאים במלחמת הישרדות מול הקור היעדר הפרנסה והלינה. עובדות סוציאליות מהיחידה לדרי רחוב של עיריית ת"א האמורות לטפל ולסייע לו, מתעמרות בו, משפילות אותו, מפשיטות את כבודו מעליו ומעבירות אותו מגורם אחד לשני כדי להטביע אותו בסבך הביורוקרטיה על מנת שיתייאש ולא יחזור אליהן.

לשכת הרווחה עיריית תל אביב בשירות המאכ'רים – הפקרת נערה להתעללות מינית במשך שנים – דע כי רוב המטפלים ומאבחנים, בעלי פנימיות ומעונות מופרטות, תאגידי אפוטרופסות ועוד, השורצים בשירותי הרווחה העירוניים הרי הם כמו מאכ'רים , רצונם לקבל ילדים נערים וחוסים ככלי לעשיית כסף קל, תוך שהם מציעים תכניות "שיקום" ו"טיפול", חסרות תועלת מזיקות ומסוכנות. – עובדי הרווחה, ועדות החלטה, פקידי הסעד, ועובדים הסוציאליים ברשות המקומית שומעים היטב את ה"מאכ'רים" ומרצים אותם, אך אינם רואים ממטר את האזרח – פברואר 2010 – סיפורה של נערה מוכרת ו"מטופלת" מספר שנים ע"י שירותי הרווחה של עיריית תל אביב. …

נרדפת – קשישה בורחת ממינהל השירותים החברתיים של עיריית תל אביב – המאמר "סיפורי סבתא" ידיעות אחרונות – 24 שעות , משה רונן , יחזקאל אדירם , 17.06.2009. – שרה כהן בת ה-95, דודתם של חמוטל ודורי בן זאב, מתגוררת כבר חודשיים בדירת מסתור, נמלטת משירותי הרווחה. כל מי שפוגש בה כולל ארבעה פסיכיאטרים, שאבחנו אותו לאחרונה, קובע כי מדובר באישה צלולה ומתפקדת. אז למה במחלקת הרווחה של עיריית תל אביב מתעקשים לאשפז אותה במוסד גריאטרי?

משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב

שר הרווחה משה כחלון - הפקרת ילדים לתעשיית הזנות בלב תל אביב

יוני 2012 – המאמר גברים בשחור , 7 ימים , ידיעות אחרונות , אלון הדר , 29.06.2012

מאות גברים ישראלים כבר גילו את אחד הסודות הכי שמורים של תל אביב: באזור קטן בדרום העיר ניתן לקיים מגע מיני מזדמן עם פליטים מאריתריאה ומסודן. רבים מהם קטינים. חלק מהפליטים יעשו זאת תמורת 15 שקל או מנת פלאפל. אחרים מסרבים לקחת כסף ומסבירים: "אנחנו לא זונות, זה המקום היחידי בעולם שבו אנחנו יכולים להרגיש חופשיים". כתב "7 ימים" בילה חודש במתחם צ'לנוב, ומביא תיעוד נדיר של המקום שבו כל הגבולות מיטשטשים.

מתחם גן החשמל שוקק. במועדון המוזיקה "לבונטין 7" מופיעים מאור כהן ורע מוכיח, הברים מסביב לגן מלאים בצעירים, משחק היורו בין גרמניה ליוון מוקרן על מסך מאולתר שניצב על המדרכה. חוצים את הכביש לצומת המחבר את רחוב צ'לנוב עם דרך מנחם בגין. ההליכה, גם בקצב איטי, נמשכת לכל היותר דקה. ההוויה, לעומת זאת, מרחק אור.


גבר ישראלי כבד ממדים, לבוש בברמודה רחבה, ניצב בסופו של רחוב צ'לנוב וסוקר בעיניו את המתחם.
בפינה אחת עומדים ארבעה בחורים סודנים צעירים מאוד בחולצות לבנות ומביטים על המכוניות הנכנסות למגרש האפל. לחלקם כובעי מצחיה בצבע תואם. מדי פעם נעצר אחד הרכבים, והנהג מנהל שיחה קצרה עם מבקשי המקלט.
הם לא מדברים על החוויות הקשות שעברו בדרכם לישראל.
הם לא משוחחים על תנאי המגורים הבלתי אפשריים.
אין גם מילה על מסע הגירוש שבו פתחה המדינה בימים האחרונים.
בממלכת החושך, המשתרעת ברוך בואך לקצהו של רחוב צ'לנוב ונמשכת לאורך רחוב שביל עכו, מדברים על נושא אחד.
הגבר הישראלי ממשיך למפות בעיניו את האזור. ליל שבת נחשב ליום הלוהט במתחם. מדי פעם הוא נעצר ליד בחור אריתראי או סודני ומחליף איתו מילה. כעבור שעה קלה הוא מחליט להיכנס בזהירות למגרשי החניה הפנימיים. משטח האספלט חשוך, מאיים, מצחין.
באחת הפינות בנו נרקומנים זולה שמתפקדת כתחנת הזרקות אינטנסיבית. הם שוכבים על מזרנים ומזריקים באין מפריע.

משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב
משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב

חצות. קבוצה גדולה של גברים יוצאת מכיוון המועדון האריתראי הנמצא בהמשך הסמטה. גרמניה ניצחה, הם מעדכנים. במתחם כבר מסתובבים כחמישה גברים ישראלים מבוגרים.
הגבר שלנו מחליט לחזור לאזור המואר. בדרך הוא חולף על פני כמה זוגות גברים אפריקאים ומחליף איתם מילה. נער אריתריאי על אופניים חוצה את המשטח. הוא נעצר ליד הגבר שעומד כעת ליד מכוניתו בכניסה למתחם. הם משוחחים, מכניסים את האופניים לאוטו ומתיישבים בפנים. כעבור רגע הרכב יוצא לאיטו מהמקום.
בשנה האחרונה מתנקזת למתחם צ'לנוב תעשיית המין הגברית של תל אביב.
בתפקיד הלקוח: ישראלים שרוצים להשיג מין זמין במחירי רצפה.
בתפקיד נותני השירותים: פליטים סודנים ואריתריאים. ממלכת האופל מעניקה בית גם לזונות טרנסג'נדריות שהודרו מהאזור הקבוע שלהן בגן החשמל ולהומואים פלסטינים שמחפשים סקס הרחק מהבית.
קשר של שתיקה מתקיים באזור הדמדומים של מתחם צ'לנוב. הצעירים שעובדים במתחם, הזקוקים לעזרה של שירותי הרווחה, מלאים בושה ופחד ושומרים בסוד על עיסוקם. הקהילה הגאה בתל אביב מעלימה עין. המנהיגים המקומיים של מבקשי המקלט בישראל מכחישים שהיא קיימת.
הרשויות והארגונים החברתיים מודים שבהיעדר קשר ישיר עם הנערים העובדים, אין להם הרבה כלים לסייע.
במהלך החודש שבו שהיתי במתחם הצטיירה התמונה הבאה: אין זה עיסוק של בודדים. גם בטבעות המקיפות את שביל עכו – על דרך מנחם בגין, ברחובות ברזילי, השרון והגדוד העברי ובחניון התחנה המרכזית הישנה – עומדים בחורים סודנים ואריתריאים, בעיקר צעירים, נשענים לבדם על תמרורים וממתינים שמכוניות יעצרו לידם. והן עוצרות. תעשייה שקטה שמתקיימת במרחב אלים, מוזנח ומסוכן.
תמונה עצובה ומקוממת לחוסר יכולתה של המדינה לטפל כראוי בפליטים, בשילוב הדיל הנצלני הקורץ לגבר הישראלי: להשיג פורקן ב- 15 שקל.
לא כדאי לטעות: בשעות הערב אזור התחנה המרכזית מלא באלפי מבקשי מקלט שאין להם קשר לתעשיית הזנות. במקביל, גם לא מעט צעירים אריתריאים וסודנים, שאינם עוסקים במכירת גופם, בכל זאת בוחרים להגיע למגרשים האפלים ולמצוא יחסי מין מזדמנים עם גברים. אבל קו דק ומתעתע מפריד בין אלו שבאים לממש את יצרם, לבחורים שמוכרים את גופם כמוצא אחרון להשיג מנה של פלאפל. אף אחד כאן לא נושא שלט או כרטיס. לעיתים האמת הכואבת תתגלה רק בסיום האקט.
זה סחר-מכר במעמד צד אחד: חלק ניכר מנותני שירותי המין לא יודעים מילה אחת בעברית. לא מתקיים כאן משגא ומתן. "מאני", הם אומרים.
לעיתים זה שטר של 20 שקל, לעיתים אף מטבע של עשרה שקלים.
פעם אחת ביקש אחד הבחורים שעובדים במתחם מאחד הישראלים "נייס גיי" (סם פיצוצייה), שאותו רכש בקיוסק סמוך ברחוב אלנבי ממוכר שזיהה אותו.
המחיר: 50 שקל לשני גרם. אין כמו סוטול כדי להיפרד לכמה דקות מהחיים העלובים האלו.
רבים מהבחורים במתחם נראים בני פחות מ- 18. כיצד התגלגלו קטינים שברחו מסודן ומאריתריאה לאזור האופל? "בדרך כלל הם מגיעים לישראל בלי ההורים", אומרת תמר שוורץ, מנהלת מסיל"ה – מרכז סיוע ומידע לקהילה הזרה של עירית תל אביב.
לעיתים הקטינים משקרים ואומרים שהם מעל גיל 18 כדי שלא יישארו עצורים. יש קושי לוודא את הגיל המדויק שלהם. גם בדיקת כף יד, שהיא מאוד יקרה, לא מדויקת מספיק. מי שאנחנו מתרשמים שהוא קטין מופנה לוועדת ההחלטה במחלקת הרווחה של עיריית תל אביב, שמנסה לאתר לו פנימיה או משפחה אומנת.
שמנו לב שחלקם עוזבים את הפנימיות לאחר זמן קצר. המטרה שלהם היא לעבוד, להרוויח כסף ולשלוח אותו הביתה. מי שלא מצליח להשתלב במעגל העבודה, ינסה להתפרנס בכל מחיר.
אם אתה נמצא בגינה, אין לך מה לאכול – אתה חושב על מנת המזון הבאה. הם נואשים, מפחדים וחוששים מהממסד.
לגבי אנשים שאין להם מעמד חוקי, משרד הרווחה מטפל בילדים בסכנה ובנשים מוכות. הוא לא מטפל בדרי רחוב זרים.
שעת צהריים, ב', שמציג את עצמו כאסיר משוחרר, מדדה החוצה מביתו הסמוך. גבו ובטנו מלאים בצלקות ובשטפי דם טריים. על פי הקריטריונים של הארגונים החברתיים והגאים הוא נחשב לבעייתי. לדבריו, הוא נלחם נגד אורחי מתחם המין והזנות של צ'לנוב, שונא את מבקשי המקלט.

לתחקיר המלא הקלק על התמונות …

משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב
משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב

משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב
משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב

קישורים:

פלייליסט – פשעי לשכת הרווחה תל אביב

פלייליסט – הצביעות של אגפי הרווחה בעיריית תל אביב – גורמים סבל ונזקים לתושבים ומשפחות מוחלשים וחסרי ישע
.

.
קישורים:

לשכת הרווחה ת"א מתעללת אינטנסיבית במשפחה חד הורית דרת רחוב

הכתבה שנה בלי תקווה: אם ובנותיה גרות כבר שנה באוהל בשכונת התקווה , nrg – מאי 2011 – יובל גורן – אם וארבע בנותיה מתגוררות כבר שנה באוהל בשכונת התקווה בתל אביב. האם שנקלעה למצוקה כלכלית טוענת שאינה מקבלת עזרה. בעירייה מדגישים: אנו מלווים את המשפחה באופן צמוד. בינתיים, לילדות אין בית.
בשכונת התקווה בתל אביב, מרחק מאות מטרים בודדים מהמרכזים העירוניים הקהילתיים "דוהל" ו"בית דני", מתגוררת כבר קרוב לשנה דינה (שם בדוי) עם ארבע מבנותיה הקטינות, באוהל.
את חלק מהלילות מעבירות הילדות, בנות 8, 9.5 ,11.5 ו-6 בבית סבתן שנמצא בקרבת מקום, אולם לאור הצפיפות בבית הסבתא, חוזרות הילדות אל אימן, לאוהל.
.


.
עד לפני שנה חיה דינה וילדיה יחד עם בעלה בדירה קטנה בשכונה, אולם המצב הכלכלי הקשה אליו הגיעו הביא לפירוק המשפחה. המראה סביב האוהל קשה. בקבוקים עם מי ברז המשמשים לשטיפת הפנים ורחיצת שיניים בבוקר, בגדי הילדות וחפציהן האישיים הספורים מוחזקים בארגזי קרטון מרופטים.

לפני מספר חודשים, מספרת דינה, לאחר שרשויות הרווחה גילו כי היא מתגוררת במקום עם ארבע בנותיה, הודיעו לה כי יפעלו להעברתן לפנימיות ברחבי הארץ. "אמרתי להם שאני לא אתן לזה לקרות, ומאז אני מנסה שהילדות ישנו אצל אמא שלי. יש לי שבעה ילדים, בחיים לא האמנתי שאגיע למצב הזה. היום, כל מה שנותר לי לחיות עבורו זה הילדות".

על ספרי לימוד אין מה לדבר, והילדות הולכות לבית הספר הסמוך אולם לעיתים קרובות מתעקשות להישאר עם אימן, ובמכולת החוב הולך וגודל.

קישורים:

מדיניות רשויות הרווחה – עושק וגזל קשישים וילדים למימון תוספות שכר עובדים סוציאליים

שר הרווחה משה כחלוןאפריל 2011 – "הסדר החברתי" של העובדים הסוציאליים – עושק קשישים וילדים תחת חסותם למימון תוספות לשכרם.

בעוד חצי שר הרווחה משה כחלון מצהיר הצהרות יחצניות כי "יסייע" לקשישים ניצולי שואה בתרופות, מתברר כי משרדו עושק וגוזל קשישים וילדים בחסות הרווחה על מנת לממן תוספת שכר לעובדים סוציאליים.
.

.
קישורים:

עיריית תל אביב – כישלון "שירותי הרווחה" – גירוש משפחות דרות רחוב מגן התקוה בדרום העיר

בעיריית תל אביב החריפו את המאבק בדרי הרחוב. שוטרים ופקחים פשטו על גן התקווה שבדרום העיר, והעימות היה כואב. "בשביל מה הבן שלי שירת בצבא?", שאלה אחת המפונות, שלא עמדה בנטל שכר הדירה. החברה האחראית "חלמיש": הצענו פתרונות, חלקם לא הסכימו

הכתבה דיירי גן בתל אביב פונו "שיתנו דירה בקלקיליה" , יואב זיתון ואלי סניור , ynet , אוגוסט 2010

הצוות "לשיפור פני העיר" של עיריית תל-אביב יצא הבוקר בשיתוף המשטרה למבצע לפינוי שלוש משפחות מחוסרי דיור, מגן ציבורי בשכונת התקווה שבדרום העיר. הן התמקמו בגן בשבוע שעבר, לאחר שלא הצליחו לעמוד עוד בנטל תשלום שכר הדירה. התושבים ניסו תחילה להתנגד – אך לאחר זמן קצר ולקולות זעקות שבר פונו מהמקום יחד עם חפציהם האישיים.
.

.
בימים הקרובים ייאלצו המשפחות, בהן גם ילדים קטנים בני פחות מ-10, למצוא מקום חדש ללון בו – גם הפעם תחת כיפת השמיים. במקביל ובאופן טבעי, הולכים וגוברים הזעם והתסכול על המצב.

"40 שנה אני דיירת בדמי מפתח. זרקו אותנו לכלבים וזה לא מעניין אף אחד, גם לא את שירותי הרווחה", האשימה זהבה הראל, אם חד הורית ואחת ממפונות גן התקווה. "אנחנו כאן כבר שבוע עם הילדים. אין להם רחמנות. הלוואי שיתנו לי דירה בקלקיליה, אני לא רוצה להיות יהודיה. בשביל מה הבן שלי שירת בצבא, כדי שיזרקו אותנו לרחוב?".

בתה של זהבה, אתי, בת 21, סיפרה: "הציעו לנו סיוע של 1,250 שקלים בחודש או דירת שיכון ממשלתית ביקנעם או בקריית גת. איך נוכל לגור רחוק כל כך ממרכז החיים שלנו ועם כזו השתתפות נמוכה בשכר הדירה?". אביה של אתי נפטר, וכעת היא, אמה ושתי אחיותיה, בנות 14 ו-15, נאלצות למצוא דרך לשרוד.
.

דמעות וזעקות שבר בגן התקווה - יצאו מהבית, פונו מהגן (צילום: ירון ברנר)דמעות וזעקות שבר בגן התקווה – יצאו מהבית, פונו מהגן (צילום: ירון ברנר)

"פינו אותנו מהדירה בצו בית משפט, לאחר שאמא צברה חובות. היא הצליחה להגיע להסדר תשלומים, ובגלל שלא באה לדיון על הפינוי נקבע נגדנו צו הפינוי", סיפרה הצעירה. "אין לנו איפה להיות. אנחנו מתקלחות בשירותים ציבוריים, יחד עם כל הנרקומנים. השכירות הגבוהה בתל-אביב, אפילו לדירות של רק שני חדרים, מחסלות כל סיכוי שמשפחות במצב דומה לשלנו יוכלו לחיות כאן".

"הילדים מתעוררים בבוקר מהממטרות"

דלית ביטון, בת 30, פונתה גם היא מהמקום לאחר סיפור קשה שהוביל אותה ואת שלושת ילדיה, פעוטות בני ארבע, שבע ושמונה, למצוא את עצמם ברחוב. דלית נמצאת כעת בהיריון מתקדם, והאשימה כי הפתרונות שהוצעו לה אינם מאפשרים לה פתרון ראוי למצב.

"בשל מצבי הבריאותי הקשה, מינו את אמי להיות האופוטרופוס של ילדיי. היא גרה בדרום העיר, ומציעים לי דירה בצפון העיר. האב ניתק קשר עם המשפחה ולכן אני לא יכולה לעזוב את הילדים. עכשיו הם מתעוררים ב-04:00 בבוקר אחרי שהממטרות בגן מרטיבות אותם", סיפרה האשה בכאב.

משפחות חד-הוריות ונכה חולת סרטן. מפוני גן התקווה (צילום: ירון ברנר)משפחות חד-הוריות ונכה חולת סרטן. מפוני גן התקווה (צילום: ירון ברנר)

פחות מחודש לפני פתיחת שנת הלימודים, סיפרה דלית כי הילדיה "לא קיבלו סיוע לבית-הספר, אין להם ציוד או מחברות, ולא נראה לי שהם יוכלו לחזור ללמוד".

מפונה נוספת שתצטרך למצוא לעצמה מקום חדש תחת כיפת השמיים היא רחל לגזייאל, נכה חולת סרטן. לדבריה, כבר 12 שנים שהיא ממתינה לפתרון בדיור הציבורי. "אין לי לאן ללכת. כל הקצבאות הולכות כדי לכסות את התרופות למחלה שלא כלולות בסל הבריאות. אני בסך הכל זקוקה לדירת חדר, וגם את זה לא נותנים לי".

בעיריית תל-אביב ציינו כי זו אינה הפעם הראשונה שבה הופכים גנים ציבוריים למקום התיישבות של מחוסרי דיור, אולם להבדיל מהפעמים הקודמות, הוחלט שלא לאפשר לתופעה להימשך זמן רב ולהוציא מהמקום את המשפחות מוקדם ככל האפשר.

"המשפחות הקימו אוהלים בשטח ציבורי, באופן שהיווה הפרעה משמעותית לתושבי השכונה", נמסר בהודעת העירייה. "הפינוי נעשה בשיתוף משטרת ישראל, לאחר שלמשפחות הוגשו צווי פינוי שאותם לא קיימו. הן מטופלות באופן אינטנסיבי, ומדי יום מבקרות במקום עובדות סוציאליות, המסייעות להן בין היתר במזון, תרופות, ליווי למוסדות ממשלתיים ועוד".

חברי מועצה ניסו למנוע – ונענו בסירוב

בתחנת "שכונות" החלו להיערך למבצע כבר במהלך הלילה, יחד עם אנשי סיירת הביטחון של עיריית תל-אביב בראשות ציון בן-שושן. למקום הגיעו גם פקחים ועובדים סוציאלים, כשעל כולם פיקח מפקד מרחב יפתח במשטרה, ניצב-משנה יורם יפרח, שהגיע לוודא כי הליך הפינוי יסתיים בשלום.

חבר מועצת העיר, שלמה מסלאווי, שנרתם לסייע למשפחות, סיפר כי פנה למנכ"ל העירייה בבקשה לעכב את הפינוי – אך נענה בשלילה. "מדובר במשפחות בעייתיות מאוד המטופלות על-ידי שירותי הרווחה. אין להן סיוע משום גורם. חייבים לשנות את הקריטריונים של משרד השיכון, שמעניק להן סיוע ממוצע של 800 שקלים בחודש כהשתתפות בשכר דירה".

מסלאווי אמר כי "מדובר בלעג לרש. חייבים להעביר חלק מהדיור הציבורי הקיים לטובת מקרי סעד קשים מסוג אלו. יש משפחות רבות נוספות, אפילו במצב גרוע יותר, שמתביישות להקים אוהלים".

מחברת "חלמיש", החברה העירונית-ממשלתית שכלפיה למעשה הופנו הטענות, נמסר כי אנשיהם, יחד עם מנהלת שירותי הרווחה, "נפגשו אתמול עם בני כל שלוש המשפחות שהיו בגן כדי להדריך אותם ולסייע להם להגיע לפתרון מצוקת הדיור שלהן, בהתאם לנהלי משרד הבינוי והשיכון. 'חלמיש' הציעה לכל משפחה פתרון זמני המתאים לעניינה, לרבות השתתפות בשכר דירה – הכל כדי שלא ייתגוררו באוהל תחת כיפת השמיים. המשפחות טופלו בצורה הרגישה ביותר, אולם לצערנו חלקן לא הסכימו לקבל את הסיוע המוצע".

קישורים: