עצומה – דורשים/ות את פיטוריו של יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה

יוסי סילמן - בוחן מציאות לקוי, בעדר מסוגלות ניהולית, בעיות רגשיות, שיפוט לקוי

פורסם בתאריך: 28/07/2013 באתר עצומה

ימים אלה הם ימי אבל במדינת ישראל ימים שבהם הולך לעבור בכנסת ישראל תקציב כלכלי שימוטט את רובנו ויגזור עוני על אלפי משפחות!
מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן מתבטא באכזריות וללא כל רסן "אתם יכולים לצטט אותי", אומר יוסי סילמן, המנכ"ל החדש של משרד הרווחה. "במדינת ישראל לא מתים מרעב. יש רעבים, יש אולי ילדים רעבים, אבל לא מתים מרעב. כשסילמן מתבקש להגדיר מיהו אדם רעב, הוא משיב כי "נכון שיש משפחות שאוכלות בשר רק פעם בשבוע, אבל אנשים עם בטן נפוחה, כמו במדינות אחרות בעולם, אין פה. ממש לא. למרות זאת, אני לא אומר שהמצב פה מושלם" ועוד מוסיף ואומר "אני רוצה להגיד שהגיע הזמן שנלמד גם את אומנות התעסוקה, ולא רק שיחיו על קצבאות ילדים. יש אוכלוסיות, שלצערי, חיות מקצבאות ילדים". כשנשאל לאילו אוכלוסיות התכוון ענה:"זה נפוץ יותר במגזר החרדי. אני חושב שיש במגזרים כאלה ואחרים, גם במגזר הבדווי, אנשים שמתפרנסים גם מהעניין הזה".
יוסי סילמן אנחנו קוראים לך להתפטר מיידית מתפקידך!
כי אין מקום לאדם שמחכה שיהיו לילדים/ות בטן נפוחה מרעב!

אם גם אתם מסכימים איתנו אתם מוזמנים לחתום על העצומה ולהעביר הלאה.

קישורים:

שר הרווחה מאיר כהן – תוקפנות נגד אשה נכה המוחה על חטיפת בתה מבית חולים ע"י משרד הרווחה – יולי 2013 – מדובר ב- א' שבתה שנולדה ע"י פונדקאית נחטפה מבית חולים מיד לאחר היוולדה ע"י משרד הרווחה, השירות למען הילד. ל- א' לא נמסר מדוע נחטפה הילדה אולם לאחר חודשים של הליכים שיפוטיים החליטה השופטת גאולה לוין לא לאשר לאשה הורות בתואנה שאין קשר גנטי…

שר הרווחה מאיר כהן – באלגן מכוון וחוסר תכנון לכליאת חוסים במוסדות במקום השמתם בקהילה – המאמר המדינה מתעלמת כשנתיים מדו"ח שהנחה לסגור מוסדות למוגבלים , אור קשתי , הארץ , יולי 2013 – דו"ח שהוזמן על ידי שר הרווחה לשעבר קבע נחרצות: יש לשלב בקהילה חוסים עם מוגבלות שכלית. אולם הרצוג כבר לא בתפקיד והדו"ח מעולם לא פורסם…

צמרת הרווחה מחויכת מול פשעי המשרד – השר מאיר כהן, מנכ"ל נכנס יוסי סילמן ומנחם וגשל – יוני 2013 – ברקע חטיפות ילדים ממשפחות על רקע אתני, ונגד נכים בוצע טקס חילופי מנכ"לים במשרד הרווחה. שר הרווחה מאיר כהן מזה כשלשה חודשים מאז נכנס לתפקידו נוקט במדיניות רמיה ודורסנות ופתח עם מנכ"ל משרדו יוסי סילמן בהקמת מרכזי "הגנה" לחטיפת ילדים ממשפחות לסחר במוסדות…

שר הרווחה מאיר כהן: שהעניים ילכו לעבוד – מאי 2013 – משרד הרווחה תולש מביתם אלפי ילדים וקשישים מידי שנה וגורם למשפחות נזקים פיסיים, נפשיים וכלכליים. שר הרווחה מאיר כהן זורה חול בעיני הציבור ומלין שהעניים לא עובדים. אחרי הנתונים המטרידים על מספר העניים הגבוה בישראל, הגבוה ביותר במדינות המפותחות, לא שמענו מהממשלה על תוכנית לאומית למלחמה בעוני או משהו דומה לכך. שר הרווחה מאיר כהן שולח את העניים לעבוד…

עצרת מחאה מול בית שר הרווחה מאיר כהן – 6 ביוני 2013 – 6.62013 עצרת מחאה מול בית שר הרווחה מאיר כהן ברחוב החצב 9 בדימונה. משרד הרווחה תולש ילדים מביתם ומשפחתם למוסדות סגורים, אומנה, אימוץ ועוד מוסדות כליאה שם הם מוצבים ללא זכויות בחוק ואין מושיע. התהליך מתנהל בדלתיים סגורות ללא ראיות הרחק מעיני הציבור. המחאה נועדה לחזק את ידי שר הרווחה מאיר כהן להתמודד מול פשעי משרדו…

המחאה על פשעי משרד הרווחה נגד האנושות והאנושיות יוצאת לדרך – נפגשים מול בית שר הרווחה מאיר כהן – מאי 2013 – המחאה על פשעי משרד הרווחה נגד האנושות והאנושיות יוצאת לדרך – נפגשים מול בית שר הרווחה מאיר כהן מרחוב החצב 9 דימונה , 6.6.2013 , 19:00 – 21:00 – קבוצות הורים נפגעי האגף לשירותים חברתיים עולה מדרגה והם החליטו להפסיק את עוולות רשויות הרווחה המנתקות בכפייה ילדים מהוריהם. העיתונאית לורי שם טוב תושבת גבעתיים, אם לשני ילדים שנותקו ממנה לפני 4 שנים מארגנת מחאה נגד שר הרווחה מאיר כהן אומרת:…

עתירה נגד שר הרווחה מאיר כהן בגין טיוח עבירות משמעת עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה בני ברק – מאי 2013 – מדובר באי טיפול בתלונה על עבירות משמעת נגד עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה בני ברק – שר הרווחה מאיר כהן מטייח פשעי משרדו. שר הרווחה מאיר כהן ממשיך את המסורת של אי טיפול בעבירות משמעת של עובדים סוציאליים העושים ככל העולה על רוחם נגד אזרחים. שר הרווחה מאיר כהן מסתתר מאחורי חומת ביורוקטיה ואינו מגיב עניינית לפניות בעניין מחדלי עובדים סוציאליים בלשכות הרווחה נגד אזרחים. – שר הרווחה מאיר כהן מבזה את עבודת ועדת סלונים על עבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין. הוועדה העירה על מחדל ידוע משרד הרווחה במתן גיבוי מלא לפקידי הסעד בכל תלונה המוגשת נגדם ללא בדיקה עניינית של התלונה…

דוח מבקר המדינה 2013 – משרד הרווחה תולש בכפייה וברמיה ילדים מבתיהם בוועדות החלטה בניגוד לחוק ולנהלים – מאי 2013 – מבקר המדינה ערך במהלך שנת 2012 ביקורת על סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה (ועדות החלטה בלשכות רווחה ברשויות מקומיות) בעניין זכויותיהן של משפחות חלשות בהוצאת ילדים מהם בכפייה…

שר הרווחה מאיר כהן – נער השעשועים של העובדות הסוציאליות – בואו נגלה לכם את מה שמפלגת "יש עתיד" מסתירה מכם – שר הרווחה מאיר כהן מטעם מפלגת יש עתיד הוא כשלון מבטיח – בתקופת כהונתו של מאיר כהן כראש עירית דימונה, דימונה היתה שיאנית המדינה בשיעור הוצאת ילדים מהבית למוסדות. תעודת עניות קשה לתפקודו הגרוע כראש עיריה, והוכחה כי אדם זה משמש מריונטה לידן של עובדות הרווחה…
שר הרווחה מאיר כהן – מכבסת מילים לייחצון תכנית כפייה ויסקונסין – יולי 2013 – ראיון של רינו צרור (גל"צ) עם שר הרווחה מאיר כהן (יש עתיד) ויו"ר העבודה והרווחה חיים כץ בנוגע לחזרתה של תוכנית ויסקונסין לשולחן הכנסת (5.7). במהלך הראיון יו"ר ועדת העבודה והרווחה, אמר שתוכנית ויסקונסין הינה תוכנית כושלת ושהיא חלק הפרטות שאסור לבצע במשק הישראלי. רינו צרור חשף כי בתוך משרד הרווחה פועלות עמותות שמחזירות מובטלים למעגל העבודה ועושות את הדבר בהצלחה מרובה. שר הרווחה מאיר כהן לא הצליח לענות על השאלה מדוע, אם כך, להחזיר את תוכנית ויסקונסין, כשבתוך המשרד שלו פועלות העמותות הללו…

שר הרווחה מאיר כהן: שהעניים ילכו לעבוד

משרד הרווחה תולש מביתם אלפי ילדים וקשישים מידי שנה וגורם למשפחות נזקים פיסיים, נפשיים וכלכליים. שר הרווחה מאיר כהן זורה חול בעיני הציבור ומלין שהעניים לא עובדים.

אחרי הנתונים המטרידים על מספר העניים הגבוה בישראל, הגבוה ביותר במדינות המפותחות, לא שמענו מהממשלה על תוכנית לאומית למלחמה בעוני או משהו דומה לכך. שר הרווחה מאיר כהן שולח את העניים לעבוד.

חיים ריבלין | המהדורה המרכזית, חדשות 2 | פורסם 16/05/13

עדות – משרד הרווחה מפקיר ניצולי שואה לעוני רעב עושק וגזל

ועדת הרווחה דנה בסקר שהעלה ממצאים קשים בנוגע למצב ניצולי השואה. דורה רוט, ששרדה את התופת, מחתה בדמעות: "תנו לנו למות בכבוד". סגן שר האוצר לוי הבטיח "למצוא תקציבים" והותקף על-ידי ח"כ שטרן: "עד עכשיו יצאה קדחת"
ynet , עומרי אפרים ,  29.04.13

"חשבתי שבפלסטינה יש רק יהודים, אבל מה שאתם עושים לניצולי שואה זה פשע", כך הטיחה היום (ב') ניצולת השואה דורה רוט במהלך דיון שהתקיים בכנסת. הדיון על אודות מצבם של ניצולי השואה נערך בעקבות פרסום ממצאי סקר שערכה הקרן לרווחת נפגעי השואה.

ניצולת שואה בכנסת: "מה שעושים לנו זה פשע"

ניצולת השואה רוט האשימה את הרשויות באחריות למצבם של הניצולים. "אבי נהרג בפונר, הייתי שש שנים בגטו ורשה וגטו וילנה וספגתי שני כדורים בגב מחיילים גרמנים. סיפרה רוט בדמעות. "סבלתי משחפת ומיתמות ובאתי לישראל בלי לדעת מה זה ציונות".

רוט אמרה עוד כי "המדינה קיבלה כספי שילומים שיחזיקו את הניצולים עד סוף חייהם, מה עשיתם עם הכסף?! לראות ניצול שאין לו כסף לאוכל או לחימום זה הבושה שלכם, הבושה של הבית הזה. קשה מאוד לחיות עם זה שש שנים, הייתי רעבה וחלמתי על לחם. לא צריך את הוועדות, תעשו דבר אחד, תתנו לניצולים שנשארו, תתנו לנו למות בכבוד בלי ישיבות".

בסקר שנערך בתחילת החודש העידו 67% מקרב 500 ניצולי השואה שהשתתפו בסקר כי הם לא מרוצים מהאופן שבו הממשלה מטפלת בהם ו-22% טענו כי חלה הרעה בטיפול הממשלתי בניצולי השואה. 49% מהנשאלים העידו על בעיות בריאות שמקשות עליהם ביום יום ו-25% דיווחו על קשיים כלכליים.

"יש קרן כזאת וועדה אחרת, רנטות שונות, אני נדהם על כך שאף אחד לא לקח את הנושא וגיבש אותו בתוך מטרייה אחת", אמר בדיון שר הרווחה מאיר כהן. "יש לנו חלון הזדמנויות קצר, אני מוכן לקחת על עצמי את הטיפול כך שמשרד הרווחה יטפל בכל הנושא יערוך רגולציה ויביא את הכסף ממשרד האוצר".

"לשים סוף לבושה"

יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ, אמר בדיון כי "צריך לשים סוף לבושה הזאת". כץ הצהיר כי יניח על שולחן הכנסת הצעת חוק שתעגן את הטיפול בכל ניצולי השואה תחת רשות אחת. יו"ר הקרן לרווחת נפגעי השואה, אבי דיכטר, אמר כי "בתוך 10 שנים נצטרך לטפל במספר קטן מאוד של ניצולים. השאלה
היא איך מכבדים את הניצולים בעודם בחיים? 50 אלף מוגדרים על ידי המדינה כעניים. עקירת העוני אינה מסובכת".

סגן שר האוצר מיקי לוי שנכח בדיון אמר כי "למרות המצב הקשה של התקציב, אם צרכים נוספים יוגדרו – הנושא יובא לבחינה נוספת של שר האוצר". ח"כ אלעזר שטרן (התנועה) שכיהן בעבר כיו"ר הקרן לרווחת נפגעי השואה, השיב לו: "מה זה 'כשיהיו הצרכים'? עד עכשיו יצאה קדחת. אל תשים את זה (את הטיפול בניצולים. ע"א) באוצר. הם שומרים על כסף, לא רוצים לתת".

ח"כ יפעת קריב (יש עתיד) אמרה: "יש אינסוף דו"חות. ברור מה צריך לעשות, יש ארבעה נושאים שצריך לטפל בהם עכשיו: מיהו ניצול, מיהו המשרד המרכז, תקציב סל השירותים והתקציבים וצמצום הביורוקרטיה".

יצוין כי עם כניסתו לתפקיד הורה שר האוצר יאיר לפיד על תוספת של 400 מיליון שקל לטובת ניצולי שואה למשך ארבע השנים הבאות.

קישורים:

פשעי הרווחה והפסיכיאטריה – התעללות והזנחת ניצולי שואה בהוסטלים – ניצולים באפלה – ינואר 2011 – מדיניות משרד הרווחה מוזילה את השואה, ואת אזרחי מדינת ישראל. מתברר כי הפקידות ברשויות הרווחה לא רק פוגעים השכם וערב בפרט ובמשפחה "בשם טובת הילד" או "עבודת הקודש" ועוד כל מיני מונחים מעולם הפולחן, אלא גם מעלימים עין מהתעללות והזנחה במוסדות שאליהם השליכו את האזרחים…

 שר הרווחה משה כחלון משליך אזרחים לעת זיקנה – סיפורה של רעיה שפילמן ניצולת שואהמדיניות משרד הרווחה בראשות השר משה כחלון מוזילה חיי אזרחים ומשליכה אותם לעת זיקנה הכתבה למה משרד הרווחה דורש להעביר ניצולת שואה בת 90 מבית האבות?  , שמעון איפרגן  , מקו , יולי 2012 – רעיה שפילמן, קיבלה מתנת יומולדת משמחת מהמדינה לגיל 90 – משרד הרווחה מסרב להמשיך את מימונה בבית אבות ודורש את העברתה למוסד סיעודי לאלתר, בטענה שמצבה הרפואי אינו מאפשר השארתה בבית האבות. בנה: לא חל שינוי במצבה הרפואי…

צביעות רשויות הרווחה ו"תעשיית" השואה – ניהול מערכתי כושל ניצולי השואה

תאוות בצע ופקידות מדושנת על גב ניצולי השואההכתבה אין מחילה על ההשפלה , רותי סיני , מאי 2011 , nrg

בגרמניה הנאצית ניסו לגזול מהיהודים צלם אנוש. במדינת ישראל גוזלים מהניצולים, שכל חטאם ששרדו את הזוועות, את שארית כבודם.

במקום לספק את צרכיהם בסתר, עורכים סביבם פסטיבלים של מסכנות. אין היום מעשה למען ניצולים או שקל שמוקצה לטובתם שאינם מלווים בתרועות יחצנות והבזקי מצלמות. קחו, למשל, הזמנה שנשלחה אתמול לקראת יום השואה. "אני שמחה להזמינך לאירוע השקה", כתבה יועצת תקשורת ששלחה את ההזמנה. בושם חדש? קולקציית תכשיטים? לא ולא. פרויקט סיוע לניצולי שואה מאושפזים, "ביוזמה וניהולה של החברה לאיתור והשבת נכסי נספי השואה". שמו של הפרויקט, "עזר לניצול", בלא ספק נהגה על ידי מיטב מוחות ענף הפרסום...

ישראל מכורה לזיכרון השואה. מדי שנה היא מנציחה את הנספים ומתרפקת על סיפורי גבורתם. את החיים, שכל חטאם ששרדו את הזוועות, היא מעדיפה לשכוח. יחסה של המדינה לניצולים היה ונותר מורכב. ישראל אמנם הוקמה עבורם כמקלט, אבל הם התקבלו בתחושות מעורבות. תדמיתם הייתה גלותית וחלשה, פסיבית וכנועה, היפוך מוחלט מדמותו של היהודי שנלחם נגד אויביו כדי לברוא חברה יהודית חדשה בישראל.

על אף שהפנו להם עורף, הניצולים החיוורים בנו את הארץ. חלקם הושלכו הישר מהתופת ההיא לקרבות מלחמת העצמאות, אחרים סללו כבישים ובנו בניינים. הם היו המסד שעליו התפתחה המדינה – הסוחרים, הפקידים, הקצינים, האחיות, המורות. הם גם הקימו דורות המשך – ילדים, נכדים ונינים.

חלפו השנים, מספר הניצולים הלך ופחת, אבל צרכיהם של הנותרים הלכו ורבו. בניגוד לדימוי הרווח שלפיו הניצולים משופעים ברנטות מגרמניה, מתברר שרבים חיים בדלות ומחסור.

בגרמניה לא היה הבדל בין יהודי ליהודי. כולם נחשבו טמאים ונידונו לכליה. בישראל, לעומת זאת, מחולקים הניצולים לקבוצות ותתי קבוצות לפי מוצאם, תאריך הגעתם ארצה ושלל קריטריונים אחרים. כל קבוצה זכאית להטבות שונות.

סבך בלתי אפשרי

כמעט 50 אלף ניצולים שמקבלים גמלה חודשית ממשרד האוצר זכאים לפטור מתשלום בעבור תרופות למחלות המוכרות כתולדה של השואה. אבל ניצולים שמחלתם אינה מוכרת כתוצאה מהשואה, אינם זכאים לפטור, רק להנחה: 50 אחוז עד גיל 70 ו-60 אחוז אחריו. מעבר לעובדה ש-65 שנים אחרי השואה קשה לדעת אם חולי הוא תוצאה של הזוועות או של הגיל או של שניהם, לשם מה נועדה החלוקה לגילאים?

והנה דוגמה נוספת. מתוקף "חוק נכי רדיפות הנאצים" משלם האוצר תגמול חודשי בסיסי לזכאים. בנוסף, יש שמקבלים תגמול ל"נצרך" ויש שמקבלים תגמול ל"נזקק". דרגות זכאות
שונות נקבעו גם לניצולים שנמצאו באחרונה זכאים להכרה מתוקף מחלות נוספות שהוכרו כתולדה של רדיפות הנאצים: ניצול שהחל לסבול ממחלה עשר שנים אחרי המלחמה מוכר בצורה מלאה, וזה שהתחיל לסבול 20 שנה אחרי השואה מוכר באופן חלקי.

התוצאה היא סבך שקשה, עד בלתי אפשרי, לצלוח אותו. וכאילו אין די בסרבול, הרי שלפחות שבעה גופים גדולים ועשרות קטנים יותר עוסקים בסיוע לניצולים: משרד האוצר, משרד הרווחה, המשרד לאזרחים ותיקים, משרד הבריאות, ועידת התביעות, הקרן לרווחת נפגעי השואה, מרכז הארגונים של ניצולי השואה ועוד.

כולם היו גיבורים

הנהנים העיקריים מהבלבול והסרבול הם גדודים של פקידים ועורכי דין שמתחזקים את "תעשיית" השואה. כסף לא חסר. החברה שהוקמה על ידי הממשלה כדי לאתר ולהחזיר נכסים של נספים ליורשיהם מחזיקה בנכסים שנאמדים ב-800 מיליון שקלים, לפחות. לרוב הכסף לא נמצא ולא יימצאו יורשים והוא מיועד בעיקר לניצולים עניים.

לכסף נמצא שימוש חשוב נוסף – יותר מ-20 מיליון שקלים בשנה מוקצים להפעלת החברה ולשכר עובדיה ומנהליה, שכבר התחלפו ארבע פעמים בארבע השנים מאז הוקמה. בשנים האחרונות, בתגובה לביקורת ציבורית קשה, אכן הוקצו כספים לרווחת הניצולים, אבל רק לעניים שבעניים. מרבית הניצולים אינם זכאים, למרות שלא מעטים מתקשים לממן את התרופות והטיפולים שלהם הם זקוקים.

לכל זקן בישראל מגיע להוציא את חייו בכמה שפחות סבל וכמה שיותר כבוד. הדבר נכון, בוודאי, כאשר מדובר באנשים שכל יום, כל חודש וכל שנה בחייהם עוברים עליהם בצל הזוועות ויגון הגעגועים לאהובים שנספו. בישראל מתקשים להבין שגם הם היו גיבורים. עצם החיים בגטו או במחנה, כל נשימה, כל ביס מלחם דל ועבש, היו מעשים של גבורה.

פסטיבלים של מסכנות

אבל היום להיות ניצול שואה בישראל מזוהה יותר מכל עם עוני. במקום שיקבלו סיוע בזכות, נאלצים הניצולים להתמקח על כל כדור ומשחה, להתרוצץ בין משרדים ופקידים ולחפש מסמכים שאינם קיימים כדי להוכיח שאינם מתחזים או מרמים.

במקום לספק את צרכיהם בסתר, עורכים סביבם פסטיבלים של מסכנות. אין היום מעשה למען ניצולים או שקל שמוקצה לטובתם שאינם מלווים בתרועות יחצנות והבזקי מצלמות. קחו, למשל, הזמנה שנשלחה אתמול לקראת יום השואה. "אני שמחה להזמינך לאירוע השקה", כתבה יועצת תקשורת ששלחה את ההזמנה. בושם חדש? קולקציית תכשיטים? לא ולא. פרויקט סיוע לניצולי שואה מאושפזים, "ביוזמה וניהולה של החברה לאיתור והשבת נכסי נספי השואה". שמו של הפרויקט, "עזר לניצול", בלא ספק נהגה על ידי מיטב מוחות ענף הפרסום.

בגרמניה הנאצית ניסו לגזול מהיהודים צלם אנוש. במדינת ישראל גוזלים מהניצולים את שארית כבודם. אין מחילה על הסבל, אין סליחה על ההשפלה.

אין מחילה על ההשפלה - גזל ניצולי השואה

קישורים:

לשכת הרווחה חדרה – בין פטיש העוני לסדן הרווחה – הטרדה מינית בפנימיית רננים

לשכת הרווחה חדרה מטייחת סבלו של ילד בפנימיית רננים וכופה עליו ועל הוריו כי יהיה בפנימיה.
הכתבה "בין פטיש העוני לסדן הרווחה" ,  סמי עלי , ינואר 2007 , "המושבות"
.
הנער מ’ בן ה- 13 טוען שהוא מוטרד מינית בפנימיית רננים בה הוא לומד. המשטרה מנהלת חקירה. הוריו שסובלים ממצוקה כלכלית חמורה, מבקשים להוציאו משם. שרותי הרווחה שמכירים היטב את המשפחה, טוענים כי ההורים אינם מסוגלים לגדל את ילדיהם כראוי. בין חוסר האונים של המשפחה ומצוקתה הכלכלית, בין הנהלים הרשמיים והכוונות אולי הנכונות, של מחלקת הרווחה ובין המוסד החינוכי, נמצא מ’ המשלם את המחיר.
.

מ’ הוא נער בן 13 ומשפחתו מתגוררת בחדרה. הוא לומד בפנימיית רננים ומתחנן כי יוציאו אותו משם. הנער רוצה לעזוב את הפנימייה "תנו לי לשוב לביתי איני יכול יותר". הוא אמר לי בשיחה איתו.
"החיים שלי הם גיהינום", אומר מ’ "לא רוצה להיות בפנימייה הזו יותר, רע לי שם. מציקים לי. שמו אותי עם ילדים שמצבם הבריאותי ירוד, זה משפיע עליי לא טוב. אני סובל מעינוי ומהטרדה מתמשכת מצד אחד המדריכים, כשאני נכנס להתקלח כל הזמן הוא ניצמד אלי, הוא מסבן אותי. זה מפריע לי ואני מרגיש אי נוחות. ביקשתי ממנו שיפסיק עם זה, אבל הוא טען שהוא חייב לפקח עליי בזמן שאני מתקלח, כי אלה הן ההוראות. אני סובל ומבקש שיעזרו לי. סיפרתי להורים, אבא שלי פנה למחלקת הרווחה בעירייה וסיפר להם אבל אין עם מי לדבר. עד היום לא סיפרתי למנהלים בפנימייה מפני שאני חושש שהם לא יאמינו לי ואפילו יתעלמו מתלונתי, ויזניחו אותי או יענישו אותי. בכל פעם שאני בא לחופש בבית מנדנד לאבא שלי שיעשה כל מאמץ להוציאני משם, די מספיק שהמשפחה שלי חייה במשבר זה שנים".
יש לציין כי הנער מ’ סובל מבעיות שונות, לבד ממצוקה כלכלית, וכנראה תפקודית של המשפחה שבא ממנה, קיימות אצלו בעיות התנהגותיות ותפקודיות שבעטיין היה מאושפז קודם לכן, במוסד פסיכיאטרי בפרדס חנה.
מנהלת פנימיית רננים, ענת לוקס, מסרה כי: "בפנימיית רננים מתחנכים סוגים שונים של חניכים, חלקם עצמאיים ותורמים לקהילה, מתגייסים לצבא והופכים להיות אזרחים מהמניין וחלקם זקוקים להשגחה אינטנסיבית, כולל בתפקוד הבסיסי היום יומי. לאור העובדה שחלק מהחניכים הוצאו מביתם בניגוד להסכמת הוריהם, ניכר כי חלק מן ההורים נתפסים לאירועים שונים שאין להם בסיס מוצק במציאות. הצוות החינוכי טיפולי, בפנימיית רננים זוכה לליווי מקצועי ונמצא בפיקוח מתמיד של משרד הרווחה. בנוגע למקרה הספציפי, החניך הנ"ל חייב להתקלח בנוכחות איש צוות. מסיבות של אתיקה מקצועית, אין באפשרותי להסביר מדוע, אלא אם כן יושג ויתור על סודיות מהוריו, לפיכך תשובתי חלקית בלבד. האירוע עצמו לא טופל על ידי הנהלת הפנימייה זאת משום שהחניך לא התלונן מעולם בפני אף איש צוות במסגרת. החניך התלונן ככל הנראה בפני הוריו בחופשתו האחרונה בבית.
יש הנחייה, של הנהלת הפנימייה והחלטת מומחים מקצועיים, לא לאפשר לחניך מ’ להיות בגפו במקלחת, וזאת מסיבות בריאותיות. אנו נבדוק את הנושא. במידה ויתקבל רושם שהייתה הטרדה כלשהי מצד המדריך – נפנה מיידית למשטרת ישראל".
מהמשטרה נמסר כי משפחת ש’ הגישה בימים אלו תלונה במשטרה נגד המדריך האב ובנו מסרו עדויות לחוקרים. החקירה מתנהלת בחשד למעשה מגונה בין כתלי פנימיית רננים, וכיוון שהיא נמצאת בעיצומה אי אפשר למסור כרגע פרטים נוספים.
משפחת ש’ מחדרה, היא דוגמא לאלפי משפחות במצוקה הנמצאות מתחת לקו העוני במדינה. מספיק מבט קטן לתוך דירתם השכורה,בת שני החדרים, כדי להבין את מצבה הירוד והמזעזע של משפחה המגדלת חמישה ילדים. יוסף, אב המשפחה בן 39, עיתונאי וקריקטוריסט לשעבר, מובטל, ניסה מספר פעמים למכור את ציורי הקריקטורה שלו לעיתונים ולמגזינים במטרה להרוויח כמה גרושים שיבטיחו אוכל לאשתו ובניו אבל לשווא. אשתו גלינה, עולה חדשה בעלת תואר ראשון בשפה וספרות רוסית, גם היא מובטלת. הם נשואים זה 15 שנה הציבו לעצמם כמו כל הזוגות בעולם חלומות, שאיפות, גידול וחינוך ילדים ועוד שורה של דברים טובים.
"התחתנו לפני 15 שנה", אומר יוסף אב המשפחה, "היו לנו חיים שקטים במשך שנתיים אף אדם לא הפריע לנו, גרנו בבני ברק." שנתיים לאחר נישואיהם חוו אירוע לא ברור, שבו לטענתם הוכו ומאז שרותי הרווחה אינם מניחים להם, ורוצים להוציא את הילדים מרשותם. "לפני 12 שנים, כשגרנו בבני ברק, קבוצת מופרעים תקפו אותנו התעללו בנו, שברו לי 7 צלעות, תקפו את הבית באבנים, הבעירו מדורות מה לא עשו." מתייחס יוסף לטראומה שממנה לטענת המשפחה לא התאוששו. מאז החליפו 6 דירות, ונדדו מיישוב לאחר.
"אני מובטל, עיתונאי במקצועי, סאטיריקון, וקריקטוריסט. אשתי עולה חדשה ומחזיקה בתואר ראשון בשפה וספרות רוסית, עד היום לא מצליחה למצוא עבודה. אני ממשיך לכתוב לעצמי רק כדי לשמור על שפיות הדעת. מצבנו הכלכלי גרוע מאוד, קשה לתאר את המצוקה שאנו חיים בה, לא מספיק שהם לא עוזרים לנו, גם רוצים לקחת את הילדים שלנו. מסע הרדיפה של הרווחה הפך אותנו למשותקים, תעזרו לנו" מתחנן יוסף. "מזה חמשה חודשים הפסיקו לתת לנו הבטחת הכנסה, ואין לנו ממה לחיות. אנחנו חיים על נדבות. השתתפתי בתוכנית ויסקונסין, וכל הזמן שלחו אותי לעבודות שונות שלא התאימו לי ולבסוף עזבתי, בתקופה שהייתי בתוכנית עשיתי הרבה עבודות בהתנדבות צבעתי תחנות אוטובוס, ציירתי ועוד."
"יש לנו 5 ילדים הבכור לומד בפנימיית תלפיות בעיר חדרה. בעיר אנו גרים זה שש שנים, במשך 13 שנה נסנו מעיר לעיר. החלפנו 6 דירות והכול מפחד. לפני כשנה פרצו לביתנו המשטרה והרווחה, לאחר שאחד השכנים דיווח למשטרה על צעקות בבית. היה ויכוח ביני לבין אשתי בנושא מסוים. זה קורה בכל משפחה. בעקבות המצב הירוד שלנו היא נכנסה ללחץ והתחילה לצעוק. אחרי מספר דקות פרצה המשטרה לדירה, כאילו שחיכו לרגע זה ועמדו מאחורי הדלת. הם באו עם עובדת סוציאלית ממחלקת הרווחה (חדרה) בעירייה. היא התחילה לחקור אותי ולצעוק, הילדים היו בהלם והתחילו לבכות. ביקשתי ממנה להירגע מפני שהיא באה כדי להרגיע רוחות ולא ההפך. היא ענתה לי באכזריות ובקשה שאשב בשקט. לדעתי אני הייתי העובד סוציאלי באותו רגע. היא בקשה ממני שאחתום על ניר בו אני מסכים להעביר את בני מ’ לפנימייה לאחר שאושפז במשך שבעה חודשים בבית חולים פסיכיאטרי בנס ציונה. סירבתי לכך. היא בקשה ממני גם לבוא למחלקת הרווחה ביום ראשון כדי לדון בנושא. לאחר שלא הסכמתי לדרישה, תפרו לי תיק, בשנייה וחצי, בעיצומה של הפריצה הוציאו את אשתי מהבית, לאחר כעשר דקות שבו איתה בחזרה והראו לי תלונה של אשתי, על שנתתי לה מכות". אמר שוורץ בכאב.
"חקרו אותי במשך שעות בתחנת חדרה. ישבתי על לא עוול בכפי במשך 39 יום בבית מעצר בקישון, סבלתי ולא יכולתי יותר, הם הצליחו לשבור אותי. עו"ד מהסנגוריה הציבורית אמר לי תודה, והם ישחררו אותך. כך עשיתי, כי אי אפשר להילחם בשטן מהרווחה ומהמשטרה. בהיותי במעצר אשפזו את בני מ’ בצו בית משפט ללא הסכמתי והעבירו אותו לפנימיית רננים."
"בחודש האחרון סיפר לי הבן כי הוא לא מרגיש טוב וחש בפחד, בהתחלה סירב לספר, ידעתי שמדובר בנושא קשה. הוא אמר שאחד המדריכים מטריד אותו. שהוא נכנס עמו למקלחת מדי יום ומסבן אותו, על אף שביקש מהמדריך שיצא מהמקלחת ברגע שהוא מתקלח ושיפסיק לסבן את גופו. אלא שהמדריך לא נענה וטען שהינו מחויב לשהות איתו, בני פחד לספר לאחראיים מפני שהוא חשש שלא יתייחסו לדבריו ואף ויענישו אותו. אני דיברתי עם שירותי הרווחה בעירייה ואלה לא הקשיבו לי. התקשרתי למוקד המשטרה ודיווחתי, אבל בקשו ממני שאגש לתחנה באזור ואגיש תלונה, בהתחלה לא עשיתי זאת מפני שפחדתי שיעשו לי תרגיל דומה כמו שעשו לי בעבר ויתפרו לי תיק. כי הם מתואמים עם הרווחה וכל אשר תאמר הרווחה הוא קדוש." בסופו של דבר כאמור הוגשה תלונה.
אגף הרווחה בעיריית חדרה מסר בתגובה כי: "מדובר במשפחה המוכרת ומטופלת באגף הרווחה מספר שנים. משפחת ש’ מקבלת סיוע במזון מעמותת "לב-חם" באופן שוטף וקיבלה סיוע חומרי ממחלקת הרווחה לרבות תלושים לקניית מזון ברשתות המוכרות, סידור הילדים בפנימיית "תלפיות" בחדרה בהסכמת ההורים, סומכת שתסייע להם בענייני הבית והילדים וכמו כן ברכישת מכונת כביסה. אגף הרווחה מכיר בקשיים ובמורכבות של משפחת ש’. אי לכך האגף פועל ועושה רבות למען שיפור רווחתה ומצבה של המשפחה ו-5 הילדים שזקוקים למסגרות משלימות להמשך התפתחותם הרגשית, הלימודית והאישית התקינה".
אנחנו נשארנו תוהים. המשטרה תחקור, ובינתיים?
אין ספק כי המשפחה מעבר לקשייה הכלכליים נמצאת במצוקה נפשית קשה, ובאופן שאינו מאפשר את תפקודה התקין. מאידך, האם בשל כך ובשל ההיסטוריה המסובכת של המשפחה, יש להקל ראש בתלונתו של הנער? האם יכול להיות שיש ממש בטענתו, ויש כאן ניצול של "חסר ישע" גם במובן של קטין, אך גם במובן של מי שאין לצידו משפחה או כלים להתמודד? האם הוא באמת נמצא במסגרת שמתאימה לו? ובאמת ייתכן שכל הרשויות עושות כאן עבודתם נאמנה, ובכל זאת איך יוצאים מן המעגל הזה? ואיזה עתיד נכון לנער מ’ ולשאר אחיו?
.
קישורים: