החלטת ערר לורי שם טוב בפני שופט עוזי פוגלמן – 22.05.2017

22.05.2017ניצוץ ראייתי - 80 יום במעצר ללא חומר חקירה – החלטת שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן על ערר החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט א' הימן) מיום 16.5.2017 , שבמסגרתה הוארך מעצרה של שם טוב עד למתן החלטה אחרת בבקשה למעצרה עד תום ההליכים.

להורדת / צפיה בהחלטת השופט עוזי פוגלמן הקלק כאן

עו"ד יהונתן רבינוביץ' בא כוחה של לורי שם טוב טוען למעצר לא חוקי על לורי שם טוב משני טעמים:

  1. חלפו 30 יום מיום הגשת כתב האישום ובית המשפט המחוזי (שופט אברהם הימן) לא עיין בחומר החקירה ובכך יש דריסה ברגל גסה חוק המעצרים סעיף 22.ב, ד
  2. הטעם השני הוא שיש לשחרר את לורי שם טוב מאחר ומיום הגשת כתב אישום (ב- 06.04.2017)  לא בוצעה בפניה הקראת כתב האישום כנדרש ע"פ חוק. מאחר ועברו יותר מ- 30 ימים יש לשחררה.

השופט עוזי פוגלמן דחה את הערר בנימוק כי העצורה נמצאת ב"מעצר ביניים" כלומר מעצר לתקופה שבין תחילת הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים ועד למתן החלטה בה (ע"פ סמכות טבועה בידי בית המשפט). בתקופה זאת די ב"ניצוץ ראייתי", דהיינו קיומה של תשתית ראייתית כלשהי, אשר הנטל להוכחתה קל מזה המוטל על התביעה בבקשה למעצר עד תום ההליכים. פוגלמן טוען כי עיין בבקשת המעצר עד תום ההליכים וראה קיומו ה"ניצוץ הראייתי" ואינו רואה צורך לאור זאת להתערב בהחלטת המחוזי.

פוגלמן שגה בטענותיו.  החוק אינו מסמיך שופט לעצור אדם מעל 30 יום בטרם החל משפטו. יתכן כפי שטוען פוגלמן כי יש "ניצוץ ראייתי" דהיינו הפרקליטות הציגה רשימה של ראיות, ויתכן כי אכן בוצעה מעין הקראה. אולם בפועל ההליך השיפוטי תקוע כ- 50 ימים מאחר וחומר הראיות טרם נסרק ולא החל שום דיון ולו אף בראיה אחת.

נפל פגם בהקראת כתב האישום

בעניין אי הקראת כתב האישום כותב פוגלמן כי נפל פגם בהקראת כתב האישום לעוררת משהדבר לא נעשה במתכונת המדויקת הקבועה בסעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי. עם זאת, אינו סבור כי השלכות פגם זה הן שחרורה של העוררת ממעצר.

האם על שלשה יסודות רעועים אלו: "ניצוץ ראייתי" , הקראה פגומה כתב אישום, והליך שיפוטי תקוע 50 יום, יהיו שלשה עצורים מעל 80 יום ולא תינתן להם האפשרות להגן על עצמם. אילו היה לפרקליטות ולו ראיה אחת מוצקה היו מציגים אותה מיד. התנהלות זאת פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט, ומשדרת הליך שיפוטי ביוקרטי להתיש את הנאשמים וסנגוריהם כדי לצבור עוד נקודות לנצח במשפט על לא כלום.
Document-page-003

 

 

 

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007

פרוטוקול דיון בית משפט עליון – ערר לורי שם טוב בפני השופט עוזי פוגלמן – 22.05.2017

23.05.2017 – להלן פרוטוקול הדיון מאתמול – ערר על החלטת בית משפט מחוזי (השופט אברהם הימן) במ"ת 14280-04-17 מיום 16.05.2017

בתחילת הדיון כבוד השופט עוזי פוגלמן הורה לא לאזוק את לורי שם טוב בזמן שהיא נוכחת בדיון. יצוין כי זוהי פעם שניה שלורי מוכנסת לדיון עצורה והשופט מורה להסיר ממנה את האזיקים הפעם הראשונה היתה בפני השופט הימן. לורי לא עלתה לדוכן הנאשמים מאחר ומשמר בתי המשפט לא הסירו ממנה האזיקים. השופט הימן הורה להסיר מלורי האזיקים ולהעלותה לדוכן.

עו"ד יהונתן רבינוביץ' בא כוחה של לורי שם טוב טוען למעצר לא חוקי על לורי שם טוב משני טעמים:

  1. חלפו 30 יום מיום הגשת כתב האישום ובית המשפט המחוזי (שופט אברהם הימן) לא עיין בחומר החקירה ובכך יש דריסה ברגל גסה חוק המעצרים סעיף 22.ב, ד
  2. הטעם השני הוא שיש לשחרר את לורי שם טוב מאחר ומיום הגשת כתב אישום (ב- 06.04.2017)  לא בוצעה בפניה הקראת כתב האישום כנדרש ע"פ חוק. מאחר ועברו יותר מ- 30 ימים יש לשחררה.

להורדת / צפיה בפרוטוקול הקלק כאן

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006

השופט עוזי פוגלמן – אשפוז פסיכיאטרי בכפיה לקטין בניגוד לרצון אביו ובניגוד לחוק הנוער

עוזי פוגלמן - אשפוז פסיכיאטרי בכפיה לקטין בניגוד לרצון אביו ובניגוד לחוק הנוער

רע"א 2224/14 – אפריל 2014 – חוק הנוער סעיף 3.ד.2 קובע כי "בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:… בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו".

במקרה הנדון רע"א 2224/14 החליטו ערכאות שיפוטיות בית משפט לנוער, מחוזי ( השופטת ורדה פלאוט) , ובית משפט עליון – השופט עוזי פוגלמן בהמלצת עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה רעננה ולשכת הרווחה תל אביב כי יוארך האשפוז למשך 3 חודשים.

ע"פ השתלשלות האירועים שמתאר עוזי פוגלמן בהחלטתו בסעיף 2 לא נעשתה בדיקת פסיכולוג מומחה לבדיקת הילד, חרף דרישת האב למסלול טיפול פסיכולוגי לבנו במקום האשפוז הפסיכיאטרי.

עוזי פוגלמן ושאר הערכאות השיפוטיות הסתמכו על סעיף 68. (א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות: "בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או -כוחו או לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, של פסול-דין ושל חסוי,..."

טיפול נפשי לקטין בחוק הנוער

ברע"א 1943/06 (מתוך המאגר המשפטי נבו) קבעה שופטת בית המשפט העליון, כבוד השופטת עדנה ארבל בעניין קטינה, אשר הוכרזה כקטינה נזקקת על-פי חוק הנוער, כדלקמן:

"לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובמסמכים המצורפים, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

המסגרת הנורמטיבית למתן טיפול נפשי לקטין, עליו הורה בית המשפט בענייננו, מצויה בסעיף 3ד לחוק הנוער, הקובע:
"(א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:…
(2) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. (ב) צו לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלושה חודשים; בית המשפט רשאי, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר או של פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), המטפל בקטין, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים".

המחוקק קבע, אם כן, כי מתן טיפול פסיכולוגי לקטין, כפי שהורה בית המשפט בענייננו, צריך להתבסס על חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבחן את הקטין, בעקבותיה נוכח בית המשפט כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. כן מוסיף וקובע הסעיף בסעיף קטן (ב), כי צו שכזה יינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, כאשר בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה המטפל בקטין, כשכל אחת מהתקופות לא תעלה על שלושה חודשים.

סוף דבר 


במקרה דנן עוזי פוגלמן לא התבסס על הוראות הסעיף בעת שהכריע בבקשת פקידי הסעד. בסוגית שליחתו של קטין לטיפול פסיכולוגי בניגוד לרצון הוריו, קבע המחוקק מנגנון, שנועד להבטיח את תקינותה של ההחלטה. מנגנון זה דורש חוות דעת של אנשי מקצוע מסוימים אשר בדקו את הקטין, כתנאי להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, וכן הוא מחייב בדיקה חוזרת שכזו מעת לעת. מנגנון זה הוכנס לחוק בתיקון מס' 11 לחוק הנוער.

עוזי פוגלמן בהתנהגותו משתמש באמצעים דורסניים נגד הילד ומשפחתו בניגוד לחוק (שהרי שמדובר בטיפול פסיכיאטרי לילדים ברור שהמסלול הוא חוק הנוער) והוא משית נורמות פסולות של תיוגים פסיכיאטריים, אשפוזים פסיכיאטריים, ומתן תרופות פסיכיאטריות עתירי תופעות לוואי לילדים שלא לצורך.
עוזי פוגלמן נמנע מלהשזכיר שמות שופט בית משפט לנוער, פקידי הסעד, ושם המוסד הפסיכיאטרי שבו עבר הילד התעללות חרף העובדה שזהו מידע חשוב לציבור. התנהגותו של פוגלמן מדיפה ריח טיוח ורמיה.

הוצאת ילדים מחזקת אביהם בניגוד לחוק ולכללים בדלתיים סגורות – שופטת הנוער היאם קרוואני ושופט העליון עוזי פוגלמן

שופט עוזי פוגלמן - הצגה מוטעית טיוח נהלי משרד הרווחה ותקדים העליון

יולי 2011 – רע"א 5413/11 – א' – מדובר בהורים לשלשה ילדים אשר הוצאו מחזקתם ללא נזקקות, דיון בוועדת החלטה, תסקיר, או שמיעת דעתם ודעת ילדיהם. השופטת היאם קרוואני ולשכת הרווחה כרמיאל בראשות שולה מנחם קיבלו החלטות בניגוד לחוק ולכללים תוך שהן מנצלות את החיסיון והדלתיים הסגורות של הדיונים והחלטות בתי משפט לנוער. קרוואני ושולה גרמו למשפחה עוגמת נפש נזקים נפשיים וכלכליים ע"פ גישות פרנואידליות של הרווחה ובתי משפט לנוער בשם טובת הילד לתפיסתן.

בית משפט לנוער בראשות השופטת היאם קרוואני הוציא ילדים מחזקת ההורים על מצג שווא והטעייה מצד לשכת הרווחה כרמיאל בראשות שולה מנחם. הדיונים בבתי משפט לנוער מתנהלים בדלתיים סגורות ואינם מתפרסמים, אך מהערעור לעליון רע"א 5413/11 – א' ניתן לראות שרשרת כשלים בענייני נוער ברווחה, ובתי המשפט בערכאות השונות.

קרוואני ושולה החליטו הרחקת ילדים ממשפחתם בניגוד לסעיף 8 לחוק הנוער

בית המשפט לנוער קיבל את ההחלטה על הרחקת הילדים בטרם הוגש לו תסקיר, כנדרש על-פי סעיף 8 לחוק הנוער, ואף מבלי שזימן את ילדיו להעיד בפניו על טיב הקשר שלהם עמו.

קרוואני ושולה החליטה הרחקת ילדים ממשפחתם בניגוד למדיניות שמציג משרד הרווחה לציבור

הרחקת הילדים נעשתה בניגוד למדיניות משרד הרווחה שלפיה ילדים אינם נלקחים מהוריהם ללא דיון לפני ועדה לתכנון וטיפול ועדת החלטה).

היאם קרוואני ושולה מנחם פעלו בניגוד לסמכויותיהם ע"פ תקדים בית משפט עליון בעניין סעיף 12 לחוק הנוער

סעיף 12 בחוק הנוער מאפשר לבית המשפט לקבל החלטות ביניים גם בטרם שמיעת הקטין ובטרם התקבל תסקיר רק אם מדובר בקטינים נזקקים ע"פ תקדים העליון לכניין סעיף 12 לחוק הנוער.

הקטינים הוצאו בכפייה מחזקת אביהם בתחילת אפריל 2011 אולם עד יום החלטת העליון ב- 26.07.2011 טרם נכתב כי הוכרזו נזקקים.
אשר על כן קרוואני ושולה הוציאו הילדים מביתם ומשפחתם ללא סמכות.

הצגה מוטעית טיוח נהלי משרד הרווחה – שופט העליון עוזי פוגלמן

פוגלמן מטעה בפסק הדין (סעיף 5): " לבסוף, ועדת תכנון, טיפול והערכה (ועדת החלטה) נקבעה לתאריך 25.5.2011 , אך משנבצר מבא-כוח המשיב ללוותו, ומשהמשיב עצמו סירב להיכנס לוועדה, לא התקיים בה דיון. יש לקוות כי דיון בוועדה יערך בהקדם אם אכן טרם התקיים."
ע"פ נוהלי משרד הרווחה (תע"ס 8.9 סעיף 5 ד') אין חובה לזמן את ההורים לוועדות ההחלטה ואפשר לקיימן ללא נוכחות ההורים. פוגלמן זורה חול בעיני ההורים ומסנגר על תעלולי לשכת הרווחה כרמיאל.

הצגה מוטעית טיוח תקדים העליון לסעיף 12 לחוק הנוער – שופט העליון עוזי פוגלמן

פוגלמן מטעה וכותב (סעיף 5): " סעיף 12 לחוק הנוער מאפשר לבית המשפט לקבל החלטות ביניים גם בטרם שמיעת הקטין ובטרם התקבל תסקיר"
פוגלמן מטעה. סעיף 12 בחוק הנוער מאפשר לבית המשפט לקבל החלטות ביניים גם בטרם שמיעת הקטין ובטרם התקבל תסקיר רק אם מדובר בקטינים נזקקים ע"פ תקדים העליון לעניין סעיף 12 לחור הנוער.
הקטינים הוצאו בכפייה מחזקת אביהם בתחילת אפריל 2011 אולם עד יום החלטת העליון ב- 26.07.2011 טרם נכתב כי הוכרזו נזקקים.
אשר על כן פוגלמן מטעה את האבא ואת הציבור.

שיפוט לקוי של פוגלמן באשר לאופן טיפולו באירוע

פוגלמן מטעה (סעיף 5): "לאחר שבחנתי את טענות המבקש, לא מצאתי עילה המצדיקה היעתרות לבקשתו. הלכה ידועה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במשורה, ותיוחד למקרים שבהם הבקשה מעלה שאלה כללית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים… שאלה כזו איננה מתעוררת במקרה שלפנינו"
ברור שעוזי פוגלמן טועה הרי עניין מהותי וחמור כזה של חריגת בית משפט לנוער (קרוואני) מסמכותו להוצאת ילדים בכפייה מביתם נידון בתקדים העליון לעניין סעיף 12 לחוק הנוער.
פוגלמן מתנער מאחריותו לטפל בעניין כפי הנראה עקב חשיפת מחדלי לשכת הרווחה כרמיאל ושופטת הנוער קרוואני.

גישה שטחית ומעוותת באשר לזכויות אדם וזכויות הילד – עוזי פוגלמן

פוגלמן כותב (סעיף 5): "הקטינים טרם הובאו לעדות היות שבית המשפט לנוער סבר,כעמדת המשיבה (רווחה כרמיאל), כי מפגש עם המשיב (האב) באותה עת בין כותלי בית המשפט עשוי לפגוע בהם רגשית (החלטה מיום 12.4.2011)".
בעניינים מהותיים אלו אין די ב"סברות" של הרווחה או בתי משפט. יש צורך בעובדות וראיות. לא ייתכן כי קולם ורצונם של ילדים לא ישמעו, וזכויותיהם יפגעו בצורה חמורה עקב "סברות".
יתרה מכך, ניתן להביא קטינים להעיד ללא נוכחות אביהם.

גישת "ראש קטן", התנערות, תירוצים ביורוקרטיים – השופט אלכסנדר קיסרי
כאמור מדובר באבא ששלשת ילדיו הוצאו מחזקתו מבלי שהוכרזו נזקקים, ללא דיון בוועדת החלטה, תסקיר, או שמיעת דעתו ודעת ילדיו, בניגוד לחוק ולכללים. בערעור שהגיש לבית משפט מחוזי קיבל דחיה בנימוקים לקוניים מהשופט אלכסנדר קיסרי. וכך מתאר פוגלמן את תגובת קיסרי: "בית המשפט המחוזי (שופט אלכסנדר קיסרי) ציין כי גם לאחר שלבקשת בית המשפט הגיש המבקש הודעת הבהרה, לא עלה בידיו לרדת לסוף דעתו של המבקש בדבר הסעד שביקש מערכאת הערעור. לפי קביעת בית המשפט, אם בקשתו היא כי המשמורת על ילדיו תעבור לידיו ללא דיחוי, וטענתו המרכזית היא כי אין צורך להמתין עד שיוגשו הסיכומים, הרי שדינה של זו להידחות. זאת שכן המבקש לא הראה מהי החלטת בית המשפט לנוער שאליה מכוונת בקשתו, ומדוע יש להתערב בה".
כאמור למרות שברור כשמש כי הילדים הוצאו מביתם ומשפחת שלא כדין השופט קיסרי משתמש בתירוצים בירוקרטיים במקום לפתור את הבעיה עד תום, ובכך שולח את המשפחה לתסבוכת מרירה עם רשויות הרווחה ובתי המשפט.
.

קישורים: