חייל שנוטל סמים פסיכיאטריים באופן קבוע לא ישובץ בקרבי

יוני 2018 – "חייל שנוטל תרופות נגד דיכאון לא ישובץ לקרבי" | ריאיון מיוחד , רויטל בלומנפלד
ראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל הנכנס הצהיר כי חיילים הנזקקים לטיפול באמצעות נוגדי דיכאון לא יוכלו לשרת ביחידות קרביות ואף לאחוז בנשק. "טיפול כרוני אינו עולה בקנה אחד עם שירות קרבי", אמר בריאיון לוואלה! NEWS

אדם שנזקק לתרופות נוגדות דיכאון וחרדה לא ישובץ ביחידות קרביות – כך עולה מדבריו של ראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל הנכנס, אלוף-משנה ד"ר אריאל בן יהודה, בריאיון שיפורסם במגזין סוף השבוע של וואלה! NEWS. בן יהודה נכנס לתפקידו באוקטובר האחרון, עם סיום כהונתה של אל"מ ד"ר קרן גינת. גינת התבטאה בעבר בנושא נטילת כדורים נוגדי דיכאון בגישה מכילה ופשרנית יותר, באמרה כי בצה"ל משרתים מאות חיילים על תרופות נוגדות דיכאון וחרדה וכי היא לא רואה כל בעיה כי ישרתו בקרבי ויחזיקו נשק.

לעומתה, ד"ר בן יהודה מחזיק בדעות קשיחות יותר. "להיות לוחם זה לא להיות כל מקצוע אחר באזרחות", הסביר. "אנחנו מבינים שהסטרס שקיים ביחידות מבצעיות והחשיפה לסיכון ולכלי נשק זה סוג אחר של דחק ממה שאנחנו מכירים. תמיד יש יוצאים מן הכלל, אבל ככלל – אדם שנזקק לטיפול תרופתי כרוני, כמו תרופות נוגדות דיכאון וחרדה, לא ישובץ בקרבי. הוא יכול לעשות הרבה מאוד תפקידים אחרים, קרבי לא. יש דברים אחרים שאפשר לעשות בצה"ל".

אריאל בן יהודה
"יש דברים אחרים שאפשר לעשות בצה"ל". ד"ר בן יהודה (צילום: ניב אהרונסון)

ד"ר בן יהודה הבהיר כי אם מדובר בחייל קרבי שבמהלך שירותו הצבאי אובחן כסובל מדיכאון קליני ויזדקק לטיפול תרופתי, המקרה יבחן באופן פרטני, וברוב המקרים ירד לו הפרופיל באופן זמני, הוא יצא לחופשת מחלה או ימשיך ביחידה תחת הגבלות תפקודיות עד שיתברר מצבו הסופי. כשנשאל אם יש כעת חיילים קרביים הנוטלים תרופה נוגדת דיכאון בצה"ל ומחזיקים בנשק הוא השיב בשלילה. "ברפואה צבאית, כשמקבלים טיפול כרוני – זה לא עולה בקנה אחד עם שירות קרבי, כי הפסקה של הטיפול מביאה מיד החמרה במצבו", הצהיר. "אנחנו לוקחים בחשבון מצב תיאורטי שבו לא ניתן יהיה לאפשר לו נגישות לעזרה רפואית. כשאנחנו מדברים על בעיות כרוניות הוא ילך לתחום תומך לחימה ולא קרבי".

הטיפול בתרופות פסיכיאטריות נוגדות דיכאון וחרדה כמו ציפרלקס, לוסטרל או רסיטל, עבר מהפך תפיסתי ותדמיתי בשנים האחרונות. המטופלים שברו את מעגל הבושה וההשתקה, והשימוש בתרופות הפך לטיפול נורמטיבי ופופולרי הניתן באמצעות מרשם של רופא משפחה, שלא כבעבר אצל פסיכיאטר. על פי נתוני קופות החולים בישראל לשנת 2017, נרשמה עלייה של 13% בנוטלי התרופות נוגדות הדיכאון. העלייה מרוכזת בעיקר בגילאי שירות המילואים – בגילאי 25 עד 34 נרשמה עלייה של 14% ובגילאי 35 עד 40 נרשמה העלייה הגבוהה ביותר של 35% בצרכני תרופות מהסוג הזה.

לוחמים
"כל מקרה ייבדק לגופו", לוחמים במהלך אימון. (צילום ארכיון: דו"צ; למצולמים אין קשר לנאמר)

מערך המילואים מוכר כמערך החיילי הגדול ביותר בצה"ל. על משרתיו נמנים גם לוחמים שנזקקו בנקודות שונות בחייהם לטיפול בנוגדי דיכאון וחרדה, אך מתפקדים כרגיל בשגרת חייהם. כשד"ר בן יהודה נשאל אם הלוחמים הללו ישובו לצוותיהם ואף לאחוז בנשק, השיב כי "הנוהל כלפי חיילי סדיר הוא אותו הנוהל גם במילואים. כל מקרה ייבדק לגופו, אבל ככל הנראה יורידו ללוחם פרופיל והוא לא יחזיק יותר בנשק".

"אין לנו יכולת להחיל שאלון אודות מצבו הנפשי של כל חייל או מילואימניק לפני שהם נכנסים לשירות או חוזרים לשירות, כי אז היינו צריכים להחזיק חיל רפואה נוסף רק בשביל זה", הוסיף ד"ר בן יהודה. "בשל כך לכן אנחנו מתבססים על הצהרה של משרתי המילואים. במקרים קשים אנחנו נדע דרך קופות החולים. מהניסיון שלי, גם אם אותו מילואימניק לא הצהיר על נטילת תרופה פסיכיאטרית כזו או אחרת, המפקדים והחברים שלו יבחינו אם יש בעיה בגלל סוג הקשר והקרבה, ואנחנו נעודכן".

אלפי חיילים מכורים לריטלין ולא מספרים למפקדים

ריטלין בצה"ל: עד כמה זה מסוכן? ,  שמעון איפרגן | פז"ם |  18/11/14, Mako

אלפי חיילים לוקחים ריטלין, חלקם בצורה מוגזמת, וחלקם לא מדווחים על כך למפקדיהם מחשש שידיחו אותם מתפקיד קרבי או רגיש: "פוחדים שיסתכלו עלינו כעל חולי נפש". האם מדובר בתופעה מסוכנת ועד כמה הצבא מודע לבעיה? קצין בריאות הנפש לשעבר: "אסור לגרום לחיילים להתמכר לריטלין, זה יכול לגרום לאסון". גורם צבאי בכיר: "שימוש בריטלין לא פוגע בפרופיל החייל. יש גם טייסים שמשתמשים"

דניאל (שם בדוי), חייל בן 18.5 המשרת ביחידה קרבית, נטל במשך ארבע שנים האחרונות ריטלין, אך אף אחד בצבא לא יודע על כך. כאשר הגיע דניאל ללשכת הגיוס ולאחר מכן לבקו"ם הוא לא הצהיר על הצורך שלו בריטלין – מחשש שהדבר יפגום בסיכוייו להתקבל ליחידות קרביות. בטופס הרפואי המתייחס לתרופות שהוא נוטל הוא פשוט סימן איקס. לדבריו, הוא ממש לא לבד: "מרבית החיילים שהכרתי ולקחו ריטלין עוד כשהיינו בתיכון לא הצהירו על כך בצבא בגלל החשש שלא ישלחו אותם לתפקידים שהם חלמו עליהם, או שיורידו להם פרופיל", הוא טוען.

דניאל מודע לסכנות הכרוכות באי נטילת הריטלין, וכדי להתגבר לכך הוא נאלץ לרכוש ב'שוק השחור' או לקבל מחברים שהפסיקו להשתמש אבל עדיין מקבלים מרשמים לרכישת הריטלין. "המפקדים שלי לא יודעים שאני מכור לריטלין. אני משיג בדרכים שלי. בלי ריטלין אני לא יכול לתפקד. היו ימים שלא לקחתי כדורים וזה כמעט נגמר רע מאוד. איבדתי את הריכוז באמצע האימון, הייתי מאוד סהרורי. לא מפוקס. חטפתי צעקות מהמפקד שלא הבין מה קרה לי. לשמירות הייתי מגיע באיחור".

גם ד', חייל קרבי שמשרת בצנחנים, נוטל ריטלין על בסיס קבוע אך מסתיר זאת ממפקדיו. לדבריו, החשש הגדול שלו הוא מהעובדה שיתייגו אותו כאחד שסובל מבעיות נפשיות, דבר שעלול לגרום לכך שהפרופיל שלו ירד והוא ייאלץ לעזוב את היחידה. "יש לי חברים ביחידות קרביות אחרות כמו גבעתי, כפיר ונח"ל שלוקחים ריטלין בלי לספר למפקדים שלהם", הוא אומר. "הם פוחדים שזה יגרום להם לפגיעה בתדמית שלהם. שיזרקו אותם מהיחידות שיסתכלו עליהם כעל חולי נפש. הכי גרוע זה חיילים שזקוקים לריטלין אבל מעדיפים לא לקחת אותו ולמעשה מסכנים את חבריהם. קשה מאוד להיגמל מזה. זה הופך לממכר. יש את הדילמה הזו לספר או לספר למפקדים. החשש זה מהתגובה שלהם", סיפר ד'.

פסיכיאטר בכיר לשעבר ששירת כקב"ן בצה"ל סיפר לפז"ם, כי חיילים רבים שמעוניינים לשרת ביחידות קרביות מעלימים בשלב המיונים בבקו"ם את העובדה שהם צורכים ריטלין, כדי לא לפגוע בסיכוייהם להתגייס לאותן יחידות. "יש פחד בקרב מועמדים לגיוס להצהיר שהם לוקחים ריטלין, בגלל החשש שיורידו להם פרופיל", הוא מסביר. "גם במבדקים ובמבחנים של טרום צבא, המועמדים לגיוס לרוב משקרים ולא מספרים שהם לוקחים ריטלין כדי שהדבר לא יפגע להם בהורדת הפרופיל הקרבי שלהם ומהשאיפות שלהם להיות קצין בצבא. אני מעריך שבצה"ל מכירים את התופעה הזו. יש יותר פתיחות בעניין הזה מאשר בעבר, אבל עדיין חיילים חוששים לספר למפקדים שלהם שהם צורכים את הריטלין. יש כאלה שמצליחים להיגמל מזה אבל הרוב מתמכרים לריטלין עוד מהיסודי והתיכון וזה מלווה אותם לתוך השירות הצבאי".

רוני, 19, חייל ביחידה רגישה בחיל המודיעין, דווקא כן מוכר על ידי הצבא כאחד שלוקח ריטלין, אבל לדבריו הוא לוקח כמויות גדולות יותר ממה שנרשם לו, כדי להיות מרוכז במשמרות ולא לאבד את הריכוז. "אני מקבל את הכמות שהצבא נותן לי ולוקח עוד מחברים ואנשים שמוכרים לכל מי שזקוק. זה תחום שכולם מכירים את כולם אז אין בעיה להשיג", הוא מודה. "הכמות של הצבא לא ממש מספיקה לי אז אני לוקח עוד. יכול להיות שאני מכור אבל בלי זה אני עלול לעשות טעויות קריטיות שיעלו בחיי אדם אז אני לא לוקח סיכון".

ששון רחבי, קצין בריאות הנפש לשעבר, חושש מתופעה של חיילים שמתמכרים לריטלין עקב נטילה מוגזמת של התרופה. "לקחת ריטלין בבית ספר ובצבא זה לא אותו דבר. בבית הספר לוקחים כדי להיות מרוכזים למבחנים אבל בצבא התמכרות יתר עלולה להיות קריטית ובעייתית. מדובר בחיילים שמקבלים נשק לידיהם, הם באים במגע עם עוד חיילים רבים וזה יכול לגרום לאסונות. אי אפשר לדעת כיצד הריטלין משפיע על תפקוד החיילים ואם זה גרם לנזקים בצבא", טוען רחבי, ואומר שאסור שהאצבע תהיה קלה על ההדק במתן ריטלין לחיילים. "צריך שתהיה בקרה ואסור לתת ריטלין לכל חייל שרוצה בכך. צריך להגביל את זה רק למי שבאמת זקוק לזה. אסור לגרום לחיילים להתמכר לריטלין, זה יכול לגרום לאסון".

"היו ימים שלא לקחתי כדורים וזה כמעט נגמר רע מאוד. איבדתי את הריכוז באמצע האימון" (אילוסטרציה) צילום׃ אימג'בנק / Thinkstock

"שימוש בריטלין לא פוגע בפרופיל"

חשוב לציין שהריטלין אינו סם, אלא תרופה שמטרתה לטפל באנשים שסובלים מבעיות של קשב, ריכוז והיפראקטיביות. היתרונות שלו ברורים – לדוגמא, טייסים במלחמת העולם השנייה נהגו לקחת ריטלין כדי להיות מפוקסים במשימה. חלקם חשו שהוא מהווה עבורם מעין סם ממריץ שגורם להם לשמור על ערנות. למרות זאת, הפסיכיאטר הבכיר איתו שוחחנו טוען כי יש לאסור בכלל על חיילים שימוש בריטלין. "רק במקרים קיצוניים לדעתי צריך לאשר ריטלין", טוען הפסיכיאטר, "יש חיילים שעלולים לנצל את זה רעה ולהתמכר לריטלין. אפשר להתגבר על בעיות של קשב וריכוז ולא רק במתן ריטלין".

מספר החיילים המשתמשים בריטלין, אגב, אינו ידוע. סקר של העמותה להתפתחות הילד ושיקומו שפורסם לפני כשנה וחצי חשף כי לפחות שליש מהחיילים הצהירו שהם משתמשים בריטלין, אך גורם רפואה בצה"ל טוען כי לכל היותר מדובר במאות עד אלפי חיילים בלבד שמקבלים את התרופה.

מבחינת צה"ל, הנושא פתוח וישנה שקיפות מלאה. כמו כן, גורם רפואה צבאי איתו שוחחנו מדגיש שלקיחת ריטלין אינה פוגעת בסיכויים של החיילים להתקבל ליחידות קרביות או מסווגות. "שימוש בריטלין לא פוגע בפרופיל של החייל", אומר הגורם. "יש טייסים שמשתמשים בריטלין לא במהלך טיסה וכן חיילים ביחידת המודיעין 8200. חייל שמגיע עם מרשם רופא עוד מהאזרחות יכול לקבל ריטלין עם אותו מרשם במשך שלושה חודשים עד לבדיקה שנקבעת לו עם נויורולוג. חייל שמעולם לא קיבל ריטלין צריך לעבור בדיקת רופא כדי שזה יחליט האם הוא זקוק לכך או לא. אנחנו מעודדים חיילים ורוצים שישתפו אותנו בעניין ולא יסתירו את זה. אם חייל מחליט לא להצהיר שהוא נוטל ריטלין, אין לנו אפשרות לבדוק אם הוא דובר אמת או לא".

לטענת אותו גורם, חל איסור מוחלט על רופא צבאי לחשוף מידע רפואי על חיילים למפקדיהם. "יש אתיקה רפואית שכל מה שחייל אומר לרופא נשאר בגדר סודיות רפואית. אסור לרופא להעביר מידע רפואי למפקדי החיילים, זו עבירה אתית. זה לא עניינו של המפקד אם החייל לוקח ריטלין או לא, צריך לבחון אותו על פי הביצועים שלו". אותו גורם הודה שאין פרסום מאסיבי של עניין הריטלין בצבא, אבל יש פתיחות בנושא וכל חייל שזקוק לריטלין לא צריך לחשוש למעמדו בצבא.

תגובת דובר צה"ל: ״ריטלין ניתן לחיילים בצה״ל בהתאם להמלצת רופא מומחה. הכשירות הרפואית נקבעת בהתאם למצב הרפואי של החייל ולא עקב צריכת התרופה. צה״ל מעודד שקיפות מלאה אודות המצב הרפואי של החייל כדי לשמור על בריאותו במהלך השירות הצבאי. נדגיש כי בצה״ל מקפידים על חסיונו הרפואי של כל חייל״.

ריטלין בצה"ל: עד כמה זה מסוכן? ,  שמעון איפרגן | פז"ם |  18/11/14, Mako