דבורה מספרת על העלמות בנה מבית החולים לניאדו נתניה באוגוסט 1983

28.08.2018 – סיפור חטיפת תינוקה של דבורה בבית חולים לניאדו נתניה באוגוסט 1983. התינוק נולד פג והיה במחלקה המתאימה בבית החולים. לאחר 5 חמשה ימים שוחררה האמא דבורה מבית החלוים ולמחרת דפק על דלת ביתם חסיד צאנז ומסר להם שהתינוק מת ובית החולים יקבור אותו.
דבורה ובעלה היו אז צעירים ולא ידעו את לעכל את הבשורה המרה.
כעבור 28 שנים התברר לדבורה כי בנה רשום במרשם האוכלוסין של משרד הפנים ויש לו שם ותעודת זהות ורשום בתור הבן שלה.

מודעות פרסומת

לאן נעלמו התינוקות מבית חולים השרון פתח תקוה – תחקיר חי בלילה

45 שנה אחרי: לאן נעלמו תינוקות מהשרון? , מערכת תכניות קשת | חי בלילה | 26/03/18

עשר אימהות שילדו בשנות ה-70 תינוקות בריאים בבית חולים השרון בפתח תקווה טוענות שמישהו לקח להן את הילדים. תחקיר מיוחד של נדב בורנשטיין ומערכת "חי בלילה" ששודר הערב (ב') בקשת 12 חושף את הטענות המעוררות חשד לסחר בתינוקות, המסמכים הרפואיים שנעלמו וחוקרי המשטרה שמשחזרים: "לחצו עלינו לסגור את התיק". צפו בתחקיר המלא

"אם נולדת בתאריך 16.2.1973 ונגנבת מבית חולים השרון בפתח תקווה… אני אמא שלך". את הפוסט הזה כתבה יוכי כהן בפייסבוק לפני כחודש, בדיוק ביום השנה ה-45 ללידה ובמקביל התראיינה ל"חי בלילה" וסיפרה לראשונה את הסיפור שלה. בעקבות שידור הראיון הגיעו למערכת התוכנית עוד ועוד עדויות של נשים שילדו באותן השנים באותו בית חולים וכולן סיפרו סיפור זהה. 10 נשים שחזרו על אותם פרטים בדיוק: כולן באו ללדת בבית חולים השרון בפתח תקווה, בשנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80, כולן ילדו בן או בת בריאים, בכולן טיפל אותו צוות רפואי, לכולן סיפרו בהפתעה אחרי כמה שעות או ימים שהילד מת, ואין שום מסמך, אין להן תעודת לידה, אין תעודת פטירה, הן מעולם לא ראו קבר, הלידה כאילו לא היתה ואין שום עדות לכך שילדו. לאחת מהן, אנדריאה יוסף, זה קרה פעמיים – שנה אחרי שנה, היא ילדה בבית חולים השרון ופעמיים אמרו לה שהתינוקות הבריאים לא שרדו. "הרופא אמר לי 'אתם זוג צעיר, יהיו לכם עוד ילדים', מספרת יוסף. "לא נתנו לי לראות את התינוקת רק אמרו שהיא נפטרה".

בעקבות העדויות הללו יצא מגיש התוכנית נדב בורנשטיין למסע בעקבות האמת, ובתחקיר ששודר הערב ב"חי בלילה" בערוץ 12, נחשפו סימני השאלה סביב עשרות תינוקות שנולדו בבית חולים השרון. בתחקיר נחשף כי נשים טענו שרופאה ניסתה לשכנע אותן לוותר על התינוקות שרק ילדו בתואנה שמצבם הבריאותי בעייתי, על אף שבפועל הם היו בריאים לחלוטין. כמו כן נחשפה עדותה של אישה שמספרת כיצד ניסו למכור לה תינוק שנולד בבית חולים השרון. "חקרנו תלונה של לידה שהתינוק נעלם", סיפר פנקס, והוסיף: "אישה בשם מרסל פרץ, שהתלוננה שהציעו לה לאמץ ילד מבית חולים השרון באופן חוקי כביכול, אבל מהר מאוד היא הבינה שמדובר בניסיון לא חוקי למכור לה תינוק ומיהרה לדווח".

המשטרה איתרה את אשת הקשר שניסתה למכור את התינוק – אישה בשנות ה-30 לחייה בשם זהבה רייכרט, בתו של מי שהיה המנהל האדמיניסטרטיבי של בית החולים השרון. ואז בחדר החקירות, ללא ידיעתה, החוקרים האזינו לשיחה שלה עם מרסל. "אמרתי לה 'למה עשית לי את זה, אני חשבתי שאת חברה, למה?'", שחזרה פרץ. "אז היא אומרת לי 'בגלל שהיית פזיזה, לא יהיה לך ילדים. אם היית עם סבלנות, עוד שבוע שבועיים היית מקבלת'. וזה חיזק אצלי את החשדות שזה לא רק ילדה אחת, זה לא אישה אחת, זה שוק. זה חדר לידות, זה התינוקיה. מה קורה פה?'".

החוקרים פשטו על בית חולים השרון ומצאו את ספר היילודים. "גבינו עדויות בסדר גודל של 50 נשים וכולן חזרו על אותו סיפור", סיפר רב פקד בדימוס יעקב ברדה, מי שהיה מפקד תחנת משטרה פתח תקווה באותן שנים, והמשיך: "הילד נולד במצב בריאותי מצוין, ואז אחרי יומיים או שלושה אומרים להורים שהוא מת. אם היה קורה אחד או שניים שנולדו במצב רפואי מצוין ונפטרו, זה הגיוני. אולי הניקו אותם לא נכון, האכילו אותם לא נכון, מוות בעריסה. אבל אם 50 ילודים נפטרו, כך לפי הספר, זה פשוט לא הגיוני".

זהבה הובאה למשפט, הודתה בהוצאת כספים במרמה הורשעה ונכלאה. "לדעתי היו עוד מקרים שלא הצלחנו להגיע אליהם. הפעילו עלינו לחצים אדירים והיה קשה מאוד להשיג מידע. בתקופה ההיא רופאים היו כמו אלוהים. לא הצלחנו להעמיק בחקירה. אם יספרו עכשיו את האמת יכול מאוד להיות שנגיע לעוד ילדים, היום אלה כבר אנשים מבוגרים. תיפתח כאן תיבת פנדורה", סיכם המפקח גרשון.

אחרי חודשיים של תחקיר, מערכת התוכנית איתרה תעודות קבורה של חמישה תינוקות. "הצלחנו למצוא כמה מסמכי קבורה ברשומון של חברה קדישא", סיפרה מיטב טסלר-שימל מעמותת 'עתים', ואמרה: "לפי המסמכים הללו קברו את התינוקות האלה בחלקה משותפת. זה אומר שמתחת לאדמה עשו הפרדה בין תינוק לתינוק אבל לא ציינו מי היתה האמא או את התאריך. אין שום סימן מזהה. אי אפשר לדעת מי קבור שם".

האימהות חשבו שאולי סוף סוף אחרי כל כך הרבה שנים הן יזכו לקצת שקט נפשי. אלא שהמסמכים מלאים באי דיוקים. בתעודת הקבורה של לאה מורד למשל, על אף שאמרו לה שהתינוק הועבר מבית חולים השרון למוסד רפואי אחר – זה בית חולים השרון שחתום על תעודת הפטירה. בתעודת הקבורה של יוכי כהן כתוב שהתינוקת שלה נפטרה אחרי יום, וזה למרות שבמשך שלושה ימים עדכנו אותה שהיא בחיים ובמצב מצויין. גם אצל רחל חיוט יש אי סדר חמור בתאריכים – תעודת הקבורה הונפקה שבועיים אחרי המועד שבו נמסר לה שהתינוקת מתה, ואישור משרד הבריאות ניתן בכלל חצי שנה אחרי. אף רופא גם לא חתום על התעודה שלה, בניגוד לנהלים. ובכל התעודות האלה כתוב שסיבת המוות היא טבעית, למרות שלאימהות נמסרו סיבות ספציפיות, אחרות. בנוסף, את קברי הילדים של חמש נשים אחרות, מערכת התכנית לא הצליחה לאתר.

בעקבות חשיפת התוכנית הודיע בית חולים השרון על הקמת ועדת בדיקה מיוחדת לבחינת האירועים שהתרחשו שם בשנות ה70. התחקיר המלא שודר הערב (ב') ב"חי בלילה" בקשת 12.

מבית חולים השרון נמסר בתגובה:

"הנהלת בית החולים השרון מתייחסת במלוא הרצינות לטענות שהועלו ובודקת את הנושא בעקבות פניית התוכנית. עם זאת, מדובר בתלונות מלפני 30 ו- 40 שנה שככל הידוע לנו נבדקו ע"י המשטרה. כלל בית החולים פועל בשקיפות ויספק את כל המידע הרלוונטי לגורמי האכיפה במידה ויתבקש. בבית חולים השרון לא פועלת מחלקת נשים ויולדות משנת 1995".

תגובת זהבה רייכרט באמצעות עורך דינה:

"מרשתי לא ניסתה למכור תינוק לגב' מרסל פרץ ולא סחרה בתינוקות. מדובר בעלילה שהעלילה גב' פרץ על מרשתי. יצויין כי באותם ימים בעלה של הגב' פרץ שירת כשוטר במשטרת ישראל. רשויות החוק הבינו כבר "בזמן אמת" כי מדובר בעלילה חסרת כל שחר שנרקמה כנגד מרשתי. הא ראיה, שכתב האישום שהוגש בסופו של דבר כנגד מרשתי, ייחס לה עבירות של עושק ומרמה בלבד, ומרשתי מעולם לא הואשמה בסחר או במכירת ילדים. על מרשתי נגזר עונש קצר ביותר של מאסר בפועל, שאינו מתאים כלל לעבירה של סחר בתינוקות, ומרשתי ריצתה את העונש. לציטוט המובא בכתבה מפיה של גב' מרסל שבו היא מייחסת למרשתי כאילו אמרה לה כי "אם היית מחכה שבוע שבועיים הייתי נותנת לך תינוק, אבל היית פזיזה מדי" – אין כל שחר, ומרשתי לא אמרה דברים אלה מעולם. יודגש כי כתב האישום כנגד מרשתי הוגש בגין מקרה יחיד, ול"תחושתו" של החוקר כפי שהיא מובאת בכתבה, אין כל יסוד".

"אנחנו לא ניתן למכור את הבן שלנו לאימוץ"

15.02.2018 – עדיף לחיות במינוס 20 מעלות ולא לבכות עד תום החיים על מסירת הילד לפקידת אימוץ.

מחאה מול בנין הסנגוריה הציבורית על מעצרה הממושך של לורי שם טוב. יואב ובז זוגתו הביאו ילדי לעולם. עם הגיע התינוק לגיל חודשיים פנתה פקידת סעד לשכת הרווחה אשדוד לבית המשפט בעיר להוציא הילד מחזקת הוריו, במעמד צד אחד ללא ידיעת ההורים. יואב ובת זוגתו הבינו את מזימת פקידת הסעד מאשדוד, ולכן האישה ברחה חו"ל עם התינוק. פקידת הסעד ברמיה פנתה לרשויות וטענה כי בת זוגתו של יואב ברחה עם התינוק לחו"ל מפני יואב ונגד רצונו ובכך ניסתה פקידת הסעד להשיב התינוק לארץ כדי למסור אותו לאימוץ.

אם בהריון בחודש התשיעי נמלטה לשטחים מפחד רשויות הרווחה

סיפורה של מימי שמשרד הרווחה רוצה לחטוף את עוברה – נובמבר 2014 – פשעי לשכת הרווחה רחובות – רודפים אחר אם בהריון בחודש התשיעי לחטוף את עוברה בניתוח קיסרי.

צינור לילה עם גיא לרר – ובמבר 2014 – סיפורה הבלתי נתפס של אם שנאלצה לברוח לרשות הפלסטינית ללדת את התינוקת שלה, כדי שהרווחה לא תגנוב לה אותו.
מימי, שזו הלידה הששית שלה, אחרי שחמישה ילדים נלקחו על ידי רשויות הרווחה, החליטה להימלט לשטחי הרשות הפלסטינית.
האם: אני לא לא מוכנה שיקחו לי את התינוקת מהבטן.
האב: אין לנו ברירה, מאחר וכל הרווחה רודפים אחרינו. זה שהרווחה אומרים שהיא לא תוכל להיות אמא, גם הם לא יודעים למה. הם לא נימקו. אומרים, לא מסוגלת וזה הכל.
בעבר נלקחו ממנה 5 ילדים מאב קודם. אני גרוש הרבה שנים והתחתנתי עם מימי. הכרתי אותה לפני שנה כשהיתה אחרי לידה, ולקחו לה את הילדה. נקשרנו אחד לשני. אני עובד בהובלות ומתפרנסים בכבוד. הבנו שהחרב מונחת מעל צווארנו כשאשתי בהיריון בחודש שמיני, הרווחה עושים תוכניות לקחת את הילדה וכבר הם הוציאו צו לבתי החולים בארץ. הילדה עוד לא הגיעה לעולם וכבר הם רוצים לקחת אותה. סידרנו את כל הנושא של הלידה בבית חולים ברשות הפלסטינית, ואם הרווחה לא תרד מאיתנו, אשתי תאלץ לחיות שם. היא לא תאבד את התינוקת. אני לחוץ. בניתי בית, משפחה והכל ובאה הרווחה והורסת לי את החיים. בעלי הדירה שהיא גרה אצלהם ברשות הפלסטינית בלחץ. לקחו לאשתי חמישה ילדים, ולרווחה יש כבר הרגל לקחת את הילדים.

משרד הרווחה - מדיניות סחר בילדים והוריםתגובת משרד הרווחה: הוצאת הילדים מחזקת האם נעשתה בהתלאם להחלטות בית המשפט במהלך מגוריה ברשויות שונות. במהלך תקופה ארוכה הוצעו לאם דרכי פעולה שונות במטרה לסייע לה, אך ניכר כי היא מתקשה לשתף פעולה עם גורמי הרווחה וגם אינה מגיעה לדיונים שנקבעו עבורה. עם זאת, לגבי התינוקת האמורה להיוולד – טרם נקבעה החלטה בעניין. משרד הרווחה פועל לטובת ושמירת בטחון הילדים והוא שם מטרה זו לנגד עיניו. על אף העובדה שלא ניתן לפרט את כל הפרטים בתגובה פומבית, נציין כי זה מקרה ברור בו נדרשת המדינה לשמירה על הילדים.

לקריאת המכתב של עו"ד יוסי נקר נגד משרד הרווחה בעניינה של האם הקליקו כאן:

תחלואי הסחר בתינוקות בישראל – אמא חשודה כי "חטפה" את בתה התינוקת ממשפחת האומנה

משטרת אילת ורשויות הרווחה תלשו תינוקת בת ארבעה חודשים מאמה ערב יום השואה
חשד: חטפה את בתה התינוקת ממשפחת האומנה ונעלמה , תמיר סטיינמן | חדשות 2 | פורסם 27/04/14
אם מירושלים חשודה כי לקחה את בתה בת הארבעה חודשים מהמשפחה שגידלה אותה בירושלים. במשטרה פתחו במצוד בניסיון לאתר את האם והגיעו לדירת מסתור באילת. למרות הקריאות, סרבה האישה לפתוח את הדלת עד שהחליטו השוטרים להיכנס דרך החלון

פשעי משרד הרווחה - תלשו תינוקת בת 4 חודשים מאמה ערב יום השואה
אילוסטרציה  צילום׃ רויטרס

תושבת ירושלים חשודה כי חטפה לפני מספר ימים את בתה התינוקת בת הארבעה חודשים ממשפחת האומנה בה טופלה. היום (א') אותרו השתיים בדירת מסתור באילת.

לפני ימים אחדים התקבל במחוז ירושלים במשטרה דיווח על אם, שלפי החשד הגיעה למשפחת האומנה שמגדלת את בתה, לקחה אותה – ונעלמה. השוטרים חשדו כי האם והתינוקת נמצאות באילת ופתחו בסריקות מאחר והיה חשש לשלומן של השתיים.

לבסוף, הגיעו שוטרי מרחב אילת אל דירת המסתור באחת משכונות העיר ודרשו מהחשודה לפתוח את הדלת, אולם האם לא נענתה לקריאות. כשהחשש לשלום התינוקת גבר, החליטו השוטרים לפרוץ לדירה דרך החלון. בפנים מצאו את האם ביחד עם התינוקת כשהן בריאות ושלמות.

האם נעצרה והשוטרים לקחו את התינוקת לתחנת המשטרה באילת. בהמשך תועבר הבת לידי שירותי הרווחה להמשך טיפול.

פקידת סעד רות לגזיאל מלשכת הרווחה נתיבות – התנהלות מזוהמת לתלישת תינוקות מאימם

קישורים:

 פשעי לשכת הרווחה בת ים – האמא רחל חמיאס מבקשת את עזרת הציבור להשיב את בנה סאלי הביתה -פשעי לשכת הרווחה בת ים המזוהמת בהנהלת רחל וידל – מדיניות סחר בילדים וקשישים והפקרתם להתעללות והזנחה במוסדות. – פברואר 2014 – רחל חמיאס מבקשת את עזרת הציבור להשיב את בנה סאלי הבית…

נזקקות, קטין נזקק, הכרזת נזקקות – ע"פ חוק הנוער טיפול והשגחהאל תתנו למשרד הרווחה להכריז על ילדכם "נזקק"  – 14 בנובמבר 2013 – בית משפט מחוזי בלוד, ערעור על החלטת בית משפט לנוער לא לקיים דיון הוכחות בעניינו של פעוט בן 4 הנמצא בכפייה במשפחת אומנה מזה כשנתיים ואמו נלחמת כל אותה עת להשיבו לביתו. בית משפט מחוזי דחה את הערעור בתואנה (החוק היבש) כי האם בהיותה מיוצגת הסכימה כי בנה יוכרז "נזקק" ומאז מאחר ולא היה שינוי מהותי אינו רואה טעם לעשות שינוי בתיק… 

"ועדת החלטה" ופקיד הסעד – שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית

פקידי סעד לחוק הנוער – מלכודות, מחטפים, והתנהלות לקויה מול הורים בקבלת החלטות על גורל ילדיהם

יעקב אליה מדבר על הרחקת ילדים מבתיהם ע"י רשויות הרווחה
בג"ץ בית הכלא – מעט מידי ומאוחר מידי , ynet , אריאנה מלמד , נובמבר 2009

ראיון עם פרופ. סלונים נבו על מדיניות משרד הרווחה להוצאת ילדים מהבית

העובדות הסוציאליות תלשו הרך הנולד מאמו והביאו למעצרה

עובדת סוציאלית לחוק הנוער בפעולה - אילוסטרציהדרכי רמיה משרד הרווחה לחטיפת תינוקות ממשפחות קשות יום. העובדות הסוציאליות לאחר שהרעילו באוזני השופט וקיבלו צו שיפוטי לתלישת תינוק מאמו מיד בלידתו, התגרו באמא והסבתא,  תלשו התינוק והביאו למעצרן והרחקתן של האמא והסבתא מהרך הנולד.
 

יולדת ואמה נעצרו בבי"ח בחשד לאיום על עובדת סוציאלית , אבי כהן , ישראל היום , אפריל 2014

על פי החשד, במהלך דין ודברים עם היולדת ואמה, איימו השתיים על העובדות הסוציאליות שיפגעו בהן

שעות ספורות לאחר הלידה: יולדת ואמה נעצרו ביום חמישי האחרון בבית חולים באזור השפלה בחשד שאיימו על העובדת הסוציאלית, שהגיעה לקחת את הרך הנולד בצו הגנה.

על פי החשד, במהלך דין ודברים עם היולדת ואמה, איימו השתיים על העובדות הסוציאליות שיפגעו בהן. העובדות הזעיקו את השוטרים ואלה עיכבו לחקירה את היולדת ואמה, ובסיומה החליטו לשחרר למעצר בית את היולדת הצעירה ואילו את אמה עצרו להמשך חקירה והביאו אותה להארכת מעצר בבית המשפט בראשון לציון. 
פרקליטתה של האם, עו"ד נעמי כהן, טענה בבית המשפט כי לא היתה סיבה לעצור את האם להמשך חקירה בעוד את הבת שיחררו למעצר בית. "מדובר בטרגדיה משפחתית שבה מצויות אם ובתה כאשר רשויות הרווחה הגיעו עם צו לבית החולים כדי להוציא את הילוד ממשמורתה. מדובר באירוע רגשי וקשה, ודברי האיומים לכאורה נאמרו ממצוקה רגעית רגשית. לא הצלחתי להבין מדוע נעשתה כאן הבחנה בין השתיים, ולכן גם את האם אין הכרח לעצור".
השופט איל באומגרט קיבל את דברי עו"ד כהן וכתב בהחלטתו כי "נוכח טענת האפליה שנמצאה מוצדקת, אני מורה על שחרור החשודה למעצר בית". השופט באומגרט גם אסר על האם ליצור קשר עם צוות בית החולים והעובדות הסוציאליות המטפלות בעניינו של הרך הנולד.

משרד הרווחה מודה: עובדות סוציאליות חטפו ילדים ממחנות עולים לתיירים ומשפחות חשוכות ילדים – מעריב 1986

הכתבה נחרדנו. זו הודעה רשמית של השלטון שגנבו את ילדינו מעריב – Maariv חמישי, ינואר 02, 1986  עמוד: 13 – ברוך נאה

כך הגיבו נציגי העדה התימנית בישראל על עדות שנמסרה בוועדת הפנים של הכנסת והמאשרת כי מאות ילדים תימניים נלקחו מחיק הוריהם עם קום המדינה ונמסרו לאימוץ, תוך הונאת ההורים להם נאמר: "הילדים מתו ונקברו. יו"ר הוועדה דב שילנסקי תובע להקים וועדה "מיד, כל עוד ההורים חיים"

… בפני הוועדה הופיע אביגדור פאר, שהיה סגן מנהל המחלקה לטיפול בעולה במשרד הסעד (משרד הרווחה) בראשית המדינה. פאר סיפר, כי העובדים הסוציאליים במחנות באותם ימים סברו כי הם פועלים לטובת הילדים. רבבות אנשים שהגיעו באותם ימים לארץ שהו במחנות בחוסר כל ובתנאים סניטריים ירודים מאוד. הם נלקחו לבתי הילדים, במחנות ומחוצה להם, שהופעלו על ידי מוסדות הנשים של המפלגות.

פאר סיפר כי לעובדות הסוציאליות היה ברור באותם ימים כי השארות הילדים אצל הוריהם ימיט עליהם אסון. לדבריו כשהיו בתי התינוקות מלאים עד אפס מקום והורים לא באו לבקר אותם לטענתו, החליטו למסור אותם למשפחות חשוכות ילדים כדי ששם, לדבריו, יקבלו טיפול טוב יותר. חוק האימוץ עדיין לא היה קיים אז וקריטריונים לאימוץ כלל לא היו, ובהיער אלה לא היו כל בעיות להורים חשוכי ילדים לקבל ילדים לאימוץ. בין מקבלי הילדים היו תיירים מארצות הברית ומאירופה שבאו לבקר בישראל. פאר סיפר, שכשבאו ההורים לחפש את ילדיהם נמסר להם כי הילדים מתו, כדי לא להכעיסם ולגרום להם לרוגז..

לכתבה המלאה הקלק על התמונה

משרד הרווחה מודה כי עובדות סוציאליות חטפו ילדים ממחנות עולים לתיירים ומשפחות חשוכות ילדים - מעריב 1986