פומביות הדיון בבית משפט

פומביות הדיון היא עיקרון יסוד במערכת המשפט בישראל המגלם את אחת מהזכויות החוקתיות הבסיסיות במשטר דמוקרטי, היא זכות הציבור לדעת, ואשר מהווה את אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי. ככלל, בית המשפט ידון בפומבי, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת.

שופטים וקלדניות פוגעים לעתים בפומביות הדיון על ידי כיתוב "דלתיים סגורות" על פרוטוקול דיון שנעשה בדלתיים פתוחות. פגיעה זו הנה פגיעה חוקתית בזכויות יסוד של האזרחים, ובעיקר של העומד לדין שאינו זוכה לביקורת הציבור על התנהלות המשפט נגדו.

מצורף בירור תלונה על שופט בית המשפט המחוזי בני שגיא שלטענת המתלונן הוציא השופט שגיא פרוטוקול עם הכיתוב "דלתיים סגורות" לדיון בדלתיים פתוחות פעמים מספר.

הנציב החליט כי "ראוי לכל היושב על הדין להקפיד כי הכיתוב על גבי הפרוטוקול ישקף נכונה את סוג הדיון שהתקיים בפניו, שהרי לקיומו של הדיון בדלתיים סגורות השלכות שבדין, ובכלל זה באשר לאיסור פרסומו של הפרוטוקול".

בירור תלונה 611-19 על השופט בית משפט מחוזי תל אביב בני שגיא מה- 10.09.2019.

Document-page-001
בירור תלונה 611-19 על השופט בית משפט מחוזי תל אביב בני שגיא מה- 10.09.2019.

Document-page-002

הנציב: איחור שעה וחצי בתחילת דיון שופט מעצרים זה סביר כשיש אילוצים

אפריל 2019 – תלונה הוגשה על השופט אברהם הימן על איחור של שעה וחצי לתחילת דיון מעצר בעוד הקהל ממתין וגם העצירה ממתינה במרתפי שב"ס.
הדיון בעניין מעצרה של לורי שם טוב נקבע ל- 27.03.2019 לשעה 13:00 אך החל בשעה 14:30. הקהל המתין בחוץ במשך שעה וחצי משום שלא ידעו מתי יתחיל הדיון. השופט הימן נימק בפרוטוקול התחלת הדיון באיחור שעה וחצי כי: "יום דיונים זה הוא יום דיונים של תורנות, ומדובר בתיק עמוס תיקים, …. שעת הדיון תואמת למספר התיקים בבית המשפט".

בתלונה נטען כי אין זו הפעם הראשונה כי השופט הימן מתחיל הדיונים באיחור משמעותי בעוד הקהל ממתין בחוץ והעצירה שם טוב ממתינה במרתפי שב"ס. בתלונה שהוגשה לנציבות 378/17 דובר על שני אירועי איחורים של שעתיים וחצי, ושעה וחצי בהתחלת הדיון.

עוד נטען בתלונה כי איחור בהתחלת הדיון בעוד קהל ממתין בחוץ, ועצירה ממתינה במרתף שב"ס הינו פגיעה חמורה בכבודם של אנשים רבים, השחתת זמנם לריק, מתח מיותר, ועינוי דין. על פי נימוקו של השופט הימן באשר לאיחור, ניתן להבין כי מדובר בבעיה מובנת ברשות השופטת שתוצאתה הבלתי נמנעת היא התעללות באזרחים והשחתת זמנם היקר לריק.

הנציב השיב כי עדיף להימנע מאיחור אך יש שאילוצי יום הדיונים אינם מאפשרים זאת.

מצורף בירור הנציב – תלונה נגד השופט אברהם הימן – איחור שעה וחצי לתחילת דיון – תיק תלונה 222-19 מה- 31.03.2019.

ת6

ת7
תלונה נגד השופט אברהם הימן – איחור שעה וחצי לתחילת דיון – תיק תלונה 222-19 מה- 31.03.2019

 

 

לורי שם טוב הגישה תלונה נגד השופט אברהם הימן שמונע ממנה זכות הטיעון – הנציב נמנע להתערב

02.04.2019 – לורי שם טוב עצורה מעל שנתיים בחשד לעבירות "שיימינג" במרשתת בהליך שיפוטי מורכב ביותר (120 אישומים) ומיוצגת על ידי הסנגוריה הציבורית. יכולת ההגנה על ידי הסנגוריה מוגבלת ביותר עקב השכר הנמוך שמקצה הסנגוריה לעורכי הדין מטעמה וכן עקב יכול התמרון הנמוכה שלהם מאחר והם כפופים למדיניות "הצוות הפנימי בסנגוריה".
משום כך האינטרס של הפרקליטות הוא למנוע מלורי שם טוב להגיש בקשות לבית המשפט אלא על פי אישור בא כוחה מהסנגוריה.

הפרקליטה מירב גבע מפמת"א אינה מסתירה זו ואף בתגובתה לשופט אברהם הימן היא מציגה בפני השופט הימן כי לורי שם טוב אינה מיוצגת ולכן אין לאשר לשם טוב להגיש בקשות לבית המשפט. השופט אברהם הימן לא אישר לשם טוב להגיש בקשה לבית המשפט למרות היותה עצורה כשנתיים.
לורי שם טוב פנתה לנציבות בטענה כי מדובר בהחלטה לא חוקית ולא חוקתית למנוע מנאשם בעודו עצור כשנתיים לפנות לבית המשפט. הנציב נמנע מלהתערב בתואנה כי מדובר בהחלטה שיפוטית.

מצורפים:

Document-page-001

Document-page-002ה1

ה2

פרשת הבלוגרים: תקלה מערכתית בטיפול במתן צווי חיפוש וצווי מעצר

מרץ 2019 – כל הצווים השיפוטיים שהוצאו על ידי בתי המשפט בפרשת מעצר הבלוגרים פסולים ולקויים ומהווים פגיעה קשה בכבוד האדם, חירותו, פרטיותו, קניינו ועקרונות היסוד של ההליך הפלילי.
כך עולה מדוח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2018. הנציבות "הסתאבה" מעצמת המחדלים וקבעה בשלב מסוים שהיא חדלה מלברר תלונות בנושא משום שלטענתה הנושא "מוצה".

מצורף קטע מדוח נציבות תונות הציבור על שופטים בנושא.
"שופט נתן צווי חיפוש בהם קבע, כי חיפוש יערך בפני שני עדים שאינם שוטרים, למעט החיפוש בחומר מחשב ובמחשב שלגביו קבע, כי לא ייערך בפני עדים. המתלוננת טענה, כי אף שבטופס צו החיפוש נדרש השופט לפרט את הסיבה לחיפוש שלא בפני עדים ("פרט הסיבה"), הוא לא עשה כן. התלונה נמצאה מוצדקת והנציב עמד על הצורך בהנמקה, ולוּ בתמצית (תמצית, מספרנו 316/18 , שלום).

מתלוננת הלינה על מתן מספר צווי חיפוש (אצל צד ג') שניתנו בשנת 2017 , אשר לא מופיעים בהם פרטים שונים, ובכללם מספרו של תיק בית המשפט; פרטי השוטר שהופיע בפני השופט; ומספר תעודת הזהות של צד ג'. בעמודה הנוגעת לסיבה לכך שהחיפוש יבוצע ללא עדים, נרשם באופן סתמי כי החיפוש הוא בחומר מחשב ובמחשב, ותחת מהות החשד והעילה למתן הצו נרשם שקיים חשד סביר ותו לא. לטענת המתלוננת, הצווים מהווים חלק מחומר חקירה בתיק שמתנהל נגדה, והעדר הפרטים פוגם בהליך השיפוטי ומשבש אותו.
לסוגיית הפגמים הנופלים בצווים, ובכלל זה בצווי חיפוש, נדרשה הנציבות בעבר פעמים רבות, והתייחסה לעניין זה גם במסגרת החלטות שניתנו בתלונות שהגישה המתלוננת עצמה או מתלוננים אחרים (ראו, למשל, תלונות 329/14 , 316/18 , .320/17)".

להורדה / קריאה בדוח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2018 הקלק כאן

תקלה מערכתית
תקלה מערכתית בטיפול במתן צווי חיפוש וצווי מעצר – מתוך דוח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2018

 

צו המצאת מסמכים ירון גת מושחר שמות
צו המצאת מסמכים לקוי שופט ירון גת בית משפט השלום תל אביב

 

 

 

סיכול דיון בית משפט ופגיעה בזכות לחירות – הנציב נמנע מלהתערב

תלונה הוגשה נגד השופט אברהם הימן בגין ניהול לקוי של דיון שהיה אמור להערך בדצמבר 2018, ופרוטוקול לקוי. מדובר בבקשת הקלה בתנאי חלופת מעצר שהגישה לורי שם טוב העצורה מזה כשנתיים בחשד לעבירות "שיימינג" במרשתת.
הדיון לא התקיים מאחר ושם טוב לא הובאה לדיון, גם סנגוריה מהסנגוריה הציבורית לא התייצבו לדיון. בסופו של יום סוכל הדיון ונפגעה הזכות לחירות של לורי שם טוב בבית המשפט.

בתלונה נטען כי השופט אברהם הימן לא הוציא הוראה לשב"ס להבאת לורי שם טוב לדיון, ולא ציין בפרוטוקול כי באי כוחה של שם טוב מהסנגוריה הציבורית לא הופיעו לדיון, וכי במהלך הדיון פתח בשיח מיותר עם הפרקליטה שבא הואשמה שם טוב באי הבאתה לדיון על ידי שב"ס. ובכך למעשה סוכל הדיון ונפגעה חירותה של שם טוב.

נציב תלונות הציבור על שופטים לא התייחס לטענותיה של שם טוב והשיב כי השופט פתח בבירור מדוע לא הובאה שם טוב לדיון ותינתן החלטה.

מצורפים:
בירור נציב תלונות הציבור על שופטים , תלונה 74/19 מיום 11.02.2019
פרוטוקול הדיון בפני השופט אברהם הימן תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 23.12.2018

Document-page-001Document-page-002Document-page-001Document-page-002

 

 

הנציב התעלם מאי מתן זכות הטיעון ללורי שם טוב בערכאות בהליך מעצרה הממושך

10.03.2019 – השבוע קיבלנו ידיעה קשה על מותו של העיתונאי גיל רונן עקב התעמרות מערכת המשפט נגדו. גיל רונן אינו היחיד שמערכת המשפט התעמרה בו עד יומו האחרון. ישנם גם את אלון וולף, רעות איש שלום, עדן רכטר והרשימה עוד ארוכה. מדובר באנשים נורמטיבים ללא רבב אשר סבלו מהתעמרות מערכת הרווחה והמשפט בהם עד יומם האחרון.

דוגמא להתעמרות מערכת המשפט וחוסר האונים של האזרח ניתן לראות בתלונה שהגישה לורי שם טוב העצורה מזה שנתיים מפברואר 2017 על חשד ל"עבירות שיימינג".

באוגוסט 2018 הודיעה הסנגוריה הציבורית כי אינה מייצגת את שם טוב בהליך מעצרה, ובנובמבר 2018 החליט שופט המעצרים הימן כי אינו מטפל בבקשותיה בענייני מעצרה.

זכות הטיעון וגם זכות הייצוג בערכאות הן זכויות יסוד חוקתית של כל אזרח בפרט אם הוא עצור מזה כשנתיים. שתי זכויות אלו נחסמו ללורי שם טוב.

נציב תלונות הציבור על שופטים מתנער מחובתו לברר תלונה בנושא ומציין כי מדובר בהחלטה שיפוטית והוא מנוע להתערב.

מדובר בפגיעה בזכות לחירות, חזקת החפות, וההליך הפלילי ומה לא. הרי כיצד יוכל נאשם להגן על עצמו אם נמנעת ממנו האפשרות לטעון בבית המשפט?

נציבות תלונות הציבור על שופטים אמונה על שמירת ערכים אלו בפרט כאשר שופט פוגע בזכות חוקתית של אזרח. סעיף 14 לחוק נציבות תלונות הציבור על שופטים קובע: "רשאי להגיש תלונה לנציב… כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו, או מי שאותו אדם הסמיך לכך". אי מתן זכות טיעון לנאשם הכלוא שנתיים הוא בהחלט עניין הקשור לניהול המשפט ולא קשור לעניין האישומים במשפט עצמו.

מצורפים:

– החלטת השופט אברהם הימן שאינו מטפל בבקשת לורי שם שאינה מיוצגת. מ"ת 14280-04-17 מה- 14.02.2019

– החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים שאינו מתערב באי מתן זכות הטיעון ללורי שם טוב בבית המשפט – תלונה מספר 111-19.

– הודעת הסנגוריה הציבורית לשופט אברהם הימן שאינה מייצגת את לורי שם טוב בהליך המעצר מה- 28.08.2018.

 

Document-page-001Document-page-002ה1ה2החלטת הימן

 

פרשת הבלוגרים: שופט מרדכי פלד – צו המצאת מסמכים לקוני ולקוי

21.12.2018 – מדובר בצו המצאת מסמכים מספר תיק 42704-07-15 שהוצא ע"י השופט מרדכי פלד מתאריך 21.07.2015 . בצו לא מופיע שם השוטר ומספרו האישי שהופיע בפני כב' השופט פלד לקבלת הצו והוזהר כחוק (ראה סעיף 1), ולא מופיעים מהות החשד והעילה להוצאת הצו (ראה סעיף 3). בנוסף על האותיות המודפסות בצו ישנם קשקשים בכתב יד , מה שמראה על זלזול בנשואי הצו.
בתלונה נטען כי השופט מרדכי פלד פגע בהתנהגותו בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה במדינת ישראל, ובאמון הציבור בבתי המשפט.

מצורפים צילום הצו המצאת המסמכים הלקוני והלקוי, וצילום בירור נציבות תלונות הציבור על שופטים.

 

צו המצאת מסמכים מגוגו - שופט מרדכי פלד שם מושחר

 

Document-page-001Document-page-002Document-page-003