התלונה על כב' השופט מחוזי תל אביב רענן בן יוסף נמצאה מוצדקת

מאי 2018 – נציב תלונות הציבור על שופטים הצליח לאחר שלשה חודשים לפענח את שארע בדיון הקצרצר ב- 25.02.2018 של לורי שם טוב בפני שופטי מחוזי. בדיון שהחל בפתאומיות באיחור של שעה ווחצי ונמשך כ- 3 דקות, לא היה ברור מי השופטים שהקריאו לגב' שם טוב את פסק הדין.
נציבות תלונות על שופטים כהרגלה עשתה חצי עבודה ולא התייחסה לאיחור של שעה וחצי לתחילת הדיון ולכך שהחל בפתאומיות ללא נוכחות בא כוחה של שם טוב.
בתלונה נטען כי הדיון החל באיחור של כשעה וחצי בשעה 15:30 במקום השעה 14:00. נוסף לעגמת הנפש של הממתינים כשעה וחצי לתחילת הדיון נוספה גם אי הודאות לתחילת הדיון עד הרגע האחרון שהחל ללא התראה או הכנה, מה שגרם למרבה הצער לאי נוכחות הסניגור בכל הדיון הקצר וחלק מהקהל בתחילת הדיון.
בנוסף, בפרוטוקול הדיון חתומים השופטים שי יניב וצבי גורפינקל כנוכחים בדיון בעוד שבפועל לא נכחו כלל בדיון. בנוסף, לאחר מספר ימים יצאה החלטה מוטעית כאילו השופט קאפח נכח בדיון מה שלא היה נכון.

מצורפות תמונות הפרוטוקל הלקוי ובירור הנציב ריבלין.

פרוטוקול רענן בן יוסףת3ת4

מודעות פרסומת

פרשת הבלוגרים – כיצד תרץ נציב תלונות על שופטים, צו החיפוש לקוי של השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה?

מתוך פרקי הלכות נציב תלונות הציבור על שופטים… במאי 2016 הוציאה השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה צו חיפוש לקוי ללא כתובת היכן לחפש, ללא מספר תיק בית משפט ולא ציינה כי החיפוש יבוצע בנוכחות עדים או לא.

כיצד תרץ הנציב את הליקויים בצו החיפוש של השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה?

אין מספר תיק בית משפט על הצו כי באותו יום שהשופטת הוציאה את הצו מערכת נט המשפט לא עבדה.
אין כתובת היכן יבוצע החיפוש כי בחיפוש במחשב קביעת מקום החיפוש עלולה לרוקן את הצו מתוכן.
אין נימוק מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים כי "מקום שמדובר בחיפוש במחשב, אין צורך בהתאם להוראות החוק בחיפוש בפני שני עדים. כאן הנציב טעה והטעה: לפי סעיף 23א לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) – חדירה למחשב: "חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, יראו אותן כחיפוש" כלומר חדירה למחשב היא כמו כל חיפוש וכל שכן מחייב שני עדים כי קל לשתול במחשב ראיות.

תמונות:
צו חיפוש לקוי של השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה בית משפט השלום ירושלים.
תרוצי הנציב מדוע הצו תקין מתוך תגובת הנציב 368/16

צו חיפוש שופטת אפרת אייכנשטיין שמלה

תשובות הנציב
תרוצי הנציב מדוע הצו תקין מתוך תגובת הנציב 368/16

פרשת הבלוגרים: נציבות תלונות על שופטים – תשובות פתטיות על פגיעה בזכות חוקית של הנאשם לעיין בחומר חקירה בזמן סביר

אפריל 2018 – התשובות הפתטיות של נציבות תלונות הציבור על שופטים על עוולות הנעשים לנאשמים בבית המשפט.
תלונה הוגשה נגד השופט בני שגיא על החלטתו להתחיל במשפט בטרם מימשה הנאשמת את זכותה ע"פ חוק (סדר דין פלילי סעיף 74) לעיין בחומר החקירה בזמן סביר. עניין התלונה מדוע השופט בני שגיא לא נימק החלטתו כמתחייב ע"פ חוק.
נציבות תלונות הציבור על שופטים משיבה: "אין באפשרותנו לקבוע האם מדובר בפרק זמן סביר" – הנציבות מתחמקת מלהשיב בעניין חובת הנמקה של השופט ומסיתה את עניין התלונה כאילו נתבקש להשיב על הנדון בתיק.
התחמקות נוספת של הנציבות היא להפיל את האחריות על ב.כ. של הנאשמת בכך שהיה אמור להגיש בקשת דחייה.

תשובת הנציבות בקישור:
 https://drive.google.com/file/d/1pGGBaERVdkVfw0Mr62tGrpcB8VLGiUqA/view?usp=sharing

מצורפים תמונות מתשובת הנציב (תלונה מספר 190/18)
תמונה 1 – תקציר מתשובת הנציב על מה התלונה נגד השופט בני שגיא
תמונה 2 – תשובת הנציב לתלונה נגד השופט בני שגיא

אי הנמקה 1

אי הנמקה 2
תשובת הנציב לתלונה נגד השופט בני שגיא

נציב תלונות על שופטים: מהערות הצדדים ניתן להבין מה אמר השופט

אפריל 2018 – הלכת נציב תלונות הציבור על שופטים: מהערות הצדדים בפרוטוקול הדיון ניתן להבין מה היו דברי השופט לכן השופט אינו מחויב לרשום דבריו בפרוטוקול.
תלונה הוגשה נגד השופט בני שגיא במשפט העיקרי בפרשת הבלוגרים. מקריאת הפרוטוקול נראה כי השופט אינו מדבר אלא רק מחליט מה שלא היה בדיון ופוגם בהבנת הדיון ומה התרחש בו ובפרוטוקול שמופיעות בו הערות סתומות של הצדדים שלא ניתן להבין מדוע נאמרו.

תשובת נציב תלונות הציבור על שופטים: "אכן הפרוטוקול אינו ערוך באופן בו דברי בית המשפט נרשמים במפורש, אולם מדבריהם של באי כח הצדדים בדיון ניתן להבין מהן ההערות שהעיר בית המשפט"
כלומר השופט אינו חייב לרשום דבריו שנאמרו בדיון בפרוטוקול. דבריו יהיו נתונים לפרשנות לקורא.

לצפייה בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופט בני שגיא הקלק כאן – תלונה מספר 190/18

מהערות הצדדים ניתן להבין מה הערות השופט
קטע מתגובת נציב תלנות על שופטים לתלונה על השופט בני שגיא (תלונה 190/18)

תלונה נגד השופט נעם סולברג – השווה המבקשת לזונה אפיקורסית

03.03.2017 – בפני שופט העליון נעם סולברג הוגשה בקשה למנוע פרסום שם חשודה. החשודה במעצר ימים, כ- 3 ימים, מבודדת, אינה יודעת על מה נעצרה ומהו חומר הראיות, מובלת לעיני כל בניגוד לחוק אזוקה במסדרונות בתי משפט להארכת מעצרה הגישה בקשה לאסור פרסום שמה.

השופט נעם סולברג בהחלטתו משתלח נגד החשודה בציטוט פסוק מספר משלי שאין לו קשר לפרשה וכותב בסעיף 9 בהחלטתו: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ד) .

סולברג משווה את החשודה לזרה (זונה ע"פ תרגום מצודות, אפיקורסית ע"פ פירוש רש"י) המפתה אנשים תמימים בהחלקת לשון ולבסוף גורמת להם נזקים כחרב. סולברג אינו מציג תימוכין להשתלחותו הבוטה ואינו מביא דוגמאות לפיתויים מצד החשודה והנזקים לכאורה שגרמה בגוף ובנפש לקורבנות כאלו ואחרים.

מדובר באמירות פטתיות בעלמא שאין קשר בינן למציאות, המוצאות מפיו של שופט בית משפט עליון. מן הראוי היה כי שופט במעמדו של סולברג יבקר שיפוטית ומקצועית את הסוגיה שלפניו ויציג תימוכין, ולא ישתלח נגד חשודה עצורה ומבודדת שאינה יכולה להגן על עצמה. נגד השופט נעם סולברג הוגשה תלונה בעניין זה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.

תלונה נגד השופט נעם סולברג

בית משפט מחוזי שופט אברהם הימן – איחורים לגיטימים שעות לתחילת דיונים

יוני 2017 – בית משפט מחוזי תל אביב בפני כבוד השופט אברהם הימן. נגד כב' השופט הימן הוגשו שתי תלונות שעיקרן דיונים שהחלו באיחור של שעות. הדיון האחד נקבע לשעה 12:00 אך החל ב- 14:40, הדיון השני ביום אחר נקבע לשעה 9:00 אך החל בשעה 10:25.

לטענת המתלונן מדובר באיחורים של שעות לתחילת דיונים שבהם ממתינים קהל מהציבור הרוצים לראות את העצירים ולהקשיב לדיון, סנגור ופרקליטים, והעצירים עצמם בתא מעצר במרתף בית המשפט. איחור שופט לדיון במשך שעות מבלי לתת הסבר או להתנצל הנה פגיעה בכבודם של הנוכחים הממתינים, ופגיעה באמון הציבור בבית המשפט.

להורדת / צפיה בבירור התלונה נגד השופט אברהם הימן הקלק כאן

השופט הימן נימק האיחורים בשל דיונים דחופים בלתי צפויים כגון עיכוב ביצוע החלטות בית משפט שלום, או המשכות בלתי צפויה של דיונים שנקבעו מראש.

נציב תלונות הציבור על שופטים קיבל את נימוקיו של השופט הימן.

יוצא אפוא כי איחורים במשך שעות שבהם ממתינים קהל מהציבור הרוצים לראות את העצירים ולהקשיב לדיון, סנגור ופרקליטים, והעצירים עצמם בתא מעצר במרתף בית המשפט הנם שיטת עבודה מקובלת בבית המשפט.

להלן בירור התלונה נגד השופט אברהם הימן

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

 

השופט עלאא מסארווה אישר צו חיפוש ללא ציון שם החשוד ומספר תעודת הזהות שלו

שופט אישר צו חיפוש בלי שידע את שמו של החשוד , מעריב , מור שמעוני , 05/09/2017 

נציב התלונות על השופטים מצא ליקויים מערכתיים ביחס לאופן הטיפול במתן צווי חיפוש ומעצר: "היה אפשר לחפש אצל אדם אחר עם שם משפחה זהה". השופט הפיק לקחים והבירור בעניינו מוצה

עלאא מסארווה - צו חיפוש ללא ציון שם החשוד ומספר תעודת הזהות שלו
עלאא מסארווה – צו חיפוש ללא ציון שם החשוד ומספר תעודת הזהות שלו

 להורדת בירור תלונה פלוני נגד השופט עלאא מסארווה – 341.17

צווי חיפוש וצווי מעצר שמבקשת המשטרה מבית המשפט מתקבלים, מטבע הדברים, בנוכחות צד אחד בלבד, ללא ידיעת מושא המעצר או החיפוש ומבלי שעורך דין נמצא שם כדי להגן על זכויותיו. על כן חשוב יותר מהרגיל לשמור על חוקיותו והגינותו של ההליך. אך מסתבר שלא תמיד כך הדבר. נציב התלונות על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, מצא לאחרונה ליקויים מערכתיים בבית משפט השלום, ביחס לאופן הטיפול במתן צווי חיפוש ומעצר. הליקויים התגלו במהלך טיפול בתלונה פרטנית נגד שופט, אשר חתם על צו חיפוש בעניינו של חשוד בהיותו חסר בפרטים רבים.

השופט המדובר חתם על צו חיפוש בעניינו של חשוד בעת שנעדרים ממנו שמו הפרטי, מספר תעודת הזהות, פרטי השוטר מגיש הבקשה ומספר תיק בית משפט. מאחר שהשופט הנילון פעל להפקת לקחים ואף הביא בכך לתיקון הליקויים, מיצה הנציב את הבירור בעניינו בהיבט הפרטני אך הוסיף, כי "האחריות האחרונה הכוללת בסופו של יום לצווים הניתנים על ידי שופט, רובצת עליו", וכן כי "שימת לב וזהירות מיוחדת בפעילות השיפוטית הינן אבני יסוד שאין לסטות מהן, על אחת כמה וכמה בעניינים היורדים לליבה של שיטתנו המשפטית".

אשר לאי ציון שמו המלא של המתלונן ומספר הזהות שלו בצו החיפוש הוסיף הנציב, כי לא יעלה שיצוין בו אך שם משפחתו. "הדבר עלול ליצור מכשלה חמורה של ביצוע חיפוש כנגד אדם אחר ששם משפחתו זהה לשמו של החשוד, לא כל שכן במקרה בו מתיר הצו לחפש במספר מקומות שונים, בהם יכול ומתגוררים קרובי משפחה ששם משפחתם זהה לשמו של החשוד", כתב.

בהחלטתו בתלונה הפנה הנציב ריבלין את תשומת לבו של מנהל בתי המשפט לבדוק אם ליקויים אלה אינם באים לידי ביטוי בבתי משפט נוספים. לדברי הנציב, הנציבות נדרשה לסוגיית הפגמים הנופלים במתן צווים כאלה פעמים רבות בעבר. הנציב הדגיש כי "על בית המשפט לנקוט משנה זהירות כאשר מדובר בצווים הנוגעים לפגיעה בזכויות יסוד של אדם כמו כבודו, פרטיותו וקניינו".

 

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

 

 

עלאא מסארווה אישר צו חיפוש ללא שם החשוד וללא מספר תעודת הזהות שלו