רונית זמיר מטייחת התנהלות עבריינית נפתלי שילה והמאבטחים מול בעלת דין

שופט משפחה נפתלי שילה רמת גן - התנהגותו מדיפה שחיתות ורמיה - פוגע קשות באמות הציבור בבית המשפטמרץ 2015 – מדובר בתשובת נציבות תלונות הציבור על שופטים לתלונה נגד השופט נפתלי שילה מבעלת דין אשר מעל 6 שנים אינה רואה את ילדיה על לא עוול בכפה מאחר והשופט נפתלי שילה מתלבט. נפתלי נמנע במשך כארבע שנים מלהכריע בבקשת האם להשיב לה את ילדיה. נפתלי שילה מתנהל משל הוא פקיד שכל תפקידו הוא לדרוש תגובה לבקשה, ותשובה לתגובה, וחוזר חלילה – כך במשך שנים. נפתלי מזמין שוב ושוב חוות דעת שיוציאו עבורו את הערמונים מהאש, ושוב מבקש תגובות, ותשובות, וחוות דעת על התגובות והבקשות והאירועים הנטענים, ושוב חוזר חלילה, וכו' וכו' וכו' וכו'.

מחוסר מעש ואולי מחשש כי החרפה תחשף החל נפתלי שילה להעליל ולהתנכל לאמא ל' ובאחד הדיונים העליל כנגדה כי היא מקליטה את הדיון ובכוונתה לפרסם את תוכנו. מה עשה? הרעיל בלחש המזימה באוזני העוזרת המשפטית שלו וזו פנתה לעמדת המאבטחים והרעילה על דיון בעייתי של מישהי שמצלמת ומעלה לאינטרנט דברים וחומרים מתוך בית המשפט.

 לאחר הדיון נעצרה בברוטליות האמא ל' על ידי מאבטחי בית המשפט בראשות המאבטחת מרינה אוסיפוב והוחזקה באיזור פתוח לקהל של בית המשפט למשך כשעתיים ועשרים דקות כשהיא אזוקה בידיה – חלק מן הזמן כשהידים מוחזקות מאחורי הגב וחלק מן הזמן מלפנים. בסיום פרק זמן זה הגיעו אנשי משטרת ישראל (מרחב דן) לבית המשפט ולקחו את האמא ל' לחקירה בתחנה. בחקירה לא נמצאו ראיות לביסוס החשדות שהוזכרו לעיל.

התלונה נגד נפתלי שילה

 בתלונה נטען כי נפתלי שילה לא רק שהעליל על האמא כי היא מקליטה את הדיון ושיסה בה את המאבטחים, אלא הוסיף חטא על פשע ונתן למאבטחים את פרוטוקול הדיון שהתנהל בתיק חסוי שעשו בו שימוש פסול נגד האמא.

נפתלי מטייח מסירת הפרוטוקול למאבטחים

בתגובה לתלונה השיב נפתלי (ראה סעיף 5 בתשובת הנציבות) כי לא זכוור לו כי מסר הפרוטוקול למאבטחים ולכן לא תועד הדבר בפרוטוקול. מדובר במעשה רמיה של נפתלי שילה. הכיצד פרוטוקול דיון חסוי דולף לידי המאבטחים ולשופט המנהל הדיון נפתלי שילה אין מושג בדבר. יתרה מכך אם נפתלי שילה כה קנאי לחיסיון הדיון לטובת בעלי הדין וילדיהם עד כדי ששיסה את המאבטחים באמא לבדוק את הדיון הוקלט, מדוע  מסתפק נפתלי בתשובתו הלקונית כי לא זכור לו שמסר הפרוטוקול ואינו מבצע בדיקה כיצד דלף הפרוטוקול.

הערה מטופשת של עו"ד ד"ר רונית זמיר מהנתל"ש

לאחר שטייחה את התלונה עם תשובתו הלקונית של נפתלי שילה מוסיפה ד"ר רונית זמיר (סעיף 6 בתשובת הנציבות): "נעיר כי מאבטחי בית המשפט נוכחים בדיונים מתוקף תפקידם, לרבות דיונים הנעשים בדלתיים סגורות, כפי שנעשה במקרה דנן".
קשה להבין מדוע כתבה רונית שמיר הערה מטופשת זו. האם ניסתה להצדיק את מעשה הפשע של המאבטחים בהחזקת פרוטוקול חסוי. או ניסתה לומר שבמקום להשים ליבם לנושא האבטחה בדיונים הם מאזינים לתכנים וממילא זה לא משנה אם הפרוטוקול הגיע לידיהם או לא.

נפתלי שילה מתלבט – מאמר מאת יואב יצחק

נפתלי שילה - דוגמא רעה להתנהלות בלתי תקינה
נפתלי שילה – דוגמא רעה להתנהלות בלתי תקינה

נפתלי שילה מתלבט , יואב יצחק , news1 , מרץ 2015

תמ"ש 47888-11-11 – כבודו נמנע במשך כארבע שנים מלהכריע בבקשת האם להשיב לה את ילדיה. כבודו מתנהל משל הוא פקיד שכל תפקידו הוא לדרוש תגובה לבקשה, ותשובה לתגובה, וחוזר חלילה – כך במשך שנים. כבודו מזמין שוב ושוב חוות דעת שיוציאו עבורו את הערמונים מהאש, ושוב מבקש תגובות, ותשובות, וחוות דעת על התגובות והבקשות והאירועים הנטענים, ושוב חוזר חלילה, וכו' וכו' וכו' וכו'

בית המשפט לענייני משפחה הוא אחד הגדולים והעיקריים במערכת המשפט. מאות אלפי בעלי דין נזקקים לערכאה זו כמעט מדי שנה. אין מדובר רק במשפטי גירושין, משמורת ילדים, מזונות וכל מה שמתלווה לכך, אלא גם במשפטים על כסף גדול באמת: סכסוכי ירושה, עימותים בין בני משפחה על רכוש עצום, כולל מניות שליטה בחברות ציבוריות וכו'.

אלא מה? מכיוון שבית המשפט לענייני משפחה מתנהל על-פי חוק בדלתיים סגורות, מצליחים גורמים רבים, ובהם שופטים, לעשות בין כתליו כאוות נפשם. היכולת לחשוף ולפרסם את כל שנעשה בבית המשפט, מוגבלת מכוח החוק. המחוקק, שביקש למנוע, ובצדק, חיטוט מיותר בריבם האישי של בני זוג, המבקשים להתגרש, לשמור על פרטיותם ולהגן על קטינים, ובצדק, כאמור, לא נזהר מיצירת מסגרת משפטית חסינה יחסית מביקורת ציבורית-עיתונאית, שתאפשר ניצול לרעה של "דלתיים סגורות" כדי למנוע מידע קריטי על עוולות גדולות והליכים משפטיים המתנהלים באופן הנוגד את יסודות המשפט בישראל.

דוגמה רעה להתנהלות בלתי תקינה באה לידי ביטוי בתמ"ש 47888-11-11 "המתנהל" בפני השופט נפתלי שילה. הח"מ מכיר תיק זה מקרוב ומלווה את בעלת הדין, הזועקת בכאב גדול בדרישה לקבל את ילדיה שנגזלו ממנה. לעוולה נגדה שותפים פקידות סעד, הנהלת משרד הרווחה וגם בית המשפט.

כתבנו "מתנהל", שכן למרבה הצער, נראה כי נכון לומר שהתיק "תלוי ועומד" בפני כבודו וכי לכבודו יש המון המון זמן. כבודו שכח, כנראה, את תפקידו או שמא הוא נעדר יכולת ניהול וכושר שיפוטי: לנהל את התיק, לברר את העובדות, לשפוט ולחתוך עניינים תוך זמן סביר. שהרי לא בכדי נבצר ממנו לקבל הכרעה כדבעי.

למרבה הצער, במקום להכריע בסכסוך המובא בפניו, משמש כבודו כ"סלקטור" לבקשות, תגובות, חוות דעת וכו' וכו'. במשך כארבע שנים כבודו סוחב החלטות, מתלבט שוב ושוב ולא מקבל הכרעה בשאלה העיקרית העומדת על הפרק: דרישת בעלת הדין לקבל את ילדיה, למשמורתה. כבודו נמנע מהכרעות למרות הכזבים הרבים המובאים בפניו מצד בעל הדין, ולמרות האיומים הגלויים והסמויים מצד אותו בעל דין, ועל-אף מידע מטעה ו/או מסולף המוצג בפיו שוב ושוב מצד פקידות הסעד, שאותן הוכיחה בעל הדין ונגדן פעלה כדי להביא למיצוי הדין נגדן.

כבודו לא מגיע להחלטות, למרות חוות דעת שהוא מקבל, שוב ושוב, לפי הזמנתו. כבודו לא מתעורר לשמור אפילו על כבוד בית המשפט וכבודו הוא, כאשר הוא נוכח, שוב ושוב, כי פקידות הסעד מצפצפות עליו, פשוטו כמשמעו, ולא מקיימות צווים פשוטים שהוא מוציא. כבודו לא נוקט בהליכים של בזיון בית המשפט, למרות שפקידים בכירים במשרד הרווחה מסכלים, שוב ושוב, החלטות שיפוטיות שהוציא תחת ידיו.

כבודו מתנהל משל הוא פקיד שכל תפקידו הוא לדרוש תגובה לבקשה, ושוב תשובה לתגובה, וחוזר חלילה – כך במשך כארבע שנים. כבודו מזמין שוב ושוב חוות דעת שיוציאו עבורו את הערמונים מהאש, ושוב מבקש תגובות, ותשובות, וחוות דעת על התגובות והבקשות והאירועים הנטענים וכו' וכו' וכו' וכו'. כבודו שכח, כנראה, מה תפקידו, ו/או טרם הפנים את מחויבותו: לשפוט, לעשות צדק, לסיים את המשפט בהקדם, בטרם יאבדו הקטינים עוד ועוד שנים ויגיעו לבחרותם בלא שייזכו לאהבת אם.

נפתלי שילה מתלבט , יואב יצחק , news1 , מרץ 2015
נפתלי שילה מתלבט , יואב יצחק , news1 , מרץ 2015

התנהלות פרזיטית קלוקלת הפרקליטים עו"ד אביתר אסף ואהרון גל מול בית משפט לתביעות קטנות

שופט משפחה נפתלי שילה רמת גן - התנהגותו מדיפה שחיתות ורמיה - פוגע קשות באמות הציבור בבית המשפטתחלואי מושב הליצים של שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה שמונע מאמא וילדיה להיפגש במשך 5 שנים בדלתיים סגורות, ללא ראיות, וללא סיבה אובייקטיבית בהתנהגותם ותפקודם, אלא ע"פ עלילות ומעללי פקידות סעד.

אוקטובר 2014 – מדובר במעצר ברוטלי של האמא ל' על ידי מאבטחי בית משפט לענייני משפחה רמת גן בראשות המאבטחת מרינה אוסיפוב באיזור פתוח לקהל של בית המשפט למשך כשעתיים ועשרים דקות כשהיא אזוקה בידיה – חלק מן הזמן כשהידים מוחזקות מאחורי הגב וחלק מן הזמן מלפנים. עילת המעצר היתה כי ל' מחזיקה מכשיר הקלטה מה שלא נמצא בחיפוש מאוחר יותר. האמא ל' פנתה לבית משפט לתביעות קטנות לבירור ההתפרעות האלימה של מאבטחי הנהלת בתי המשפט – מרינה אוסיפוב. בפסק הדין מה- 16 בספטמבר 2014 ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט, קבע כב' השופט איתי הרמלין (סעיף 36): "סך הכל תשלם הנתבעת לתובעת סכום של 2,200 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה עד ליום התשלום בפועל". – נכון ל- 21.10.2014 לא שילמה הנתבעת (המדינה מיוצגת ע"י עו"ד פרקליטים אביתר אסף ואהרון גל)

מרינה אוסיפוב - מאבטחת בית משפט לענייני משפחה רמת גן
מאבטחת מרינה אוסיפוב – עצרה בברוטליות את האמא ל' והוחזיקה אותה באיזור פתוח לקהל של בית המשפט למשך כשעתיים ועשרים דקות כשהיא אזוקה בידיה – חלק מן הזמן כשהידים מוחזקות מאחורי הגב וחלק מן הזמן מלפנים.

רמיית פרקליטות המדינה ונציגיה עו"ד אסף אביתר ואהרון גל

הפרקליטים מטעם המדינה (הנתבעת) פעלו בדרך רמיה. מצד אחד שלח עו"ד אביתר אסף ב- 2.10.2014 מכתב לתובעת האמא ל' בו הוא מבקש פרטי חשבון הבנק לשם יעביר סכום הפיצויים שקבע בית המשפט, מה שלא ביצע. מצד שני כעבור 4 ימים שלח עו"ד אהרון גל ערעור לבית משפט מחוזי בן 228 עמודים לבטל הפיצויי של 2200 ש' שקבע בית המשפט. שופטת המחוזי עופרה צ'רניאק דחתה את הערעור של עו"ד אהרון גל, וחייבה את המדינה לשלם 5,000 שקלים לתובעת האמא ל'.. ראה החלטה שופטת צ'רניאק מה- 18.01.2015.

ביזו בית משפט לתביעות קטנות –  הפרקליטות ונציגיה עו"ד אביתר אסף ואהרון גל ביזו את בית משפט לתביעות קטנות בכך שלא שילמו סכום הפיצוי בסך 2200 שקלים ע"פ המועד שקבע בית המשפט בפסק הדין.

מרמים את האזרח הקטן – עו"ד אביתר אסף ואהרון גל פעלו גם בדרך רמיה בכך שלא ציינו מאומה במכתבם לתובעת האמא ל' על הכוונה בעוד 4 ימים להגיש ערעור של 224 עמודים, ומקום זה מרחו הבלים לכאורה הם מבקשים את פרטי חשבון הבנק שלה מאחר ואינם מצליחים לאתר אותה, בעוד שברור להם שלא יבוצע שום תשלום.
התנהגותו של עו"ד אביתר אסף, אהרון גל והפרקליטות מדיפים ריח נקמנות, בזבוז משאבי הציבור לשימוש בכוח השררה למטרות אפלות.

מזלזלים בהליך השיפוטי – להוסיף חטא על פשע טוען עו"ד אהרון גל בעזות ובזלזול כעילה בכתב הערעור כי בית משפט לתביעות קטנות נמנע מלהעביר את התיק לבית משפט השלום, בעוד שיכל לערער במועד ההחלטה ב- 16 ביולי, אלא משלא היה פסק הדין מה- 16 לספטמבר לרוחו החליט לערער גם על עניין זה.

להלן קטע מכתבת "הפרופורציות של הפרקליטות – החיוב: 2,200 שקל; הערעור: 228 עמודים" news1 , איתמר לוין, 21.10.2014

ההתנהלות של הפרקליטות נראית כמו נקמנות לשמה במי ש"העזה" לנצח חלק מהמערכת: הנהלת בתי המשפט. תראו אלו משאבים מגויסים כאן – לא כדי להגן על אינטרס ציבורי כלשהו, אלא כדי להגן על המערכת עצמה.

אולי במקום להתמודד עם ל', תבדוק הפרקליטות את ממצאיו העובדתיים של השופט איתי הרמלין? אולי היא תבחן האם יש הצדקה לאזוק אדם במשך שעות במקום פומבי, במקום לקחת אותו מיד לתחנת המשטרה? ואולי הפרקליטות גם תברר מדוע המשטרה משלמת מדי שנה עשרות מיליוני שקלים על פשלות שלה, והנהלת בתי המשפט לא מוכנה להשלים עם חיוב של 2,200 שקל? ובעברית פשוטה: אולי במקום לריב עם המראה, תפיקו לקחים?

….

הנהלת בתי המשפט הגישה (6.10.14) לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשת רשות ערעור בת 228 עמודים על פסק דין נגדה שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות. הבקשה עצמה כוללת 28 עמודים, ועוד 200 עמודים של מסמכים ומוצגים – והיא נוגעת לפסק דין שהיקפו הכספי 2,200 שקל.

מדובר בפסק דינו של השופט איתי הרמלין, שחייב את המדינה לפצות את שם-טוב ב-1,500 שקל ולשלם לה הוצאות בסך 700 שקל בשל איזוקה הממושך לאחר שנחשדה (שלא בצדק) כאילו היא מקליטה בניגוד לחוק דיון משפטי. הרמלין קבע, כי לא הייתה הצדקה להחזיק את שם-טוב אזוקה בפומבי שעות רבות, אלא היה צורך להעביר אותה מיד לתחנת המשטרה הקרובה.

עצם הגשת הבקשה היא מעשה חריג, ודאי מצד המדינה, שכן בתי המשפט המחוזיים נוהגים שלא להתערב בפסקי הדין של בתי המשפט לתביעות קטנות – בעיקר משום שכל מטרתם של בתי משפט אלו היא לסיים את ההליכים במהירות וביעילות. היקפה של הבקשה גם יקשה על שם-טוב להתמודד לבדה עם הערעור ועשוי לחייב אותה להזדקק לשירותי עורך דין, במיוחד כאשר הנהלת בתי המשפט מיוצגת בידי הפרקליטות – וגם זאת בניגוד לעקרונות היסוד של בתי המשפט לתביעות קטנות, החוסכים את הצורך בייצוג משפטי.

המדינה אומרת בפה מלא, כי היא הגישה בכוונה בקשה כה נרחבת – לדבריה, כדי להוכיח שבית המשפט לתביעות קטנות טעה כאשר דן בתביעה מלכתחילה. בערעורים מקובל לצרף אך ורק את פסק הדין עליו מוגש הערעור, ולא את התיק כולו – המצוי ב"נט המשפט" ומועבר לערכאת הערעור. במקרה זה, נראה שהמדינה צירפה את מלוא התיק מבית המשפט לתביעות קטנות, כולל כתב התביעה וכתב ההגנה, וכן בקשות ותגובות להן שעלו במהלך הדיון.

יצויין, כי אם היה בית המשפט לתביעות קטנות מחליט להעביר את התביעה לבית משפט השלום, הייתה המדינה יכולה ליהנות מייצוג משפטי. בכך היא הייתה זוכה ליתרון בלתי הוגן על שם-טוב, או שהאחרונה הייתה נאלצת לשכור עורך דין בתביעה שעמדה במקור על 5,000 שקל בלבד.

עוד תופעה חריגה בערעור היא העובדה, שאורך הבקשה עצמה יותר מכפול מפסק אליו היא מתייחסת. פסק הדין בבית המשפט לתביעות קטנות השתרע על פני 12 עמודים, ובקשת רשות הערעור תופסת כאמור 28 עמודים.

טענה תמוהה בולטת של המדינה היא ש"פסק הדין נשוא בקשה זו מעורר שאלות משפטיות הראויות לבחינת ערכאת ערעור". כידוע, פסקי דין של בתי המשפט לתביעות קטנות אינם מחייבים אפילו שופטים אחרים באותה ערכאה, כך שקשה להבין מדוע המדינה טוענת שבמקרה זה יש צורך בהכרעה של בית המשפט המחוזי בשאלות המשפטיות. המדינה גם מסתכנת בכך שהמחוזי יאמץ את קביעותיו של בית המשפט לתביעות קטנות, ובכך יקבע הלכה שתנחה את בתי משפט השלום. לפיכך עולה תהייה, האם הפרקליטות הביאה בחשבון סיכון זה.

בבקשת רשות הערעור טוענת המדינה, כי בפסק דינו של הרמלין היו שלוש טעויות קשות המצדיקות ערעור: הימנעותו מהלהעביר את התיק לבית משפט השלום, סירובו לאפשר להנהלת בתי המשפט להיות מיוצגת בידי עורך דין והטלת החבות על המדינה בשל איזוקה של שם-טוב. הבקשה הוגשה בידי עו"ד אהרון גל מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).

מכתב עו"ד אביתר אסף ב- 2.10.2014  לתובעת האמא ל' בו הוא מבקש פרטי חשבון הבנק לשם יעביר סכום הפיצויים שקבע בית המשפט

מושב הלצים של נפתלי שילה רמת גן

שופט משפחה נפתלי שילה רמת גן - התנהגותו מדיפה שחיתות ורמיה - פוגע קשות באמות הציבור בבית המשפטדוד המלך עליו השלום היה אומר: "אַשְׁרֵי הָאִישׁ- אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ, בַּעֲצַת רְשָׁעִים; וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים, לֹא עָמָד, וּבְמוֹשַׁב לֵצִים, לֹא יָשָׁב" (תהילים א, א), וכלל ידוע הוא בתורה מהקל אל הכבד מכאן הסכנה הגדולה ביותר לאדם היא מושב לצים.

ספטמבר 2014 – מדובר בסיפורה של האמא ל' אשר אינה רואה ילדיה מזה 5 שנים משום שרשויות הרווחה סבורות כי כך זה לטובת הילדים. האמא ללא רבב נאבקת מזה 5 שנים בדיונים שיפוטייים מתישים פיסית נפשית וכלכלית בבית משפט לענייני משפחה רמת גן שופט נפתלי שילה ללא הועיל.
נפתלי נוקט בשיטת הלץ, ומבזה את מוסד הרווחה ובית משפט למשפחה, הוא מקבל בלעגנות את הבלי פיהן של פקידות הסעד המרעילות בפיהן נגד האמא והופך את דברי הבלע לצווים שיפוטיים.

פרשת התפרעות המאבטחים מעלילת נפתלי שילה

מרוב שיעמום ובהשפעת הלציות החל נפתלי שילה להעליל ולהתנכל לאמא ל' ובאחד הדיונים העליל כנגדה כי היא מקליטה את הדיון ובכוונתה לפרסם את תוכנו. מה עשה? הרעיל בלחש המזימה באוזני העוזרת המשפטית שלו וזו פנתה לעמדת המאבטחים והרעילה על דיון בעייתי של מישהי שמצלמת ומעלה לאינטרנט דברים וחומרים מתוך בית המשפט.

מרינה אוסיפוב - מאבטחת בית משפט לענייני משפחה רמת גן

לאחר הדיון נעצרה בברוטליות האמא ל' על ידי מאבטחי בית המשפט בראשות המאבטחת מרינה אוסיפוב והוחזקה באיזור פתוח לקהל של בית המשפט למשך כשעתיים ועשרים דקות כשהיא אזוקה בידיה – חלק מן הזמן כשהידים מוחזקות מאחורי הגב וחלק מן הזמן מלפנים. בסיום פרק זמן זה הגיעו אנשי משטרת ישראל (מרחב דן) לבית המשפט ולקחו את האמא ל' לחקירה בתחנה. בחקירה לא נמצאו ראיות לביסוס החשדות שהוזכרו לעיל.

האמא ל' פנתה לבית משפט לתביעות קטנות לבירור ההתפרעות האלימה של מאבטחי הנהלת בתי המשפט – מרינה אוסיפוב. בפסק הדין ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט, קבע כב' השופט איתי הרמלין:

"ספקות גדולים התעוררו אצלי באשר לנוסח ההודעה על העיכוב שהשמיעה המאבטחת באוזני גב' שם טוב – האם הוזכרה רק הקלטה או גם החשד בצילום הדיון."

השופט קבע בנוסף:

"הראיות שסקרתי לעיל שכנעו אותי כי גב' שם טוב הוחזקה עצורה ואזוקה במשך כשעתיים ועשרים דקות בבית המשפט לענייני משפחה מבלי שבוצעה פעילות חקירתית כלשהי לבירור החשד נגדה, וזאת בהמתנה לשוטרי משטרת ישראל, שהוזמנו על ידי המאבטחים בטלפון כדי שיקחו אותה לחקירה. כל זאת, כאשר תחנת המשטרה נמצאת בסמוך ממש לבית המשפט.

חלק מן הזמן הייתה גב' שם טוב אזוקה כשידיה מאחורי גבה וחלק מן הזמן היו ידיה אזוקות לפני גופה.

עוד השתכנעתי גם כי משך הזמן שבו הוחזקה גב' שם טוב אזוקה בבית המשפט הוא משך הזמן הרגיל שבו מתעכב הטיפול במי שנעצרים בבית משפט זה.

השתכנעתי עוד שלמעט התנגדות פיזית לעצם אזיקתה לא נקטה גב' שם טוב לאורך האירוע כלשהו אלימות כלשהי."

השופט פסק בסעיף 18:

"החוק אינו אוסר על הקלטת דיון. כאמור לעיל, אין בכך כדי לקבוע שאמנם עברה עבירה זו, ואזכיר כי בסיום החקירה לא נמצא דבר."

סוף דבר

מושב הלצים שמנהל נפתלי שילה מזה כחמש שנים ללא התקדמות לקביעת הסדרי ראיה בין האמא ל' לילדיה  מבזה את הנהלת בתי המשפט, רשויות הרווחה – פקידות הסעד סימונה שטיימנץ וניבה מילנר, המאבטחת מרינה אוסיפוב, ומהווה נטל על המערכת. נפתלי שילה בדרך רמיה מורח את הדיונים תוך פגיעה באזרח ומשפחתו בין מתוך פרזיטיות או תסביך כזה או אחר בענייני שררה.
אילולא היה נפתלי שילה מתעסק בענייני תיק המשפחה שעומד בפניו באפקטיביות ולא בוחל בפעלולים ותעלולים בבית משפט היה ניתן למנוע התבזות הנהלת בתי המשפט והמאבטחים.

וְנָתַתִּי נְעָרִים שָׂרֵיהֶם וְתַעֲלוּלִים יִמְשְׁלוּ בָם. ישעיהו ג , ד

בעקבות ההנהלות המקולקלת של השופט נפתלי שילה – פרקליטות מחוז ת"א תשלם לאמא ל' 2200 ש"ח – ת"ק 3758-06-14 ל' נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט

בעקבות ההנהלות המקולקלת של השופט נפתלי שילה – פרקליטות מחוז ת"א תשלם לאמא ל' 2200 ש"ח – ת"ק 3758-06-14 ל' נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט

קישורים:

מושב הלצים של נפתלי שילה – פקידות הסעד סימונה שטימנץ וניבה מילנר מציגות תמונות קופים שלהן כדי להכפיש את האמא ל' – ספטמבר 2014  – פקידות הסעד תולשות ילדים וקשישים מבתיהם בשם "טובתם" בדלתיים סגורות וללא ראיות. מדובר בתעשיית סחר בילדים וקשישים, גזל רכוש הקשישים לאפוטרופסים מושחתים כגון העובדת הסוציאלית ירדנה נילמן, אקים אפוטרופסות, המרכז הישראלי לאפוטרופסות ועוד.
יחצנות מהווה נדבך מרכזי בתעשיה המזוהמת לסחר בילדים של סימונה שטיימנץ וניבה מילנר, ולכן כדי ליצור סימפטיה הן מופיעות בדיוני הסדרי ראיה בין הורים לילדים עם תמונתן בדמות קוף , וכדי להסיט את הדיון הן שולפות את תמונות הקוף המוגדלות שלהן מהתיק ותוחבות אותם ישר לפרצופו של השופט (נפתלי שילה) מייללות ומרעילות בפיהן נגד האמהות כי הן פרסמו ברשת את פרצופן בדמות הקוף.

מדובר בהתנהלות מלוכלכת של עובדות ציבור המשבשות הליך שיפוטי חשוב בענייני הסדרי ראיה בין הורים לילדים כדי להשפיע ולהסית את השופט נגד האמהות

סימונה שטיימנץ - משתמשת בפרצופה דבוק על תמונת קוף להרעיל ולהעליל נגד אמהות בבתי משפט
סימונה שטיימנץ – משתמשת בפרצופה דבוק על תמונת קוף להרעיל ולהעליל נגד אמהות בבתי משפט
ניבה מילנר - משתמשת בפרצופה מחובקת על גורילה להרעיל ולהעליל נגד אמהות בבתי משפט
ניבה מילנר – משתמשת בפרצופה מחובקת עם גורילה להרעיל ולהעליל נגד אמהות בבתי משפט

פקידות הסעד ניבה מילנר וסימונה שטינמץ – תסביך הקופים

ספטמבר 2014  – פקידות הסעד תולשות ילדים וקשישים מבתיהם בשם "טובתם" בדלתיים סגורות וללא ראיות. מדובר בתעשיית סחר בילדים וקשישים, גזל רכוש הקשישים לאפוטרופסים מושחתים כגון העובדת הסוציאלית ירדנה נילמן, אקים אפוטרופסות, המרכז הישראלי לאפוטרופסות ועוד.
יחצנות מהווה נדבך מרכזי בתעשיה המזוהמת לסחר בילדים של סימונה שטיימנץ וניבה מילנר, ולכן כדי ליצור סימפטיה הן מופיעות בדיוני הסדרי ראיה בין הורים לילדים עם תמונתן בדמות קוף , וכדי להסיט את הדיון הן שולפות את תמונות הקוף המוגדלות שלהן מהתיק ותוחבות אותם ישר לפרצופו של השופט (נפתלי שילה) מייללות ומרעילות בפיהן נגד האמהות כי הן פרסמו ברשת את פרצופן בדמות הקוף.

מדובר בהתנהלות מלוכלכת של עובדות ציבור המשבשות הליך שיפוטי חשוב בענייני הסדרי ראיה בין הורים לילדים כדי להשפיע ולהסית את השופט נגד האמהות

סימונה שטיימנץ - משתמשת בפרצופה דבוק על תמונת קוף להרעיל ולהעליל נגד אמהות בבתי משפט
סימונה שטיימנץ – משתמשת בפרצופה דבוק על תמונת קוף להרעיל ולהעליל נגד אמהות בבתי משפט
ניבה מילנר - משתמשת בפרצופה מחובקת על גורילה להרעיל ולהעליל נגד אמהות בבתי משפט
ניבה מילנר – משתמשת בפרצופה מחובקת עם גורילה להרעיל ולהעליל נגד אמהות בבתי משפט

 להלן פוסט בנושא

ניבה מילנר פק"ס מחוזית מתבכיינת לשופט "יש תמונה ברשת שאני גורילה"
פורסם ב- 4 בספטמבר 2014 מאת aravaoa

חומר שנשלח אלינו במייל, גרם לתהיות רבות לגבי התנהלותן של פקידות הסעד.

ידענו על פשעיהן החמורים של פקידות הסעד כלפי הורים וילדים הפועלים מתוך מניעים זרים ובשיטות עברייניות בתמורה לבצע כסף. עתה, מתחיל לדלוף חומר החוצה החושף את פרצופן האמיתי של פקידות הסעד.

פקידות הסעד הידועות כנשים נחותות, נוהגות להשתמש בלשון מזעזעת, להכפיש את ההורים וילדיהם, והעיקר: כל מי שעומד בדרכן של אלו שבאו להן לא טוב – הן מנתקות אותו מילדיו.
ביום 3/9/2014 התקיים דיון בדלתיים סגורות של אמא באולם השופט שמכונה ברשת: "נפתלי 'חותמת הגומי' שילה".
על פניו הכול היה נראה תקין אלמלא כמה דברים מוזרים והזויים גם יחד:
אותו שופט נפתלי שילה הוציא צו הרחקה לאמא מבית המשפט בתאריך 18/5/14 למשך 30 יום בדיון קודם, והגיש נגד האם תלונות במשטרה על העלבת עובד ציבור.
אז נתחיל מהשאלה המתבקשת: כיצד? כיצד יכול להתנהל משפט צדק כאשר מחשבתו של השופט מוטית לרעת מי מהצדדים המשתתפים בדיון? מסתבר שאצל השופט 'נפתלי חותמת הגומי שילה' – צדק או טובת הילדים לא ממש בראש מעייניו.
נמשיך בהתנהלות המוזרה שהופגנה שם.
באופן תמוה ומוזר נכחו בדיון צוות שלם של פקידות סעד בדרגות שונות, פקידת סעד ראשית, פקידת סעד מחוזית, ועוד כמה שלא הזדהו.
סימונה שטיינמץ – פק"ס ראשית אשר פוטרה מתפקידה ע"י שר הרווחה בתאריך 1/9/2014 מסרבת  להיות מפוטרת והגיעה בצורה הזויה להשתתף בדיון והעידה על עצמה בגוף שלישי: "פקידת הסעד הראשית נאלצה להיות מעורבת באופן פרטני בתיק דבר חריג לכל הדעות".

סימונה שטינמץ פוטרה מתפקידה ע"י שר הרווחה ביום 1/9/14
אם כך סימונה, מדוע באמת חרגת והגעת לדיון ביחד עם צוות שלם? האם בכדי להמשיך את ניסיונות מסע הצלב והדייג של האמא?
בתורה התבכיינה ניבה מילנר לשופט באופן שאינו קשור כלל וכלל לדיון ואמרה "עדיין מופיעה תמונה שלי בתור גורילה – זה לא מכובד". מילנר "שכחה", כי תפקידה להתעסק בתיקי משפחה ולא להסתובב כל היום ברשת האינטרנט ולחפש את שמה ותמונות מחמיאות שהיא עצמה מעלה ומפרסמת.
ניבה מילנר וקוף חמוד - מה הקוף עושה איתה?

ניבה מילנר וקוף חמוד – מה הקוף עושה איתה?
ובכן,
האם חטיפת ילדים וניתוקם מהוריהם זה "מכובד" לטעמך ניבה?
יצויין כי פקידות הסעד הגישו נגד האם תלונות שווא כוזבות כמעט לכל רשויות המדינה: משטרת ישראל, מקום עבודתה של האם, הנהלת בתי המשפט ותקשורת. לו היו פקידות הסעד באמת מקצועיות כפי שהן מעידות על עצמן, לא היו מסתירות עובדות אלו מבית המשפט, ומציגות עצמן כ"מקצועיות".
אותן פקידות סעד, פרסמו באמצעות היחצ"ן מטעמן פרסומים מכפישים ומזעזעים בתיק משפחה של האם שחל עליו צו איסור פרסום וניהול בדלתיים סגורות, תוך התקפת האם באמירות שקריות, תוך הפרה בוטה של הדין, משל כאילו אין דין ואין דיין. הנה כי כן, מהמקובץ ומפרסומים כתובים עולה כי פקידות הסעד אינן בוחלות בכל אמצעי כדי לפגוע באם, ובכלל זה הפרת צווי איסור פרסום וניהול בדלתיים סגורות, כדי למנוע מהאם פרסומים נגדן.
האם שופט אשר חרץ דעה כלפי בעלת דין יכול לשפוט אותה? האם זה מכובד?
האם שופט אשר מסרב בתוקף לפסול את עצמו מהתיק מפני שהוא מעוניין להמשיך ולפסוק נגד האם ולהמשיך ולשמש חותמת גומי של פקידות הסעד, האם זה מכובד?
האם חושש נפתלי שילה שבמידה ויוחלף יתגלו פשעיו אשר כרגע מוחבאים מאחורי "דלתיים סגורות"?
סוף דבר
ניבה מילנר, סימונה שטיינמץ , חנה סלוצקי ואחרות -.חיפשנו ומצאנו ברשת מקבץ תמונות שלכן מימים ימימה. אז אם להידמות לגורילה לא מכובד – הבה נשמע דעתך על התמונות שהעלית כשאת מופיעה כעכברוש, נחש ועוד.