ואבן, (Vaben (Oxazepam – תופעות לוואי ושימושים

ואבן, (Vaben (Oxazepam, הוא השם המסחרי של התרופה – אוקסאזפאם

וואבן oxazepam הוא סם פסיכיאטרי נוגד חרדה מקבוצת הבנזודיאזפינים המיועד לאנשים שסובלים מחרדה או תסמיני גמילה מאלכוהול. תרופת המרשם מוסתת ההשפעות של חומר כימי במוח. הסם משפיע על הגוף על ידי הפחתת חרדה, גורם לישנוניות, ופוגע בזיכרון לטווח קצר. וואבן Oxazepam מגיעה בכמוסות, והיא בדרך כלל נלקחת שלוש או ארבע פעמים ביום.

מקור MedTv

עלון לצרכן של משרד הבריאות לואבן, (Vaben (Oxazepam

תופעות לוואי של וואבן Oxazepam
סחרחורת, נמנום, כאבי ראש, ורטיגו הם כמה מתופעות הלוואי הנפוצות ביותר של וואבן oxazepam. בין תופעות הלוואי הנפוצות פחות בתרופה זו עייפות, דיבור עילג, ונפיחות. ישנן תופעות לוואי חמורות יותר של וואבן oxazepam הכוללות דיכאון, לחץ דם נמוך (תת לחץ דם), וסימנים של תגובה אלרגית (כגון כוורות, גרד, או פריחה בלתי מוסברת).

מבוא לתופעות לוואי של וואבן Oxazepam
כמו עם כל תרופה, יש תופעות לוואי אפשריות עם oxazepam וואבן; עם זאת, לא כל מי שלוקח את התרופה חווה תופעות לוואי. (מאמר זה עוסק ברב, אך בכל תופעות לוואי האפשריות של וואבן oxazepam. למידע נוסף על תופעות לוואי אפשר לפנות לרופא המטפל).

תופעות לוואי אפשריות של וואבן Oxazepam
Oxazepam הוא תרופה ישנה יותר, שאושרה לפני שנים רבות. בתרופות חדשות יותר, תופעות לוואי מתועדות בקפידה, ואחוז האנשים שמפתחים כל תופעת לוואי המדויק ידוע. עם תרופות ישנות יותר, כמו oxazepam, מידע על תופעת לוואי הוא פחות ספציפי, והאחוזים המדויקים אינם מדווחים.

חלק מתופעות הלוואי הנפוצות יותר של וואבן oxazepam:
נמנום
סחרחורת
תחושת ספינינג (ורטיגו)
כאבי ראש.

תופעות לוואי נפוצות פחות של וואבן oxazepam:
בחילה
עייפות
נפיחות או החזקת מים (בצקת)
דיבור לא ברור
רעד (רעידות)
שינויים בחשק מיני.

תופעות לוואי חמורות של וואבן  Oxazepam
ישנן תופעות לוואי של וואבן oxazepam המופיעות לעתים רחוקות והן רציניות ויש לדווח מיידית לרופא המטפל. אלה כוללים, אך לא מוגבלים ל:

דיכאון (או החמרת הדיכאון קיים)
בעיות סחרחורת או קורדינציה שגורמות לנפילה
לחץ דם נמוך (תת לחץ דם)
מחשבות אובדניות
קשיי נשימה
חרדה, עירור, או תסיסה
עוינות, תוקפנות, או זעם
הזיות
סימנים של בעיות בכבד, כגון עיניים או עור צהובים (צהבת)
סימנים של תגובה אלרגית, כולל פריחה בלתי מוסברת, כוורות, גרד, נפיחות ובלתי מוסברות.

נקודות מעלון לצרכן של משרד הבריאות בעניין הסם הפסיכיאטרי וואבן:

הקדמה לעלון לצרכן לבנזודיאזפינים

תרופה זו שייכת לקבוצת הבנזודיאזפינים, שלה תכונות מיוחדות המחייבות זהירות
רבה בשימוש בה.
יש חשיבות רבה במעקב רפואי צמוד עם נטילת תרופה זו.
כאשר הינך נוטל(ת) תרופה זו הקפד(י) לפנות לרופא לאחר 4-2 שבועות, כיוון
שהטיפול נועד לתקופות קצרות בלבד.
שימוש ממושך בתרופה עלול לגרום לכך שהשפעת התרופה תפחת.
שימוש זה עלול לגרום לתופעה קשה של תלות, בה יקשה על החולה להפסיק ליטול
התרופה.
הפסקת טיפול בלתי מבוקרת עלולה להיות מלווה בתופעות גמילה כגון:
מתח, עצבנות, בלבול, רעד, נדודי שינה, כאבי בטן, הקאות, בחילות, זיעה, עוויתות.
לעתים, שימוש ממושך בתרופה עלול לגרום לשינויים בדפוסי התנהגות ומחשבות
טורדניות.
במיוחד אצל קשישים מומלץ להשמר בעת ההליכה, כיון שהתרופה פוגמת בעירנות
ולעתים בתיאום תנועות הגוף, ועל- כן יש חשש למעידות או נפילות.

אין להשתמש בתרופה מבלי להיוועץ ברופא לפני התחלת הטיפול:
אם הינך סובל/ת או סבלת בעבר מלקוי בתפקוד: מערכת הנשימה, הלב ו/או כלי
דם, עיניים (כגון גלאוקומה מזווית פתוחה המטופלת בתרופות), הכבד,
הכליה/מערכת השתן, חולשת שרירים חמורה (כמו מיאסטניה גרביס), וכן אם
סבלת בעבר מתלות בסמים, תרופות, או אלכוהול.

איך תשפיע התרופה על חיי היום יום שלך?
השימוש בתרופה זו עלול לפגום בעירנות ועל- כן מחייב זהירות בנהיגה ברכב.
בהפעלת מכונות מסוכנות ובכל פעילות המחייבת עירנות.
אין לשתות יינות או משקאות חריפים בתקופת הטיפול עם התרופה.
אם הינך מעשן/ת דווח/י על כך לרופא לפני התחלת הטיפול בתרופה זו.

לוריבן (Ativan (lorazepam – סם פסיכיאטרי נגד חרדה – תופעות לוואי ושימוש

לוריבן Lorazepam הוא סם פסיכיאטרי נוגד חרדה ממשפחת הבנזודיאזיאפינים. לוריבן הנו מקבוצת הסמים הפועלים במוח על ידי ויסות ההשפעות של חומצת גמא aminobutyric GABA- חומר כימי במוח שהוא באופן טבעי מרגיע ע"פ השערות החוקרים. Lorazepam מגיע בטבליות, נוזלי פה, וצורות בזריקות. חלק מתופעות לוואי אפשריות עם לוריבן: סחרחורת, חולשה, וחוסר יציבות.

מקור MedTv

איך לוריבן עובד?

לוריבן – Lorazepam הוא חלק מקבוצת סמים הנקראת בנזודיאזפינים. לסמים אלה יש השפעות על הגוף, ובכלל זה:

הפחתת חרדה
גורם ישנוניות
הרגעת השרירים 
עצירת התקפים
פגיעה בזיכרון לטווח קצר.

כל הסמים בקטגוריה זאת משפיעים במידה מסוימת, תלוי בבנזודיאזפינים הספציפיים שיש בהם. הם עובדים במוח על ידי ויסות ההשפעות של חומצת גמא aminobutyric GABA, חומר כימי במוח שמאט או עוצר אותות עצביים מסוימים במוח. זו הסיבה מדוע לוריבן-lorazepam ובנזודיאזפינים אחרים ידועים כמו כדורי הרגעה, תרופות הרגעה, או דיכאון של מערכת עצבים מרכזי (CNS דיכאון).

תופעות לוואי לוריבן – Lorazepam 

תופעות לוואי עלולות להופיע במהלך הטיפול בסם. חלק מתופעות הלוואי של לוריבן – lorazepam כולל  סחרחורת, חולשה, וחוסר יציבות. ללוריבן – Lorazepam יש גם מספר תופעות לוואי חמורות יותר שיש לדווח לרופא מטפל באופן מיידי, כגון התקפים ומחשבות אובדניות.

תופעות לוואי חמורות של לוריבן – Lorazepam

כמה תופעות לוואי של לוריבן – lorazepam, מופיעות אמנם לעתים רחוקות אך הן חמורות ויש לדווח מיידית לרופא המטפל. אלה כוללים, אך לא מוגבלים ל:

דיכאון (או החמרת הדיכאון קיים)
מחשבות אובדניות
קשיי נשימה
התקפים
חרדה, עירור, או תסיסה
עוינות, תוקפנות, או זעם
נדודי שינה
הזיות
סימנים של תגובה אלרגית, כולל פריחה בלתי מוסברת, כוורות, גרד, נפיחות ובלתי מוסברות.

תופעות לוואי נפוצות של לוריבן – Lorazepam

לוריבן – Lorazepam נחקר ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלה, נבדקו תופעות הלוואי שהופיעו  בקבוצת אנשים שנטלו את התרופה והושוו לתופעות לוואי שהופיעו בקבוצת אנשים אחרת שלא נטלו את הסם. בדרך זו זוהו תופעות הלוואי, תדירות הופעתן, ואיך הם בהשוואה לקבוצה שלא לקחה את התרופה.

במחקרים אלה, תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של לוריבן – lorazepam כללו:

שינה או השפעה מרגיעה  – 16 אחוזים מאנשים
סחרחורת – עד 6.9 אחוזים
חולשה – עד 4.2 אחוזים
חוסר יציבות – עד 3.4 אחוזים.

כמה תופעות לוואי אפשריות אחרות כוללות:

נמנום
עייפות
אובדן זיכרון
בלבול
חוסר התמצאות
ורטיגו (תחושה מסתובבת)
כאבי ראש
דיבור לא ברור
בחילה
עצירות
שינויי חשק מיני
אימפוטנציה, הידוע גם בתפקוד לקוי של זיקפה או ED
בעיות אורגזמה
נשירת שיער
לחץ דם מעט נמוך יותר.

לוריבן – עלון לצרכן של משרד הבריאות

לוריבן - עלון לצרכן של משרד הבריאות

לוריבן - עלון לצרכן של משרד הבריאות

ואליום , דיאזפאם – Diazepam – תופעות לוואי ושימוש

ואליום, אסיול, דיזופאם, (Vaben (Valium , Diazepam, הינם סמים פסיכיאטריים נוגדי חרדה זהים המיוצרות על ידי חברות שונות. ואליום, אסיול, דיאזפאם הינם השמות המסחריים של התרופה – דיאזפם

ואליום/דיאזפאם - Diazepam - תופעות לוואי ושימוש
ואליום/דיאזפאם – Diazepam – תופעות לוואי ושימוש

מקור MedTv
עלון לצרכן של משרד הבריאות

ואליום/דיאזפאם – Diazepam
Diazepam הוא סם פסיכיאטרי נוגד חרדה ממשפחת הבנזודיאזפינים, שנועד לטיפול בחרדה,  גמילה מהאלכוהול, התכווצויות שרירים, והתקפים אפילפטיים. התרופה פועלת על ידי השפעה על חומר כימי במוח הנקרא חומצת גאמא-aminobutyric (GABA). תופעות לוואי של הסם כוללות: נמנום, עייפות, ובעיות קורדינציה.התרופה זמינה במותגים וצורות גנריות.

מהי diazepam?
Diazepam -Valium היא תרופת מרשם המשמש לטיפול במצבים הבאים:
חרדה , גמילה מאלכוהול , התכווצויות שרירים ,
התקפים (כאשר משתמשים בו יחד עם תרופות התקף אפילפסיה אחרות).

תופעות לוואי ואליום – diazepam
בין תופעות הלוואי האפשריות הבינוניות של diazepam : בלבול, ראייה כפולה, בחילות, ושינויים בחשק מיני. עם זאת, חלק מאנשים שלוקחים diazepam עלולים לחוות תופעות לוואי חמורות יותר שדורשים טיפול רפואי, כגון: קשיי נשימה, דיכאון, ועיניים צהובות או עור צהוב.

כמו עם כל תרופה, גם ל – diazepam – Valium יש תופעות לוואי. עם זאת, לא כל מי שלוקח את התרופה יהיו בעיות. רוב האנשים סובלים את הסם די טוב. . אם מופיעות תופעות לוואי, ברוב המקרים, הם קלים ולא דורשים טיפול או מטופלים בקלות על ידי המטופל או הרופא המטפל.

(מאמר זה עוסק ברב, אך לא כולם, של תופעות לוואי האפשריים של diazepam. הרופא המטפל יכול לדון ברשימה של מלאה יותר של תופעות לוואי).

תופעות לוואי חמורות של diazepam
תופעות לוואי חמורות של ואליום diazepam, מופיעות לעתים רחוקות, הם חמורות ויש לדווח מיידית לרופא המטפל. אלה כוללים, אך לא מוגבלים ל:

דיכאון (או החמרת הדיכאון קיים)
לחץ דם נמוך (תת לחץ דם)
עיניים צהובות או עור (צהבת)
מחשבות אובדניות
קשיי נשימה
חרדה, עירור, או תסיסה
עוינות, תוקפנות, או זעם
נדודי שינה 
הזיות
סימנים של תגובה אלרגית, כולל פריחה בלתי מוסברת, כוורות, גרד, נפיחות ובלתי מוסברות.

תופעות לוואי נפוצות
Diazepam נחקר ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלה נבדקו תופעות הלוואי שהופיעו בקבוצת אנשים שנטלו את התרופה והושוו לקבוצת אנשים שלא נטלו  את התרופה. בדרך זו, אפשר לראות מה תופעות לוואי שהופיעו, תדירות, ואיך הם בהשוואה לקבוצה שלא לקחת את התרופה.

במחקרים אלה, חלק מתופעות הלוואי הנפוץ ביותר של ואליום diazepam כלל:

נמנום
עייפות
בעיות קורדינציה

תופעות לוואי אפשריות אחרות כוללות:

בלבול
ראייה כפולה
כאבי ראש
בעיות בשלפוחית ​​השתן או שליטת מעי
שינויים בחשק מיני
בחילה
דיבור לא ברור
רעד (רעידות)
שתן עובר קושי
תחושת ספינינג (ורטיגו)
ראייה מטושטשת.

תופעות לוואי – ואליום – סוף דבר
ייתכן שתיתקל חלק ממתופעות הלוואי המפורטים במאמר זה. לרוע המזל, אין דרך לרופא המטפל לדעת מראש אם יהיה לך תופעות לוואי מסם שמעולם לא ניסית. לפיכך, הקפד ליידע את הרופא המטפל אם אתה מפתח תופעות לוואי בזמן נטילת התרופה. כמו כן, עדכן את הרופא המטפל אם משהו "פשוט לא נראה נכון." אמנם אולי זה לא תופעת לוואי של diazepam, הרופא המטפל יהיה מסוגל לאבחן ולטפל בבעיה.

נוגדי חרדה – בנזודיאזפינים – גיהנום ההתמכרות והגמילה



מה ליידע את הרופא לפני נטילת ואליום?

יש ליידע את הרופא אם יש למטופל:

גלאוקומה
היסטוריה של שימוש בסמים או אלכוהול
דיכאון
מחלת כבד, כולל אי ספיקת כבד או שחמת
מחלת כליות, כולל אי ספיקת כליות
אלרגיות , כולל אלרגיה למזון, צבעים, או חומרים משמרים.

כמו כן, יש ליידע את הרופא אם את:
בהריון או חושבת להיות בהריון
מניקה

הקפד ליידע את הרופא שלך על כל התרופות שאתה לוקח, כולל תרופות מרשם ותרופות ללא מרשם, ויטמינים ותוספים מזון.

איך עובד ואליום – diazepam?

Diazepam הוא חלק מקבוצה של תרופות הנקראת בנזודיאזפינים. לסמים אלו כמה השפעות על הגוף, ובכלל זה:

הפחתת חרדה
גורם לישנוניות
 שרירים מרגיעים
עצירת התקפים
פגיעה בזיכרון לטווח קצר.

כל התרופות בקטגוריה זו יכולה להיות השפעות אלה במידה מסוימת, תלוי בסוג הבנזודיאזפינים הספציפיים שמשתמשים. הבנזודיאזפינים עובדים במוח על ידי ויסות חומצת גמא aminobutyric (GABA), חומר כימי במוח שמרגיע באופן טבעי. GABA עלול להאט או לעצור את האותות עצביים מסוימים במוח. זו הסיבה מדוע diazepam ובנזודיאזפינים אחרים ידועים כמו כדורי הרגעה , תרופות הרגעה, או דיכוי מערכת העצבים המרכזית (דיכוי ה- CNS).

מה קורה אם נוטלים מנת יתר של ואליום?

אם נוטלים מנת יתר של ואליום עלולים לסבול מ:
בלבול
נמנום
תרדמת
רפלקסים איטיים.

במקרה של נטילת מינון יתר של וטליום יש לפנות במיידי לטיפול רפואי.

אורוריקס, (Aurorix (Buspirone – תופעות לוואי

מקור אתר MedTV

אורוריקס – Buspirone היא תרופה המשמשת לטיפול בחרדה (נוגדת חרדה). אורוריקס משפיעה על כימיקלים מסוימים במוח (סרוטונין ודופאמין), התרופה יכולה לסייע בשיפור סימפטומים של הפרעות חרדה. Buspirone זמין על ידי מרשם רופא והוא מגיע בצורה של טבליות הנלקחות בדרך כלל פעמים עד שלוש פעמים ביום. תופעות לוואי אפשריות כוללות כאבי ראש, בחילות, סחרחורות ונמנום.

 מהו אורוריקס – Buspirone?
אורוריקס Buspirone הידרוכלוריד (BuSpar ®) היא תרופת מרשם נגד חרדה. היא מאושרת לטיפול לטווח קצר של תסמיני חרדה והפרעות חרדה.

 מי מייצר את אורוריקס Buspirone?
האורוריקס מיוצרת ע"י Bristol-Myers Squibb  וישנם מספר יצרנים גנרים שונים.

איך פועל הסם הפסיכיאטרי אורוריקס Buspirone?
Buspirone לא קשורה לכל תרופות חרדה אחרות. בניגוד לרוב תרופות חרדה, אורוריקס לא מועילה למניעת התקפים, להרגעת השרירים, או בטיפול בנדודי שינה. לא ידוע בדיוק איך אורוריקס buspirone עובדת לטיפול בחרדה, אם כי ידוע שהסם משפיע על מספר כימיקלים במוח. בפרט, סביר להניח buspirone משפיעה על סרוטונין ודופאמין במוח.

תופעות לוואי של Buspirone
כאבי ראש, עצבנות, וסחרחורות הם חלק מתופעות הלוואי הנפוצות ביותר של buspirone. תופעות לוואי נדירות (המתרחש בפחות מ 1 אחוז של אנשים) עשויות לכלול גודש בחזה, לחץ דם גבוה או נמוך, ואקנה. תגובות מסוימות ל- buspirone רציניות יותר ויש לדווח לרופא, כגון שינויים במצב רוח, הזיות, ותנועות גוף או פנים לא רצונית.

תופעות לוואי חמורות של Buspirone
חלק מתופעות לוואי buspirone, ואילו המתרחשים לעתים רחוקות, הן רציניות ויש לדווח מיידית לרופא המטפל. אלה כוללים, אך לא מוגבלים ל:
שינויים באישיות או שינויים במצב רוח
תנועות פנים או גוף שלא מרצון.
מחשבות אובדניות.
הזיות.
התקפים.
סימנים של תגובה אלרגית, כולל פריחה בלתי מוסברת, כוורות, גרד, ונפיחות לא מוסברת.

תופעות לוואי נפוצות
Buspirone נחקר ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלה, תופעות הלוואי שהתרחשו בקבוצה של אנשים שנטלו את התרופה תועדו והושוו לאלו שהתרחשו בקבוצה אחרת של אנשים שלקחו פלצבו ( "גלולת סוכר" שאינו מכילה חומרים פעילים).

כתוצאה מכך, ניתן היה לזהות תופעות לוואי, באיזו תדירות הן הופיעו, ואיך הן בהשוואה לקבוצה שלא לקחו את התרופה.

במחקרים אלה, תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של buspirone כללו:

סחרחורת – עד 12 אחוזים מאנשים
נמנום – עד 10 אחוזים
בחילות – עד 8 אחוזים
כאבי ראש – אחוז עד 6
עצבנות – עד 5 אחוזים.

תופעות לוואי נפוצות אחרות, המופיעות בין 1 עד 4 אחוזים באנשים, כוללות:

רגישות
כעס או עוינות
בלבול
ראייה מטושטשת
שלשול
כאבי שרירים או כאבים
תחושות חריגות, כגון חוסר תחושה, צריבה, עקצוץ
בעיות קורדינציה
אי יציבות (רעד)
חולשה
הזעה או דביקות.

תופעות לוואי נדירות

תופעות לוואי שכיחות פחות המתרחשות בפחות מ- 1 אחוז של אנשים שלקחו buspirone. בגלל שתופעות לוואי אלו נדירות, קשה לדעת אם הם באמת נגרמות כתוצאה מהתרופות או על ידי גורמים שאינם קשורים.

חלק מתופעות לוואי buspirone הנדירים אלה כוללים, אך לא מוגבלים ל:

לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם) או לחץ דם נמוך (תת לחץ דם)
שינויים בטעם
גזים
שינויי בתיאבון
בעיות מחזור
הרטבת לילה
התכווצויות שרירים
כאבי מפרקים
קוצר נשימה
גודש בחזה
דימום מהאף
בעיות מיניות
נשירת שיער
אקנה
ירידה במשקל או עלייה במשקל

מחשבות אחרונות על תופעות לוואי buspirone

ייתכן שתיתקל בחלק או אף אחת מתופעות הלוואי המפורטות במאמר זה. למרבה הצער, אין דרך לרופא המטפל לדעת מראש אלו תופעות לוואי יהיו מהסם שאף פעם לא ניסית.

לפיכך, הקפד ליידע את הרופא המטפל אם אתה מפתח תופעות לוואי בזמן נטילת התרופה, או אם משהו "פשוט לא נראה לי בסדר". אמנם אלו לא חייבות להיות תופעות לוואי של buspirone, הרופא המטפל יוכל לאבחן ולטפל בבעיה.

אמצעי זהירות ואזהרות עם Buspirone

ישנן אמצעי זהירות ואזהרות רבים עם buspirone שיש להיות מודעים, ובכלל זה מידע על מי לא צריך לקחת את התרופה. לפני התחלת טיפול יש לידע את הרופא על מחלת כבד או כליות. כדאי להימנע buspirone אם אתה אלרגי לכל מרכיבים של התרופה או בנזודיאזפינים. ידיעת אמצעי זהירות ואזהרות עם buspirone יכול לעזור ולהבטיח תהליך טיפול בטוח.

Buspirone : מה יש ליידע את הרופא המטפל?
יש ליידע את הרופא לפני נטילת אורוריקס אם יש לך :

מחלת כליות , כולל אי ספיקת כליות, מחלת כבד , כולל אי ספיקת כבד או שחמת
כל אלרגיות , כולל אלרגיה למזון, צבעים , או חומרים משמרים.

כמו כן, יידע את הרופא שלך אם את : בהריון או חושבת להיכנס להריון, הנקה .

הקפד לספר לרופא המטפל לגבי כל תרופה האחרות שאתה נוטל , כולל תרופות מרשם וללא מרשם , ויטמינים ותוספי מזון צמחיים .

אמצעי זהירות ואזהרות ספציפיים עם Buspirone

אזהרות ואמצעי זהירות – יש להיות מודע טרם נטילת הסם:

התרופה אינה יעילה לטיפול במצבים פסיכוטיים. ואינה משמשת במקום תרופות אנטיפסיכוטיות מתאימות.

למרות הסבירות הקטנה יחסית לסמים נוגדי חרדה אחרים לגרום לנמנום , יש להימנע מנהיגה או הפעלת מכונות כבדות עד שאתה יודע כיצד התרופה משפיעה עליך.

מומלץ להימנע מאלכוהול בזמן שאתה לוקח buspirone (ראה BuSparואלכוהול ) .

לעתים קרובות, buspirone משמשת כדי להחליף תרופות הרגעה חרדה , היפנוטיות (כגון בנזודיאזפינים ) . תרופות הרגעה , היפנוטיות אלה לא מומלץ להפסיק בבת אחת עקב צופעות נסיגה , גם אם אתה לוקח buspirone .

יידע את הרופא שלך אם יש לך כבד או מחלת כליות, כמו הגוף שלך לא יכול להתמודד עם התרופות.
Buspirone עלולה לקיים אינטראקציה עם תרופות אחרות.
Buspirone נחשבת לתרופה קטגוריה B הריון. משמעות דבר היא כי זה כנראה בטוח לשימוש במהלך הריון. שוחחי עם הרופא שלך לגבי הסיכונים והיתרונות של שימוש בתרופה בזמן הריון.
לא ידועה אם buspirone עובר דרך חלב האם . לכן, אם את מניקה או עומדים להתחיל תכנית הנקה , יש לדבר על זה עם הרופא לפני נטילת התרופה.

קישורים:

תחלואי הפסיכיאטריה: זוג צעירים נטלו סמים פסיכאטריים ללא מרשם – אחד התאבד, השניה איבדה צלם אנוש

הכתבה חשיפה: בית מרקחת מספק תרופות מסוכנות ללא מרשם , אורנה נירנפלד , דצמבר 2012 , nrg

צעיר התאבד, בת זוגו ניסתה לפצוע את עצמה באמצעות סכין ואחר כך תקפה את אביה. המכנה המשותף: השניים נהגו לרכוש תרופות פסיכיאטריות קשות ומשככי כאבים חזקים וממכרים בבית המרקחת "גאולה – עין גנים" בחיפה, ללא כל מרשם רופא כנדרש. גם שני צעירים ששלח "זמן חיפה" לבית המרקחת רכשו תרופות מסוכנות ללא מרשם. בעל בית המרקחת: "לא מכרנו תרופות ללא מרשם"

 לפני כחודש שם ב' קץ לחייו, באמצעות נטילת התרופות "אפקסור" XR 150 (תרופה נגד דיכאון עם תופעות לוואי רבות – א"נ) ו"אוקסיקונטין" (משכך כאבים חזק – א"נ). מדובר בתרופות פסיכיאטריות ומשככי כאבים, שב' קיבל ורכש מבית המרקחת "גאולה" שבשכונת הדר בחיפה, לעיתים ללא מרשם רופא.


בית המרקחת גאולה עין גנים. "לא יכול להיות" צילום: זמן חיפה

ב' לא היה לבד בסיפור הזה. לפני כשבועיים ביקשה ד' חברתו הקרובה, שגם היא רכשה תרופות ללא מרשם באותו בית מרקחת, לפגוע בהוריה ובעצמה באמצעות סכין מטבח שנטלה מבית ההורים, ובו דקרה את אביה ופצעה גם את עצמה. ד' נהגה לקנות מאותו בית מרקחת תרופות, כמו "קלונקס", "ריטלין" ועוד תרופות פסיכיאטריות נוספות נוגדות דיכאון – כל זאת, כאמור, ללא מרשם רופא ובהיותה רק בת 17 שנים.

הוריה של ד' פנו ל"זמן חיפה" וביקשו לחשוף את התופעה בה בית מרקחת, ששמו נפוץ בין צעירים בעיר, מוכר תרופות מסוכנות וממכרות, גם לקטינים, ללא כל מרשם רופא. לטענת ההורים, כל מה שנדרש זה לשלם במזומן, וכל המבקש מקבל כל תרופה בה יחפוץ ממשככי כאבים ממכרים ועד תרופות פסיכיאטריות שמחייבות מרשם והשגחה צמודה של רופא.

באתי, קניתי, התמכרתי

ביום שלישי האחרון (18.12.12) ניגשו ביוזמת "זמן חיפה" גבר ונערה, בהפרש של כמה שעות ביניהם, לאותו בית מרקחת "גאולה – עין גנים" שברחוב גאולה בשכונת הדר בחיפה, ורכשו שתי תרופות שונות המחייבות מרשם רופא. האחת מחייבת מרשם של רופא פסיכיאטר ואילו את השנייה ניתן לקבל במרשם של רופא משפחה. שתי התרופות שנקנו היו "אסיוול" ו"אפקסור", שתיהן נועדו נועדו להרגעה ולטיפול בדיכאון. שתי התרופות נרכשו באופן פרטי, מבלי שירשמו או יתועדו פרטי הרוכשים במחשב בית המרקחת או בכלל.

הגבר רכש כמה כדורים של "אפקסור" ושילם עליהם במזומן ואילו הנערה בת ה-17 רכשה עשרה כדורים של "אסיוול", מבלי שאיש מבית המרקחת ניסה לבקש ממנה מרשם, או שאל אותה לפרטיה. שניהם, כאמור, שילמו במזומן.

לפי עדויות שהגיעו לידי "זמן חיפה", "טרמדקס", "קלונקס", "קודאין", "פרקודן", "אוקסיקונטין", "פרקוסט", ו"ואבן" הן רק חלק מרשימה "מפוארת" של תרופות המצריכות מרשם רופא ונמכרות באותו בית מרקחת "גאולה – עין גנים" באופן פרטי, כמעט לכל דורש, וללא כל מרשם רופא הנדרש על ידי הרוקח במקום.

לפי עדות אמה של הנערה, את מיגוון התרופות הללו, בנוסף לריטלין, רכשו היא וחברה שהתאבד באותו בית מרקחת ללא מרשם רופא, כשהם משלמים עליהן באופן פרטי במיטב כספם.

ב' ו-ד' הכירו לפני כמה שנים ומאז היו חולקים ביניהם מידע על בתי מרקחת באזור המספקים כדורים פסיכיאטריים, מורפיום וכדורים לשינה, ללא מרשם רופא.

מלבד גישה ישירה לבית המרקחת ורכישת הכדורים ללא מרשם, נקטו השניים בשיטה נוספת: הם ניגשו לאותו בית מרקחת כשבידם מכתב מרופא. במכתב הייתה חוות דעת של רופא עם המלצה לטיפול בכדורים מסוימים. אלא שמכתב זה לא יכול להחליף מרשם רופא, או לשמש בית מרקחת כדי למכור כדורים כאלו לכל דורש, מצעיר עד מבוגר.

לפי עדותה של מ', אמה של ד', השניים היו מגיעים לעתים לבית המרקחת עם אותו מכתב רופא ויוצאים מבית המרקחת עם שלל רב של כדורים, מבלי כמובן שפרטיהם יתועדו במחשב בית המרקחת. העובדה כי רכישת הכדורים לא תועדה במחשב, מנעה בין היתר מעקב אחר מה שהשניים צרכו ורכשו.

הקלות הבלתי נסבלת

האם מ' סיפרה ל"זמן חיפה" מה עשו בתה וחברה המנוח, כמו עוד צעירים רבים, בשלל התרופות שקנו ללא מרשם: "כמובן שעם כמות התרופות הזו, הבת שלי וגם ב', כמו גם צעירים אחרים, יכלו גם לסחור בהן ולקבל כסף טוב. הכסף הזה שימש אותם לרכישת כדורים נוספים".


תרופות בהישג יד. סכנה גם למבוגרים צילום: hatemachin, sxc

לפי מ', בתה הגיע בעקבות השימוש בכדורים אלו למצב נפשי ירוד ביותר. "הצריכה של התרופות לא נעשית כמקובל בבליעה", מעידה מ'. "על מנת להגדיל את האפקט שלהן, הם נוהגים לרסק אותן ולשאוף אותן דרך האף, או למצוץ מתחת ללשון, כדי שהספיגה תהיה מהירה יותר". מ' התוודעה לדרך זו לאחר ששמעה באחד הימים שיחה בין בתה לחברה ב'.

לפני השימוש האינטנסיבי בתרופות אלו, ד' הייתה תלמידה מצטיינת. ילדה שקטה שעברה מסלול רגיל, כמו כל בני גילה. לקראת גיל 16 הציעו לה הוריה כי תבלה בערבי שבת עם חברים. "ההתדרדרות במצבה הנפשי של ד' החלה כשהיא התחילה לבלות עד השעות הקטנות של הלילה, שם נחשפה לסמים הקלים. היא החלה להשתמש בגראס, אחר כך גיליתי חתיכות של חשיש בחדרה. זה היה שלב שלא ידעתי עדיין מה זה. בפעמים הראשונות, זרקתי הכל לזבל, כי חשבתי שזה איזה סוג של גומי שנפל מאיזה מקום. רק לאחר שהבת שלי התחילה לחפש את זה ושאלה אותי אם ראיתי את זה, ולאחר שספרתי לה שזרקתי לזבל, היא החלה להשתולל. רק אז הבנתי שיש לנו בעיית סמים", מספרת האם.

בראיון חושפני ל"זמן חיפה" סיפרה האם על הסבל המתמשך, על חוסר האונים המתלווה לידיעה שאין באפשרותה לשנות דבר ועל הפחד שמלווה אותה ואת בני משפחתה, יום-יום, שעה-שעה.

האם המודאגת, שיצרה יחסי חברות עם אמו של ב' ששם קץ לחייו, מרגישה שותפה לסבל האם שאיבדה את בנה לאחר שנטל מנת יתר של כדורים. מ' החליטה לשבור את קשר השתיקה ולצאת למאבק נגד אלו שמספקים את התרופות, שהן למעשה סמים ממכרים לכל דבר. לדבריה, "אלו תרופות אשר גרמו ל-ב' להתאבד ולבתי לאבד לעיתים צלם אנוש".

"הבת שלי הייתה ילדה שקטה ורגילה עד שהחלה להשתמש בסמים. מאותו שלב, היא עזבה את מערכת החינוך והסתבכה אפילו בפלילים. בהמשך, התפרצה אצלה גם מחלת נפש, שיתכן ולא הייתה מתפרצת, אילו לא הייתה מתנסה בתרופות הפסיכיאטריות האלו. כיום היא סובלת ממחלה נפשית קשה וכשהיא בהתקף, אנחנו בחרדות", מספרת האם.

ממה את הכי חוששת?
"החשש שמלווה אותי ברמה המיידית, הוא שהיא תשים קץ לחייה באמצעות אוסף הכדורים שהיא מחזיקה. היא כבר הצהירה שהיא רוצה לשכב לצד חברה ששם קץ לחייו לפני כחודש".

מה הכי מכעיס אותך בכל הסיפור הכואב הזה?
"הכעס הגדול שלי הוא נגד בתי המרקחת שמוכרים את הכדורים המסוכנים הללו ללא מרשם רופא. הם הרי יודעים שאם מישהו מגיע לרכוש תרופות כאלה ללא מרשם רופא, וקונה אותן באופן פרטי, הרי אין שליטה עליו. הרי כך לא ניתן לדעת מי הרוכש ולאיזה מטרות נועדו. אני כועסת על כך שאין מעקב ותיעוד של התרופות שנרכשות. אין תיעוד במחשבים כך שבתי המרקחת לא יכולים גם לדעת ביניהם מי הצעירים שרוכשים את התרופות המסוכנות האלו, וזה מבלי לדבר על כך שהם מוכרים אותן ללא מרשם.

"צריך לציין שהתרופות נמכרות לכל דורש, גם למבוגרים ללא מרשם. גם מבוגר שבא ומבקש תרופה נוירוטית, לא אמורים לתת לו אותה ללא מרשם. לא צריך להיות רופא גדול כדי לדעת את זה. הסכנה כאן היא לא רק עבור הצעירים כמו בתי וחברה. גם מבוגרים עלולים לעשות שימוש רע בתרופות הללו, שלא לדבר על מסחר בהן".

איך את יודעת בוודאות שאותו בית מרקחת מספק את התרופות הללו ללא מרשם?
"ראשית הבת שלי התוודתה וסיפרה לי. שנית: הייתי עדה לשיחות שהיו לה על כך עם ב'. הם היו מחליפים מידע בעניין התרופות, כמה ניתן לצרוך ובאילו דרכים זה הכי משפיע. הם גם ידעו לתמחר כל כדור על פי שוויו בשוק הסמים. כשכבר לא יכולתי להישאר אדישה לנושא, החלטתי לגשת בעצמי לפני כחודש ימים ולנסות לרכוש תרופה פסיכיאטרית ותרופות הרגעה באותו בית מרקחת. כמובן שקיבלתי בקלות את התרופות. הם אף הציעו לי לרכוש אותן באופן פרטי, בטענה שאין להם את המינון הנמוך שביקשתי. הם הציעו לי את התרופה במינון כפול מזה שבקשתי. אמרתי בסדר ורכשתי באופן פרטי את התרופה הפסיכיאטרית".

איך הסברת להם שאין לך מרשם ושכנעת אותם לספק לך בכל זאת את התרופות?
"אמרתי להם שאבא שלי קיבל את התרופה מהרופא המטפל, והם נתנו לי בקלות בלי הרבה שאלות. מאז הם נוהגים להתקשר אלי ולהציע לי את התרופה באופן פרטי כמובן, כי לא תמיד יש להם אותה במלאי".

לקנות בלי לשאול שאלות

ביום שלישי האחרון, כאמור, שלחנו את הצעיר ש' בשליחות עיתון "זמן חיפה" לאותו בית מרקחת "גאולה – עין גנים", על מנת לרכוש "אפקסור" – תרופה פסיכיאטרית מרגיעה. הוא רכש את התרופה בלא שנתקל בקושי כלשהו. "עשיתי זאת בלי שום בעיה", סיפר ש' לאחר מכן. "הסברתי להם שיש לאבי תור לרופא המטפל רק בעוד כמה ימים, ושעד אז הוא חייב את התרופה. הצעתי לרוקחת במקום שתמכור לי רק כמה כדורים באופן פרטי, והיא לא עשתה שום בעיות, היא נתנה לי את הכדורים ללא כל חשש".


בית המרקחת. "שילמתי במזומן ויצאתי" צילום:

זמן חיפההיא לקחה ממך פרטים?

"היא לא שאלה כלום, אף שאלה מעבר למקובל. אני שילמתי במזומן ויצאתי".

לפי עלון ההסבר הרפואי המתייחס לתרופה המדוברת, "'אפקסור" הוא שם מסחרי של וונלפקסין, תרופה נגד דיכאון ששייכת למשפחת תרופות – מעכבי ספיגת סרוטונין ונוראפינפרין (SNRI) עם תופעות לוואי רבות וסיכון להתמכרות. 'אפקסור' מיועדת לצורך טיפול בדיכאון, טיפול בחרדה כללית וטיפול בחרדה חברתית".

שימו לב לאזהרות המופיעות לגבי נטילת "אפקסור": "בזמן נטילת אפקסור מומלץ כי המטופלים ובני משפחותיהם יעקבו אחרי שינויים התנהגותיים כגון: הגברת הדיכאון, מחשבות אובדניות, תוקפנות וכדומה. במידה וחלו שינויים כאלה יש לפנות מיידית לרופא. יש להקפיד הקפדה יתרה על המלצה זאת במטופלים צעירים בגילאי 18-24. מידע מניסויים רפואיים מראה כי בוגרים צעירים, במיוחד אלו הסובלים מדיכאון, עלולים להיות בסיכון גבוה יותר להתנהגות אובדנית כולל ניסיונות התאבדות כאשר הינם מטופלים באפקסור.

"מירב ניסיונות ההתאבדות בניסוים הרפואיים בדיכאון היו בחולים בני 18 עד 30 שנים. בילדים ובמתבגרים ובמבוגרים צעירים עד גיל 24 אשר לקחו תרופות נגד דיכאון כולל אפקסור – נצפתה עליה בתופעות לוואי כגון: ניסיון התאבדות, מחשבות אובדניות ועוינות".

באותו יום שלישי שעבר, ניגשה נערה אחרת לבקשת "זמן חיפה", לבית המרקחת "גאולה – עין גנים". הצעירה הייתה מצוידת בקופסה ריקה של "אסיוול". היא ביקשה לקבל כדורי "אסיוול" ללא מרשם, בטענה כי הם מיועדים לאמה. "שילמתי במזומן וקיבלתי 10 כדורי אסיוול בלי בעיות", סיכמה הנערה את תהליך הרכישה הקצר.

לפי עלון התרופות הרפואי, "אסיוול", או בשמה הרפואי דיאזפם, היא תרופה נוגדת חרדה, מיישנת, מרפה שרירים ונוגדת פרכוסים.

הפסיכיאטרית מזהירה: סכנת מוות

ד"ר מרינה שרגורצקי, מומחית בפסיכאטריית נוער מהמרכז לבריאות הילד והנוער של שירותי בריאות כללית, הסבירה לבקשת "זמן חיפה" על הסכנה במתן תרופות אלו ללא רישיון.

"מבלי להתייחס למקרה כזה או אחר", מסבירה ד"ר שרגורצקי", השימוש בתרופות כמו קלונקס, ריטלין וכדומה בכמויות כפי שנוטלים אלה המשתמשים שלא לצורך – עלול לגרום לתופעות קשות, עד כדי מוות. כדורים אלה נמנים על קבוצת סמים ומחייבים מרשם רופא. שימוש לא נכון, שלא על ידי מרשם רופא, גורם למצבים פסיכוטיים, הזיות ודימיון דברים, עד כדי אלימות קשה".

"צריך תמיד לוודא שרופא פסיכיאטר מומחה ממליץ על התרופות האלה. הקלונקס למשל גורם להתמכרות קשה ולא ניתן לגמול ממנו בקלות. אני לא נותנת לאף מטופל צעיר את התרופה הזו. רק אם מגיע למרפאה אדם מאוד מבוגר שכבר נוטל את התרופה, אני נותנת לו ובמקביל ממליצה על גמילה. התרופה, מעבר לתופעות הלוואי הידועות, מסכנת חיים, כיוון שלא ניתן לנהוג בזמן השימוש בה, היא גורמת לבלבול, פגיעה בזיכרון עד כדי הפיכת החולה שנוטל אותה לאלים".

האם זה אפשרי לקבל את התרופות הללו ללא מרשם רופא?

"מדובר בתרופות מסוכנות שנטילה לא מבוקרת שלהן, ללא הנחיות, עלולה לגרום למוות. לכן על פי החוק אסור למכור אותן ללא מרשם רופא ועדיף שיהיה מומחה בפסיכיאטריה. אפילו ריטלין שניתנת לילדים הסובלים מקשב וריכוז, אשר בהמשך משתמשים שלא לצורך ובדרך של שאיפה, עלולה לגרום להשפעה על קצב הלב. ראיתי מקרים של צעירים שהתאבדו עם ריטלין. הכי חמור אצל הצעירים, זה כאשר נוטלים את התרופות הללו בשילוב אלכוהול. אותם אני רואה כשאני תורנית בחדר המיון של בית חולים. הם מגיעים למצבים מסכני חיים ממש".

תגובות תגובת מנסור, בעל בית המרקחת "גאולה – עין גנים":
"זה לא יכול להיות שזה קרה בבית המרקחת שלי".

אבל ביום שלישי האחרון רכשו שני צעירים תרופות ללא מרשם בבית המרקחת שלך.
"לא יכול להיות, הייתה אז רוקחת שאני סומך עליה. אם תפרסמו משהו נתבע אתכם".

תגובת הרוקחת בבית המרקחת "גאולה – עין גנים":
"אני לא יודעת על מה את מדברת, אבל אם זה מה שאת אומרת אז בסדר".

את יודעת שאסור למכור את התרופות הללו ללא מרשם רופא?
"אני לא מוכרת".

אבל רק ביום שלישי האחרון לפני הצהריים מכרת לגבר "אפקסור" ואחר הצהריים לנערה בת 16.5 "אסיוול".
"אני לא זוכרת, סליחה יש לי כאן אנשים, אני לא יכולה לענות יותר".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מכירת תרופות מרשם וסמים מבית מרקחת, ללא מרשם רופא, הינה עבירה חמורה על חוקי הרוקחות והסמים. נבקש לקבל אלינו בהקדם את פרטי האירוע וזאת על מנת שנוכל להפעיל את גורמי הפיקוח (רוקח מחוזי והאגף לפשע פרמצבטי)".

קישורים:

ד"ר פיטר ברגין – פסיכיאטר ידוע יוצא נגד סמים פסיכיאטריים

יולי 2008 – צפו בד"ר פיטר ברגן, פסיכיאטר ותיק וידוע, מביע את דעתו על תרופות פסיכיאטריות: "אתם מכניסים זבל לתוך המוח. אתם מכניסים חומר רעיל לתוך המוח בתקווה לתוצאה טובה… מאד קשה לקבל הוכחה שיש תרופה פסיכיאטרית שהיא מועילה. יותר קל להראות את כל התוצאות הנוראיות, בגלל שהן מופיעות בכל מחקר ומחקר."

קישורים:

השוק שחור של רפואת הנפש במגזר החרדי – פרופ. עומר בונה , ד"ר אילן רבינוביץ'

כדורים פסיכיאטריים לדיכוי היצר המיני, תרופות הניתנות בלי פיקוח מספק 
ומרשמים לפי הזמנה. כך הופך הטיפול התרופתי במגזר מענה לכל בעיה

זה לא מדע בדיוני ולא תוכנית ריאליטי. הסיפור הזה קורה בישראל במשך שנים, מתחת לאף. במפתיע איש לא מכחיש את השיטה, לא הפסיכיאטרים שרושמים ולא המטופלים שבולעים. כולם מודים ללא כחל ושרק: תרופות פסיכיאטריות ניתנות לבחורי ישיבות ולאברכים, לנערות סמינר ולנשים נשואות, לפי בקשת המערכת – הרבנים, “המשגיחים”, מדריכי החתנים, הממונים על הסדר בישיבות ובפנימיות.

כדורים לדיכוי הדחף המיני, להפרעות קשב וריכוז, נגד דיכאון וחרדה, נגד מאניה־דיפרסיה, נגד התקפים פסיכוטיים, מה לא. חלק מהכדורים האלה מתגלגלים במעין שוק שחור של גמ”חים המנוהל באופן עצמאי, וחלק אחר מקורו במרשמי רופא חוקיים למהדרין. הפסיכיאטרים שרושמים את התרופות טוענים שהם פועלים על סמך אבחון מקצועי ולטובת המטופל בלבד, אך לא מכחישים את המעורבות הנמרצת והשיטתית של גורמים זרים בהליך קבלת ההחלטות שלהם, גם בתוך הקליניקה הסגורה, שם אמור המטופל בלבד לעמוד לנגד עיניהם.


פלייליסט – פסיכיאטר אילן רבינוביץ'

בכתבה שלפניכם מתאר פסיכיאטר בכיר, מהשורה הראשונה בישראל, המתפרנס באופן פרטי מטיפול בחרדים, מה מתרחש בחדר הטיפולים שלו. הוא מגן על השיטה שבה ניתנות לבחורי ישיבה תרופות כדי למנוע מהם אוננות מוגברת או קיום מגע עם בני מינם, ויש בה מעורבות קבועה של רבנים בקליניקות הפסיכיאטריות הפרטיות הנוצצות במדינה, גם זו שלו.

אותו פסיכיאטר מואשם כאן על ידי עמיתו, גם הוא בכיר במקצוע, בהיותו “משת”פ” המסייע לרבנים לשלוט בצאן מרעיתם. מהעבר השני, “הארץ השבוע” גבה גם עדויות מכחצי תריסר מטופלים ובני משפחותיהם. שמות כולם שמורים במערכת. כמחצית מהמתראיינים הם חרדים מן השורה, המחצית האחרת נטשה את הדת: כולם גוללו סיפורים שונים זה מזה, אבל בכולם חוזרים שוב ושוב שמות אותם פסיכיאטרים בכירים, רבנים ועסקנים.

אחד המרואיינים ביקש “לעצור את הפשע הנורא”, אחר התריע כי “מתרסקות נשמות” ונאחר דיבר על “שלטון של בורות ורשע”. אחד האברכים אמר ל”הארץ” כי כבחור ישיבה צעיר קיבל מרשם מרופא, שנועד לדבריו, “למנוע מבן אדם להוציא זרע לבטלה, זו המטרה היחידה”.


סערת “האח הגדול”, שבה התגלה הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' שרשם לכאורה כדורים למטופליו כדי לשרת את ההפקה ולאו דווקא אותם, שיכנעה חלק מהמטופלים לדבר ולהציג מרשמים ומסמכים המעידים על שיטה בממדים גדולים הרבה יותר. התופעה מעלה בעיות אתיות, אולי גם חוקיות, וחושפת יחסי גומלין בעייתיים בין התרבות החרדית לבין עולם הפסיכיאטריה, המודרך לכאורה בעקרונות טיפוליים בלבד.


חזרה לתלם


מנהל המחלקה הפסיכיאטרית של בית החולים הדסה עין כרם, פרופ’ עומר בונה - עושה הון ממתן סמים פסיכיאטריים לצעירים חרדים
פרופ' עומר בונה. "למנוע קונפליקט בין המטופל למערכת". צילום: אמיל סלמן

בדצמבר האחרון קיים איגוד הפסיכיאטריה יום עיון בירושלים, בנושא “המגזר החרדי כצרכן שירותי בריאות הנפש”. סגן שר הבריאות, איש חסידות גור, יעקב ליצמן הוזמן לנאום, ועמו שורה של פסיכיאטרים המרבים לטפל בפציינטים חרדים, ועסקני רפואה בכירים ומוכרים במגזר. אחד ממארגני הכנס היה מנהל המחלקה הפסיכיאטרית של בית החולים הדסה עין כרם, פרופ’ עומר בונה, שהרצה על “פסיכיאטריה תלוית תרבות במגזר החרדי”. בונה, רופא ותיק ומוערך, שיבח את הפתיחות הגוברת בחברה החרדית למשלח ידם של הנוכחים באולם. אך בהמשך אמר כמה משפטים שגרמו למקצתם לנוע באי נוחות.

במצבים מסוימים, שיתף בונה, הוא סבור כי יש לשקול מתן כדורים נגד דיכאון לבחורי ישיבות, אף שהם אינם סובלים מדיכאון כלל, וזאת במטרה לנצל את תופעת הלוואי של התרופה: דיכוי הדחף המיני. הוא נתן למאזיניו להבין כי הוא עצמו רושם תרופות כאלה למי שסובל מ”בעיה” בתחום המיני, כמו נטיות הומוסקסואליות. הוא אמר, כפי שיסביר גם ל”הארץ השבוע”, שבחור ישיבה שמתנסה ביחסים חד־מיניים או באוננות מוגברת – דינו אחד: קונפליקט מתמיד והרסני בינו למערכת, ובינו לבין עצמו, עד שקיעה בדיכאון בהמשך הדרך.

מהדברים השתמע כי פרופ’ בונה אולי מבקש למנוע מהמטופל קונפליקט נפשי, אבל למעשה מחזיר אותו לתלם, דבר העולה בקנה אחד עם האינטרס של הרבנים, שפעמים רבות הם שיוזמים את הפנייה אליו. כדי להגן על עמדתו החריגה, הסביר בונה כי ניסיונו הממושך עם מטופלים חרדים שינה את הגישה שאחז בה שנים רבות.

לדברי בונה, “יש התנהגויות שמעמידות חרדים בקונפליקט עם מערכת הערכים שלהם, ומביאות אותם לבעייתיות נפשית, עד כדי דיכאון. העמדה שלי לגבי טיפול תרופתי במקרים אלו השתנתה. למשל, כשהייתי צעיר, אידיאליסט ולא כל כך מנוסה, בכל פעם שהיו באים עם עניין של הומוסקסואליות, או אוננות, או בטרמינולוגיה החביבה על חרדים: ‘כפייתיות במין’, הייתי אומר, ‘הומוסקסואליות זו לא בעיה נפשית, אוננות אין מה לדבר שזו לא בעיה נפשית, זו לא בעיה רפואית. אני לא מטפל באנשים שאין להם בעיה רפואית’.

“עם השנים ראיתי שהאנשים שעושים את הדברים ה’נוראיים’ האלה סובלים נורא בגלל המצב הניגודי שבו הם נמצאים. אותם יצרים ודחפים, או אותן התנהגויות, מעמידים אותם בקונפליקטים בלתי אפשריים מול החברה שלהם, ואז הם נכנסים למצבים דיכאוניים. במקרה כזה אני כן אהיה מוכן לתת תרופות כדי למנוע התפתחות מצבים אלו”.

בונה מודה שהגישה הזאת חריגה, אבל הוא לא היחיד שאימץ אותה. פסיכיאטרים שעמם שוחחנו אמרו שהם “מזועזעים” מהגישה, שלדבריהם מנוגדת לכללים אתיים מקצועיים. חסידים ששוחחנו עמם אמרו שהם חוששים שהטיפול שהם או חבריהם עברו פגע בהם לצמיתות – דבר שהפסיכיאטרים הרושמים את התרופות מכחישים. מכל מקום, אברך מחסידות גור טוען כי הטיפול התרופתי משיג את המטרה ההפוכה, שתלמידים שנתפסו לאחר התנסות חד־מינית מינורית, או נתפסו מאוננים, מוכתמים לעד כהומוסקסואלים בעיני קהילתם, למרות גילם הצעיר לעתים.

פרופסור בונה, מצדו, בטוח כי “אין היום פתרון טוב למצב כזה בחברה שלהם”, כלומר להכלה של נטייה הומוסקסואלית. מדבריו משתמע שפעמים רבות תרופה היא המוצא היחיד.


מודעות עולה

פסיכיאטרים שמטפלים בבחורי הישיבה נשכרים כמעט תמיד באופן פרטי. במקרים מסוימים, מי שמשלם על הטיפול הוא רב, משגיח או עסקן רפואי. פסיכיאטרים שהתראיינו לכתבה טוענים כי הקשרים בין הממסד החרדי ובין רופאים פסיכיאטרים מעוררים לכל הפחות שאלות על האופן שבו נשמרים כללי האתיקה, כפי שנוסחו בידי ההסתדרות הרפואית, למשל: הרופא “ישמור על פרטיות המטופל ועל הסודיות הרפואית שלו” ו”לא יקח חלק בכל פעולה הפוגעת בשלמותו הגופנית או הנפשית, או בכבודו של כל אדם”.

“לעתים פסיכיאטרים עלולים להפוך להיות שלוחים של הממסד החרדי”, אמר פסיכיאטר אחד, ואחר סיפר על “לחצים” המופעלים על ידי רבנים ועסקנים חרדים, ועל “נאמנות כפולה” שעלולה להתפתח, בקרב רופאים שרואים בכך אפשרות להגדיל את מאגר הפציינטים. מאחורי השאלות האלה מסתתר סוד ידוע בקהילות חרדיות מסוימות, והוא השימוש הנרחב שלהן בפסיכיאטריה מגויסת.

בחלק מהמקרים מדובר בתופעה שהפסיכיאטרים מברכים עליה: עלייה במודעות ונכונות לטפל במצוקות נפשיות למרות הסטיגמות ‏(הקיימות עדיין גם בחברה הכללית‏), והפגיעה האפשרית בשידוכים. המודעות גוברת גם הודות לעיתונות החרדית, שמספקת לקוראים טורי עצות בענייני נפשות. כך למשל ב”מפנקסו של בן ישיבה”, טור קבוע של הרב יעקב ב. פרידמן בשבועון “בקהילה”, המייעץ לבחורים ואברכים במצוקה נפשית, “עצות מהחיים”, פינה ברדיו “קול ברמה”, ובטור שהחל להופיע לפני כמה שנים במוסף הנשים של “המודיע”, מטעם כותבת בשם “הניה” שלא אחת עודדה גם שימוש בתרופות.

אבל בראש ובראשונה גוברת המודעות בחדרי חדרים, במסגרת ייעוץ אישי ודיסקרטי שנותנים רבנים, עסקנים ו”משגיחים” בישיבות, ואפילו אדמו”רים בעלי שם כמו הרבי מגור והרבי מאמשנוב, שנחשבים “מבינים” בעולם הנפש וממליצים לחלק מהפונים אליהם על פסיכיאטרים הנהנים מאמונם. חלק מהפונים צריכים לשלם מכיסם על הייעוץ הפסיכיאטרי בעוד אחרים מקבלים מימון מגורמים שמאחורי הקלעים, לעתים ממקורות נסתרים גם למטופל עצמו.


בדיוור ישיר

לפני שנים הוקמה בחסידות גור “קרן הצלת דורות”, כדי לסייע לחסידים בטיפולי פוריות. עם השנים, הקרן שייסד הרב יוסף ‏(יוסל‏) קופרברג, איש סודו הקרוב של האדמו”ר מגור, שהתמנה בינתיים גם לתפקיד יו”ר מרכז אגודת ישראל, החלה לסייע לחסידים רבים יותר ויותר להתמודד גם עם מצוקות נפשיות או הפרעות אחרות.

מדי פעם מפרסמת הקרן פנייה לחסידים – באמצעות דיוור ישיר לחסידי גור, או בעיתון “המודיע” בעל האוריינטציה הגוראית – לתרום לקרן. באחד המכתבים שהגיעו לתיבות החסידים בשנים האחרונות נכתב כי הקרן עוסקת “בהעלאת מזור וארוכה לבעיות ומועקות ברפואת הנפש”, וככזו שאין בית בחסידות גור שלא נזקק לשירותיה.

במכתב, שהגיע אז לידי “הארץ השבוע”, נכתב כי “כיום ניתן לפתור בעיות סבוכות ביותר על ידי טיפול נאות. עסקני הקרן מקיימים קשר הדוק עם רופאים בכירים ופרופסורים ידועי שם בתחום זה, כאשר על פי אבחנתם המדויקת ניתנים בשעת הצורך תרופות מתאימות שלא מותירות אחריהן כל תופעות לוואי כך שניתן לחזור לחיי שגרה בריאים ומאושרים. וכידוע, עלות התרופות והטיפולים בתחום כאוב זה מסתכמים בהון רב, אותו משלמת קופת הקרן לאלו אשר אין ידם משגת”.

עוד נכתב, כי הקרן עוסקת “במתן פתרונות ייעוץ ומימון לאברכים יקרים מאנשי שלומנו הזקוקים לישועה, אשר כמה שנים לאחר שהקימו את ביתם לתפארת על אדני התורה והחסידות, מתהלכים הם כמי שתוחלתם נכזבה, בעיניים כבויות נטולי כל תקווה”. 

"עם הגידול המבורך בציבור אנשי שלומנו בלי עין הרע, מתמודדת הקרן גם עם ריבוי מקרי הסיוע אשר בשנים האחרונות הוכפלו ואף הושלשו, כך שלכל יחיד מאתנו יש אח או ידיד קרוב שוודאי נתמך על ידינו בדרך זו או אחרת".

גור, החסידות הגדולה בישראל, המונה עשרות אלפי נפשות המפוזרות בקהילות גדלות והולכות מחצור הגלילית ועד ערד, חריגה באופיה השמרני גם בנוף החרדי, בעיקר בנוגע למיניות. האדמו”ר הנוכחי, רבי יעקב אריה אלתר, קיבל את השמרנות כמורשת, אבל הוא עצמו ידוע בחשיבות שהוא מייחס לענייני בריאות, ובכלל זה בריאות הנפש. במקביל, בשנים האחרונות התפתחו בחסידות מנגנונים העוסקים בכך, וחסידים מספרים שהטיפול התרופתי נפוץ זה כמה שנים גם בישיבות הקטנות, לגיל התיכון.

“הטיפש גרוע יותר מהרשע”, אומר יעקב (שם בדוי) על עסקני החסידות שהקימו את “קרן הצלת דורות” והפכו אותה לאחד הארגונים הפנימיים החזקים בתוך גור. הוא אומר כי פעמים רבות, שלוחי האדמו”ר באמת מתכוונים לסייע לאנשים במצוקה, “אבל בגלל הטפשות שלהם הם רומסים נשמות על גבי נשמות, ואני שואל את עצמי עד כמה הם מודעים לזה”.

חיים ‏(שם בדוי‏), ש–23 שנותיו בחסידות גור היו עשירות בפסיכו־פרמקולוגיה, שהתגרש מאשתו לפני שלוש שנים ועזב את הדת, אמר: “לפעמים הם ‏(המשגיחים או המורים‏) רוצים לעזור, אבל הם לא יודעים כלום על פסיכולוגיה. מישהו הכניס לשם את הרעיון של תרופות וזה תפס כמו איזה פטנט. הם אוהבים פטנטים”.

לדבריו, “זו האהבה החרדית לקיצורי דרך. זו גם הגישה החרדית שאומרת ‘אם הילד לא רוצה להיות דתי, בטוח משהו דפוק לו במערכת’. הם לא חושבים שאולי הילד לא מתאים להתנדנד כל היום מעל גמרא. אפילו במקרה שלי, שכבר יצאתי בשאלה, אבא שלי ממשיך ללכת כל הזמן לאדמו”ר, שאומר לו ‘תשכנע אותו שייקח כדורים’. הוא חושב שהאתאיזם שלי יירפא עם איזה כדור”.

הביקורת אינה נחלת המטופלים בלבד, היא נשמעת גם מפי פסיכיאטרים היודעים היטב מה קורה במחלקות בבתי החולים ובקליניקות הפרטיות. ראש מחלקה בבית חולים פסיכיאטרי, שמטפל בחרדים רבים באזור ירושלים, סיפר על “בחורים בישיבה קטנה ‏(גיל התיכון‏), נורמטיביים וללא בעיות משמעת, שמתקשים בלימודי גמרא. יש פסיכיאטרים שבלי בעיה רושמים להם ריטלין, הרבה פעמים לפי דרישת הרבנים. אני מזועזע מזה. אנחנו מגיעים למצב שהפסיכיאטר הופך להיות בן ברית ומשת”פ של הרבנים, במקום של המטופלים. אף אחד לא מעלה על דעתו אפשרות שהילד לא מתאים ללמוד כל היום גמרא. יש גם בחורים שנשלחים לטיפול תרופתי כי תפסו אותם עושים משהו במקלחת. הרבה פעמים זה חסר הצדקה”. יודגש כי דבריו אלו מתייחסים לרופאים שונים ולא לאלו המוזכרים בכתבה.

פסיכיאטר ידוע אחר אמר כי בעבר קיבל פניות רבות מעסקנים חרדים, אך אלה פחתו ככל שגילה עמידות למה שהגדיר “לחצים” של רבנים לרשום תרופות מסוימות לבחורים ואברכים שהופנו אליו. “הם מצאו אולי פסיכיאטרים אחרים, שכנראה רושמים להם בלי לשאול יותר מדי שאלות”, אמר, והוסיף שהוא רואה זאת בחומרה. “הנושא של פסיכיאטריה מגויסת קיים גם בצבא. שם המערכת מצפה מהרופא, הרבה פעמים, להכריז על הפציינט כבריא. כאן זה לפעמים הפוך, יש אבחון יתר. אם אתה אומר שהשאיפה של האדם בחיים היא לקיים אורח חיים מסוים, לפי ערכים מוגדרים, אז אתה תעשה מה שאתה יכול, גם בעזרת תרופות, כדי לקדם את חבר הקהילה למימוש אותם ערכים. יש בעיה מצד פסיכיאטרים שמחויבים משפטית ואתית לעזור לפרט, והופכים לפעמים לשלוחים של הממסד החרדי עם ערכים אחרים. זה הרבה יותר רחב מאשר קומץ משתתפים באח הגדול”.

פסיכיאטר בכיר המטפל בחרדים אמר בשיחה פרטית ל”הארץ השבוע” כי ייתכן שחרדי המאמץ אורח חיים חילוני באופן פתאומי, סובל ממצב מאני. “במצב כזה אנשים מחליטים החלטות לא שקולות, הולכים אחרי יצריהם ואחר דימוי לא מציאותי של העולם החילוני, כאילו שאם הם יהיו חילונים הם יתחילו לקיים יחסים עם כל מה שזז. אם יש למישהו מאניה אני אתן לו ליתיום. אם יש לו מאניה, הליתיום ברוב המקרים יעזור ובדיעבד הוא יבוא ויגיד ‘הייתי במצב שאיבדתי את שיקול דעתי’’. אם אין לו, ובאמת הוא עשה חיפוש פנימי, והחליט באמת ‏(להיות חילוני‏), הכדור לא ישנה את זה. הכדור לא משנה השקפה”.


למי נאמנים?

אז איך זה עובד? במרכז פרשת האח הגדול עומדת הטענה שהפסיכיאטר, ד”ר אילן רבינוביץ, שמר לכאורה אמונים להפקה ולא למטופל. טענה המוכחשת מכל וכל על ידי ד”ר רבינוביץ. במקרה החרדי, הקליניקות הנוצצות ביותר בישראל מגויסות פעמים רבות למערכת החרדית, ביודעין או בלא יודעין – החל באדמו”רים הנחשבים למבינים בתחום הפסיכיאטרי, דרך מטפלים קהילתיים, שאליהם מופנים אנשים עם בעיות ומצוקות נפשיות, וכלה במיני מתווכים נטולי תפקיד רשמי.

פרופ' בונה מסביר כי “יש הרבה עסקנים ואנשים שמטפלים ועוזרים בחברה החרדית, וזה לחיוב כמובן, ברמה כזאת שמערכת התמיכה שסביבה חרדית מעמידה היא במרבית המקרים לאין ערוך טובה ממערכת התמיכה שמעמידה סביבה לא חרדית. עד כדי כך שאני חושב שבהרבה מקרים אצל חרדים אפשר למנוע אשפוזים”.

בונה מאשר שהמתווכים הם שיוזמים פעמים רבות את הפנייה לפסיכיאטר, ולא המטופל, וכאשר נקבע התור הם מלווים את הטיפול. “נדיר ביותר שאנשי חינוך ‏(במגזרים אחרים‏) יהיו כל כך מעורבים. מבחינתי זה בגדול לחיוב, מדובר באנשים שהם סומכים עליהם לגמרי. אני לא בא באיזושהי פוזה חשדנית כלפי זה. ברוב המקרים אני חושב שהמטפלים, הרבנים, המורים, המשגיחים, רוצים באמת להיטיב עם המטופל, ובאמת מאמינים שיהיה לו יותר טוב אם יחזור להיות קונפורמי עם המערכת. יש מקרים שלא, לא לכולם אני נותן תרופות. זה לא משהו אוטומטי”.

חיה ‏(שם בדוי‏), חסידת גור לשעבר, עזבה את משפחתה ואת הדת בדרך חתחתים שכללה ערוץ פסיכיאטרי שנפתח כשתבעה לראשונה גט מבעלה, לפני שנים אחדות. “יש עסקנים ומדריכים שחייבים להיות בשליטה מלאה, ואם מישהו לא הולך בתלם, גם מוציאים אותו עם סטיגמה, וגם נותנים לו כדורים שיכולים להזיק לו. יש גם מדריכי חתנים, שמלווים את הגברים תקופה ארוכה אחרי הנישואים, ומחזיקים אצלם תרופות. המקרים הקשים יותר הולכים לפסיכיאטרים. ביום שפתחתי תיק גירושים בבית משפט לענייני משפחה, איימו עלי ‘אם עד מחר ב–12 את לא סוגרת את התיק, ייקחו לך את הילדים. תהיה פה פרשת יוסל’ה שוחמכר 2'.
 “אבא שלי נסע אחרי לבית המשפט, לוודא שאני סוגרת את התיק”, המשיכה. “הוא אמר לי שיש לו משהו חשוב להגיד לי, ובדרך הסביר לי שיש משהו שהוא מסתיר ממני כבר חודשים, והוא שיש לי מאניה־דפרסיה. אבא היה דמות רצינית בחיים שלי, אם הוא אומר כזה משפט חשבתי שבטוח הוא צודק. בשיא הלחץ והטירוף נסעתי לרופא, פסיכיאטר ידוע במרכז הארץ ‏(חיה ביקשה שלא לנקוב בשמו‏). רצתי אליו באמונה שיציל לי את החיים. זה חוסר אונים שאני לא מאחלת אותו לאף אחד. כשהגעתי, ראיתי בחור חסידי שטיפל כנראה בתשלום עבורי, כי הרופא אמר לי ש’זה בסדר’. אז זה התחיל להריח לי מסריח. ייתכן שגם הפסיכיאטרים הם סוג של קורבנות, המתווכים משקרים להם ככל העולה על רוחם. אני לא מאשימה את הפסיכיאטר, אלא את העסקנים. הם אלה ששולטים בכל הצדדים. הסיבה היחידה שרשמו לי כדורים היתה בגלל שעסקנים, בשיתוף עם משפחתי, רצו למנוע ממני לבקש גט. לא היה שום רקע נפשי אמיתי לסיפור הזה”.

לדברי חיה, “פגשתי את הפסיכיאטר פעם אחת. הוא כתב ‘צריכה מעקב’. בסופו של דבר, אחרי שהתגרשתי, הגעתי לפסיכיאטרית מדהימה שהצילה לי את החיים. לקח לה חצי שנה לשכנע אותי שאין לי מאניה־דפרסיה. זה היה עניין קריטי בשבילי. חשבתי: אם אני חולת נפש, אני לא אקח אחריות על הילדים. היא הכניסה אותי לטיפול. הייתי צריכה להילחם על השפיות שלי ולמצוא לבד פסיכיאטרים שיעזרו לי. היה כפסע ביני ובין האמונה שאני לא שפויה. אני אדם חזק, אבל אני תוהה מה קורה עם נשים יותר פגיעות שמכירות את העולם פחות?”


לא רוחני

חיים, שגדל בקהילת גור בצפון, אומר: “אני יודע שיש בחורים שמופצצים בכדורים. אחי הקטן, מגיל 13 או אפילו לפני זה, נתנו לו ריטלין. אבא שלי לא רצה להגיד לו מה זה, שלא ייפגע בשידוכים. הוא גם זכר שאני לא רציתי לקחת כדורים, אז הוא החליט להערים עליו ואמר לו שזה ויטמינים. אבא שלי חסר כל השכלה, אבל בשיתוף עם המורה בחדר הוא איבחן אותו ונתן לו כדורים. מי שמספק את התרופות הוא רופא משפחה, שאם אבא שלי רק יבקש, הוא גם ייתן לאחי הקטן פרוזאק או גלולות נגד הריון”.

היום חיים בן 26. הוא חילוני ועצמאי בעולם. עם משפחתו יש לו קשר רופף. הוא מספר כי בניגוד לאחרים, מעולם לא כפו עליו לקחת תרופות, אבל הוא היה בטיפול תרופתי במשך תשע שנים, מגיל 14 ועד 23. היום הוא מאמין שמעולם לא נזקק לתרופות הללו, למעט ריטלין אולי, להפרעות קשב וריכוז. את התרופות והטיפולים הוא קיבל ביוזמה או בתיווך של רבנים ומשגיחים ושל מדריך החתנים שלו באשדוד, שליווה אותו בשנתיים בהן היה נשוי.

חיים הציג ל”הארץ” מסמכים ומרשמים המעידים שטופל במשך השנים אצל הפסיכיאטרים ד”ר אילן רבינוביץ, שמעורב כעת בפרשת “האח הגדול”, פרופ’ עומר בונה ופרופ’ אבי ויצמן, בכיר בבית החולים גהה. “יש לי הפרעות למידה והיפר־אקטיביות מגיל אפס, ובגיל 14 בערך המדריך בישיבה אמר לי ‘בוא נעשה טיפולים לא רוחניים, בוא נתחיל ללכת לאנשי מקצוע’. אז זה התחיל. המשגיח בישיבה שלמדתי בה נכנס לשיטה של הכדורים ונדלק על זה. בתוך שנה צצו שמועות בישיבה שאחד מכל שלושה בחורים לוקח פרוזאק או ריטלין. חלק מהתלמידים היו מבקשים חוות דעת מרופא, כמוני. הוא היה שולח אותנו לפסיכיאטר שנותן חוות דעת. הפסיכיאטר היה עושה אבחון בתשלום מלא והבחור והוריו היו משלמים על הפגישה.

“אני יודע שהיו חניכים שרמזו להם שיסולקו מהישיבה אם לא ייקחו. צריך להבין שזה אמצעי קיצוני מאוד, שאף פעם כמעט לא מפעילים. אתה לא נזרק מהישיבה אלא אם קיימת יחסי מין בגיל 13. אולי אחד בשנה נזרק. כאן הם הלכו בכל הכוח. הופעל לחץ גם על ההורים: הרב היה מתקשר, ההורים לא התנגדו, שוכנעו. אני ועוד כמה תלמידים היינו זורקים את הכדורים לשירותים. לי הרופא רשם ריטלין, חלק קיבלו פרוזאק. המשגיח היה נותן בעצמו את הפרוזאק”.


למה פרוזאק? הם סבלו מדיכאון?

“איך דיכאון בא לידי ביטוי במסגרת ישיבה חרדית? זה שונה שם. דיכאון זה כל מה שהפריע לתפקוד. הבחור לא קם לתפילות, נגיד, אז המשגיח שואל אותו למה לא קם, ‘אולי צריך לזרוק אותך מהישיבה כי אתה לא מספיק דתי?’ אז הבחור מסביר שהוא דתי, אבל לא מסוגל לקום. אז המשגיח מבין שזה משהו נפשי, והוא מכיר רק דיכאון והפרעות קשב וריכוז”.

זוהי כמובן רק השערה, אבל האם ייתכן שהפרוזאק, אם אכן ניתן, ניתן לבחורים שהיו להם “בעיות” בתחום המיני, ברצף שבין גילויים הומוסקסואליים לאוננות? חיים עונה בזהירות: “שמועה כזאת מסתובבת בישיבות כל הזמן, שנותנים לבחורים תרופות שהן כמו סירוס כימי. אני לא נתקלתי בזה אף פעם”.

חיים נזהר משמועות, אבל דבריו המפורשים של פרופ’ בונה בכינוס של איגוד הפסיכיאטריה מבססים אותן לכאורה: לבחורי ישיבות חרדיות נרשמות תרופות נוגדות דיכאון מקבוצת SSRI, בהן פרוזאק, ציפרלקס, לוסטראל (זולופט) וסרוקסט (פקסיל), כדי לנצל את תופעת הלוואי שלהן, הפחתת הדחף המיני ועיכוב שפיכה. בונה מסביר כי השימוש בתרופה נגד דיכאון נועד בסופו של דבר למנוע מצב של קונפליקט הרסני שיכניס את הבחור לדיכאון.

מה מטרת הטיפול התרופתי? אתה דואג שהוא לא ייכנס לקונפליקט הרסני?

בונה: “למנוע דיכאון”.

האם לא כדאי לייעץ לבחור לעזוב את המקום שגורם לו סבל? אולי לעבור לקהילה אחרת?

“אני לא בא ואומר ‘מערכת חרדית היא מערכת בעייתית כי היא מעמידה אנשים בקונפליקטים שיכניסו אותם לדיכאון’. לכאורה יכולת להגיד ‘תראה מה המערכת הזאת עושה’. אני לא עושה את זה. אני בא ונותן את המידע לאנשים ואם הם בוחרים ללכת בדרך הזאת, אני ארשום להם תרופה”.

מניסיונך, האם זה באמת סייע לאנשים “לחסוך לעצמם” את הקונפליקט?

“הרבה יותר מחסך להם קונפליקט. הדבר הזה איפשר להם לשמור על מקומם, תדמיתם, כבודם בתוך המערכת שלהם, להמשיך לשמור על מערכת יחסים משפחתית תקינה, חברית תקינה ולמצוא שידוך ולהקים משפחה”.


דיכוי היצר

חיים מספר כי לאחר נישואיו הוא ביקש ממדריך החתנים שלו שיסדר לו פגישה עם פסיכיאטר. “בגיל 21 נכנסתי לאיזשהו קונפליקט, ורציתי לדכא אצלי את היצר המיני. אחרי שנה של נישואים, כשגרנו באשדוד, נכנסתי לקונפליקט מתוסבך”. לדבריו, הוא פנה לאותו עסקן גור, יוסל קופרברג, שהפנה אותו לפרופ’ אבי ויצמן.

“ויצמן עשה אבחון מקצועי. נתן לי קצת כדורים להרגעה, לא לדיכוי מיני. הוא היה מאוד מבוקר. הייתי אצלו בשלוש פגישות. למדתי שגור שולחים לויצמן. בחדר המתנה שלו יש מלא חסידי גור”.

בשנתיים שהיה נשוי הוא טופל בתרופות לדיכאון וחרדה, ואשתו טופלה בתרופות להפרעות כפייתיות ‏(OCD‏). “אשתי לא ידעה שאני לוקח כדורים, אני ידעתי שהיא לוקחת. ככה זה בגור. אתה לא מספר”, אמר חיים.

בהמשך פגש חיים גם בד”ר אילן רבינוביץ. “מישהו שהכרתי לקח אותי. פה לא שילמתי. אני לא יודע מי שילם. מי שלקח אותי אליו היה במקרה בן דוד שלי, אבל הוא לא בא כבן דוד אלא כמי שמנסה לבנות את עצמו כמתווך בתחום הפסיכיאטריה. ישבתי אצלו עם המתווך, ורבינוביץ נתן את המרשם ואת הטפסים למתווך, לא לי. אני יושב אתו בחדר, והוא מבקש מרבינוביץ את הטפסים אליו, ומקבל.

“הרגשתי שלרבינוביץ אין רגישות להבין שאני חרדי, אני לא יכול להגיד לבן אדם שמלווה אותי ‘לך’. זה לא מקובל. חרדים לא עושים דבר כזה, אתה צריך לגלות רגישות. מבחינת רבינוביץ, הוא יכול לחשוב שיש לי אמון בבן הדוד. מבחינתי אין לי אמון בו. לא הייתי רוצה שהוא יהיה מעורב בזה, אבל הוא קבע לי את התור, ושילם. הייתי תלוי בו”.

“רבינוביץ עשה אבחון מקצועי ורשם דברים”, משחזר חיים. “הוא כתב פחות או יותר מה שכתב ויצמן: חרדות, דיכאון, ורשם כדורים. אז אני לוקח ומעמיס, כי אני רוצה לפתור את הבעיות שלי עם עצמי”. 

ד”ר רבינוביץ לא התייחס ישירות לטענתו של חיים בנוגע למתווך אולם מסר כי ככלל הוא “תמיד יקפיד לשבת עם המטופל בארבע עיניים כשעה”. 

התחנה האחרונה של חיים היתה אצל פרופ’ בונה, אליו הגיע עם עסקן חסידי בכיר שאינו שייך לחסידות גור. לדברי חיים, גרושתו טופלה תקופה ארוכה אצל אותו עסקן, שסיפק לה תרופות בקביעות, והוא היה זה שיזם את הפגישה עם בונה. חיים מספר כי “העסקן הציע לי, דרך אשתי, ללכת לעומר בונה. ואמר שיבוא אתי לירושלים. יש לי אליו יחס של כבוד, כי מאז שהוא החל לטפל באשתי, ראיתי בו את מי שמושיע אותי מכל צרותיי. נפגשתי עם העסקן ולקחנו יחד מונית לרחביה בירושלים. לא רציתי שהוא יהיה אתי בפגישה, אבל הוא בא והתיישב בחדר. אחרי כמה דקות שהפסיכיאטר מדבר עם העסקן, הוא אומר לי ‘קום וצא החוצה, אני רוצה להחליף אתו ‏(עם העסקן‏) כמה מלים’.

“כשחזרתי בונה שאל אותי שאלות: איך אני מגדיר את עצמי כדתי, האם אני רואה את עצמי כחריג מבחינה דתית, וכמובן שהעסקן שומע. אני לא זוכר מה עניתי, אבל רציתי טיפול, אז אמרתי את התחושות שלי פחות או יותר. הוא עשה פרשנות, ואמר לו משהו. אחרי שבועיים, בזמן שהייתי בבית הכנסת, ההורים של אשתי באו אלינו הביתה ולקחו אותה. התקשרו אלי ואמרו ‘ארזנו, לקחנו את הילדה. אנחנו רוצים גט’. בבום אחד.

חיים אומר כי הוא חש שהפגישות אצל בונה, בנוכחות העסקן, תרמו בסופו של דבר לגירושיו. בונה מבהיר כי הוא מקפיד לבקש את רשות המטופל לנוכחות כל אדם נוסף בחדר ומכבד את החלטתו.

חיים אומר כי “מה שחמור פה בעיני, זו ההרגשה שהם שולטים עליך. כמה ילדים תביא ומתי תשכב עם אשתך. הם מביאים אותך לפסיכיאטר ויושבים עם חוות הדעת. הם מעורבבים עמוק באישיות שלך, הם שותפים להגדרה שלך מול איש המקצוע. הם מעורבים בתהליך שמתקיים בינך ובין הפסיכולוג, בינך ובין הפסיכיאטר. זו חדירה לטריטוריה של הנפש. על זה שהם אומרים איך תתנהג בבית כנסת או אפילו בבית – על זה סלחנו להם. פה הם נכנסים לטריטוריה שבינך ובין עצמך”.

לאן זה הוביל אותך?

“אני התלוננתי על יצר מיני מוגבר. בגור יש איסור חמור ליהנות ממין, ונכנסתי למצפון יתר בגלל הרצון שלי במין. אתה מקיים יחסי מין עם אשתך רק פעמיים מוגבלות בחודש. היו לי רגשות אשם בגלל שרציתי יותר. רציתי לדכא את זה. בסופו של דבר השתמשו בזה נגדי. אני בא ממקום שרוצה להשתפר, ממקום טוב, פונה למערכת והיא פוגעת במשפחה שלי. אחרי הסיפור הזה הפסקתי לקחת כדורים, התגרשתי, עברתי דירה, יצאתי בשאלה. עכשיו הכל בסדר, אני לא לוקח שום דבר, מסתדרים”.

בניגוד אליו, יעקב בחר להישאר בגור, על כל המשתמע מכך. הוא לא מוכן לספר מה היה המקרה שבגללו נשלח לאילן רבינוביץ. “אני אדם מאוד נורמלי, מאוד”, הוא אומר. “בגלל סיפור מאוד מסוים, נשלחתי לפני שנתיים וחצי לאילן רבינוביץ.

“שלח אותי מדריך רוחני, אדם מוכר בחסידות. ישבתי אצל רבינוביץ והוא התחיל להקסים אותי, ובסוף רשם לי כדורים. אמר לי ‘זה יעשה לך את החיים יותר טובים’. לא נגעתי בכדורים. קודם כל הלכתי הביתה, ובתור חרדי שהוא קצת מרדן ויש לו גישה לאינטרנט, החלטתי לבדוק בגוגל ולקרוא כל מה שמצאתי על אילן רבינוביץ. ראיתי פורומים עם פציינטים שכתבו עליו טוב או רע. ראיתי שהכדורים שהוא נתן לי מיועדים לסכיזופרניה. הכרתי סיפורים כאלה, על אברכים שפסיכיאטרים רשמו להם כדורים כאלה. כשהרבנים והעסקנים הבינו שאני לא מתכוון לקחת את הכדורים הם הכריזו עלי אישיות לא רצויה. לא העיפו אותי, אבל המערכת ניתקה אתי כל מגע.

“חילונים אוהבים למתוח ביקורת על חרדים בשני נושאים: על ההשתמטות מהצבא ועל יציאה לעבודה. אני חושב ששני הדברים האלה לא מצדיקים שנאה. הסיפור האמיתי של המגזר החרדי הוא רמיסת זכויות האדם והקניין. המחנק שהולך אצלנו הוא נורא. צריך להבין שחלק מהאנשים שמתעסקים אצלנו עם תרופות הם אנשים צדיקים באמת, לחלקם הנכבד יש כוונות טובות ורצון לעזור. כדי להבין מה קורה פה באמת צריך להבין איך הטוב מעורב ברע, בדברים האפלים ביותר”.

“לאלו שסובלים מגירוי, יש פתרונות”
הרב יוסף קופרברג, שייסד את “קרן הצלת דורות” ועומד בראשה יחד עם הרב מאיר ביינברכר, הוא אחד הגורמים המרכזיים לשינוי שעובר הציבור החרדי ביחסו לפסיכיאטרייה. ברחוב החרדי קוראים לו “הרב כדורי”, כינוי שהוא עצמו גאה בו. קופרברג סירב למסור התייחסות כלשהי לכתבה זו, אבל גורם בקרן חלק עם העיתון באופן אנונימי את השקפת עולמם ביחס לטיפול פסיכו־פרמקולוגי.

הגורם טען כי ליווי מטופלים למפגשים עם פסיכיאטריים הוא חיוני, גם בגלל הצורך לגשר על הפער התרבותי בשביל בחורי ישיבות, שלפעמים זה המפגש הראשון שלהם מחוץ לחממה החרדית. לדבריו, הדבר נועד לשרת אך ורק את המטופלים.

“יכול להיות שבאים עם מטופל, הרי בן אדם מתבייש לבטא את עצמו”, אמר הגורם. “באים לעזור לו. מגיע לו ‏(למלווה‏) פרס על זה. אתה לא רוצה מישהו שיעזור לך להתבטא במקום שלא נעים לך?” בנוסף לזה, אמר, “אנחנו תמיד מציעים שבן אדם לא יילך לבד וגם לא עם ההורה. כי בן אדם, בדרך כלל, או שהוא מגזים או שהוא מוריד. אדם בדרך כלל לא אומר תמונה אמיתית. לא שהוא משקר. הוא עיוור. אז טוב שיילך מישהו מהצד, שיגיד איך זה נראה, לפחות בפעם הראשונה. אין לו שום כלי, לרופא, זה לא כמו במקומות אחרים שאפשר לבדוק אותם. זה הערכה לפי סיפור. צריך לשמוע את האמת”.

אחד התפקידים העיקריים של הקרן, הסביר, היא הגברת המודעות כלפי שירותי בריאות הנפש והסרת הסטיגמות. “יש רתיעה מובנית מפסיכיאטריה”, אמר, “בכל בית יש אקמול, אבל בשום בית אין אסיבל ‏(ואליום‏). למה? הסטיגמה היא שאסיבל הוא הסגן של מלאך המוות. בשטח, אדם מתעצבן וסובל ממתח הרבה יותר משיש לו כאב ראש או כאב שיניים. הנזק שנגרם מאי לקיחת אקמול הוא אפסי, לעומת הנזק שנגרם ממתח.

האם משתמשים בכדורים שלא לצורך ההתוויה המקורית שלהם?

“הטענות האלה מוכרות. רוצים להשמיץ אותנו, גם בגלל שזה שייך לחרדים, וגם בגלל הרתיעה מפסיכיאטריה”.

האם נותנים לבחורים כדורים כדי להוריד את הדחף המיני?

“במקצוע הרפואה יש תשובות לבעיות קלות, בינוניות וקשות. לאלו שסובלים מגירוי ולא מתנהגים כמו שהם רוצים להתנהג, יש פתרונות”.

מספרים לבחור מה הוא לוקח?

“בגלל שהסטיגמה היא כל כך קשה נגד אסיבל, לא כל שכן נגד כדורים יותר עמוקים, אז במקום להיעזר מקללים. לכן משמיצים”.

האם הפנייה לפסיכיאטריה רבה יותר אצל גור? ואם כן, למה?

“יחסית. יכול להיות שהמנהיגים בגור הם קצת יותר, עם ראייה יותר רחוקה, והם מנסים לעזור לאנשים, זה הכל. ההתנגדות תעבור, זה ייקח שנתיים, עשר שנים, 15 שנים, ובסוף נקווה שכל בן אדם, כמו שהוא מקבל טיפול לכאב ראש, הוא יילך לקבל טיפול אם הוא עצבני יותר מהנורמה, אם הוא חצי משוגע, או שהוא מרביץ, או שיש לו כפייתיות. אין בן אדם שאין לו כפייתיות, לא לכולם זה מזיק. אם זה מזיק לך, מי הרשה לך לסבול?”

מי מממן את הטיפולים הפסיכיאטריים לחסידים שנזקקים להם?

“בדרך כלל המשפחות, אלא מי? ‘קרן הצלת דורות’ עוזרת לאנשים שאין להם אפשרות לממן את הטיפול. אבל היא לא משלמת להם קבוע”.

תגובות
פרופ’ עומר בונה מסר כי “מטופלים רבים, חרדים וחילונים כאחד, מגיעים אלי עם מלווים. לעתים המלווים הם בני משפחה ולעתים אחרים שלמטופלים יש אמון בהם. בתחילת כל פגישה אבקש את רשות המטופל לנוכחות כל אדם נוסף בחדר ותמיד אכבד את החלטתו. מעולם לא כפיתי על מטופל נוכחות אדם נוסף בזמן בדיקה.

“יש חשיבות רבה להקשר התרבותי בקביעת נורמה ובאבחון הפרעות נפשיות. העסקן המוזכר בכתבה, כמו עסקנים ובני משפחה חרדים רבים, מסייעים לי רבות בבניית התרשמות וקביעת אבחנה. במקרה של חיים, על פי תיאורו, העסקן הוא זה שיזם את הפגישה והכיר היטב את המשפחה, ולכן בהחלט ייתכן כי ביקשתי, בידיעת חיים, לקבל ממנו מידע. חיים טוען כי הגיע אלי ביוזמת אותו עסקן, בו ראה ‘מושיע’. האם הוא נסע אתו במונית מאשדוד לירושלים כדי להיכנס לבד לפגישה? האם התכוון להטריח את העסקן בחינם? ואם באמת העדיף להיבדק לבד, מדוע לא אמר זאת? “מעולם לא העברתי מידע רפואי הנוגע למטופל לכל גורם זר ללא ידיעתו והסכמתו המפורשת ‏(פרט למקרים המוגדרים בחוק‏). כך גם במקרה זה”.

משה קלוגהפט, יועץ התקשורת של ד”ר רבינוביץ, מסר כי “ד”ר אילן רבינוביץ, כפסיכיאטר מוביל בישראל הדוגל בפרפקציוניזם טיפולי ומנהל את המרכז הפסיכיאטרי־פסיכולוגי הפרטי הגדול בישראל, מעניק איכות חיים ומציל אלפי נפשות מדי שנה. ד”ר רבינוביץ גאה על עבודתו רבת השנים עם הרב קופרברג ועם רבנים אחרים. מדובר באנשים משכמם ומעלה שעושים ימים ולילות למען הציבור.

“ד”ר רבינוביץ הוביל מהפך בעשור האחרון, לא רק בציבור החילוני אלא אף בחרדי, כנגד סטיגמטיזציה, דעות קדומות ופחד מטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי שביכולתו לשנות את איכות חיי המטופל מקצה לקצה. אין טיפול שונה לחרדים ולחילונים. לשני הציבורים ייתן ד”ר רבינוביץ את הטיפול האיכותי ביותר, משל מטופליו היו ילדיו.

“ד”ר רבינוביץ תמיד יקפיד לשבת עם המטופל בארבע עיניים כשעה ובנוסף יקח אנמנזה קוליטראלית מקרובי משפחתו. בשל העיסוק בדיני נפשות, אין לד”ר רבינוביץ כוונה לחשוף את מצבו הנפשי של מטופל כלשהו ואת אופן הטיפול המתאים לו על מנת לשמור על בריאותו. ד”ר רבינוביץ לא יסכים בשום אופן לשתף פעולה עם ניצול מצבם הנפשי של מטופלים לצורכי אזכור שמו בכתבות”.

פרופ’ אבי ויצמן מסר כי בדרך כלל היוזמים של הפנייה אליו הם הורי המטופל, “הם המכוונים והם אלה שבאים”. עם זאת, הוא מאשר כי רבים מהפציינטים שלו באים בליווי של רב או “משגיח”. “אני מקפיד שהמלווים יישארו בחוץ, אלא אם התלמיד יגיד לי ‘אני רוצה שהמשגיח יישב בפנים’”.

לדבריו, הוא אינו רושם כדורים לצורך הורדת הדחף המיני, “אלא אם יש משהו כפייתי. זה דבר נורמלי שאנשים מאוננים, בשום פנים לא ארשום תרופה כמרפא לדבר הזה”.

התשלום עבור הטיפול מגיע לדבריו ממשפחת המטופל. “ב–99% מהמקרים ההורים מגיעים לטיפול יחד עם הילד. הכל דרך הורים. אם לא צריך אני לא אתן שום טיפול, אבל למען האנשים, למען איכות החיים שלהם, למען הקלה על סבל והתמודדות עם הרגשה של כישלון, חוסר איכות חיים, הפרעות בקשב ריכוז – אני אטפל”.