אדרונקס Edronax – Reboxetine – תופעות לוואי

אדרונקס Reboxetine - סם פסיכיאטרי נגד דיכאון
אדרונקס Reboxetine – סם פסיכיאטרי נגד דיכאון

כיצד  אדרונקס (Edronax) פועל

אדרונקס (Edronax) או בשמה המסחרי  reboxetine הוא סם פסיכיאטרי נוגד דיכאון הידוע כמעכב ספיגה חוזרת של נוראדרנלין. סוג זה של טיפול פועל על תאי עצב במוח.

במוח יש תרכובות כימיות שונות הנקראות נוירוטרנסמיטורים. אלה פועלים כשליחים כימיים בין תאי העצב. נוראדרנלין הוא מוליך עצבי ( נוירוטרנסמיטור) אחד כזה ויש לו פונקציות שונות.

הסברה היא שכאשר נוראדרנלין משתחרר מתאי עצב במוח יש השפעה שמשפרת את מצב הרוח. הסברה היא שכאשר הנואדרנלין נספג חזרה לתאי העצב, השיפור במצב הרוח נפסק ויש דיכאון.

אדרונקס Reboxetine עובד על ידי מניעת נוראדרנלין מלהיספג בחזרה לתוך תאי העצב במוח.

האדרונקס מתחיל להשפיע לאחר שבוע עד ארבעה שבועות מתתחילת נטילתה לכן נראה בתחילה שאין שיפור במצב הרוח.

מקור netdoctor
אדרונקס Edronax – Reboxetine – עלון לצרכן

אזהרות

דיכאון קשור עם עלייה בסיכון למחשבות אובדניות, פגיעה עצמית והתאבדות. יש להיות מודע לכך שסם האנדרונקס מתחיל לפעול רק לאחר מספר שבועות. אם מרגישים שתחושת הדיכאון שלך נעשת יותר גרועה, או אם יש מחשבות מטרידות, או רגשות על התאבדות או פגיעה בעצמנו בשבועות הראשונים אלה, או בכל נקודה במהלך טיפול או לאחר הפסקת טיפול, אז זה מאוד חשוב לדבר הרופא המטפל.

סם האנדרונקס עלול להפחית את היכולת הקונטיביות המוטוריות וכושר הריכוז לנהוג או להפעיל מכונות בבטחה. אין לנהוג או להפעיל מכונות לפני שיודעים איך הסם משפיע, ובטוחים שזה לא ישפיע על הביצועים.

סם האנדרונקס עלול לעתים לגרום ללחץ הדם לרדת בעת מעבר ממצב שכיבה או ישיבה לישיבה או בעמידה, במיוחד כאשר מתחילים לקחת את התרופה. זה עלול לגרום להרגשת סחרחורת או אי יציבות. כדי להימנע ממצבים אלו יש לקום באיטיות. אם יש תחושת סחרחורת, יש לשבת או לשכב עד שהסימפטומים יעברו.

תרופות נוגדות דיכאון עלולות לגרום לכמות הנתרן בדם לרדת – מצב הנקרא hyponatraemia. זה יכול לגרום לתופעות כגון נמנום, בלבול, התכווצויות שרירים או עוויתות. אנשים מבוגרים עשויים להיות רגישים במיוחד להשפעה זו. יש להתייעץ עם הרופא המטפל, אם מפתחים תופעות אלו בעת נטילת תרופה זו, כך שניתן יהיה לבדוק את רמת הנתרן בדם לפי הצורך.

אם חווים התקפים (או עוויתות) בעת נטילת התרופה, יש להתייעץ עם הרופא המטפל באופן מיידי, כדי  להפסיק טיפול סם האנדרונקס. זה חל גם אם סובלים מאפילפסיה וחווים יותר התקפים מהרגיל לאחר נטילת הסם.

סם האנדרונקס איוה מומלץ לטיפול בילדים מתחת לגיל 18 , כי זה עלול להגביר את הסיכון לכעס, תוקפנות או מחשבות אובדניות בקבוצת גיל זו.

בנוסף, הבטיחות לטווח הארוך של התרופה בענייני צמיחה, התבגרות וקוגניטיבית ופיתוח התנהגות לא נבדקה בילדים ומתבגרים. עם זאת, מומחים עשויים לעתים עדיין לקבוע בסם האנדרונקס לחלק מילדים ואנשים צעירים, אם הם מרגישים שזה הכרחי לטיפול במחלתם. אם הילד שלך נקבע ליטול אנדרונקס יש לעודד אותו לספר אם יש לו מחשבות או רגשות מטרידים לאחר תחילת נטילת הסם. חשוב מאוד לידע  את הרופא המטפל באופן מיידי אם אתה מבחין בכל החמרה במצב רוחו של ילדך או בהתנהגותו.
אין להפסיק ליטול הסם בפתאומיות, אלא ע"פ הוראות הרופא המטפל. 

יש להשתמש בזהירות בסם האנדרונקס במצבים הבאים:

נערים ומתבגרים
אנשים עם היסטוריה של התנהגות או מחשבות אובדניות.
היסטוריה של התקפים (התקפים), לדוגמא: אפילפסיה.
ההיסטוריה של הפרעה דו קוטבית רגשית (מאונייה דיפרסיה).
אנשים עם קושי במתן שתן (אצירת שתן).
בלוטת ערמונית מוגדלת (היפרטרופיה של הערמונית).
גלאוקומה.
היסטוריה של מחלות לב.
ירידה בתפקוד כבד.
ירידה בתפקוד כליות. 

אין ליטול סם האנדרונקס במצבים הבאים

אנשים שנטלו תרופה נגד דיכאון מעכבי מונואמין אוקסידאז-(MAOI) ב- 14 הימים האחרונים.
סם האנדרונקס אינו מומלץ לאנשים או ילדים מתחת לגיל 18, קשישים, מאחר והבטיחות והיעילות לא נקבעו בקבוצות גיל אלה (ראה גם אזהרה לעיל).

אין להשתמש באנדרונקס אם ידועה רגישות לאחד או אחד ממרכיביו. יש ליידע את הרופא או הרוקח אם יש לך ניסיון אלרגיה כגון בעבר.

אם מרגישים תגובה אלרגית, יש להפסיק את השימוש בתרופה זו וליידע את הרופא או הרוקח באופן מיידי.

הריון והנקה

הבטיחות של סם האנדרונקס לשימוש בזמן ההריון לא נקבעה באופן מלא. יש להשתמש בו בזמן ההריון רק אם היתרונות הפוטנציאליים לאם עולים על סיכונים פוטנציאליים לתינוק המתפתח. יש לפנות לייעוץ רפואי מהרופא המטפל.

סם האנדרונקס עובר לחלב אם בכמויות קטנות, לעומת זאת, השפעתו על תינוק יונק אינה ידועה. יש להשתמש בו רק על ידי נשים שהנקה אם את היתרונות הפוטנציאליים לאם עולים על סיכונים פוטנציאליים לתינוק היונק. יש לפנות לייעוץ רפואי מהרופא המטפל.

תופעות לוואי סם פסיכיאטרי אדרונקס

סמים פסיכיאטריים ותופעות הלוואי שלהם משפיעים על אנשים בדרכים שונות.

תופעות לוואי נפוצות מאוד (משפיעות על יותר מ- 10% של האנשים הנוטלים אדרונקס)

קשיים בשינה (נדודי שינה).
יובש בפה.
עצירות.
הזעה.

תופעות לוואי נפוצות – משפיעות על בין 1% ל- 10% מהאנשים הנוטלים אדרונקס

כאב ראש.
ראייה מטושטשת.
סחרחורת או תחושה של ספינינג (ורטיגו).
אובדן התיאבון.
  זפיקות לב חזקות
עלייה בקצב לב (טכיקרדיה).
ירידה בלחץ דם שמתרחשת בעת מעבר משכיבה או ישיבה לישיבה או עמידה, וכתוצאה מכך סחרחורות (תת לחץ דם בעמידה).
פלאשינג.
קושי במתן שתן, או תחושה שהשלפוחית ​​לא התרוקנה במלואו (שכיחה יותר בגברים).
דלקת בדרכי שתן.
אימפוטנציה, כאבים בשפיכה, שפיכה מעוכבת, או כאב באשכים אצל גברים.
צמרמורות.

תופעות לוואי בתדירות לא ידועה

עצבנות או התנהגות אגרסיבית.
תסיסה או חרדה.
ידיים ורגליים קרות.
סיכות ומחטים תחושות (paraesthesia).
בחילות והקאות.
פריחה.
עליה בלחץ דם (יתר לחץ דם)
.

תופעות הלוואי שצוינו לעיל עשויים שלא לכלול את כל תופעות הלוואי שדווחו על ידי היצרן של התרופה.

לקבלת מידע נוסף על כל סיכונים אפשריים אחרים הקשורים בסם האנדרונקס זו, יש לקרוא את עלון לצרכן של אדרונקס או להתייעץ עם הרופא או הרוקח.

נקודות נוספות מעלון לצרכן של אדרונקס

תופעות לוואי
בנוסף לפעילות הרצויה של התרופה, בזמן השימוש בה עלולות להופיע תופעות לוואי כגון:
נדודי שינה, הזעה, סחרחורת, תחושת סחרור קשה (ורטיגו), שינויים בקצת הלב או דפיקות לב מהירות, ירידה בלחץ דם או לחץ דם גבוה, ירידה ברמת נתרן בדם, הפרעות במערכת השתן (כגון: אצירת שתן, ריקון חלקי של השלפוחית, דלקת בדרכי השתן), הפרעות במערכת המין הגברית (כגון: אין-אונות, כאב או עיכוב בזמן שפיכה, כאב באשכים או בעת קיום יחסי מין), כאב ראש, יובש בפה, עצירות, בחילות, הקאות, חוסר תאבון, צמרמורת, הזעה, תחושת נימול, הפרעות במיקוד הראיה, תחושת קור בגפיים, שינוי צבע האצבעות, התנהגות תוקפנית, חוסר שקט, חרדה, הזיות, אובדן תחושה תגובה אלרגית כגון פריחה.
יתכנו שינויים ברמות הנתרן והאשלגן בדם.
בכל מקרה שבו הינך מרגיש/ה תופעות לוואי שלא צוינו בעלון זה, או אם חל שינוי בהרגשתך הכללית עליך להתייעץ עם הרופא מיד.

עליך להשלים את הטיפול שהומלץ על-ידי הרופא. יתכן ויחלפו מספר שבועות בטרם תרגיש שיפור בהרגשתך.
גם אם חל שיפור במצב בריאותך אין להפסיק את הטיפול בתרופה ללא התייעצות עם רופא. אין לשנות את המינון מבלי להיוועץ ברופא. כאשר מסתיימת תקופת הטיפול בתכשיר, מומלץ כי תתבצע ירידה הדרגתית, לאורך מספר שבועות, במינון התרופה. הפסקה פתאומית של שימוש בתכשיר עלולה להביא לחזרת המחלה.

מנע/י הרעלה!
תרופה זו וכל תרופה אחרת יש לשמור במקום סגור מחוץ להישג ידם של ילדים ו/או תינוקות ועל-ידי כך תמנע/י הרעלה.
אם נטלת מנת יתר או אם בטעות בלע ילד מן התרופה, פנה/י מיד לחדר מיון של בית-חולים והבא/י אריזת התרופה איתך.
אין לגרום להקאה ללא הוראה מפורשת מרופא!
תרופה זו נרשמה לטיפול במחלתך; בחולה אחר/ת היא עלולה להזיק.
אל תיתן/י תרופה זו לקרוביך, שכניך או מכריך.
אין ליטול תרופות בחושך! בדוק/י התווית והמנה בכל פעם שהינך נוטל/ת תרופה.
הרכב/י משקפיים אם הינך זקוק/ה להם

אסטו – Esto – תופעות לוואי

אסטו הוא שם מסחרי של אסציטלופרם Escitalopram , סם נוגד דיכאון ששייך למשפחת תרופות שנקראת SSRI – מעכבי ספיגת סרוטונין סלקטיביים עם תופעות לוואי רבות וסכון לתלות.

אסטו מעוידת לצורך טיפול בדיכאון, הפרעת חרדה מוכללת, חרדה חברתית (פחד ממצבים חברתיים- חולים נוטים להימנע ממצבים חברתיים, העלולים לגרום להם לחרדה או מתח), הפרעות פניקה) מאופיין בהתקפים לא צפויים של פניקה) והפרעה טורדנית כפייתית OCD.

חלק מתופעות הלוואי ואזהרות על השימוש של אסטו כולל מידע מעלון לצרכן הן כדלקמן:

תופעות לוואי של אסטו הנפוצות ביותר אסטו - Esto - תופעות לוואי

בנוסף לפעילות הרצויה של אסטו בזמן השימוש בה עלולות להופיע השפעות לוואי כגון: כאבי ראש,  שלשול,,עצירות בחילה סינוסיטיס, ירידה או עליה בתאבון, גודש באף,תחושת נימול, הקאות, סחרחורות, קושי בהרדמות, נמנום, הזעה מוגברת, עייפות,  חוסר מנוחה, חלומות לא נורמליים, פיהוקים, רעד, כאבי שרירים ומפרקים, דאגה, בעיות מיניות, פליטת זרע מעוכבת, בעיה הזקפה, ירידה בחשק המיני, קשיים בהגעה לאורגזמה אצל נשים, חום, יובש בפה.

תופעות לוואי של אסטו המחייבות התייחסות מיוחדת

ישנם מספר תופעות לוואי של אסטו פחות נפוצות, אך חמורות יותר. יש לדווח לרופא המטפל על הופעת תסמינים אלה. אלה כוללות, אך אינן מוגבלות ל: מחשבות או התנהגות אובדנית, חרדה, עצבנות, או התקפי פאניקה, עוינות או תוקפנות,  אי שקט או חוסר יכולת לשבת בשקט, התעלות אקסטרים, או עליות ומורדות במצב הרוח, עיסוק בפעילות יוצאת דופן או מסוכנת, מתחושה של אושר שעשוי לעבור לדיכאון, שינויים יוצאי דופן אחרים בהתנהגות. במקרה של דימומים – כולל דימומים ממערכת העיכול, נפיחות של הלשון, שפתיים, פנים או אם יש לך קשיי נשימה או בליעה (תגובה אלרגית) : יש להפסק הטיפול ולפנות לרופא מיד!

 אזהרות על נטילת אסטו

סיכון אובדני הקשור לנטילת תרופות נוגדות דיכאון
אסטו אינה מיועדת בדרך כלל לשימוש בילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18. תרופות נוגדות דיכאון (כולל אסטו) עלולות להעלות את הסיכון של ומחשבות אובדניות או התנהגות אובדנית אצל ילדים, נוער, ומבוגרים. לכן, אם מבחינים בשינויים כלשהם בתסמינים או תסמינים חדשים תוך נטילת אסטו, יש לדבר עם הרופא המטפל באופן מיידי. חלק מהתופעות הללו של אסטו עשויים לכלול חרדה, עוינות, עצבנות, חרדה, אי שקט, הזיות, היפראקטיביות קיצונית, ומחשבות אובדניות או התנהגות אובדנית.
נטילת אסטו בזמן הריון והנקה
לא מתשתמשים באסטו כאשר המטופלת הינה בהריון או מיניקה אלא אם כן התיעצה עם הרופא ודנה עמו בסיכון לעומת התועלת בלקיחת אסטו .שימוש באסטו עלול להשפיע על מצבו הכללי של תינוק. אסטו עובר דרך חלב האם.
אירועים של מניה
חלק מחולי מניה דפרסיה (הפרעת דו קוטבית) הנוטלית אסטו עלולים להיכנס למצב של מניה. מצב זה מאופיין על ידי שינוי רעיונות מהיר, עליזות מוגזמת ופעילות פיזית מוגברת. במקרים אלו חשוב לפנות לרופא. 
תופעות של תסמונת סרוטונין (סרוטונין סינדרום)
תרופות נוגדות דיכאון עלולות לגרום לקבוצה של סימפטומים מסוכנים המכונה תסמונת סרוטונין. נטילת אסטו עם תרופות אחרות שעלולות להשפיע על הסרוטונין יכול להגדיל את הסיכון הזה. אלה כוללות תרופות נוגדות דיכאון אחרות, טריפטאנים (תרופות למיגרנה), ותרופות נוספות. יש ליצור קשר עם הרופא המטפל באופן מיידי אם יש תסמינים אפשריים של תסמונת סרוטונין, לרבות: אגיטציה, תרדמת, הפרעה בתנועות הגוף, בלבול, הזיות – לראות או לשמוע דברים שהם לא באמת שם, דופק מהיר (טכיקרדיה), הרגשת חולשה, הזעה מוגברת, קושי בהליכה, שלשול.

במקרה ההתפתחות תסמינים כגון: הפרעות במתן שתן, הצהבת העור והאזור הלבן בעיניים (שהם סימנים לבעיות בתפקוד הכבד), חום גבוה, התקווצויות שרירים יש לפנות לרופא מיד!

השפעה  של אסטו על חיי היום יום

אסטו עלולה להשפיע על היכולת שלך לבצע משימות מורכבות הדורשות מיומנויות מוטוריות. לכן, מומלץ לקחת קצת זמן כדי להכיר כיצד אסטו משפיע עליך קודם עושה כל פעילויות הדורשות ריכוז מנטלי או מוטורי (כגון נסיעה במכונית או הפעלת מכונות).
אסטו: תופעות גמילה
הפסקה בנטילת אסטו, במיוחד בפתאומיות עלולה לגרום לתסמיני גמילה מסוימות, כגון תחושות "הלם חשמלי" (הידוע גם בשם "צמרמורת מוח" ), סחרחורות, דכאונות, עצבנות חריפה, וכן החושים מוגברות של אקטיזיה.

* יש לציין כי כל תופעות הלוואי והסיכונים הללו תקפים גם עבור אסציטאלופרם טבע Escitalopram Teva ועבור ציפרלקס Cipralex שהינם שמות מסחריים אחרים של אסציטלופרם Escitalopram ומכילים אותו חומר פעיל.
להלן מספר אזהרות על אסטו מתוך עלון לצרכן:

אזהרות: שימוש בילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18 : תרופה זו אינה מיועדת בדרך-כלל לשימוש
בילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18 . בילדים, מתבגרים ובמבוגרים צעירים עד גיל 25 אשר לקחו תרופות
נוגדות דיכאון, נצפתה עלייה בתופעות לוואי כגון ניסיונות התאבדות, מחשבות אובדניות ועוינות )במיוחד
תוקפנות, התנהגות מרדנית וזעם(. למרות זאת הרופא יכול לרשום תרופה זו למטופלים מתחת לגיל
25 אם הוא סבור שהדבר לטובתם. אם הרופא רשם את התרופה למטופל מתחת לגיל 25 ואת/ה
מעוניין/ת לדון בכך – פנה/י שנית לרופא. עליך לדווח לרופא אם הופיעו חלק מתופעות הלוואי שפורטו
או שהן הוחמרו. אין נתונים לגבי השפעות ארוכות טווח מהיבט הבטיחות ביחס לגדילה והתפתחות,
התבגרות, התנהגות קוגניטיבית והתפתחות התנהגותית בקבוצת גיל זו. סיכון אובדני הקשור בהפרעות
פסיכיאטריות: מחשבות אובדניות שכיחות בהפרעות פסיכיאטריות, במיוחד במטופלים הסובלים מדיכאון
לעתים קרובות, הן נמשכות עד שההשפעה נוגדת הדיכאון של התרופה מורגשת. מומלץ כי המטופלים
ובני משפחותיהם יעקבו אחר שינויים התנהגותיים כגון: הגברת הדיכאון, מחשבות אובדניות, תוקפנות
וכדומה. במידה וחלו שינויים כאלה יש לפנות מיידית לרופא. יש להקפיד הקפדה יתרה על המלצה זאת
במטופלים צעירים בגילאים 18-25 . הסיכוי להופעת מחשבות כאלו גבוה יותר אם:
– אם היו לך בעבר מחשבות אובדניות או מחשבות על פגיעה עצמית.
– אם את/ה מבוגר/ת צעיר/ה, מתחת לגיל 25 . מידע ממחקרים קליניים מראה כי קיים סיכון מוגבר
להתנהגות אובדנית בקרב מבוגרים מתחת לגיל 25 במצב פסיכיאטרי שטופלו בנוגדי דיכאון.

שתף/י את משפחתך והמטפלים שלך בהרגשתך זו ופנה/י לרופא שלך במקרים שהסימנים מחמירים.
אירועים של מאניה – חלק מחולי מאניה-דפרסיה עלולים להיכנס למצב של מאניה. מצב זה מאופיין על-ידי
שינוי רעיונות מהיר, עליזות מוגזמת ופעילות פיזית מוגברת, במקרים אלו חשוב לפנות לרופא.
הפרעות פאניקה – חולים הנוטים להתקפי פאניקה עלולים לחוות זמנית, הגברה של החרדה לאחר
התחלת הטיפול. תופעה זו תיעלם במהלך השבוע הראשון והשני של הטיפול. לפיכך, במקרים של
הפרעות פאניקה מומלץ להתחיל במינון נמוך. יש להיוועץ ברופא באשר לכך. אם הינך מטופלת בתכשיר
ומתכננת הריון או שהינך בהריון, אל תפסיקי את הטיפול על דעת עצמך אלא התייעצי עם הרופא.
תרופה זו מכילה לקטוז העלול לגרום לאלרגיה אצל אנשים הרגישים ללקטוז.
אם הינך רגיש/ה למזון כלשהו או לתרופה כלשהי, עליך להודיע על-כך לרופא לפני נטילת התרופה.
תגובות בין-תרופתיות: אם הינך נוטל/ת תרופה נוספת, או אם סיימת זה עתה טיפול בתרופה אחרת,
כולל תרופות ללא מרשם או תוספי תזונה, עליך לדווח לרופא המטפל כדי למנוע סיכונים או אי-יעילות
הנובעים מתגובות בין-תרופתיות, במיוחד לגבי תרופות מהקבוצות הבאות: אספירין, תרופות מקבוצת
NSAID , תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית )כגון: תרופות להרגעה, לשינה, לפרקינסון,
לאפילפסיה, לטיפול בסכיזופרניה ובפסיכוזות(, תרופות נגד קרישת דם, תרופות נגד דיכאון, תרופות
לטיפול בלב כגון מטופרולול, ליתיום )לטיפול בהפרעת מאניה-דיפרסיה(, מוקלובמיד, סלג'ילין )לטיפול
בפרקינסון(, תרופות צמחיות המכילות St. John’s Wort , תכשירים המכילים טריפטנים כגון: תרופות
למיגרנה, טרמדול )לכאבים(, טריפטופן )חומצה אמינית המופיעה במזונות, תמיסות עירוי להזנה ותוספי
מזון(. פימוזיד, לינזוליד, סימטידין או אומפרזול )לאולקוס(, טיקלופידין )למניעת שבץ(, מפלוקווין )למלריה(.
תרופות מסוג אנטגוניסטים לדופאמין:

תרופות נוגדות דיכאון מקבוצת SNRI ו- SSRI עלולות לגרום לסינדרום סרוטונין )נדיר( הכולל תסמינים כגון: עצבנות, חוסר שקט, בלבול, הזעה, חום גבוה, רפלקסים מוגברים, עוויתות שרירים, רעידות, עלייה בקצב הלב )ראה/י "תופעות לוואי המחייבות התייחסות מיוחדת"(. הסינדרום עלול להתרחש בשכיחות גבוהה יותר אם הינך נוטל/ת בו-זמנית תרופות נוספות המשפיעות על מערכת העצבים )ראה/י לעיל(. יש לדווח לרופא על כל תרופה נוספת שהינך נוטל/ת.

תופעות לוואי: בנוסף לפעילות הרצויה של התרופה, בזמן השימוש בה עלולות להופיע תופעות לוואי,
כגון: עצירות, שלשול, בחילה, גודש באף, סינוסיטיס )אף סתום או נזלת(, יובש בפה, שינויים בתיאבון,
סחרחורות, קושי בהירדמות, נמנום, חלומות בלתי רגילים, הזעה מוגברת, כאבי מפרקים ושרירים, רעד,
עייפות. תופעות אלו חולפות בדרך-כלל תוך זמן קצר לאחר תקופת ההסתגלות לתכשיר.
תופעות לוואי המחייבות התייחסות מיוחדת: הרגשת עצבנות ובלבול, חוסר שקט, חרדה, בעיות
בתפקוד המיני, ירידה ברמות נתרן בדם (המאופיינת בכאב ראש, בחילה, חולשה, עוויתות שרירים ו/או
קושי בריכוז) (נדיר):

פנה/י לרופא. סימני מאניה, הזיות, התקפי פאניקה, חום גבוה, התכווצויות שרירים (נדיר):

פנה לרופא מיד! דימומים – כולל דימומים ממערכת העיכול והתפתחות חבורות ביתר קלות
)נדיר(: פנה/י לרופא מיד! נפיחות של הלשון, השפתיים, הפנים או אם יש לך קשיי נשימה או בליעה
)נדיר(: הפסק/י הטיפול ופנה/י לרופא מיד. הפרשת חלב בלתי רגילה, קשיים במתן שתן, התכווצויות,
פרכוסים, הצהבת העור והעיניים )נדיר(: פנה/י לרופא מיד! סינדרום סרוטונין )הכולל תסמינים כגון:
עצבנות, חוסר שקט, בלבול, הזעה, חום גבוה, רפלקסים מוגברים, עוויתות שרירים, רעידות, עלייה בקצב
הלב – ראה/י "אזהרות"( )נדיר(: פנה/י לרופא מיד! בכל מקרה שבו הינך מרגיש/ה תופעות לוואי שלא
צוינו בעלון זה, או אם חל שינויי בהרגשתך הכללית, עליך להתייעץ עם הרופא מיד.
מינון: מינון לפי הוראות הרופא בלבד. אין לעבור על המנה המומלצת.

ציפרלקס תופעות לואי וסיכונים

סם פסיכיאטרי נגד דיכאון - ציפרלקס -  (Escitalopram) - תופעות לוואיעריכה: אילן סלומון, רוקח
בעקבות הצפה בדואר אלקטרוני של מסע הקידום הדיכאון ותרופת הציפרלקסהנה כמה דברים שחברות התרופות לא מספרים לכם.   
תופעות לוואי של תרופה הן השפעותיה הבלתי רצויות, שלא ניתן להפרידן מהשפעותיה הרצויות. העובדה שהן רשומות באותיות קטנות לא גורמת להן להופיע פחות או להשפיע פחות. 
הסכמה מדעת:
ההסכמה ליטול תרופה מחייבת ידיעה והבנה מלאה של כל תופעות הלואי והסיכונים הכרוכים בנטילתה, ולכן ראוי שאלה תהיינה רשומות באופן קריא ובשפה מובנת. הפירוט הבא מבוסס על העלון לרופא של התרופה, שהוא מפורט יותר מהעלון לצרכן.
סיכונים:
החמרה של תסמיני החרדה
החמרת מצב הדיכאון
התגברות מחשבות אובדניות והתנהגות אובדנית
מאניה (מצב רוח סוער שאינו תואם את הנסיבות)
פרכוסים (בדומה לאפילפסיה)
אי שקט, רעד, תת חום, התכווצויות שרירים פתאומיות (סינדרום סרוטונין)
שיבוש רמת הסוכר בדם.
שיבוש מאזן הנוזלים וירידה ברמות מלחים
דימומים תת עוריים


סיכונים בהריון ולידה:
הפרעות עצביות והתנהגותיות אצל העובר כגון: רגישות יתר, רעד, מתח שרירים מוגבר, בכי תמידי, קשיי יניקה ובעיות שינה.
הנקה: התרופה מופרשת בחלב האם.
תופעות לואי נפוצות:
חוסר תיאבון, אימפוטנציה, ירידה בדחף ובתפקוד המיני, נדודי שינה
טשטוש, סינוסיטיס (דלקת מוגלתית במערות האף), חום, בחילה (נפוץ מאד), שלשולים/עצירות, הזעה מרובה, עייפות וישנוניות, פיהוקים
תופעות לואי נוספות:
הזיות, בלבול, אי שקט, חרדה, אובדן עצמיות, התקפי פאניקה, עצבנות, הפרעות תנועה, הפרעות ראייה, ירידה בלחץ דם בעת שינוי תנוחה, הקאות, יובש בפה, אנורקסיה, שיבוש תפקודי כבד, פריחה, גרד ואדמומיות בעור
כל תופעות הלואי והסיכונים הללו מפורטים בעלון לרופא של הציפרלקס ולכן תקפים גם עבור אסטו שהינו תחליף גנרי של ציפרלקס (מכילים אותו חומר פעיל).

אילן סלומון רוקח יועץ
אתר "נפש בריאה"
www.helpful.co.il
054-5481939

יהודה קורן
דובר
 עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
נייד:3350928 052
טל' 7312875 03
טלפון עמותה: 5660699 03

קידום של סמים במסווה של תרופות

קידום של סמים במסווה של תרופות

מרץ 2014 – מזה כ 15 שנה חברי עמותת מגן מצויים במאבק להעלאת המודעות אצל האנשים שחיים סביבנו, על סכנות השימוש בסמים הפסיכיאטרים. רבים מהמקרים של אנשים שפנו אלינו שנטלו תרופות פסיכיאטריות סבלו מתופעות לוואי קשות.
הלב נצבט כשאתה רואה איך הפסיכיאטרים עם חברות התרופות הצליחו להפיל לרשת שלהם אנשים תמימים.

נתקלתי בפסיכיאטר ייחודי בשם – וולטר אפילד, פסיכיאטר שאומר: ” מה שמתרחש בתחום ההכשרה של הפסיכיאטרים ובאיכות הפסיכיאטריה הוא שהם הפכו להיות סוחרי סמים".

הם…שכחו כיצד לשבת עם המטופלים ולדבר איתם אודות בעיותיהם".

לפני 50 שנה, אנשים הבינו כי סם יכול להיות אחת משתי האפשרויות הבאות: חומר הרשום חוקית על ידי מתמחה ברפואה על מנת לסייע במחלה פיזית – או במלים אחרות, תרופה; לחלופין, חומר לא חוקי המתאפיין בגרימת התמכרות, ויכול לגרום לשינוי משמעותי במצב ההכרתי – כאלה הם למשל סמי הרחוב, ההרואין והאופיום.

רוב האנשים יודעים כי סמים לא חוקיים הינם אחד מהאויבים הגרועים ביותר של החברה, בהחדירם פשיעה ותחלואים לרחובותינו, לקהילותינו ולבתי ספרינו.


אולם, בעשורים האחרונים, זן חדש של סמים חדר לשדרות העם. סם זה הפך עד כדי כך לחלק מן החיים, שרבים יתקשו לחשוב על החיים, אפילו על יום אחד, בלעדיו.

תרופות פסיכיאטריות הפכו ל"תרופת הפלא" ללחצים ולמתחים של החיים המודרניים; הן בשימוש נרחב בבתי ספר, בבתי אבות, במרכזי גמילה מסמים ובמתקני כליאה. סומכים עליהן "שיסייעו" בכל עניין, החל בשליטה על משקל הגוף ובעיות מתמטיות וכתיבה, בבניית ביטחון עצמי, בטיפול בחרדות, בהפרעות שינה ובטרדות יומיומיות קטנות.

בעוד שתרופות רפואיות מטפלות לרוב במחלות, מונעות או מרפאות אותן, או משפרות את המצב הבריאותי, תרופות פסיכיאטריות לכל היותר מטשטשות תסמינים – תסמינים השבים ברגע שהתרופה מתפוגגת. בדומה לסמים לא חוקיים, הן מספקות לא יותר מאשר בריחה זמנית מבעיות החיים.

כמו כן, תרופות פסיכיאטריות גורמות לעיצוב הרגלים ולהתמכרות. הגמילה מהן עלולה להיות הרבה יותר קשה מאשר גמילה מסמים לא חוקיים. הראיה הברורה ביותר לדמיון בין תרופות פסיכיאטריות לבין סמים לא חוקיים הינה שהתמכרות לתרופות פסיכיאטריות כעת מתחרה בהתמכרות לסמים לא חוקיים כבעיית הסמים מספר אחת באזורים רבים בעולם.

לפי הפרסום בליידי גלובס לאחרונה מדובר ב400,000 אנשים שנוטלים תרופות אנטי דיכאוניות, זה מספר מדהים.

השאלה הנשאלת האם יש כאן מחלה אמיתית?

היא האם ל"פציינטים" הבטיחו מזור לצרותיהם? האם התרופות שהם נוטלים יעלימו את דיכאונם ויחלימו מהפרעתם? באופן הגיוני כשאתה מחלים אתה לא צריך ליטול את התרופה. האם כאן זה המצב? חומר למחשבה.

בברכה

יהודה קורן
דובר עמותת מגן לזכויות אנוש
3350928 052
Yodak8@gmail.com
www.cchr.org.il

פסיכיאטרית ג'ואנה מונקריף: "אין שום בסיס למחשבה שאנשים יקחו תרופות פסיכיאטריות וירגישו יותר טוב"

הרופאה שתערער כל מה שחשבתם על כדורים פסיכיאטריים , גלובס , תחייה ברק , פברואר 2014

ד"ר ג'ואנה מונקריף: אנחנו הפסיכיאטרים לא הופכים אנשים למאוזנים. נקודה

בשנת 2010 בלבד הוציאו האמריקאים 35 מיליארד דולר על תרופות לטיפול בדיכאון, חרדה והפרעות קשב, נתון שהוביל את התובע הכללי של מדינת ניו יורק, אריק שניידרמן, להכריז כי "תרופות מרשם פסיכיאטריות הן בעיית הסמים ה'צומחת' ביותר בניו יורק ובארה"ב".

לאור כל זאת, האלטרנטיבה המאופקת של הפסיכיאטרית הבריטית ד"ר ג'ואנה מונקריף, 47, הופכת חתרנית ממש. בחדר הטיפולים שלה המוצא האחרון הוא טיפול בכדורים פסיכיאטריים. היא נחשבת היום לאחת החוקרות הבולטות במאבק המערער על לגיטימיות השימוש הנרחב בתרופות כפתרון כל-יכול, ויוצאת נגד הקלות הבלתי נסבלת של מיתוס הריפוי הכימי – שמשרת לדעתה אינטרסים פוליטיים וכלכליים נרחבים. בקליניקה שלה היא מציעה אלטרנטיבות לכדורים: לא בוחלת במדיטציות, מערבת פסיכולוג ועובד סוציאלי, ובאופן כללי שולחת את החולים להתבונן על חייהם ולערוך בהם שינויים נדרשים.

"כבר כפסיכיאטרית צעירה, בתחילת שנות ה-90, הבנתי שאין שום בסיס למחשבה שאנשים יקחו תרופות פסיכיאטריות וירגישו יותר טוב", מספרת מונקריף בראיון ל'ליידי גלובס'. "בבתי החולים הפסיכיאטריים שבהם עבדתי, אנשים התהלכו סהרוריים ומלאי בתרופות, נראו כמו זומבים. לחלקם היו תנועות לא נורמליות, טורט וטיקים, או תסמונות שגורמות להתכווצות שרירים פתאומית בלשון, בצוואר או בלסת, וכל זה כתופעת לוואי לתרופות. הם אמנם כבר לא היו פסיכוטים, אבל היו מעורפלים. הבנתי שאנחנו מכחידים סימפטומים פסיכוטיים על ידי סימום של המטופלים ודיכוי התגובות הרגשיות שלהם לדברים. הדבר השני שהבחנתי בו זו העובדה שלאנשים שהתאוששו מדיכאון היה קשר מועט, אם בכלל, לכך שלקחו כדורים אנטי דיכאוניים.

"אלו היו ימי התהילה של הפרוזאק והסרוקסט (פקסיל), מפורסמים יצאו מהארון וסיפרו שהם לוקחים אותם נגד דיכאון, פחות ופחות אנשים התביישו לספר שהם נוטלים כדורים פסיכיאטריים, ואני כפסיכיאטרית צעירה כלל לא הייתי בטוחה שהכדורים האנטי חרדתיים יצרו איזשהו הבדל. גיליתי שהדבר היחיד שחולל מפנה אצל אנשים מדוכאים היה זה שהם עשו שינוי גדול בחיים שלהם. מי שהיה בדיכאון בגלל נישואים קשים או כי איבד את העבודה, ופתר את הבעיות הללו, יצא מהאפיזודה הדיכאונית שלו".

– אבל כשאתה תחת עננת דיכאון, קשה לך לבצע שינויים כה דרמטיים בחייך.

"זה נכון, ועם זאת לא מצאתי שכדורים אנטי דיכאוניים שיפרו את המצב עבור אנשים בדיכאון קשה. אין פתרונות קלים או מהירים, אני מצטערת".

אופיום להמונים

– איך הכדורים הפכו כה פופולריים?

"אנשים תמיד חיפשו חומרים ותחליפים משני תודעה שיגרמו להם להרגיש טוב יותר ויעשו את החיים לטובים יותר. לפני הופעת הכדורים המרגיעים זה היה אופיום, למשל. לאנשים תמיד הייתה נטייה לחפש פתרון קל, וחברות התרופות רק העצימו את התחושה הזו בעזרת קמפיינים שהכינו חברות הפרסום. בתחילת שנות ה-90 החלו קמפיינים מסיביים לשכנע אנשים שדיכאון הוא תוצר לוואי של חוסר איזון כימי, ושהטיפול בו עובר דרך שימוש בכדורים. זאת למרות שלא היו עדויות משמעותיות שדיכאון נגרם בגלל חוסר איזון כימי. המסר הזה פומפם בצורה מסיבית על ידי תעשיית התרופות, תקע יתד ונשאר עד היום, ובהצלחה יתרה.

"פספסנו לגמרי את כל 'הקטע' של הכדורים. יש שינויים כימיקליים במצבים רגשיים שונים, אבל אנחנו עדיין לא יכולים למפות את מצב המוח, ולהבין מה מופעל ואיך במצבים רגשיים שונים, או בהתנהגויות ספציפיות. החשד שלי שלעולם לא נצליח, זה מורכב מדי.

"ניקח לדוגמה את הדיכאון. בשנים האחרונות מייחסים רמת סרוטונין נמוכה במוח כמקור לדיכאון או לחרדה, אלא שהמחקרים בנושא לגמרי לא עקביים. לצד מחקרים שמצביעים על סרוטונין נמוך בחולי דיכאון, יש מחקרים אחרים שלא מראים הבדל בין רמת סרוטונין אצל דיכאוניים לזאת שנמדדת אצל אנשים בתפקוד נורמלי, ויש מחקרים שבכלל מראים שלאנשים בדיכאון יש הפרשה מוגברת של סרוטונין. ולמרות כל המחקרים הלא עקביים הללו, פסיכיאטרים והציבור כאחד, יגידו שסרוטונין נמוך במוח הוא הוא הסיבה לדיכאון".

– כל תרופות ה-SSRI בנויות על ההנחה הזו.

"חברות תרופות קידמו את העניין של מעורבות חומרים כימיים. זה מסר שטוב להן – משהו השתבש במוח שלך ואתה צריך תרופות כדי לחזור לעצמך. זה לא הנישואים הגרועים, אלא הסרוטונין הנמוך. התרופות מאפשרות ריחוק מעצמנו, מחיינו, ממה שמתחולל בהם. אנחנו מכחישים את המציאות של הסבל האנושי, בעיות החיים עברו טרנספורמציה לבעיות ביוכימיות. זה גורם לאנשים לראות את עצמם כקורבנות של הביולוגיה שלהם ולהימנע מלפתח דרכי התמודדות עצמאיות. ברמת המקרו, המסר הזה מאפשר לממשלות להתעלם מסיבות פוליטיות וחברתיות הגורמות לכך שאנשים כה רבים חשים אי נחת.

"איש הפיתוח של הפרוזאק בענקית התרופות אלי לילי כבר הודה שאין לנו מושג איך הפרוזאק עובד ומה הוא מחולל במוח. כשהוא אמר את זה הוא הודה למעשה שתיאוריית הסרוטונין לא מבוססת. אין לנו מושג מה המכניזם של הדיכאון או החרדה".

ובכל זאת, כשאדם מגיע מדוכא או בהתקף חרדה אל הרופא, מיד יוצע לו ציפרלקס או חבר אחר מתרופות ה-SSRI, ולא חקירה של יסודות חייו.

"את צודקת. אין שום הצדקה הגיונית להציע את זה למטופל. מה שיש לנו ביד הם מחקרים אקראיים שמראים שהתרופות נוגדות הדיכאון עוזרות רק במידה מועטה יותר מהפלסיבו, והבעיה היא שההבדל קטן מדי ולא משמעותי מבחינה קלינית. אני עצמי התפלאתי שלכדורים האנטי דיכאוניים יש יתרון מחקרי כלשהו, כי בשדה הטיפולי לא ראיתי הבדל כזה".

תגובת חברת התרופות אלי לילי: פרוזאק מאושרת לשימוש על ידי הרשות האמריקאית, הרשות האירופית ומשרד הבריאות בישראל, ומוכרת כתרופה יעילה ובטוחה. מעבר להיותה אחת התרופות הנחקרות ביותר קלינית בהיסטוריה, היא הועילה וממשיכה להועיל לאורך השנים למיליוני חולים ברחבי העולם.

——————  סוף מאמר גלובס

יהודה קורן, דובר עמותת מגן לזכויות אנוש, מציין כי בכך מצטרפת ד"ר מונקריף לרשימה מכובדת של אנשי מקצוע אשר יצאו בגלוי כנגד הפרקטיקות המקובלות של פסיכיאטריה. רשימה זו כוללת את ד"ר פיטר ברגין, ד"ר תומאס סזאס, ד"ר ניל מקלארן, ד"ר ג'פרי שיילרד"ר ג'ון וירפן, הכימאי שיין אליסון ועוד רבים אחרים.

 קישורים:

  • מגיפת הריטלין: במקום להילחם על הילדים – מסממים אותם – המאמר מגיפת הריטלין: במקום להילחם על הילדים – מסממים אותם , אסף אוזן , נענע , נובמבר 2011 – כשמרגילים ילד קטן לבלוע כדור בכל פעם שקשה, מעבירים אותו שיעור מסוכן בהתמודדות עם בעיות. ריטלין הוא אולי הפתרון הקל לבעיות קשב וריכוז, אבל הדרך הנכונה היא עבודה צמודה, אינטנסיבית וממושכת. ואולי חלק מהבעיה נעוץ בכלל בשיטות הלימוד?… 
  • הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות – שיטת האבחון – ד"ר בועז רפפורט – יוני 2010 – בכתבה "השלב הבא הוא לחנוק את הילד" – עיתון "פוסט"- ד"ר בועז רפפורט, מומחה להתפתחות הילד הילד, הגיש תלונה נגד "סופר נני", שלטענתו לא עושה אבחון מקצועי של רופא ומשדרת להורים מסרים אלימים. תגובת קשת: "מיכל דליות היא אשת מקצוע מהשורה הראשונה"…
  • הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה – ד"ר איתן חבר – חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה – ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות…
  • גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים – הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 – ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים