מלכודת הציפרלקס: הצד האפל של התרופות נוגדות הדיכאון

מלכודת הציפרלקס: הצד האפל של התרופות נוגדות הדיכאון , המגזין עם אשרת קוטלר , 01.01.2018
למעלה משני מיליון מרשמים לתרופות נגד דיכאון וחרדה ניתנים בישראל מדי שנה. מדוע חלק מהמטופלים לא זוכים להדרכה בנוגע לתופעות הלוואי? ומה האלטרנטיבה?

תעשיית התרופות מגלגלת מדי שנה למעלה ב-40 מיליארד דולר אך לתפוצה הנרחבת של תרופות כמו ציפרלקס, סרוקסט, קלונקס ורבות אחרות – שניתנות היום על-ידי רופאי משפחה עם יד קלה על המרשם למאות אלפי ישראלים – יש לעתים מחיר כבד.

ערן רענן מספר על משבר שעבר בגיל 24, כשחזר מכמה שנים מוצלחות מבחינת קריירה בארה"ב. רענן הקים שני עסקים חדשים בארץ אבל משהו הפריע. "יום אחד התחלתי להבין שאני הולך וישן פחות ופחות עד לרמה כזו שלא ישנתי בכלל תשעה ימים. יותר ויותר מחשבות שהופכות להיות יותר ויותר פרנואידיות נכנסו לי לראש עד לרמה שהייתי בטוח שבאים לקחת אותי ומשם הדרך לפסיכיאטר הראשון הייתה קצרה".

ממנו הגיע המרשם הראשון אך מה שהחל כמרשם לציפרלקס, נמשך למשפחת המייצבים ומשם עד תרופות אנטי פסיכוטיות. רענן מספר שצרך את התרופות במשך שבע שנים שבמהלכן, לאחר שהבין שמשהו לא תקין מתרחש בגופו, נסע מיוזמתו למרכז לבריאות הנפש שלוותה וביקש להתאשפז. "היו תקופות שלקחתי בין 15 ל-20 כדורים ביום. אתה לא בפסיכוזה אבל אתה בדיכאון. אז בוא ניתן לך כדור אנטי-דיכאוני כדי שלא תהיה בדיכאון. אחר כך מהכדור האנטי-דיכאוני, נכנסת להיי, אז בוא נוריד אותך בחזרה למטה והנה מתחיל המשחק. הם פשוט הופכים אותך לזומבי ושוברים איזה משהו פנימי".

"ב-1987 בארה"ב הוצאנו 800 מיליון דולר על תרופות פסיכיאטריות. עכשיו אנחנו מוציאים 40 מיליארד דולר בשנה על תרופות פסיכיאטריות, זו עלייה פי 50", אומר העיתונאי רוברט ויטאקר, שמסקר את תחום הבריאות כבר למעלה מ-30 שנה ונחשב לאחד ממובילי הדעה העולמיים שמצליחים לקעקע הנחות יסוד בשנים האחרונות. לדברי ויטאקר, התרופות הפסיכיאטריות מעלות את תדירות ההפרעות. ויטאקר וחבריו טוענים שהתפיסה הרווחת שלפיה מחלות נפש נובעות מחוסר איזון כימי במוח שבו ניתן לטפל באמצעות תרופות, למעשה לא הוכחה מעולם. ויטאקר מפנה את האצבע המאשימה לעבר הפסיכיאטרים האקדמיים שקיבלו מענקים למחקרים מחברות התרופות ולא פרסמו מידע לפיו מצבם של מטופלים שלא צרכו תרופות היה טוב יותר. כך, לדברי ויטאקר, נמנע מפסיכיאטרים ברחבי העולם לקבל את המידע.

"נראה שהיקפי הצריכה עולים משנה לשנה למרות שמחקרים עדכניים מטילים ספק ביעילות לאורך טווח. זו מגמה עולמית. זה כנראה קשור לדרך שבה החברה שלנו מתמודדת עם בעיות וזאת התמודדות יחסית שטחית. התרופות הן סוג של מלכודת. ברגע שמתחילים להשתמש בהן, קשה מאוד להפסיק", מספר ד"ר שמעון כץ, שערך מחקר על יעילות הכדורים הפסיכיאטרים.

שירה אלפיה בורשטיין חזרה מהאשרם בהודו והמעבר לעולם לחוץ יותר, היה לה קשה. בסופו של דבר, מקורביה הצליחו לשכנעה לגשת למיון פסיכיאטרי. היא החלה ליטול כדורים אך טוענת שלא קיבלה אזהרות לגבי אופיין הממכר של התרופות. רענן מוסיף שהפסיכיאטרים שרשמו לו את התרופות לא ציינו שבמקביל צריך לעבור גם טיפול פסיכולוגי תומך.

היום כבר ידוע שאחת מתופעות הלוואי של תרופות אנטי דכאוניות היא עלייה בדחף האובדני. "חשבתי שהדרך היחידה שלי החוצה זה החוצה מהחיים האלה. אני בנאדם יסודי ומאורגן אז הלכתי לעשות סיור גגות", מספרת אלפיה בורשטיין, היום נשואה ואם לשניים. היא הפסיקה לקחת את התרופות, בניגוד להמלצות, בבת אחת כשחזרה לבית הוריה בצעד שהיה מבחינתה מוצא אחרון. "בסופו של דבר החלטתי שככה אני לא רוצה לחיות". כמעט שנתיים נדרשו לה כדי להגיע לאיזון. תקופת זמן דומה לזו שנדרשה מרענן לצאת סופית מהטלטלות.

רענן שילב את נסיונו העסקי עם נסיונו האישי וכעת הוא מנהל בית מאזן לטיפול ושיקום במצבים של משברים שם התרופות הן רק כלי אחד בארגז הכלים הטיפולי. בתים כאלה קיימים בכל רחבי הארץ. ישראל הפכה למובילה בעולם בייסוד חלופות לטיפול התרופתי ולאשפוז הפסיכיאטרי אבל קופות החולים בישראל לא ממהרות לוותר על הרווחים שהן גורפות מההשתתפות העצמית של המבוטחים ברכישת תרופות במסגרת השב"ן, שירותי בריאות נוספים, ובינתיים גם לא מכירות בחלופות. יום אשפוז בבית שמנהל רענן עולה 850 ש"ח. בינתיים, רענן, ויטאקר ואלפיה בורשטיין מייעצים לאנשים שנוטלים תרופות פסיכיאטריות ולאלה ששוקלים לעשות זאת, לחשוב היטב ולהבין את השלכות הדבר.

פרופסור חיים בלמקר, יושב ראש איגוד הפסיכיאטריה בישראל, מסר בתגובה: "בישראל רושמים בערך אותה כמות תרופות כמו במדינות מערביות מתקדמות. אני מברך את היוזמה של רוברט ויטאקר שגורמת לנו לחשוב מחדש על יעילותן של תרופות פסיכיאטריות אך מקווה שהציבור לא ייתפס למושגים פשטניים. אכן אין הוכחה לגבי יעילות תרופות לטווח ארוך אבל זו תהיה טעות אם יפרשו את המידע הזה באופן שיגרום להפסיק מתן תרופות חיוניות למי שמתאים לכך. אכן אין הוכחה לכך שמחלות נפש נובעות מחוסר איזון כימי במוח אבל טענת ויטאקר שלפיה הפסיכיאטרים פועלים מעבר להבנתם – היא מוגזמת".

מודעות פרסומת

טייס המשנה שריסק את המטוס הגרמני היה 18 חודשים בטיפול פסיכיאטרי

אפריל 2015 – הודעה לתקשורת

טייס המשנה שריסק את המטוס הגרמני היה 18 חודשים בטיפול פסיכיאטרי
CCHR- ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
   
   דיווחים רבים חושפים כעת כי טייס המשנה אנדריאס לוביץ' שריסק בכוונה את טיסת 9525 לתוך האלפים הצרפתיים, והרג את כל 150 הנוסעים שהיו על המטוס, היה למעשה תחת טיפול פסיכיאטרי. קיימת סבירות גבוהה שלוביץ' היה תחת השפעת תרופות נוגדות דיכאון, שמתועד כי הן גורמות לאובדן אישיות, מאניה, פסיכוזה וגם מחשבות רצחניות, בהסתמך על כך שהיה בטיפול פסיכיאטרי במשך 18 חודשים וכי בחיפוש בביתו נמצאו תרופות.

   לוביץ' אינו הראשון שגרם להתרסקות מטוס נוסעים מסחרי תחת השפעת תרופות פסיכיאטריות. ב- 2010 הוציאה 'הועדה הלאומית האמריקנית לבטיחות בתחבורה' דו"ח על הגורם המשוער להתרסקות מטוס אחר בהרי איירי ב2008, שגרמה למותם של כל נוסעי המטוס. הדו"ח ציין שבדיקות רעילות מצאו בדמו של הטייס את התרופה זולופט (לוסטרל). הדו"ח קבע: "בכירים העידו שהטייס הראה 'התנהגות בלתי מקצועית'  ושבהקלטה מתא הטייס הוא נשמע שר: 'הצילו את חיי, אני נוחת בפעם האחרונה' קצת לפני התרסקות המטוס. 
 
העובדות שדווחו בעניין הטיפול הפסיכיאטרי של לוביץ':
'רוסיה היום' : "לוביץ' היה מטופל פסיכיאטרית במשך שמונה עשר חודשים, כך מדווח העיתון הגרמני 'בילד' ביום שישי, כשהוא מצטט מקור בחברת התעופה 'לופטנזה', חברת האם של ' German wings'. הטייס אובחן ב2009 כסובל מ"אירוע של דיכאון חריף".
ה'גארדיאן' הלונדוני: "חוקרים שערכו חיפוש ב דירתו של טייס המשנה בדיסלדורף מצאו הוכחות כי הסתיר מחלה ממעסיקיו.מדובר במסמך רפואי, המשחרר אותו מעבודה ביום ההתרסקות. נמצאו גם מסמכים רפואיים אשר מעידים על מחלה מתמשכת וטיפול תרופתי שנרשם עבורה".
ה'מירור'  קובע כי " טייס המשני הרוצח אנדריאס לוביץ' טופל בבית חולים רק שבועיים לפני ההתרסקות שהרגה 150 נוסעים. בן ה-27 ביקר במרפאה של בית החולים האוניברסיטאי של דיסלדורף בפברואר ובמרץ. הביקור האחרון היה ב-10 במרץ, בדיוק שבועיים לפני ההתרסקות הקטלנית של מטוס האירבוס. בית החולים מסר כי לוביץ' הגיע לצורך הערכה אבחונית, אולם עמדו על כך שלא דובר בדיכאון…. הם אישרו שסבל ממחלה קשה שהסתיר ממעסיקיו. אחד ממסמכי המחלה היה חתום על ידי נוירולוג מקומי ופסיכולוג".

    בעוד שקווי המדיניות של "לופטאנזה", חברת האם, בנוגע לשימוש בתרופות, אינם ידועים,  מינהל התעופה האווירי בארה"ב מתיר את השימוש בתרופות נוגדות דיכאון בקרב טייסים, מדיניות שנקבעה ב-2008.  זה למרות 134 אזהרות מ-11 ארצות, כולל בריטניה, קנדה, יפן, אוסטרליה, ניו זילנד, אירלנד, רוסיה, איטליה וגרמניה על כי התרופות הללו גרמו למחשבות אובדניות. 
    בהתחשב במספר הגדל של אסונות תעופה שאין בהם כל ממצא על גורם מיכני נראה לעין, יש מקום לחשוד בשימוש בתרופות נוגדות הדיכאון, במיוחד לאור הדו"ח של איגוד התעופה הפדרלי ה-FFA מ-2007 (1), שהראה שמתוך 61 האסונות האוויריים בין השנים 1990-2001, "מצבו הפסיכולוגי של הטייס ו/או השימוש בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה ממשפחת ה-SSRI דווחו להיות הגורם ב31% מהתאונות (19 מתוך 61).
   העובדה היא, שבין אם לוביץ' היה על תרופות פסיכיאטריות או בגמילה מהן, קיימות מספיק עדויות המראות שהשימוש בתרופות נוגדות דיכאון או בתרופות פסיכיאטריות משנות חשיבה אחרות, על ידי טייסים בחברות מסחריות בארה"ב ובמדינות אחרות, חייב להיאסר.

http://www.faa.gov/data_research/research/med_humanfacs/oamtechreports/2000s/media/200719.pdf

למידע נוסף:

יהודה קורן
עמותת מגן לזכויות אנוש
052-3350928

תרופות פסיכיאטריות – תופעות לוואי

תרופות פסיכיאטריות – תופעות לוואי
עד כמה מסוכנות תופעות הלוואי של תרופות פסיכיאטריות?
האם יש הבדל מהותי בין תופעות "רצויות" לבין תופעות "לוואי" של התרופות?
כמה מקרי מוות בשנה נגרמים כתוצאה משימוש בתרופות פסיכיאטריות?
צפה בפרק 5 מתוך הסרט התיעודי "ה-DSM: ההונאה הקטלנית ביותר של הפסיכיאטריה"

מומחים מעידים על תופעות לוואי של תרופות פסיכיאטריות (מתוך הסרטון)

אנשים חושבים שנוגדי דיכאון יעשו אותם מאושרים,
אבל זה לא מה שהם עושים.
הם גורמים להם להיות חסרי תחושה.
הם פשוט נעשים כמו רובוטים, חלקם.
הם לא יכולים לחוות את כל מגוון הרגשות וההרגשות האנושיים ולעבוד איתם ולהפגין אותם ולחלוק אותם עם אחרים.
כי ברגע שאתה נותן למישהו מינון גבוה של תרופה אנטי-פסיכוטית, אתה נוטל ממנו צלם אנוש.
אלו תרופות מאד חזקות, מאד רעילות שבעצמן גורמות לסוכרת, כולסטרול גבוה.
יוצרות את מה שנקרא תסמונת חילוף החומרים, השמנת-יתר, הסתיידות עורקים מוקדמת.
הן משפיעות על הלב, הריאות והכליות ואתה אף פעם לא יודע למה לצפות.
מרבית התרופות משנות התודעה מובילות לעליה מאסיבית במשקל.
כמה מהן, אולנזאפין למשל, יכולות לגרום לעלייה של 25, 30 ואפילו 40 ק"ג תוך שנה או שנתיים, וזה רציני.
אחת מתופעות הלוואי היא, שהתרופה משפיעה על התפקוד המיני שלך.
אנשים שלוקחים הרבה תרופות לא יכולים לסלק את הרעלים דרך הכבד שלהם ואז תפקודים אחרים של הגוף מפסיקים לעבוד בזה אחר זה.
על התוויות של התרופות האלה כתוב "עלולות להעלות את הסיכון להתאבדות ורצח" בקרב אנשים שלוקחים אותן, בדיוק כמו שמופיע על קופסת סיגריות "עלולות להיות מסוכנות לבריאותך".
ואז יש את המקרים שרבים מהאנשים שמתאבדים או מתנהגים באלימות לוקחים את התרופות האלה,
שבהחלט יש להן את תופעות הלוואי הללו.

הפסיכיאטר רשם ציפרלקס והמטופל התאבד

הפסיכיאטר התרשל והחולה התאבד , mako | 29/12/14

מטופל שאובחן כסובל מדיכאון חורף, קיבל טיפול תרופתי שתופעות הלוואי שלו הביאו בסופו של דבר לכך שאותו חולה נטל את חייו. לאחר בחינת הנושא, החליטה אמו השבורה לתבוע את הפסיכיאטר על רשלנות רפואית

מיד עם תחילת החורף, ש', שהתעורר לבוקר אפרורי במיוחד, החל לבכות ולא הצליח להפסיק. כך החלה תקופה קשה בחייו שהשפיעה על עבודתו ועל חיי החברה שלו. אמו של ש' הגיעה לביתו לאחר מספר ימים בהם ניסתה להשיג אותו בטלפון ללא הצלחה. היא מצאה את בנה, שרוב הזמן היה בחור מלא חיים וחיוניות, כמו צל של עצמו: לא מגולח, חיוור מאוד עם עיניים נפוחות מבכי ועיגולים שחורים מחוסר שינה. לאחר שיחה ארוכה עם בנה, המליצה לו אמו לפנות לפסיכולוגית, עמה היא עצמה נפגשת באופן קבוע.

ש' לא הצליח להביא את עצמו לצאת ממיטתו ועל כן הפסיכולוגית הגיעה עד לביתו כדי לשוחח איתו. לאחר הפגישה המליצה הפסיכולוגית לש' להיפגש עם עמיתה, פסיכיאטר מומחה. ש' נפגש עם הפסיכיאטר שקבע כי זה סובל מדיכאון עמוק הנקרא Seasonal Affective Disorde שנגרם בעקבות עונת החורף. כדי לעזור לו לצאת מהדיכאון, רשם הפסיכיאטר לש' מרשם לכדורים נוגדי דיכאון בשם ציפרלקס.

האם, שהגיעה לבקר את בנה מדי יום והייתה בקשר רציף עם הפסיכיאטר המטפל, ראתה כי מצבו של בנה הולך ומתדרדר. כאשר הביאה זאת לידיעת הפסיכאטר, הוא טען כי צריך לתת זמן לתרופה להשפיע והעריך שבתוך שבוע תראה שיפור במצבו של בנה. כעבור שבועיים וחצי בהם נטל ש' את התרופה, הגיעה אמו לבקרו בדירתו ומצאה אותו שכוב במיטה לאחר שנטל כדורי שינה רבים בשילוב אלכוהול. לצוות מד"א שהוזעק למקום לא נותר אלא לקבוע את מותו. מה אחריותו של הפסיכיאטר המטפל במקרים כאלה והאם מדובר במקרה של רשלנות רפואית? עורך דין כרמי בוסתנאי, המתמחה בדיני נזיקין ומנהל את פורום תאונות ילדים, מסביר.

רכש אמון - ותקף. אילוסטרציה

חלה בדיכאון חורף
צילום׃  shutterstock

הפסיכיאטר לא יידע על תופעות הלוואי

לאחר השבעה וההלם הראשוני בו הייתה מצויה האם, התקשרה זו לפסיכיאטר המטפל לבדוק מדוע תרופה שהייתה אמורה להוציא את בנה מהדיכאון, עשתה את הפעולה ההפוכה והביאה למותו. תשובת הפסיכיאטר הייתה כי לעיתים ישנן תופעות לוואי ללקיחת התרופה ובאחוזים מסוימים באוכלוסיה, התרופה משפיעה בצורה ההפוכה. כך, במקום לגרום לשיפור במצב רוחו של ש', התרופה הביאה לתוצאה ההפוכה והחריפה את מצב הדיכאון עד כדי כך שש' החליט לשים קץ לחייו.
אמו של ש' שאלה את הפסיכיאטר מדוע לא הסביר לה ולבנה על תופעות הלוואי העלולות להיגרם כתוצאה מלקיחת התרופה. תשובתו הייתה כי הסיכונים בלקיחת התרופה רשומים בדפי ההוראות שבקופסת הכדורים.
אמו של ש' הייתה המומה מהתשובה שקיבלה ווהרגישה כי נעשתה רשלנות, אותה הפסיכיאטר מנסה לטייח.
האם פנתה למשרד עו"ד המתמחה ברשלנות רפואית כדי להבין האם על הפסיכיאטר לשלם על כך שרשלנותו הביאה להתאבדות בנה. לאחר עיון בחומרים הובהר כי ידו של הפסיכיאטר הייתה קלה על פנקס המרשמים לתרופת הציפרלקס, וכתיבת המרשם והמשך הטיפול מהווות רשלנות חמורה בהתנהלותו של הפסיכיאטר ובמעקב אחר המטופל שלו.

ציפרלקס

תופעות הלוואי: נטיות אובדניות

ישנה חובה משפטית לעקוב אחרי המטופל

על הרופא המטפל קיימת חובת מעקב בזמן ולאחר הטיפול אצל החולה. עליו לפרוס בפני המטופל את כל הסיכונים הכרוכים בטיפול כמו כן עליו לבחון אם הטיפול מתנהל כפי שצריך, האם ישנם סיבוכים או שאולי ישנו צורך לשנות את מהלך הטיפול. אחריותו של הרופא אינה מסתיימת עם אבחון המחלה או שליחת החולה לבדיקות. הרופא אחראי לשלומו של החולה גם במהלך הטיפול עצמו.
על הפסיכיאטר של ש' חלה חובה רפואית ומפסיקות בתי המשפט עולה כי ישנה גם חובה משפטית לעקוב אחר דרך הטיפול בש', במיוחד לאור העובדה כי מדובר בתופעת לוואי מוכרת. הפסיכיאטר כשל בתפקידו מרגע כתיבת המרשם שכן לא הסביר בפירוט מהם הסיכונים בנטילת הכדורים וכן לא עקב אחרי מצבו של ש' מרגע לקיחת התרופה.

על הרופא המטפל קיימת חובת מעקב בזמן ולאחר הטיפול אצל החולה. עו"ד כרמי בוסתנאי

חובת ההוכחה לרשלנות רפואית – על התובע

חשוב לדעת, כי במקרים של תביעה בגין רשלנות רפואית, על התובע חלה חובת ההוכחה כי אכן הייתה רשלנות בהתנהלות הצד המטפל וכי הנזק שנגרם לו אכן נבע מרשלנות זו ולא בשל סיבה אחרת.
מה עושים במקרה של חשש לרשלנות רפואית?
• מרכזים את כל התיעוד הרפואי והמסמכים הרלוונטיים החל משלב האבחון, דרך הטיפול עצמו ועד שלב המעקב.
• פונים לעורך דין המתמחה בתחום על מנת להגיש תביעה לפיצויים.
כתבה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ מקצועי על ידי עורך דין מומחה. לאחר שאירע מקרה הרשלנות, פנו לייעוץ עם עורך דין מומחה העוסק בתחום שיוכל לסייע לכם למצות את זכויותיכם ולהתאים את הטיפול בתיק, כל מקרה לגופו.

הפסיכיאטר רשם ציפרלקס והמטופל התאבד
הפסיכיאטר רשם ציפרלקס והמטופל התאבד

נרדיל, (Nardil (Phenelzine – תופעות לוואי

נרדיל, (Nardil (Phenelzine, הוא השם המסחרי של התרופה – פנלזין.
Phenelzine הוא סם פסיכיאטרי נוגד דיכאון לטיפול במבוגרים. נרדיל חוסם את הפעולה של מונואמין אוקסידאז במוח, הסם יכול לעזור לשפר את הסימפטומים של דיכאון. עם זאת, מכיוון שיש סכנה גבוהה לאינטראקציות בין נרדיל למזון ותרופות, נקבע שימוש בנרדיל רק כאשר טיפולים אחרים נכשלו. תופעות לוואי אפשריות כוללות ישנוניות, נדודי שינה, ועייפות.

נרדיל, (Nardil (Phenelzine
נרדיל, (Nardil (Phenelzine

מקור MedTv

מהו נרדיל (phenelzine)? 

נרדיל הוא סם פסיכיאטרי הניתן במרשם המשמש לטיפול בדיכאון (הידוע גם בדיכאון מג'ורי או דיכאון קליני). מאחר ויש לנרדיל תגובות בין תרופתית ומזון קטלניות רבות, הוא משמש לרוב כמוצא אחרון, כאשר נוגדי דיכאון אחרים נכשלו.

איך נרדיל עובד?

נרדיל ( Phenelzine ) שייך לקבוצת תרופות הנקראות מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOIs).

כדי להבין כיצד תרופות אלו עובדות, יש להבין כיצד תאי המוח מתקשרים אחד עם השני. מוניו-אמינים הם כימיקלים מיוחדים שנושאים הודעות מתא מוח אחד למשנהו. הודעות אלה יכולות לכלול מידע על דברים רבים, כוללים הרגשות שלך. דוגמאות למוניו-האמינות המסייעים להעביר מסרים אלה כוללים:

דופמין
נוראפינפרין
אפינפרין
סרוטונין
מלטונין
היסטמין.

כאשר מסר (אות חשמלית) מגיע לקצה תא מוח אחד, מוניו-אמינים משתחררים ברווח בין התאים. כאן, הם עוברים במהירות על פני הרווח עד שהם מגיעים לרצפטור (קולטן) בתא הסמוך, ומתקבעים שם כמו מפתח במנעול. זה מעורר דחף חשמלי להמשיך לתא הבא עד ליעדו הסופי.

ברגע שהמסר (אות חשמלי) הועבר, המוניו-האמין ברווחים נספגים מחדש או על ידי התא הראשון או שמתפרקים  לאנזים הנקרא מונואמין אוקסידאז.

ע"פ הסברות, אם לאדם יש רמות נמוכות של מוניו-אמינים במוח, זה יכול להפחית את כמות התקשורת בין תאי המוח ולגרום לאדם להרגיש מדוכא. תרופות MAOI משפרות את התקשורת בין תאי מוח על ידי חסימת הפעולה של מונואמין אוקסידאז. זה מגדיל את כמות מוניו-אמינות במוח, ובכך, משפר את הדיכאון של אדם, ע"פ התיאוריות.

לרוע המזל, מונואמין אוקסידאז הוא גם אחראי על פירוק טירמין, חומר כימי טבעי המשפיע על לחץ דם. סמי MAOI מונעים פירוק טירמין ועלולות לגרום לרמות טירמין להיות גבוהות מדי (שעלול להיות מאוד מסוכן). מאחר שטירמין נמצא במזונות ומשקאות רבים, אנשים הנוטלים תרופות MAOI חייבים לעקוב אחר דיאטה קפדנית.

תופעות לוואי של נרדיל (phenelzine)

נמנום, עצירות, וחולשה הם חלק מתופעות הלוואי הנפוצות יותר של phenelzine. תופעות לוואי אחרות כוללות קושי בהטלת שתן, עצבנות, וראייה מטושטשת, אם כי אלה הם נדירים. בעיות חמורות שדורשות טיפול רפואי מיידי כוללות לחץ דם גבוה בצורה מסוכנת, צהבת, או תגובה אלרגית.

מבוא לתופעות לוואי של phenelzine

תופעות לוואי נפוצות של נרדיל phenelzine 

Phenelzine נחקר ביסודיות במחקרים קליניים, שבו קבוצת אנשים שנטלה את הסם הושוותה לקבוצה אחרת שלא נטלה את הסם. בדרך זו, אפשר לראות מה תופעות לוואי שהתרחשו, תדירות הופעה, ואיך הן בהשוואה לקבוצה שלא נטלה את הסם.

במחקרים אלה, חלק מתופעות הלוואי הנפוצות של phenelzine כולל:
סחרחורת
נמנום
נדודי שינה
עייפות או חולשה
רעד או פעילות יתר על המידהשל רפלקסים
עצירות
יובש בפה
עלייה במשקל
אגירת נוזלים
לחץ דם נמוך כאשר יושבים או בעמידה (תת לחץ דם בעמידה)
בעיות מיניות, כמו אימפוטנציה (הידוע גם בתפקוד לקוי של זיקפה או ED) או בעיות פליטת זרע

תסמיני גמילה דוווחו אצל אנשים שהפסיקו לקחת את התרופה בפתאומיות. תופעות לוואי אלה של נסיגת phenelzine כוללות בחילות, הקאות, ותחושה כללית רעה.

תופעות לוואי חמורות של נרדיל phenelzine
ישנן תופעות לוואי חמורות אך לא נפוצות של נרדיל phenelzine,  ויש לדווח מיידית לרופא המטפל. אלה כוללים, אך לא מוגבלים ל:

לחץ גבוה בצורה מסוכנת בדם (הנקרא יתר לחץ דם). סימנים של יתר לחץ דם כוללים:
כאבי ראש
דפיקות לב חזקות
צוואר כואב או נוקשה
בחילה או הקאה
הזעה, עם חום גבוה (או לפעמים עם עור קר, לח ודביק)
רגישות לאור
קצב מהיר לב (טכיקרדיה) או קצב לב נמוך (ברדיקרדיה)
כאבים בחזה או לחץ בגרון
אישונים מורחבים (פתוחים לרווחה).

לחץ דם נמוך (תת לחץ דם). סימנים של לחץ דם נמוך כוללים:

סחרחורת
התעלפות.

צהבת (פגיעה בכבד). סימנים של נזק כבד כוללים:

עיניים או עור צהובים
כאב בטן ימני עליון (בסמוך לכבד)
שתן כהה
בעיות עיכול.

בלבול, הזיות.
מחשבות אובדניות
עוינות או תוקפנות.
עיסוק בפעילות יוצאת דופן או מסוכנת.
חוסר מנוחה או חוסר יכולת לשבת בשקט.
התרוממות רוח קיצונית או תחושה של אושר שעשויה להתהפך למצב רוח מדוכא או עצוב.
שינויים יוצאי דופן בהתנהגות.
חרדה, אי שקט, או התקפי פאניקה.

סימנים של תגובה אלרגית, כוללים:

פריחה לא מוסברת
כוורות
גירוד
נפיחות לא מוסברות
צפצופים
קשיי נשימה או בליעה.

תופעות לוואי נדירות של נרדיל phenelzine
בגלל שתופעות לוואי אלה הן כל כך נדירות, קשה לדעת אם הם נגרמים על ידי סם הנרדיל או על ידי משהו אחר.

חלק מתופעות הלוואי אלה כוללות, אך לא מוגבלות ל:

עצבנות
תחושות יוצאות דופן, כגון עקצוץ או צריבה
שתן עובר קשה
הזעה מוגברת
ראייה מטושטשת.

תופעות לוואי של phenelzine – מחשבות אחרונות

ייתכן שתיתקל בכמה או באף מתופעות הלוואי של phenelzine שפורטו במאמר זה. לרוע המזל, אין דרך לרופא המטפל לדעת מראש אם יהיה לך תופעות לוואי מסם שמעולם לא ניסית. לכן, כדי להיות בטוח אם הנך סובל מתופעות הלוואי ואם יש להפסיק ליטול הסם יש לידע את הרופא המטפל במידה ואתה מרגיש כי אתה סובל מתופעות הלוואי.

אדרונקס Edronax – Reboxetine – תופעות לוואי

אדרונקס Reboxetine - סם פסיכיאטרי נגד דיכאון
אדרונקס Reboxetine – סם פסיכיאטרי נגד דיכאון

כיצד  אדרונקס (Edronax) פועל

אדרונקס (Edronax) או בשמה המסחרי  reboxetine הוא סם פסיכיאטרי נוגד דיכאון הידוע כמעכב ספיגה חוזרת של נוראדרנלין. סוג זה של טיפול פועל על תאי עצב במוח.

במוח יש תרכובות כימיות שונות הנקראות נוירוטרנסמיטורים. אלה פועלים כשליחים כימיים בין תאי העצב. נוראדרנלין הוא מוליך עצבי ( נוירוטרנסמיטור) אחד כזה ויש לו פונקציות שונות.

הסברה היא שכאשר נוראדרנלין משתחרר מתאי עצב במוח יש השפעה שמשפרת את מצב הרוח. הסברה היא שכאשר הנואדרנלין נספג חזרה לתאי העצב, השיפור במצב הרוח נפסק ויש דיכאון.

אדרונקס Reboxetine עובד על ידי מניעת נוראדרנלין מלהיספג בחזרה לתוך תאי העצב במוח.

האדרונקס מתחיל להשפיע לאחר שבוע עד ארבעה שבועות מתתחילת נטילתה לכן נראה בתחילה שאין שיפור במצב הרוח.

מקור netdoctor
אדרונקס Edronax – Reboxetine – עלון לצרכן

אזהרות

דיכאון קשור עם עלייה בסיכון למחשבות אובדניות, פגיעה עצמית והתאבדות. יש להיות מודע לכך שסם האנדרונקס מתחיל לפעול רק לאחר מספר שבועות. אם מרגישים שתחושת הדיכאון שלך נעשת יותר גרועה, או אם יש מחשבות מטרידות, או רגשות על התאבדות או פגיעה בעצמנו בשבועות הראשונים אלה, או בכל נקודה במהלך טיפול או לאחר הפסקת טיפול, אז זה מאוד חשוב לדבר הרופא המטפל.

סם האנדרונקס עלול להפחית את היכולת הקונטיביות המוטוריות וכושר הריכוז לנהוג או להפעיל מכונות בבטחה. אין לנהוג או להפעיל מכונות לפני שיודעים איך הסם משפיע, ובטוחים שזה לא ישפיע על הביצועים.

סם האנדרונקס עלול לעתים לגרום ללחץ הדם לרדת בעת מעבר ממצב שכיבה או ישיבה לישיבה או בעמידה, במיוחד כאשר מתחילים לקחת את התרופה. זה עלול לגרום להרגשת סחרחורת או אי יציבות. כדי להימנע ממצבים אלו יש לקום באיטיות. אם יש תחושת סחרחורת, יש לשבת או לשכב עד שהסימפטומים יעברו.

תרופות נוגדות דיכאון עלולות לגרום לכמות הנתרן בדם לרדת – מצב הנקרא hyponatraemia. זה יכול לגרום לתופעות כגון נמנום, בלבול, התכווצויות שרירים או עוויתות. אנשים מבוגרים עשויים להיות רגישים במיוחד להשפעה זו. יש להתייעץ עם הרופא המטפל, אם מפתחים תופעות אלו בעת נטילת תרופה זו, כך שניתן יהיה לבדוק את רמת הנתרן בדם לפי הצורך.

אם חווים התקפים (או עוויתות) בעת נטילת התרופה, יש להתייעץ עם הרופא המטפל באופן מיידי, כדי  להפסיק טיפול סם האנדרונקס. זה חל גם אם סובלים מאפילפסיה וחווים יותר התקפים מהרגיל לאחר נטילת הסם.

סם האנדרונקס איוה מומלץ לטיפול בילדים מתחת לגיל 18 , כי זה עלול להגביר את הסיכון לכעס, תוקפנות או מחשבות אובדניות בקבוצת גיל זו.

בנוסף, הבטיחות לטווח הארוך של התרופה בענייני צמיחה, התבגרות וקוגניטיבית ופיתוח התנהגות לא נבדקה בילדים ומתבגרים. עם זאת, מומחים עשויים לעתים עדיין לקבוע בסם האנדרונקס לחלק מילדים ואנשים צעירים, אם הם מרגישים שזה הכרחי לטיפול במחלתם. אם הילד שלך נקבע ליטול אנדרונקס יש לעודד אותו לספר אם יש לו מחשבות או רגשות מטרידים לאחר תחילת נטילת הסם. חשוב מאוד לידע  את הרופא המטפל באופן מיידי אם אתה מבחין בכל החמרה במצב רוחו של ילדך או בהתנהגותו.
אין להפסיק ליטול הסם בפתאומיות, אלא ע"פ הוראות הרופא המטפל. 

יש להשתמש בזהירות בסם האנדרונקס במצבים הבאים:

נערים ומתבגרים
אנשים עם היסטוריה של התנהגות או מחשבות אובדניות.
היסטוריה של התקפים (התקפים), לדוגמא: אפילפסיה.
ההיסטוריה של הפרעה דו קוטבית רגשית (מאונייה דיפרסיה).
אנשים עם קושי במתן שתן (אצירת שתן).
בלוטת ערמונית מוגדלת (היפרטרופיה של הערמונית).
גלאוקומה.
היסטוריה של מחלות לב.
ירידה בתפקוד כבד.
ירידה בתפקוד כליות. 

אין ליטול סם האנדרונקס במצבים הבאים

אנשים שנטלו תרופה נגד דיכאון מעכבי מונואמין אוקסידאז-(MAOI) ב- 14 הימים האחרונים.
סם האנדרונקס אינו מומלץ לאנשים או ילדים מתחת לגיל 18, קשישים, מאחר והבטיחות והיעילות לא נקבעו בקבוצות גיל אלה (ראה גם אזהרה לעיל).

אין להשתמש באנדרונקס אם ידועה רגישות לאחד או אחד ממרכיביו. יש ליידע את הרופא או הרוקח אם יש לך ניסיון אלרגיה כגון בעבר.

אם מרגישים תגובה אלרגית, יש להפסיק את השימוש בתרופה זו וליידע את הרופא או הרוקח באופן מיידי.

הריון והנקה

הבטיחות של סם האנדרונקס לשימוש בזמן ההריון לא נקבעה באופן מלא. יש להשתמש בו בזמן ההריון רק אם היתרונות הפוטנציאליים לאם עולים על סיכונים פוטנציאליים לתינוק המתפתח. יש לפנות לייעוץ רפואי מהרופא המטפל.

סם האנדרונקס עובר לחלב אם בכמויות קטנות, לעומת זאת, השפעתו על תינוק יונק אינה ידועה. יש להשתמש בו רק על ידי נשים שהנקה אם את היתרונות הפוטנציאליים לאם עולים על סיכונים פוטנציאליים לתינוק היונק. יש לפנות לייעוץ רפואי מהרופא המטפל.

תופעות לוואי סם פסיכיאטרי אדרונקס

סמים פסיכיאטריים ותופעות הלוואי שלהם משפיעים על אנשים בדרכים שונות.

תופעות לוואי נפוצות מאוד (משפיעות על יותר מ- 10% של האנשים הנוטלים אדרונקס)

קשיים בשינה (נדודי שינה).
יובש בפה.
עצירות.
הזעה.

תופעות לוואי נפוצות – משפיעות על בין 1% ל- 10% מהאנשים הנוטלים אדרונקס

כאב ראש.
ראייה מטושטשת.
סחרחורת או תחושה של ספינינג (ורטיגו).
אובדן התיאבון.
  זפיקות לב חזקות
עלייה בקצב לב (טכיקרדיה).
ירידה בלחץ דם שמתרחשת בעת מעבר משכיבה או ישיבה לישיבה או עמידה, וכתוצאה מכך סחרחורות (תת לחץ דם בעמידה).
פלאשינג.
קושי במתן שתן, או תחושה שהשלפוחית ​​לא התרוקנה במלואו (שכיחה יותר בגברים).
דלקת בדרכי שתן.
אימפוטנציה, כאבים בשפיכה, שפיכה מעוכבת, או כאב באשכים אצל גברים.
צמרמורות.

תופעות לוואי בתדירות לא ידועה

עצבנות או התנהגות אגרסיבית.
תסיסה או חרדה.
ידיים ורגליים קרות.
סיכות ומחטים תחושות (paraesthesia).
בחילות והקאות.
פריחה.
עליה בלחץ דם (יתר לחץ דם)
.

תופעות הלוואי שצוינו לעיל עשויים שלא לכלול את כל תופעות הלוואי שדווחו על ידי היצרן של התרופה.

לקבלת מידע נוסף על כל סיכונים אפשריים אחרים הקשורים בסם האנדרונקס זו, יש לקרוא את עלון לצרכן של אדרונקס או להתייעץ עם הרופא או הרוקח.

נקודות נוספות מעלון לצרכן של אדרונקס

תופעות לוואי
בנוסף לפעילות הרצויה של התרופה, בזמן השימוש בה עלולות להופיע תופעות לוואי כגון:
נדודי שינה, הזעה, סחרחורת, תחושת סחרור קשה (ורטיגו), שינויים בקצת הלב או דפיקות לב מהירות, ירידה בלחץ דם או לחץ דם גבוה, ירידה ברמת נתרן בדם, הפרעות במערכת השתן (כגון: אצירת שתן, ריקון חלקי של השלפוחית, דלקת בדרכי השתן), הפרעות במערכת המין הגברית (כגון: אין-אונות, כאב או עיכוב בזמן שפיכה, כאב באשכים או בעת קיום יחסי מין), כאב ראש, יובש בפה, עצירות, בחילות, הקאות, חוסר תאבון, צמרמורת, הזעה, תחושת נימול, הפרעות במיקוד הראיה, תחושת קור בגפיים, שינוי צבע האצבעות, התנהגות תוקפנית, חוסר שקט, חרדה, הזיות, אובדן תחושה תגובה אלרגית כגון פריחה.
יתכנו שינויים ברמות הנתרן והאשלגן בדם.
בכל מקרה שבו הינך מרגיש/ה תופעות לוואי שלא צוינו בעלון זה, או אם חל שינוי בהרגשתך הכללית עליך להתייעץ עם הרופא מיד.

עליך להשלים את הטיפול שהומלץ על-ידי הרופא. יתכן ויחלפו מספר שבועות בטרם תרגיש שיפור בהרגשתך.
גם אם חל שיפור במצב בריאותך אין להפסיק את הטיפול בתרופה ללא התייעצות עם רופא. אין לשנות את המינון מבלי להיוועץ ברופא. כאשר מסתיימת תקופת הטיפול בתכשיר, מומלץ כי תתבצע ירידה הדרגתית, לאורך מספר שבועות, במינון התרופה. הפסקה פתאומית של שימוש בתכשיר עלולה להביא לחזרת המחלה.

מנע/י הרעלה!
תרופה זו וכל תרופה אחרת יש לשמור במקום סגור מחוץ להישג ידם של ילדים ו/או תינוקות ועל-ידי כך תמנע/י הרעלה.
אם נטלת מנת יתר או אם בטעות בלע ילד מן התרופה, פנה/י מיד לחדר מיון של בית-חולים והבא/י אריזת התרופה איתך.
אין לגרום להקאה ללא הוראה מפורשת מרופא!
תרופה זו נרשמה לטיפול במחלתך; בחולה אחר/ת היא עלולה להזיק.
אל תיתן/י תרופה זו לקרוביך, שכניך או מכריך.
אין ליטול תרופות בחושך! בדוק/י התווית והמנה בכל פעם שהינך נוטל/ת תרופה.
הרכב/י משקפיים אם הינך זקוק/ה להם

אסטו – Esto – תופעות לוואי

אסטו הוא שם מסחרי של אסציטלופרם Escitalopram , סם נוגד דיכאון ששייך למשפחת תרופות שנקראת SSRI – מעכבי ספיגת סרוטונין סלקטיביים עם תופעות לוואי רבות וסכון לתלות.

אסטו מעוידת לצורך טיפול בדיכאון, הפרעת חרדה מוכללת, חרדה חברתית (פחד ממצבים חברתיים- חולים נוטים להימנע ממצבים חברתיים, העלולים לגרום להם לחרדה או מתח), הפרעות פניקה) מאופיין בהתקפים לא צפויים של פניקה) והפרעה טורדנית כפייתית OCD.

חלק מתופעות הלוואי ואזהרות על השימוש של אסטו כולל מידע מעלון לצרכן הן כדלקמן:

תופעות לוואי של אסטו הנפוצות ביותר אסטו - Esto - תופעות לוואי

בנוסף לפעילות הרצויה של אסטו בזמן השימוש בה עלולות להופיע השפעות לוואי כגון: כאבי ראש,  שלשול,,עצירות בחילה סינוסיטיס, ירידה או עליה בתאבון, גודש באף,תחושת נימול, הקאות, סחרחורות, קושי בהרדמות, נמנום, הזעה מוגברת, עייפות,  חוסר מנוחה, חלומות לא נורמליים, פיהוקים, רעד, כאבי שרירים ומפרקים, דאגה, בעיות מיניות, פליטת זרע מעוכבת, בעיה הזקפה, ירידה בחשק המיני, קשיים בהגעה לאורגזמה אצל נשים, חום, יובש בפה.

תופעות לוואי של אסטו המחייבות התייחסות מיוחדת

ישנם מספר תופעות לוואי של אסטו פחות נפוצות, אך חמורות יותר. יש לדווח לרופא המטפל על הופעת תסמינים אלה. אלה כוללות, אך אינן מוגבלות ל: מחשבות או התנהגות אובדנית, חרדה, עצבנות, או התקפי פאניקה, עוינות או תוקפנות,  אי שקט או חוסר יכולת לשבת בשקט, התעלות אקסטרים, או עליות ומורדות במצב הרוח, עיסוק בפעילות יוצאת דופן או מסוכנת, מתחושה של אושר שעשוי לעבור לדיכאון, שינויים יוצאי דופן אחרים בהתנהגות. במקרה של דימומים – כולל דימומים ממערכת העיכול, נפיחות של הלשון, שפתיים, פנים או אם יש לך קשיי נשימה או בליעה (תגובה אלרגית) : יש להפסק הטיפול ולפנות לרופא מיד!

 אזהרות על נטילת אסטו

סיכון אובדני הקשור לנטילת תרופות נוגדות דיכאון
אסטו אינה מיועדת בדרך כלל לשימוש בילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18. תרופות נוגדות דיכאון (כולל אסטו) עלולות להעלות את הסיכון של ומחשבות אובדניות או התנהגות אובדנית אצל ילדים, נוער, ומבוגרים. לכן, אם מבחינים בשינויים כלשהם בתסמינים או תסמינים חדשים תוך נטילת אסטו, יש לדבר עם הרופא המטפל באופן מיידי. חלק מהתופעות הללו של אסטו עשויים לכלול חרדה, עוינות, עצבנות, חרדה, אי שקט, הזיות, היפראקטיביות קיצונית, ומחשבות אובדניות או התנהגות אובדנית.
נטילת אסטו בזמן הריון והנקה
לא מתשתמשים באסטו כאשר המטופלת הינה בהריון או מיניקה אלא אם כן התיעצה עם הרופא ודנה עמו בסיכון לעומת התועלת בלקיחת אסטו .שימוש באסטו עלול להשפיע על מצבו הכללי של תינוק. אסטו עובר דרך חלב האם.
אירועים של מניה
חלק מחולי מניה דפרסיה (הפרעת דו קוטבית) הנוטלית אסטו עלולים להיכנס למצב של מניה. מצב זה מאופיין על ידי שינוי רעיונות מהיר, עליזות מוגזמת ופעילות פיזית מוגברת. במקרים אלו חשוב לפנות לרופא. 
תופעות של תסמונת סרוטונין (סרוטונין סינדרום)
תרופות נוגדות דיכאון עלולות לגרום לקבוצה של סימפטומים מסוכנים המכונה תסמונת סרוטונין. נטילת אסטו עם תרופות אחרות שעלולות להשפיע על הסרוטונין יכול להגדיל את הסיכון הזה. אלה כוללות תרופות נוגדות דיכאון אחרות, טריפטאנים (תרופות למיגרנה), ותרופות נוספות. יש ליצור קשר עם הרופא המטפל באופן מיידי אם יש תסמינים אפשריים של תסמונת סרוטונין, לרבות: אגיטציה, תרדמת, הפרעה בתנועות הגוף, בלבול, הזיות – לראות או לשמוע דברים שהם לא באמת שם, דופק מהיר (טכיקרדיה), הרגשת חולשה, הזעה מוגברת, קושי בהליכה, שלשול.

במקרה ההתפתחות תסמינים כגון: הפרעות במתן שתן, הצהבת העור והאזור הלבן בעיניים (שהם סימנים לבעיות בתפקוד הכבד), חום גבוה, התקווצויות שרירים יש לפנות לרופא מיד!

השפעה  של אסטו על חיי היום יום

אסטו עלולה להשפיע על היכולת שלך לבצע משימות מורכבות הדורשות מיומנויות מוטוריות. לכן, מומלץ לקחת קצת זמן כדי להכיר כיצד אסטו משפיע עליך קודם עושה כל פעילויות הדורשות ריכוז מנטלי או מוטורי (כגון נסיעה במכונית או הפעלת מכונות).
אסטו: תופעות גמילה
הפסקה בנטילת אסטו, במיוחד בפתאומיות עלולה לגרום לתסמיני גמילה מסוימות, כגון תחושות "הלם חשמלי" (הידוע גם בשם "צמרמורת מוח" ), סחרחורות, דכאונות, עצבנות חריפה, וכן החושים מוגברות של אקטיזיה.

* יש לציין כי כל תופעות הלוואי והסיכונים הללו תקפים גם עבור אסציטאלופרם טבע Escitalopram Teva ועבור ציפרלקס Cipralex שהינם שמות מסחריים אחרים של אסציטלופרם Escitalopram ומכילים אותו חומר פעיל.
להלן מספר אזהרות על אסטו מתוך עלון לצרכן:

אזהרות: שימוש בילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18 : תרופה זו אינה מיועדת בדרך-כלל לשימוש
בילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18 . בילדים, מתבגרים ובמבוגרים צעירים עד גיל 25 אשר לקחו תרופות
נוגדות דיכאון, נצפתה עלייה בתופעות לוואי כגון ניסיונות התאבדות, מחשבות אובדניות ועוינות )במיוחד
תוקפנות, התנהגות מרדנית וזעם(. למרות זאת הרופא יכול לרשום תרופה זו למטופלים מתחת לגיל
25 אם הוא סבור שהדבר לטובתם. אם הרופא רשם את התרופה למטופל מתחת לגיל 25 ואת/ה
מעוניין/ת לדון בכך – פנה/י שנית לרופא. עליך לדווח לרופא אם הופיעו חלק מתופעות הלוואי שפורטו
או שהן הוחמרו. אין נתונים לגבי השפעות ארוכות טווח מהיבט הבטיחות ביחס לגדילה והתפתחות,
התבגרות, התנהגות קוגניטיבית והתפתחות התנהגותית בקבוצת גיל זו. סיכון אובדני הקשור בהפרעות
פסיכיאטריות: מחשבות אובדניות שכיחות בהפרעות פסיכיאטריות, במיוחד במטופלים הסובלים מדיכאון
לעתים קרובות, הן נמשכות עד שההשפעה נוגדת הדיכאון של התרופה מורגשת. מומלץ כי המטופלים
ובני משפחותיהם יעקבו אחר שינויים התנהגותיים כגון: הגברת הדיכאון, מחשבות אובדניות, תוקפנות
וכדומה. במידה וחלו שינויים כאלה יש לפנות מיידית לרופא. יש להקפיד הקפדה יתרה על המלצה זאת
במטופלים צעירים בגילאים 18-25 . הסיכוי להופעת מחשבות כאלו גבוה יותר אם:
– אם היו לך בעבר מחשבות אובדניות או מחשבות על פגיעה עצמית.
– אם את/ה מבוגר/ת צעיר/ה, מתחת לגיל 25 . מידע ממחקרים קליניים מראה כי קיים סיכון מוגבר
להתנהגות אובדנית בקרב מבוגרים מתחת לגיל 25 במצב פסיכיאטרי שטופלו בנוגדי דיכאון.

שתף/י את משפחתך והמטפלים שלך בהרגשתך זו ופנה/י לרופא שלך במקרים שהסימנים מחמירים.
אירועים של מאניה – חלק מחולי מאניה-דפרסיה עלולים להיכנס למצב של מאניה. מצב זה מאופיין על-ידי
שינוי רעיונות מהיר, עליזות מוגזמת ופעילות פיזית מוגברת, במקרים אלו חשוב לפנות לרופא.
הפרעות פאניקה – חולים הנוטים להתקפי פאניקה עלולים לחוות זמנית, הגברה של החרדה לאחר
התחלת הטיפול. תופעה זו תיעלם במהלך השבוע הראשון והשני של הטיפול. לפיכך, במקרים של
הפרעות פאניקה מומלץ להתחיל במינון נמוך. יש להיוועץ ברופא באשר לכך. אם הינך מטופלת בתכשיר
ומתכננת הריון או שהינך בהריון, אל תפסיקי את הטיפול על דעת עצמך אלא התייעצי עם הרופא.
תרופה זו מכילה לקטוז העלול לגרום לאלרגיה אצל אנשים הרגישים ללקטוז.
אם הינך רגיש/ה למזון כלשהו או לתרופה כלשהי, עליך להודיע על-כך לרופא לפני נטילת התרופה.
תגובות בין-תרופתיות: אם הינך נוטל/ת תרופה נוספת, או אם סיימת זה עתה טיפול בתרופה אחרת,
כולל תרופות ללא מרשם או תוספי תזונה, עליך לדווח לרופא המטפל כדי למנוע סיכונים או אי-יעילות
הנובעים מתגובות בין-תרופתיות, במיוחד לגבי תרופות מהקבוצות הבאות: אספירין, תרופות מקבוצת
NSAID , תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית )כגון: תרופות להרגעה, לשינה, לפרקינסון,
לאפילפסיה, לטיפול בסכיזופרניה ובפסיכוזות(, תרופות נגד קרישת דם, תרופות נגד דיכאון, תרופות
לטיפול בלב כגון מטופרולול, ליתיום )לטיפול בהפרעת מאניה-דיפרסיה(, מוקלובמיד, סלג'ילין )לטיפול
בפרקינסון(, תרופות צמחיות המכילות St. John’s Wort , תכשירים המכילים טריפטנים כגון: תרופות
למיגרנה, טרמדול )לכאבים(, טריפטופן )חומצה אמינית המופיעה במזונות, תמיסות עירוי להזנה ותוספי
מזון(. פימוזיד, לינזוליד, סימטידין או אומפרזול )לאולקוס(, טיקלופידין )למניעת שבץ(, מפלוקווין )למלריה(.
תרופות מסוג אנטגוניסטים לדופאמין:

תרופות נוגדות דיכאון מקבוצת SNRI ו- SSRI עלולות לגרום לסינדרום סרוטונין )נדיר( הכולל תסמינים כגון: עצבנות, חוסר שקט, בלבול, הזעה, חום גבוה, רפלקסים מוגברים, עוויתות שרירים, רעידות, עלייה בקצב הלב )ראה/י "תופעות לוואי המחייבות התייחסות מיוחדת"(. הסינדרום עלול להתרחש בשכיחות גבוהה יותר אם הינך נוטל/ת בו-זמנית תרופות נוספות המשפיעות על מערכת העצבים )ראה/י לעיל(. יש לדווח לרופא על כל תרופה נוספת שהינך נוטל/ת.

תופעות לוואי: בנוסף לפעילות הרצויה של התרופה, בזמן השימוש בה עלולות להופיע תופעות לוואי,
כגון: עצירות, שלשול, בחילה, גודש באף, סינוסיטיס )אף סתום או נזלת(, יובש בפה, שינויים בתיאבון,
סחרחורות, קושי בהירדמות, נמנום, חלומות בלתי רגילים, הזעה מוגברת, כאבי מפרקים ושרירים, רעד,
עייפות. תופעות אלו חולפות בדרך-כלל תוך זמן קצר לאחר תקופת ההסתגלות לתכשיר.
תופעות לוואי המחייבות התייחסות מיוחדת: הרגשת עצבנות ובלבול, חוסר שקט, חרדה, בעיות
בתפקוד המיני, ירידה ברמות נתרן בדם (המאופיינת בכאב ראש, בחילה, חולשה, עוויתות שרירים ו/או
קושי בריכוז) (נדיר):

פנה/י לרופא. סימני מאניה, הזיות, התקפי פאניקה, חום גבוה, התכווצויות שרירים (נדיר):

פנה לרופא מיד! דימומים – כולל דימומים ממערכת העיכול והתפתחות חבורות ביתר קלות
)נדיר(: פנה/י לרופא מיד! נפיחות של הלשון, השפתיים, הפנים או אם יש לך קשיי נשימה או בליעה
)נדיר(: הפסק/י הטיפול ופנה/י לרופא מיד. הפרשת חלב בלתי רגילה, קשיים במתן שתן, התכווצויות,
פרכוסים, הצהבת העור והעיניים )נדיר(: פנה/י לרופא מיד! סינדרום סרוטונין )הכולל תסמינים כגון:
עצבנות, חוסר שקט, בלבול, הזעה, חום גבוה, רפלקסים מוגברים, עוויתות שרירים, רעידות, עלייה בקצב
הלב – ראה/י "אזהרות"( )נדיר(: פנה/י לרופא מיד! בכל מקרה שבו הינך מרגיש/ה תופעות לוואי שלא
צוינו בעלון זה, או אם חל שינויי בהרגשתך הכללית, עליך להתייעץ עם הרופא מיד.
מינון: מינון לפי הוראות הרופא בלבד. אין לעבור על המנה המומלצת.