שר המשפטים אמיר אוחנה על פרקליטות המדינה

29.10.2019 – שר המשפטים אמיר אוחנה נואם במסיבת עיתונאים על פרקליטות המדינה.

שר המשפטים פתח את דבריו בציטוט מדברים שאמר בעבר נשיא המדינה ריבלין: "אני מכיר את הפרקליטות היטב. מכהנים בה בחריצות פרקליטים רבים העושים את עבודתם נאמנה מול נאשמים, בחלקם עבריינים וארגוני פשיעה מסוכנים. אך יש גם פרקליטות אחרת – פרקליטות בתוך הפרקליטות. יש מי שבאמצעות כת קטנה באמצעות כתבי חצר הצליחו לשרש את התפיסה של 'בני האור נגד בני החושך'.
"מקהלה של עיתונאי חצר ועיתונאים מטעם מגנה תמיד על הפרקליטות. קריירות פוליטיות חוסלו בזה אחר זו. איש לא העז לחשוף את הסימביוזה המסוכנת בין פרקליטים המשטרה והתקשורת. בעת הצורך, כדי להפטר משר משפטים שלא היה טוב למערכת, הוצאו תיקים מההקפאה והודלפו לעיתונאים מסוימים כל זאת כדי שהפוליטיקאים תמיד יזכרו שהחרב מעל ראשם – את הדברים האלה אמר מי שהיה יו"ר הכנסת והיום הוא נשיא המדינה".
אוחנה המשיך: "יש היום הרבה אזרחים מודאגים בישראל. יש הרבה יותר אזרחים מודאגים מאשר תמימים עם רצון טוב. בשל הפרקליטות שבתוך הפרקליטות. מהי הפרקליטות שבתוך הפרקליטות? בפרקליטות שבתוך הפרקליטות קובעים את לוח הזמנים בהתאם ללוח הזמנים של המערכת הפוליטית. בכך הפרקליטות הופכת עצמה לשחקן פוליטי שאינו ניתן לבחירת הציבור

"הפרקליטות שבתוך הפרקליטות נמצאת בחופשה במהלך השימוע ועל פי הדלפות כבר גיבשה דעתה ואין זה משנה מה נאמר בשימוע בכלל. אם שאר הפרקליטים היו נקראים לברור על תצהיר כוזב, בפרקליטות שבתוך הפרקליטות דממה מוחלטת וחסינות מוחלטת והדבר הזה נזקף לחובת רוב כלי התקשורת.

"בעוד שרוב הפרקליטים אוצרים את דבריהם בבית המשפט ואינם בקשר עם עיתונאים ומדליפים להם חומרי חקירה הפרקליטות שבתוך הפרקליטות מנהלת יחסי תן וקח עם עיתונאים"
השר אוחנה הוסיף: "בחודשים האחרונים קיימתי מספר שיחות עם בכירי המערכת המשפטית באשר לטענות שהעליתי היום. הצעתי הצעות שונות לאיתור העבריינים.
"הצעתי לערוך בדיקות פוליגרף. בדיקות כמותן נבדקתי אני כשכיהנתי בשב"כ, וכמותן נבדקים אלפים רבים מבין עובדי השב"כ, המוסד, צה"ל ואפילו המשטרה. אם זה טוב להם, למה לא לפרקליטות? נתקלתי בסירוב מוחלט.
"הצעתי להוציא תדפיסי שיחות של מכשירי הטלפון של כל מי בפרקליטות שהיה חשוף למידע שהודלף. נתקלתי בסירוב מוחלט. סירוב מוחלט – לבדוק את האמת, האמת שייתכן והיא ידועה לכל מי שצריך לדעת, אך אסור משום מה שתהיה חשופה לעין הציבור.
"הצעתי לפתוח בחקירה שתאתר את העבריינים, נאמר לי שאין זה בסמכותי להורות על פתיחת חקירה, אלא רק לבקש זאת "כמו כל אזרח".

שר המשפטים אמיר אוחנה: "יש פרקליטות בתוך הפרקליטות. יש מי שבאמצעות כת קטנה של עיתונאי חצר, הצליחו לבסס את התפיסה לפיה מתחוללת מלחמה בין בני אור לבני חושך. את הדברים לא אני אמרתי, אלא מי שמכהן כנשיא המדינה"
"יש פרקליטות בתוך הפרקליטות – חיסלו את הקריירה של רבים"
"הפרקליטות שבתוך הפרקליטות מנהלת יחסי תן וקח עם עיתונאים – יש שיכנו זאת יחסי שוחד – ומדליפה להם חומרי חקירה"
פרקליטות בתוך פרקליטות קובעת לוחות זמנים בהתאם לסדר היום הפוליטי ומדליפה חומרי חקירה
בנוסף, אוחנה הביע ביקורת קשה על המכרז שנחשד "כתפור" הנוגע למינויה של ליאת בן ארי, המשנה לפרקליט המדינה, שי ניצן, כמו גם החשד כנגדה להגשת תצהיר שקר
"בחודשים האחרונים קיימתי מספר שיחות עם בכירי המערכת והצעתי הצעות שונות. הצעתי לקיים בדיקות פוליגרף. נתקלתי בסירוב מוחלט"

"הצעתי לפתוח בחקירה שתאתר את העבריינים מהפרקליטות שהדליפו ואמרו לי שזה לא בסמכותי. את הרגישות שגילו בפרקליטות לזכויות אדם לא גילו בפרשת הטלפונים שהוחרמו לאחרונה"
"בעקבות פרשת סלומון טקה הודעתי על כוונתי להקים ועדת בדיקה ממשלתית ולתת להם סמכויות מלאות ואז נמסר לי שאין יכולת לעשות זאת בממשלת מעבר. כך השאירו את יוצאי אתיופיה ללא תשובות"
"אדוני היועץ המשפטי לממשלה, אני מבקש ממך שתקיים בדיקה בלתי תלוייה כדי שהציבור ייתן שוב אמון. היו עשרות ואולי מאות הדלפות במשך שלוש שנים. איך אפשר לקבל מצב שבו בכירי המערכת יראו וישמעו על שחיתות בסדר גודל כזה?"

עו"ד כנרת בראשי על פרקליט המדינה שי ניצן

31.10.2019 – הריאיון המטלטל עם הפרקליטה הבכירה עו"ד כנרת בראשי | "אני עברתי עם שי ניצן כברת דרך, יצא לי לשמוע אותו ולהזדעזע. הוא מהלך אימים על פרקליטים, מדליף לעיתונאים. למה בכירי הפרקליטות לא מדברים? שי ניצן הוא אדם שאסור להעביר עליו ביקורת, המערכת מושחתת! אני אומרת לך באופן חד משמעי, שי ניצן מפעיל אנשים כמו מריונטות" | הבוקר לשרון גל ברדיו גלי ישראל.

משרד המשפטים טייח העלמת נתונים וניהול לקוי בעמותת האפוטרופסות ש.פ.ר

הדו"ח העלה חשד למעילה בעמותת אפוטרופסות, הרשויות נהגו ביד קלה , אור קשתי , הארץ , אוקטובר 2013

החשד להעלמת נתונים וניהול לקוי של רכוש 1,700 בני החסות בעמותת ש.פ.ר לא עורר כמעט עניין במשרד המשפטים, שגילה סלחנות ולא פנה למשטרה

"חברי ועד עמותת ש.פ.ר ונושאי המשרה הכפופים להם פעלו בניגוד לחובתם על פי דין, וכשלו במטרתם ותפקידם כאחראים לשלומם ורווחתם של החסויים אשר באפוטרופסות העמותה", כך נקבע בדו"ח ביקורת שהוגש לאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים לפני כמעט שנתיים. "העמותה אינה מתנהלת בסטנדרטים המצופים ממנה בכל המישורים שנבדקו, כאשר ברוב התיקים שנבדקו התגלו ליקויים מהותיים", נכתב על העמותה, המספקת שירותי אפוטרופסות לכ–1,700 בני אדם והשורה התחתונה: "מהממצאים עולים חשדות כבדים למעילות בכספי החסויים וברכושם".
למרות הממצאים הקשים, הוחלט במשרד המשפטים שלא להתלונן במשטרה ואף לא ליידע איש על הליקויים שנמצאו – לא את הציבור ואף לא את החסויים שהעמותה מופקדת על ניהול רכושם. במקום זאת, הסתפקו במשרד בהחלפת מנהלי העמותה.

על פי החוק, ניתן למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול לדאוג לענייניו, "כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו". אנשים כאלה, שזהותם אסורה בפרסום, נתונים להשגחת האפוטרופוס וחייבים לציית לו. יש בהם קשישים שדעתם אינה צלולה עוד וכן חולי נפש ואחרים שאינם מסוגלים לנהל את ענייניהם מסיבות שונות. בית המשפט הוא שמחליט על מינוי אפוטרופוס וקובע את זהותו. האפוטרופוס – לרוב עמותה – מקבל שליטה על כספיו ונכסיו של החסוי, ואמור לנהל אותם לטובת החסוי שהוא משמש לו מעין מבוגר אחראי. אלה אנשים שבדרך כלל לא יכולים להגן על זכויותיהם ואם הם מתלוננים, על פי רוב תלונותיהם נתקלות בחוסר אמון.

לפני כמה שנים מינה בית המשפט את עמותת ש.פ.ר לשמש אפוטרופסית לשי (שם בדוי), ומאז נציגת העמותה מנהלת את כל ענייניו, כספיים ואחרים. לדבריו, הוא מקבל מעין דמי כיס, כ–500 שקלים מדי שבועיים, מתוך קצבת הביטוח הלאומי שלו, כ-4,500 שקלים. ואולם, כשביקש את דפי החשבון בבנק כדי לברר מה נעשה בכספו, נענה בשלילה, למעט פעם אחת.

עוד הוא מספר כי הוא נפגש עם האחראית עליו מדי כמה שבועות, ומתקשה מאוד להשיג אותה בטלפון. "אני רוצה חונך, מישהו שאוכל לדבר איתו כשאני צריך, חבר נפש כזה", הוא אומר, "אני לא צריך מישהו שיחזיק אותי קצר. זה כאילו אני שייך למישהו אחר. יש לי קשיים, אבל אפשר לשתף ולדבר איתי".

הונאות עמותת ש.פ.ר - שי, שמקבל כל שבועיים 500 שקלים מקצבת הביטוח הלאומי. צילום: דודו בכר
הונאות עמותת ש.פ.ר – שי, שמקבל כל שבועיים 500 שקלים מקצבת הביטוח הלאומי. צילום: דודו בכר

עמותת ש.פ.ר לשירותי אפוטרופסות הוקמה בשנת 1995 ויש לה שישה סניפים ברחבי הארץ, מבאר שבע ועד נהריה. בישראל כ–43 אלף חסויים; דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת קבע לפני כשנתיים כי זה שיעור גבוה בהשוואה למדינות אחרות. את דו"ח הביקורת על עמותת ש.פ.ר הכין משרד רואי חשבון, והוא הוגש לאפוטרופוס הכללי בינואר 2012.

מחברי הדו"ח, המתפרסם כאן לראשונה, בדקו את טיפול העמותה בחסויים ובנכסיהם באופן מדגמי בלבד – פחות מ–5% מכלל הפעילות. אפשר לשער שביקורת מלאה, אילו היתה נעשית, היתה מעלה ליקויים חמורים יותר. לפי דיווח לרשם העמותות, בשנת 2011 הסתכם המחזור הכספי של העמותה ב–4.8 מיליון שקלים.

לפי הדו"ח, העמותה "אינה עומדת בדרישות המינימליות הנדרשות מגוף הפועל בנושאים רגישים ובהיקף נרחב… הדבר מאפשר ואף גורם לפגיעה במישרין או בעקיפין בכספם, רכושם ורווחתם של החסויים". על ניהול החשבונות שלה נכתב כי "אינו נעשה באופן שוטף וגורם לגירעונות והפסדים לחסויים. בנוסף, יש חוסרים ברישומים, שינויים יזומים ואי־דיווח על הכנסות שונות".

בהקשר זה מציין הדו"ח כי העמותה "דואגת למצג הוצאות שיהיה ראשית הגיוני למראית עין, ורק לאחר מכן נכון ומדויק. דבר זה מעלה חשד לזיוף ממצאים ולהעלמת נתונים בספרי החשבונות". על ניהול נכסי הנדל"ן של החסויים נכתב כי הוא "נעשה באופן לקוי, שאינו שואף לטובתם המוחלטת של בעלי הנכסים".

שי מתקיים מקצבה של הביטוח הלאומי אך בין החסויים יש אנשים שהם בעלי דירות או שצברו חסכונות. במועד הביקורת החזיקה העמותה בהשקעות בסך כ–3.5 מיליון שקלים, השייכות לאנשים שנפטרו. כ–2.3 מיליון שקלים נוספים, הנמצאים בחשבונות שונים, אינם מטופלים כלל, לפי הדו"ח.

חלק מההשקעות שייכות לחסויים שלגביהם אין תיעוד של הנהלת חשבונות, כך ש"סכומים אלה אינם נרשמים כלל בספרי העמותה וקיימת אפשרות להעלמתם", לפי הדו"ח. בין השאר צוין כי לאחד החסויים, בעל השקעות של כ–4.2 מיליון שקלים, לא נערך דו"ח כספי במשך שש שנים, וכי בתקופה זו פעלה העמותה "בכספי החסוי ללא כל דיווח לאפוטרופוס הכללי". השורה התחתונה: "בהתנהלות העמותה עולים חשדות להעלמת כספים או לשימוש שאינו ראוי בכספי החסויים".

דברים אלה תקפים גם לגבי טיפול העמותה בדברי ערך, המעורר "חשדות כבדים לאפשרות של גניבות ומעילות ברכוש זה, שלגביו לא קיים כל בקרה". אין כל דיווח על תכשיטים ודברי ערך אחרים של החסויים ולמעשה, העדות היחידה לקיומם היא כספת הנמצאת במשרדי הנהלת הקרן ברחובות. לפי הדו"ח, לא רק שרשימת התכולה של הכספת אינה שלמה, אלא יש בה פריטים השייכים לחסויים שנפטרו בין 1995 ל-2003.

באופן כללי, נכתב בדו"ח, הנתונים והמסמכים שמסרה העמותה לא היו העתקים של מסמכים מקוריים, אלא כאלה שהופקו במיוחד עבור הביקורת. "נתונים אלה אינם ניתנים לאימות, ומאחר ובנתונים אחדים התגלו סתירות, יש להטיל ספק בנכונותם של כל המסמכים שהתקבלו מהעמותה", נכתב.

בתקופת הביקורת העסיקה העמותה שש עובדות סוציאליות, שהיו אחראיות על כ–1,700 אנשים. מבקר המדינה, בדו"ח שפירסם לפני כשנתיים על "הקרן לטיפול בחסויים", מתח ביקורת על יחס מספרי קטן יותר בין מטפלים למטופלים. בין השאר צוין בו"ח כי העמותה ערכה ביקור ראשוני בביתה של חסויה רק שמונה חודשים לאחר מינויה כאפוטרופסית, ובמקרה אחר נמסר על ידי מטפל חיצוני כי אחת החסויות "חיה בהזנחה רבה, היות ואין לה כלפי מי להפנות את בקשותיה לשיפור תנאי חייה", למרות שמצבה הכלכלי מאפשר זאת.

דו"ח הביקורת מאשים את חברי ועד העמותה והאסיפה הכללית ב"העלמת עין מהנעשה בעמותה, שאיפשרה לעובדיה להתנהל כרצונם ולפעול שלא כדין בכספם וברכושם של חסרי ישע". לצורך דוגמה בלבד, מצוין בדו"ח כי גם אם מניחים שכל חסוי צבר במהלך חייו תכשיטים בשווי של 3,000 שקלים, הרי שמדובר ברכוש ששוויו כשישה מיליון שקלים (על פי ההערכה כי העמותה טיפלה במשך השנים בכ-2,000 חסויים), שאין לגביו כל התייחסות או רישום בספרי העמותה. "סכום מהותי זה הוא רק 'קצה הקרחון' בחוסר הוודאות לגבי שוויים וערכם של נכסים רבים נוספים, בבעלות החסויים או יורשיהם", נכתב.

הביקורת המליצה לאפוטרופוס הכללי לפעול מיידית להחלפת ועד העמותה, מנהליה ואנשי הכספים שלה, להעמיק את הפיקוח על התנהלותה ועל מצב החסויים, וכן, "לבצע ביקורת חקירתית אשר מטרתה איתור מעילות וגניבות כספים ושווה כסף".

בפברואר 2012 הועבר דו"ח הביקורת לעמותת ש.פ.ר, שמסרה את תגובתה כעבור כשלושה חודשים. במקביל, החליטו באפוטרופוס הכללי שלא לאפשר לעמותה לקבל חסויים חדשים. רק לפני כמה חודשים הושלמה החלפת מנהלי העמותה ובעקבות כך, הוסר החרם מעל העמותה.

השבוע אמרו במשרד המשפטים כי טענות העמותה נבדקו פעם נוספת, ורובן נדחו. "ממצאי טיוטת הדו"ח הפכו סופיים", נמסר. ואולם, בניגוד להמלצות, לא נערכה "ביקורת חקירתית", ולמרות החשדות למעילות וגניבות, לא הוגשה תלונה במשטרה.

ממשרד המשפטים נמסר כי "על אף הממצאים החמורים, שהתייחסו בעיקרם לאי־סדרים בניהול העמותה, לא העלתה הבדיקה, כמו גם הבדיקות הפרטניות שנערכו, חשדות למעילה בכספי החסויים או למעשים פליליים אחרים", וכי בהחלטה תמכה גם פרקליטות המדינה. עם זאת, אנשים המעורבים בפרשה אומרים כי ההחלטה התקבלה על בסיס בדיקה חלקית של תיקי החסויים. במשרדי האפוטרופוס הכללי עובדים כעשרים מפקחים בלבד, שתפקידם לעבור על כל הדו"חות של החסויים.

לדעת עו" יותם טולוב מארגון "בזכות", הבעיה היא לא בתאגיד כזה או אחר, אלא בשיטה. "כששוללים מאדם את כל הזכויות שלו ונותנים כוח עצום לגורם זר, מזמינים ניצול", הוא אומר. לדבריו, הדו"ח הוא "בסיס לפתיחת חקירת משטרה. האמצעים שיש בידי משרד רואי חשבון הם מוגבלים, ולכן יש הצדקה לחקירה מעמיקה של המשטרה. גם אם לא יוגש כתב אישום, הרי שיש בסיס לתביעות נזיקין בגין רשלנות. אבל כיוון שהדו"ח נסתר מעיני החסויים, אין מי שיקדם כיוון זה".

"דו"ח כל כך חמור היה צריך להביא לסגירת העמותה", אומר הפעיל החברתי יואב קריים, המלווה את שי בשנים האחרונות, "ההחלטה לא לפרסם את הליקויים מעידה שבאפוטרופוס הכללי לא מבינים את תפקידם ולא חושבים שלחסויים יש זכויות". קריים וגם יקירה אברך, רכזת שטח של "בזכות", המלווה חסויה אחרת, אומרים כי גם כיום "נציגות העמותה אינן זמינות לפניות, גם במקרי חירום".

ממשרד המשפטים נמסר כי "הצורך בהגשת בקשת פירוק (לעמותה) התייתר כיוון שחברי העמותה הסכימו, באופן וולונטרי, להחלפת השדרה הניהולית של העמותה. רק לאחר החלפת הוועד המנהל של העמותה, המנכ"ל והחשב, הסיר האפוטרופוס הכללי את התנגדותו למינוי העמותה כאפוטרופוס לחסויים נוספים".

עו"ד שלמה שחר, לשעבר האפוטרופוס הכללי, משמש בחודשים האחרונים יו"ר העמותה ומנכ"ל זמני שלה. לדבריו, "שינינו נהלים, שאמורים לפתור חלק ניכר מהבעיות שהתגלו, ואנו מצמצמים בהדרגה את הפערים שנוצרו בהגשת הדו"חות השנתיים. כיום אנו מדווחים באופן שוטף על הפעולות שלנו".

לדברי יו"ר הנהלת העמותה הקודם, עמי ברגמן, "פעלנו לפי חוק. הבעיה העיקרית היתה שלא הגשנו בזמן דו"חות, וזה נגרם בגלל שלא היה לנו מספיק כוח אדם". הוא הוסיף כי "כאשר ביקשו באפוטרופוס הכללי שנעזוב, אמרתי שאין בעיה: עשיתי את העבודה בהתנדבות".

משרד המשפטים טייח העלמת נתונים וניהול לקוי בעמותת האפוטרופסות ש.פ.ר
משרד המשפטים טייח העלמת נתונים וניהול לקוי בעמותת האפוטרופסות ש.פ.ר

תלונות קשות על תפקוד המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים

זאב פרידמן – מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות

אלפי אפוטרופוסים עובדים ללא כל פיקוח , עופר וולפסון , 10.12.2013 , news1

ועדת החוקה של הכנסת שמעה בדיון שערכה תלונות רבות מצד קרובי משפחתם של חסויים, כלפי הליך מינוי האפוטרופוסים, תפקודם וכלפי המרכז הישראלי לאפוטרופסות – קרן לטיפול בחסויים שמטפלת באלפי חסויים בדיון התגלה כי ישנו מפקח אחד בלבד לכל 250 חסויים

אלפי אפוטרופוסים שמונו ע"י בתי המשפט עובדים ללא כל פיקוח – כך התגלה (יום ג', 10.12.13) בדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שדנה בנושאים חסויים שמונה להם אפוטרופוס לניהול ענייניהם הכספיים ו/או הבריאותיים. זאת, לרגל היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

בדיון נשמעו תלונות רבות ע"י קרובי משפחתם של חסויים, כלפי הליך מינוי אפוטרופוסים, תפקודם וכלפי הקרן לטיפול בחסויים שמטפלת באלפי חסויים.

היועץ המשפטי של ארגון בזכות, עו"ד יותם טולוב, ארגון שמסייע לחסויים, הביא איתו לדיון אישה שמונה לה אפוטרופוס, וזו סיפרה על מאבקים משפטיים שהיא מנהלת מול המרכז הישראלי לאפוטרופסות – קרן לטיפול בחסויים, על-מנת לקבל כסף מהכספים שהיא הרוויחה מעבודתה, לצורך טיפול שיניים וכן מאבק משפטי שהיא מנהלת על-מנת לעבור דירה. מ' סיפרה: "יש לי מגבלה מזערית, וצריך לדבר איתי ולהתחשב בדעתי. הם לא מחליטים איתי, הם מחליטים במקומי. אני בחוסר אונים".

מנכ"ל הקרן לטיפול בחסויים, ד"ר זאב פרידמן, דחה את הטענות ואמר שהתאגיד עבר שינוי גדול. "יש לנו וועדה בראשות השופט תאודור אור שמפקחת על פעילותנו", אמר. לדבריו, "אנו שמים דגש על כבוד האדם ועל חירותו. אנו מנהלים מאבקים משפטיים נגד אנשים שמנצלים לרעה את החסויים ולוקחים את נכסיהם".

האפוטרופוס הכללי, עו"ד דוד האן, אמר שמשרדו מפקח על כ-5,000 חסויים באמצעות 20 מפקחים בלבד. "המשאבים לפיקוח אינם פרופורציונאליים", אמר האן, שהוסיף כי משרדו לא מפקח כלל על האפוטרופוסים שמונו ע"י בתי המשפט לעניין קבלת החלטות על בריאותם והטיפול הרפואי באלפי חסויים. "לאחרונה הוקצו לנו שני תקנים בלבד לטובת הפיקוח על האפוטרופוסים שמונו על גופם של חסויים. בשנת 2014 נבצע דגימה של 2,000 תיקים". האן הוסיף ואמר כי משרדו מפתח ממשק ממוחשב מול בתי המשפט, לצורך קבלת מידע על מינוים של אפוטרופוסים.

נציג משרד המשפטים, עו"ד פרץ סגל, אמר כי בשבועות הקרובים תוגש לוועדת שרים הצעת חוק, הצעה שתחדש מושג משפטי חדש של ייפוי כח מתמשך. החוק יקבע שאדם יוכל למנות לעצמו בעודו כשיר אפוטרופוס שיהיה מופקד על ענייני רווחה, בריאות וכספים בעת הצורך. החתימה על ייפוי הכח לא תימנע ממנו לקבל החלטות, כל עוד הוא יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.

פרופ' ישראל דורון מאוניברסיטת חיפה ויו"ר עמותת המשפט בשירות הזקנה אמר כי "מוסד האפוטרופסות, אבד עליו הקלח! במרבית מדינות העולם ביטלו את האפוטרופסות. הגישה הישראלית מבוססת על גישה מימי הביניים, גישה שפוגעת בצורה קשה בכבוד האדם וחירותו".

יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם, סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה תפנה למשרד המשפטים בבקשה לערוך השתלמויות לשופטים בנושא החסויים. רותם הבטיח לעשות מאמץ לדון בהצעת החוק בהקדם, מיד שזו תגיע לדיון בוועדה.

המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים: ליקויים חמורים בהתנהלות בדוח מבקר המדינה

זאב פרידמן – מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות

דצמבר 2010 – ליקויים חמורים בהתנהלות המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים בדוח מבקר המדינה שפורסם בעניין. הפרק העוסק במרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים מעלה ליקויים משמעותיים הנוגעים לדרך הטיפול באנשים שאינם יכולים לדאוג לעצמם ולענייניהם, ופעמים רבות גם אין אדם קרוב להם המוכן או מסוגל למלא תפקיד זה. 

 משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי-עמידתה של הקרן לטיפול בחסויים בחובותיה הבסיסיות כלפי אוכלוסיה חלשה זו. מחובתם של כל הגורמים הנוגעים בדבר להשלים בהקדם את תיקונם של ליקויים אלה על מנת לסייע לכך שאוכלוסיית החסויים במדינת ישראל תזכה לפתרון הולם למצוקותיה.
להלן תמצית הדוח – לקריאת הפרק המלא על מחדלי המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים הקלק כאן

תקציר

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן – החוק), קובע כי בית משפט רשאי למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו. על פי החוק, אדם שבית המשפט מינה לו אפוטרופוס נקרא חסוי. מינוי האפוטרופוס יכול להינתן על גופו (להלן – לעניינים אישיים) או על רכושו של החסוי או על שניהם.

הקרן לטיפול בחסויים (להלן – הקרן) היא תאגיד אפוטרופסות שהוקם כהקדש ציבורי בשנת 1977 על ידי האפוטרופוס הכללי (להלן – האפ"כ), על פי פקודת ההקדשות לצרכי צדקה . מסמך היסוד שעל פיו פועלת הקרן הוא שטר הקדש. לקרן מעמד ציבורי וממלכתי ייחודי, בהיותה מחויבת להתמנות לאפוטרופסית לחסויים שאין אדם אחר שידאג להם. היא מנוהלת בידי מועצת נאמנים שחברים בה, בין היתר, נציג משרד המשפטים ונציג משרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן – משרד הרווחה).

ביוני 1995 נחתם בין הקרן לבין המוסד לביטוח הלאומי (להלן – הביטוח הלאומי) הסכם המסדיר את פעילותה של הקרן כמקבלת גמלה (להלן – ההסכם). על פי ההסכם תשמש הקרן מקבלת גמלת הביטוח הלאומי עבור הזכאי לגמלה (להלן – זכאי).

הקרן מטפלת בכ-3,200 חסויים ובכ-1,800 זכאים אשר חלקם מתגוררים בביתם (להלן – בקהילה) וחלקם במוסדות שונים. הקרן מנהלת את כספי החסויים, שביולי 2009 הסתכמו בכ-400 מיליון ש"ח, ואת יתר נכסיהם, ובכלל זה כ-760 נכסי מקרקעין, ששוויים הוערך בדצמבר 2008 בכ-470 מיליון ש"ח.

פעולות הביקורת
בחודשים מאי 2009 – פברואר 2010 בחן משרד מבקר המדינה את טיפול הקרן בחסויים ובזכאים ובכלל זה את תכנון דרכי הטיפול בהם, שמירת הקשר עמם והמעקב אחר מצבם. כמו כן נבחנו פעולות הקרן לאיתור רכוש החסויים ולשמירתו. בדיקות השלמה נערכו במשרדי הרווחה, המשפטים, האוצר ובביטוח הלאומי.
עיקרי הממצאים

בדצמבר 2003, בעקבות הוראת בית המשפט העליון, גיבשו משרד המשפטים ומשרד הרווחה בשיתוף הנהלת הקרן ובהתייעצות עם תאגידי אפוטרופסות נוספים טיוטת נוהל לפעילותם של תאגידי אפוטרופסות, המפרט תנאי סף לפעילותם של תאגידים אלה, בהם הקרן. עד פברואר 2010 טרם קבעו משרד המשפטים ומשרד הרווחה נוהל מחייב כאמור. זאת על אף חשיבותו הרבה של נוהל מעין זה לצורך קביעת אמת מידה בסיסית לפעילותם של תאגידים אלה ולצורך בקרה של המדינה ושל האפ"כ עליהם.

בשטר ההקדש נקבע כי על הקרן לפעול על פי מסמך הנקרא "סל טיפול" ובו הוגדרו שירותים בסיסיים שעליה לספק לחסוי תמורת דמי טיפול שהיא תגבה מכספיו. מסמך זה עוגן במסגרת הסדר שכר טרחה שאושר בבית המשפט לענייני משפחה באוגוסט 2007. נמצא כי במרבית המקרים שנבדקו לא קיימה הקרן חלק ניכר מהפעולות המתחייבות מסל הטיפול: הרכז הטיפולי לא נפגש עם החסוי בשנה הראשונה למינוי הקרן לאפוטרופסית; לא הוכנה תכנית לטיפול בחסוי המושתתת על צרכיו, רצונותיו ויכולותיו הכלכליות; לא הוכנה תכנית כלכלית לטיפול ולא הוכן גם סל הוצאות של החסוי; לא ננקטו הפעולות הנדרשות על מנת לאתר את כל רכושו של החסוי.

הקרן מעסיקה בסניפיה רכזים טיפוליים – עובדים מקצועיים האחראים לטיפול בחסויים. נמצא כי רכז טיפולי אחד אחראי לטיפול בכ-160 חסויים וזכאים בממוצע, דבר היוצר עומס יתר ולעתים אף גורם לפגיעה באיכות הטיפול הניתן לחסוי.

אפוטרופוס ומקבל גמלה מחויבים לבקר את החסוי והזכאי בסדירות, מספר מוגדר של ביקורים בחודש. מממצאי הבדיקה עלה כי הקרן לא הקפידה על מעקב צמוד ובקרה על הטיפול הניתן לחסויים ולזכאים, בייחוד לאלה המתגוררים בקהילה. נמצא כי ל-35% מהחסויים ו-72% מהזכאים שמחובת הקרן היה לבקר לא מונה נציג מטעמה אשר יבקר אותם ויוודא כי צורכיהם הבסיסיים מסופקים, כמתחייב מסל הטיפול ומההסכם של הקרן עם הביטוח הלאומי. הקרן אף לא דיווחה לביטוח הלאומי כי לא מינתה נציגים לזכאים.

אף שהקרן הוקמה כבר בשנת 1977, עד חודש פברואר 2010, מועד סיום הביקורת, לא היו לה נהלים בכמה נושאים מהותיים הנוגעים לטיפול בחסוי. בין היתר, הקרן לא קבעה כללים המגדירים את אופן הביקור של נציג מטעמה אצל החסוי. נמצא עוד כי הקרן אינה מקיימת בקרה מספקת על ביקורי הנציג אצל החסוי.

חלק מהחסויים שהקרן מטפלת בהם הם חסרי אמצעים, אשר חיים לא אחת בתנאים מחפירים, בדלות ובעוני. משרדי המשפטים, הרווחה והאוצר לא פתרו את סוגיית המימון של הטיפול בחסויים חסרי אמצעים.

סיכום והמלצות

משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי-עמידתה של הקרן בחובותיה הבסיסיות כלפי החסויים והזכאים. על הקרן לשמור על קשר שוטף עם החסויים והזכאים, הן באמצעות הרכז הטיפולי והן באמצעות נציג מטעמה, בפרט כאשר מדובר בכאלה המתגוררים בקהילה ואינם נתונים להשגחה כמו חסויים השוהים במוסדות. על הקרן לקבוע נהלים בנושאים מהותיים הנוגעים לטיפול בחסויים כדי להבטיח שהטיפול בהם יהיה אחיד, ולפעול על פי הוראות סל הטיפול ככתבן וכלשונן.

לאור חשיבותו ומורכבותו של תפקיד האפוטרופוס, על משרד המשפטים ומשרד הרווחה לקבוע לאלתר נוהל מחייב לפעילותם של תאגידי אפוטרופסות ולתת פתרון הולם לסוגיית מימון הטיפול בחסויים חסרי אמצעים בהקדם.

על משרד המשפטים, משרד הרווחה והביטוח הלאומי להגביר את מעורבותם בפעילות הקרן ואת פיקוחם עליה כדי להבטיח שאוכלוסיית החסויים במדינת ישראל תקבל פתרון הולם למצוקותיה.

מחאת הורים מול בית שרת המשפטים ציפי לבני – פברואר 2014

22 בפברואר 2014 – מחאת הורים בעיקר אבות גרושים מול בית שרת המשפטים ציפי לבני. משרד המשפטים בראשותה של ציפי לבני מנהל מדיניות דורסנית וזלזול מול הורים שאינם יכולים לראות את ילדיהם עקב החלטות בתי משפט לענינייני משפחה , ובתי משפט לנוער המתנהלים בדלתיים סגורות ללא ראיות.
הורים אינם רואים את ילדיהם חודשים וגם שנים או פוגשים אותם בהסדרי ראיה בתנאים משפילים בהשגחת עובדות סוציאליות שעה בשבוע בחדר קטן.
למרות פניות רבות למשרד המשפטים ומשרד הרווחה בנושא, התשובות המתקבלות אם בכלל הן מזלזלות, או בהקמת ועדות למשך שנים שהמלצותיהן אינן מישמות.
לדוגמה משרדי הרווחה והמשפטים קברו חקיקת חוק זכויות הילד המקובל בכל מדינות העולם פרט לישראל.

קישורים:

מחאת ההורים מול בית שרת המשפטים ציפי לבני ספטמבר 2013 מחאה מול בית שרת המשפטים ציפי לבני – 10 בספטמבר 2013 – ניסן כהן 8 תל אביב – ניתוק ילדים מהוריהם האוהבים ללא קביעת הסדרי ראיה למשך שנים ארוכות, בשל פשעי משרד הרווחה בו פקידי סעד בעלי סמכויות סטטוטוריות הפכו להיות השופטים בפועל…

 המוסר הכפול המלוכלכך של ציפי לבני, מאיר כהן ואשר גרוניס – מחאה נגד ההחלטה להחזיר את "השופט המכה" לתפקידו – המוסר הכפול המלוכלך של שרת המשפטים, ציפי לבני, שר הרווחה מאיר כהן, ונשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס. אם היה מדובר בחשד באזרח רגיל המכה את ילדיו היה נפתח נגדו תיק ברשות הרווחה, ילדים היו נתלשים מביתם למוסדות הכליאה של משרד הרווחה ופקידות הסעד היו כופות עליו ועל ילדיו טיפולים, משרד הרווחה היה פותח למשפחה תיק בבית משפט לנוער. חיי המשפחה היו נהפכים לגיהנום. במקביל היה נפתח נגדו תיק במשטרה, הוא היה נעצר במקום. המשפחה היתה מתרסקת פיסית, נפשית וכלכלית…

השופט נפתלי שילה ופקידת סעד ראשית סימונה שטיינמץ – דרכי רמיה לטיוח פשעי משרד הרוחה וסחר בילדיםספטמבר 2013 – מדובר באמא ל' חד הורית שילדיה נלקחו ממנה למרכז חירום מינואר 2009 למשך כחצי שנה מאחר ופקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי היתה סבורה כי האמא מתעללת בילדים. לסברותיה של פקידת הסעד לא היו שום אחיזה במישור הפלילי ראייתי וכל התיקים שנפתחו במשטרה נסגרו מהעדר אשמה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 11 מזה כ- 5 שנים, ואת בנה בן ה-9 רואה כשעה בשבוע במרכז קשר מזה כשלש שנים…

מחאת ההורים מול בית שרת המשפטים ציפי לבני ספטמבר 2013

מחאה מול בית שרת המשפטים ציפי לבני – 10 בספטמבר 2013 – ניסן כהן 8 תל אביב – ניתוק ילדים מהוריהם האוהבים ללא קביעת הסדרי ראיה למשך שנים ארוכות, בשל פשעי משרד הרווחה בו פקידי סעד בעלי סמכויות סטטוטוריות הפכו להיות השופטים בפועל.

כל ההורים שהשתתפו בהפגנה הם אנשים כשירים ללא רבב שאוהבים את ילדיהם יותר מכל, ולמרות זאת בשל העוצמה הדורסנית שניתנה לפקידת סעד, נמנעת מהילדים הזכות הבסיסית לגדול לצד הוריהם.

פקידות סעד הן החורצות גורלו של כל תיק והן המכריעות בפועל בכל תיק שנדון בבית המשפט.

כך למשל, האמא ל' מנותקת מילדיה 5 שנים, בשל פרסומיה נגד פקידת הסעד, הפועלת משיקולים הזרים לטובתם של הילדים.

פקידת סעד ראשית לסדרי דין סימונה שטיינמץ מונעת מילדים בני 8 ו- 10 שנים את אמא שלהם במשך 5 שנים, ללא סיבה, כשהשופט נפתלי שילה משמש חותמת גומי להמלצות פקידת הסעד, ללא שהוא מסתמך על ראיות או מסמכים כלשהם.

שרת המשפטים ציפי לבני ממלאת פיה במים בכל הנוגע לפשעי מערכת המשפט.

קישורים:

המוסר הכפול המלוכלכך של ציפי לבני, מאיר כהן ואשר גרוניס – מחאה נגד ההחלטה להחזיר את "השופט המכה" לתפקידו – המוסר הכפול המלוכלך של שרת המשפטים, ציפי לבני, שר הרווחה מאיר כהן, ונשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס. אם היה מדובר בחשד באזרח רגיל המכה את ילדיו היה נפתח נגדו תיק ברשות הרווחה, ילדים היו נתלשים מביתם למוסדות הכליאה של משרד הרווחה ופקידות הסעד היו כופות עליו ועל ילדיו טיפולים, משרד הרווחה היה פותח למשפחה תיק בבית משפט לנוער. חיי המשפחה היו נהפכים לגיהנום. במקביל היה נפתח נגדו תיק במשטרה, הוא היה נעצר במקום. המשפחה היתה מתרסקת פיסית, נפשית וכלכלית…

השופט נפתלי שילה ופקידת סעד ראשית סימונה שטיינמץ – דרכי רמיה לטיוח פשעי משרד הרוחה וסחר בילדיםספטמבר 2013 – מדובר באמא ל' חד הורית שילדיה נלקחו ממנה למרכז חירום מינואר 2009 למשך כחצי שנה מאחר ופקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי היתה סבורה כי האמא מתעללת בילדים. לסברותיה של פקידת הסעד לא היו שום אחיזה במישור הפלילי ראייתי וכל התיקים שנפתחו במשטרה נסגרו מהעדר אשמה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 11 מזה כ- 5 שנים, ואת בנה בן ה-9 רואה כשעה בשבוע במרכז קשר מזה כשלש שנים…