תביעת ענק נגד עיריית גבעת שמואל בגין טיפול מופקר של לשכת הרווחה

ילדיי רוסקו לרסיסים - הפקרות ברווחה גבעת שמואלהידיעה באדיבות הרהורים על משפחה וילדים.
תביעת ענק נגד אגף הרווחה גבעת שמואל, איומים, דיווחי שקר, רשלנות פושעת, ועוד …


פברואר 2010 – תושב גבעת שמואל הגיש תביעת ענק נגד העירייה, בדרישה לפצותו ב-95 מליון שקל. לטענתו, דוח שהגישה לשכת הסעד גבעת שמואל לבית המשפט הוביל למאסרו ולפגיעה קשה בילדיו, שנותרו עם אימם פגועת הנפש. "במחי יד נהרסו חיי נער וילד רך בימים, חתכו עם סכין חדה את חבל הטבור של ילדיי ובכך נמנעה מהם האפשרות להתקדם", הוא טוען. העירייה: נגיב בבית המשפט.

אבישג בדש-זברו | ידיעות בקעת אונו

אב לארבעה מגבעת שמואל תובע 95 מליון שקל מהמחלקה לשירותים חברתיים בגבעת שמואל ומהרשות עצמה, כפיצוי על התנהלותם בעניין משפחתו בעבר. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בפתח תקוה, ונוסחה ע"י התובע עצמו.
לפי התביעה סיפק אגף הרווחה בגבעת שמואל דוח סוציאלי בלתי אמין לבית המשפט, כאשר זה עמד לגזור את דינו אם ירצה את עונשו בכלא או בעבודות שירות. בעקבות דוח זה, נטען, השתנו חייהם של כל בני המשפחה באופן טראגי, ותוצאותיו ממשיכות ללוות אותם.
"אפשר לקרוא לתביעה זו מכתב מצמרר, כאשר במחי יד נהרסו חייהם של נער וילד רך בימים, שהיו אמורים להתפתח ולפרוח. הנתבעות חתכו עם סכין חדה את חבל הטבור ובכך נמנעה מהילדים אפשרות להתקדם, להתפתח ולחיות", כתב האב בתביעתו.
התעלמות פושעת
לפני כשנתיים הסתבך האב בפלילים והועמד לדין בפרשת מרמה. לפני גזר הדין ביקשה השופטת דוח סוציאלי על מצב משפחתו מאחר וחששה לגורל ילדיו הקטינים בעת שירצה את עונשו בכלא. מהות טענתו של האב כעת, בתביעתו, היא שעל אף שהמצב בבית היה קשה – עם שני קטינים ואמם הסובלת ממחלת נפש – הציגו עובדי הרווחה דוח שממנו עלה כי המצב בבית טוב ויציב. בעקבות זאת החליטה השופטת לשלחו לכלא במקום לעבודות שירות, והדבר הוביל לפירוק המשפחה ולפגיעה חמורה במצבם הנפשי של הילדים. כך נטען בתביעה: "הדוח הסוציאלי הינו דוח שקרי ומגמתי שנכתב ונערך לבית המשפט העליון ביודעין ובזדון, ומתוך כוונה לגרימת נזק, ו/או בשוויון נפש לאפשרות לגרימת נזק במעשה האמור, ולחילופין בגרימת נזק ברשלנות כאמור". האב מציין כי "הדוח הסוציאלי סובל כרונית מהתעלמות פושעת ממה שהיה ידוע היטב לנתבעות".
לאחר שהוגש הדוח מטעם הרווחה בגבעת שמואל הגיש האב חוות דעת של מומחה מטעמו, מר דרור אורטס שפיגל, עובד סוציאלי בכיר במכון הישראלי להערכת מסוכנות. תקציר מסכנותיו היו כי "יציאתו של האב מתפקוד במשפחה תגרום כנראה בטווח הקצר ביותר את פירוקה. סביר להניח כי שני הבנים בעלי הצרכים המיוחדים יצטרכו להיות מועברים לפנימיות מתאימות, ולגבי האם יהיה צורך למצוא מקום מגורים מתאים. כל השלושה צפויים למשבר משמעותי קשה, משבר אשר את היקפו ואורכו קשה מאד להעריך".
בתביעה מתאר האב את השתלשלות חייו של בנו הגדול, שהיה בן 16 בעת שנכנס לכלא. "כבר מההתחלה בני לא ידע להסתדר, איך חיים ללא אבא, ללא משפחה, ונפל לחושך. אף אחד לא יכול להסביר מה זה אומר, וגם אני האב לא יכול להעביר את התחושה של נער, ספק ילד, בשנות הבגרות הקריטיות, וזה עוד עם הקשיים שכבר סבל מהם. הוא התכנס בעצמו, נתלש מהחיים". האב טוען כי הנער נותר חסר אונים, עבר בין בתים שונים ולא הצליח להיקלט במשפחה אומנת שאליה הופנה. אביו חיפש לו מבין כותלי הכלא משפחות שיארחו אותו, רק כדי שלא יסתובב ברחובות.
תקופה מסוימת התגורר הנער אצל דודו, אחי האב, שגם הוא סובל ממחלת נפש. הילד עבר בין קרובי משפחה נוספים, אך לא הצליח להיקלט באף בית. גם הטיפול הפסיכיאטרי והפסיכולוגי בו הופסק לחלוטין. "הנתבעות שייצגו את הרווחה לא עשו כלום, לא דאגו לכלום בעבור בני", נטען בתביעה.
עדיף למות
אחרי 11 חודשים השתחרר האב מהכלא ונפגש עם בנו. "מצבו היה בכי רע", הוא מתאר, "ובחג סוכות האחרון, כשכל המשפחה התכנסה, הוא עשה מעצמו צחוק בפני כולם בכך שדיבר שטויות שאין להן כל בסיס. בצהרי יום המחרת התפרץ לסלון ואיים לרצוח את כולם על כך שצחקו עליו, לאחר מכן הסתגר בחדרו, ולעת ערב בצאת החג יצא מהבית ונעלם לכמה שעות".
מצבו של הנער המשיך להידרדר, עד שאושפז במחלקת נוער סגורה במרכז לבריאות הנפש גהה, שם הוא אמור לשהות תקופה ארוכה עד שמצבו יתייצב. גם הוא מוגדר כעת כסובל ממחלת נפש.
הבן הצעיר יותר היה בן 6 בעת המאסר. "הילד הכי יפה והכי חמוד בעולם נשאר במצב הלם וטראומה, ולא היו לו הכלים לבטא את זה ו/או לפרוק את זה, ובטח לא להתמודד עם זה", מסביר האב בתביעה, "בני חזר הביתה מהגן ומצא בית ריק. אין אבא, אין אח, אין כלום".
האב מתאר את כאבו של הילד ואת ההידרדרות במצבו: "בני נסגר בעצמו. לא הבין על מה ולמה כל זה קורה. למה אין אבא בבית. הוא פיתח חרדות קשות ובולטות". עוד מציין האב בתביעה כי אבחון שנעשה לילד בשירות הפסיכולוגי מטעם הנתבעות, כשנה לאחר שהאב נכנס לכלא, ובטרם שוחרר ממנו, מצביע על פיגור קל ועל החמרה קשה במצבו הרגשי.
לאורך התביעה מגנה האב את מסקנות הדוח הסוציאלי שניתן לשופטת במשפטו ומערער על אמינותן. הוא טוען כי פקידת הסעד לחוק הנוער לא עשתה דבר למען הילדים. בדוח נכתב כי הבן הגדול יותר ישתלב במשפחה אומנת ביישוב, אולם בכתב התביעה נטען כי "המשפחה האומנת כלל לא ידעה מי זה הילד ומה זה אומר לטפל בו. לאחר כחודש הוא מצא את כל הדברים שלו ארוזים מחוץ לדלת !".
במקום אחר בדוח נכתב כי הבן הקטן יישאר בטיפולה של האם, ונגד כך טוען האיש בתביעתו: "לאם יש נכות נפשית, איך בדיוק היא יכולה לתפקד כהורה? הנכות לא רק היתה ידועה ללשכת הסעד, הם גם פנו לביטוח לאומי בכתב שהאם אינה כיולה לתפקד. האם לבד צריכה הורה עבורה".
עם כניסתו לכלא הפסיקו הנתבעות ושירותי הרווחה את הקשר האינטנסיבי עם משפחתו, טוען האיש, "וזה כי כבר קיבלו את מבוקשן, להכניס את האב לכלא. בכל פעם שהאם פנתה עם קשיים לפקידת הסעד נאמר לה שאם תמשיך להתלונן יילקח ממנה הבן הקטן. עקב כך שתקה האם, מאחר שכבר ידעה שהנתבעות הוליכו אותה שולל".
האיש, הסובל בעצמו מההפרעה הנפשית מאניה-דיפרסיה, מנסה בשנה האחרונה לאסוף את שברי המשפחה. הוא מתמרן בין בנו שמאושפז בגהה, לבין הטיפול בבנו הקטן הסובל מבעיות רבות לטיפול באשתו, ומתאר את המצב בבית כגהינום.
"אני האב מעורער בנפשי ובגופי", הוא מסכם את התביעה, "ומתמודד יום יום ושעה שעה עם מסגרת משפחתית קשת יום ושבירה. אני זה שמופקד על גידול וטיפול בילדיי, שעולמם רוסק לרסיסים, אם אפשר לקרוא לזה עולם בכלל. את האמת צריך לומר כאן ועכשיו, עדיף למות מאש לחיות במצב כזה שבו הקטינים הילדים חיים, בעקבות הפשע שביצעו הנתבעות".
בשבוע הבא אמור בית המשפט להחליט אם לקבל את בקשתו לפטור אותו מתשלום אגרה עבור הגשת תביעת הענק.
עיריית גבעת שמואל מסרה בתגובה: "מטעמים של צנעת הפרט, לא נדון בנושא מעל דפי העיתון. כל התייחסות העירייה לנושא הועלתה בכתב ההגנה לבית המשפט".

קישורים:

שופט העליון רובינשטיין מכה על חטא: "במדינת רווחה אסור להפריט את החוליות החלשות"

כנס באר שבע לילדים בסיכון פברואר 2010 – בעוד נשיאת בית המשפט לנוער גלית מור ויגוצקי נרתמת למאבק העובדים הסוציאלים לתוספת תקנים לחוקרי ילדים, מכה על חטא שופט העליון אליקים רובינשטיין על הפרטת הפנימיות ומשפחות אומנה לילדים בסיכון.

ידוע כי נעשה עוול קשה לאלפי ילדים מידי שנה המוצאים בכפייה מבתיהם לרוב בשל בעיות הפתירות בקהילה בעלות נמוכה בכ- 50% (ראיון פרופ. סלונים נבו) ונשלחים לפנימיות ומשפחות אומנה מופרטות.

מתוך הכתבה "במדינת רווחה אסור להפריט את החוליות החלשות" , עופר וולפסון , 15.02.2010 , NEWS1

"הפרטה במדינת רווחה היא מהלך בעל תחלואים רבים במישור הערכי ובמישור זכויות הילד". כך אמר (יום ב', 15.2.10) שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, במושב הפתיחה של כינוס באר-שבע לשלום הילד, אשר נערך זו השנה התשיעית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

לדבריו, "במדינת רווחה אסור להפריט את החוליות החלשות. ההפרטה אינה מהלך חד-כיווני, אלא מהלך שיש בו תחלואים וקשיים רבים – במישור הערכי ובמישור זכויות הילד".

בהקשר של שירותים חברתיים, אמר רובינשטיין כי האמונה שנותן השירות הפרטי ייתן שירות באמונה ובמסירות "מתנגשת עם התגברות יצר האדם ובעיקר הרצון לרווח כלכלי וסופו, פעמים רבות, בהשחתת השירות והערכים". הוא ציין כי חשוב לאזן יעילות כלכלית ושמירת זכויות על-מנת שלא יהיו פערים חברתיים.

"יד ההפרטה בשירותים לקטינים, הייתה קלה על ההדק. כך, לדוגמא, מעונות חסות הנוער, בהם ההשתתפות פוחתת והפיקוח אינו מספיק. זהו חור גדול בהרבה מהנחוץ – מי שלא מגיע למעון בגלל התור, יגיע למאסר", אמר רובינשטיין, והציע להקים פורום שיקדיש עצמו באופן קבוע לילדים ונוער במערכת הממשל, בהשתתפות כל משרדי הממשלה ובכלל זה משרד האוצר, זאת על-מנת שהמהלך יהיה "אמיתי, יעיל ומניב תוצאות", לדבריו.

מדיניות משרד הרווחה להפרטת עתידם של ילדי ישראל נכשלה לחלוטין

מדיניות משרד הרווחה של הפרטת עתידם של ילדי ישראל נכשלה לחלוטיןקישורים:

זוועה באלעד: כתב אישום נגד אב אומן פדופיל – עשה מעשי סדום בילד שהיה באומנה בביתו

אגף הרווחה אלעד הפקיר קטין פעמיים: הכתבה כתב אישום נגד הפדופיל מאלעד – עשה מעשי סדום בילד שהיה באומנה בביתו , איציק וולף , NEWS1 , פברואר 2010

כתב אישום הוגש נגד תושב אלעד שבאופן קבוע תקף מינית ילד שהיה בביתו במסגרת אומנה לאחר שהמסגרת המשפחתית שלו התפרקה התקיפות אירעו כאשר הילד היה בן שש וכשהיה בן 12 וכללו צפייה משותפת בסרטים פורנוגרפיים ומעשה סדום בילד תוך איום כי אם לא יעשה את זה יוחזר לאביו

בין השנים 2003-2005 שימשה אשת הנאשם (להלן: "ל.") "סומכת" מטעם הרווחה במשפחת הקטין, וזאת בשל תפקודם הלקוי של הוריו.

כתב אישום הוגש (א', 14.2.10) לבית המשפט המחוזי במחוז המרכז נגד י', תושב אלעד אשר מואשם בביצוע מעשים מגונים ומעשי סדום בקטין ששהה בביתו במסגרת אומנה.

הקטין, בן 14, שהה בבית הנאשם במשך כשמונה חודשים במהלך שנת 2003. לאחר תהפוכות רבות שעברה המשפחה ולאחר שהוריו נפרדו הוחזר לביתו של הנאשם בתחילת שנת 2009 למשך שמונה חודשים נוספים.

על-פי כתב האישום, הכולל ארבעה אישומים, נהג הנאשם בשנת 2003 לצפות עם הקטין, שהיה אז בן שש בלבד, בסרטים פורנוגרפיים ובחלק מן המקרים ניצל את ההזדמנות שאשתו לא הייתה בבית וביצע בו מעשה סדום. בנוסף, בהזדמנויות שונות, נהג הנאשם לקלח את הקטין תוך שהוא נוגע במקום מוצנע בגופו ואומר לו: "איזה קטנצ'יק".

בתקופה השנייה שבה היה הקטין בביתו, בשנת 2009, נהג הנאשם לבצע בקטין מעשי סדום במספר רב של הזדמנויות, לעתים תוך שהוא מכה אותו כשהיה מנסה להתנגד לאונס.

באחת מן ההזדמנויות, בעת שהיו בחדר השינה של הנאשם, הראה הנאשם לקטין סרטים פורנוגרפיים ותוך כדי כך, הפשיל את תחתוני הקטין ועשה בו מעשה מגונה.

כאשר הקטין ניסה להתנגד למעשה איים עליו הנאשם כי יחזיר אותו לאביו. "אם אתה לא רוצה, אז אתה תחזור לאבא שלך", אמר לו. נוכח הדברים ובלית ברירה, ביצע הקטין את שדרש ממנו הנאשם.

העבירות שבהן מואשם הנאשם הן: מעשה מגונה, מעשה סדום, מעשה מגונה בקטין – במספר רב של מקרים, ניסיון למעשה מגונה, ניסיון למעשה סדום, איומים ותקיפה בנסיבות מחמירות.

תויות: אגף הרווחה אלעד, משרד הרווחה, משפחה אומנת, אב אומן

קישורים:

ילד חוץ – הצלם הישראלי מיכאל בלק מספר על ילדותו במשפחת אומנה

המאמר ילד חוץ , ליאת שלזינגר , צילום: אלי דסה , סופשבוע , מעריב , 05.02.2010

החינוך הנוקשה שספג בבית האומנה בסוף שנות החמישים משפיע עד היום על עבודותיו של מיכאל בלק, צלם ישראלי שחי בהולנד. סיפורם של ילדים שנקלטים בעדשה שלו עצוב וקשה. הם חיים בעוני מחפיר, משודלים לזנות, נוברים בזבל ומעבירים את ילדותם בעבודות דחק.

בלק הגיע בשנות החמישים עם אחיו לבית האומנה, שנוהל ע"י בני הזוג גרטה ולודוויג שטראוס, בעקבות גירושי הוריו. את השנים בבית שטראוס, עם המכות וההשפלות התכופות, הוא לא מצליח למחוק מזיכרונו. כשאנו נכנסים לבית בעל החזות הפסטורלית, שמשמש היום כגן ילדים, הוא מוליך במהירות אל חדרו הישן. המרצפות עדיין עקומות, החלון חורק כמו פעם. "כאן הגברת שטראוס הייתה מושיבה אותנו על הברכיים", הוא מצביע על הפרוזדור, "מפשילה לנו את המכנסיים ונותנת לנו מכות על הטוסיק החשוף. מלבד הכאב אני זוכר את ההשפלה שכולם רואים אותי ככה. אם היית ממש רע היית מקבל הלקאות עם מקל. היו כל מיני עונשים על עבירות משמעת. כשהיינו לא טובים בבית הספר או לא שומעים בקולה".

בין היתר הוא מספר על שהייה בחדר חשוך, בידוד ומניעת ארוחות. "לא שאהבתי את האוכל שלה, ממש לא. עד היום אני צמחוני כי אני זוכר את הפולקע שלה, זה עושה לי בחילה, היא הייתה מגישה לנו אותו דוחה ולא מבושל עם הסחוס והשומנים. זה היה זוועה. או דייסת קוואקר נוראית שעד היום אני לא יכול לשחזר אותה בפה שלי. את זה היא דווקא הייתה אונסת אותנו לאכול".

"היא הייתה איתנו מאוד קשה, כל הילדים שם, בערך 12 במספר, באו ממשפחות הרוסות ודרשו הרבה חום ותשומת לב. היא לא הייתה מסוגלת לזה. איך שהיא התנהגה אליי רק גרם לי להסתגר. לחייך כמו מפגר ולהסתגר. לא יכולתי לדבר עם אח שלי. כל אחד היה צריך להציל את עצמו. ניסיתי לברוח משם כמה שיותר".

כשהיה בן 11 החליטה אימו לקחת בחזרה את שני הילדים וגידלה אותם בדירתה הצנועה בתל אביב כשהיא מרעיפה עליהם, כך הוא מספר, המון רוך ואהבה. "אני חושב שהיא רצתה להעניק לנו את השנים האחרונות של הילדות איתה. הלילה הראשון שישנתי עם אמא הוא הלילה הראשון שבו הפסקתי להרטיב במיטה. טוב, בעיית ההרטבה, אני הייתי מאוד מתבייש. קם בבוקר וכל המיטה הייתה רטובה. רק אצל אמא זה הפסיק".

לקריאת,הורדת המאמר המלא הקלק כאן

ילד חוץ
ילד חוץ
ילד חוץ
קישורים:

חשד: בן 12 נאנס בפנימייה – ובמשפחת אומנה

ינואר 2010 – תושבת המרכז, שאירחה בסופי השבוע בביתה תלמיד פנימייה בן 12 – שנפל קורבן לעבירות מין מצד אמו, התלוננה כי בעלה תקף אותו מינית. לחוקרים סיפרה כי הילד הותקף גם בידי מדריך בפנימייה של משרד הרווחה. השניים נעצרו, וגם המתלוננת נחקרה שידעה במשך תקופה – ולא דיווחה

.

.

הרגו לו את הילדות – ישראל היום , 26.01.2010

הרגו לו את הילדות - התעללות בילד בפנימייה ומשפחת אומנה של משרד הרווחה
הכתבה חשד: בן 12 נאנס בפנימייה – ובמשפחה מארחת , רענן בן צור , ynet , ינואר 2010

במשטרה חוקרים חשדות שלפיהם נפל ילד בן 12 קורבן לסדרת עבירות מין חמורות מצד מדריך בפנימייה שבה התגורר ומאדם נוסף, בן למשפחה שנהגה לארח את הצעיר בחופשותיו מהלימודים בסופי השבוע. אמו של הילד מרצה עונש מאסר, לאחר שבעבר נהגה לאנוס את בנה בעצמה.
האם, תושבת נתיבות, נעצרה לפני כשנתיים בחשד שנהגה לקיים יחסי מין בכפייה עם הילד ואחיו. לאחר שהורשעה במיוחס לה ונשלחה אל מאחורי סורג ובריח, הועברו ילדיה לחזקת האב.
אלא שמאותה הנקודה, רק הלכה והחריפה מציאות חייו האומללה של הילד. כעבור פרק זמן נישא אביו בשנית, תוך שאשתו החדשה הבהירה כי אינה מוכנה לגדל את הילדים בביתה – והשניים הועברו לפנימיות.
הילד, כיום בן 12, שהה בפנימייה בבני ברק. בעקבות התעקשותה של אשתו, איתר האב עבור בנו בני משפחה במרכז הארץ שיארחו אותו בשבתות, עם סיום שבוע הלימודים.
בחודש שעבר התייצבה האם המארחת בתחנת המשטרה בראש העין, והגישה תלונה נגד בעלה שעמו נמצאת בהליכי גירושין. לשוטרים סיפרה כי בשנים האחרונות, מאז החל הילד להתארח בביתם, נהג בעלה לבצע בילד מעשי סדום ומעשים מגונים חמורים אחרים. בהמשך שיחתה עם החוקרים, חשפה לפניהם מידע שלפיו נהג גם מדריכו של הילד בפנימייה לבצע בו עבירות מין.
התלונה הקשה הביאה לפתיחתן של שתי חקירות, האחת במחוז תל אביב שהתמקדה באירועים בפנימייה בבני ברק, בעוד שהאירועים במשפחה המארחת הועברו לידי חוקרי תחנת ראש העין.

"בכל מקום שאמור היה להגן עליו, הוא הפך לקורבן"

מדריכו של הילד בפנימייה בן 30, נעצר והודה בחקירתו במיוחס לו – וכבר מחר צפויה הפרקליטות להגיש נגדו כתב אישום בגין העבירות שבהן נאשם. עם זאת, נתקלה תחילה חקירת האירועים בבית המשפחה המארחת במסכת קשיים, לאחר שעד מהרה כי בעלה של המתלוננת ירד למחתרת.
רק אתמול בשעות הלילה הצליחו השוטרים להתחקות אחריו ועצרו אותו. המתלוננת נחקרה גם היא בפרשה, בחשד שלא דיווחה על מעשיו של החשוד במשך חודשים ארוכים.
החשוד, בן 51, הכחיש בחקירתו את המיוחס לו, ויובא היום לדיון בהארכת מעצרו בבית משפט השלום בפתח תקווה.

"מדובר במעשים קשים, חמורים ומזעזעים", אמר ראש משרד החקירות במשטרת ראש העין, פקד שי גז, והוסיף: "הילד עבר מסכת התעללות מינית קשה. לכל מקום שאמור היה להיות עבורו שומר ומגן, הפך לקורבן".
גז סיפר כי הילד שרוי במצב נפשי קשה מאוד, והועבר למשפחת אומנה בעיר אחרת. במשטרה אמרו כי חקירת הפרשה נמשכת, והעריכו כי למרות המשך הכחשתו של החשוד, הצטברו די ראיות להעמידו לדין בגין המעשים – בין היתר בזכות העדות המזעזעת שמסר הילד לחוקרים בפירוט רב, אודות המעשים הקשים שביצע בו לכאורה החשוד.

קישורים: